לא הבנתי ככ מה התועלת שלהם כשצריך להטעין ולהסתובב עם הרעש הזה בבית..במקרה של ידני. לטאטא הרבה יותר נעים לי באוזניים (ויש לי אחד מעולה שאני לא משתמשת בו בכלל, ורצפה בהירה עד מאוד שכל לכלוך ניכר עליה)
או מה רע בלשטוף בעצמי את הבית עם הרבה מים .?
מרגיש לי הרבה יותר נקי
ניסית פעם לנקות עם זה?
אחרי שתנסי לדעתי תדברי אחרת
אם כי חייבת לומר שיש כאלה שקונים ובאצת כמו שאת כותבת לא מולהבים מזה
וזה בסדר!!!
אצלי אישית זה בגדר הצלת חיים כפשוטו
פשוט מנוחת הנפש לאכול ארוחת ערב עם בן שנתיים
דקה אחרי הארוחה
ניקוי שיש שולחן
מעבירים שואב שוטף והמטבח נוצץ!!!!
כיף לי להסתובב בבית נקי, עושה לי טוב
מוזרה אני..
מוצאי שבת
מנקה משטחים
שישים שולחן כסאות שירותים וכו'
לא צריכה לטאטא את כל הבית
לשטוף לנגב אחרי שטיפה ולהזיע את חיי
אני מעבירה את השואב שוטף וחוסכת שעה של עבודה בבית 100 מ''ר
אמאל'ה כיף!!!!
תוך רבע שעה הבית נוצץ
נשאר רק עוד שתי דקות לשטוף את המיכל מים משומשים וזהו
בקיצור, ככל הנראה עניין של סגנון העדפה
איך שלא נקרא לזה..
במרחב של סלון מטבח בבית קצת יותר גדול משלל
ומי מזיע..? המזגנים עובדים פה קשה😅
אבל האמת שגם בעלי מנקה איתי. בעיקרון הוא מטאטא ואני שוטפת
וזה כולל לטאטא
לשטוף
לנגב
תהליך מידי ארוך לעומת התהליך שיש עם המכשיר
וכן המהירות שטיפה עם המכשיר מביאה לי מוטיבציה לעשות את זה שוב ושוב ברמה היומיומית או בתדירות אחרת לפי הצורך..
להעביר שטיפה לעיתים קרובות??
הסבירי נא
כן במטבח יש שאריות של ארוחות
יש פסיעות שהפכו לשחורוץ
כתמים שחורים של אוכל
כזה סוג
יש גם בכל הבית נגיעות של כתמים שחורים אם הבן שלי אכל איגלו באותו יום 🥴
כלומר זה לא שמרימים אצלכם הרבה, פשוט מראש מפונה..
מעניין האמת לנסות אולי זה ידרבן את הילדים להיות יותר מודעים לכל מה שעף בהסחת דעת ונוחת על הרצפה.
או שאני חיה בסרט טוב.
אנחנו לקראת הרחבה של הבית וזה ממש יעזור אם נקפיד. האמת בעיקר למעברים בין החדרים שאני שונאת ובחדר שינה הורים שאני שונאת שמלוכלך אבל לא מגיעה לשטוף בתדירות שאני רוצה. שם יש בעיית שערות.
ואולי הגדולים ירצו חדרים נקיים זה יעזור גם.
למרות שאני מתה על זה שהגדול מנקה את החדר שלו ואיכשהו שוטף את כל הבית בסוף 😆
הילדים כבר יודעים שחייבים להרים הכל אחרת השואב "יאכל" להם את זה
אז זה דרבון בשבילי לא פחות מאשר בשבילם (כי בינינו יותר הגיוני שזה יגרום לו להתקע מאשר שבאמת יצליח לשאוב משחקים או חומרי יצירה) אבל זה עוזר לגייס אותם
ובאמת זה יתרון של השוטף הידני שאפשר לשטוף בלי הפינוי רצפה וכלום. נגיד רק במטבח או באמבטיה . או להעביר בסלון רק איפה שמלוכלך (מסביב לכל המשחקים. הכי עצלן שקיים)
עכשיו יש לי בן שלוש בבית, אם הוא צריך כסא או משהו, פשוט מעיף הכל לרצפה בלי לחשוב פעמיים.
חלקים של משחקים (לא לגו וכאלה, יותר נגיד הבית של הפליימוביל או מטוס או אפילו קוביה הונגרית שהייתה על הספה ועפה לרצפה)
נגיד מסיעים את הקטן בבימבה עם חבל, ברור שהחבל ישאר על הרצפה.
אפילו מטען אני יכולה למצוא זרוק על הרצפה, מישהו היה צריך את השקע, אז...
או דברים שהיו על השולחן ומישהו "פינה" באופן קצת אגרסיבי וחצי עף לרצפה, לא יטרחו להרים מעצמם.
או נגיד כשצובעים בגואש, משתדלים להרים אחריהם אבל בסוף תמיד יש את המכחול/ טוש שבורח להם.
שלא לדבר אם עזבו יצירה באמצע אבל זה קרה יותר בחופש.
אה גם ספרים יכולים להגיע לרצפה ועטיפות של דברים. נגיד הגיע חבילה מהדואר ולא זרקו את השקית לפח. אז בהתחלה היא איפה שפתחו את החבילה, אבל אז זה מתחיל להתגלגל ומגיע לרצפה..
הילדים הרבה זמן לבד בבית או עם בעלי שנהבחינה הזאת זה כנו להיות לבד.
אבל גם כשאני בבית מתבלגן מהר, רק שאותי משגע כמות הבלאגן אז מפנה את תשומת ליבם והם מרימים לעיתים קרובות יחסית אבל גם לא פנוי לגמרי אף פעם..
באמת הזמן הזה שהם לבד או יותר בבית ממני הוא יותר מועד לפורענות, יעידו ימי החופש שהבית היה במצב לא סביר בכלל מבחינתי
אבל לאחרונה בעלי יותר פדנט ממני, ולמזלי גם התחיל לסדר ולנקות מעצמו ונהנה מהתוצאה ב"ה אלף פעם שום בצל 
איזה תיאור
אז אצלי זה לא הרמה
כי את יודעת
בעלי לא יפיל מטען לרצפה, זה יעלה לו יקר מידי
אם כי משערת שככל שהילדים גדלים המורכבות לשמירה על סדר וניקיון עולה בהתאם
בתפילה שיהיו לי כוחות בבוא היום..
שלא תטעי, אני לא חולת ניקיון
אבל עושה לי טוב ללכת לישון ולשעת שקמה בבוקר לבית סביר..
ברגע שאין הרבה עבודה פיזית מעבר לשטיפת כלים וניקוי שולחן - אותנו אישית מדרבן לנקות
מעבירים את הדרימי והכל נוצץ
שוב מסייגת שממש לא בטוח שזה יהיה יעיל גם אצלך..
אבל יש אחרים שיודעים לזהות אם זה רצפה או שטיח
כדי לדעת אם להפעיל גם רטוב או רק יבש..
אם ההורים מרימים מהרצפה, הרצפה מסודרת והילד לומד שמרימים את החפצים ולא משאירים על הרצפה, ואז אוטומטית הבית מסודר יותר כי הילדים גם מסדרים ופחות זורקים.
אני מלמדת אותם איך לייעל את העבודה
(למשל לרכז את כל מה ששייך לחדר מסויים ואז ללכת בפעם אחת עם כל הדברים)
אבל כולם מסדרים ביחד, לאו דווקא מי שהפיל הוא זה שמרים.
וגם אנחנו עושים את זה באווירה טובה, אז אין כ"כ סבל מהנושא.
והקטן באמת לא מסדר.
פשוט זה דורש את הכוחות והפניות של זה.
אז להרים, יחד עם לנקות גורם שלא נעשה את זה יותר מפעמיים בשבוע,
וגם זה תמיד בא ביחד עם קיפול ולהחזיר כביסה לארונות ושטיפת כלים ופינוי שיש וכו.
בקיצור קשה לי לדמיין איך זה נראה אחרת..
אבל יש מצב שמכשיר לשטיפה יעורר למוטיבציה לשמור על הסדר ושדברים לא יפלו כי באמת כבר אין ילדים ממש קטנים. סתם הרגל לא מוצלח שהשתרש. בעיקר כשאני לא בבית (ואני לא כל יום בבית אחר"צ)
עשיתן לי חשק לנצל שעכשיו תחילת שנה הילדים לא הרבה שעות בבית, במיוחד לא לבד.
שכמעט כל הזמן מבולגן
שכנראה אי אפשר ללמוד מכך לסדר, כי הלימוד העיקרי של סדר, זה לשמור על הסדר, כלומר פחות לבלגן ויותר לסדר, כל הזמן.
איך עושים את זה???
אנחנו מסדרים יסודי פעמיים בשבוע (וגם במוצ"ש אבל זה לא נחשב לצורך העניין)
כל פעם שמפילים ללמד להרים?
בסוף יום?
עדיף קודם לנסות ללמד לשמור על הסדר ואז לשקול לקנות שואף שוטף או שעדיף הפוך?
(אם כי בטח לא התנסית הפוך כי גם בלי שואב שוטף יש לכם מוטיבציה לשמור על בית מסודר)
מעניין אם יש מישהי שהתחילה מנקודת ההתחלה שלנו והצליחה לעבור לבית מסודר פחות או יותר תמידית, מבלי לחכות שהילדים יצאו מהבית..
אם זה מגבת/ שמיכה/ משהו שלא אמור להיות בכלל על הרצפה, אני מרימה מיד
לכל חפץ יש בבית מקום ושם שמים אותו
אצלי הקטן בן 4.5 והוא בהחלט מסדר הרבה פעמים, הגדולים יותר כבר כמעט ולא מבלגנים.
אצלנו זה היה פחות או יותר ככה תמיד, קשה לעשות שינויים, אבל זה בהחלט אפשרי, אם את תתחילי לסדר כל הזמן, אין מצב שהילדים יעמדו מנגד ולא יעזרו אף פעם.
הם פשוט מסדרים בכיף ומבלגנים עוד יותר בכיף..
אבל לא יסדרו ביוזמתם כמעט אף פעם.
רק הגדול וגם זה לצורך שטיפה בעצם.
אולי באמת הרגלנו שצריך לסדר כדי לשטוף ולא כדי שיהיה מסודר.
אני כמעט לא מסדרת, רק כשמגיע לרמת בלאגן מסויים. ואז כולם מסדרים. אולי משם זה מתחיל.
כאילו אם יש רק מגבת זרוקה, לא אכפת לי. אם יש רק כסא במעבר, לא אכפת לי.
אם יש רק כוס מתגלגלת לא אכפת לי.
אז לילדים לא אכפת גם כשכל זה ביחד. (לי זה אכפת)
מעניין אם לכל חפץ יש מקום. האמת שלא. את צודקת. נגיד לביבה אין מקום, היא תמיד איפשהו. גם למטוס שלהם אין מקום.
מטענים בד"כ בתוך השקעים רק בשבת שמים במגירה,
כריות המקום שלהם בהגדרה הוא על הספה אז משם זה נופל לרצפה.
מגבות מטבח משומשות באמת אין להם מקום, המקום שלהם כשמסדרים זה בכביסה המלוכלכת.
ואם זה נקי יחסית אז אני מוצאת איפה לשים, אבל זה לא מוגדר כ"מקום" למגבות משומשות.
אם כי להרבה מהבלאגן כן יש מקום מוגדר. אבל אולי זה תורם לאווירה שאפשר שיהיה מבולגן במהלך היום.
פריט שאין לו מקום זה הכי גרוע שיש
בימבה - מקומו למשל במרפסת
מגבות מטבח - אם מלוכלך בסל כביסה או נקי אז במשך או מגירה מסוימת.
אם המגבת בשימוש אז ליצור מתלה ואקום על הקרמיקה במטבח שעליו תולים את המגבת
אם זה לא חשוב מספיק, לא מסדרים ואז כבר קשה לסדר בספונטניות כי מצטברת הרבה עבודה.
טוב לפחות אני כבר לא מבואסת, מבינה מאיפה זה נובע ועכשיו צריכה להחליט אם להנות מהיתרונות של זה או לנסות לשנות.
מקום לכל דבר באמת כדאי.
פעם הבאה אצלם את הבית ואתן לילדים חידה לזהות כמה שיותר חפצים שאין להם מקום מוגדר בבית.
הם מתים על הדברים האלו.
ואז נעבור על הרשימה ונמצא מקומות מוגדרים לכל חפץ כזה.
האמת שגם למקומות מוגדרים לא תמיד יש מקום נגיד מוציאים חומש וקשה להחזיר כי צפוף אז נשאר על השולחן.
או אפילו המחשב. יש מדף, אבל יש במדף עוד דברים וצריך להתאמץ קצת לפנות את המקום של המחשב.
נגיד יש אוזניות ומטען למחשב. אז צריך לפנות אותם, להחזיר את המחשב ואז על המחשב שמים חזרה את האוזניות והמטען.
אז אם רוצים את המחשב בהמשך היום פשוט משאירים אותו בחוץ.
לבלאגן שלוקח זמן לסדר בפעם/ פעמיים בשבוע
כדאי שכל הזמן תהיה רוטינה של החזרת דברים למקום (אחרי שדואגים להם למקום כמובן)
ודווקא בגלל זה יש לי חלום לשואב שוטף
חחח לשטוף בלי להיות חייבת להרים הכל, שלפחות איפה שכן פנוי יהיה נקי 😅
אבל משתדלת מאד להרגיל את הילדים להרים דברים, לראות דברים שנופלים, לא רק לסדר מרוכז פעם ב... כולם ביחד.
זה לא קל, לא יכולה להגיד שמושלם, אבל לא חושבת שילדים מטבעם אם לא מרגילים אותם יחשבו בעצמם לשים לב שנפל להם טישו, עטיפה, נייר, מטוס נייר שהטיסו ועברו הלאה, ספרים שהשאירו על הספה/הפוף/השולחן סלון, והקטן בא ולוקח לכל חור...
ועוד...
אני משתדלת להגיד להם כל פעם משהו אחר-
עכשיו לא משאירים פה אף ספר,
או תוך כדי היום- קמת? תחזיר את הספר למקום, לא משאירים לאחר כך, תרצה תקח שוב חזרה.
(שוב, זה לא גורם עדיין שזה קורה קבוע, אבל כן מחלחל).
או-
עכשיו מרימים את כל הניירות, טישו, עטיפות וכו,
(זה נשמע נורא התיאורים חחח זה לא שהבית מזבלה, זה פשוט כמו שתיארת גם, עטיפה מהדואר, או איזה משחק שפתחו, או שסיימו לאכול משו והשאירו על שולחן וזה עבר הלאה איכשהו לרצפה...)
אם הם משאירים לגו בנוי וכו, אני מרשה אם מסדרים הצידה או בחדר או משו כזה..
ויש גם ערבים שאין לי כח ואז יכול להשאר מגנטים על כל הסלון שאין איפה לדרוך בינהם, אבל כן משתדלת שלפחות יאפסו את המשחקים, ספרים וכו.
תיק למקום שבאים הביתה, אחרת הם זורקים ליד הדלת, וגם זה כמה שאני משגעת אותם כמעט תמיד זה בהתחלה מסתובב איפהשהו בכניסה/בסלון..
גם נעליים שתיארת, זה סיוט חיי, בכל חוררררר, כל הזמן אני אומרת להם, נעליים רק לחדר. אבל זה בערב אם הם לא לקחו אני כן זורקת להם הרבה פעמים לחדר, שיסדרו הם כבר שם או שיתמודדו לפלס דרך בינהם.
פעם הייתי מרשה להם בכניסה לבית ליד הדלת (בפנים), אבל זה התחיל להסתובב בכל הסלון, אז אני אומרת להם רק בחדר, אבל מלא פעמים הם משאירים במקלחת, או בדרל למקלחת.. או סתם הורידו בסלון ואחר כך נעלו משו אחר כי לא מצאו...
ואני לא חושבת שזה חריג ממה שאני רואה הרבה בתים עם ילדים, פשוט צריך להקנות להם הרגלים, אבל זה לא כ"כ פשוט. אפילו שהם ילדים טובים מחונכים וקשובים ♡♡♡
מה גם שלרוב החברים של הילדים מתפלאים שמסודר אצלנו אפיםו שזה אולי לא היה נשמע מכל התיאורים חחח
כי באמת רוב הזמן עיקר הבלאגן זה כביסות, ומשחקים, משחקים הם מאפסים בסוף יום בד"כ וכביסות זה גלגל החיים, אין זמן שאין כביסה.
כל מה שתיארתי זה בעצם גלגל של בית שחיים בו, וצריכים כל הזמן להזכיר להם שיתרגלו.
לתזכר ולומר בכל פעם לשים במקום?
כי באידאל אני גם רוצה לעשות את זה (וגם עושה את זה לפעמים), אבל מרגישה שזה הופך למרדף כזה, וזה כבר לא נעים... ואם הם לא שומעים בפעם הראשונה - אז לחזור על זה שוב, וזה גם כבר טרחני ומעצבן...
מרגישה שזה הופך את היחסים עם הילדים לפקודות ולחוסר נחמדות...
זה פשוט בניסיון שיהפוך לאוטומט, למה שישיאור ניירות על הרצפה? למה שידרכו על ספרים? כריות? שילמדו לשים לב שעברו ליד/על משהו וירימו אותו.
וזה לא כל הזמן, אני מידי פעם עוצרת ואומרת להם שמתם לב, אחד דורך על נייר, אחד מפיל כסא, אחד דורך על ספר, תלמדו לשים לב, נגעתם במשהו, דרכתם על משהו, נתקעתם במשהו, תעצרו תשימו לב מה קרה.
לפעמים אני כן מעירה נקודתית מיידי כשזה קורה, כדי שישימו לב בזמן אמת לסיטואציה, ויבינו על מה אני מדברת בכלל.
הלאסוף כל פעם משהו אחר זה נגיד אם הם רוצים ללכת לחברים אבל יש תוהו ובוהו שיש גם נעליים וגם ניירות ושות', וגם משחקים, נעליים וגם וגם וגם וגם כל מה שהסברתי קודם... אז אני אומרת להם, אתם לא יכולים להשאיר הכל ככה,
ואז נגיד אני אומרת להם לפני שתלכו שימו תיק בחדר,
או
תחליטו דבר אחד שכולו למקום,
או
לקחת את כל הספרים ואז אתם יכולים ללכת,
או תקחו את כל הנעליים לחדר ותרימו ניירות,
ואז אם אמרתי אחד מהנ"ל, אני אומרת שבערב יסדרו את השאר, או גם כן רק דבר אחד מרוכז... הלגו/מגנטים וכד... אבל עצם העקרון שיתרגלו.
(או או או אני כותבת פה כדוגמה, זה לא שלהם אני אומרת "תבחרו", בד"כ אני אגיד להם מה שיותר נדרש מבין הדברים).
זה לא גם וגם וגם כל הזמן, פשוט נתתי המון דוגמאות אז היה נראה אולי שאני כל הזמן מעירה.
נגיד התיקים-
כשהם באים הביתה אני אומרת ולא משגעת כל הזמן, אחרי ארוחצ אני אומרת למי שלא עשה, שכחתם את התיק...
לפני שהולכים לחברים אם לא סידרו, אני אומרת מה עם התיק? תשים במקום ואז תלך (אז זה הזמן שבד"כ עובד והם עושים מיד, ואני צריכה להחליט מה הכי כדאי להגיד חחח)
לקראת ערב אם זה עדיין בסלון אני מזכירה, וגם פה, זה לא שאני מזכירה בכל הסיטואציות, זה נקודות זמן שזה בד"כ או או או
למשל, במקום לומר: "שלום, חמוד, איזה כיף שחזרת", לומר: "שלום, חמוד, איזה כיף שחזרת, בוא תניח את התיק במקום ותספר לי איך היה לך היום!"
או במקום: "איזו יצירה יפה עשית!" להמשיך את המשפט: "איזו יצירה יפה עשית! אל תשכח לסדר את כל השאריות ואז נתלה את היצירה במקום יפה!"
או: "כיף לך לדלג מעל הכרית שעל הרצפה, נכון? אבל עכשיו תרים אותה למקום כדי שיהיה לנו נעים יותר."
זה נשמע קסום ואידאלי, אבל זה עדיין דורש ממני תשומת לב תמידית וכושר רטורי מוגבר (ועם קוצר הנשימה שיש לי עכשיו לפעמים אני מנסה לחסוך במילים...)
אבל מי יודע, אולי יבוא יום ונצליח להטמיע את ההרגלים האלה אצלנו...
לעשות כמו משחק שיש לך מקל ארוך ומה שאת מצביעה עליו חוזר למקום. מי שמספיק לתפוס ראשון את החפץ ולשים במקום הוא המנצח.
המטרה להיות הכי זריז ולתפוס הכי הרבה חפצים.
וגם, לפעמים באמת אין לי כח להרבות במילים, אני מכינה פתקים קטנים על כל פתק יש משימה- לשטוף קופסאות אוכל, להוריד כביסה, לפנות שולחן וכד'. וכל אחד בוחר פתק ומבצע. או אם הם רבים על פתק אחד מערבבים ומה שיוצא- יוצא.
עשינו משהו דומה - טבלה שבועית של חלוקת תפקידים. אבל לא הצלחנו להתמיד בזה...
הרעיון עם המקל גם חמוד ממש. מתאים לילדים קטנים, וגם דורש איזשהו כוח ממני...
תודה!
שבפתקים כתבתי בהומור כל מיני תוספות, או ציורים חמודים,
למשל כתבתי מה התפקיד של כל אחד והתפקיד של החמודון בן השנתיים - לשגע את כולם...
זה מצחיק אותם וגורם לאווירה נעימה עם פחות התנגדות.
שיש לי איי רובוט שואב שוטף.
הרובוט דירבן אותי גם לדרבן את הילדים, כשאת רואה מלא חפצים על הרצפה ופירורים של ווטאבר זה מייאש מראש, אבל כשאת יודעת שיש לך 'רק' להרים את הדברים ואדון רובי יעשה את העבודה, זה מדרבן בהחלט. יש לי בית גדול ב''ה וזה מאוד קשה לי לטאטא את כל השטח, אז לוקחת לפעמים מטאטא ואוספת איתו לאמצע ערימה של פריטים. קוראת לילדים-
אתה אחראי על כל המשחקים שיש פה למקום, את אחראית לאסוף את הנעליים למגירה, אני אחראית על הזבל, את אחראית על הכלי כתיבה ... וזהו. אני מפעילה בערך 3 פעמים בשבוע וזה ממש עוזר לבית להיות פחות מלוכלך.
אבל אין לי את הידני, לדעתי אם היה לי ידני הייתי מתעצלת.
בול.
אני לפעמים נדהמת מחוסר האכפתיות שלהם.
אין מצב שירימו מהרצפה סתם ככה משהו זרוק, אם יש כרית על הרצפה וצריך לעבור, אז פשוט דורכים עליה, כאילו, מי חשב על להרים? מוגזם מידי ..
מסתבר שילדים זה יצורים אגואיסטים למדי...
לנו יש איי רובוט שואב שוטף ולפעמים זה מדרבן לפנות את הרצפה, או שאני לוקחת מטאטא ואוספת את כל הבלאגן לערימה גדולה אומרת להם למיין למקום. אבל חברה חכמה פעם אמרה לי שאצלה לפני כל ארוחת ערב כל ילד אוסף 20 פריטים מהרצפה למקום. זה נשמע המון אבל זה כלום... חחח
ממשיכים לזרוק ולהרים,
או שעם הזמן למדו פחות לזרוק?
אצלנו גם מדלגים על כרית שזרוקה, זה פשוט חלק מהרצפה בשבילם כנראה..
לקח לי מלא זמן ללמד אותם לפנות "חסימות"
נגיד אם בצד אחד של המעבר יש מטאטא, ובצד השני יש כסא ובאמצע יש דף שזרוק,
אז אין איפה לעבור. וזה מפריע.
מסתבר שרק לי ולקטן שנופל זה מפריע.
הם פשוט לא רואים את החסימה, עוברים דרכה או מה שזה לא יהיה ואם נופל עליהם המטאטא או נתקעים בכסא, פשוט ממשיכים הלאה,
אפילו לא עוצרים לחשוב לפנות שהבא בתור לא יפול.
לקח לי מלא מלא זמן ללמד אותם לשים לב לעניין הזה ולדאוג שהבא בתור לא יפגע ממה שהם נפעו כבר (הבא בתור יכול להיות הם עצמם גם, כלומר הולכים וחוזרים דרך אותו מעבר ופעמיים מקבלים מכה ופשוט ממשיכים הלאה..)
זה נשמע שהיית בבית שלי... חחח
זה משגע אותי מטאטא זרוק .
אני משתדלת לאפס את הבית יחד עם הילדים לפני ארוחת ערב, או לפחות עם הגדולים, ואז מרימים את כל מה שהיה זרוק כל היום.
אצל החברה עדיין מבולגן אבל לפחות הם גם מסדרים מדי פעם, מה שאהבתי במשימה שהיא נותנת להם שזו משימה שנשמע כיף לעשות מאשר להגיד- תרימו את הדברים.
מכריזה שעכשיו כל אחד אוסף מספר מסוים של פריטים. אבל לרוב זה מגרד רק את קצה הבלגן...
בימים האחרונים אני מנסה להנהיג "עשר דקות למען הבית" - שכולם (בעיקרון) מסדרים את הבית במשך עשר דקות (והחרוצים ממשיכים גם אחר כך). זה מביא את הבית למצב יותר טוב...
עונה לפי איך שקורה אצלנו
מאז שקנינו את המכשיר
אנע משתמשת בו לעיתים קרובות ככה שהלכלוך על הרצפה לא מצטבר ברמה שהיה לפני כן
אם מפעילה כל יומיים זה אומר שכל יומיים הרצפה המשטחים השולחן - הכל מתאפס
ככה שגם העבודה באיפוס קלה בהרבה לעומת איפוס שעושים רק פעם בשבוע
משחקים למשל - התחלתי יותר להקפיד שהבן ישחק בחדר ולא לפזר הכל בסלון מטבח ועוד..
אם הבית מתוחזק ככה, אין שום בעיה לבצע 'שטיפה' כל יום יומיים.
אם רגע חוזרת להתחלה
מה יש על הרצפה?
לרוב מדובר במשחקים מפוזרים
נייר פה ושם שהבן קשקש ונשאר על הרצפה
זה הכל בערך
אולי גם הנעליים שלו
אין עוד דברים על הרצפה
שוב מציינת שמדובר אצלנו בלכלוך של זוג פלוס בן שנתיים לא בית הומה ילדים
במטבח יש לכלוך של אוכל
כמו קוסקוס פסטה פתיתים קציצות סלט ירקות וכו'
כל מה שאנחנו אוכלים לארוחת צהריים - ערב
מרבית הסיכויים שיגיעו לרצפה
את הלכלוך הזה אני שואבת - שוטפת עם המכשיר.
שאלת בהמשך לגבי שיער - המכשיר שואב שוטף את השיער
מפעילה בסוף יום אחרי האמבטיות של שלושתנו
יש מים על הרצפה ושיערות
הוא לוקח הכל..
נ.ב.
זה שאני מרוצה לא אומר שגם את תתחברי
לא לוקחת אחריות.
אין לי בעיה לטאטא ולשטוף,
אבל להגיע למצב שכל הרצפה מפונה, זה הסיפור.
רק ההתעסקות סביב המכשיר.. טעינה, נקיון, חומרים
ועזבי שבשביל לשטוף/לנקות כמו שצריך צריך להרים הכל מהריצפה אז אני בדכ אספת הכל עם מטאטא
מרכזת למקום אחד ואז שמה הכל במקו אוו שאומרת לילדים.
אז במקום המכשיר, לוקחת דלי עם קצת מים וחומר (פעולה של כמה שניות)
מרטיבה סמרטוט, סוחטת (עוד כמה שניות) ומעבירה איפה שרוצה.
טעינה - יש משטח טעינה בחדר שירות. בדיוק כמו שלוקחת משם מטאטא (ומגב, הליכה כפולה)
ניקיון - המכשיר מנקה ומייבש את עצמו. אני רק צריכה להוציא את מיכל המים המשומשים בסיום ולשפוך לאסלה - סיפור של 90 שניות בדיוק כמו שאת שופכת בסיום השטיפה את המים מהדלי
חומרים - כמו שאת קונה ריצפז את קונה חומר שטיפה אחר..
זה הכל.
ברור שהמכשיר חוסך עבודה
השאלה האם החיסכון הזה חשוב לך כרוכשת
אם השטיפה באה לך ממש בקלות
ואת נהנית מכל רגע בטקס הזה - זה מעולה
לי אין זמן וכח לזה
שונאת לשטוף!!!
לא צריך לקרצף לפני (כן, אצלי הבית לא הכי נקי בחלק מימות השבוע ויש צורך בקרצוף)
לא צריך להעביר סמרטוט לח/ יבש אחרי שטיפה
לא צריך לגרוף את המים
לכוון הכל לפתח העגול הקטן - זה לבד לוקח זמן
אני עושה את הניקיון בשעות הצהריים, לא צריכה לחכות שהילד יילך לישון כי הכל מתייבש יחסית במיידי
ואין לי בעיה שיטייל תוך כדי
זה הכל בערך
יצאתי ממש משווקת של המוצר
זהו, שותקת חחח
אני לא מדברת על חתיכות גדולות של אוכל שזהממש לא רלוונטי בעיניי, אבל אם הבית לא מטוטא פיקס, עדיין השטיפה יכולה לצאת מנצנצת.
בהנחה ומשפשפים את הרצפה עם מטאטא וחומר ניקוי
שמטאטא ושוטף בקלילות/ בכיף זה אכן לא חוסך כלום
לא שאני שוטפת/ מטאטא את הבית, אבל אם אני צריכה לעשות זאת מדי פעם, זה קל לי כי הרצפה תמיד די נקייה.
רק המחשבה להפעיל משהו כבדה לי
זה טוב למי שהבית שלו מסודר וצריך רק לנקות ושחשוב לו שהבית יהיה נקי או נקי מאוד כל יום כל היום
זה לא מתאים לאנשים כמוני, ששוטפים פעם בשבוע וביומיום הרצפה לא ממש פנויה לניקיון בלי לסדר לפני
הבית שלי נחשב מאוד נקי לדעתי
הרצפה פה תמיד פנויה האמת
אבל אני עדיין מעדיפה לשטוף בעצמי
אנחנו במצב דומה למה שאת מתארת.
שוטפים פעמיים בשבוע, אבל תוך שניה מתבלגן ותמיד יש מלא דברים על הרצפה. זה החלק הכי קשה בשטיפה,
אבל חשבתי אולי אם יהיה המכשיר תהיה המוטיבציה לשמור על רצפה מפונה.
אצלי,
זה או שאשתמש ברובוט השואב שוטף או שכנראה רוב הזמן הבית יישאר מלוכלך.
לי זה גם נותן מוטיבציה בכלל להתחיל לסדר ולהרים דברים מהרצפה כי בא לי כבר לראות אותה נקייה, ואם זה יהיה תלוי רק בי, בשטיפה שאעשה, גם זה כנראה לא יקרה...
( ואגב, אמנם יש התעסקות עם תחזוקת השוטף אבל בעיני זה די מקביל להתעסקות עם מילוי וריקון הדלי וניקוי הסמרטוט וכו')
אני בשאלה האם זה מרים את רמת הניקיון בבית ביחס למוטיבציה שיש לי בלי זה...
האם זה משתווה לשטיפה עם מים.?
אצלנו שוטפים פעמיים בשבוע ומלוכלך לפני השטיפה, ברמה שאי אפשר לסחוב עוד עם הטינופת.
אם השואב שוטף הזה יגרום לי להשתמש בו כל יום, אולי התוצאה תהיה מספיק נקייה ביחס לשטיפה ידנית כי מראש הבית לא יהיה ג'יפה כמו כשאין לי את המכשיר.
זה מקודם
כשלא מנגבים רצפה רטובה בזמן, זה לגמרי נורא..
אתמול היה לי כזה
ואם יש בנוסף לכתם גם פירורים אז בכלל אני מתחרפנת.
כאילו אם העבירו מטאטא ממש טוב אז עוד מסוגלת להתעלם מהכתמים עד למחרת, אבל אם גם הגיע למצב של כתמים (לאו דווקא כתמים קשים של רוטב או איגלו)
בשילוב עם פירורים, אז זה טינופות בשבילי.
לא יכולה להנות מהמטבח ולא לעבוד מהבית במצב כזה.
או למשל אם יש קליפת מלפפון שהתייבשה ונדבקה לרצפה וגם כשמגרדים אותה נותר מסביב סימן, זה מספיק לי בשביל לשטוף.
(בד"כ זה לא קליפה אחת, זה קצת מזה וקצת מזה וקצת מזה ואז בשקלול זה כבר טינופת)
כבר אין לי צלחות אוכל שמתהפכות במטבח. לפעמים נופל קצת שאריות אוכל. לא משהו שמטאטא לא מסוגל לאסוף,
אבל אם דורכים על חתיכת ירק או פסטה לפני שהרימו אותה, זה כבר הופך לכתמים. אין איך לחמוק מזה.
אני איתך. מעניין לשמוע מאנשים כמוך אם זה משנה ומה ואיך עושים את זה וכל כמה זמן ואם יוצא נקי בסוף ביחס לציפייה.
כאילו אם אני מגייסת את הילדים להרים דברים כל יום מהרצפה, זה צריך להצדיק את המאמץ 😄
אני אומרת בצורה חדה וברורה שתכף מסיימים עיסוקים אחרים, ועכשיומכולנו מרימים דברים מהרצפה. יש ילדה שהיא מסודרת בעצמה וזה חשוב לה אז היא תתחיל לסדר, עם אחרת זה עובד בצורה של: "תרימי 5 דברים" ואז היא סופרת 5 מגנטים ומבחינתה סיימה ואז אני אומרת לה כל הכבוד כי אני יודעת שזה היה לה קשה וכל הכבוד ועכשיו עוד 5... והקטן יותר לרוב זה לבחור משחק מסוים שאותו אוסף...
בסוף אני שואלת, נו אפשר להפעיל את הרובוט? הם סורקים ורואים שא"א... אני כל הזמן אומרת שאיזה כיף בזכותם יהיה נקי ומסודר...
והתנסיתי באחד מאלה (שואב שוטף ידני) והיה איום ונורא - גם לא מנקה כמו שצריך, או שדורש הרבה סיבובים עד שיהיה נקי, וגם מרעיש נורא...
ביום שימציאו רובוט שוטף עצמאי שיודע להתמודד עם לכלוכים *באמת* קשים (ולא רק כאלה שנוצרו לצורך סרטון ההדגמה) - אז אשקול להתנסות גם בו...
בינתיים מעדיפה להשתמש בשואבים-שוטפים אנושיים 
(ויש לי כמה כאלה חמודים ממש! בת החמש וחצי שטפה רצפה לבדה ביומיים האחרונים - ותאמינו לי שהיא הרבה יותר חמודה - גם אם לפעמים לא פחות מרעישה - מכל שואב שוטף שהוא נכון, היא לא עשתה את זה מושלם, אבל זה עדיין נתן קצת אור בעיניים!)
נראה לי כבר דיברנו על זה פעם
והמסקנה היתה שזה לא יעבור את הדלת 😅
אבל הם בהחלט יכולות לעשות את העבודה
מתואמתהביתיים..
בזמני שגרה אני מאפסת את הבית בכל ערב, כולל שטיפת רצפה קלילה. חשבתי שהשואב שוטף יקל עליי, אבל ממש לא...
אנחנו אנשים שונים והצרכים שלנו שונים. טוב לך לטאטא ואת שוטפת את הבית זה נהדר! 😀
אני לדוגמא עצלנית ולא אוהבת לטאטא ולשטוף אז אם יש מכשיר שלא דורש ממני עבודה כפולה או להתכופף זה חלום בעיני. בטח אם אפשר לתת לילדים להפעיל.
סתם לדוגמא מוצר אחר לי יש מקסר חצי תעשייתי בבית כי אני אופה בכמויות. מניחה שלא להרבה פה יש. מבחינתי זה מאסט...
סתם...
אבל כן נשמע שאת נהנית מנקיון ומבחינתך לשטוף עם הרבה מים זה בקטנה
מבחינתי זה פשוט לא קרה
אולי אחת ל......
ואני אוהבת נקי ויש לנו ריצוף מבריק ובהיר
אבל למי יש כח?????
אולי זה קשור לזה שהבית ב"ה גדול
אז שואב שוטף יותר טוב מסמרטוט.
וגם- סמרטוט הגיוני להעביר רק אחרי שאיבה (עם הרובוטי כמובן 😉 עצלנים כבר אמרתי) אחרת זה סתם מעביר לכלוך ממקום למקום
והיתרון הכי גדול שהתגלה לי אחרי שקניתי-
בעלי מוכן להעביר שואב שוטף!
לפני כן הוא לא שטף רצפה כבר 4-5 שנים
וזה נכון גם לגבי ילדים בינוניים (שלי רוצים אבל עדיין קטנים מכדי להיות מועילים זה די כבד)
בנימה קצת יותר רצינית- אני חושבת ששואב רובוטי הרבה יותר יעיל ומומלץ. זה באמת מוצר משנה חיים מבחינתי
שואב שוטף זה באמת פינוק
והנקיון שלו די מעצבן
אז ממש לא לכל אחת הוא יביא תועלת
עם מים לדעתך?
תודה על הפירוט
אבל זה הכי קרוב שיש בלי לשפוך מים ולגרוף.
אותי זה מספק
הרבה יותר טוב מלהעביר סמרטוט
הבית נקי מצוחצח מבריק
אני בנאדם סופר נקי ופשוט אין לי צורך לשטוף עם מים בנוסף
מציינת שמדובר אצלי בבית נקי ביחס לבתים אחרים
כולה זוג עם בן שנתיים לא היסטרי
אני גם מסתפקת בזה בד"כ.
אבל רואה הבדל בין שטיפה אמיתית לזה.....
גם יש לי סלון גדול אולי זה קשור, אין לנו סבלנות להפעיל אותו באמת כמו שצריך לאט לאט לאט
אחרי שבוע עמוס בטירוף + חתונת שישי הבאתי מנקה וסתם התבאסתי.
למה אני צריכה? אני מארגנת לה לפני מסדרת אחריה ומבואסת שלא עשתה בדיוק כמו שרציתי
בכסף של 10 פעמים מנקה אני יכולה לקנות שואב שוטף
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
הוא גם בלי שיניים
ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?
עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות
אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).
אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.
תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...
אפשר גם בתוך נגיסון.
את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.
והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.
אבל אנסה שוב
הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?
מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא
לק"י
אצלי הוא נוגס ומוציא.
אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.
אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות
רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?
לק"י
בעיקר להתנסות ותעסוקה.
כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.
הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.
בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.
לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.
התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?
לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל
תפו"א, גזר, בטטה קישוא
הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)
יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.
מפריכית
לא ידעתי שאסור
ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12
הוא בלי מטרנה?
מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות
תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה
כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.
תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל
דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים
ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת
ופה מוסיפה כפית שקדיה
וזה ארוחה מזינה ובריאה.
ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא
לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט
זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .
אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.
במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.
וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך
שותה המון מים
וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות
תודה!
אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.
אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?
כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
בכתיבה קצת אבל לא משמעותי
לי לא היה מפריע
המצב הכלכלי שלנו לא משהו
לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..
ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.
מה הבעיה
ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך
וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר
כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..
ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה
וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב
אבל זה מייגע
נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.
כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!
אני בהריון חדש
נו אין לי כח
מה עכשיו
לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק
אבל לאחרי הלידה אין לי
ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה
אני לא זורמת עם כל סוג
וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל
אין הרבה כאלה
ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש
זה סיוטטט
גרים בחור
אוף
ומה הקטע הזוגי
שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות
הוא לא יבין תמיד מה הצורך
הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים
ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים
ומותר לומר
כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך
גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר
גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..
בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת
אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי
וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש
אבל בא לי לשמוח..
ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..
ואם כבר..תמליצו לי על
עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..
אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים
אה ושתתקפל בקלות חובה
ותתפללו שאמצא מציאה טובה
יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי
ממש מבינה.
זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.
אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.
כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️
כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.
אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.
אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)
כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.
אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.
לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.
אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח
אבל
זה פחות השאלה
כי תכלס
יש את הכאן ועכישו
והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון
אין מצב שאוציא על עגלה
לא בכיוון בכלל
בעודכחודש
ספורטליין אפורה
מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר
תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב
שגם סליו לדעתי
לק"י
משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.
אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.
דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).
@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -
שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.
תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."
ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...
בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!
(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)
זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.
חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון
איזה גזרה חשבת?
כאילו שאין לה שום חיתוך
אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש
ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.
מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,
מה למען ה' היא אמורה לעשות?
פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין
פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה
זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...
שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.
לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.
גלגלי על זה.
באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.
ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.
כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.
עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.
ככה הבדיקות לא יכאבו
בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.
פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל
נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו
ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..
ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,
אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....
אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?
דולה שתדבר עם הצוות בשבילך
לי ממש ממש עזר
ממליצה על מוריה אלישע במרכז
יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.
גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?
ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,
אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.
גם אסף הרופא לר מומלץ.
יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?
בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...
מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!
לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....
אין קסם. זה באמת קשוח
נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.
גם לי יש ממש חמור...
לי לא עושים בדיקות פנימיות.
רק במקרים ממש נדרים.
כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.
ולפי הקצב שלי...
(היה לי חשש להפלה מוקדמת.
באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים
לא הסכמתי.
ועשו לי חיצוני..
ב"ה שיסתדר.
אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)
אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.
הם ממש מתחשבים.
הגעתי לפני לפגישה לפני לידה
ככה שכתוב להם במחשב
והם היו ממש עדינים
נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות
ובדסקרטיות
וגם הרופאה עודכנה
ממש ממליצה..
חוץ מזה כדאי לטפל
זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים
אפשר לפנות למכון פוע"ה
לנו הם מאוד עזרו
בריאות וכח!!
היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.
שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.
הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)
בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?
גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?
תודה מראש לעונות!
(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)
>>> ושאלת בונוס:
יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.
אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...
בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...
יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)
לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,
אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.
אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.
למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?
יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?
שוב בקרוב)
אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה
(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)
כן? לזמןש הוא בכביסה
בקרוב למשהו קטן..
אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..
(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)
במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.
בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...
גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)
בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח
זו הקטנה או הילדונת?
הייתי מנסה להגביל קצת האמת.
כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.
גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)
אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)
בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅
(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)
שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.
לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...
שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.
מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)
ואני ככ חוששת…
קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית
מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי
אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול
איך אסתדר עם לנקות אותו?
ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?
ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')
אני מאוד נקייה
ואם יש דברים שלא יירדו?
ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?
ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…
איך הסתדרת אחרת 🤣
אין כמו בית שלך, גדול ומרווח
תסדרי אותו איך שנוח לך.
תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל
עכשיו זה החיים האמיתיים 😉
נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום
כי את עדיין קרובה להורים
אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר
בהצלחה ובשעה טובה
אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות
ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".
ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר
והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..
ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו
יהיה בסדר♥️ לאט לאט
כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…
ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי
היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון
והכל הגעיל אותי כל כך
אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש
והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה
כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא
מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה
עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄
פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖
וניקיתי!!!
עם ספוג פלא
עם סבון
עם גל אורנים
פשוט בררררר
אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.
והכי הרבה תביאי שוב מנקה.
צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה
כמוני🤣
