חושבת ממש ממש שכדאי לך לעשות קורס הכנה ללידה שתומך דווקא בלא לקחת אפידורל מלכתחילה

אפשר לעשות את זה. ולצאת בחוויה הכי עוצמתית שמחה ומתרגשת שיש מבטיחה לך!!!

אולי עדיף קודם שתעשי עיבוד לידה.

ואז תלכי לקורס שנותן שיטות להתמודדות עם הכאב.

תלמדי למה הוא טוב איך את יכולה להתחבר אליו.

יכול להיות שזה נשמע לך הזוי אבל תחשבי רגע על משמעויות של המילה ציר- זה לא רק הדבר הכואב הזה.

ציר זה שליח. הוא שליח להביא אלייך את האוצר שלך בצורה שמחברת אותך אליו.

ציר הוא פותח כמו ציר של דלת הוא מאפשר פתיחה.

ואני אישית שמתמקדת בזה מצליחה לפתוח את הנפש שלי לקבלת עוד נשמה. מרגישה ממש שותפה במשמעות בבריאת העולם אני מביאה חיים זה רגעים קדושים ממש.

ציר זה גם תרכיז,כמו ציר של מרק או עוף וזה בעיני מסמל את הקדושה של הרגעים האלה שבם תמצית החיים גם מבחינתי וגם מבחינת הילד שלי שנולד עכשיו מנצלת את הצרחות (כן אני צורחת. והכי מאפקת שיש ביומיום) לזעוק על הילד הזה שיהיו לו חיים טובים קרובים לה' וכו.

מנצלת גם לזעוק על הגאולה שממש נמשלה לחבלי לידה.

יש לי עוד המון

אבל קורס מתאים פשוט ילמד אותך

ואפילו ספרים

אוהבת את של דפנה חסדאי

לא זוכקת את שמו שמסביר ממש את כל המהות ונותן חיבור רוחני לכל חלק.

אצלי זה השיא. ללדת עם אפידורל מבחינתי זה פספוס של החוייה הלא נורמלית הזו.

עושה על עצמי עבודה מה טוב בו😃

כרגע לא אספיק את כל מה שכתבת..

כרגע צריכה טיפים ..

לידה אחרונה הגעתי בריפיון ושמחה ואפילו שכאב לי הצירים באופן בלתי נסבל ויתרתי על האפידורל כי הייתי בפתיחה 9 ולא הצלחתי לשבת אז אמרתי למיילדת עזבי בואי נסיים עם וזהו..

ואז בלחיצות האחרונות. זה היה מעבר למה שדמיינתי. אני קטנת גוף (אןלי זה קשור) אבל הכאבים האלה היו מזוויעים. והיו לי 2 מיילדות מתוקות וכולן כל כך ריחמו עלי ועטפו אותי. אבל הכאב. הכאב של הצירי לחץ והיציאה עצמה גמרו עלי. שעתיים אחכ בעלי לא הצליח לתקשר איתי המלים היחידות שיצאו לי מהפה זה *אני בטראומה של החיים* והמיילדת אומרת לי "לא ממי את לא. מה פתאם. את גיבורה" מנסה לעודד. אחרי שעתיים התחילו לי גם התקפי חרדה (יש לי כאלה כבר שנים) אבל זה קורה ממש לעתים רחוקות כבר. קיצר. כולם גם אחכ עטפו ועודדו. ולאט לאט שכחתי את העוצמה. אבל הרשימו נשאר ואני עדיין בהלם מוחלט ממה שעברתי. אני זוכרת שאמרתי לחמותי שאני עם ילדים סיימתי. אני לא בטוחה שכל מה שכתבת נכון לכל אישה. וגם אצל כל אישה עוצמת הכאב משתנה.

לא כולן באיי ורואות בזה משהו מדהים. אני רואה בזה משהו כואב וכרגע אין לי זמן לשנות גישה ולעבור איזה עיבוד לידה לצערי

תודה בכל מקרה

הייתי ממש מנסה לקבועעם מישהי מקסימום רק תרוויחי.

האמת שכנל על קורס לחפש מישהי שתדבר איתך בפרטי ותשנה לך את ההתיחסות לזה זה שווה מבחינתי גם בשבוע 40

אבל איך שאת רוצה😘

נשמע שהטראומה מאז לא נותנת לך להשתחרר בלידות הבאות

כדאי ממש לנסות לעבד את זה ולהתכונן ללידה ממקום נקי

האמת לא נראה לי שתהיה פעם הבאה.  

אבל אולי עדיף לעשות שאוכל לעזור לבנות שלי. ולא אהיה כמו אמא שלי בסטרס בעצמה.   

שתיפגשו אפילו פגישה אחת- מה שתספיקי לפני הלידה

אם את רוצה תפני אליי בפרטי יש לי מספר

לדעתי שווה לך להשקיע בזה

נפגשנו פיזית פעם אחת בלבד

וזה עדיין עזר לי מאד להרגע ולסדר את המחשבות בראש.

אל תפסלי את הרעיון.

עיבוד לידה – פרי בטן

אני נזכרת שהדולה שליוותה אותי באחת הלידות עשתה לי ממש כמה ימים קודם כי הייתי בסטרס איום...

וזה אכן עזר לי. הלידה אבל לא היתה טראומטית כי הספקתי לקחת אפידורל לפני הכאבי תופת. הבלתי נסבלים. דווקא היה נחמד ורגוע

אבל לא יודעת. לא היה לי טוב בנשמה בלידה הזאת. ובסוף לקח זמן והגיע רופא כי היו האטות בדופק וההחלמה היתה לא משהו. בלשון המעטה. לא יודעת כבר מה נכון לי . מה טוב.

מתפללת לקדוש ברוך הוא שיושיע אותי.  

הדולה היתה אחלה ומיוחדת. אבל לא מתאים לי שמישהי זרה תהיה איתי ותלווה אותי ברגעים האלה. לא יודעת. לא היה לי טוב עם זה. 

אם זה לא מתאים לך...

אבל לפני הלידה להתכונן נפשית לדעתי כדאי לך ממש!!!!

רוצה להגיד משו על טבעי ויפה - לידה היא דבר טבעי, תהליך מדהים, נס ופלא ממש, אבל יפה היא לא

לרוב גם לא חלומית בקטע הטכני

לידה היא תהליך כואב ומסכן חיים לאישה, נקודה. אבל צריך לעבור אותו כדי שילדים יגיעו לעולם. זו הנחת היסוד שלי, ואני מסתייגת ממי שמוכרת חוויה עם בום על קולי להמוניות

חוויה טובה או לא לדעתי לא קשורה בכאב שתחווי, ובאורך הלידה בהכרח, אלא בהכנה המנטלית שתעשי בדרך אליה.

אמנם לא ילדתי הרבה ילדים, אבל מנסיון של אמא שלי שילדה לא מעט  (שהיא אגב מלווה גרועה, השם ישמור אותה)  קיבלתי עצת זהב - זה כאב זמני שהוא חלק מהתהליך. תיכנסי לזה בראש שאת פה לכמה שעות וזהו. לא חלומי, לא יפה, לא מדהים. זמני.

התינוק מדהים, זה כן

התחושה שאת אחרי - כנל

עם העצה הזו הלכתי ללדת פעמיים בלי אפידורל ולי זה עבד

בדרך ללידה יש דברים שיכולים להקל כמו אםידורל, מיילדת טובה,נשימות, אלחוש/ גז צחוק, הכנה נפשית ומנטלית טובה, תנועתיות, מוזיקה, לא יודעת.. כל אחת ומה שטוב לה. אבל לידה היא תהליך מורכב

מתוך 2 הלידות שאחת ואקום עם האטות דופק וחתך יזום  ואחת בזק, הראשונה זכורה לי כפחות טראומטית.

זה דבר לא פשוט לכל אישה

לא יעזור כל הסיפורים... גם שהלידה קלה היא כואבת נורא מה לעשות

זאת חוויה כואבת

אבל הנה תראי עטפו עודדו אותך וזה אמור לעזור.

מה שהכי חשוב לצאת בריאה ושלימה עם תינוק בריא, ועל זה להתפלל המון וגם שהלידה תעבור בקלות כמובן

הכאב עובר כמה שקל להגיד . זאת החוויה של הלידה . יש כאלה שמצליחות בתוך הכאב לראות עוצמה וזה ענק בעייני אבל זה עבודה 

אני לפני כל לידה ממש ממש מפחדת. כל פעם יותר כי מתווספים פחדים נוספים שקרו הלידות הקודמות...

מה שעוזר לי זה ממש לא לשקוע בפחדים, לנסות הסחות דעת ולהתפלל על זה הרבה. לדמיין בראש בדיוק איזו לידה אני רוצה, את כל המהלך, לחשוב ולהתפלל דברים מדוייקים שאני רוצה בלידה. בלידה האחרונה פשוט הרגשתי שכל מה שקיויתי והתפללתי קרה בדיוק ב"ה.

כל פעם שאת מפחדת תחשבי שזה כמה שעות קשות והתוצאה ממש שווה את זה.

ותזכרי שאת ממש לא היחידה, לא כולן אוהבות ללדת

לידה מאד קשה, והיה לי ממש טראומה מהלידה הראשונה, פחדתי ככ מימה שהיה, ושאני לא רוצה שזה יקרה לי שוב. 

לא הייתי מרוצה מכל ההתנהלות מהבית חולים שילדתי, רק אהבתי את המחלקה אחר כך. 

בהריון השני שיטפתי את הרופאת נשים שלי, אמרתי לה שמאד אהבתי שם את מחלקת היולדות אבל הלידה עצמה הייתה זוועתית, היא נתנה לי באותו בית חולים מספר של משהיא שעושה פרוייקט מיוחד, שעוטפת את היולדת, הייתי מאד סקפטית בהתחלה, התקשרתי וקבעתי פגישה באותו בית חולים שילדתי בפעם הראשונה (משוגעת אני כן) חשוב לי לציין שהייתי ממש בשבוע מתקדם שבוע 37 עם אני לא טועה . בקיצור קבעתי איתה פגישה דיברנו, והיא אמרה לי לשתף אותה בכל מה שקרה בלידה( ניראלי שזה היה גם סוג של עיבוד לידה, בכיתי כמו ילדה קטנה ) והיא רשמה את כל מה שאמרתי, ונתנה לי דף למלא מה חשוב לי שיהיה בלידה הבאה שלי, סיימנתי את כל מה שהיה חשוב לי. בקיצור רב, בלידה עצמה הייתי רשומה להם במערכת, המיילדת (המדהימה שלייי) קראה את כל מה שחוויתי ומה חשוב לי, והיא פשוט הייתה סופר מדהימה וסופר רגישה, ששינתה לי את כל חווית הלידה לגמרי!!! אולי כדי לך לנסות להתייעץ עם הבית חולים שבו את רוצה ללדת אולי יש גם שם פרוייקט כזה, . שתיהיה לידה קלה, ביידים מלאות ובריאות איתנה . 

הרבה הכנה של חיזוק של עצמך, של הבנה שאת מסוגלת לעמוד בזה לגמרייי!!

 יש כל כך הרבה הקלה פיזית כשאת רגועה יותר.

אצלי הייתה לידה אחת ממש כמו שאת מתארת, קצרה אבל כואבת כל כך חוסר אונים מוחלט.

ואחרי הרבה הכנה

היה לי כל כך הלם לגלות בלידה הבאה

כמה הקלה פיזית יש רק מכח המחשבות.

בשילוב עם תנועה  נכונה ונשימות נכונות

חווית הכאב מופחתת כל כך.

כואב אבל עוצמתי ושלו וראפשרי כל כך. ואחר כך התחושה כל כך מעצימה ומדהימה.

ממליצה ממש על הכנה טובה! פיזית ונפשית!

אין לי רעיון אבל מי...

;)

נשמע שאת לא אוהבת משו מדי רוחני מעופף, או שאני טועה?

שמעתי פעם הרצאה של אורה קושיצקי שהיא ממש לא מעופפת כזאת אבל כן מדברת על משמעות ההכנה המנטלית וכו' אז שווה לבדוק איתה.

גם ענת גורביץ בעיניי אולי תאהבי.

ובעיקר תחליטי עם עצמך

שאת רוצה לחוות לידה טובה, רוצה להתמודד בטוב עם הכאב,

אל תכנסי למקום הזה שקל להכנס אליו שאת לא כזאתי וכו'..

מוזינת לפרטי ואכתוב לך... אחת של דולה שעושה גם עיבוד לידה וגם הכנה. ואחת של מיילדת..שעושה קורס הכנה גם אינטרנטי .

אם רלוונטי בשמחה

אחד לאחד מה שהיה לי..

אחרי שקראתי הרבה חומרים של אורית לייזרסון וכאלה

היה לי טוב זום לש שעתיים עם תיצור נמדר

שקיבלתי עליו החזר במלואו מהדסה

דבר שני חשוב לי ממש להגיד שלידה יכולה להיות דבר טוב, מעצים, אוהב ושמח גם תוך כדי הצירים.

בתור אחת שעברה לידה ראשונה טראומטית ביותר ארוכה, וממש לא חיובית. אחר כך פשוט נשבעתי לעצמי שאני לא מוכנה ללדת ככה שוב. התחלתי ללמוד על זה והגעתי לקורסים מדהימים. הבנתי שהפחד והלחץ הם מגבירים כאב ואם מסירים אותם וזורמים עם גלי הכאב לידה אפילו יכולה לא לכאוב בכלל. באמת.

ב"ה זכיתי אחר כך למספר לידות מהממות וטובות.

ממליצה ממש על קורסים שיוצרים תודעה שונה ביחס ללידה. כמו לידה מתוך עונג של אורית לייזרסון, הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה.

שינוי תודעה ביחס לעצמי, לפחד, וללידה זה גורם מספר אחד ללידה טובה יותר. ממש ממליצה לעבוד עם קורס הכנה ללידה טוב.

מכירה נשים שגם בלידה 8 לקחו קורס כזה ופתאום הלידה היתה חוויה שונה לגמרי.

לק"י

נראה לי שאני מלידה ללידה מפחדת יותר, והלידות שלי כנראה סבירות. אבל עדיין זה כואב, וצירי לחץ זה סיוט בשבילי.

כך שאת לא לבד....

🫂

אז הלידה השלישית שלי הייתה בזירוז, שהתעקשתי קודם לקבל אפידורל ולוודא שעובד - ורק לאחר מכן את הפיטוצין.

היה חלומי!

לא הרגשתי כאב בכלל רוב הזמן. כשהתחיל טיפ טיפה כאב - כמו ממש סימנים מקדימים של מחזור, אפילו לא כאבי המחזור עצמו - בדקו אותי וראו כבר את הראש...

שתי לחיצות - שלא כאבו בכלל, רק קצת הרגשה שצריך ללחוץ - והמתוקה היתה בחוץ!

האמת, ממש הרגשתי שהרוגע שהגיע מהאפידורל - פשוט הרפה לי את השרירים ועזר לי ללחוץ בצורה הרבה יותר אפקטיבית ולא מכווצת, בלידות הקודמות - השלב של הלחיצות היה הרבה יותר ארוך - משהו כמו 10 דקות, ואוהה כמה שכאב!

מה אני אגיד לך - הלידה הזאת כאבה הרבה פחות מההכנסה של האינפוזיה (שלא היתה משהו מיוחד, כן? סתם הכנסה רגילה)

במשך כל הלידה פטפטתי עם סטודנטית חמודה שהיתה שם, היה ממש נחמד. הייתי בשוק כשנגמר בלי שהרגשתי.

ואני הייתי רגועה ומשוחררת, והרגשתי כל כך הרבה יותר טוב וכל כך הרבה יותר חזקה אחרי - מאשר אחרי הלידות הקודמות - כי פשוט לא היו כאבים שהחלישו אותי.

היה חלומי ממש. מאחלת לעצמי שוב בלידה הקרובה.

אני אישית - במצבך - הייתי בהחלט שוקלת פשוט לבקש ללדת בזירוז לאחר אפידורל, ככה תספיקי אותו...

בלי לחכות לצירים.

האמת, לא זירזו אותי כי היה משהו קריטי, השאירו לשיקולי את ההחלטה האם לזרז או לא, ובחרתי לזרז הרבה בגלל הסיבה הזאת.

מדגישה - לבדוק שהאפידורל עובד, גם הלידה השניה שלי היתה בזירוז ונתנו לי אפידורל קודם, אבל לא הכניסו אותו טוב מסתבר, אז לא השפיע בכלל. כאב אפילו יותר מהלידה הראשונה. ועד שהם הבינו מה הבעיה - כבר הייתי בלחיצות...

יתכן מאוד שלידה בזירוז תהיה ארוכה יותר, אני אישית מעדיפה לידה ארוכה מאשר כואבת. מה גם, שאם את לא כאובה - אולי גם תצליחי לנמנם...

(אם כי לי אישית היתה לידה ממש קצרצרה - אבל זה הגיע אחרי כמה חודשים של צירים ופתיחה חלקית ומחיקה חלקית וצוואר רך... סבלתי בהריון מה שלא סבלתי בלידה, כל החודשים האלה הצירים ממש כאבו - אם כי ברור שזה לא הצירים של הלחיצות וממש לפני)
 

מאחלת לך, יקרה, שתהיה לך לידה קלה ומהירה, בלי כאבים, שתסתיים בבריאות מלאה לשניכם ובידיים מלאות, והתאוששות מהירה!

שהלידה הזאת תפצה אותך ותרפא אותך מהקודמות, ושלא תחווי עוד צער וכאב!

באתי לביקורת לבית חולים  בשבוע 41..

הרופא בודק פתיחה אומר לי 4 וחצי.

ולא הרגשתי צירים.

הכניסו אותי לחדר לידה וישר ביקשתי אפידורל..

אמרתי להם שכואב לי והיה נראה שיש צירים במוניטור אבל תכלס בקושי הרגשתי משהו חוץ מכאבי מחזור.

אחכ בהמשך הוסיפו פיטוצין ופקעו מים וישר ילדתי.

אפשר לעשות דבר כזה בלי שתהיה פתיחה?

לא ידעתי...

נשמע שזה יהיה לי הכי טוב ..

כבר כמה חודשים...

אלוקים פיצה אותי בלידה על הריון ממש קשה.

אבל עקרונית - למה שאי אפשר יהיה לתת אפידורל לפני פיטוצין?

ופיטוצין - כן משתמשים כשצריך לגרום ללידה גם מפתיחה 0, בהחלט. לאמא שלי קרה בהריון עודף מוגזם (רק שעקרונית היא נגד פיטוצין, אז היא לא ניסתה את הטריק הנ"ל)

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.