מפגש הכרות עם גננת לפני 1.9אנונימית בהו"ל

כמה זה חשוב מ1-10? כש1 זה לא חשוב כלל ו10 חשוב במידה רבה מאד 😅

ברצינות אבל. הילד ביישן ועולה לגן טטח. יש מפגש עם הגננת כמה ימים לפני תחילת השנה, *בערב*, ובמקרה נופל על תכנית משפחתית.

בעיני המפגש בגן חשוב עד ויתור על התכנית המשפחתית,

בעיני בעלי זה כמו לוותר על נסיעה לחול כי יש שעת סיפור עם בובות בספריה העירונית.

אני מאמינה שזה יתן לילד יותר ביטחון לקראת היום הראשון,

שיכיר את הגן טיפה איתנו,

שיראה עוד ילדים (הוא מכיר ילד או שניים רק),

שאנחנו נשמע קצת את הגננת,

שנפגוש עוד הורים.

הוא חושב שזה חסר משמעות מלכתחילה,

שהילד ממילא יהיה גמור (כי זה ערב),

שיש ממילא תקופת הסתגלות בגן,

שהיד שלי קלה על ההדק כי זו המשפחה שלו (אולי, אבל לא מזמן ויתרתי בבאסה על תכנית משפחתית בצד שלי כי הוא לא הרגיש בנוח ללכת),

שזה לא הוגן אחרי שכבר אישרנו הגעה (יש עלויות כספיות לביטול. לא אנחנו נישא בהן).

אשמח לתובנות כי אני קצת בהלם מהדעה שלו, ממש לא ראיתי את זה בא, ובעיקר מהתחושה שהוא כועס עליי שאני לא רוצה לוותר (הוא אמר שיתן לי את המילה האחרונה)

אין אפשרות לשלב?נקודה טובה

המפגשים האלו בדכ די קצרים..ואז להגיע קצת באיחור למשפחה?

הצעתי להיות בחצי תכנית משפחתית, הוא לא רוצה.אנונימית בהו"ל

וכן אבהיר - מהתחלה חששתי לאשר הגעה לתכנית הזאת בדיוק כי פחדתי שיהיה מפגש כזה ונפספס. בדקתי עם הורים באזור ואמרו לי שלא עושים, אז אישרנו הגעה. ועכשיו מתבאסת.

אם הייתי יודעת שיש איזשהו סיכוי בעולם שזה יתנגש לא היינו מאשרים הגעה בכלל.

ובזמנו הוא היה ממש בסדר עם זה. אני מרגישה שבעיקר יש לו חוסר נעימות מהביטול. אבל זההלא מה שהוא אומר, או לא רק, אז לא רוצה להכניס לו מילים לפה. 

לדעתי 10הריונית2222

ילד עולה לגן חדש, אצלנו לפחות היום הראשון ההסתגלות זה כבר ללא ההורים אז ברור שחייב יום אחד שהוא כן עם ההורים, לא סתם זה חובה בכל הגנים

לדעתי התגובה של בעלך קצת מנותקת, תחשבי על עצמך שאת הולכת למקום חדש חדש את רוצה שמישהו יתמוך בך ויתן לך ביטחון, אז כמה וכמה ילד שהוא אפילו עוד לא ילד הוא פעוט גדול. לדעתי חובה חובה חובה

6.יראת גאולה

במפגשים האלו לא פוגשים / מכירים עוד ילדים, וגם לא ממש עוד הורים, ולא מצליחים לדבר עם הגננת..

זה נועד בעיקר לביקור בגן, לראות את הגננת ואת שטח הגן, כשהאמא נמצאת ביחד עם הילד בנחת.

אני מסכימה איתך שזה מאוד חשוב. אבל אם אי אפשר (וקרה לי שלא הסתדר), את יכולה להגיע איתו ביום הראשון ולשהות איתו בגן כרבע שעה, זה מאוד מתקרב לתועלת שבמפגש. אם ביום הראשון אתם ממהרים ולא תוכלי להישאר איתו - הנוכחות במפגש הופכת להיות קריטית. כך לדעתי.

לדעתי חשובYaelL
נגיד- 8. זו הזדמנות של הילד לראות את הגן, אולי לדבר קצת עם הגננת (אפשרי לדבר אבל לרוב לא הרבה כי היא עוברת בין ההורים), לעשות סיור, לראות איפה השירותים וכו'. להרגיש קצת יותר נוח ביום הראשון. מצד שני, גם אם לא מגיעים כנראה לא יקרה כלום ואפשר להתחיל את ההכרות ביום הראשון שהוא עד 10. זה יהיה יתרון להגיע למפגש אבל לאו דוקא הכרחי. לי אישית חשוב לבוא לדברים האלה.
ממש מבינה אותךבארץ אהבתי

בעיני זה מאוד תלוי כמה זמן יש לך ביום הראשון להיות איתו.

אם את רק מביאה אותו והולכת, אז המפגש המקדים חובה.

אם את יכולה להישאר איתו איזה חצי שעה, אז אולי אפשר לוותר על המפגש המקדים (למרות שזה עדיין מבאס. מבינה אותך ממש...)

גם אבא יכול להיות איתו ביום הראשוןאמאשוני

ואז הבחירה עוברת לאבא לבחור אם ללכת למפגש משפחתי שחשוב בעיניו כמו נסיעה לחול, ובתמורה להפסיד יום עבודה/ חצי יום עבודה ב1.9

או לוותר על המפגש המשפחתי בשביל שב1.9 יהיה לו יום שגרה.

בעיני זה הרבה יותר הוגן ויותר בריא להציג את זה ככה.


ומציעה בנוסף ללכת כמה פעמים חוץ לגן (ואם ניתן אז גם להיכנס לחצר ולדבר על הגן)

נכון, זה בהחלט כיוון אפשרי...בארץ אהבתי
זהו אז אבא לא יוכלאנונימית בהו"ל

כי אנחנו מתפצלים ואבא בהסתגלות במעון בזמן הזה... אז שנינו לוקחים ימי חופש כל אחד עם ילד אחר.

אנחנו הולכים מחוץ לגן ומסתכלים אבל אין אפשרות להכנס.

כן ביום הראשון אשתדל להגיע איתו מוקדם ולהישאר כמה זמן

גם לנו אמרו שאי אפשר להיכנס.המקורית

בתכלס,נכנסנו בהחלט.

לא לשעות אבל כן להיות עם הילד ולרכך לו. לא ראיתי את עצמי משאירה אותו בפתח הגן והולכת כשהוא מפוחד.

נראה לי שהיא התכוונה שאי אפשר להכנס סתם ככהיעל מהדרום
לק"י


לא ביום הראשון.

אצלנו במעון גם ביום הראשון לא נותנים להישאראני10
מוזר🤷‍♀️ גם אם באים ממש מוקדם?יעל מהדרום

לק"י


נניח בגנים אצלינו אז אומרים שאפשר להשאר עד שמונה וחצי נדמה לי.

ברור שאני לא אגיע בעשר ואשב עם הילד כשכל ההורים הלכו.

ובכל מקרה, זה לא מה שהפותחת מתארת בשרשוריעל מהדרום
אה ברור שכן, התכוונתי שלא נשארים לכל השעתייםאני10

של ההסתגלות.

כאילו את יכולה לבוא ישר כשפותחים ולהישאר נגיד עד 8 וחצי, אבל ההסתגלות היא שעתיים עד 10, ובזמן הזה הילד לבד

הבנתי. את זה אני מכירהיעל מהדרום
וביום השני?אמאשוני

אם ביום הראשון את לוקחת חופש ותהיי איתו מספיק זמן ותוכלי לחסור רעצו הביתה כך דלא ישאר לבס בגן בלעדייך, וביום השני גם תוכלי להישאר זמן מה בבוקר,

זה יותר משמעותי מהמפגש הכנה.

תשתדלי להגיע איתו מוקדם בבוקר לפני שכולם מגיעים שיהיה לו את הזמן שלו בשקט להכיר את הילדים ופינות הגן.

הבן שלי גם עולה לטטח ואנחנו בחופש בזמן של המפגש הכנה ואני לא מתרגשת מזה שנפספס את המפגש, יש עוד דרכים להקל על הילד את ההסתגלות.

לא בטוחה שהבנתי את כוונתךאנונימית בהו"ל

אני לוקחת חופש כי זה ימים קצרים בגן (שעתיים ושלוש בראשון ושני בהתאמה), אלווה אותו בבוקר ואהיה איתו רבע שעה חצי שעה, ואז כנראה יוציאו אותי, מנסיון של שנים עברו במעון. ואחזור לקחת אותו בסיום הפעילות.

אני פשוט מרגישה שלראות את הגן כמה ימים לפני יעשה לו הטרמה טובה ויתן לו זמן לעכל. את לא חושבת שזה משמעותי? 

יצאו הרבה טעויות הקלדה סליחהאמאשוני

אני חושבת שאם ביום הראשון את איתו לפחות חצי שעה, ובאה לאסוף אותו אחרי שעה וחצי

וגם ביום השני יש הדרגתיות,

אז זה החלק העיקרי בהסתגלות.

אני לא חושבת שהמדרגה של המפגש המקדים היא הקריטית.

אפשר ביום הראשון לבוא יחסית מוקדם כשעוד רגוע ואז להישאר יותר מחצי שעה.

הסתגלות זה תהליך ארוך, ומעולה שזה הדרגתי,

אני לא חושבת שהמפגש הראשון הוא מה שהכי קובע ברמה של וויתור על אירוע משפחתי שחשוב לבעלך.

פתחו לכם קבוצת ווטסאפ של ההורים?

אולי תכירי משם משפחות ותוכלו להפגיש בין הילדים בפארק או משהו. זה גם יכול לעזור.

זה גם תלוי באופי של הילד מן הסתם. יש ילדים שמסתגלים מהר, ויש ילדים שמסתגלים לאט יותר.


בכל מקרה אם חשוב לבעלך ללכת לאירוע אז זה גם שיקול חשוב.


אנחנו גם נפסיד את המפגש אגב, נהיה בנופש (האמת חוזרים באותו יום של המפגש ולא עלה בדעתי להקדים את החזרה בגלל זה, כלומר התבאסתי אבל לא ברמה של לשנות תוכניות)

תודה רבה על הפירוט!אנונימית בהו"ל
זה בהחלט חשוב לעשות הטרמהמתיכון ועד מעון
אבל אפשר ליצור קשר עם הגננת ולהסביר שלא תוכלו להגיע ואם תוכלו לקפוץ לכמה דקות בזמן שהיא בגן ומארגנת אותו, בעיני זה אפילו טוב יותר לילד חששן להגיע לגן פעם ראשונה בזמן שקט שזה רק את הוא והגננת ותוכלו לסייר בנחת
אז ניסיתי לשאול את הגננתאנונימית בהו"ל

עונה לך ולכל מי שהציעה לבוא בזמן אחר -

@בארץ אהבתי @יעל מהדרום @שפוש @מקרמה


כתבתי לה שלא נוכל לבוא למפגש ואם יש אפשרות להגיע לכמה דקות באחד הבקרים אם וכשהיא ממילא מגיעה. היא פחות זרמה... אמרה שהיא תעדכן אותי אם יתאפשר. אני מבינה שזה לא..

אז לצערי אנחנו מתמקדים בלדבר איתו.

יש לי הרבה הרבה חששות באופן כללי סביב העליה הזו לגן, מבחינה רגשית, חברתית, ענייני גמילה ועוד, ומבאס אותי שביום הראשון שהוא יראה את הגן הוא יצטרך כבר להישאר לשעתיים לבד, גם אם אהיה איתו חצי שעה או יותר לפני כן.

מקווה שאנחנו לא עושים טעות.. 

הבת שלי עלתה בשנה שעברה לגן טרום חובהיעל מהדרום

לק"י


ממסגרת משפחתית של 4 ילדים.

לא היה מפגש, כי סיימו לבנות את הגנים קרוב לתחילת השנה, ולכן גם הגננות סיימו לארגן מאוחר.

ועבר ב"ה ממש בסדר.


אומנם יש לה סייעת רפואית, כך שזה יותר יחס אישי. אבל עדיין.


אם אין לך מה לעשות, אולי תתעודדי מזה.


(נדמה לי שגם אצל הבת הקודמת שלי לא היה מפגש, כי היתה קורונה. וגם ביום הראשון אי אפשר היה להכנס לגן).

אם את חושבת שלהישאר שעתיים ביום הראשון זה לאיראת גאולה

יהיה לו טוב -

אפשר לעשות לו הדרגה הדרגתית יותר (אם את יכולה כמובן 😏)

את יכולה לא להשאיר אותו לשעתיים לבד, אלא לקחת אותו איתך אחרי חצי שעה ביחד. או שתראי שהוא כל כך זורם שחבל לא להשאיר אותו...

בעיניי לא כזה חשוב במפגש עם הגננתשופטים

גם הילדים שלי ביישנים, לא הרגשתי שזה תרם באופן מיוחס.

אבל ביום  הראשון כן הייתה אפשרות להישאר קצת.

זה זכור לי מפגש מאוד המוני ורועש, וגם הכמויות של המבוגרים מלחיצה אותם לפעמים.


בקיצור, הייתי הולכת למפגש המשפחתי בלב שלם


בעיני לא קריטי. 5-6.תהילה 4

בכל מקרה ממליצה בחום על הפרק של פרפר נחמד על בצ עולה לגן.

אחד מפרקי המופת בעיני שממש משקפים לילדים את התהליך.


תודה. אחפשאנונימית בהו"ל
תודה על ההמלצה!שיפור
כיוון נוסף (למקרה שאתם מחליטים לא להגיע)בארץ אהבתי

לא אומרת לך מה נכון לעשות, כי אני באמת לא יודעת.

אבל במקרה שבסוף כן תלכו למפגש המשפחתי, שחשבתי על רעיון שאולי יעזור לעשות הכנה לגן בצורה קצת אחרת.


יש לך אפשרות להשיג את הטלפון של הגננת?


קודם כל, אולי אפשר לשתף אותה שיש לכם משהו משפחתי בזמן המפגש, ולשאול אותה אם במקרה היא תגיע לגן בזמן אחר (לסדר דברים וכדו') ותוכלו לקפוץ אפילו ל-5 דקות? לא יודעת אם זו אופציה, אבל אם כן אז בעיני זה אפילו עדיף מאשר מפגש שכל הילדים מגיעים בו זמנית.


ואם זה לא יתאים, אז אולי אפילו רק לבקש ממנה לדבר עם הילד או לשלוח לו הודעה (או סרטון) שהיא אומרת שהיא מחכה לפגוש אותו.

בעיני זה יכול ממש לעזור ולתת לו הרגשה של התחלה של קשר.

זה אמנם לא ייתן היכרות עם המבנה של הגן, אבל את זה אפשר להשלים ביום הראשון.


ואולי דווקא יצירת קשר מראש עם הגננת תגרום גם לה לשים אליו לב קצת יותר ביום הראשון..

רציתי גם להציע להגיע לגן בזמן אחריעל מהדרום

לק"י


אם לגננת זה מסתדר. היא בטוח מגיעה לארגן בעוד בוקר/ שניים.


אצלינו בשנה שעברה לא היו מפגשים בכלל, כי בנו גנים חדשים וסיימו לארגן אותם ממש לפני תחילת שנה.

הבת שלי גם עלתה לגן שנה ראשונה, וב"ה עבר בסדר גמור.....

רעיון מעניןאנונימית בהו"ל

בעיניי זה לא מושלם כי הייתי רוצה שהילד יראה את המבנה לא ריק, שלא יתקבע אצלו ככה בראש ואז יבהל שיהיו הרבה ילדים, וגם קיוויתי בעצמי להיות במפגש להכיר ולשמוע את הגננת. גם בשבילי הכל חדש וזה משמעותי.

אבל אני מניחה שזו יכולה להיות פשרה טובה, במידה ויתאים לגננת

האמת שבעיני יש דווקא יתרון באפשרות הזובארץ אהבתי

מהניסיון שלי, המפגש המקדים בגן הוא די עמוס. אני כן רואה בו חשיבות, אבל למעשה יש בו משהו פחות אידאלי מאשר מפגש אישי יותר עם הגננת.

בתקופת הקורונה היתה לנו שנה שעשו מפגשים בגן עם חלוקה לקבוצות - במקום כולם ביחד היה בכל פרק זמן קבוצה של כמה ילדים והורים, וזה היה הרבה יותר מתאים בעיני (חבל שלא אימצו את הקונספט גם אחרי הקורונה).

אבל באמת ההכנה הכי טובה היתה לבת שלי לפני גן חובה, כשבמקרה יצע שפגשנו את הגננת כשבאה לסדר את הגן (בגיל הזה לא עושים מפגש מקדים). והיא קצת דיברה איתה, ואמרה לה שהיא מחכה לפגוש אותה כשתתחיל השנה, וזה היה כל כך אחרת להתחיל ככה את השנה, עד אז היה לה ממש קשה כל פרידה ממני בבוקר, ופתאום עם הגננת הזו זה היה ממש בקלות. (זה מו הסתם גם פונקציה של גיל, אבל בכל זאת ממש ברור לי שהמפגש האישי הזה תרם משמעותית לעניין).


לא הייתי חוששת ש'יתקבע לו' שהגן ריק. זה גיל גדול מספיק גם לדבר על הגן מראש, לספר מה הולך להיות שם, לספר לו סיפור על ילד שהלך לגן חדש ומה שקרה לו, וכו'.

ודווקא היכרות אישית עם הגננת (אפילו עם זה רק דרך הטלפון) זה בעיני יותר משמעותי.

סתם ככה לפנות לגננת באופן אישי זה פחות שייך, כי היא לא יכולה לתת לכל ילד יחס אישי מראש לפני תחילת השנה. אבל במצב שאתם צריכים להפסיד את המפגש המקדים, זה יכול להיות תירוץ לפניה אישית, שיכולה דווקא להיות משמעותית יותר לילד. (כמובן, אם זה אפשרי ומתאים לפנות אליה מראש. מניחה שלא בכל גן זו אופציה ריאלית).


שוב, לא אומרת לך מה לעשות. וגם לא יודעת אם כבר החלטת. אבל רק רציתי להציג גם את היתרונות שבמפגש אישי יותר, אם תצליחו לדאוג לזה מפגש...


(אגב, הבת שלי עולה למשפחתון קטן, ואין לה מפגש מקדים. למיטב ידיעתי גם במעון לא עושים. למרות שבעיני זה כן היה כדאי מאוד לעשות, ודווקא יותר חשוב כשהם קטנים יותר ויש פחות אפשרות לעשות את ההכנה דרך דיבור וסיפורים...) 

אצלינו גם בגן חובה עושים מפגשיעל מהדרום

לק"י


ולא רק לילדים שהם שנה ראשונה בגן. חושבת שלכולם.

והשנה הגננת באמת חילקה לשלוש קבוצות.


אז יש גם כאלה😅

וגם במעון אצלינו היו עושים מפגש מקדיםיעל מהדרום
לק"י


ואפילו יותר אישי מאשר בגן. כל 10 דקות (משהו כזה) הזמינו ילד אחר, ואז היו לו ולהורים כמה דקוצ אישיות עם המטפלות, ומשם הוא היה ממשיך להכיר את המעון 

גם אצלנו עושיםבוקר אור
טוב לשמוע... בעיני זה בהחלט חשובבארץ אהבתי
גם בגן חובה וגם במעון/משפחתון (האמת שבמשפחתון אני חושבת שזה אילוץ שהיא לא עשתה, מצד האופי שלה ברור שהיא כן מאמינה בזה,אבל טכנית זה יצא מסובך קצת..). בכל מקרה, מאמינה שיהיה בסדר בעז"ה.
האמתאני זה א

מה שחשוב יותר בעיני זה הלראות את הגן לפני לראות בעיניים את הצוות פחות להכיר את החברים כי ממילא זה לא באמת מה שיקרה במפגש.. בכל מקרה אם ממש אי אפשר להגיע לפני אז אפשר ביום הראשון לעשות לו את ההיכרות עם הגן ולהישאר קצת..

לגבי בעלך נשמע שהוא ממש מתבאס לא להגיע למפגש המשפחתי. אולי תציעי לו שתגיעו חלקית אם זה מתאפשר?

לדעתי חשוב מאודהמקורית
כל שינוי לילד הוא טריגר. אני בדעה שכדאי לרכך
לדעתי זה חשוב,שפוש

אבל כמעט בטוח שהגננת מגיעה עוד כמה פעמים כדי לסדר את הגן, אז תנסי לתאם איתה זמן אחר, רק לקפוץ לכמה דקות ולראות. זה ממש יכול לעזור לילד ולרכך את ההתחלה.

גם הסייעות בד"כ נמצאות בגן בימים לפני תחילת שנה, ואם אפשר להכנס לגן אפילו בלי הגננת זה עדיף מכלום...  

10oo

תכנית משפחתית יש בלי סוף, גן מתחילים פעם בחיים, בעיניי זה הגן עם השינוי הכי מהותי, כל שלב בהסתגלות חשוב.

בעיניי הכי הגיוני להתפצל, הוא ילך לתכנית המשפחתית ואת לגן.

לדעךי לא קריטי עד כדי ויתור על תוכניתבוקר אור
לגדולה שלח לא היה בגלל הקורונה אז אולי בגלל זה נראה לי שאפשר גם בלי..
ממש באותה התלבטותחצי שני
למה לא להתפצל?תוהה לעצמי

בעלך ילך למפגש המשפחתייף עם שאר הילדים אם יש ואת תלכי איתה להיכרות בגן

לא אפשרי לנו להתפצלאנונימית בהו"ל

מכל מיני סיבות טכניות.

כן אפשרי להיות בחצי מפגש משפחתי (זה יום ארוך אז אפשר לחתוך באמצע) אבל לדעתו זה הכל או כלום, בין היתר כי יש נסיעה ארוכה. 

ניסיתם לבקש מגננת לדחות לזמן אחר?פליונקה
זה מפגש אישי/ בקבוצות קטנות או של כל הגן?
שלום בית הכי חשוברינת 24
דוקא בגלל שהוא לקח את זה למקום לא טוב, הייתי מוותרת על המפגש בגן ואומרת לו שיעריך ❤️.
אצלנו אין מפגש היכרות בכלל בגניםדיאן ד.

לדעתי גם אם לילד יהיה קצת יותר קשה ביומיים הראשונים לעומת שאר הילדים שכן היו במפגש.

ביום השלישי כבר לא יהיה שום שום הבדל.

 

אני לא הייתי מוותרת על תוכנית משפחתית בשביל זה.

תשלחי הודעה לגננת, תשאלי אותה מתי היא מגיעהמקרמה

לסדר את הגן ואם אפשר לבוא להגיד שלום ולעשות היכרות קצרה כי לא תהיו במפגש


תראו את הגןן. איפה השיררותים, איפה שמים תיקים

תגידו שלום לגננת בננחת- בלי מליון אנשים מסביב

הרבה יותר אינטימי והרבה יותר אפקטיבי


אז אצלי ילדים ביישנים. אצל חלק הייתי,שגרה ברוכה

במפגשי היכרות איתם וחלק לא.

לא ראיתי הבדל..

בפועל הימים הראשונים קצת קשוחים להם ועם הרבה תמיכה והדרגה מתחזקים ועוברים את זה.

ההדרגה בימיםה ראשונים חשובה יותר.

לא חושבת שהייתי נמנעת  מארוע בגלל מפגש היכרות. 

תודה, יש לך אולי טיפים?אנונימית בהו"ל
מעבר ללדבר איתו כמובן, והיומיים הראשונים שהם קצרים יותר, איזה תמיכה והדרגה ראית שעוזרים? 
ביום הראשון. נשארת איתו ממש עד לסוף הזמן שאפשר,שגרה ברוכהאחרונה
בימים אחכ גם אם יש כבר יום מלא מאוד קשובה אם צריל להוציא לפני וכו'
2-3חילזון 123

הייתי מוותרת על המפגש בגן

אפשר ללכת לראות את הגן מבחוץ ביום אחר

להראות לו את הדרך וכו.

ביום הראשון אפשר להגיע ישר בפתיחה כדי להכנס בנחת, לשבת איתו כשאין עוד הרבה ילדים, לראות את הסייעות, לשחק איתו קצת

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

שולחת לך חיבוק🩷ניק חדש2

לא פשוט בכלל להגיע לכזו הבנה.

מקווה שתמצאו איזו דרך אמצע.

אני לא חושבת שיש סיבה לסמוךאיזמרגד1

אם הוא לא מוכיח שיש סיבה לסמוך עליו, שהוא מבין שעשה טעות ומוכן לעבוד כדי לתקן אותה. וכן, ללכת לטיפול זה חלק מלתקן.

ואם הוא לא מוכן ללכת לטיפול, כדאי לך ללכת לטיפול אישי. שתוכלי להבין מה את עושה הלאה.

אם הוא פגע כל כך והוא לא מבין שהוא צריך להתאמץעל הנס

בעצמו לצאת מתוך עצמו ולהוכיח נאמנות בצןרה הכי ברורה שיש,גם בדברים הקטנים והוא לא מרגיש אפילו צורך להתנצל,סליחה שאני בוטה כל כך לא בטוח לי שהוא הבין את הפגיעה או לא מוכן לקחת אחריות על זה,

וסליחה שאני נחרצת לא בטוח לי שטיפול יעזור כאן,ומה שצריך להיות לו ברור שאת מכתיבה את הכלים וחובת ההוכחה היא עליו.

ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה.

ותתעקשי על שלך

שולחת לך המון המון כוחות🌹

כן מציינת שאני כבר חודש+ אחרי שגיליתיאלסה

גילתי בעצמי מהפלאפון שלו, הוא התנצל, ענה על שאלות שלי

ומאז לא מוכן לפתוח את הנושא, אומר שמתבייש במה שעשה..

מבחינתו הקושי באמון הוא בעיה שלי. הוא רוצה להשאיר את הדברים מאחור ולשכוח מהם. ואני מציפה לו את זה כל פעם מחדש.

הוא לא מעוניין בטיפול. אני הבעייתית שלא משחררת מבחינתו.

לא מסוגלת להסתכל עליו.

הדברים לא עוזבים אותי.

ועוד יותר כועסת שהוא אשכרה מציק לי בבית ומעצבן אותי סתם.

אבל מפחדת כל כך להתגרש אבל יודעת שזה לא מגיע לי. פשוט לא מגיע לי

לא ציינת מה גילית שםעל הנס

אבל אם זה נשאר בראש באיזה מקום ולא משהו שהוא מעבר לפנטזיה,צפייה או משהו כזה,

הייתי הולכת לטיפול.

זו התמודדות שיש אותה להרבה מאד גברים והיא דיי נורמלית.

אם זה יותר מכך הייתי מתייעצת אם זה שווה בכלל טיפול,כי אם זה הרבה יותר חמור מזה מגיע לך גם הרבה יותר בתמורה לזה.

חמור מאוד. לא צפייה. על זה הייתי מצליחה לסלוח.אלסה

קשה לי לפרט כי זה באמת הזוי.

הוא מתמודד עם הימורים כבר כמה שנים. וחשבתי שזהו הוא היה בטיפול ועברנו את זה.

מסתדר שהוא מצא דרך להמר בלי שאדע. דרך מזעזעת.

כן בגידה רצינית באמון שלי. ובגידה בזוגיות ובהיותו בן אדם דתי. כן זה כלל מגע גם.

האמת במקרה כזהשלומית.

הייתי מציבה אולטימטום.

או טיפול אישי דחוף ( וכדאי גם טיפול זוגי וטיפול אישי בשבילך)

או גירושין.

לא חושבת שנכון להמרח עם זה ולהכנס לתסביכים מעבר למה שכבר קיים

הימורים ומגע?הבוקר יעלה

לא כ"כ הבנתי למה התכוונת

יש לי חברה שבעלה התמודד עם הימורים והם הצליחו להתגבר על כך עם הרבה עבודה קשה.

אני לא רוצה לפרט כל כךאלסה

אבל השורה התחתונה היא שהוא היה במגע פיזי מיני.

אני ממש מצטערת בשבילךהבוקר יעלה

באופן אישי לא הייתי מצליחה לסלוח על כזה דבר.

מאחלת לך החלטות טובות ושה' ינחה אותך לדרך הנכונה

ובע"ה תעברי את התקופה הזאת

לא יודעת מה גילית. אבל נראה לי שנכוןאורוש3

להתייעץ בעצמך עם איש מקצוע אם הוא לא מוכן. חיבוק גדול!!

נשמע כמו מנגנון הדחקה שלוהמקורית

ועל הדרך גזלייטינג

זו לא את שלא בסדר, שיהיה ברור.

מציעה לך לדבוק בזה שילך לטיפול. ברמת האולטימטום

ותדאגי להפרדת רכוש לדעתי

אפשר היום גם לעשות הסכם שלום בית חלף גירושין (משו כזה)

תתייעצי!

וחיבוק♥️

אתן צודקות כל כך. אבלאלסה

כל כך מפחדת לעשות צעד של גירושים. הוא לא ילך לטיפול. מבחינתו הוא לא רוצה לפתוח את זה עם אף אחד הוא מתבייש. אבל גם איתי הוא לא פותח את הדברים.

ואני הבעייתית עם האמון מבחינתו, אני צריכה לשחרר. כן היה חודש קשוח בבית בלי הרבה שיח. אבל גם אז הוא לא ניסה לפייס אותי. פשוט נתן לי להתהלך בבית בשקט ועצובה. אמר שרצה לתת לי מקום ולא ידע איך לגשת. מפחדת לפרק אבל באמת שאין לי מה לעשות פה בלי שיטפל בעצמו.

הוא הבטיח שיעשה כמה צעדים כדי להתמודד, התחיל והפסיק, דברים שיעזרו לי לתת אמון בו. (גם את זה שהוא הפסיק גיליתי לבד)

איך מתחילים בכלל בפירוק בית..? פשוט עצובה.

מציעה לערב את ההורים שלךהמקורית

אל תישארי עם זה לבד♥️

הורים לא לערב. יש מספיק אנשים אחרים שאפשר לשתףאונמר

הורים זה עם נגיעה אישית. זה לא מידע אמיתי שיתנו לה.

מטפלת טובה שמבינה בנושא תתן מידע אמין ורלוונטי בלי להיות נגועה בדבר.

דעתךהמקורית

אישה שבעלה בגד בה, ומהמר, לדעתי חייבת לערב את ההורים שלה.

זה לא שהוא רוצה לטפל בעצמו ואז חבל על הסטיגמה שתיווצר בעיניהם. היא צריכה חבל הצלה ותמיכה רגשית. לדעתי.

אני חושבת שזה מה שהיא צריכה לעשות, אבל זה טוב שיש עוד דעות

תאמת שכתבתי את זה לפני שראיתי מה קרהאונמראחרונה

אולי כן מספיק קיצוני כדי לערב ולקבל גב.

כן לזכור שלא כל ההורים אותו דבר וכל מקרה לקדמותו לוודא שבאמת ההורים זה הגב הנכון..

חיבוק! נשמע לא פשוטדיאן ד.

יש פה באתר פורום של גרושים גרושות

אולי כדאי לך להתייעץ שם עם בעלי ניסיון

לפחות לגבי השלבים הראשונים מה עושים ולמי פונים.

חיבוק ושיהיו החלטות טובות!

תודה לכולן על העזרה והחיבוקאלסה

אז החלטתי לדבר איתו היום, והעלתי את השאלה האם הוא מוכן לעבוד על עצמו, ללכת לטיפול, לשבת ולשוחח איתי על איזה צעדים עושים בזוגיות, איך משתפרים איך מתקנים את המצב.

אז לצערי כמובן שהוא התבאס שהנושא עלה שוב

אמרתי לו שכל עוד לא נטפל בזה, זה לא יעלם.

ביקשתי ממנו שיחשוב עד מחר בבוקר האם הוא מוכן להילחם על הזוגיות ולתקן את מה שנהרס.

במידה וכן הוא מתחיל לפעול. במידה ולא, אני אורזת ונוסעת להורים ליומיים כמובן עם תירוץ סתמי למה הגעתי ולא את הסיבה האמיתית

הוא ישאר בבית יומיים ויחליט אם הוא רוצה שזה יהיה הסוף. ברגע שאני אורזת ונוסעת מבחינתי זה הסוף. והכדור במגרש שלו.

הייתי חייבת להוציא את זה ממני. נראה מה יהיה.

קצת עצובה שבמקום להילחם הוא שתק ואמר לי טוב, לילה טוב.

עצובה אבל שלמה בתוכי.מגיע לי זוגיות טובה יותר. נמאס לי להילחם לבד.

אמן שיהיה טוב. תודה לכן.

כן מציינת שאם המשפחות שלנו לא היו חברות הייתי ממזמן עוזבת. רק הפחד מכל מה שיקרה מהפרידה משתק אותי

קודם כל, חיבוק! זו תחושה כואבת לגלות דבר כזהטוענת רבנית

והאמון שנשבר הוא הכי מובן שבעולם.

כל הכבוד לך שהעלית שוב את הנושא ולא וויתרת עליך ועל מה שחשוב לך.

עצם זה שאת לוקחת את השליטה לידיים שלך זו כבר אמירה והתחלה טובה..

רק אומרת בזהירות, מכיוון שזה נושא סופר רגיש ויש לו השלכות לגביך ולמעגלים נוספים, צריך לחשוב טוב טוב איך לנהוג הלאה..

מזמינה אותך להתייעץ לגבי הצעדים הבאים.

עם כל הכבוד לחברות בין המשפחותהמקורית

אני די בטוחה שברגע שתפתחי את זה מול ההורים שלך ותסםרי להם מה את עוברת, הם ישימו את החברות בצד ועדאגו לאינטרסים שלך.

זה לא מה שאמור למנוע ממך לפעול לטובתך

וואו. את גיבורה!שוקולד פרה.

וכל הכבוד לך שאת מוכנה ככה לפעול באומץ ולזעזע את המערכת.

כי זה אומר שאת שמת גבול חזק מאוד, ושאת לא מוכנה לחיות בחוסר כבוד כזה.

מחזקת אותך.

וחושבת יחד איתך, מה התוצאות שאת רוצה לראות בסוף?

שהוא לא מתקרב להימורים?

שהוא הולך למכון גמילה?.שהוא מפצה אותך בענק על המגע המיני?

נראה לי שכדאי שתנסחילעצמך מה העתיד הטוב שאת רואה, כדי שגם הוא יידע מה הציפיות...

חיבוק גדול.

כל זה לא פשוט בכלל.

כל הכבוד!שלומית.

אני חושבת, שאת צריכה לחזק בתוכך את העניין שגירושים זה לא סוף העולם, ובסיטואציה שלך, יכול להיות שזה אפילו עדיף.

כי ברגע שהוא רואה שאת מאוד מפחדת מגירושין, ומוכנה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, אז אין לו עניין להתאמץ.

תשקיעי בעצמך, להתחזק שאת שווה ומגיע לך יותר, ותבואי מולו בעמדת כח עם אולטימטום ברור.

ומצטרפת ל@שוקולד פרה שחשוב שתגדירי לעצמך יעד, מה זה בשבילך להיות במקום טוב.

ואלופה שעשית את הצעד הראשון!

ובבקשה ממך, אל תחשבי לרגע שאת הבעייתיות פה

שולחת לך כוחות המון כוחות.על הנס

ממליצה בלי קשר להפרדת רכוש,ועכשיו.

אין סיבה שהוא יגרור אותך לבור שיפיל את כל המשפחה אחריו.

ואת ממש צודקת,אם אין נכונות לעבודה וחובת ההוכחה היא עליו ועליו בלבד,אין לך הרבה מה לעשות עם זה.

אני לא חןשבת שלקחת בחשבון את המשפחות המורחבות זה נכון אף אחד מהם לא חי עם זה באותו בית.

טוב שאת שלמה עם עצמך כי ככה בעצם שמת גבול ממש ברור,שיתבאס כמה שבא לו מובן שהוא מבואס אבל הןא צריך להיות אחראי על תוצאות המעשים שלו.

כן ממליצה לך להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום ולשתף את ההורים או את מי שייתן לך כוח ותמיכה

שיהיה לך המון בהצלחה🌹🙏

תודה לכן.אלסה

כן קשוח מאוד, ומקווה שיהיה בסדר.

בקשר למשפחות הקשר הוא מאוד מאוד קרוב, מכירים מילדות, וזה מפחיד אותי הבאלגן שיהיה מסביב..

תודה, אני משתדלת לחזק את עצמי שאני שווה יותר, ובאמת הזוגיות כמו שהיא עכשיו לא שווה את המאמצים שלי, לבקש ממני לשכוח בלי צעדים ועבודה שלו לא יתקנו כלום. כמה שניסיתי זה צף אין ברירה.

פרידה מפחידה אותי אבל יהיה טוב. זו בחירה שלו עכשיו, אני סיימתי להילחם לבד.

ומבחינתי תיקון זה אומר שיושבים וחושבים איך משפרים את הקשר איך הוא יהיה גלוי כלפיי, איך לא אצטרך לחשוש ובנוסף לזה טיפול זוגי.

כמובן לא הכל ביחד אבל כן צעדים.

בסוף ההתנהלות פה שלו לא תקינה בכלל לצערי.

תודה רבה לכן על התמיכה מקווה לעדכן בבשורות טובות.

כן אגיד שלצערי ההתמכרות להימורים גורמת לו לעשות דברים שהוא עצמו לא דמיין בחיים. וזו מחלה קשה..

בהצלחהנעומית

אין לי מילים, בטוחה שזה משבר גדול

מאחלת שיהיה לך טוב

ממה שאני מכירה לגבי הימוריםגלסגולכהה

ממליצים לספר להורים שלו.

בעיני כדאי גם להתייעץ עם רטורנו או משהו בסגנון

התמכרות להימורים זו ההתמכרות הכי קשהזמינה

אם הוא ילך על טיפול זה מצריך טיפול מאדם שמבין בתחום (יש אפשרות לבדוק ביחידת ההתמכרויות במחלקת הרווחה העירונית שלכם)

ומצטרפת לעצה שתדאגי לעצמך גם בתחום הכלכלי אם הוא רימה אותך פעם אחר פעם כשהייתם ביחד אז אם תחליטי להפרד הוא מסוגל לשכלל את פעולותיו

שולחת כוחות

חיבוק גדול והרבה כוח! יש ילדים בתמונה?קנקן שבור

אם אין ילדים בתמונהוהרי החדשה

אני חושבת שאת לא צריכה לחכות למה שיחליטו אלא עכשיו לנסוע להורים שלך. לספר להם הכול ולספר גם להורים שלו.

אחר כך תלכו לאיש מקצוע ושיעזור לך לקבל החלטות שתהיי שלמה איתן.

וכמובן לפני הכול - למנוע הריון.

נשמע ממש כואב וקשה ולא הוגן כלפייך שאת בסיטואציה הקשה הזאת. חיבוק גדול ושה' ייתן לך כוחות

אני יודעת שקשה לקרוא מה שאני אומרת אבל לפעמים כדאי פיצוץ אחד גדול ואפילו גירושין כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. במקום לחיות את כל החיים בהסתרה ריחוק וכאב...

שולחת לך כוחות וריפוי

מצטרפת ומוסיפההשם גדולל

שהייתי נמנעת מכל מגע מיני, כי לכי תדעי אם הוא נחשף למחלות מין כאלה ואחרות...

מקווה שתשימי את עצמך בעדיפות ראשונה גם אם זה במחיר של ריחוק המשפחות..

כי תחשבי על זה שאם להבדיל היו 2 משפחות שמכירות שנים עוד כשהילדים היו קטנים ומישהו מהמשפחה אחת היה פוגע מינית באחד או כמה מהילדים מהמשפחה השניה, גם הייתי חושבת על החברות בין המשפחות, כשהיא באה על חשבון נפש של ילד?

בכל אופן מקווה שתצליחי להחזיק ראש בכל המצב הזה, לשמור על עצמך, ולהרחיק את מה שלא עושה לך טוב!

חיבוק!

מאמיבאתי מפעם
עבר עריכה על ידי באתי מפעם בתאריך י' באב תשפ"ו 13:16

לא מגיעה לאף אישה נשואה ששומרת על עצמה לבעלה שיתנהגו אליה ככה!

אל תהיי טובה ומתחשבת מידי, החברים, במשפחה, בסוף זה החיים שלך.

הוא עבר את הקו הכי אדום שאדם יכול לעבור בנישואין.

תקחי את עצמך, תדאגי לעצמך, כי אף אחד בעולם לא ידאג לך חוץ ממך.

תשתפי את ההורים, תתיעצו עם אנשי מקצוע איך לעבור את זה עם כמה שפחות נזק.

את עוד תעברי את זה ובע"ה שבעתיד תזכי לזוגיות טובה אוהבת ומכבדת.

שולחת לך ים כוחות! תדברי עם ה' כל הזמן, זה תמיד עוזר❤️

ועכשיו עברתי על הודעות קודמות שלך, זה קצת נשמע שיש לו נטיות הפוכות או איזה סטיה מינית . תראי, הוא אפילו לא מראה טיפת נכונות להתקדם הלאה ולחזןר בתשובה, לא הייתי נותנת אמון עוד דקה.

תודה רבה לכןאלסה

כן, בהודעות הקודמות כתבתי על מה שהוא עשה בעבר, לצערי זה גם קשור להימורים. אין לו נטיות הפוכות.

לצערי הוא מעניש אותי עכשיו בשתיקה בבית בדיבור חסר סבלנות ובפרצופים אבל יהיה בסדר.

מקסימום אלך בלי לחכות לתגובה שלו

אני לא רוצה עוד לספר להורים שלנו למקרה שיש סיכוי לתיקון.. יש לנו 2 ילדים קטנים

אני הגעתי למצב שאני מבינה באמת שמגיע לי יותר. שמגיע לי טוב יותר

תודה לכן על החיזוקים

אני חושבת שדווקא בגלל שהמשפחות חברות, כדאי לגייסאמהלה

אותם לעניין.

הדבר שהכי עוזר בהתמכרויות זה תמיכה משפחתית.

אם את מעוניינת להמשיך לחיות איתו על אף מה שהוא עשה,

את חייבת לשתף אותם.

מבינה את הקושי בשיתוף, אבל הוא יצטרך לעמוד מול המשפחה שלו.....ושלך

לדעתי זה הכלי היחיד שיכול לסייע לך להביא אותו לכדי טיפול.

וכמובן-לפנות בהקדם האפשרי לרטורנו.

חיבוק ענק ואוהב

מעריצה אותך ששיתפת אותנו

הלוואי שנוכל לתת לך כח

אני מקווה שאת שמה דד ליין להתעוררות שלוהמקורית

גם עם ילדים קטניםוהרי החדשה

עדיין מציעה לך לא לחכות ולנסוע להורים ולערב איש מקצוע.

זה משבר ולא קל בכלל

אבל תצאי ממנו חזקה בעזרת ה'

מגיע לך ולילדים שלך משהו אחר.

הי כתבו הרבה דברים נכוניםרק רגע קט

מצרפת קישור לפודקאסט עם מישהו שהיה מכור להימורים, נגמל והיום הוא מטפל במכורים.

מקווה שזה יעזור.

חיבוק.

לצאת משעבוד, לנצח את ההתמכרות | עם יעקב ישראל אשר

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

זה נס מטורףבאתי מפעם

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

וואי ממשאורוש3אחרונה

זוכרות אותי מההדברת פרעושים? יש התפתחות ואני בהלםמעיין34

אז עשינו הדברה רק בחוץ. כי המדביר אמר שהמקור זה מהמלטת חתולים ולא חייב להדביר בבית.

שיתפנו את המשכירים שלנו והם התעקשו שהם ישלמו. הגיוני כי זה היה בשטח שלהם.

עכשיו המשכיר פנה לבעלי ואמר שזה שהם שילמו על ההדברה זה היה לפנים משורת הדין. הביא לו תחושה שהוא לא היה צריך לשלם.

הקטע שהוא ואשתו ישר אמרו שהם ישלמו ואפילו אשתו אמרה לי "בבקשה אתם לא משלמים אל תשלמו כלום"

הביא לנו חשק לעזוב את הדירה. איך יצאנו לא בסדר אם זו הצעה והתעקשות שלהם?

אוף

זה לא אומר שיצאתם לא בסדר124816

לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.

הוא תפס את בעלי וביקש שנשלם חצי חצימעיין34

כנראה הוא ואשתו לא הסכימו ביניהםהמקוריתאחרונה

היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן

הייתי משתתפת בתשלום וזהו

בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה

אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקהאחרונה

עזרת לי מאוד

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3אחרונה

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

מעתיקה גם לשרשור חדש למענה רחב יותרהריון ולידה

לילה אחרי צום בהנקה שנשבר בערב

שעתיים וחצי שינה

בוקר סיוטי

מצאתי מטרנה פגת תוקף לפני חודש

ובעיקר- בעלי בלתי נסבל

לא מכיל , מנסה רק להאשים אותי שלא ישנתי כי "הראש שלך היה תקוע בטלפון"

בן אדם מנותק לחלוטין. גם כשביקשתי ממנו עזרה הוא ישן או נדנד בכוח את העגלה עד שלקחתי ממנו. או כשישן הוא לא היה מודע שביקשתי ממנו ושכ"כ הרבה פעמים אני ויתרתי על לנסות לישון בצרחות של התינוק בשביל לקום ולנסות להרדים אותו בלעדיו כי פשוט אין עם מי לדבר.

בא לי לזרוק את בעלי מהבית. הוא לא שווה אותי!!

ודבר אחרון אני יודעת שזה מעייפות שלו ושבלילה הוא קצת בן אדם אחר

אבל אני לא מסוגלת. אני גם בן אדם ומרגישה לפעמים שאני עם בן אדם משוגע

ומה לעשות עם זה שבשביל שיחזור חלב אני צריכה גם לישון?? במיוחד כשיש לי פטריה בשד וכואב לי להניק לנצח.

ושהשינה שלי קלה מידי???

השם תציל אותי כבר

תודה מראש קוראת כל אחת

חוזרת לניק

אוף ממש מתסכל לפעמים רמת ההבנה שלהםעל הנס

שינה היא יותר בסיסית מאוכל,אדם יכול לא לאכול כמה ימים והכל יהיה בסדר אבל אם הוא לא יישן יומיים ברצף יתחילו לו שיבושים במח.

זה יותר חשוב אפילו משתיה.

וכשעייפים בטח שרואים הכל שחור פי עשר.

הייתי מדברת איתו בצורה אחרת,אומרת לו אני זקוקה לכך וכך כדי להיות בכלל,אני לא אצא מהמצב בלי לישון ובלי העזרה שלך,מציבה בתור עובדה.

שולחת לך חיבוק כמה קשה להיות בתוך ענן עייפות הזה.

חיבוקפילה

אולי תזמיני בייביסיטר שתעשה סיבוב עם עגלה ותוכלי לישון קצת.

עכשיו בעל לא יכול לתת לך קצת לישון ?

ישנתי חצי שעההריון ולידה

ואז הוא יצא לשחרית למרות שביקשתי שלא

הוא לא מסוגל לא להתפלל במניין

אבל כבר לא אחזור לישון

תודה 🙏🏼

ומה אם עכשיו תבקשי ממנו לישון?איזמרגד1

תגידי לו שבקושי ישנת, תבקשי שישמור על התינוק ותיכנסי לישון לשעתיים. זה כבר יעשה הבדל משמעותי...

כאילו אם הוא בלילה בנאדם אחר, תנצלי את היום פשוט...

לקח את הילדים והשאיר את התינוק אז לא ישנההריון ולידהאחרונה

אז נכון שרק 9 עכשיוהריון ולידה

אבל בעלי כלכךעצבני שקמתי עם מגרנה ולא נתתי לו להתפלל במניין

הראש פטישים איומים, לקחתי כדור בלי מים והוא לא השפיע.

מפחדת על הגוף שלי כי אני כבר תקופה לוקחת כל יום כדור לכאב ראש

בלילה קמתי המון לילדים, לפעמים הערתי אותו אבל זה לא ממש פשוט כשהוא לא מתעורר וכשאסור לגעת בו בשביל זה.

בא לפה לכעוס עלי שאני כפוית טובה (כי לא בקלות אמרתילו שאני מנתרת מהמיטה כדי להיות איתם שיתפלל פה וכי הוא איתם כבר משעה מוקדמת) וש"אז מה כל יום את עם מגרנה" (הטענה הכי הזויה שלו) כל זה כשהם באו לטפס עלי ולצרוח בחדר שלי

אה וגם יש לי פטריה בשד משלשום וכואב להניק

קודם כל חיבוקשמ"פ

כמה זמן יש לך מיגרנה ?

היה לי כמה ימים ברצף ואז התחיל לי כאב ראש וגרון חזק וזה היה דלקת בגרון אז מניחה את זה פה.

גם אם את ממש סובלת את נראה לי בגדר של חולה שאין בו סכנה ולא בהכרח את צריכה לצום - אני לא פוסקת אבל כדאי תשאלי רב

תודה אהובההריון ולידה

זה כבר שבועיים כזה לפחות. החמיר יותר ביומיים שלושה האחרונים

מרגישה שהמערכת חיסונית שלי נוראית לאחרונה אבל לא גרון עכשיו, היה לפני כחודש תחושה כזו שעברה בלי אנטיביוטיקהכי כנראה היה ויראלי

אוי קשוחשמ"פ

סתם ככה שתדעי שאני מכירה מישהי שהיה לה התקף מיגרנה כמה ימים לפני הצום והרב אמר לה לא לצום בכלל

אז לא הייתי מתמהמהת מלשאול ...

חוץ מזה אם זה באמת משהו שקורה הרבה אולי כן שווה להתיעץ עם נוירולוג. חמותי סובלת הרבה והיא אמרה שיש דברים שמותר בהנקה ( היא בדיוק לוחצת עלי ללכת חחח )

כי יש תקופות שיש לי כמה ימים ברצף אבל נשמע שפחות חמור משלך

בהצלחה ותרגישי טוב

הנוירולוג אמר לי שזה מבוי סתום לפני כמה שניםהריון ולידה

מעניין תודה!

ואיך יעזור לא לצום? הלוואי שזה היה פותר את המיגרנה

שואלת גם אותך

@קנקן שבור

חיבוק גדול קודם כלקנקן שבור

מהר למצוא רב שזמין לשאלה, אני כמעט בטוחה שתחזרי לספר פה שפסק לך שאת לא צריכה לצום (מכירה מקרוב לאחותי שפסקו ככה, בתקופהשהיתה סובלת המון ממיגרנות)

ואז נשימה עמוקה, לנסות להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי בעלך

לזכור את היום הזה שאנחנו נמצאים בו, ושהשטן מנסה יותר מהרגיל

(יש אצלכם אולי נערות שעושות קייטנות תשעה באב לילדים? אולי שווה לשקול לשלוח, אפילו חלק, את אלה הדורשים יותר)

מיגרנותיהושבעט7

למיגרנות יש טיפולים טובים.

גם לטיפול בזמן התקף וגם למניעה.

נוירולוג/נוירולוגית עם תת התמחות בכאבים ראש.

יתן מענה מיטבי.

הרבה בריאות.

תודה אשמח שרק נשים יענוהריון ולידה

ואם היית אישה היית יודע שזה לא רלוונטי בהריונות והנקות

מיגרנותיהושבעט7

קודם כל אומר שאני אישה.

יש תרופות אחרות ייעודיות למיגרנות.

רופא משפחה הוא הכתובת/לטיפול מונע נוירולוג.

חבל לסבול.

מחילההריון ולידה

דבר שני כבר הגענו למיצוי הטיפולים כמובן גם מול רופא משפחה ואז מול הנוירולוג

תודה! המיגרנות לא מהצוםהריון ולידה

ולא יודעת איך יעזור לי לא לצום כי המגרנה חזקה בזה

זה שאוכל /אשתה לא יפתור אותה

נראה כשיתמעט החלב אמשיך לרב אולי

כן הבנתי את זה ממה שכתבתקנקן שבור

כשאחותי שאלה רב זה היה לפני הצום

אחרי כמה ימים שהיה לה התקפי מיגרנות חזקות

שווה לשאול לדעתי

רוצה שאעלה את הפסק של הרב שלנו לגבי זה?פרח חדש

רב פוסק ידוע בציבור החרדי.

אם כן תגידי לי ואשים פה

ונראה לי תביני מה את צריכה לעשות

אשמח תודה רבההריון ולידה

מציינת שעכשיו עם.ינון מלא של אקמול ונורופן אני מרגישה שיפור. עדיין יש כאב ראש אבל עמום

הנהפרח חדש

זה חלק מחוברת פסקי הלכות של הרב עמרם פריד

תסתכלי איפה שכתוב 'חולים הפטורים מהצום'

ממה שאני מבינה זה לא מחייב שעם תאכלי ותשתי תרגישי יותר טוב

אבל עצם המצב הזה פוטר מהצום

תודה יקרה. אני ברגע זה לא צריכה להיות במיטההריון ולידה

הייתי בה עד לפני חצי שעה ומאז קצת יותר טוב וכבר לא במיטה

אם את מרגישה שזה בסדר אז תמשיכיפרח חדש

הלוואי שזה יהיה צום 9 באב האחרון שלנו

ששנה הבאה נאכל בזמן הזה בשרים יינות ומעדנים

באמת הלוואי. עכשיו כבר מסוחררתהריון ולידה

אז תקראי שם שוב 😉פרח חדש

יש שם גם התייחסות לסחרחורת

לא יודעת מה ההגדרה של חזקות. לא רואה שחור עדייןהריון ולידה

חזקות שצריך רק לשכבפרח חדש

ככה אני מבינה מהכתוב

לדעתי אם הגעת לסחרחורת את יכולת לשבור ממזמןשמ"פ

גם לי זה היה ממש קשה לשבור

אני עם סטרפ ורק בחצות שברתי ויש לי ממש מצפון אפילו שהרב אמר שבתשעה באב מקבילים

וואי ממש מתלבטתהריון ולידה

תודה

לגבי המגרנותרק טוב!

יש מאכלים שגורמים לזה.

הבת שלי שנים סבלה מכאבי ראש. עד שנירולוג אמרה לה להימנע מרשימת מאכלים: קקאו כולל חמאת קקאו, גבינה צהובה, סויה, משקאות מוגזים ואולי עוד דברים. הקפידה על זה ומאז אין כאבי ראש אלא אם אכלה את הדברים הבעיתיים לה.

תודה שמעתי על זההריון ולידה

מעדכנתהריון ולידהאחרונה

בדקתי בערב והרב אמר שבוודאי שאני חייבת לשבור

אז אמנם שברתי כמעט בסוף הצום אבל טוב ששברתי

אולי יעניין אותך