קודם כל זה באמת קשוח.

יש פגיעה באגו הגברי וזה לא קשור אלייך. (בדיוק כמו נשים שהקושי אצלן מרגישות פגיעה באגו)

מה אפשר לעשות? כל דבר שעושים כשהאגו הגברי נפגע.

בהקשר הזה, מה שעבד לי.

הבעיה לא אצלו, יש לנו אתגר להביא ילדים לעולם, הוא שלנו. ביחד. ובאמת האמונה הזו, שהייתי רוצה לבחור נשואה לו. גם עם הקושי, כי המכלול פשוט שווה את זה.

לא לדבר על זה יותר מידי, (אני אוהבת מאוד מאוד לדבר על הבעיות שלי, אצל גברים העדר שיחה יכול דווקא לתת תחושה של כבוד)

לא לעשות עניין, או לעשות עניין חיובי. בדיקת זרע, איזה כייף, לוקחים חופש, מבלים ביחד, אחר כך אוכלים ארוחת בוקר במסעדה שווה כי מגיע לנו.

לא להתמסכן, או כן להתמסכן אבל עם פתרון. במקום להתבאס נורא שעושים בדיקה/ מעקב. לחשוב איזה פיצוי ישמח אותנו. (אולי ילדותי במקצת, אבל לי זה עובד. דאגתי למתנה לי/ לנו לכל שלב)

ועוד משהו, שמקווה שלא יקפיץ אף אחת. לקושי שלנו בלהביא ילדים יש משמעות אדירה מבחינתי, אני כלך מייקרת אותם. אני יודעת שכל ילד הוא נס, שלא היה יכול להתקיים לפני חמש עשרה שנה. ואיזה כייף זה לדעת שאני כלכך רוצה את הילדים האלה שהייתי מוכנה למכור כליה כדי שהם יבואו לעולם.

פרטיות- לנו זה עזר. רק אנחנו התמודדנו ולא כל העולם.

- טכנית, אצלנו עזר שאני קבעתי תורים. תרם לתחושת הביחד שלנו בתהליך.

וחוצמיזה זה רק בדיקה, יכול להיות שהכל בסדר.

ואיך לא כתבתי את זה? תקראו על זה. זו מגיפה עולמית, לא מעט מהאנשים מאותגרי הפוריות שאתם מכירים, הקושי הוא דווקא אצל הגבר.

עכשיו בקשה אישית שלי ממך, אני לא כותבת על הנושא בפומבי. אז אם את יכולה לעדכן שקראת את התגובה (לא לשרשר אליי, ואני אערוך אח''כ), יודעת שזה נשמע משוגע קצת.

סליחה סליחה סליחה מכל תושבות הפורום.

יש מקרים קשים יותר ויש פחות.

ןכן בשנים האחרונות יש ירידה מאוד גדולה באיכוצ הזרע ויש כל מיני ציאוריות ממה זה אבל זה לא ידוע.

אני חשבתי שאולי זה בגלל שהתחלתנו לגמול מחיצולים בגיל מאוד מבוגר יחסית לעבר, גיגלתי את זה ויש נחקרים שמצאו קשר ויש שחולקים על זה. יש שאומרים שזה מקרינה או מלפטופ ששמים על הרגליים. בגדול זה לא ידוע למה. אבל איכות הזרע בחברה ירדה מאוד ביחס למה שהיה לפני 30-40 שנה.

אין לי הרבה מה להגיד לפותחת, זה נושא רגיש להרבה גברים. בד"כ כשיש בעיות פוריות ישר מניחים שזו האישה, זה מה שהיה עשרות שנים בעבר. בפועל לגברים יש חלק לא קטן בזה...

בכל אופן גם ילד אחד או שניים זה בסדר גמור וילדים זה מה'

להפוך כל בדיקה

כל מטלה בנושא למשהו חוויתי

זה גם ככה על חשבון שעות םוריות

הלכנו אחרי מעקב זקיקים לגלידה פיצה וכו'

אחרי בדיקות זרע יותר התפנקנו (עד שזה הפך לעניין של שגרה. ברמה של פעם בשבוע בדיקה, בשלב הזה זה כבר הפך לחלק מהיומיום)

קודם כל, מבינה ממש, זוכרת גם אצלנו את ההלם שזה פתאום הופך להיות שלו. לי בכלל לא הזיז אם יש לי איזה קושי בתחום אותו זה שבר לגמרי.

אני הייתי בגישה של לא חעשות מזה עניין

לדבר על זה ולהגיד כמה זה קורה הרבה ונהיה נפוץ וכו וכו. לא ללחוץ עליו לספר לאחרים (בהתחלה לחצתי כי חשבתי שכמו שעוזר לי יעזור גם לו)

ועוד משהו, כדי לעודד- הריון ראשון מivf כי הייתה אצלו בעיה חד משמעית וחסר סכוי להכנס להריון- לדברי הרופאים

עכשיו בהריון שני- טבעי לחלוטין. ברוך ה'.

שיהיה בהצלחה ובקלות!! 

"בעל עם בעיות פוריות"

נשמע שונה מ"זוג שעוברים תהליך כזה ביחד"-

הביחד נותן הרבה הרבה כח לאתגר הזה

ותדעי שזה יכול למנף את הזוגיות למקום אחר

הרבה יותר עמוק ואיכותי.

אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

וכמובן שאני מצטרפת לתגובות מעליי

ברור שאנחנו ביחד בזה לגמריי, ברור שזאת הדרך שלנו יחד, בדיוק כמו שעד עכשיו (עם הפוליציסטיות) התייחסנו לזה כמסע שלנו יחד להביא ילדים.

הגדרתי את זה כבעל עם בעיות פוריות בשביל לשאול בפורום, אבל ברור שזה שלנו..

בכל מקרה תודה על החידוד!!

אבל הרבה ממה שכתבת קורה גם לי

אני באמת חושבת שהמושג "גבר" לא מחייב מצ'ואיסט מנהיג כזה שיש לו שרירים וכד'

אלא גבריות יכולה להתבטא בעוד אלף דרכים

שקטות יותר ופחות

כשמכבדים את המקום של הגבר כגבר

בלי קשר בכלל ליכולות הגופניות/מדברים חיצוניים

(זה כל-כך תרבות מערב בעיניי... מי קבע שנראות או יכולות חיצוניות כולל הולדה , זה משקף גבר ?)

אני מאמינה שאפשר להעמיק את הקשר האישי וגם הזוגי.

אז בתור זוג שהיה במקום הזה בעבר

מה אגיד, מאיפה נתחיל

לי היה מאוד קשה עם כל העניין של לעבור טיפולי פוריות

היה לי קשה להשלים עם זה שזו הדרך שלי להביא חיים לעולם

פגשתי חברה טובה ושיתפתי אותה בזה

השיעור שהיא לימדה אותי באותה השיחה - עשה לי טוב לכל החיים

היא סיפרה לי על אחד האדמורים של צאנז, לא זוכרת את שמו אבל אברר

גר בעיירה באירופה

באותם ימים התחתנו בלי להיפגש או לראות את הבן זוג לפני

החתן היה מגיע לעיירה של הבחורה יום קודם, נפגשו לרגע

למחרת חתונה.

הכלה מוכנה, נדוניה מושלמת

היא מחכה לחתן שמדברים עליו גדולות

החתן מגיע והיא רואה שהוא צולע

מבחינתה לא היה על מה לדבר

למה שהיא, הבחורה המושלמת בעיירה תקח חתן צולע!?????

הלכו לאדמור מצאנז וסיפרו לו מה קרה

אמר האדמור מצאנז שהכלה תלך למראה

היא הולכת מסתכלת על עצמה ורואה את עצמה צולעת

אמר לה האדמור - הצליעה שלו - היא שלך!!!

זה שהוא בטובו לקח את הפגם על עצמו - את חייבת לו המון על זה

הסיפור הזה ממש גרם לי לחשוב

בעלי, הוא הבנאדם הכי מתוק בעולם

כל-כך הסתדר לי אחד על אחד שהוא לקח על עצמו את ה ''דפקט'' שלי כדי להקל עליי

יש גברים אגואיסטים שאי אפשר להגיד את זה עליהם

אבל בעלי ספציפית - אמאל'ה בול!!!!

בעלי לפני ירידתנו לעולם אשכרה בא ולקח פגם שלי על עצמו כדי להקל עליי

האם אני הייתי מסוגלת להתמודד עם בעיית פריון? ממש ממש לא.

השינוי המחשבתי הזה

בין זה שבעלי אשם (כן - באותם ימים לגמרי האשמתי אותו בקושי שאני עוברת. נשמע מזעזע אבל וואלה כן היה לי מאוד מאוד קשה להשלים עם זה)

השינוי הזה שבעלי לא אשם

אלא הוא פשוט צדיק ברמות כאלה שלקח את התיק הזה עליו

אמאל'ה תודה לה' שזכיתי ❤️

שיתפתי את בעלי בזה,

עכשיו עזבו את זה שזה קצת ילדותי

לנו בזוגיות שלנו הסיםור כיסוי הזה - עזר לנו להתמודד טוב יותר עם התחושות

עוד משהו,

באחד ההרצאות ששמענו במהלך השנים האלה

היה איזה כנס של זוגות מאותגרי פריון

היה שם רב שאמר משהו מזה יפה

לא זוכרת מילה במילה אבל הרעיון הוא:

יוצאים למסע

יש תיק אחד גדול

מה עדיף?

לשים הכל בתיק הגדול ואז זה יהיה כבד

או לדוגמה להחזיק בידיים את הבקבוקי מים

להחזיק ביד את המגבת של הים

להחזיק מלא חפצים ביד רק כדי שהתיק לא יהיה כבד

התשובה ההגיוניות היא:

ברור שעדיף להחזיק הכל בתיק אחד מרוכז ולא לחלק כי הכל יתפזר ייפול וכו'

אז במקרה שלנו התיק הגדול והכבד הזה נמצא בגופ של בעלי

נשאר לי רק להגיד לו תודה על זה שהוא סוחב את הדברים..

מאז ששיניתי את הכיוון המחשבתי

במקום להיות בתחושה של כעס עצבים האשמה על הסיטואציה - הפכתי להסתכל עליו בתור בנאדם קודם כל צדיק (בהמשך לסיפור הקודם)

וגם לבנאדם סופר מסור שעוזר לי לסחוב את הניסיון שלנו על הגב שלו

כי בינינו - אם הבעיית פריון הייתה אצלי לא הייתי שורדת לרגע!!!!!!

כן - לרגע לא הייתי שורדת

התחושה הזאת שבגללי בעלי ככה צריך לעבוד קשה ולשלם כל-כך הרבה כסף רק כדי להביא חיים לעולם - המחשבות האלה היו גומרות אותי

תודה לה' שזכיתי.

לגבי עניין הגבריות,

מודה בזה שאצלנו לבעלי בהתחלה היה קצת קשה עם זה

בקטע של - מה אני שווה????

כי בינינו באמת כמה אישה עקרה שווה?

במיוחד בעולם ובציבור בו כל-כך מקדישים את העניין של הבאת חיים לעולם

אז ברור שהיה פה קושי, קושי משמעותי

עזר לנו להבין שהיום כ 50 אחוז מבעיות פריון הן על רקע זכרי

תחשבי מזה

אשכרה יש נגיד 10 זוגות מאותגרים

5 מתוכם הם בגלל בעיית פריון זכרית - זה מלא!!!!!

הרופאה שהביאה לנו את הנתונים,

ממש עזרה לנו להרגע

כי כן - היה לנו קשה עם זה

הנתון הזה טיפה החזיר אותנו לשפיות והבנה שזה קורה

אין על זה שיח כמו שיש שיח על בעיות פריון נקביות, אבל וואלה זה קיים מלא (נחמת שוטים כזה - לדעת שיש עוד מלא בעולם 🥴)

טוב, זה הכל בינתיים

סליחה על האורך

אלה המחשבות שלי בעניין

בטוחה שיש עוד דעות (נוספות, סותרות וזה בסדר)

גם אנחנו היינו צריכים להיעזר בטיפולים בשביל 2 הילדים האחרונים, אבל אנחנו מהלא מוסברים.

אני לא אכנס להשגות שלי על הסיפור של האדמור.

אבל מה זה ההסתכלות העקומה הזו של "אישה עקרה לא שווה"?! וכנ"ל גבר!

כל יהודי ויהודיה שווים המון! ואם המסלול שה' בחר להם הוא להתמודד עם קשיים כאלו אז זה מה שה' רצה!

וזו צריכה גם להיות ההסתכלות של כולם. אישה זה לא רק הרחם שלה וגבר זה לא רק הזרע!

אנחנו זוג, ובתור זוג אנחנו מתמודדים ביחד עם הקשיים. ולא משנה של מי הם, כי אנחנו אחד בשני גופים. למה להצטרך לחשוב ש-אה, הבעיה הייתה אצלי ובעלי לקח אותה ממני... מה זה בכלל משנה?! 

ההסתכלות שלי על הסיטואציה היא אחרת -

אם זה מה שעזר לי להתמודד עם הקושי הזה

מי את שתגידי לי שזה לא נכון?

כאילו, שזכותי לשכנע את עצמי במשהו כל עוד זה מרגיש לי נכון ועושה לי טוב..

ולגבי אישה עקרה לא שווה?

וואלה אז אולי אני מחדשת לך

אבל אני אישית הרגשתי בשנים הראשונות של אחרי החתונה לא שווה בעליל

תבואי עם פרשנויות

עם הסברים

עם שכנועים

תכלס

בציבור בו הא-ב של החיים זה להביא ילדים

קשה מאוד לבוא ולהגיד לאישה שאין לה שהיא שווה משהו

את מגיעה לאירועים

מגיעה למפגשים חברתיים

הכל סובב סביב ילדים

אם את מסוגלת להיות בסטטוס הזה ולהרגיש שם טוב עם עצמך - לכי על זה

אני כתבתי על החוויה שלי

ובחוויה שלי למרות שה 'בעיה' בכלל לא הייתה קשורה אליי - הרגשתי לא שווה בהרבה מאוד סיטואציות.

את לא יכולה להחליט לאחרת איך נכון להרגיש.

אגב, לגבי זה שאישה לא שווה

לא אני המצאתי את הגלגל

זה מופיע בחומש בראשית

רחל אמרה ליעקב שאם לא יהיו לה בנים היא מבחינתה כמתה 

לא סתם היא אמרה את זה ככה..
 

לגבי ההתמודדות הזוגית, ברור שהיא זוגית

אבל ברגע שנופלת עלינו אבחנה כזו או אחרת

נורא מגניב לבוא ולומר אנחנו ביחד

אבל עמוק בתוך הלב כשאת 5 דקות מקבלת בשורה - לי אישית היה קשה להשלים עם זה במיידי שאנחנו ביחד

נו יאללה

אני מדברת על בעיית פריון סופר מורכבת ברמה של שיחות על לקחת תרומה

את מדברת איתי על ביחד????

באותם רגעים הדבר היחיד שבא לך לעשות זה לברוח ולשכוח

תחושת הביחד זה השלב של אחרי

אצלנו זה ממש לא היה ככה במיידי

ושוב חוזרת להתחלה

בחיים שלנו כזוג עשה טוב להגיע להשלמה הזאת מתוך מקום של הוא לקח אני לקחתי

תכלס חשובה התוצאה

מזה משנה הדרך?

לנו זה עשה טוב

לא מתחברת את ממש לא חייבת 🥰

ולא, מעולם לא הרגשתי לא שווה. גם כשלקח זמן עד שהגדולה הגיעה. כן הרגשתי צער, קנאה, חוסר ענקי, אבל לא לא שווה.

אולי זה כי אנחנו ממגזרים שונים 🤷‍♀️

אני שמחה שהגישה הזו עזרה לך, אבל כן הרגשתי צורך להגיב על זה, כי גבר/אישה לא שווים פחות בגלל בעיות פוריות. וחשוב שזה יאמר. ולא משנה אצל מי מבני הזוג הבעיה, היא של שניהם.

יש הבדל בין טיפולי פוריות אצל בלתי מוסברים (אצלך)

למוסברים (אצלי)

יש הבדל בין טיפולים לילד ראשון

ויש הבדל בין טיפולים לילד שלישי - חמישי - שמיני

יש הבדל בין זוג שבכלל לא יודע אם תהיה לו המשכיות

לזוג שכבר יש לו ילד ויש מי שיגיד עליו קדיש

כבר בנקודת הפתיחה אנחנו שונות

ולצערי אני הייתי בפורומים חברתיים של נשים בפוריות ראשונית (ראשונית, יש הבדל גדול מאוד בין ראשוני למשני)

ולצערי בתחושה הזאת קיימת

השכנה שמחכה לילד לא תבוא ותגיד לך את זה

אבל כשאת נמצאת בקבוצה שכולן באותה הסירה

נושא השוויון קיים ונוכח כל הזמן

בלי שום קשר בין מגזר כזה או אחר

ושוב, כתבתי גם בהודעה הראשונה

הגלגל לא הומצא עכשיו

הוא קיין כבר שנים

לבוא ולהגיד שכולנו שווים

יצירת כםיו של בורא עולם

הכל טוב ויפה 

בפועל - יש שם המון רגשות

זה ממש לא ככה מלמעלה לבוא ולומר שכולנו שווים

נו יאללה.. 

רואים כתבת מהלב.. 

שוב תודה!! 

לא פשוטות

היינו צריכים לצאת לקניות לחג

כרגע לא ברור אם נספיק משהו😜

הרגשה שד' ממש מנסה אותנו שוב ושוב 

בכל מיני נסיונות להורדת המורל

פלוס תינוקת בידיים כל ערב כל ערב

כיף חיים...

קראתי אותך גם בשרשורים אחרים

שולחת לך כוחות

נשמע קשוח ממש

חיבוק גדול

הלוואי שהכל יסתדר ויפסח...

מהנקיונות ומעייפות

ניקתי ושטפתי 2 חדרים לפסח וגם חלק מהתנור

וכיבסתי הרבה כביסות ואני ממש גמורה.

לא הצלחתי לנוח,

וב"ה יש גם ילדים ותינוקת

ואני מותשת..אין בי כוחות ולא יודעת איך אגמור את הנקיונות

עכשיו נגיד עדיין ער אחרי שכבר בשמונה הרדמתי אותו והתעורר אחרי שהנחתי במיטה

דברים בעבודה לא עובדים לצערי

בנות פיציות שובבות ומשועממות להחרידדדד עם אמא בלי טיפת סבלנות בגלל הויכוח הנ"ל

באמת היה יום נפלאאאאא ברוך השם בהחלט

התגלו בי עומקים חדשים במערכת העצבים 🤣

אההה ובעל שעבד יום ולילה (חלק מהזמן בלי תמורה) ובקושי היה בבית

אבל ברוך השם השלום לכולנו

תודה על השרשור אני לא מהמקטרות בדרכ אבל הפעם חובה 

חשוב ביותר...

וכתבת כ"כ מחויך, אהבתי

ואני כ"כ אוהבת את השלב של הורדת הכלים של פסח, והבישולים של פסח. והשנה לא מורידה גם כי טכנית לא יכולה🤦🏼‍♀️ וגם כי לא בטוח שבכלל נהיה בבית בפסח. הוא אמור לצאת בעז"ה לליל הסדר, אבל הכל תמיד יכול להשתנות😬

מרגישה שסתם עבדתי וניקיתי ובסוף לא אהנה מהתוצאות🫤

אני כל כך מזדהה.....

גם אני לשם שינוי ומרןב לחץ הכשרתי שבוע לפני פסח... בדכ הכל ככ לחות ברגע האחרון ואיזה כיף זה מוקדם...... ואיזה מבאס זה שאי אפשר להנות ביחד מהזמן הזה... והלוואי שיצא!

זו האמת

לפני החג אני רגילה לנסוע למשפחה שלי קצת, יום כיף עם אמא, מתנה לחג, והשנה זה לא התאפשר לצערי ולבד לי וזה מעיק עליי ממש.

הם חסרים לי מאוד

וגם, כמה שאני אוהבת את בעלי והילדים, אני צריכה קצת תחלופת פרצופים במהלך היום. אנחנו בבית מהיום הראשון למלחמה כבר חודש. יוצאים והכל, כשאפשר, מאווררת את הילדים ומתאווררת בעצמי, אבל השגרה שנקטעה לי מקשה עליי עכשיו ומעיבה לי על השמחה

שאני לא מצליחה לשחרר ומשתעבדת לפסח בשביל היום ורבע שאנחנו בבית

שבעלי צריך להשלים מבחן מטורף של הלימודים. בתרגום לשעות- הוא לא היה היום 5 שעות ונשאר לו עוד 3/4 חומר בערך. המבחן צריך להיות עשוי עוד הלילה.

עשיתי את האוטו שנה שניה לבד, בחושך. שובר את הגב וקפוא (הכי פולני שיש המשפט). מצאתי עשרים שקל שהצלחתי לחלץ מכל מיני סדקים באוטו, החלטתי שהם הפיצוי ונסעתי לקנות משהו בדלק

השכבות כמובן אטרקציה אטרקטיבית.

והתינוק הגדול שלי יודע לצאת מהלול לבד. כל תוספת מיותרת

וואי אני מעריצה שלך שהחלטת להשתמש ב20 שח שמצאת לפיצוי!!! אימלהה את מלכה!!!

נראה לי אני מרןב תחושת מסכנות (אין יותר מסכן מלנקות את האוטו! בחושך! לבד! בקורררר! כל תוספת זה אבלה) הייתי מתמסכנת עוד יותר וחוזרת הביתה בעצבים. כל הכבוד לך ממשש

שתדעי שאותי אישית שימחת ממש

כל הכבוד על המאמץ לכתוב לכל אחת!

רק רוצה ידיים🥴

ויש מלא עבודה

ובעלי נוסע מחר

מה טוב-

ב"ה החכם עיניו בראשו והמטבח כבר כשר.

נשאר הרבה אבל במקסימום אלו דברים שרק נבדוק וזהו 😏)יש חדר אחד שנכון לעכשיו אין לי מושג איך ניכנס לבדוק בו אבל נגיע לגשר ונחצה אותו 😄)

שלא נגמרת? כל מטלה שמוחקת מזכרת בעוד שתיים.

ובאמת שסיימנט הכל וכבר בישלתי קצת ובעיקר אפיתי המון..

אבל נשאר לשטוף שטיפה גדולה

ולנקות את השואב אבק ואת הפח

ולארוז

ובטח עוד כמה ששכחתי ויצוצו, וממש בא לי לסיים הכל מחר עד 15:00 ופשוט ללכת לישון.

אבל כן טופחת לעצמי על השכם שלמרות שכל שנה אני כותבת לעצמי לא להשאיר גיהוץ ליום בדיקת חמץ פעם ראשונה נראה לי שעומדת בזה 

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.

לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?

אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..

מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

כנראה לא שם קיבל מכה

אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

לק"י

רגיל. לרופא יש פנס אחר.

@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.

בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.

וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.

ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

לק"י

את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך

התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש

תודה לה' שזה עבר בשלום!

יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?

או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה

מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך

מצה טוסט במחבת

אני משתמשת ברגילות מכובסות.

תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.

נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)

נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.

מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,

מגבות-לכבס,

נטלה - לנקות

בהצלחה! 

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר

וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

פערים הלכתיים

בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.

אז יש לי אחרות לפסח

מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק

ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת 

לק"י

אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.

(במצב הנוכחי אני אוותר).

אפשר לאכול בחוץ.

פיתות בבוקר, צהרים וערב

לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר 

או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.

אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.

חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.

בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים

אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים

זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות

כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט

ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל

יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..

יודעת שיש הרבה שלא יודעים

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..

וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭

בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח

ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.

ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

לק"י

אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.

אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

צהריים מרק עוף עם ירקות

לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

עברנו את פרעה

עברתי את ה-הפרעה הזאת

יצאתי ממיצרים

נעבור גם את זה!

בעזרת ה'.

נכנסתי לקובץ

העלית לי דמעות, מרגש מאוד

תודה על השיתוף