מי שנולד עד ה31.12

עולה אוטומאטית

מי שנולד בינואר אמור להישאר שנה

אם רוצים להעלות צריך וועדה מיוחדת

ייתכן ויש אפשרות לבקש אישור חריג, לא מבינה בזה. 

שממש לא מאפשרים

לא יודעת אם רק אצלינו, או שזה הנהלים בכל מקום.

לדלג על גן, כן מאפשרים.

ולא העלו אותה

אחרי שאחותי שילמה על גן פרטי שנה אחת, הילדה היתה אמורה לעלות לגן ט"ח השנה של העירייה, אבל אחותי ביקשה מהם להעלות אותה לגן חובה והסכימו לה

או שעלתה לכיתה א' מוקדם? (ממה שאני מכירה, גם זה די מסובך...)

עורכת: 

התכוונת בכותרת שהילדה תעלה לכיתה א' מוקדם? אני קראתי תעלה *לא* מוקדם 😅

הילדה כבר עלתה לכיתה א'? 

הטוב שבמהלך זה שהילדה שלה קטנה בשנתון שהעלו לחובה רק ב3 ימים, וגן של ט"ח פחות מתאים לה כי היא יותר בוגרת משאר הילדים. 

או שאין הבדל?  כי הבנתי אצלנו כן מעלים לגן טרום חובה לפני גיל 3. 

הילד שלי נגיד יהיה בן 3 בדיוק שבוע אחרי שמתחילים שנה חדשה.

עם הבת השניה שלי, ילדה מאוד מאוד מפותחת וחברותית שנולדה ב 15.01, ובפירוש היתה בשלה לעלות לגן עירייה בגיל 2.8 במקום 3.8

ממש שלוש-ארבע שנים לפני שהיא עלתה לגן עירייה, ביטלו את הועדת חריגים שדנה במקרים של ילדים שנולדו ב 01.01-15.01 ובשלים...

אני לא יודעת אם ביטלו את הועדה בכל העיריות, אבל לפחות בעיריית ירושלים - גיליתי בדרך הקשה שביטלו
 

והאמת - היה לה טוב מבחינות מסוימות, שהיא ילדה מאוד רגשית, ונקשרת וקשה לה עם שינויים אז אולי טוב לה עוד שנה בגן, אבל קשה מבחינות אחרות - שהילדות האחרות - שהרבה מהן היו קטנות ממנה כמעט בשנה - פשוט לא היו מפותחות כמוה בגן גיל 3, למשל - לא היו בשלות לבוא אליה לשחק אחר הצהריים, או בכללי - מבחינת דיבור ותקשורת ומשחק...

אבל האמת -  גם הפוך לא נתנו, לחברה טובה שלי יש באותו שנתון בת שנולדה בדצמבר ולהרגשתה לא היתה בשלה לגן עירייה - הדיבור שלה היה מאוד לא מפותח, והיא היתה ביישנית ברמה קצת קיצונית, והיתה צריכה מקום קטן יותר, עם יותר יחס אישי, ושכבת גיל נמוכה יותר - עוד שנה במעון או בגנון
החברה שלי ניסתה לשאול בעירייה, אבל האופציה היחידה היא להשאיר עוד שנה בגן חובה. עד אז - בשום אופן הם לא היו מוכנים להוריד את הילדה בשנתון. ולאמא היה ברור במשך השנה שזה לא מוצלח לילדה...

הן היו ביחד בגן בסוף ולשתיהן היה לא מוצלח - לשתיהן הגן לא התאים. בפעמים שהן כן שיחקו ביחד - זה היה יותר שהבת שלי טיפלה בבת שלה מאשר חברות רגילות...

אומרים ששולחים לפרטי..

מכירה כמה ילדים שנשארו בגיל הזה מהשנים האחרונות 

בשכבת הגיל הנכונה. אם במקרה יש מקום פנוי יסכימו לקבל גם ילד גדול

הילדה היתה עולה ישר לגן גיל 4...

העירייה לא הסכימה לשנות

ואגב, לא יודעת איך זה בערים אחרות - אבל בירושלים גם אם לא רושמת את הילדה - העירייה משבצת אוטומטית בברירת מחדל

העירייה משבצת את הילדה וקובעת לאן היא תלך, לא ההורים

ההורים יכולים ברישום רק לבחור סוג חינוך, ולציין 2 גנים מועדפים - אבל ההחלטה היא של העירייה

ואם העירייה מחליטה שלא לשבץ אותה בשנה אחר כך ללכת לגן גיל 3 אלא רק לגן גיל 4...

גנים פרטיים שיחליפו גני עירייה - פשוט לא היה באזור שלנו לבנות. לבנים החינוך באמת פרטי, ואצלם היה גמיש יותר.

אבל אפשר לערער, ולפעמים הם עושים שינוי.

לק"י

מוקדם.

הגדול ילד חכם, למד לקרוא בגיל צעיר, ידע חשבון. ועדיין.

הם היו שנה בטרום חובה ושנתיים בחובה (יש אצלינו 2 גנים ולא 3, אז הילדים נמצאים שנתיים באחד מהם).

היו שם ילדים בגילם, והיו צעירים יותר.

אבל קיבלו אותה בגלל מחסור ברישום לגן. חיפשו עוד ילדים בשביל לפתוח אותו.

והיא שילמה מחיר מלא על הגן. זה לא בחינם כמו לילדי השנתון. ויש מחיר נפרד על צהרון בנוסף.

בקיצור משלמים מלא ומקבלים גן של 30+ ילדים,

חלקם יהיו גדולים בשנתיים מהילד שלה,

והוא צריך להיות גמול היטב ובשל רגשית.

בקיצור חוץ מזה שהיא מרוויחה שאין שנ"צ (שאני לא מזלזלת בזה)

אין לזה הרבה יתרונות על פני עוד שנה במעון.

אז לדעתי לא שווה את המהומה. עדיף לחפש פעוטון פרטי עם פחות ילדים, יותר יחס אישי, ללא שנצ ועם יותר פעילות פדגוגית ויצירתית אם זה חשוב לה ובלי יותר מדי אנשי צוות מתחלפים (גננת, גננת משלימה, סייעת, סייעת משלימה וצוות צהרון אחר בד"כ שלא בוחרים אותו)

אפשר להקפיץ גנים בקלות יותר, ויש תהליך הקפצה לכיתה א' אם תצטרך או דילוג כיתות נמוכות.

אבל אחכ בשלב של לעלות לכיתה א זה יהיה יותר משתלם עבורו,

לדעתי לפחות

את שני ילדיי השארתי עוד שנה בגן חובה למרות שיכלו לעלות.

רציתי שיהנו עוד קצת מהילדות, כי ברגע שעולים לכיתה א אז מתחילות להן 12 שנים של לימודים, וזה יותר קשוח

אז עדיף להתחיל את זה בבשלות מקסימלית

מאמינה שלא כולן יסכימו איתי, ויש כאלה שאפילו מתגאות שהעלו את הילד שלהם לכיתה א בגיל 5 וחצי, אבל לדעתי אין מה למהר

לא משנה מה היא תעשה וכמה היא תרצה

פעם הייתה אפשרות של ועדת חריגים, היום זה כבר לא קיים. מי שנולד מהראשון והלאה הוא בשנתון הבא וזהו.

מניסיון של כמה אנשים קרובים.

באסה, אין מה לעשות

אגב לילדים עצמם לדעתי עדיף להיות מהגדולים ולא מהקטנים...

מה שכן אפשרי לפעמים זה לדלג על גן חובה ולעלות ישר מטרום חובה לא'. אבל רק עם ועדה ואם הילד באמת בוגר וחכם ומוכן.. אבל כן יוכל להיות אפשרי

הבת שלי השנה (בגיל של הבן שלך, גם ילידת ינואר) בגן פרטי מתוק שרוב הילדים בו עולים בשנה הבאה לגן עיריה (יש איתה עוד שתי ילידות ינואר, השאר גדולים יותר). אני חושבת שזה ממש מדויק לה.

והאמת שלמרות שהיא גם ממש מפותחת בלעה"ר (מדברת מהמם, יותר מחלק מהילדים הגדולים ממנה), אני לא מצטערת שהיא תישאר עוד שנה לפני העליה לגן. כלכלית זה כן קצת מבאס, אבל מבחינת גודל הקבוצה והיחס זה בעיני הרבה יותר אידאלי (השנה הם גננת וסייעת על 13 ילדים, לגמרי שונה מגן עיריה).

יש לי שני ילידי נובמבר, חכמים ממש, אבל העליה לגן היתה להם לא פשוטה מבחינת ההסתגלות. ולזה שגדול בשנתון (יליד מרץ) הכניסה לגן היתה כל כך חלקה וטובה, שבעיני זה היה הרבה יותר מדויק.

אין דבר כזה בגן עירייה לפחות. זה פשוט על השנתון וזהו

בגנים פרטיים לא מבינה 

כדאמא חושבת שמדהו הוא טובת הילד שלה, יש לה כוחות גדולים מאוד מאוד

ממליצה לך לנסות, לא להתייאש, ולנסות כמה פעמים אם בהתחלה מסרבים לך

ניסיתי לדבר עם כל מי שאפשר, ופשוט אין מה לעשות, זה חוזר מנכל!

טוב שאת יודעת כבר מעכשיו, ויכולה להתרגל לרעיון מראש..

לפחות מנחמת אותך שבאופן אישי הרגשתי איך המעבר לגן היליד ינואר שלי היה טוב וחלק ב"ה. בלי בכי, הגמילה כבר מבוססת מזמןןןן, והוא היה ממש ממש מוכן לזה בזכות זה שהוא הכי גדול בשנתון..

אם הוא היה נכנס שנה קודם, בגיל 2.08 (פספסנו בשלושה ימים את השנתון!), הוא כנראה היה נראה כמו ילידי דצמבר שלרובם היה קשה להסתגל, היו רגרסיות בגמילה לחלקם, ובעיקר המון בכי..

יתרונות וחסרונות לכל דבר..

ככה שאני לא בטוחה שזה יותר משתלם למדינת ישראל 😅

ובסוף מבאס שהשיקול הוא כלכלי ולא טובת הילד... כי אם ילד בשל, אז טובתו לדלג שנה ויפה שעה אחת קודם (כל ילד והבשלות שלו, אבל אם ילד בשל אז הוא בשל)

בהחלט מבאס להרגיש שהילד שלך לא מקבל את מה שהכי מתאים, אלו פשוט אילוצים, בין היתר כלכליים, שחוזרים על עצמם הרבה פעמים גם בהמשך הדרך החינוכית... 

לק"י

הבן הגדול שלי נולד בינואר, כשהיה במעון כבר זיהה ושיים את כל האותיות, ידע צבעים באנגלית וכו'.

הוא ילד מחונן בהגדרה היבשה. לומד בתוכנית מחוננים.

שמחה שעלה לכיתה א' בגיל שש וחצי ולא שנה לפני. אלא אם כן, רצית להעלות לגן ולהשאיר שם שנה נוספת.

לא חושבת שלבן שלי היה גרוע במעון. יש עוד ילדים גדולים/ מפותחים. משחקים, שירים וסיפורים זה נראה לי מספיק נחמד לרוב הילדים.

לק"י

הבן שלי בן קרוב לשנתיים. כשהיינו במפגש בגן של הגדולה יותר הוא ממש נהנה לשחק שם😅
(וספרים הוא אוהב ממזמן....).

הוא נמצא אצל מטפלת פרטית עם קטנים ממנו, אבל יש אצלה כל מיני משחקים. לה קל יותר להתאים לכל ילד, כי הם 3-4 ילדים.

אני חושבת שאת יכולה להתעניין בהמשך לגבי המשחקים, ולשאול איך הבן שלך איתם. או לספר מה הוא אוהב בבית.

קבוצת הפעוטות היא לא מגיל שנה ושלוש?

אני לא שם במהלך היום, בבוקר ראיתי רק אותו ועוד ילד אחד ניגש, והשאר שיחקו במשחקים של הקטנים יותר.

זה מעון גדול, הם 24 ילדים בקבוצת הפעוטות, עם 4 מטפלות ו2 כוח עזר ויצא שהשנה קבוצת הפעוטות היא מגיל שנה עד גיל שנה ותשע, ככה שהוא כמעט הכי גדול.

לק"י

הילדים שלי היו במעון בלי תינוקיה, והוא התחיל מגיל שנה ושלוש.

כנראה שכשזה כל הגילאים, מחלקים לפי כמות הילדים.

אולי שווה לדבר עם המטפלות/המנהלת שיוציאו גם משחקים שמתאימים לגדולים יותר.

ובאמת אולי יהיה לו נחמד לעלות לבוגרים. 

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.

האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא

מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה

כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.

וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה

אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.

בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים. 

אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.

היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.

אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.

כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.

לק"י

אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.

אלא רגישות במערכת העיכול.

ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.

שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.

אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).

זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.

לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה.  רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו). 

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם