מי שנולד עד ה31.12

עולה אוטומאטית

מי שנולד בינואר אמור להישאר שנה

אם רוצים להעלות צריך וועדה מיוחדת

ייתכן ויש אפשרות לבקש אישור חריג, לא מבינה בזה. 

שממש לא מאפשרים

לא יודעת אם רק אצלינו, או שזה הנהלים בכל מקום.

לדלג על גן, כן מאפשרים.

ולא העלו אותה

אחרי שאחותי שילמה על גן פרטי שנה אחת, הילדה היתה אמורה לעלות לגן ט"ח השנה של העירייה, אבל אחותי ביקשה מהם להעלות אותה לגן חובה והסכימו לה

או שעלתה לכיתה א' מוקדם? (ממה שאני מכירה, גם זה די מסובך...)

עורכת: 

התכוונת בכותרת שהילדה תעלה לכיתה א' מוקדם? אני קראתי תעלה *לא* מוקדם 😅

הילדה כבר עלתה לכיתה א'? 

הטוב שבמהלך זה שהילדה שלה קטנה בשנתון שהעלו לחובה רק ב3 ימים, וגן של ט"ח פחות מתאים לה כי היא יותר בוגרת משאר הילדים. 

או שאין הבדל?  כי הבנתי אצלנו כן מעלים לגן טרום חובה לפני גיל 3. 

הילד שלי נגיד יהיה בן 3 בדיוק שבוע אחרי שמתחילים שנה חדשה.

עם הבת השניה שלי, ילדה מאוד מאוד מפותחת וחברותית שנולדה ב 15.01, ובפירוש היתה בשלה לעלות לגן עירייה בגיל 2.8 במקום 3.8

ממש שלוש-ארבע שנים לפני שהיא עלתה לגן עירייה, ביטלו את הועדת חריגים שדנה במקרים של ילדים שנולדו ב 01.01-15.01 ובשלים...

אני לא יודעת אם ביטלו את הועדה בכל העיריות, אבל לפחות בעיריית ירושלים - גיליתי בדרך הקשה שביטלו
 

והאמת - היה לה טוב מבחינות מסוימות, שהיא ילדה מאוד רגשית, ונקשרת וקשה לה עם שינויים אז אולי טוב לה עוד שנה בגן, אבל קשה מבחינות אחרות - שהילדות האחרות - שהרבה מהן היו קטנות ממנה כמעט בשנה - פשוט לא היו מפותחות כמוה בגן גיל 3, למשל - לא היו בשלות לבוא אליה לשחק אחר הצהריים, או בכללי - מבחינת דיבור ותקשורת ומשחק...

אבל האמת -  גם הפוך לא נתנו, לחברה טובה שלי יש באותו שנתון בת שנולדה בדצמבר ולהרגשתה לא היתה בשלה לגן עירייה - הדיבור שלה היה מאוד לא מפותח, והיא היתה ביישנית ברמה קצת קיצונית, והיתה צריכה מקום קטן יותר, עם יותר יחס אישי, ושכבת גיל נמוכה יותר - עוד שנה במעון או בגנון
החברה שלי ניסתה לשאול בעירייה, אבל האופציה היחידה היא להשאיר עוד שנה בגן חובה. עד אז - בשום אופן הם לא היו מוכנים להוריד את הילדה בשנתון. ולאמא היה ברור במשך השנה שזה לא מוצלח לילדה...

הן היו ביחד בגן בסוף ולשתיהן היה לא מוצלח - לשתיהן הגן לא התאים. בפעמים שהן כן שיחקו ביחד - זה היה יותר שהבת שלי טיפלה בבת שלה מאשר חברות רגילות...

אומרים ששולחים לפרטי..

מכירה כמה ילדים שנשארו בגיל הזה מהשנים האחרונות 

בשכבת הגיל הנכונה. אם במקרה יש מקום פנוי יסכימו לקבל גם ילד גדול

הילדה היתה עולה ישר לגן גיל 4...

העירייה לא הסכימה לשנות

ואגב, לא יודעת איך זה בערים אחרות - אבל בירושלים גם אם לא רושמת את הילדה - העירייה משבצת אוטומטית בברירת מחדל

העירייה משבצת את הילדה וקובעת לאן היא תלך, לא ההורים

ההורים יכולים ברישום רק לבחור סוג חינוך, ולציין 2 גנים מועדפים - אבל ההחלטה היא של העירייה

ואם העירייה מחליטה שלא לשבץ אותה בשנה אחר כך ללכת לגן גיל 3 אלא רק לגן גיל 4...

גנים פרטיים שיחליפו גני עירייה - פשוט לא היה באזור שלנו לבנות. לבנים החינוך באמת פרטי, ואצלם היה גמיש יותר.

אבל אפשר לערער, ולפעמים הם עושים שינוי.

לק"י

מוקדם.

הגדול ילד חכם, למד לקרוא בגיל צעיר, ידע חשבון. ועדיין.

הם היו שנה בטרום חובה ושנתיים בחובה (יש אצלינו 2 גנים ולא 3, אז הילדים נמצאים שנתיים באחד מהם).

היו שם ילדים בגילם, והיו צעירים יותר.

אבל קיבלו אותה בגלל מחסור ברישום לגן. חיפשו עוד ילדים בשביל לפתוח אותו.

והיא שילמה מחיר מלא על הגן. זה לא בחינם כמו לילדי השנתון. ויש מחיר נפרד על צהרון בנוסף.

בקיצור משלמים מלא ומקבלים גן של 30+ ילדים,

חלקם יהיו גדולים בשנתיים מהילד שלה,

והוא צריך להיות גמול היטב ובשל רגשית.

בקיצור חוץ מזה שהיא מרוויחה שאין שנ"צ (שאני לא מזלזלת בזה)

אין לזה הרבה יתרונות על פני עוד שנה במעון.

אז לדעתי לא שווה את המהומה. עדיף לחפש פעוטון פרטי עם פחות ילדים, יותר יחס אישי, ללא שנצ ועם יותר פעילות פדגוגית ויצירתית אם זה חשוב לה ובלי יותר מדי אנשי צוות מתחלפים (גננת, גננת משלימה, סייעת, סייעת משלימה וצוות צהרון אחר בד"כ שלא בוחרים אותו)

אפשר להקפיץ גנים בקלות יותר, ויש תהליך הקפצה לכיתה א' אם תצטרך או דילוג כיתות נמוכות.

אבל אחכ בשלב של לעלות לכיתה א זה יהיה יותר משתלם עבורו,

לדעתי לפחות

את שני ילדיי השארתי עוד שנה בגן חובה למרות שיכלו לעלות.

רציתי שיהנו עוד קצת מהילדות, כי ברגע שעולים לכיתה א אז מתחילות להן 12 שנים של לימודים, וזה יותר קשוח

אז עדיף להתחיל את זה בבשלות מקסימלית

מאמינה שלא כולן יסכימו איתי, ויש כאלה שאפילו מתגאות שהעלו את הילד שלהם לכיתה א בגיל 5 וחצי, אבל לדעתי אין מה למהר

לא משנה מה היא תעשה וכמה היא תרצה

פעם הייתה אפשרות של ועדת חריגים, היום זה כבר לא קיים. מי שנולד מהראשון והלאה הוא בשנתון הבא וזהו.

מניסיון של כמה אנשים קרובים.

באסה, אין מה לעשות

אגב לילדים עצמם לדעתי עדיף להיות מהגדולים ולא מהקטנים...

מה שכן אפשרי לפעמים זה לדלג על גן חובה ולעלות ישר מטרום חובה לא'. אבל רק עם ועדה ואם הילד באמת בוגר וחכם ומוכן.. אבל כן יוכל להיות אפשרי

הבת שלי השנה (בגיל של הבן שלך, גם ילידת ינואר) בגן פרטי מתוק שרוב הילדים בו עולים בשנה הבאה לגן עיריה (יש איתה עוד שתי ילידות ינואר, השאר גדולים יותר). אני חושבת שזה ממש מדויק לה.

והאמת שלמרות שהיא גם ממש מפותחת בלעה"ר (מדברת מהמם, יותר מחלק מהילדים הגדולים ממנה), אני לא מצטערת שהיא תישאר עוד שנה לפני העליה לגן. כלכלית זה כן קצת מבאס, אבל מבחינת גודל הקבוצה והיחס זה בעיני הרבה יותר אידאלי (השנה הם גננת וסייעת על 13 ילדים, לגמרי שונה מגן עיריה).

יש לי שני ילידי נובמבר, חכמים ממש, אבל העליה לגן היתה להם לא פשוטה מבחינת ההסתגלות. ולזה שגדול בשנתון (יליד מרץ) הכניסה לגן היתה כל כך חלקה וטובה, שבעיני זה היה הרבה יותר מדויק.

אין דבר כזה בגן עירייה לפחות. זה פשוט על השנתון וזהו

בגנים פרטיים לא מבינה 

כדאמא חושבת שמדהו הוא טובת הילד שלה, יש לה כוחות גדולים מאוד מאוד

ממליצה לך לנסות, לא להתייאש, ולנסות כמה פעמים אם בהתחלה מסרבים לך

ניסיתי לדבר עם כל מי שאפשר, ופשוט אין מה לעשות, זה חוזר מנכל!

טוב שאת יודעת כבר מעכשיו, ויכולה להתרגל לרעיון מראש..

לפחות מנחמת אותך שבאופן אישי הרגשתי איך המעבר לגן היליד ינואר שלי היה טוב וחלק ב"ה. בלי בכי, הגמילה כבר מבוססת מזמןןןן, והוא היה ממש ממש מוכן לזה בזכות זה שהוא הכי גדול בשנתון..

אם הוא היה נכנס שנה קודם, בגיל 2.08 (פספסנו בשלושה ימים את השנתון!), הוא כנראה היה נראה כמו ילידי דצמבר שלרובם היה קשה להסתגל, היו רגרסיות בגמילה לחלקם, ובעיקר המון בכי..

יתרונות וחסרונות לכל דבר..

ככה שאני לא בטוחה שזה יותר משתלם למדינת ישראל 😅

ובסוף מבאס שהשיקול הוא כלכלי ולא טובת הילד... כי אם ילד בשל, אז טובתו לדלג שנה ויפה שעה אחת קודם (כל ילד והבשלות שלו, אבל אם ילד בשל אז הוא בשל)

בהחלט מבאס להרגיש שהילד שלך לא מקבל את מה שהכי מתאים, אלו פשוט אילוצים, בין היתר כלכליים, שחוזרים על עצמם הרבה פעמים גם בהמשך הדרך החינוכית... 

לק"י

הבן הגדול שלי נולד בינואר, כשהיה במעון כבר זיהה ושיים את כל האותיות, ידע צבעים באנגלית וכו'.

הוא ילד מחונן בהגדרה היבשה. לומד בתוכנית מחוננים.

שמחה שעלה לכיתה א' בגיל שש וחצי ולא שנה לפני. אלא אם כן, רצית להעלות לגן ולהשאיר שם שנה נוספת.

לא חושבת שלבן שלי היה גרוע במעון. יש עוד ילדים גדולים/ מפותחים. משחקים, שירים וסיפורים זה נראה לי מספיק נחמד לרוב הילדים.

לק"י

הבן שלי בן קרוב לשנתיים. כשהיינו במפגש בגן של הגדולה יותר הוא ממש נהנה לשחק שם😅
(וספרים הוא אוהב ממזמן....).

הוא נמצא אצל מטפלת פרטית עם קטנים ממנו, אבל יש אצלה כל מיני משחקים. לה קל יותר להתאים לכל ילד, כי הם 3-4 ילדים.

אני חושבת שאת יכולה להתעניין בהמשך לגבי המשחקים, ולשאול איך הבן שלך איתם. או לספר מה הוא אוהב בבית.

קבוצת הפעוטות היא לא מגיל שנה ושלוש?

אני לא שם במהלך היום, בבוקר ראיתי רק אותו ועוד ילד אחד ניגש, והשאר שיחקו במשחקים של הקטנים יותר.

זה מעון גדול, הם 24 ילדים בקבוצת הפעוטות, עם 4 מטפלות ו2 כוח עזר ויצא שהשנה קבוצת הפעוטות היא מגיל שנה עד גיל שנה ותשע, ככה שהוא כמעט הכי גדול.

לק"י

הילדים שלי היו במעון בלי תינוקיה, והוא התחיל מגיל שנה ושלוש.

כנראה שכשזה כל הגילאים, מחלקים לפי כמות הילדים.

אולי שווה לדבר עם המטפלות/המנהלת שיוציאו גם משחקים שמתאימים לגדולים יותר.

ובאמת אולי יהיה לו נחמד לעלות לבוגרים. 

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד