משהי בעבודה שיש בינינו פער גילאים של כמה שנים, פער כזה שלא מעט בנות זה ירתיע אותן, בכל זאת מצאה חן בעייני, אך היא התעלמה ממני ושידרה לי שלא.
ב"ה, עבר בשלום לא מתים מזה.
שמתי לב שיש בי איזה רצון לחדד לה כמה דברים כמו למשל
א. מבחינתי זה לא צריך להיות כזה אישו ואפשר עדיין לומר שלום אחד לשנייה בעבודה כמו לפני כן.. או להעזר אחד בשני בשאלות שצצות בעבודה.
ב. שאני מתנצל אם גרמתי לה אי נעימות בחיזורים שלי אחריה.
ג, והכי חשוב. שגם אני הייתי ער לפערים הללו ושבמידת מה ,מה שהתפרש כחיזור היה גם סתם דרך ארץ של עזרה וכו.. (למשל הצעתי לה כמה פעמים טרמפ).
עכשיו, מצד אחד יש בי קול שאומר אחי תשחרר.. זה סתם עלול להתפרש כשוב רצון לקרבה כשהיא כאמור לא מעונינת.
מצד שני, גם הרצון לומר לה את זה לא דועך, כי באמת זה קצת מורכב שלא לומר מביך שניסיתי ליצור קשר למרות הפער בגילאים.. ויש בי רצון להבהיר שזה היה מורכב גם מצידי..
מכירים את הסיטואציה? יש מה לעשות, או לא לעשות?

