ינון מגל נגד אנשי תקשורת דתיים: "מתבוללים בתוך האירוע, אין להם עמוד שדרה"
סה"כ מדובר בהליך חברתי חוצה מגזרים ויבשות. המיעוט מאמץ את השקפת הרוב כדי לא להיחשב לכבשה שחורה. כל אנשי "שובי נפשי" השמאילו והתחלנו.
ינון מגל נגד אנשי תקשורת דתיים: "מתבוללים בתוך האירוע, אין להם עמוד שדרה"
סה"כ מדובר בהליך חברתי חוצה מגזרים ויבשות. המיעוט מאמץ את השקפת הרוב כדי לא להיחשב לכבשה שחורה. כל אנשי "שובי נפשי" השמאילו והתחלנו.
הוא היה עיתונאי מיינסטרים, מגיש בערוץ 11 וכו' שאזר אומץ והפסיק להסתיר את דעותיו. הדעות שלו הוכחו אמפירית כנכונות.

ולנסות לשכנע אשה אחרת לבגוד בבעלה?
אם לא, מה הטעם להביא אותו כראיה למשהו?
די ברור שכוונתי היא לדעותיו של מגל בתחומי הביטחון והכלכלה, בלי קשר למה שהוא עושה במיטה, אוכל או לובש.
ואתה אוהב את הדעות שלו בתחומים כלכליים? אז אתה מצביע מרצ?
דאום, טרופר ונוביק לא היו מעולם הבטחה לשום דבר. שרקי כן הפתיע אותי. סגל נשאר נאמן לעצמו, יחסית.
ביתאן ככל הנראה נטה שמאלה גם לפני כן, מנדי לעומת זאת היה חב"דניק ברמ"ח איבריו שקצת התרופף. אבל די קשה למצוא סרוג/חרדי שעובד בתקשורת הכללית וממשיך/מעז להשמיע עמדות המזוהות עם הסביבה שממנה יצא.
בכל הפאנלים שהוא נמצא הוא מייצג את הימין ואת הדתיים.
מן הסתם לא כל דתי ולא כל ימני חושב אותו דבר כמוני או כמוך, אז אי אפשר לצפות שהדעות שלו יהיו זהות לשלנו.
דתיים ימניים הצביעו בבחירות לאורך השנים האחרונות לליכוד, לבנט, לסמוטריץ, לבן גביר, לפייגלין, לנעם... 7 מפלגות שונות וזה רק מה שאני זוכר עכשיו. וזה עוד לפני שדיברנו על עוד 2 מפלגות חרדיות.
נשמע שפשוט החלטת שאם הוא הומו אז הוא לא יכול יותר להיות דתי וימני או לייצג את הדעות הדתיות/ימניות, בלי שום קשר לדעות שלו.
בתקווה שאני פשוט לא מבין אותך נכון...
נקודה אחרונה:
מגדר זה זכר/נקבה, לא סטרייט/הומו. הוא לא העלה שום עניין מגדרי...
הוא לא טרנסג'נדר אלא הומו.
ניסיתי להשתמש בשפה נקייה יותר, אבל אם יש לזה משמעות אחרת אז כן, התכוונתי להצהרה המינית שלו.
שנית, הקשר בין הדעות הפוליטיות של אדם לבין ההצהרות פומביות שלו על המיניות שלו אכן אינו הכרחי, אבל בציבור הדתי לא מקובל לנרמל תופעות כאלה ולכן המיני-סערה שהוא עורר בחשיפה שלו היא דבר שיכול להעיד על תזוזה בדעות. ממש כמו הורדת הפאות שלו, שהייתה לו אמירה חזקה לגבי השארתם ולכן הסרתם גם היא אמירה.
ואמנם, אני כמעט לא עוקב אחריו, אבל עד כמה שזכור לי הוא לא היה ימין חזק במיוחד. וזכות אבות לא מועילה לו כאן.
כך או כך, שרקי הוא סתם דוגמא (בעיניי) לגבי הדיון של פותח השירשור. אין לי עניין מיוחד בו.
אז אם יש מישהו כזה, מה כן מקובל?
שהוא יתאבד? ייצא בשאלה ויעבור לתל אביב? יתחתן עם אשה ויבגוד בה בסתר במין מזדמן?
האם בעצם זה שהוא חי הוא מנרמל את זה?
אתה תמיד תעדיף להיות זה שמספר על עצמך את החדשות, מאשר שזה יתחיל בתור שמועות ואז יגיע לכל מיני מקומות לא טובים.
אם הוא רוצה ללכת למשל לקבוצת תמיכה של הומואים דתיים, או קבוצה חברתית וכדומה, הוא פשוט לא יכול לעשות את זה כשהוא מפחד שמישהו יצלם וישלח לאיזה עיתונאי.
דווקא הפוסט שלו משדר בדיוק את ההפך מהרצון שידברו עליו:
אני כזה, עזבו אותי, אל תדברו איתי על זה ואל תראיינו אותי על זה.
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.
אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.
הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.
אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.
למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו
בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם
אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת
אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן
יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.
שיהיה פה יותר טוב
פנימה והחוצה
פנימה
יותר הרמוניה בין גווני הציבור
החוצה
הגנה טובה יותר על הגבולות
לא אני
אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא
אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית
מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר
הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון
שאנשים יעשו את העבודה שלהם
כן זה באמת ציפייה מוגזמת
אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת
עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן
רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי
זהו שמחתי לעזור כאן😁
כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.
חוץ מזה, יש לי את הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
הגעת אליה, אבל שיהיה...
אבל כן, וודאי שעדיף בהרבה לחסל את המחבל במקום.
כי ככה ראוי, כי ככה וודאי לא ירצח עוד בעתיד, לא יתן מוטיבציה לחטיפה למו"מ עתידי, חיסכון כלכלי במקום, מזון וכו', הרתעה (אם כי לפצוע המחבל בצורה קשה מאד, או מוות בביזיון זה יותר מרתיע). ועוד סיבות שהזכירו פה
בן גביר הוציא תגובה שכתב לו סטודנט שנה א' בתקשורת, במקום להזכיר להן שהוצאות להורג הן עניין שבשגרה בכל אחת מהן.
תגובתיו ליריבים פוליטיים מקומיים הן תמיד מוצלחות יותר- עשרות מונים.
אין לאיראנים שום כוונה לוותר על מיצרי הורמוז.
וטראמפ ביקש 200 מליארד מהקונגרס ולא מקבל -
אמריקה רוצה שהמלחמה תיפסק.
זה אומר מיתון למערב.
אשמח למחשבות מעודדות🙂
אם יש פה
גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
איך זה מעודד?
שאנחנו בדרך לגאולה
אז מי זה מלך ערבי?
פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.
הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:
1. מוצא ואתניות
* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.
* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.
2. שפה
זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:
* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.
* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.
3. דת
בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:
* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.
* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).
4. היסטוריה
הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.
(נעזרתי ב Gemini)
מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.
כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי
אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?
ארים = עמלק.
אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.
בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.
מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.
את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.
סבלנות.
זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.
והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)
גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...
- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.
זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.
את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!
מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!
גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.
ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!
וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.
טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת
ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.
הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.
אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:
מאמר שני
כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.
כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם.
וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.
רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.
אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל.
"גדול כבודינו בגוים"
... אני שואל:
מה אתה חושב כשאתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:
"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"
אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.
"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל. שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון. שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".
"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ
... את הדבר הנכון. אין ספקות ואין חרטות. וידוי מושלם.
.... מעשה תועבה.
ותצביע למפלגת נעם
.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.
אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.
נעם
בארץ ישראל
בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.
בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.
אנחנו נמצאים בזמנים היסטוריים ביותר.
כי כעת מרוצצים את ראש הנחש – שזה איראן.
במלחמת ששת הימים המפוארת, ראש הנחש היה ברית המועצות. זו הייתה מדינה איומה ונוראית, ובכל זאת – פחות נחשית מאיראן של היום. למרות ניצחוננו המוחץ, ברית המועצות נשארה במלוא עוצמתה. זו בדיוק הסיבה שהמלחמה לא נגמרה שם: באה מלחמת ההתשה, אחריה מלחמת יום כיפור, ואחר כך גל הטרור של אש"ף.
הפעם המצב שונה בתכלית.
ראש הנחש הוא איראן – מדינה עם שטח עצום, שפיתחה נשק מתקדם שסיפקה גם לרוסיה, ועמדה ממש על סף פצצה גרעינית. ועכשיו מרוצצים את כל זה.
לכן חייבים לתת גיבוי מלא, איתן ובלתי מסויג לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא דונלד טראמפ – בדיוק כפי שמנחם בגין נתן גיבוי מוחלט ללוי אשכול במלחמת ששת הימים.
זה ממש בנפשנו.
בברכח חג הפסח כשר ושמח.