רק אני לא מבינה מה התועלת של השואבים למיניהם.? 😅המקורית

לא הבנתי ככ מה התועלת שלהם כשצריך להטעין ולהסתובב עם הרעש הזה בבית..במקרה של ידני. לטאטא הרבה יותר נעים לי באוזניים (ויש לי אחד מעולה שאני לא משתמשת בו בכלל, ורצפה בהירה עד מאוד שכל לכלוך ניכר עליה)

או מה רע בלשטוף בעצמי את הבית עם הרבה מים .?

מרגיש לי הרבה יותר נקי

 

וואייייי את לא מבינה איזה מושלם זהשושנושי

ניסית פעם לנקות עם זה?

אחרי שתנסי לדעתי תדברי אחרת


 

אם כי חייבת לומר שיש כאלה שקונים ובאצת כמו שאת כותבת לא מולהבים מזה

וזה בסדר!!!


 

אצלי אישית זה בגדר הצלת חיים כפשוטו

פשוט מנוחת הנפש לאכול ארוחת ערב עם בן שנתיים

דקה אחרי הארוחה

ניקוי שיש שולחן

מעבירים שואב שוטף והמטבח נוצץ!!!!

כיף לי להסתובב בבית נקי, עושה לי טוב

מוזרה אני..


 

מוצאי שבת

מנקה משטחים

שישים שולחן כסאות שירותים וכו'

לא צריכה לטאטא את כל הבית

לשטוף לנגב אחרי שטיפה ולהזיע את חיי

אני מעבירה את השואב שוטף וחוסכת שעה של עבודה בבית 100 מ''ר

אמאל'ה כיף!!!!

תוך רבע שעה הבית נוצץ

נשאר רק עוד שתי דקות לשטוף את המיכל מים משומשים וזהו


 

בקיצור, ככל הנראה עניין של סגנון העדפה

איך שלא נקרא לזה..

 

האמת ששטיפה לוקחת לי רבע שעההמקורית

במרחב של סלון מטבח בבית קצת יותר גדול משלל

ומי מזיע..? המזגנים עובדים פה קשה😅

אבל האמת שגם בעלי מנקה איתי. בעיקרון הוא מטאטא ואני שוטפת

זה לא רק הזמןמדברה כעדן.
זה הכוח והמוטיבציה
אה, ברור שצריך מוטיבציההמקורית
לי שטיפה לוקחת הרבה יותר מרבע שעהשושנושי

וזה כולל לטאטא

לשטוף

לנגב

תהליך מידי ארוך לעומת התהליך שיש עם המכשיר

וכן המהירות שטיפה עם המכשיר מביאה לי מוטיבציה לעשות את זה שוב ושוב ברמה היומיומית או בתדירות אחרת לפי הצורך.. 

אבל איך הרצפה פנויהאמאשוני

להעביר שטיפה לעיתים קרובות??

הסבירי נא

וגם איך הוא מתמודד עם שערות?אמאשוני
במה היא תפוסה, זו השאלה לדעתיהמקורית
אצלנו חוץ ממשחקים שביום שאני לא צריכה לשטוף אני מרשה להשאיר כי זה פרויקטים זהם בנו ועמלו עליהם, אין כלום ברצפה
כנל אצלישושנושי

כן במטבח יש שאריות של ארוחות

יש פסיעות שהפכו לשחורוץ

כתמים שחורים של אוכל

כזה סוג


יש גם בכל הבית נגיעות של כתמים שחורים אם הבן שלי אכל איגלו באותו יום 🥴

הבנתיהמקורית
הפסיעות השחורות הן הסיוט! אבל גם עליהן אני מצליחה איכשהו להתגבר רוב הזמן.. תלוי כמה זמן הילדים היו בבית בלעדיי😂
אוקי אז זאת נקודת המוצא השונהאמאשוני

כלומר זה לא שמרימים אצלכם הרבה, פשוט מראש מפונה..

מעניין האמת לנסות אולי זה ידרבן את הילדים להיות יותר מודעים לכל מה שעף בהסחת דעת ונוחת על הרצפה.

או שאני חיה בסרט טוב.


אנחנו לקראת הרחבה של הבית וזה ממש יעזור אם נקפיד. האמת בעיקר למעברים בין החדרים שאני שונאת ובחדר שינה הורים שאני שונאת שמלוכלך אבל לא מגיעה לשטוף בתדירות שאני רוצה. שם יש בעיית שערות.

ואולי הגדולים ירצו חדרים נקיים זה יעזור גם.

למרות שאני מתה על זה שהגדול מנקה את החדר שלו ואיכשהו שוטף את כל הבית בסוף 😆

אצלנו מפעילים שואב רובוטי כל יוםמיקי מאוס

הילדים כבר יודעים שחייבים להרים הכל אחרת השואב "יאכל" להם את זה

אז זה דרבון בשבילי לא פחות מאשר בשבילם (כי בינינו יותר הגיוני שזה יגרום לו להתקע מאשר שבאמת יצליח לשאוב משחקים או חומרי יצירה) אבל זה עוזר לגייס אותם


ובאמת זה יתרון של השוטף הידני שאפשר לשטוף בלי הפינוי רצפה וכלום. נגיד רק במטבח או באמבטיה . או להעביר בסלון רק איפה שמלוכלך (מסביב לכל המשחקים.  הכי עצלן שקיים)

נעליים, מגבות מטבח, טושים, דברים שנופליםאמאשוני

עכשיו יש לי בן שלוש בבית, אם הוא צריך כסא או משהו, פשוט מעיף הכל לרצפה בלי לחשוב פעמיים.

חלקים של משחקים (לא לגו וכאלה, יותר נגיד הבית של הפליימוביל או מטוס או אפילו קוביה הונגרית שהייתה על הספה ועפה לרצפה)

נגיד מסיעים את הקטן בבימבה עם חבל, ברור שהחבל ישאר על הרצפה.

אפילו מטען אני יכולה למצוא זרוק על הרצפה, מישהו היה צריך את השקע, אז...

או דברים שהיו על השולחן ומישהו "פינה" באופן קצת אגרסיבי וחצי עף לרצפה, לא יטרחו להרים מעצמם.

או נגיד כשצובעים בגואש, משתדלים להרים אחריהם אבל בסוף תמיד יש את המכחול/ טוש שבורח להם.

שלא לדבר אם עזבו יצירה באמצע אבל זה קרה יותר בחופש.

אה גם ספרים יכולים להגיע לרצפה ועטיפות של דברים. נגיד הגיע חבילה מהדואר ולא זרקו את השקית לפח. אז בהתחלה היא איפה שפתחו את החבילה, אבל אז זה מתחיל להתגלגל ומגיע לרצפה..

הילדים הרבה זמן לבד בבית או עם בעלי שנהבחינה הזאת זה כנו להיות לבד.

אבל גם כשאני בבית מתבלגן מהר, רק שאותי משגע כמות הבלאגן אז מפנה את תשומת ליבם והם מרימים לעיתים קרובות יחסית אבל גם לא פנוי לגמרי אף פעם..

הבנתיהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ב' באלול תשפ"ד 19:21

באמת הזמן הזה שהם לבד או יותר בבית ממני הוא יותר מועד לפורענות, יעידו ימי החופש שהבית היה במצב לא סביר בכלל מבחינתי

אבל לאחרונה בעלי יותר פדנט ממני, ולמזלי גם התחיל לסדר ולנקות מעצמו ונהנה מהתוצאה ב"ה אלף פעם שום בצל

 

 


 

 

וואי התגלגלתי מצחוקשושנושי

איזה תיאור

אז אצלי זה לא הרמה

כי את יודעת

בעלי לא יפיל מטען לרצפה, זה יעלה לו יקר מידי 

אם כי משערת שככל שהילדים גדלים המורכבות לשמירה על סדר וניקיון עולה בהתאם

בתפילה שיהיו לי כוחות בבוא היום.. 

שלא תטעי, אני לא חולת ניקיון

אבל עושה לי טוב ללכת לישון ולשעת שקמה בבוקר לבית סביר.. 

ברגע שאין הרבה עבודה פיזית מעבר לשטיפת כלים וניקוי שולחן - אותנו אישית מדרבן לנקות 

מעבירים את הדרימי והכל נוצץ

שוב מסייגת שממש לא בטוח שזה יהיה יעיל גם אצלך.. 

זה גם שואב אבק מהשטיח או רק לרצפה?אמאשוני
מה שיש לי זה רק מהרצפהשושנושי

אבל יש אחרים שיודעים לזהות אם זה רצפה או שטיח

כדי לדעת אם להפעיל גם רטוב או רק יבש.. 

תיארת את הבית שלנו כמעט במדויק!מתואמת
רק שאצלנו זה אפילו גרוע יותר
אם אף הורה לא מרים מהרצפהoo
היא תשאר מבולגנת והילדים כנראה לא ילמדו לסדר


אם ההורים מרימים מהרצפה, הרצפה מסודרת והילד לומד שמרימים את החפצים ולא משאירים על הרצפה, ואז אוטומטית הבית מסודר יותר כי הילדים גם מסדרים ופחות זורקים.

הילדים מרימים מהרצפהאמאשוני

אני מלמדת אותם איך לייעל את העבודה

(למשל לרכז את כל מה ששייך לחדר מסויים ואז ללכת בפעם אחת עם כל הדברים)

אבל כולם מסדרים ביחד, לאו דווקא מי שהפיל הוא זה שמרים.

וגם אנחנו עושים את זה באווירה טובה, אז אין כ"כ סבל מהנושא.

והקטן באמת לא מסדר.

פשוט זה דורש את הכוחות והפניות של זה.

אז להרים, יחד עם לנקות גורם שלא נעשה את זה יותר מפעמיים בשבוע,

וגם זה תמיד בא ביחד עם קיפול ולהחזיר כביסה לארונות ושטיפת כלים ופינוי שיש וכו.


בקיצור קשה לי לדמיין איך זה נראה אחרת..

אבל יש מצב שמכשיר לשטיפה יעורר למוטיבציה לשמור על הסדר ושדברים לא יפלו כי באמת כבר אין ילדים ממש קטנים. סתם הרגל לא מוצלח שהשתרש. בעיקר כשאני לא בבית (ואני לא כל יום בבית אחר"צ)


עשיתן לי חשק לנצל שעכשיו תחילת שנה הילדים לא הרבה שעות בבית, במיוחד לא לבד.

אם מסדריםoo
רק פעמיים בשבוע זה אומר


שכמעט כל הזמן מבולגן


שכנראה אי אפשר ללמוד מכך לסדר, כי הלימוד העיקרי של סדר, זה לשמור על הסדר, כלומר פחות לבלגן ויותר לסדר, כל הזמן. 

נשמע מעולהאמאשוני

איך עושים את זה???


אנחנו מסדרים יסודי פעמיים בשבוע (וגם במוצ"ש אבל זה לא נחשב לצורך העניין)


כל פעם שמפילים ללמד להרים?

בסוף יום?


עדיף קודם לנסות ללמד לשמור על הסדר ואז לשקול לקנות שואף שוטף או שעדיף הפוך?

(אם כי בטח לא התנסית הפוך כי גם בלי שואב שוטף יש לכם מוטיבציה לשמור על בית מסודר)


מעניין אם יש מישהי שהתחילה מנקודת ההתחלה שלנו והצליחה לעבור לבית מסודר פחות או יותר תמידית, מבלי לחכות שהילדים יצאו מהבית..

תלוי מה מפיליםoo
אם זה משחק אז אוספים בסוף המשחק או קצת אחרי


אם זה מגבת/ שמיכה/ משהו שלא אמור להיות בכלל על הרצפה, אני מרימה מיד


לכל חפץ יש בבית מקום ושם שמים אותו


אצלי הקטן בן 4.5 והוא בהחלט מסדר הרבה פעמים, הגדולים יותר כבר כמעט ולא מבלגנים.


אצלנו זה היה פחות או יותר ככה תמיד, קשה לעשות שינויים, אבל זה בהחלט אפשרי, אם את תתחילי לסדר כל הזמן, אין מצב שהילדים יעמדו מנגד ולא יעזרו אף פעם.

הם לא עומדים מנגדאמאשוני

הם פשוט מסדרים בכיף ומבלגנים עוד יותר בכיף..

אבל לא יסדרו ביוזמתם כמעט אף פעם.

רק הגדול וגם זה לצורך שטיפה בעצם.


אולי באמת הרגלנו שצריך לסדר כדי לשטוף ולא כדי שיהיה מסודר.

אני כמעט לא מסדרת, רק כשמגיע לרמת בלאגן מסויים. ואז כולם מסדרים. אולי משם זה מתחיל.

כאילו אם יש רק מגבת זרוקה, לא אכפת לי. אם יש רק כסא במעבר, לא אכפת לי.

אם יש רק כוס מתגלגלת לא אכפת לי.

אז לילדים לא אכפת גם כשכל זה ביחד. (לי זה אכפת)

מעניין אם לכל חפץ יש מקום. האמת שלא. את צודקת. נגיד לביבה אין מקום, היא תמיד איפשהו. גם למטוס שלהם אין מקום.

מטענים בד"כ בתוך השקעים רק בשבת שמים במגירה,

כריות המקום שלהם בהגדרה הוא על הספה אז משם זה נופל לרצפה.

מגבות מטבח משומשות באמת אין להם מקום, המקום שלהם כשמסדרים זה בכביסה המלוכלכת.

ואם זה נקי יחסית אז אני מוצאת איפה לשים, אבל זה לא מוגדר כ"מקום" למגבות משומשות.


אם כי להרבה מהבלאגן כן יש מקום מוגדר. אבל אולי זה תורם לאווירה שאפשר שיהיה מבולגן במהלך היום.

תתחילי בהגדרת מקום לכל פריטשושנושי

פריט שאין לו מקום זה הכי גרוע שיש

בימבה - מקומו למשל במרפסת

מגבות מטבח - אם מלוכלך בסל כביסה או נקי אז במשך או מגירה מסוימת.

אם המגבת בשימוש אז ליצור מתלה ואקום על הקרמיקה במטבח שעליו תולים את המגבת


אכן זה הבסיס לסדרoo
שחשוב שיהיה מסודר כל הזמן


אם זה לא חשוב מספיק, לא מסדרים ואז כבר קשה לסדר בספונטניות כי מצטברת הרבה עבודה.

בולאמאשוני

טוב לפחות אני כבר לא מבואסת, מבינה מאיפה זה נובע ועכשיו צריכה להחליט אם להנות מהיתרונות של זה או לנסות לשנות.


מקום לכל דבר באמת כדאי.


פעם הבאה אצלם את הבית ואתן לילדים חידה לזהות כמה שיותר חפצים שאין להם מקום מוגדר בבית.

הם מתים על הדברים האלו.

ואז נעבור על הרשימה ונמצא מקומות מוגדרים לכל חפץ כזה.

האמת שגם למקומות מוגדרים לא תמיד יש מקום נגיד מוציאים חומש וקשה להחזיר כי צפוף אז נשאר על השולחן.

או אפילו המחשב. יש מדף, אבל יש במדף עוד דברים וצריך להתאמץ קצת לפנות את המקום של המחשב.

נגיד יש אוזניות ומטען למחשב. אז צריך לפנות אותם, להחזיר את המחשב ואז על המחשב שמים חזרה את האוזניות והמטען.

אז אם רוצים את המחשב בהמשך היום פשוט משאירים אותו בחוץ.

כשה'לא אכפת לי' מצטבר, זה הופךהמקורית

לבלאגן שלוקח זמן לסדר בפעם/ פעמיים בשבוע

כדאי שכל הזמן תהיה רוטינה של החזרת דברים למקום (אחרי שדואגים להם למקום כמובן)

אני מזדהה מאד עם התיאורים שכתבתחנה צוריה

ודווקא בגלל זה יש לי חלום לשואב שוטף

חחח לשטוף בלי להיות חייבת להרים הכל, שלפחות איפה שכן פנוי יהיה נקי 😅


אבל משתדלת מאד להרגיל את הילדים להרים דברים, לראות דברים שנופלים, לא רק לסדר  מרוכז פעם ב... כולם ביחד.


זה לא קל, לא יכולה להגיד שמושלם, אבל לא חושבת שילדים מטבעם אם לא מרגילים אותם יחשבו בעצמם לשים לב שנפל להם טישו, עטיפה, נייר, מטוס נייר שהטיסו ועברו הלאה, ספרים שהשאירו על הספה/הפוף/השולחן סלון, והקטן בא ולוקח לכל חור...


ועוד...


אני משתדלת להגיד להם כל פעם משהו אחר-


עכשיו לא משאירים פה אף ספר,

או תוך כדי היום- קמת? תחזיר את הספר למקום, לא משאירים לאחר כך, תרצה תקח שוב חזרה.

(שוב, זה לא גורם עדיין שזה קורה קבוע, אבל כן מחלחל).


או-

עכשיו מרימים את כל הניירות, טישו, עטיפות וכו,

(זה נשמע נורא התיאורים חחח זה לא שהבית מזבלה, זה פשוט כמו שתיארת גם, עטיפה מהדואר, או איזה משחק שפתחו, או שסיימו לאכול משו והשאירו על שולחן וזה עבר הלאה איכשהו לרצפה...)


אם הם משאירים לגו בנוי וכו, אני מרשה אם מסדרים הצידה או בחדר או משו כזה..


ויש גם ערבים שאין לי כח ואז יכול להשאר  מגנטים על כל הסלון שאין איפה לדרוך בינהם, אבל כן משתדלת שלפחות יאפסו את המשחקים, ספרים וכו.


תיק למקום שבאים הביתה, אחרת הם זורקים ליד הדלת, וגם זה כמה שאני משגעת אותם כמעט תמיד זה בהתחלה מסתובב איפהשהו בכניסה/בסלון..


גם נעליים שתיארת, זה סיוט חיי, בכל חוררררר, כל הזמן אני אומרת להם, נעליים רק לחדר. אבל זה בערב אם הם לא לקחו אני כן זורקת להם הרבה פעמים לחדר, שיסדרו הם כבר שם או שיתמודדו לפלס דרך בינהם.


פעם הייתי מרשה להם בכניסה לבית ליד הדלת (בפנים), אבל זה התחיל להסתובב בכל הסלון, אז אני אומרת להם רק בחדר, אבל מלא פעמים הם משאירים במקלחת, או בדרל למקלחת.. או סתם הורידו בסלון ואחר כך נעלו משו אחר כי לא מצאו...


ואני לא חושבת שזה חריג ממה שאני רואה הרבה בתים עם ילדים, פשוט צריך להקנות להם הרגלים, אבל זה לא כ"כ פשוט. אפילו שהם ילדים טובים מחונכים וקשובים ♡♡♡


מה גם שלרוב החברים של הילדים מתפלאים שמסודר אצלנו אפיםו שזה אולי לא היה נשמע מכל התיאורים חחח


כי באמת רוב הזמן עיקר הבלאגן זה כביסות, ומשחקים, משחקים הם מאפסים בסוף יום בד"כ וכביסות זה גלגל החיים, אין זמן שאין כביסה.


כל מה שתיארתי זה בעצם גלגל של בית שחיים בו, וצריכים כל הזמן להזכיר להם שיתרגלו. 

זה לא משגע אותך ואותםמתואמת

לתזכר ולומר בכל פעם לשים במקום?

כי באידאל אני גם רוצה לעשות את זה (וגם עושה את זה לפעמים), אבל מרגישה שזה הופך למרדף כזה, וזה כבר לא נעים... ואם הם לא שומעים בפעם הראשונה - אז לחזור על זה שוב, וזה גם כבר טרחני ומעצבן...

מרגישה שזה הופך את היחסים עם הילדים לפקודות ולחוסר נחמדות...

זה לא מרדףחנה צוריה

זה פשוט בניסיון שיהפוך לאוטומט, למה שישיאור ניירות על הרצפה? למה שידרכו על ספרים? כריות? שילמדו לשים לב שעברו ליד/על משהו וירימו אותו.


וזה לא כל הזמן, אני מידי פעם עוצרת ואומרת להם שמתם לב, אחד דורך על נייר, אחד מפיל כסא, אחד דורך על ספר, תלמדו לשים לב, נגעתם במשהו, דרכתם על משהו, נתקעתם במשהו, תעצרו תשימו לב מה קרה.


לפעמים אני כן מעירה נקודתית מיידי כשזה קורה, כדי שישימו לב בזמן אמת לסיטואציה, ויבינו על מה אני מדברת בכלל.


הלאסוף כל פעם משהו אחר זה נגיד אם הם רוצים ללכת לחברים אבל יש תוהו ובוהו שיש גם נעליים וגם ניירות ושות', וגם משחקים, נעליים וגם וגם וגם וגם כל מה שהסברתי קודם... אז אני אומרת להם, אתם לא יכולים להשאיר הכל ככה,


ואז נגיד אני אומרת להם לפני שתלכו שימו תיק בחדר,


או

תחליטו דבר אחד שכולו למקום,


או

לקחת את כל הספרים ואז אתם יכולים ללכת,


או תקחו את כל הנעליים לחדר ותרימו ניירות,


ואז אם אמרתי אחד מהנ"ל, אני אומרת שבערב יסדרו את השאר, או גם כן רק דבר אחד מרוכז... הלגו/מגנטים וכד... אבל עצם העקרון שיתרגלו.


(או או או אני כותבת פה כדוגמה, זה לא שלהם אני אומרת "תבחרו", בד"כ אני אגיד להם מה שיותר נדרש מבין הדברים).


זה לא גם וגם וגם כל הזמן, פשוט נתתי המון דוגמאות אז היה נראה אולי שאני כל הזמן מעירה.


זה גם לא לחזור שוב בקטע מעצבןחנה צוריה

נגיד התיקים-

כשהם באים הביתה אני אומרת ולא משגעת כל הזמן, אחרי ארוחצ אני אומרת למי שלא עשה, שכחתם את התיק...

לפני שהולכים לחברים אם לא סידרו, אני אומרת מה עם התיק? תשים במקום ואז תלך (אז זה הזמן שבד"כ עובד  והם עושים מיד, ואני צריכה להחליט מה הכי כדאי להגיד חחח)


לקראת ערב אם זה עדיין בסלון אני מזכירה, וגם פה, זה לא שאני מזכירה בכל הסיטואציות, זה נקודות זמן שזה בד"כ  או או או

אני כנראה צריכה להרחיב את המשפטים שלי מולםמתואמת

למשל, במקום לומר: "שלום, חמוד, איזה כיף שחזרת", לומר: "שלום, חמוד, איזה כיף שחזרת, בוא תניח את התיק במקום ותספר לי איך היה לך היום!"

או במקום: "איזו יצירה יפה עשית!" להמשיך את המשפט: "איזו יצירה יפה עשית! אל תשכח לסדר את כל השאריות ואז נתלה את היצירה במקום יפה!"

או: "כיף לך לדלג מעל הכרית שעל הרצפה, נכון? אבל עכשיו תרים אותה למקום כדי שיהיה לנו נעים יותר."

זה נשמע קסום ואידאלי, אבל זה עדיין דורש ממני תשומת לב תמידית וכושר רטורי מוגבר (ועם קוצר הנשימה שיש לי עכשיו לפעמים אני מנסה לחסוך במילים...)

אבל מי יודע, אולי יבוא יום ונצליח להטמיע את ההרגלים האלה אצלנו...

את יכולהבאתי מפעם

לעשות כמו משחק שיש לך מקל ארוך ומה שאת מצביעה עליו חוזר למקום. מי שמספיק לתפוס ראשון את החפץ ולשים במקום הוא המנצח.

המטרה להיות הכי זריז ולתפוס הכי הרבה חפצים.


וגם, לפעמים באמת אין לי כח להרבות במילים, אני מכינה פתקים קטנים על כל פתק יש משימה- לשטוף קופסאות אוכל, להוריד כביסה, לפנות שולחן וכד'. וכל אחד בוחר פתק ומבצע. או אם הם רבים על פתק אחד מערבבים ומה שיוצא- יוצא. 

הרעיון של הפתקים חמוד, תודה!מתואמת

עשינו משהו דומה - טבלה שבועית של חלוקת תפקידים. אבל לא הצלחנו להתמיד בזה...

הרעיון עם המקל גם חמוד ממש. מתאים לילדים קטנים, וגם דורש איזשהו כוח ממני...

תודה!

עכשיו נזכרתבאתי מפעם

שבפתקים כתבתי בהומור כל מיני תוספות, או ציורים חמודים,

למשל כתבתי מה התפקיד של כל אחד והתפקיד של החמודון בן השנתיים - לשגע את כולם...

זה מצחיק אותם וגורם לאווירה נעימה עם פחות התנגדות.

חמוד ממש! תודה!מתואמת
אני יכולה לענותבאתי מפעם

שיש לי איי רובוט שואב שוטף.

הרובוט דירבן אותי גם לדרבן את הילדים, כשאת רואה מלא חפצים על הרצפה ופירורים של ווטאבר זה מייאש מראש, אבל כשאת יודעת שיש לך 'רק' להרים את הדברים ואדון רובי יעשה את העבודה, זה מדרבן בהחלט. יש לי בית גדול ב''ה וזה מאוד קשה לי לטאטא את כל השטח, אז לוקחת לפעמים מטאטא ואוספת איתו לאמצע ערימה של פריטים. קוראת לילדים-

אתה אחראי על כל המשחקים שיש פה למקום, את אחראית לאסוף את הנעליים למגירה, אני אחראית על הזבל, את אחראית על הכלי כתיבה ... וזהו. אני מפעילה בערך 3 פעמים בשבוע וזה ממש עוזר לבית להיות פחות מלוכלך.

אבל אין לי את הידני, לדעתי אם היה לי ידני הייתי מתעצלת. 

רעיון הערמה הוא רעיון ותיק אצלימתואמת
לרוב אני עושה אותו בעצמי, ואחר כך לשטוף זה כבר החלק הקטן. לפעמים מפעילה את הילדים, אבל לא תמיד הם משתפים פעולה...
אין לי אלא להזדהות.באתי מפעם

בול.

אני לפעמים נדהמת מחוסר האכפתיות שלהם.

אין מצב שירימו מהרצפה סתם ככה משהו זרוק, אם יש כרית על הרצפה וצריך לעבור, אז פשוט דורכים עליה, כאילו, מי חשב על להרים? מוגזם מידי ..

מסתבר שילדים זה יצורים אגואיסטים למדי...

לנו יש איי רובוט שואב שוטף ולפעמים זה מדרבן לפנות את הרצפה, או שאני לוקחת מטאטא ואוספת את כל הבלאגן לערימה גדולה אומרת להם למיין למקום. אבל חברה חכמה פעם אמרה לי שאצלה לפני כל ארוחת ערב כל ילד אוסף 20 פריטים מהרצפה למקום. זה נשמע המון אבל זה כלום... חחח 

אז אצל החברה שלךאמאשוני

ממשיכים לזרוק ולהרים,

או שעם הזמן למדו פחות לזרוק?


אצלנו גם מדלגים על כרית שזרוקה, זה פשוט חלק מהרצפה בשבילם כנראה..

לקח לי מלא זמן ללמד אותם לפנות "חסימות"

נגיד אם בצד אחד של המעבר יש מטאטא, ובצד השני יש כסא ובאמצע יש דף שזרוק,

אז אין איפה לעבור. וזה מפריע.

מסתבר שרק לי ולקטן שנופל זה מפריע.


הם פשוט לא רואים את החסימה, עוברים דרכה או מה שזה לא יהיה ואם נופל עליהם המטאטא או נתקעים בכסא, פשוט ממשיכים הלאה,

אפילו לא עוצרים לחשוב לפנות שהבא בתור לא יפול.

לקח לי מלא מלא זמן ללמד אותם לשים לב לעניין הזה ולדאוג שהבא בתור לא יפגע ממה שהם נפעו כבר (הבא בתור יכול להיות הם עצמם גם, כלומר הולכים וחוזרים דרך אותו מעבר ופעמיים מקבלים מכה ופשוט ממשיכים הלאה..)

המטאטא הזרוק 😂באתי מפעם

זה נשמע שהיית בבית שלי... חחח

זה משגע אותי מטאטא זרוק .


אני משתדלת לאפס את הבית יחד עם הילדים לפני ארוחת ערב, או לפחות עם הגדולים, ואז מרימים את כל מה שהיה זרוק כל היום.

אצל החברה עדיין מבולגן אבל לפחות הם גם מסדרים מדי פעם, מה שאהבתי במשימה שהיא נותנת להם שזו משימה שנשמע כיף לעשות מאשר להגיד- תרימו את הדברים. 

גם אני עושה את זה לפעמיםמתואמת

מכריזה שעכשיו כל אחד אוסף מספר מסוים של פריטים. אבל לרוב זה מגרד רק את קצה הבלגן...

בימים האחרונים אני מנסה להנהיג "עשר דקות למען הבית" - שכולם (בעיקרון) מסדרים את הבית במשך עשר דקות (והחרוצים ממשיכים גם אחר כך). זה מביא את הבית למצב יותר טוב...

עונהשושנושי

עונה לפי איך שקורה אצלנו

מאז שקנינו את המכשיר

אנע משתמשת בו לעיתים קרובות ככה שהלכלוך על הרצפה לא מצטבר ברמה שהיה לפני כן

אם מפעילה כל יומיים זה אומר שכל יומיים הרצפה המשטחים השולחן - הכל מתאפס

ככה שגם העבודה באיפוס קלה בהרבה לעומת איפוס שעושים רק פעם בשבוע


משחקים למשל - התחלתי יותר להקפיד שהבן ישחק בחדר ולא לפזר הכל בסלון מטבח ועוד..


אם הבית מתוחזק ככה, אין שום בעיה לבצע 'שטיפה' כל יום יומיים.


אם רגע חוזרת להתחלה

מה יש על הרצפה?

לרוב מדובר במשחקים מפוזרים

נייר פה ושם שהבן קשקש ונשאר על הרצפה

זה הכל בערך

אולי גם הנעליים שלו

אין עוד דברים על הרצפה

שוב מציינת שמדובר אצלנו בלכלוך של זוג פלוס בן שנתיים לא בית הומה ילדים


במטבח יש לכלוך של אוכל

כמו קוסקוס פסטה פתיתים קציצות סלט ירקות וכו'

כל מה שאנחנו אוכלים לארוחת צהריים - ערב

מרבית הסיכויים שיגיעו לרצפה

את הלכלוך הזה אני שואבת - שוטפת עם המכשיר.


שאלת בהמשך לגבי שיער - המכשיר שואב שוטף את השיער

מפעילה בסוף יום אחרי האמבטיות של שלושתנו

יש מים על הרצפה ושיערות

הוא לוקח הכל..


נ.ב.

זה שאני מרוצה לא אומר שגם את תתחברי

לא לוקחת אחריות. 

גם אצלי הבעיה זה לסדר לפני השטיפההשם שלי

אין לי בעיה לטאטא ולשטוף,

אבל להגיע למצב שכל הרצפה מפונה, זה הסיפור.

אני חושבת כמוךפרח חדש

רק ההתעסקות סביב המכשיר.. טעינה, נקיון, חומרים

ועזבי שבשביל לשטוף/לנקות כמו שצריך צריך להרים הכל מהריצפה אז אני בדכ אספת הכל עם מטאטא

מרכזת למקום אחד ואז שמה הכל במקו אוו שאומרת לילדים.

אז במקום המכשיר, לוקחת דלי עם קצת מים וחומר (פעולה של כמה שניות)

מרטיבה סמרטוט, סוחטת (עוד כמה שניות) ומעבירה איפה שרוצה.

עונה על הקשיים שציינתשושנושי

טעינה - יש משטח טעינה בחדר שירות. בדיוק כמו שלוקחת משם מטאטא (ומגב, הליכה כפולה)

ניקיון - המכשיר מנקה ומייבש את עצמו. אני רק צריכה להוציא את מיכל המים המשומשים בסיום ולשפוך לאסלה - סיפור של 90 שניות בדיוק כמו שאת שופכת בסיום השטיפה את המים מהדלי

חומרים - כמו שאת קונה ריצפז את קונה חומר שטיפה אחר..

זה הכל.

ברור שהמכשיר חוסך עבודה

השאלה האם החיסכון הזה חשוב לך כרוכשת


אם השטיפה באה לך ממש בקלות

ואת נהנית מכל רגע בטקס הזה - זה מעולה

לי אין זמן וכח לזה

שונאת לשטוף!!!

שואב ושוטף במעבר אחדרבע ל7
ביום יום לא שטפתי רצפה אף פעם אז לי זה משמעותי להרגשה הטובה בסוף יום
אם העניין הוא שזה חוסך טאטוא לפני שטיפהחולת שוקולד
אז אפשר פשוט לשטוף בלי לטאטא לפני, זה אותו דבר
חוסך טאטוא, השטיפה הרבה יותר קלהשושנושי

לא צריך לקרצף לפני (כן, אצלי הבית לא הכי נקי בחלק מימות השבוע ויש צורך בקרצוף)

לא צריך להעביר סמרטוט לח/ יבש אחרי שטיפה

לא צריך לגרוף את המים

לכוון הכל לפתח העגול הקטן - זה לבד לוקח זמן

אני עושה את הניקיון בשעות הצהריים, לא צריכה לחכות שהילד יילך לישון כי הכל מתייבש יחסית במיידי

ואין לי בעיה שיטייל תוך כדי


 

זה הכל בערך

יצאתי ממש משווקת של המוצר

זהו, שותקת חחח

לשטוף בלי לטאטא?מדברה כעדן.
שטיפה מלוכלכת...? מנקה הרבה פחות טוב וצריך להתכופף מלא להרים את הליכלוכים/לאסוף בסוף... 
לא נכון לדעתיהמקורית

אני לא מדברת על חתיכות גדולות של אוכל שזהממש לא רלוונטי בעיניי, אבל אם הבית לא מטוטא פיקס, עדיין השטיפה יכולה לצאת מנצנצת.

בהנחה ומשפשפים את הרצפה עם מטאטא וחומר ניקוי

אז אני לא משפשפת עם מטאטאמדברה כעדן.
אני שופכת מים עם שמפו לרצפות ושוטפת עם סמרטוט, ויוצא מנצנץ, כמובן אחרי שאיבה של הרובוט...
נכוןחולת שוקולד
אבל נשמע שזה מה שהשואב הזה עושה אז כבר אפשר לשטוף ככה בלעדיו אם העניין הוא לחסוך טאטוא
למיoo

שמטאטא ושוטף בקלילות/ בכיף זה אכן לא חוסך כלום

לא שאני שוטפת/ מטאטא את הבית, אבל אם אני צריכה לעשות זאת מדי פעם, זה קל לי כי הרצפה תמיד די נקייה.

רק המחשבה להפעיל משהו כבדה לי

זה פשוט מיועד לחולי ניקיון😁חולת שוקולד

זה טוב למי שהבית שלו מסודר וצריך רק לנקות ושחשוב לו שהבית יהיה נקי או נקי מאוד כל יום כל היום

זה לא מתאים לאנשים כמוני, ששוטפים פעם בשבוע וביומיום הרצפה לא ממש פנויה לניקיון בלי לסדר לפני

אממ🤭המקורית

הבית שלי נחשב מאוד נקי לדעתי

הרצפה פה תמיד פנויה האמת

אבל אני עדיין מעדיפה לשטוף בעצמי

תודה שכתבת את זהאמאשוני

אנחנו במצב דומה למה שאת מתארת.

שוטפים פעמיים בשבוע, אבל תוך שניה מתבלגן ותמיד יש מלא דברים על הרצפה. זה החלק הכי קשה בשטיפה,

אבל חשבתי אולי אם יהיה המכשיר תהיה המוטיבציה לשמור על רצפה מפונה.

ואי מה זה לאמדברה כעדן.
אני ממש לא חולת נקיון וזה ממש עוזר לי להעלות את הרמה הנמוכה שהיצה לי, לנמוכה אבל פחות. וכשאני עם מוטיבציה לסדר עם הילדים, הפעלת הרובוט עושה פיניש מהמם... 
הוא שאמרתיחולת שוקולד
זה לא חובף עבודה אלא מעלה את רמת הניקיון
אני חושדת שבאמת מי שמאוד חרוצה זה לא יועיל להקופצת רגע

אצלי,

זה או שאשתמש ברובוט השואב שוטף או שכנראה רוב הזמן הבית יישאר מלוכלך.

לי זה גם נותן מוטיבציה בכלל להתחיל לסדר ולהרים דברים מהרצפה כי בא לי כבר לראות אותה נקייה, ואם זה יהיה תלוי רק בי, בשטיפה שאעשה, גם זה כנראה לא יקרה...

( ואגב, אמנם יש התעסקות עם תחזוקת השוטף אבל בעיני זה די מקביל להתעסקות עם מילוי וריקון הדלי וניקוי הסמרטוט וכו')

חוסך לך כוח?מדברה כעדן.
ורובוטי חוסך אפילו להתעסק עם זה? 
לא בדיוקהמקורית
השאלה היא אם זה משתווה לשטיפה עם מים
אז אני לא בשאלהמדברה כעדן.
הזאת.


אני בשאלה האם זה מרים את רמת הניקיון בבית ביחס למוטיבציה שיש לי בלי זה... 

אם כך אחדד את השאלה הפותחתהמקורית

האם זה משתווה לשטיפה עם מים.?

השאלה מה נקודת המוצא גםאמאשוני

אצלנו שוטפים פעמיים בשבוע ומלוכלך לפני השטיפה, ברמה שאי אפשר לסחוב עוד עם הטינופת.

אם השואב שוטף הזה יגרום לי להשתמש בו כל יום, אולי התוצאה תהיה מספיק נקייה ביחס לשטיפה ידנית כי מראש הבית לא יהיה ג'יפה כמו כשאין לי את המכשיר.

מה זה מלוכלך וטינופת אם יורשה לי לשאול..?המקורית
עונה על אצלימדברה כעדן.
כתמים שחורים ודביקים? שא"א לדרוך? 
כן הבנתי בדיוק עניתי עלהמקורית

זה מקודם

כשלא מנגבים רצפה רטובה בזמן, זה לגמרי נורא..

אתמול היה לי כזה

אצלי כתמים גם לא דביקיםאמאשוני

ואם יש בנוסף לכתם גם פירורים אז בכלל אני מתחרפנת.

כאילו אם העבירו מטאטא ממש טוב אז עוד מסוגלת להתעלם מהכתמים עד למחרת, אבל אם גם הגיע למצב של כתמים (לאו דווקא כתמים קשים של רוטב או איגלו)

בשילוב עם פירורים, אז זה טינופות בשבילי.

לא יכולה להנות מהמטבח ולא לעבוד מהבית במצב כזה.


או למשל אם יש קליפת מלפפון שהתייבשה ונדבקה לרצפה וגם כשמגרדים אותה נותר מסביב סימן, זה מספיק לי בשביל לשטוף.

(בד"כ זה לא קליפה אחת, זה קצת מזה וקצת מזה וקצת מזה ואז בשקלול זה כבר טינופת)


כבר אין לי צלחות אוכל שמתהפכות במטבח. לפעמים נופל קצת שאריות אוכל. לא משהו שמטאטא לא מסוגל לאסוף,

אבל אם דורכים על חתיכת ירק או פסטה לפני שהרימו אותה, זה כבר הופך לכתמים. אין איך לחמוק מזה.

אז תפרטי, פליז.אמאשוני

אני איתך. מעניין לשמוע מאנשים כמוך אם זה משנה ומה ואיך עושים את זה וכל כמה זמן ואם יוצא נקי בסוף ביחס לציפייה.

כאילו אם אני מגייסת את הילדים להרים דברים כל יום מהרצפה, זה צריך להצדיק את המאמץ 😄

כשיש לי מוטיבציהמדברה כעדן.

אני אומרת בצורה חדה וברורה שתכף מסיימים עיסוקים אחרים, ועכשיומכולנו מרימים דברים מהרצפה. יש ילדה שהיא מסודרת בעצמה וזה חשוב לה אז היא תתחיל לסדר, עם אחרת זה עובד בצורה של: "תרימי 5 דברים" ואז היא סופרת 5 מגנטים ומבחינתה סיימה ואז אני אומרת לה כל הכבוד כי אני יודעת שזה היה לה קשה וכל הכבוד ועכשיו עוד 5... והקטן יותר לרוב זה לבחור משחק מסוים שאותו אוסף...

בסוף אני שואלת, נו אפשר להפעיל את הרובוט? הם סורקים ורואים שא"א... אני כל הזמן אומרת שאיזה כיף בזכותם יהיה נקי ומסודר...

גם אני לא מבינה...מתואמת

והתנסיתי באחד מאלה (שואב שוטף ידני) והיה איום ונורא - גם לא מנקה כמו שצריך, או שדורש הרבה סיבובים עד שיהיה נקי, וגם מרעיש נורא...


ביום שימציאו רובוט שוטף עצמאי שיודע להתמודד עם לכלוכים *באמת* קשים (ולא רק כאלה שנוצרו לצורך סרטון ההדגמה) - אז אשקול להתנסות גם בו...

בינתיים מעדיפה להשתמש בשואבים-שוטפים אנושיים (ויש לי כמה כאלה חמודים ממש! בת החמש וחצי שטפה רצפה לבדה ביומיים האחרונים - ותאמינו לי שהיא הרבה יותר חמודה - גם אם לפעמים לא פחות מרעישה - מכל שואב שוטף שהוא נכון, היא לא עשתה את זה מושלם, אבל זה עדיין נתן קצת אור בעיניים!)

יש מכונות שטיפה של חנויות/קניונים 🤣פרח חדש

נראה לי כבר דיברנו על זה פעם

והמסקנה היתה שזה לא יעבור את הדלת 😅

אבל הם בהחלט יכולות לעשות את העבודה

כשנעבור לגור בקניון מתואמת
המכונה הזו גם דורשת תחזוקהoo
ברור.. רק שהיא מנקה יותר אגרסיבי מכל השואביםפרח חדש

הביתיים..

פעם בכמה זמן השתמשתם בו? כל יום?אמאשוני
או באותה תדירות שאתם שוטפים רגיל?
כל יום, באותה תדירות כמו כרגיל בעיקרוןמתואמת

בזמני שגרה אני מאפסת את הבית בכל ערב, כולל שטיפת רצפה קלילה. חשבתי שהשואב שוטף יקל עליי, אבל ממש לא...

מענייןאמאשוני
אצלינ זה זמן, אנרגיה וניקיוןמאמינה-בטוב
בלי הרובוט סביר שהבית לא יתנקה יותר מאשר ננקה אותו אנחנו😅
למישהי פה יש ריצוף מבריק?עוזרת
מפחדת שישאיר לי סימנים 
היה לי בדירה בקודמתמדברה כעדן.
אבל אין לי שואב שוטף ידני אלא רובוט שואב
יקרה מי שלא מבינה מה התועלת כנראה לא זקוקה למוצרפלא הבריאה

אנחנו אנשים שונים והצרכים שלנו שונים. טוב לך לטאטא ואת שוטפת את הבית זה נהדר! 😀

אני לדוגמא עצלנית ולא אוהבת לטאטא ולשטוף אז אם יש מכשיר שלא דורש ממני עבודה כפולה או להתכופף זה חלום בעיני. בטח אם אפשר לתת לילדים להפעיל.

סתם לדוגמא מוצר אחר לי יש מקסר חצי תעשייתי בבית כי אני אופה בכמויות. מניחה שלא להרבה פה יש. מבחינתי זה מאסט...

זה מוצר לעצלנים. חרוצות כמוך לא יבינו 😉מיקי מאוס

סתם...

אבל כן נשמע שאת נהנית מנקיון ומבחינתך לשטוף עם הרבה מים זה בקטנה

מבחינתי זה פשוט לא קרה

אולי אחת ל......


ואני אוהבת נקי ויש לנו ריצוף מבריק ובהיר

אבל למי יש כח?????

אולי זה קשור לזה שהבית ב"ה גדול


אז שואב שוטף יותר טוב מסמרטוט.

וגם- סמרטוט הגיוני להעביר רק אחרי שאיבה (עם הרובוטי כמובן 😉 עצלנים כבר אמרתי) אחרת זה סתם מעביר לכלוך ממקום למקום


והיתרון הכי גדול שהתגלה לי אחרי שקניתי-

בעלי מוכן להעביר שואב שוטף!

לפני כן הוא לא שטף רצפה כבר 4-5 שנים

וזה נכון גם לגבי ילדים בינוניים (שלי רוצים אבל עדיין קטנים מכדי להיות מועילים זה די כבד)


בנימה קצת יותר רצינית- אני חושבת ששואב רובוטי הרבה יותר יעיל ומומלץ. זה באמת מוצר משנה חיים מבחינתי


שואב שוטף זה באמת פינוק

והנקיון שלו די מעצבן

אז ממש לא לכל אחת הוא יביא תועלת

השאלה העיקרית שלי, היא האם זה מחליף שטיפההמקורית

עם מים לדעתך?

תודה על הפירוט 

באותה רמה? לא ממשמיקי מאוס

אבל זה הכי קרוב שיש בלי לשפוך מים ולגרוף.

אותי זה מספק

הרבה יותר טוב מלהעביר סמרטוט 

אצלי דווקא לגמרי מחליף שטיפה עם מיםשושנושי

הבית נקי מצוחצח מבריק

אני בנאדם סופר נקי ופשוט אין לי צורך לשטוף עם מים בנוסף

מציינת שמדובר אצלי בבית נקי ביחס לבתים אחרים

כולה זוג עם בן שנתיים לא היסטרי

אז מעולה לך. אולי גם קשור לסוג הרצפהמיקי מאוסאחרונה

אני גם מסתפקת בזה בד"כ.

אבל רואה הבדל בין שטיפה אמיתית לזה.....

גם יש לי סלון גדול אולי זה קשור, אין לנו סבלנות להפעיל אותו באמת כמו שצריך לאט לאט לאט

אני עצלנית, וממש לא הסתדרתי עם השואב-שוטף...🤭מתואמת
^^^אפונה
אנחנו כנראה עצלנים מכדי להשתמש בו (עצלנות ברמה גבוהה).
חחחח ביום שיש חשבתי את זה בדיוק על - מנקהשומשומ

אחרי שבוע עמוס בטירוף + חתונת שישי הבאתי מנקה וסתם התבאסתי.

למה אני צריכה? אני מארגנת לה לפני מסדרת אחריה ומבואסת שלא עשתה בדיוק כמו שרציתי

בכסף של 10 פעמים מנקה אני יכולה לקנות שואב שוטף 

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמיאחרונה

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלהאחרונה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת