מפגש הכרות עם גננת לפני 1.9אנונימית בהו"ל

כמה זה חשוב מ1-10? כש1 זה לא חשוב כלל ו10 חשוב במידה רבה מאד 😅

ברצינות אבל. הילד ביישן ועולה לגן טטח. יש מפגש עם הגננת כמה ימים לפני תחילת השנה, *בערב*, ובמקרה נופל על תכנית משפחתית.

בעיני המפגש בגן חשוב עד ויתור על התכנית המשפחתית,

בעיני בעלי זה כמו לוותר על נסיעה לחול כי יש שעת סיפור עם בובות בספריה העירונית.

אני מאמינה שזה יתן לילד יותר ביטחון לקראת היום הראשון,

שיכיר את הגן טיפה איתנו,

שיראה עוד ילדים (הוא מכיר ילד או שניים רק),

שאנחנו נשמע קצת את הגננת,

שנפגוש עוד הורים.

הוא חושב שזה חסר משמעות מלכתחילה,

שהילד ממילא יהיה גמור (כי זה ערב),

שיש ממילא תקופת הסתגלות בגן,

שהיד שלי קלה על ההדק כי זו המשפחה שלו (אולי, אבל לא מזמן ויתרתי בבאסה על תכנית משפחתית בצד שלי כי הוא לא הרגיש בנוח ללכת),

שזה לא הוגן אחרי שכבר אישרנו הגעה (יש עלויות כספיות לביטול. לא אנחנו נישא בהן).

אשמח לתובנות כי אני קצת בהלם מהדעה שלו, ממש לא ראיתי את זה בא, ובעיקר מהתחושה שהוא כועס עליי שאני לא רוצה לוותר (הוא אמר שיתן לי את המילה האחרונה)

אין אפשרות לשלב?נקודה טובה

המפגשים האלו בדכ די קצרים..ואז להגיע קצת באיחור למשפחה?

הצעתי להיות בחצי תכנית משפחתית, הוא לא רוצה.אנונימית בהו"ל

וכן אבהיר - מהתחלה חששתי לאשר הגעה לתכנית הזאת בדיוק כי פחדתי שיהיה מפגש כזה ונפספס. בדקתי עם הורים באזור ואמרו לי שלא עושים, אז אישרנו הגעה. ועכשיו מתבאסת.

אם הייתי יודעת שיש איזשהו סיכוי בעולם שזה יתנגש לא היינו מאשרים הגעה בכלל.

ובזמנו הוא היה ממש בסדר עם זה. אני מרגישה שבעיקר יש לו חוסר נעימות מהביטול. אבל זההלא מה שהוא אומר, או לא רק, אז לא רוצה להכניס לו מילים לפה. 

לדעתי 10הריונית2222

ילד עולה לגן חדש, אצלנו לפחות היום הראשון ההסתגלות זה כבר ללא ההורים אז ברור שחייב יום אחד שהוא כן עם ההורים, לא סתם זה חובה בכל הגנים

לדעתי התגובה של בעלך קצת מנותקת, תחשבי על עצמך שאת הולכת למקום חדש חדש את רוצה שמישהו יתמוך בך ויתן לך ביטחון, אז כמה וכמה ילד שהוא אפילו עוד לא ילד הוא פעוט גדול. לדעתי חובה חובה חובה

6.יראת גאולה

במפגשים האלו לא פוגשים / מכירים עוד ילדים, וגם לא ממש עוד הורים, ולא מצליחים לדבר עם הגננת..

זה נועד בעיקר לביקור בגן, לראות את הגננת ואת שטח הגן, כשהאמא נמצאת ביחד עם הילד בנחת.

אני מסכימה איתך שזה מאוד חשוב. אבל אם אי אפשר (וקרה לי שלא הסתדר), את יכולה להגיע איתו ביום הראשון ולשהות איתו בגן כרבע שעה, זה מאוד מתקרב לתועלת שבמפגש. אם ביום הראשון אתם ממהרים ולא תוכלי להישאר איתו - הנוכחות במפגש הופכת להיות קריטית. כך לדעתי.

לדעתי חשובYaelL
נגיד- 8. זו הזדמנות של הילד לראות את הגן, אולי לדבר קצת עם הגננת (אפשרי לדבר אבל לרוב לא הרבה כי היא עוברת בין ההורים), לעשות סיור, לראות איפה השירותים וכו'. להרגיש קצת יותר נוח ביום הראשון. מצד שני, גם אם לא מגיעים כנראה לא יקרה כלום ואפשר להתחיל את ההכרות ביום הראשון שהוא עד 10. זה יהיה יתרון להגיע למפגש אבל לאו דוקא הכרחי. לי אישית חשוב לבוא לדברים האלה.
ממש מבינה אותךבארץ אהבתי

בעיני זה מאוד תלוי כמה זמן יש לך ביום הראשון להיות איתו.

אם את רק מביאה אותו והולכת, אז המפגש המקדים חובה.

אם את יכולה להישאר איתו איזה חצי שעה, אז אולי אפשר לוותר על המפגש המקדים (למרות שזה עדיין מבאס. מבינה אותך ממש...)

גם אבא יכול להיות איתו ביום הראשוןאמאשוני

ואז הבחירה עוברת לאבא לבחור אם ללכת למפגש משפחתי שחשוב בעיניו כמו נסיעה לחול, ובתמורה להפסיד יום עבודה/ חצי יום עבודה ב1.9

או לוותר על המפגש המשפחתי בשביל שב1.9 יהיה לו יום שגרה.

בעיני זה הרבה יותר הוגן ויותר בריא להציג את זה ככה.


ומציעה בנוסף ללכת כמה פעמים חוץ לגן (ואם ניתן אז גם להיכנס לחצר ולדבר על הגן)

נכון, זה בהחלט כיוון אפשרי...בארץ אהבתי
זהו אז אבא לא יוכלאנונימית בהו"ל

כי אנחנו מתפצלים ואבא בהסתגלות במעון בזמן הזה... אז שנינו לוקחים ימי חופש כל אחד עם ילד אחר.

אנחנו הולכים מחוץ לגן ומסתכלים אבל אין אפשרות להכנס.

כן ביום הראשון אשתדל להגיע איתו מוקדם ולהישאר כמה זמן

גם לנו אמרו שאי אפשר להיכנס.המקורית

בתכלס,נכנסנו בהחלט.

לא לשעות אבל כן להיות עם הילד ולרכך לו. לא ראיתי את עצמי משאירה אותו בפתח הגן והולכת כשהוא מפוחד.

נראה לי שהיא התכוונה שאי אפשר להכנס סתם ככהיעל מהדרום
לק"י


לא ביום הראשון.

אצלנו במעון גם ביום הראשון לא נותנים להישאראני10
מוזר🤷‍♀️ גם אם באים ממש מוקדם?יעל מהדרום

לק"י


נניח בגנים אצלינו אז אומרים שאפשר להשאר עד שמונה וחצי נדמה לי.

ברור שאני לא אגיע בעשר ואשב עם הילד כשכל ההורים הלכו.

ובכל מקרה, זה לא מה שהפותחת מתארת בשרשוריעל מהדרום
אה ברור שכן, התכוונתי שלא נשארים לכל השעתייםאני10

של ההסתגלות.

כאילו את יכולה לבוא ישר כשפותחים ולהישאר נגיד עד 8 וחצי, אבל ההסתגלות היא שעתיים עד 10, ובזמן הזה הילד לבד

הבנתי. את זה אני מכירהיעל מהדרום
וביום השני?אמאשוני

אם ביום הראשון את לוקחת חופש ותהיי איתו מספיק זמן ותוכלי לחסור רעצו הביתה כך דלא ישאר לבס בגן בלעדייך, וביום השני גם תוכלי להישאר זמן מה בבוקר,

זה יותר משמעותי מהמפגש הכנה.

תשתדלי להגיע איתו מוקדם בבוקר לפני שכולם מגיעים שיהיה לו את הזמן שלו בשקט להכיר את הילדים ופינות הגן.

הבן שלי גם עולה לטטח ואנחנו בחופש בזמן של המפגש הכנה ואני לא מתרגשת מזה שנפספס את המפגש, יש עוד דרכים להקל על הילד את ההסתגלות.

לא בטוחה שהבנתי את כוונתךאנונימית בהו"ל

אני לוקחת חופש כי זה ימים קצרים בגן (שעתיים ושלוש בראשון ושני בהתאמה), אלווה אותו בבוקר ואהיה איתו רבע שעה חצי שעה, ואז כנראה יוציאו אותי, מנסיון של שנים עברו במעון. ואחזור לקחת אותו בסיום הפעילות.

אני פשוט מרגישה שלראות את הגן כמה ימים לפני יעשה לו הטרמה טובה ויתן לו זמן לעכל. את לא חושבת שזה משמעותי? 

יצאו הרבה טעויות הקלדה סליחהאמאשוני

אני חושבת שאם ביום הראשון את איתו לפחות חצי שעה, ובאה לאסוף אותו אחרי שעה וחצי

וגם ביום השני יש הדרגתיות,

אז זה החלק העיקרי בהסתגלות.

אני לא חושבת שהמדרגה של המפגש המקדים היא הקריטית.

אפשר ביום הראשון לבוא יחסית מוקדם כשעוד רגוע ואז להישאר יותר מחצי שעה.

הסתגלות זה תהליך ארוך, ומעולה שזה הדרגתי,

אני לא חושבת שהמפגש הראשון הוא מה שהכי קובע ברמה של וויתור על אירוע משפחתי שחשוב לבעלך.

פתחו לכם קבוצת ווטסאפ של ההורים?

אולי תכירי משם משפחות ותוכלו להפגיש בין הילדים בפארק או משהו. זה גם יכול לעזור.

זה גם תלוי באופי של הילד מן הסתם. יש ילדים שמסתגלים מהר, ויש ילדים שמסתגלים לאט יותר.


בכל מקרה אם חשוב לבעלך ללכת לאירוע אז זה גם שיקול חשוב.


אנחנו גם נפסיד את המפגש אגב, נהיה בנופש (האמת חוזרים באותו יום של המפגש ולא עלה בדעתי להקדים את החזרה בגלל זה, כלומר התבאסתי אבל לא ברמה של לשנות תוכניות)

תודה רבה על הפירוט!אנונימית בהו"ל
זה בהחלט חשוב לעשות הטרמהמתיכון ועד מעון
אבל אפשר ליצור קשר עם הגננת ולהסביר שלא תוכלו להגיע ואם תוכלו לקפוץ לכמה דקות בזמן שהיא בגן ומארגנת אותו, בעיני זה אפילו טוב יותר לילד חששן להגיע לגן פעם ראשונה בזמן שקט שזה רק את הוא והגננת ותוכלו לסייר בנחת
אז ניסיתי לשאול את הגננתאנונימית בהו"ל

עונה לך ולכל מי שהציעה לבוא בזמן אחר -

@בארץ אהבתי @יעל מהדרום @שפוש @מקרמה


כתבתי לה שלא נוכל לבוא למפגש ואם יש אפשרות להגיע לכמה דקות באחד הבקרים אם וכשהיא ממילא מגיעה. היא פחות זרמה... אמרה שהיא תעדכן אותי אם יתאפשר. אני מבינה שזה לא..

אז לצערי אנחנו מתמקדים בלדבר איתו.

יש לי הרבה הרבה חששות באופן כללי סביב העליה הזו לגן, מבחינה רגשית, חברתית, ענייני גמילה ועוד, ומבאס אותי שביום הראשון שהוא יראה את הגן הוא יצטרך כבר להישאר לשעתיים לבד, גם אם אהיה איתו חצי שעה או יותר לפני כן.

מקווה שאנחנו לא עושים טעות.. 

הבת שלי עלתה בשנה שעברה לגן טרום חובהיעל מהדרום

לק"י


ממסגרת משפחתית של 4 ילדים.

לא היה מפגש, כי סיימו לבנות את הגנים קרוב לתחילת השנה, ולכן גם הגננות סיימו לארגן מאוחר.

ועבר ב"ה ממש בסדר.


אומנם יש לה סייעת רפואית, כך שזה יותר יחס אישי. אבל עדיין.


אם אין לך מה לעשות, אולי תתעודדי מזה.


(נדמה לי שגם אצל הבת הקודמת שלי לא היה מפגש, כי היתה קורונה. וגם ביום הראשון אי אפשר היה להכנס לגן).

אם את חושבת שלהישאר שעתיים ביום הראשון זה לאיראת גאולה

יהיה לו טוב -

אפשר לעשות לו הדרגה הדרגתית יותר (אם את יכולה כמובן 😏)

את יכולה לא להשאיר אותו לשעתיים לבד, אלא לקחת אותו איתך אחרי חצי שעה ביחד. או שתראי שהוא כל כך זורם שחבל לא להשאיר אותו...

בעיניי לא כזה חשוב במפגש עם הגננתשופטים

גם הילדים שלי ביישנים, לא הרגשתי שזה תרם באופן מיוחס.

אבל ביום  הראשון כן הייתה אפשרות להישאר קצת.

זה זכור לי מפגש מאוד המוני ורועש, וגם הכמויות של המבוגרים מלחיצה אותם לפעמים.


בקיצור, הייתי הולכת למפגש המשפחתי בלב שלם


בעיני לא קריטי. 5-6.תהילה 4

בכל מקרה ממליצה בחום על הפרק של פרפר נחמד על בצ עולה לגן.

אחד מפרקי המופת בעיני שממש משקפים לילדים את התהליך.


תודה. אחפשאנונימית בהו"ל
תודה על ההמלצה!שיפור
כיוון נוסף (למקרה שאתם מחליטים לא להגיע)בארץ אהבתי

לא אומרת לך מה נכון לעשות, כי אני באמת לא יודעת.

אבל במקרה שבסוף כן תלכו למפגש המשפחתי, שחשבתי על רעיון שאולי יעזור לעשות הכנה לגן בצורה קצת אחרת.


יש לך אפשרות להשיג את הטלפון של הגננת?


קודם כל, אולי אפשר לשתף אותה שיש לכם משהו משפחתי בזמן המפגש, ולשאול אותה אם במקרה היא תגיע לגן בזמן אחר (לסדר דברים וכדו') ותוכלו לקפוץ אפילו ל-5 דקות? לא יודעת אם זו אופציה, אבל אם כן אז בעיני זה אפילו עדיף מאשר מפגש שכל הילדים מגיעים בו זמנית.


ואם זה לא יתאים, אז אולי אפילו רק לבקש ממנה לדבר עם הילד או לשלוח לו הודעה (או סרטון) שהיא אומרת שהיא מחכה לפגוש אותו.

בעיני זה יכול ממש לעזור ולתת לו הרגשה של התחלה של קשר.

זה אמנם לא ייתן היכרות עם המבנה של הגן, אבל את זה אפשר להשלים ביום הראשון.


ואולי דווקא יצירת קשר מראש עם הגננת תגרום גם לה לשים אליו לב קצת יותר ביום הראשון..

רציתי גם להציע להגיע לגן בזמן אחריעל מהדרום

לק"י


אם לגננת זה מסתדר. היא בטוח מגיעה לארגן בעוד בוקר/ שניים.


אצלינו בשנה שעברה לא היו מפגשים בכלל, כי בנו גנים חדשים וסיימו לארגן אותם ממש לפני תחילת שנה.

הבת שלי גם עלתה לגן שנה ראשונה, וב"ה עבר בסדר גמור.....

רעיון מעניןאנונימית בהו"ל

בעיניי זה לא מושלם כי הייתי רוצה שהילד יראה את המבנה לא ריק, שלא יתקבע אצלו ככה בראש ואז יבהל שיהיו הרבה ילדים, וגם קיוויתי בעצמי להיות במפגש להכיר ולשמוע את הגננת. גם בשבילי הכל חדש וזה משמעותי.

אבל אני מניחה שזו יכולה להיות פשרה טובה, במידה ויתאים לגננת

האמת שבעיני יש דווקא יתרון באפשרות הזובארץ אהבתי

מהניסיון שלי, המפגש המקדים בגן הוא די עמוס. אני כן רואה בו חשיבות, אבל למעשה יש בו משהו פחות אידאלי מאשר מפגש אישי יותר עם הגננת.

בתקופת הקורונה היתה לנו שנה שעשו מפגשים בגן עם חלוקה לקבוצות - במקום כולם ביחד היה בכל פרק זמן קבוצה של כמה ילדים והורים, וזה היה הרבה יותר מתאים בעיני (חבל שלא אימצו את הקונספט גם אחרי הקורונה).

אבל באמת ההכנה הכי טובה היתה לבת שלי לפני גן חובה, כשבמקרה יצע שפגשנו את הגננת כשבאה לסדר את הגן (בגיל הזה לא עושים מפגש מקדים). והיא קצת דיברה איתה, ואמרה לה שהיא מחכה לפגוש אותה כשתתחיל השנה, וזה היה כל כך אחרת להתחיל ככה את השנה, עד אז היה לה ממש קשה כל פרידה ממני בבוקר, ופתאום עם הגננת הזו זה היה ממש בקלות. (זה מו הסתם גם פונקציה של גיל, אבל בכל זאת ממש ברור לי שהמפגש האישי הזה תרם משמעותית לעניין).


לא הייתי חוששת ש'יתקבע לו' שהגן ריק. זה גיל גדול מספיק גם לדבר על הגן מראש, לספר מה הולך להיות שם, לספר לו סיפור על ילד שהלך לגן חדש ומה שקרה לו, וכו'.

ודווקא היכרות אישית עם הגננת (אפילו עם זה רק דרך הטלפון) זה בעיני יותר משמעותי.

סתם ככה לפנות לגננת באופן אישי זה פחות שייך, כי היא לא יכולה לתת לכל ילד יחס אישי מראש לפני תחילת השנה. אבל במצב שאתם צריכים להפסיד את המפגש המקדים, זה יכול להיות תירוץ לפניה אישית, שיכולה דווקא להיות משמעותית יותר לילד. (כמובן, אם זה אפשרי ומתאים לפנות אליה מראש. מניחה שלא בכל גן זו אופציה ריאלית).


שוב, לא אומרת לך מה לעשות. וגם לא יודעת אם כבר החלטת. אבל רק רציתי להציג גם את היתרונות שבמפגש אישי יותר, אם תצליחו לדאוג לזה מפגש...


(אגב, הבת שלי עולה למשפחתון קטן, ואין לה מפגש מקדים. למיטב ידיעתי גם במעון לא עושים. למרות שבעיני זה כן היה כדאי מאוד לעשות, ודווקא יותר חשוב כשהם קטנים יותר ויש פחות אפשרות לעשות את ההכנה דרך דיבור וסיפורים...) 

אצלינו גם בגן חובה עושים מפגשיעל מהדרום

לק"י


ולא רק לילדים שהם שנה ראשונה בגן. חושבת שלכולם.

והשנה הגננת באמת חילקה לשלוש קבוצות.


אז יש גם כאלה😅

וגם במעון אצלינו היו עושים מפגש מקדיםיעל מהדרום
לק"י


ואפילו יותר אישי מאשר בגן. כל 10 דקות (משהו כזה) הזמינו ילד אחר, ואז היו לו ולהורים כמה דקוצ אישיות עם המטפלות, ומשם הוא היה ממשיך להכיר את המעון 

גם אצלנו עושיםבוקר אור
טוב לשמוע... בעיני זה בהחלט חשובבארץ אהבתי
גם בגן חובה וגם במעון/משפחתון (האמת שבמשפחתון אני חושבת שזה אילוץ שהיא לא עשתה, מצד האופי שלה ברור שהיא כן מאמינה בזה,אבל טכנית זה יצא מסובך קצת..). בכל מקרה, מאמינה שיהיה בסדר בעז"ה.
האמתאני זה א

מה שחשוב יותר בעיני זה הלראות את הגן לפני לראות בעיניים את הצוות פחות להכיר את החברים כי ממילא זה לא באמת מה שיקרה במפגש.. בכל מקרה אם ממש אי אפשר להגיע לפני אז אפשר ביום הראשון לעשות לו את ההיכרות עם הגן ולהישאר קצת..

לגבי בעלך נשמע שהוא ממש מתבאס לא להגיע למפגש המשפחתי. אולי תציעי לו שתגיעו חלקית אם זה מתאפשר?

לדעתי חשוב מאודהמקורית
כל שינוי לילד הוא טריגר. אני בדעה שכדאי לרכך
לדעתי זה חשוב,שפוש

אבל כמעט בטוח שהגננת מגיעה עוד כמה פעמים כדי לסדר את הגן, אז תנסי לתאם איתה זמן אחר, רק לקפוץ לכמה דקות ולראות. זה ממש יכול לעזור לילד ולרכך את ההתחלה.

גם הסייעות בד"כ נמצאות בגן בימים לפני תחילת שנה, ואם אפשר להכנס לגן אפילו בלי הגננת זה עדיף מכלום...  

10oo

תכנית משפחתית יש בלי סוף, גן מתחילים פעם בחיים, בעיניי זה הגן עם השינוי הכי מהותי, כל שלב בהסתגלות חשוב.

בעיניי הכי הגיוני להתפצל, הוא ילך לתכנית המשפחתית ואת לגן.

לדעךי לא קריטי עד כדי ויתור על תוכניתבוקר אור
לגדולה שלח לא היה בגלל הקורונה אז אולי בגלל זה נראה לי שאפשר גם בלי..
ממש באותה התלבטותחצי שני
למה לא להתפצל?תוהה לעצמי

בעלך ילך למפגש המשפחתייף עם שאר הילדים אם יש ואת תלכי איתה להיכרות בגן

לא אפשרי לנו להתפצלאנונימית בהו"ל

מכל מיני סיבות טכניות.

כן אפשרי להיות בחצי מפגש משפחתי (זה יום ארוך אז אפשר לחתוך באמצע) אבל לדעתו זה הכל או כלום, בין היתר כי יש נסיעה ארוכה. 

ניסיתם לבקש מגננת לדחות לזמן אחר?פליונקה
זה מפגש אישי/ בקבוצות קטנות או של כל הגן?
שלום בית הכי חשוברינת 24
דוקא בגלל שהוא לקח את זה למקום לא טוב, הייתי מוותרת על המפגש בגן ואומרת לו שיעריך ❤️.
אצלנו אין מפגש היכרות בכלל בגניםדיאן ד.

לדעתי גם אם לילד יהיה קצת יותר קשה ביומיים הראשונים לעומת שאר הילדים שכן היו במפגש.

ביום השלישי כבר לא יהיה שום שום הבדל.

 

אני לא הייתי מוותרת על תוכנית משפחתית בשביל זה.

תשלחי הודעה לגננת, תשאלי אותה מתי היא מגיעהמקרמה

לסדר את הגן ואם אפשר לבוא להגיד שלום ולעשות היכרות קצרה כי לא תהיו במפגש


תראו את הגןן. איפה השיררותים, איפה שמים תיקים

תגידו שלום לגננת בננחת- בלי מליון אנשים מסביב

הרבה יותר אינטימי והרבה יותר אפקטיבי


אז אצלי ילדים ביישנים. אצל חלק הייתי,שגרה ברוכה

במפגשי היכרות איתם וחלק לא.

לא ראיתי הבדל..

בפועל הימים הראשונים קצת קשוחים להם ועם הרבה תמיכה והדרגה מתחזקים ועוברים את זה.

ההדרגה בימיםה ראשונים חשובה יותר.

לא חושבת שהייתי נמנעת  מארוע בגלל מפגש היכרות. 

תודה, יש לך אולי טיפים?אנונימית בהו"ל
מעבר ללדבר איתו כמובן, והיומיים הראשונים שהם קצרים יותר, איזה תמיכה והדרגה ראית שעוזרים? 
ביום הראשון. נשארת איתו ממש עד לסוף הזמן שאפשר,שגרה ברוכהאחרונה
בימים אחכ גם אם יש כבר יום מלא מאוד קשובה אם צריל להוציא לפני וכו'
2-3חילזון 123

הייתי מוותרת על המפגש בגן

אפשר ללכת לראות את הגן מבחוץ ביום אחר

להראות לו את הדרך וכו.

ביום הראשון אפשר להגיע ישר בפתיחה כדי להכנס בנחת, לשבת איתו כשאין עוד הרבה ילדים, לראות את הסייעות, לשחק איתו קצת

וואי, מרגישה מותשת כבר מהמצבאובדת חצות

עןד יום ועןד יום אותו דבר

בקושי מתעוררת אחרי לילה כזה וחוסר שינה מתמשך

ואין מסגרות


איך לא כותבים על זה? דיייייייייייי זה קשה מדי.

אין לי כוח לגרד את עצמי מהמיטהאובדת חצות
גם אני ככה היום.. מקווה לקחת את היום ממש ברגועאוהבת את השבת
אבל כן יעזור לקום לעשות איזה סרטון ספורט להתקלח ולהתלבש זה מפקס
כולנו באותה סירה, אז אין טעם לכתוב על זה🤭מתואמת

סתם, מי שבמרכז, וודאי שמי שבצפון, סובלת מזה הרבה יותר... (לנו הייתה הלילה רק אזעקה אחת - כלומר שתיים ברצף - ועוד התרעה בבוקר, אבל ב"ה בלי אזעקה).

לפחות אצלנו ילדה אחת חזרה היום למסגרת💪 (חינוך מיוחד) אבל לא להרבה שעות, ואני עייפה מכדי לנצל את הזמן לנקות לפסח...

איכשהו נצטרך לשרןד את התקופה הזו, בתקווה שלא תהיה ארוכה מדי😑

אצלי בעבודה יש כמה אמהותוואלה באלה

שלא רק שעובדות כרגיל אלא עושות שעות נוספות!

וזה מלחיץ אותי מאוד

יודעת שמאוד מעריכים אותן על זה וקרנן עולה

לא מזמן היה אצלנו גל פיטורים ככה שזה לא מוסיף לרוגע

ואני באמת לא מבינה איך הן עושות את זה!!!

אני שבורה מעייפות

אין שיגרה

ב"ה יש לי עזרה עם הילדים אבל זה לא רק זה

זה גם הפניות הנפשית שפשוט אין

בקיצור אני בהישרדות


מי אתם אנשים שפורחים בזמנים כאלה?

סליחה שפרקתי פה, פשוט מסתבר שלא כולם ככה...

אולי הן פשוט רוצות לברוח מהבית והילדים🤭מתואמת
חחח לא חשבתי על האופציה הזאתוואלה באלה
חחחח לגמריהמקורית
יש אצלנו עובדת שהיא  סבתא שביקשה אישור חריג להגיע לעבודה למרות שאסור אצלנו. מניחה שיש לה סיבה טובה
אני גם עובדת בגלל זה 🤭דיאן ד.

עושה תחלופה עם בעלי.

אחד מאיתנו יוצא לעבודה בבוקר, חוזר בצהריים ואז השני עובד מהבית.

 

סליחה ממש, אבל הייתי מ-ש-ת-ג-ע-ת להיות כל היום עם הילדים בבית

 

מבינה אותך, תכל'ס...מתואמתאחרונה
אני עובדת תמיד מהבית  אבל בזמנים הנדירים שאני מצליחה להסתגר בחדר כדי לעבוד אני מרגישה הרבה יותר טוב...
אני עובדת כרגילאפרסקה

עושה משמרות עם בעלי, הוא עובד אחה'צ וערב. אין ברירה, אצלנו אף אחד לא מאשר עבודה מהבית. אז מגיעה מוקדם בבוקר לעבודה, יוצאת מוקדם, ואז נמצאת עם הילדים לבד עד הערב ומנקה לפסח יחד איתם מה שאפשר. כמובן גם יוצאים החוצה ויש גם מקלחות ארוחת ערב וזה... ולא ישנים בלילה כי אנחנו במרכז ויש מלא אזעקות.

אבל ב"ה יש לנו ממד בבית, ואיך בעלי אמר, אם לא נעבוד קשה בגיל 30 מתי נעבוד? חחח

וואו וואו אני לא מבינה איך עושים את זה פיזיתוואלה באלה

ועוד את מנקה לפסח!

מאיפה הכוחות? ומשאבי הנפש?

תראיאפרסקה
הקטן שלי בן שנה וחצי, ועד לפני חודש לא ישן יותר מ3 שעות רצוף. אז אני כבר מתורגלת מה שנקרא, לתת 100% מעצמי גם כשאני מתה
אני לא פורחת, אבל גם לא מתמוטטתיעל מהדרום

לק"י


יש גם מוזרים כאלה😉

ואפילו התחלתי ניקיון יותר יסודי לפסח, אחרי שבשנים האחרונות ניקיתי בעיקר חמץ (ומצב הבית נהיה זוועה בהתאם).


אבל אני כרגע בחל"ד. כך שאין לי עוד עבודה על הראש.... (ובעלי כרגע בבית).


בעיקר קשה לי זה שרוב היום נמצאים כולם יחד בבית. וגם לצאת לקניות לבד, לא יודעת כמה יאוורר אותי כרגע.

וברור שיש גם קושי. אבל סך הכל בסדר....

דווקא אני ממש נהנית...אמא טובה---דיה!

לבד עם הילדים בבית ומספיקה גם קצת לעבוד במקביל (לא בהיקף העבודה הרגיל) 

וממש נהנית מהמצב (חוץ מהפחד מהטילים...)

גם אני יחסית נהנית ב"הוואלה באלה

אבל בגלל שהורדתי היקף משרה משמעותי ואנחנו מתנהלים לאט, קמים מאוחר וכו

לא מסוגלת לחשוב על לעבוד 9-10 שעות ביום ולנקות לפסח ולהיות עם הילדים כל היום בבית עם בעל מחוץ לבית.

אה, גם אני ככה.אמא טובה---דיה!
אני אתמול נגמרתיDoughnut

והיום בלי כוח להתחיל את היום.

ילד אחד שכבר איבד את זה ואחים שלו סובלים.

מיציתי מיציתי מיציתי.

מרגישה כמו הלביאה פה בתמונה למטה:

וואו ממש ככהכורסא ירוקה
בטח שכותביםהמקורית
אבל מצד שני - כולנו באותו מצב🤦

אוטו קטן עם מנוע גדול- עצות מהיומיוםחנוקה

יש לנו ילד חמוד בטירוף, חכם מאד

בן שנתיים

פשוט ילד טורבו במלא ההגדרה

עד שאני מסובבת את הראש הוא מספיק 6 דברים לפחות

הוא לא לומד לקח בכלל (גם כשנחבל, מקבל מכות, נפצע וכו')

הוא ממש ילד טוב רואים שאין לו כוונה רעה

אבל הנזקים שהוא עושה פשוט אדירים

 

שתבינו, שהפסקתי להגיד לגדולים לאסוף צעצועים

כי הם אוספים והוא שופך והוא הרבה יותר זריז מהם

הוא יודע לפתוח את כל סוגי המנעולים

לטפס על כל דבר שזז (מקסימום גורר כסא, ואז שרפרף, ואזז...) וגם שלא זז

אין לו פחד בכלל (מקווה שיבוא עם הזמן)

ויש לו הרבה כח פיזי (הוא חזק, המכות שלו נניח כואבות מאד) גמיש זריז וערמומי.

הבית נראה כמו מדבר בסופת חול- תמיד.

אני אף פעם לא משאירה אותו לבד- אבל יש עוד ילדים

מספקי שהלכתי לשירותים/הלכתי ללוות את אחותו לשירותים, לחתל את התינוקת

לפתוח את הדלת לענות לטלפון

וזהו הנזק כבר קרה..

 

מאמינה שבגיל קצת יותר גדול יאובחן כהיפר אקטיבי ונוכל לעבוד איתו דרך ריפי בעיסוק

אבל ממה שאני יודעת זה עוד לא בגיל הזה

 

תנו עצות פקרטיות לניהול היומיום במיוחד בתקופה הנוכחית שכולם בבית

אני חודשיים אחרי לידה- כבר מאוששת, אבל יש תינוקת קטנה

ויש עוד צרכים חוץ מלרוץ אחריו בכל הבית (וזה גם מתיש אותי מאד מאד מאד)

(לא התחלתי פסח אל דאגה, כשאני מתחילה אני אוציא את כל החמץ מהבית אוז אנקה. כי אני לא יכולה לעקוב אחריו)

והוא לא ישן הרבה, נרדם ב11 בערך וקם ב6 וגם זה עם מלטונין ובשאר הזמן אני פשוט במרוץ אחריו בכל הבית

נשמע קשוח ברמות🩷איזמרגד1
אני חושבת שאפשר לפחות להתחיל תהליך של אבחון ריפוי בעיסוק. גם ככה עם ההמתנה עד שתגיעי לטיפולים יקח זמן...
ממש בקטנה כי אין לי באמת פתרוןאוזן הפיל

אצלי בדיוק בדיוק אותו דבר

קניתי סוגרים מפלסטיק לארונות, גם מבוגרים מתקשים לפתוח

כל תכולת הארונות עברה למדף העליון

הוצאתי מהבית חומרי יצירה מסוכנים

צבעים ולורדים רק מהסוג הרחיץ, לא רעיל

אם יש אפשרות להוציא מרץ בגינה זה עוזר מאד

בימבה ג'וק

לבלות באמבטיה, אפשר גם עם צבעי ידיים

יכול להעסיק שעות

בהצלחה רבה! 

לא מניסיון אבל אולי משחקים שיעזרו לו להוציא מרץדיאן ד.

עולה לי לראש טרמפולינה שבטח יהיה לו כייף לקפוץ עליה הרבה.

 

אולי להתקין נדנדה

 

בימבות מכל מיני סוגים.

 

שיהיה לו הרבה אפשרויות לפרוק מרץ בלי לחרב לך את הבית.

 

וחיבוק גדול. נשמע קשוח מאוד.

ניסית איתו עבודה עם חומרים?קפצתי לבקר

זה מאוד מווסת את רוב הילדים.

חימר, קצף, בצקים שונים.

אפילו להכין לו בצק של קמח, קורנפלור, מים- זה לא יותר מידי מלכלך ואם זה יצליח להעסיק אותו זה יעזור בוויסות שלו ויתן כיוון לעבודה.

תודה לכולכןחנוקה

מבחינת הוצאת מרץ

אנחנו כמובן יוצאים כללל יום לגינה

בחורף למשחקיה או לחנות גדולה או משהו העיקר לצאת להוציא מרץ.

הוא לא רוצה כבר בימבה קטן עליו.. יש לו אופני איזון

אמבטיה כרגע אין לצערי, אבל אני רואה אצל ההורים שזה בלגן נוראי הוא משפריץ מים על הכללל

אין לנו מרפסת אז אין לי איפה לשים טרמפולינה, אבל באמת אמורים לעבור דירה וחושבת שזה רעיון טוב, נקנה לו בקיץ.

 

אני כן אמא מכילה יחסית ומאד אוהבת נניח להכין עוגיות עם הילדים 

אבל איתו אני כבר לא מצליחה (אחרי שעם הגדולים יכלתי)

מקסימום עוגה בחושה במיקסר..

 

לגבי בטיחות

הוא פותח סוגרי פלסטיק

מטפס למדפים גבוהים

הוא גם יודע לפתוח תרופות. חומרי ניקוי עם סוגר בטחון..

אני משתדלת שהדברים המסוכנים יהיו גבוה פשוט כי לוקח זמן לעלות למעלה ומקווה שאתפוס אותו בדרך..

 

הרופא לא נותן הפניה בגיל הזה לריפוי בעיסוק אומר שהוא קטן מדי.

 

מניסיון עם ילדים עם קושי בוויסותקפצתי לבקר

תנסי לא הכנת עוגה/עוגיות, אלא משחק בבצק.

לא למאכל.

חימר גם מאוד נעים למשחק, אבל מלכלך יותר..

להכין בצק של חצי קמח חצי קורנפלור, מים וללוש עד למרקם נעים, ולתת לו לשחק בזה- כמו בפלסטלינה או ברבצק.

אם יש לו אחים גדולים יותר גם יכולים להצטרף. אולי תופתעי🫶🏼

תודה!חנוקה

ננסה

יש משהו קנוי ולא חמצי שיכול להתאים?

רק ונעים?

חימר הוא לא רך במיוחד..

ראיתי פעם מתכון אבל לא מדייקת בכמויותנפש חיה.

1/2 כוס קורנפלור

1/4 כוס מים

לערבב הכל עד שנוצר בצק נעים לעיבוד, כמו פלסטלינה.


אחרי שהבמק התגבש אפשר להוסיף לו טיפה אחת של צבע מאכל וככה יש בצק צבעוני.


אפשר להכפיל כמויות

ואז יש יותר בצק

שאפשר לצבוע בעוד צבעים


שומרים במקרר בתוך שקית או כוס ח"פ. 

היום הבת שלי הכינה מקמח תפוחי אדמה ומרכך שיערקופצת רגע

היא לא מדדה כמויות אלא שמה כל פעם קצת עד שהגיע למרקם נעים.

עד שזה מתאחד זה די מלכלך ואחרי שזה מתאחד זה רך ונעים וכיף ללוש אבל עדיין מעט דביקי... 

כדאיתקומה

להיזהר מאוד מטרמפולינה במרפסת.

צריך ממש לוודא שזה לא מסוכן מבחינת גובה.


לגבי שאר הדברים - אני אף פעם לא הצלחתי להכין איתם עוגיות😅


השאלה היא האם הפער נובע בגלל שהקודמים היו רגועים, ואז יש ציפייה למשהו שלא תואם גיל

או שבאמת גם ביחס לגיל שלו הוא פעלתן במיוחד.


האם יש קשר לאופי, או לגבולות


אני לא מכוונת לשום דבר, אני באמת לא יודעת. רק מעלה נקודות למחשבה.


בגיל הזה, באמת בדרך כלל ההמלצה היא לטיפול דרך ההורים. אם אין דרך לטפל בילד, אולי אפשר לבקש מהקופה הפניה להדרכת הורים, זה כלי שאפשר לקבל דרכם, וזה יכול לעזור.


ובינתיים, נשמע שאתם די עושים הכל נכון

מונעת סכנות מלכתחילה כדי לא להיכנס לזה

יוזמים פעילות בחוץ

לפעמים זה גם פשוט גיל שצריך לעבור (או לשרוד😅)

אני חושבת שהוא חריג לגילוחנוקה

מהתגובות של אמהות בגינה הן די מזועזעות ממנו

 

נכון גם שהגדולים שלי מאד רגועים אז מהבחינה הזו זה בהחלט אתגר חדש..

הייתי מתעקשת על ריפוי בעיסוקפאף

מתארת לרופא את כל הקשיים, את לא צריכה לבקש אבחון, תבקשי הפנייה להתפתחות הילד, ותתעקשי עם הרופא. אם יש קשיים יותר אובייקטיביים לילד-תקציני אותם. ריפוי בעיסוק ממש יכול לעזור גם בגיל הזה, היא תוכל לכוון אתכם לכל מיני דברים שיכולים לווסת אותו...

עוד דבר שאני ממליצה-זה ערסל או נדנדה בתוך הבית, התנועה הליניארית יכולה ממש לעזור לו להרגע.

בנוסף להפעיל את השרירים הגדולים , למשל לתת לו לדחוף דברים כבדים לאורך היום, גם יכול לעזור לו להרגע. לפעמים להוציא מרץ כמו טרמפולינה רק מעוררת אותם, וצריך פעילויות שיעזרו להם להרגע

איזה סוג נדנדה?חנוקה

מה הכוונה תנועה ליניארית?

תנועה ליניארית היא תנועה הלוך חזורפאף

כמו קו, ולא סיבובית, כמו תנועה של נדנדה רגילה בגן משחקים.

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

אפשר משהו כזה שהוא עוטף, אבל גם נדנדה כמו שקונים לחצר יכולה להתאים, או ערסל מקרמה, מה שמתאים לך, ולתלות את זה מהתקרה, כמובן להוריד כשאין השגחה כי זה מסוכן...

גם מרפאה בעיסוק, או אפילו מדריכת הורים עם ניסיון עם הגיל הרך וקשיי וויסות, יכולות לכוון את השאלות כדי להבין יותר מה הקושי-האם הוא מחפש תחושה? מחפש תעסוקה? האם תעסוקה מובנית יותר יכולה לעזור לו? האם הוא מחפש צומי? האם מתחילה אצלו מודעות לסכנה או שאין בכלל? יש קשיים בתחומים נוספים? האם הוא במסגרת בשגרה ואיך הוא שם? יש מלא שאלות שיכולות למקד את הקושי...

תודהחנוקה

את מחזקת את מחשבתי שצריך ריפוי בעיסוק.

ננסה רופא אחר

לניענוע יש ערסל לילדים שנשמע שאולי מתאיםשיפור
אנחנו היינואנונימית בהו"ל
אצל מרפאה בעיסוק (אלופה ממש), שהסבירה שהתנועה קווית מרכזת ועוזרת למשל לקראת למידה (אצלנו זה היה גיל גדול יותר), ותנועה סיבובית דווקא מעלה אדרנלין וגורמת ליותר תנועתיות.

אז בתחילת כל מפגש היה לה ערסל שנתלה מהתקרה על וו חזק, היינו שמים את שני הצדדים של הערסל על אותו הוו, כך שנוצרה צורת טיפה. שהיינו משחקים ככה. הוא יכול להתכרבל בפנים, או אפילו יותר טוב, לשכב על הבטן כשהידיים והרגליים בחוץ ואז להתנדנד הלוך ושוב.


תחליפי רופאכורסא ירוקה
שיתן לך הפניה להתפתחות הילד, ואם זה לא הגיל המתאים אז שהם יגידו לך את זה (או שעד שתגיעי כבר יהיה הגיל המתאים...)

הוא כן נשמע פעלתן יותר מהרגיל לגיל שלו, לא הייתי מצפה שזה יתאזן לבד בלי הכוונה. 

בהחלט מאתגרתהילה 3>

למצוא פעילויות מותאמות שאת מרשה לו.

לתת לי לעשות דברים בעלי משמעות

נשמע ילד עם הרבה כוחות

כתבתי פה לפני כמה ימים בעוד שרשור דומה, אז ממש אותם דברים.

מצד אחד איסוף, מגע, חום, עוזרים להרגיע.

מצד שני לתעל את האנרגיות למקומות טובים

מעלה רעיון לעוד כיווןשיפור

לחברה שלי יש ילד שתיארה אותו ככה בגיל כזה.

וכאילו בלי קשר- היו לו נוזלים באוזניים ושקד שלישי, והיה צריך ניתוח. ואחרי הניתוח הוא ממש נהיה יותר רגוע. אז אולי שווה לבדוק גם את הכיוון הזה.

וואוחנוקה

כי חוץ מהכל הוא גם מצונן מאד.

אז זה בהחלט מענין

 

נוזלים באזניים אין לו

הוא מדבר מדי טוב בשביל זה

 

זה לא קשור בהכרחמתואמת

לפעמים גם ילדים שיש להם נוזלים באוזניים מדברים מצוין (לא תמיד זה פוגע בשמיעה).

אז זה כיוון אחד לבדוק.

ובאמת הכיוון השני הןא ריפוי בעיסוק. נשמע מוזר שהרופא אמר שלא מטפלים בגיל הזה. אצלנו קיבלנו הפניה לריפוי בעיסוק בסביבות גיל 3. תנסי להתעקש איתו, ואם לא (או בינתיים) תנסי לפנות למרפאה בעיסוק פרטית. יכול להיות שיספיק מפגש אחד או שניים כדי לקבל הדרכה טובה איך להתנהל איתו.

ובאמת נשמע מתיש נורא🥵 (ותסמכי על האינטואיציות שלך שיש פה משהו חריג, ואל תבטלי את הקשיים האלה. בע"ה שתצליחו למצוא איך לעזור לו והוא יצליח להתווסת כמו שצריך❤️)

הוא עשה שנתיים לפני יומייםחנוקה

זה שנה פחות מהבן שלך.

אבל יצאתי מפה במסקנה לחזור לרופא אחר, לבדיקה יסודית והתיעצות

כן, הבנתי שהוא קטן יותרמתואמת

אבל נראה לי שעדיין אפשר כבר בגיל הזה לקבל ריפוי בעיסוק. מה עושים תינוקות עם טונוס שרירים גבוה או נמוך, למשל? (והאמת שעם הקטנה שלי גם כמעט קיבלנו ריפוי בעיסוק עוד לפני גיל שנה. בסוף ההחלטה הייתה שהיא צריכה רק פיזיותרפיה)

ריפוי בעיסוק זה בהתפתחות הילד, ובוודאות אפשר להתחיל תהליך בהתפתחות הילד כבר בינקות (מניסיון של פיזיותרפיה ושל קלינאות תקשורת).

תבדקי עם התפתחות הילדאיזמרגד1
מאיזה גיל מקבלים אצלם. לדעתי כן מקבלים גם בגיל שנתיים או פחות. בטח במצב כמו שאת מתארת.
מצטרפת, יכול להיות קשר! ובנוסףיום שני

שואלת בזהירות: בלי המלטונין הוא לא ישן בכלל?

ממה שאת כותבת זה מעט שינה .

צריך לבדוק האם ההורמון הזה "משגע" אותו ומייצר אולי תופעה הפוכה?

לפעמים אנשים רגישים לחומרים כימיים, גם כאלו שצריכים לעזור. צריך לוודא התאמה (למשל ילדים שלוקחים ריטלין, לפעמים זה משגע אותם או מרדים אותם עד שמוצאים את התרופה המדויקת והחנון המתאים).


בנוסף הייתי פונה לרפואה משלימה במקביל לרפואה הרגילה  אם יש לך קצת זמן. מוח אחד או פרחי באך יכולים לחולל פלאים

בול הבכור שליאמאשוני

ואם זה מעודד בגיל 9 כבר עשה פסח.

אז יש לזה צדדים חיוביים

ניסית לתת לו דברים שמצריכים ריכוז ועדינות?

אני מתכוונת נניח להוציא ביצים מהמקרר.

אולי תופתעי לטובה.

האם מעניין אותו לבנות בקוביות/ דופלו?

אם כן אפשר לתת לו נגיד שרוול כוסות ויבנה פירמידה.

או לנפח בלונים ולמרוח בספריי קצף

או לשחק בחול קינטי.

מגנטים מעניין אותו?

רובה מים במרפסת.

אפשר לעזור לו כבר עכשיוממשיכה לחלום

וויסות והתחלה של תפקודים ניהוליים זה תחום שאפשר לעבוד עליו מגיל מאוד צעיר.

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

ועוד רעיון, סביר שניסית אבל אציע בכל זאתשיפור
ניסית להשקיע בהשכבה מסודרת בשעה מוקדמת? יכול להיות שב11 הוא צריך מלטונין כי הוא כבר עבר את השעה, והוא כל היום מחורפן ממחסור בשינה? 
יכול להיותחנוקה

אני מניחה שזה שלא יישן גם משפיע עליו

אבל בשש וחצי הגדולים נולכים לישון ורשמית 'משכיבה' גם אותו אבל הוא קם שוב ושוב..

הוא ישן בצהריים?שיפור
ואולי לנסות דברים מווסתים סביב ההשכבה?שיפור

עיסוי, לגלגל בשמיכה, שמיכה כבדה

מי הביאתקומה

לו את המלטונין? לכאורה זה צריך רופא בשביל זה, לא?

כי זה נשמע חריג ביחס לשעות שינה של ילדים אחרים בגילו ולכן גם סביב זה אולי שווה לחזור להתייעץ עם מי שבהנחייתו קיבלתם את המלטונין. 

סליחה על השאלהכורסא ירוקהאחרונה

לא מנסה להקטין מהשובבות או מהקושי שלכם.

אבל - ניסיתם הדרכת הורים?


היינו במצב כמו שאת מתארת בעבר (יכולה לפרט יותר בפרטי. קצת חוששת מאאוטינג) ודיברנו עם יועצת שינה מעולה, נדמה לי שהיא גם מדריכת הורים. היא אמרה שלדעתה ספציפית הבעיה בלילות היא לא בשינה אלא בגבולות שלנו ונתנה כמה עצות פרקטיות - והבעיה נפתרה.

זה לא יפתור את כל השובבות אבל קודם כל אולי הוא ישן קצת יותר ואולי גם תקבלו עצות למהלך היום

מוצציםמקלדתי פתח

אשמח לשמוע מניסיונכן

בן 11 שבועות, מסיבות שונות דחינו מוצץ עד 6-7 שבועות וכבר לא מסתדר. ניסיתי 2 סוגים.

האם כדאי לנסות מוצץ "לסרבנים" (שיש מקום לאצבע שלנו)

האם כדאי לנסות לעבור למוצץ לטקס/גומי טבעי?

יש עוד טעם לנסות....?

טיפים יתקבלו בברכה

(אני עוד מנסה כי אני קורה שכרגע אין לו כלים אחרים להירגע, לבעלי חסר אונים איתו גם כשברור שזו רק עייפות)

מה הכוונה לא מסתדר?כורסא ירוקה
הוא לא רוצה בכלל? לוקח אבל יוצא לו מהפה?
שאלה טובהמקלדתי פתח

בגדול דוחף עם הלשון החוצה, עושה פרצוף חמוץ, לא מתחיל פעולת יניקה. ניסיתי לגרות חך.

זה נורמליכורסא ירוקה

יכול להיות שהמוצץ גדול לו, תנסי אחד קטן, כמו האוונט אולטרא סטארט (נראה לי שככה קורים לזה) שמיועד לגיל 0-2 חודשים.

וגם לפעמים קשה להם קצת לתפוס, כדאי אם הוא מוציא להחזיק את המוצץ ליד הפה עוד קצת, ולנסות להכניס בעדינות בעדינות ולראות אפ הוא כן ינסה לקחת אחרי שהוציא. ה8 מתרגלים לאט לאט

לא מצאתי את המוצר הקטן הזהמקלדתי פתח

יש לי של חברה אחרת ל0-2 חודשים, ויש לי את של nuk בהמלצת האוסטאופט.  

אני מחזיקה לו, לפעמים במנשא כשצמוד אלי. עבד פעם, ההצלחה לא חזרה. כמעט נעלב שמציעים, כאילו נגעל מזה. לכן התלבטתי אם חומר אחר יתקבל טוב יותר

תודה כמובן על הפירוטמקלדתי פתח

חשבתי על זה שאולי אני צריכה יותר פעמים ביום להציע. אבל אם רדום אחרי הנקה לא פותח לזה פה, אם לא בני גורם לו כאילו רצון לפלוט, אם עצבני לא נרגע מזה... אז לא יודעת מתי.

יכול להיות שהמוצץ לא ככ מעניין אותוכורסא ירוקה

אנחנו נותנים בעיקר כשבוכה ואז ממש מחפש (עושה כמו תנועת 'לא' עם הראש בפה פתוח כדי לקחת) אבל לקח  כמה ימים ללמד אותו. בשאר הזמן אצלי לא רוצה, אני רואה שזה דבר שמשתנה מילד לילד, רמת הרצון למוצץ.


התכוונתי לזה

זוג מוצצי סיליקון 0 2 חודשים Avent Ultra Start צבע פסטל ירוק


אצלנו גם זה קצת גדול לו לפה, אבל לא מצאתי משהו קטן יותר. יגדל אז יהיה לו יותר קל

אצלי עבד המוצץ קומפורט של מאםDoughnut

הפטמה שלו קצרה יותר והוא יצוק מיחידה אחת מסיליקון כך שהוא ממש קל משקל, מה שמקל לשמור עליו בתוך הפה.

מוצץ קומפורט סיליקון 0 חודשים MAM צבע

אצלי כל הילדים לא לקחו מוצצים סיליקוןאמא לאוצר❤
וגומי לטקס צהוב כזה פטמה עגולה כולם לקחו אז ממש ממליצה לנסות, הרבה ילדים יותר אוהבים כזה
המלצה לחברה מסוימת?מקלדתי פתח
אני בדיוק באותו סרטלומדת כעתאחרונה
היא גם בגיל הזה
אני שוב פורקת ואשמח לעזרתכןאנונימית בהו"ל

ממש קשה לי וזה המקום היחיד שמרגישה בנוח לפרוק ולשתף.

מאנונימי כי יש הרבה פרטים אישיים.

אני ביומיים האחרונים מרגישה ממש חלשה ומותשת.

אתמול כל הגוף שלי כאב .

ב"ה יש לי ילד אחד שחזר לגן וזה ממש מקל עלי אבל יש 2 בנות בגיל ביה"ס שנמצאות איתי בבית

ועוד תינוקת ב"ה.

התחלתי השבוע לשמור על עוד תינוק בגיל של הבת שלי, בן חמישה חודשים, יש לו הרבה כח בגוף, נראה לי שזה נקרא טונוס שרירים גבוה והיום אחרי שהרמתי אותו היד שלי מאוד כאבה הרבה זמן.

בנוסף יש לי את משימות הבית, כביסות, בישולים, שטיפת כלים..

אני מרגישה שאני קורסת ושהמלחמה והמצב הזה מכניס אותי לדיכאון.

היום ניסתי לנוח במשך היום ולא הצלחתי, חלק מהזמן היו התרעות, חלק מהזמן הילדים הפריעו לי ואני מרגישה פשוט גמורה.

מציינת גם 'אין לנו ממד וצריכים לרדת למקלט שזה גם מאוד מעייף.

בימים האחרונים בעלי היה בבית בגלל כאבי גב חזקים שהיו לו אז הוא עזר ממש מעט במה שהוא יכל, כמעט כל היום הוא בפלאפון שזה גם ממש מפריע לי ואמרתי לו את זה.

מחר כנראה שהוא חוזר לעבודה

וזהו.

אני מרגישה בדיכאון ושאין לי כח להתמודד עם המציאות הזו  😥

הלוואי שתדעו לעזור לי..

מצב באמת לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

 

אני ממליצה לך לצאת החוצה עם הילדים שבבית, אם המקלט למטה זה אפילו "בטוח" יותר להיות בחוץ.

אפשר לתאם עם עוד שכנות, אם יש קשר.

 

זה מרענן לצאת ולראות עוד אנשים.

 

מזדהה איתך ממשמולהבולה

בעלי עובד כרגע מהבית וזה קשוחחח כי גם לא יכול כל כך לעזור

היום הייתי עם מיגרנות מטורפות ורק רציתי לנוח וזה לא הכי קרה

אז חיבוק כי מזדהה ממש


רק לידיעה-טונוס שרירים גבוה זה למי שיש נזק במערכת העצבים, מהמוח או מעמוד השדרה וזה מגיע עם עיכוב התפתחותי וכו'

נשמע מאודתקומה

קשוח


את שומרת על התינוק כעבודה בעצם?


אני חושבת שבאמת אי אפשר לעשות הכל.

גם בשגרה זה קשה, ובטח בחירום.

אז אני חושבת שצריך לנסות לעשות איזושהי הפרדה, חלוקת עבודה וסדרי עדיפויות.


נגיד אם יש אצלך תינוק נוסף בשעות הבוקר, אני הייתי מסתכלת על זה כזמן שאת בעבודה. בזמן הזה לא מנסים להתעסק במטלות של הבית, אלא בשהות בעבודה. זה מספיק מאתגר שיש לך עוד ילדים שאת צריכה לעבוד איתם, להוסיף לזה גם מטלות שוטפות זה על גבול הבלתי אפשרי ומתכוו די בטוח לשחיקה ולחוסר יכולת של המוח לשהות רגע בתפקיד ולהנות ממנו.


מבחינת מטלות הבית - יש איזושהי אפשרות לחלוקה עם בעלך?

גם הייתי מורידה סטנדרט, אבל גם מנסה ליצור חלוקה עבודה הגיונית, שקורת בשלב מאוחר יותר של היום (אחר צהריים - ערב)


בגלל שתכף גם פסח, וגם הילדים בבית, לא הייתי מהססת בכלל לחפש עזרה בתשלום. את יכולה להביא מישהי שתעזור לך בבוקר עם התינוקות, או במקביל עם הילדים, או לחילופין עם ניקיונות או תחזוקה שוטפת.


פשוט מניסיון שלי עם עצמי, אלו תקופות מאוד דוחקות, ועדיף למצוא לעצמנו כמה שיותר עזרה, מאשר, כמו שאת כותבת, להגיע לקצה.

תודה! עונה בפניםאנונימית בהו"ל

כן אני מטפלת בתינוק בתשלום.

התחלתי השבוע, בינתיים זה ימי הסתגלות.

אני אראה כמה כח יהיה לי להמשיך.


מבחינת חלוקת תפקידים,

בעלי יכול לעזור קצת אבל הוא בקושי נמצא בבית כשהוא עובד, יוצא מוקדם בבוקר וחוזר בסביבות 19.00.

אני נותנת גם לילדים תפקידים אבל בקטנה,

כמו לנקות שולחן, לטאטא.


יכול להיות שבאמת אחפש עזרה בתשלום בנקיונות

כי גם מאוד התעייפתי כשניקתי גם לפסח.. 

ושאלה מבחינת הטונוס שריריםאנונימית בהו"ל

התינוק ממש כבד לי, ברמה שהיד שלי כאבה כמה שעות אחרי שהרמתי אותו.

יש לכן רעיון איך להגיד לאמא בלי שתיפגע?

לכמה זמן הרמת אותו?איזמרגד1
יש לך אפשרות להכין רק בישיבה/ מנשא?
כן אבל גם בישיבה היה קצת כואב, אולי צריכה להתרגלאנונימית בהו"ל
את בטוחה שזה קשור לטונוס שרירים?יעל מהדרום

לק"י


אני חושבת שטונוס שרירים גבוה זה כשהשרירים מתוחים, לא גמישים.

לא בטוחה שאני מדייקת, אבל זכור לי שזה משהו כזה בערך.

האמא אמרה משהו כזהאנונימית בהו"ל
אנסה לברר איתה בדיוק מה יש לו
טונוס שרירים לא קשור לכובדמתיכון ועד מעון

היו לי ילדים עם טונוס שרירים גבוה, הם הרבה פעמים היו נוקשים.

לשאלה מה להגיד לאמא- במידה ויש טונוס גבוה מומלץ לפנות לפזיותרפיה, אבל זה לא נראה לי יעזור לך.

תינוק בן 5 חודשים צריך להרים כחלק מהטיפול בו, אולי בישיבה, או לשים לב שאת מרימה בצורה טובה ונכונה, או לנסות יותר לשנת לידו שהוא שוכב כדי לא להעמיס, אבל זה בטח לא יפתור לגמרי 

טונוס לא קשור למשקלרק טוב!

יכול להיות שיש לו גם טונוס גבוה וגם הוא כבד. יש תינוקות כבדים, גם אם הם לא ממש שמנים. ואני יכולה מאוד להבין למה כואבות לך הידיים. תנסי כמה שיותר לשבת איתו על השטיח להושיב אותו עליך וכו. אין באמת סיבה לעמוד איתו על הידיים. ממה שאני יודעת ממעונות, מטפלות לא עומדות כמעט עם ילד על הידיים.


ולגבי הטונוס עצמו, אחד מיחדיי היה ככה. אם אני זוכרת נכון הפיזוטרפיסט שראה אותו המליץ לא לשים אותו בטרמפולינה. כן לשים אותו באוניברסיטה- זה גורם לו להרים את הידיים ועוזר לשחרר את הטונוס הגבוה.

אולי גם ברשת יהיו תרגילים או טיפים בנושא. או לAI.


איך לזהות טונוס גבוה- תשכבי אותו על הגב על הספה או משטח מולך, ותפתחי לו את הידיים לצדדים. אם את רואה שקשה לפתוח לו את הידיים והן נוקשות, אז הוא כנראה עם טונוס גבוה. לעומת זאת ילד שמרגיש כמו מרגרינה- שאפשר לעשות לו עם הידיים מה שרוצים זה כיוון של טונוס נמוך.

בכללי אפשר לעשות תרגילים של לפתוח ולסגור לו את הידיים לצדדים (הכוונה לכל היד לא רק כף היד), כנ"ל רגליים לקפל את הברכיים לבטן וליישר, להצליב מרפק עם ברך, להרים ידיים למעלה ולהןריד. כל זה כשהתינוק על הגב. לחזור על כל תרגיל כמע פעמים. לרוב הם אוהבים את זה ואפילו צוחקים. וזה כמו התעמלות ומשחק בשבילם.


או להשכיב על הצד וכמו ללוש אותם. ואחרי זה על צד שני. עוזר להם להכיר את הגוף שלהם, להניע אותו, להכיר תנועות שיעזרו להתפתחות בהמשך של ישיבה וזחילה. וגם עוד תעסוקה נחמדה למבןגר ולתינוק. 

האמת שנשמע שהדבר האחרון שאת צריכה עכשיוהמקורית

זה עוד תינוק לא שלך בבית

הייתי מחזלשת את הטיפול בו כרגע

זה לא מצב רגיל ונשמע שאת על אדים


לא שווה את התמורה בעיניי

תתמקדי בך ובילדים שלך

אני גם חשבתי על זה- אולי תגידי לאמא שלושיפוראחרונה
שאת רואה שקשה לך עכשיו ותוכלי רק אחרי שיחזרו הלימודים
מרגישה שאני פסע מדיכאוןהבוקר יעלה

ולא מוצאת משהו שימלא אותי. או יותר נכון אין לי זמן לעצמי שימלא אותי..

כל היום זומים ועל ניקיונות לפסח בכלל לא מדברת, לא התחלתי.

המלחמה הזאת לא נגמרת ואני פשוט לא רואה את הטוב, אני מלאת כעס על המדינה הזאת שאין כאן שנה נורמלית, וכבר היינו במלחמה מול איראן לפני פחות משנה, אף פעם לא מסיימים את העבודה כמו שצריך.

מלאת כעס על המסגרות שלא הקדימו את יום התחפושות ועכשיו כבר לא יהיה. איזה מין פורים זה?

מלאת כעס ומרמור על הכל, אני לא יוצאת עם הילדים בכלל כי בבקרים זומים אח"כ התינוקת ישנה ואחכ הבחילות מתגברות ואין אותי.

הריון קודם היה כשבעלי היה במילואים והיה נורא פשוט נורא

הריון הזה התאמצתי לתכנן שלא יצא על מילואים. אבל איך אומרים? אדם מתכנן וה' צוחק.

מדברים שזה יהיה עד שבועות ואני לא רואה את עצמי שורדת עוד שבוע. 

וואי מזה מבינה אותך אחותי♥️המקורית

אני גם שוקעת לי

הימים רצים לי במין רוטינה מדכאת כזו סביב הילדים והמשימות שלהם. עובדת עם הילדים בבית. גם בעלי עובד. ולא פשוט להם ולא לנו.. כבר נמאס משגרות מלחמה

אני לא מצליחה למצוא מספיק זמן להתאוורר בלי אף אחד לידי

וכל זה ואני לא בהריון ואין לי תינוק


חיבוק גדול!!אמונה :)

נשמע קשוח ממש

אם יש לך איך לפנק את עצמך אפילו בדברים קטנים (להחביא שוקולד שווה איפשהו, לקחת כמה דקות במיטה עם ספר...) נשמע שזה ממש דרוש

🫂 תוותרו על הזומים ותצאו קצתיעל מהדרום
אם אני זוכרת נכון היא מורהוואלה באלה
בטח זה זומים שהיא מעבירה...
אההה. נכון🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
מצטרפת להמלצה לוותר על הזומיםמתואמת

(אלא אם כן הילדים ממש רוצים)

הלמידה מרחוק קשה ממש, גם לילדים וגם להורים, וגם ככה לרוב היא לא יעילה כל כך.

אז תוותרו, תנוחו, תכייפו, תנקו לפסח בקצב נינוח (עם ויתורים ככל האפשר). תנסי כמה שאפשר להחזיר לעצמך את השפיות❤️

זקוקה לחכמת הנשים שלכן...בראשית....

שלום לכולן,
כמי שגדלה בפורום הזה (ואפילו בחרה כאן יחד אם הנוכחות לפני עשור את עטיפת הספר 'להרות כוחות ללדת חיים'), אני מקווה שזה עדיין מקום טוב לקבל בו פידבק כנה וחכם

אני בוחנת הקמה של ריטריט זוגי להכנה ללידה – שילוב של קורס מקצועי ויהודי עם פסק זמן של רגיעה וחיבורזוגי.
אודה מאוד לכל מי שתנדב 3 דקות מזמנה לעזור לי בבדיקת ההיתכנות (3 דקות בלבד)במילוי השאלון הבא (הגרלת הספר בין העונות):זמן זוגי: ריטריט מפנק הכנה ללידה

 

תודה מכל הלב לכל העונות!

נעה

עניתי. בהצלחה!פה לקצת
תודה רבהבראשית....

אשמח לתגובות נוספות

רעיון מעניין, עניתי. הרבה הצלחה!Doughnut
עניתי. בהצלחה!מאוהבת בילדי
עניתיאפרסקה

אני זוכרת אותך מהמדרשה בבר אילן

שיהיה בהצלחה!

מסקרן מי אתבראשית....

תודה על המענה!

אני רק רוצה לומר תודה תודה תודה על הספר הנפלא שלךשמעונה
מלווה אותי הרבה גם אחרי הלידה
חיממת את ליביבראשית....

תודה על הפירגון

עניתי! מקסים...ממתקית

הלוואי והיה לי כזו אפשרות של מפגש ועצירה רגע לחשוב ולהתחבר באמצע רצף הלידות...
(הייתי משקיעה בזה כסף וזמן, חד משמעית) היום אני בתקופה של "אחרי" הלידות. עברתי את ההתלבטות, הבאתי עוד אחד וסגרתי את הבסטה

תודה רבה על הפידבקבראשית....אחרונה

בדיוק על נשים כמוך וכמוני אני חושבת... 

כמו הצורך שהיה לי בשלב ההוא

עניתי. הלוואי שיהיה!התברזל!
עניתי, בהצלחהאמהלה
לא מוצאת בגדים אונליין 😓מולהבולה

מידות גדולות

תמיד תלויה בשיין ועכשיו לא יודעת איפה לקנותתתתת

אפשר עדיין להזמין משייןשקדי מרק
המשלוחים קצת מתעכבים
לא קצת. הרבה. הזמנתי הרבה לפני פורים ותקוע....אמהלה

היה צריך להגיע עד ה8...

לא חושבת שכדאי.

גם שלי תקוערקאני

אולי פורים הבא תהיה לבת שלי תחפושת חחחח

והזמנתי שמלות הריון לחורף חחח עוד שניה אין חורף וגם ההריון ייגמר 

סגולת הפורוםרקאני

הגיע היום 😅

מתי הזמנת?מולהבולה
בערך חודש לפני פוריםרקאני
אמרו אצלנוטארקו
שהוציאו את השליחים של hfd לחל"ת כי לא מגיעים משלוחים של שיין ועליאקספרס...
לא קצת, משלוחים מחול תקועים לגמריאמא לאוצר❤
וואלהשקדי מרק
חשבתי שיש משלוחים אבל לוקח זמן 
גם נקסט. מבאסאורוש3
ממש מבאס😞אמא לאוצר❤

ודוקא לפני פסח בכלל..

תזמון דפוק המלחמה הזאת🙈🙈

בכללי פורים פסח הצילו 

הזמנתי בתוך המלחמה כי לרוב מגיע בסיטואציות האלהאורוש3
אבל לא...
באסה ממשאמא לאוצר❤
לא מובן לי למה תקוע עד כדי כך ההזמנות כאילו אפילו לא יוצאות, הכל תקוע שם לגמרי 
נכון. לא קרה בשום תקופה אחרת במלחמהאורוש3
ממש מבאסמולהבולה
תוקע אותי
היה כתוב שיש בעיה עם משלוחים דרך היםתוהה לעצמי
כי הרבה מהם עוברים בהורמוז שתקוע עכשיו
דווקא נקסט הגיע אלייפאף
הזמנת במוצאי שבת שהתחילה המלחמה, להגיע שבוע שעבר ...
איפה היית בשרשור ששאלתי על זה?😅יעל מהדרוםאחרונה
היה אמור להגיע לי משלוח בפורים ולא הגיעעכבר בלוטוס
אולי יש חנות שתוכלי למצוא בה?חולמת להצליח
את גרה באיזור עם הרבה אזעקות?
כן מלא אזעקות זו הבאסהמולהבולה
מכירות חנות אונליין בשם tamara?מולהבולה

כל השמלות הן ואן סייז מתלבטת אם להזמין

יש שם שפע מטורף

כן!וואלה באלה

לדעתי @אם_שמחה_הללויה המליצה על החנות הזו.

גיסתי קנתה משם 2 שמלות מאוד יפות (אותה גיזרה עם הדפס שונה), לאחת מהן היה דפקט מוזר בכפתור למעלה, לא משהו בולט מידי.

אני חושבת שזה באיכות של שיין או קצת יותר במחירים יותר יקרים


בגדול השמלות ישבו עליה ממש יפה והיא היתה מרוצה.

אני שונאת להמליץ ולקחת אחריות, אז לא לוקחת אחריות

זה באמת מתאים למידות גדולות?מולהבולה
לדעתי כןוואלה באלה

זה אוברסייז עם המון בד.

מניחה שזה גם תלוי דגם..

מחזירים אצלינו את המעונות מחרהריון ולידה

עד 12:30

ופתאום אני לא רגועה…

אני עם הילדה בבית ותינוק

וסבבה למ איתה ממש

אנחנו נהנים אפילו וכואב לי כאילו מחר זה היום הראשון של הגן…


בעיקר בשבילה אני רוצה שתלך, היא אוהבת את הגן


מרגישה מוזרה

אני חושבת שזה בגלל שחילקו לפי איזוריםשיפור

ואת כנראה ביישוב עם יותר אזעקות בתוך איזור יותר בטוח, ויש כאלו ביישובים עם פחות אזעקות בתוך איזור פחות בטוח.

אולי יעניין אותך