ובכל זאת, צריך לשמור על פרופורציות, לא כל רגע נהרג חייל, אלא כל רגע חיילים מסכנים את עצמם כדי שנחיה פה.

יש כאב עצום על הנופלים, אבל חשוב לזכור שבמלחמת ששת הימים נפלו יותר וזה היה ניצחון בסוף, במלחמת העצמאות נפלו פי כמה וזכינו למדינה אז כעת נופלים הרבה אבל אנחנו שומרים על מדינתנו וחרותנו פה, כדאי שנכיר טובה על כך ונסייע במידת האפשר אבל חשוב שנזכור שמצבנו לא אסוני למרות האתגרים.

כמעט כל דור בהיסטוריה היהודית היה במצב קשה מאיתנו

במלחמת ששת הימים נפלו 779.

ובמלחמת העצמאות 6,000.

מתחילת המלחמה הנוכחית נפלו 700 חיילים, ומתוכם 412 החל מהיום השני במלחמה, ככה שכמעט שליש מהנופלים זה באשמת ההתחלה המחרידה, אבל מאז ברוך ה' לא נופל בכל רגע חייל.

כמות גדולה יותר של חיילים על פני 6 ימים בלבד..

הקבורים בעירו, הרי הוא קבור חי בעיר?

יש ויהיו מספיק אנשים נפלאים מסביב שעדיין חיים. פשוט צריך להתבונן. זה לגבי הנקודה האחרונה.

ברור שכואב על כל חייל שנופל או נפצע קשה, ומשפחה שנפגעת.

אבל דווקא מהחוויה להיות ממשפחה רחבה שעברה ועוברת את זה, צריך להסתכל על החיים מסביב.

בדרך כלל אומרים על אנשים שנפטרים/נרצחים שהם היו זהב, חשבתי למה ועלתה לי תשובה, כל אדם הוא טוב אבל הרבה פעמים, לצערנו, אנחנו לא שמים לב לזה, כשחסר-פתאום מבינים כמה דברים שהוא עשה חסרים לנו עכשיו, ברור שהרבה פעמים באמת המיוחדים נופלים אבל בסוף-כנירה שהסיבה היא שכולם מיוחדים וכשהם נופלים-אנחנו גם קולטים את זה...

אנחנו לא ישנים, אנחנו בהדחקה, אי אפשר להישאר שפוי במצב כזה, הפתרון היחיד זה להדחיק וזו תגובה נורמלית למצב המאוד מאוד לא נורמלי שאנחנו נמצאים בו...

כ"כ נכון ! 

כשמישהו נפטר מהעולם,

הקנאה חולפת,

ואנו מסוגלים לראות כמה טוב שיש בו !!!

הלוואי שנעשה את זה גם בחיים...

אותי לא מנחם או מעודד או מכניס לפרופורציות שבמלחמות אחרות נהרגו יותר.

לא הבנתי למה זה מאיים על אנשים, שהם מיד נזעקים להשוות..

אף אחד לא העלה פה רעיון לעצור את המלחמה (או להתאבד בשביל החטופים).

אפשר לכאוב את הכאב של מי שאיבד את הקרוב לו, אפילו אם התמורה היתה כל גבולי א"י המובטחת בשלווה ובטח והבאת רון ארד לקבר ישראל.

מצד המשפחות זה עולם ומלואו. ומותר להזדהות בלי הסתייגויות.

אתם יכולים להגדיר לי מה זה ״נצחון מוחלט״ לעזאזל?

כמה חיילים צריכים להיהרג ולהפצע עד שזה יקרה?

כמה השפלה עוד נקבל בצפון עד שזה יקרה?

אתם תומכים במנהיגים הכי מגעילים שהיו לנו

מאז היותנו יהודים בעולם הזה..

אשמח אם מישהו יענה לי על כל השאלות האלה

ולא יגדיר אנשים שחושבים כמוני כסתם בוגדים ושאר השמות המעוררות פלגנות.

השמדת הרייך השלישי, הוצאתם להורג של בכירי הנאצים, התאבדותו של היטלר (בטרם ייתפס ויוצא להורג בצורה הכי פומבית שאפשר), חינוך מחדש של הגרמנים באזורי השליטה הצבאיים של מדינות המערב וברית המועצות. אז תעשה העתק-הדבק לעזה.

למנהיג הכי מגעיל שהיה לנו קראו יצחק "האלכוהוליסט" רבין. החרה מחזיקים אחריו מנרמלי האחים המוסלמים יאיר& נפתלי.

ואף אויב אחר לא ירצה לפגוע בנו.

וכמו ששאול כתב נכון למטה בפסקה הראשונה על ניצחון במלחמת העולם השניה:

אתה יכול להגדיר את הניצחון במלחמת העולם השנייה? - צעירים מעל עשרים

…. גרמניה ויפן נכנעו. כוחות הברית השכילו לחשוב על היום שאחרי ״תוכנית מרשל״

אין מה להשוות עם הסכסוך שלנו. הישמעאלים. בני אברהם אבינו הם זן אחר ועלינו לדעת להתמודד איתם אחרת . פעם היתה לנו הנהגה שידעה לעשות את זה.

לדוגמא:

המנהיגות הקיימת בטוח לא היתה מסכימה להקים מדינה בגבולות החלוקה ב1948.

ניסינו לעשות את הנצחון המוחלט ב1982 . אמנם גרשנו את ערפת אבל זה לא הספיק לממשלה דאז ואז קיבלנו את החיזבאלה.

ניסינו להאכיל את מפלצת החמס כדי להפריד ליצור פירוד בין הישמעאלים היושבים בציון וקיבלנו את ״יום שמחת תורה״.

צריך להחזיר את החטופים להרגיע בעזה ולהמשיך את המלחמה בצפון.

היינו צריכים להישאר בלבנון, הטעות מול חיזבאללה היה שויתרנו ויצאנו כי חשבנו שאפשר בלי עוד דם

… אתה בעד? אם לא אז תשכח מכניעה.

שלא תבין אותי נכון אני לא בעד.

השם אמר על בני ישמעאל שהם פראי אדם. הם חיית השדה שהשם התכוון לאמר שיהיו בארץ. הכל בידי שמיים. מה שאנחנו צריכים לעשות זה השתדלות והצעד הראשון זה לשחרר את החטופים. נצחון מוחלט זה גאווה.

אבל כל אויב שמסרב להיכנע ראוי למות וזה בסדר שנחסל אותו.

ההשתדלות היא לדאוג לקיום מדינת ישראל ולשם כך אי אפשר עסקה!!!

אגב, אילו היינו עושים את העסקה בתחילת מאי היינו מחזירים חטוף אחד פחות ממה שהצלחנו להחזיר, על מי היית מוותר בשביל העסקה?

מעבר למחירים האסטרטגיים העצומים בכך שעסקה מאפשרת לחמאס לקום לתחייה שוב שזה סכנה נוראית, האמירה בעסקה היא שמשתלם לחטוף ושאר אויבינו יפיקו מזה לקחים לצערנו.

….אם רוב העם בעד החזרת החטופים אז ההשתדלות היא להחזיר את החטופים. האם אתה מפקפק בזה שרוב העם בעד עסקה?

מה גם שנצחון מוחלט ממילה לא יקרה.

יותר מזה צריך את צהל בצפון ולכן חייבים לסיים את המערכה בדרום. עסקה לא שוללת המשך המלחמה על אוייבנו היא רק מאפשרת העברת הכוחות לצפון. אלה אם כן אתה מתייחס בשוויון נפש למה שקורה בצפון.

על פני ניצחון,

כך גם טוענים INSS בסקר שהרוב מעדיפים ניצחון על פני החטופים אם יש בחירה.

https://rotter.net/forum/scoops1/836548.shtml
 

ניצחון מוחלט יקרה כמו שקרה במלחמת ששת הימים וכמו שקרה מול הגרמנים בסוף מלחמת העולם השניה.

הצפון ידרוש מלחמה גם, אבל זה לא סותר, אולי מאריך את הדרך אבל חיינו חשובים ושווה להשקיע בהם כברת דרך.

באף מלחמה לא חשבו קודם כל על החזרת השבויים, אלא אל השמדת האויב. אבל עם קשה העורף ממציא חוקים משלו, "שיבת החטופים הוא ניצחון", בלה בלה בלה.

…. לצפון אין זמן. יותר מזה איו״ש בוער מאי פעם. תאר לך עכשיו מרוב שיש מתח באיו״ש ובבקשה אל תתכחש לזה כל ערבי או ערביה שיסעו בכבכישי איו״ש ויצעקו הצילו וירתקו כוחות בטחון על חשבון הנצחון המוחלט.

אני בטוח שאנשי הצפון משוועים לנצחון מוחלט אצלהם. 

הנה עכשיו שחררו חטוף, בלי לשחרר מחלבלים !

הניצחון יקח זמן אבל הוא יגיע, אתה יכול להתייאש כמו דור המדבר או להבין שנזכה גם אם יקח זמן.

….40 שנה כמו דור המדבר??

יותר מדאיג זה מה שקורה באיו״ש אל תמעיט בזה.

הערבים אף פעם לא יכנעו.

טוב בו נסכם ימים יגידו מי צודק.

לשחרר מחבלים שילהיטו את הגזרה ואז טוען שזה יעזור, אתה שומע כמה זה טיפשי?

אבל אתה מבהיר יפה שחשוב לך לסיים את המלחמה כי עסקה תביא פחות חטופים, העסקה תגרום לויתור על שניים ממי שהובא עד כה ודה פקטו יפקיר את רוב החטופים.

מעבר לפגיעה האסטרטגית במדינה בחיזוק חמאס,

ויתור על נכסים אסטרטגיים ונתינת תמריץ לחטוף ועוד ועוד נזקים.

אני לא מתעלם מהגזרות האחרות, אלא אני רואה שהעסקה האחרונה תמרצה טרור ביו"ש, אז מבין שעסקה גדולה יותר תזיק עוד יותר.

הסתכלת בהפניות שהבאתי פה?

מי שדואג לבטחון באיו"ש אמור להתנגד לעסקה - צעירים מעל עשרים

וביחס לצפון גם, אני מבין שעסקה תלמד את חיזבאללה איך לפגוע בנו יותר חס ושלום.

מאז העסקה שבוצעה בה לא שחררנו הרבה, הצלחנו לחסל 3 אחרי שחזרו לטרור, נהרג לנו אזרח ונפצע קשה עוד אזרח מתוך המחבלים ששחררנו.

להבנת מודיעין שב"ס, המחבלים שרוצים להשתחרר בעסקה יעבדו על החייאת חמאס ביו"ש בין השאר.

אזהרת נציב שב"ס: "אסירי חמאס כבר חילקו ביניהם תפקידי הנהגה ליום שאחרי" | ישראל היום

אוסיף את זה:

אבו עלי אקספרס

צריך להבין, עסקה היא להרוג אזרח אחרים (וגם להפקיר את רוב החטופים) ולכן זה רע.

…אני לא בטוח שתראה קשר בין הדברים אבל לדעתי הכל קשור.

"אותי לא מנחם או מעודד או מכניס לפרופורציות שבמלחמות אחרות נהרגו יותר."

לא דיברתי על ההתנהלות של המדינה

...

… שהזכיר את הסוגיה בפורום העכשווי .

אני הפסקתי לפתוח שרשורים אני רק מגיב.

בניגוד למה שמשתמע מדבריך,

'ניצחון מוחלט'

זה לא איזה מילה של מתלהמים ובעלי עצבים רופפים...

ניצחון מוחלט - היינו שהאויבים שלנו מבינים היטיב שהבסנו אותם,

"זה בראש שלהם"

ע"ע 'חומת מגן' ע"ע ששת הימים !

אך אל תשכח מה אתה עצמך חשבת ב8 לאוקטובר, מה צריך לעשות.....

לפני שהקשבת לערוצים השונים, שעסוקים רק במנהיג הנ"ל ובחטופים !

….. הם יכולים לחכות עד ״הנצחון המוחלט״?

אגב נכון בששת הימים היה נצחון מוחלט שהתבזבז על ידי הליכוד עם הסכם השלום המפוקפק.

אבל חומת מגן במבחן התוצאה בפירוש רחוקה מניצחון מוחלט. איו״ש הוא איזור לחימה לכל דבר.

לא יודע אם 'הם' יכולים..

מה שבטוח ש'אנחנו' חייבים !!

ושוב, הכל ב'ראש שלהם' !

האובדן כואב מאוד אבל אני מבין שזו המציאות ובהינתן המציאות כך נמשיך.

1. אם שמים דגש רב על האובדן במהלך המלחמה אז לפעמים מגיעים לתחושה שצריך כבר לסיים עם המלחמה כדי שהחיילים לא ימותו, אבל זה הבל כי החיילים מתים כדי שאנחנו נחיה.

נתנאל אלינסון כתב את זה יפה:

התחבר/י או הירשם/הירשמי כדי לראות.
 

וגם פה העיר נכון בנושא:

למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על ניצחון - ומה יגרום לנו להרגיש שהפעם השגנו אותו? | ישראל היום

2. כשעושים שיפוץ בבית יש עלות לא קטנה אבל העיקר זה לא הכסף שהוצאנו אלא שהבית יהיה משופץ, גם כאן העיקר זה שהמדינה שלנו תשתקם, המחיר כואב אבל העיקר היא המטרה שנוכל לחיות פה בביטחון וחרות.

3. כאשר קשה, כדאי לזכור שיצאנו מאתגרים גדולים יותר וגם את זה נעבור בעזרת ה'.

4. חשוב לראות שהמציאות שלנו בגדול טובה למרות האתגרים הלא פשוטים. אי אפשר להתמקד רק ברע בהסתכלות, זה יכול לייאש וזה גם לא נכון, יש הרבה טוב וכדאי להכיר בזה.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

חוץ מחתול נייד/ נייח

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.

הפדיחה שעדיין לא קניתי לו מתנה

נראה לי אביא לו את כל הרעיונות בשרשור הנ"ל ואשאל אותו מה דעתו