אבל נוראיתהחמוד התחיל גן עיריה ביום ראשון.
הוא גמול כבר חצי שנה, בבית מושלם, במעון היה קצת קשה לו עם המטפלת אבל לא היה מפספס כל כך אלא מחכה הביתה (או עושה על עץ בחצר).
משבת, עוד לפני היום הראשון בגן בכלל, הילד רק מפספס, לא הולך לשירותים בכלל, כששולחים אותו עומד שניה ואומר שאין לו, מפספס גדולים וקטנים ולא אכפת לו בכלל, מתעלם מכל הסיטואציה, יכול להיות בשירותים ולהגיד שאין לו ואחרי חמש דקות לפספס שלולית, עשה בתחתונים גדולים שלוש פעמים בשבת אחת. גם ראשון, שני שלישי, לא יותר טוב. בנתיים פספס בגן פעם אחת אתמול ופעם אחת היום, עדיין סביר לגן שלוש, אבל בבית, קטסטרופה.
האמת שהפסקנו לתת לו שוקולד צ'יפס על שירותים רק לפני חודש אז חשבתי אולי לחזור לזה, התחלנו אתמול מבצע עם לוח יפה ומדבקות וצפי לשוקולד צ'יפס אחרי כמה מדבקות ופרס גדול בסוף המבצע. הילד לא התרשם, עדיין ממשיך לפספס חופשי.
אם אומרים לו "אם לא תעשה בשירותים אתה תפספס" אז הוא אומר שהוא רוצה לפספס, פעם אחת ברגע של יאוש אמרתי שנצטרך לשים לו טיטול והוא ממש קפץ על ההזדמנות וביקש טיטול (לא שמתי לו)
מרגישה שהלכנו אחורה יותר גרוע מהיום הראשון לגמילה. ומדובר על ילד גמול ועצמאי לגמרי! כבר לא פספס איזה שלושה חודשים, הולך עם תחתונים ועושה בשירותים קבוע כבר חצי שנה, כאילו מה נסגר??
לא יודעת מה לעשות, לשתף את הגננת החדשה? לחכות שההסתגלות לגן תעבור? להמשיך מבצעים ופרסים בכל הכח?
וכן, אני אהבתי מאד