לא פשוטות

היינו צריכים לצאת לקניות לחג

כרגע לא ברור אם נספיק משהו😜

הרגשה שד' ממש מנסה אותנו שוב ושוב 

בכל מיני נסיונות להורדת המורל

פלוס תינוקת בידיים כל ערב כל ערב

כיף חיים...

קראתי אותך גם בשרשורים אחרים

שולחת לך כוחות

נשמע קשוח ממש

חיבוק גדול

הלוואי שהכל יסתדר ויפסח...

מהנקיונות ומעייפות

ניקתי ושטפתי 2 חדרים לפסח וגם חלק מהתנור

וכיבסתי הרבה כביסות ואני ממש גמורה.

לא הצלחתי לנוח,

וב"ה יש גם ילדים ותינוקת

ואני מותשת..אין בי כוחות ולא יודעת איך אגמור את הנקיונות

עכשיו נגיד עדיין ער אחרי שכבר בשמונה הרדמתי אותו והתעורר אחרי שהנחתי במיטה

דברים בעבודה לא עובדים לצערי

בנות פיציות שובבות ומשועממות להחרידדדד עם אמא בלי טיפת סבלנות בגלל הויכוח הנ"ל

באמת היה יום נפלאאאאא ברוך השם בהחלט

התגלו בי עומקים חדשים במערכת העצבים 🤣

אההה ובעל שעבד יום ולילה (חלק מהזמן בלי תמורה) ובקושי היה בבית

אבל ברוך השם השלום לכולנו

תודה על השרשור אני לא מהמקטרות בדרכ אבל הפעם חובה 

חשוב ביותר...

וכתבת כ"כ מחויך, אהבתי

אוף ויכוחים זה מחליש ברמות...

איזה יופי שאת יכולה לראות שלמרות הכל בסוף היום השלום לכולכם..

תכלס כמה לא מובן מאליו

ואני כ"כ אוהבת את השלב של הורדת הכלים של פסח, והבישולים של פסח. והשנה לא מורידה גם כי טכנית לא יכולה🤦🏼‍♀️ וגם כי לא בטוח שבכלל נהיה בבית בפסח. הוא אמור לצאת בעז"ה לליל הסדר, אבל הכל תמיד יכול להשתנות😬

מרגישה שסתם עבדתי וניקיתי ובסוף לא אהנה מהתוצאות🫤

אני כל כך מזדהה.....

גם אני לשם שינוי ומרןב לחץ הכשרתי שבוע לפני פסח... בדכ הכל ככ לחות ברגע האחרון ואיזה כיף זה מוקדם...... ואיזה מבאס זה שאי אפשר להנות ביחד מהזמן הזה... והלוואי שיצא!

זו האמת

לפני החג אני רגילה לנסוע למשפחה שלי קצת, יום כיף עם אמא, מתנה לחג, והשנה זה לא התאפשר לצערי ולבד לי וזה מעיק עליי ממש.

הם חסרים לי מאוד

וגם, כמה שאני אוהבת את בעלי והילדים, אני צריכה קצת תחלופת פרצופים במהלך היום. אנחנו בבית מהיום הראשון למלחמה כבר חודש. יוצאים והכל, כשאפשר, מאווררת את הילדים ומתאווררת בעצמי, אבל השגרה שנקטעה לי מקשה עליי עכשיו ומעיבה לי על השמחה

קטיעה בשגרה היא חוויה קשה

מצד שני, איזה משמח שחש לך קשר משפחתי טוב

שאני לא מצליחה לשחרר ומשתעבדת לפסח בשביל היום ורבע שאנחנו בבית

שבעלי צריך להשלים מבחן מטורף של הלימודים. בתרגום לשעות- הוא לא היה היום 5 שעות ונשאר לו עוד 3/4 חומר בערך. המבחן צריך להיות עשוי עוד הלילה.

עשיתי את האוטו שנה שניה לבד, בחושך. שובר את הגב וקפוא (הכי פולני שיש המשפט). מצאתי עשרים שקל שהצלחתי לחלץ מכל מיני סדקים באוטו, החלטתי שהם הפיצוי ונסעתי לקנות משהו בדלק

השכבות כמובן אטרקציה אטרקטיבית.

והתינוק הגדול שלי יודע לצאת מהלול לבד. כל תוספת מיותרת

וואי אני מעריצה שלך שהחלטת להשתמש ב20 שח שמצאת לפיצוי!!! אימלהה את מלכה!!!

נראה לי אני מרןב תחושת מסכנות (אין יותר מסכן מלנקות את האוטו! בחושך! לבד! בקורררר! כל תוספת זה אבלה) הייתי מתמסכנת עוד יותר וחוזרת הביתה בעצבים. כל הכבוד לך ממשש

שתדעי שאותי אישית שימחת ממש

כל הכבוד על המאמץ לכתוב לכל אחת!

באמת נשים אלופות

מתמודדות בככ הרבה חזיתות

ותראי איך כולן למרות הכל מחזיקות ראש מעל המים ואפילו בהומור.... ככ מופלאות! נשים זה הכח המחייה....

ב''ה כל הצדדים יצאו לסיבוב ונרגעו על עצמם ואנחנו לקראת סיום 

הודו לה'

רק רוצה ידיים🥴

ויש מלא עבודה

ובעלי נוסע מחר

מה טוב-

ב"ה החכם עיניו בראשו והמטבח כבר כשר.

נשאר הרבה אבל במקסימום אלו דברים שרק נבדוק וזהו 😏)יש חדר אחד שנכון לעכשיו אין לי מושג איך ניכנס לבדוק בו אבל נגיע לגשר ונחצה אותו 😄)

הוא זורם במנשא? (רצוי מנשא גב, הכי מאפשר...)

הצלחות

שאלתי משכנה אבל הוא לא נוח לי ולא לתינוק

בחול המועד גיסתי אמורה לשלוח לי את שלה..

בכל מקרה התייאשתי והלכתי לישון יחד איתו עכשיו 😏 מקווה שמחר בע"ה תהיה ברכה בזמן שלי

שלא נגמרת? כל מטלה שמוחקת מזכרת בעוד שתיים.

ובאמת שסיימנט הכל וכבר בישלתי קצת ובעיקר אפיתי המון..

אבל נשאר לשטוף שטיפה גדולה

ולנקות את השואב אבק ואת הפח

ולארוז

ובטח עוד כמה ששכחתי ויצוצו, וממש בא לי לסיים הכל מחר עד 15:00 ופשוט ללכת לישון.

אבל כן טופחת לעצמי על השכם שלמרות שכל שנה אני כותבת לעצמי לא להשאיר גיהוץ ליום בדיקת חמץ פעם ראשונה נראה לי שעומדת בזה 

להתלונן זה בריא, זה טוב!!!

כאן מתלוננים בכיף 

תינוק שלא מוכן לישון, אני עובדת מחר ולא יודעת איך אני יצליח לקום, ומחכה לי עוד לצפות מטבח, לסדר את כל הבית ולשטוף יסודי, ולסגור את כל המכור לגוי... אני מיואשת ממש

אבל זה די מה שכולם פה כותבות, אז סך הכל כמה שזה מייאש אני בחברה טובה😂 ואיכשהו כולם מכניסות פסח בסוף, אז בעז''ה כנראה גם אצלנו יהיה בסדר🙂

סהכ היה יום טוב ב"ה

אבל בעל במילואים

סיימנו עכשיו שיחה ובתמימות העלתי נושא שחשבתי שהוא סתם הא ודא ו- וואו..... הבחור לקח את זה הנושא קשה...... התעצבן כל כך על האנשים שם ועל החוסר הבנה שקיימת שם וכאלה (וזה בכלל לא קשור אלינו האירוע חח... משהו שקןרה לידנו אבל הוא ממש לקח את זה אישית).

וואלה באסה כל השיחה הלכה על זה ולבסוף סיים כי כבר מאוחר ויש לו עוד מלא עבודה אז יצא שגם לא דיברנו באמת וגם הבנאדם יצא עייף וכועס מהשיחה.. על לא כלום😖

ואת אלופה וגיבורה שאת מתמודדת עם בעל במילואים

חיבוק עצום עצום!!!

ושאין לי שוב תכשיט לחג כי בעלי החליט כנראה שזה לא חשוב מספיק למרות שהבהרתי כמה שזה קריטי

כשמגיעים לשלב הביצוע .

אני בסוף תשיעי כבר ונהיית עייפה מהר...

מדי פעם יש אנרגיות.

אבל די הבית עוד לא מוכן בכלל ומחר בדיקת חמץ!!!!

תנור כיריים עוד לא עשיתי!!

כל שנה יש סיפור אחר.

השנה-

בגלל המלחמה, בת השנתיים שלי לא ישנה טוב. או שלוקח לה המון זמן להירדם או שהיא נרדמת ומתעוררת ונשארת ערה לכמה זמן, הרבה פעמים זה מלווה בבכי ואין לנו מושג מה היא רוצה (היא לא מדברת עדיין).

כל הגוף שלי כואב מהנקיונות לפסח.

חשבתי שאנחנו בקצב טוב בנקיונות, אבל מסתבר שלא כ"כ.. חוסר השינה של הקטנה והאזעקות לא עוזרות לעניין..

אנחנו צריכים לצאת מוקדם בערב החג, ואין לי מושג מה אני לובשת בחג ולא מה הבנות שלי. אין לי כוח לחשוב על זה.

אין לנו מייבש ואין שמש, אז אני כל היום מאלתרת דרך לייבש את הכביסה כדי להספיק כמה שיותר. מקווה ממש שמחר יהיה יותר טוב מהבחינה הזאת.

בעלי ואני תמיד רבים בהכנות לחג, זה כאילו חלק מהמשימות. לא כיף..

דבר ראשון-

לפני כמה ימים נחתכתי באצבע, חתך די עמוק.

הוא עוד לא נסגר כמו שצריך, וזה אומר שאת כל הנסיונות אני צריכה לעשות עם פלסטר (שאני שונאת), וחלק גם עם כפפה.

דבר שני-

הכיור הבשרי שלנו סתום חלקית.

וזה היה ממש סיוט לנקות אותו לקראת ההכשרה.

כשסוף סוף הצלחתי לסיים לנקות, הקטן התעורר. עכשיו אני מרדימה אותו, וההכשרה עוד מתעכבת. (הכשרתי בינתיים את החצי השני של השיש, ואני עוד צריכה לצפות הכל).

הקטן שלי רגיל לישון צהריים במעון.

עכשיו לרוב הוא לא ישן, ואז הולך לישון מוקדם בערב.

הבעיה שהוא גם קם מוקדם.

מחר בבוקר אני ארצה לישון עד מאוחר. (השעה 2:15 ועוד לא סיימתי עם המטבח).

אבל כשהוא יקום, אני אצטרך לקום איתו ולתת לו משהו לאכול, כדי שהוא לא יפזר את כל החמץ שריכזנו בארגז, ולא יתחיל לפתוח מגירות שנקיות לפסח בשביל לחפש משהו לאכול.

פריכיות אורז

עוגיות כשלפ

ביצה קשה

בננה

הצילו שיסתובב עם חמץ?!

אבל כשהלכתי לישון ברבע לארבע, והוא התעורר בחמש וארבע, הייתי צריכה עוד זמן לישון.

יש ארגז עם כל החמץ על הרצפה בסלון. אז הוא יכול לקחת משם דברים אם לא משגיחים עליו.

בפועל, הוא קם עם בעלי. אז בעלי נתן לי משהו לאכול.

אחר כך היתה אזעקה, אז גם אני קמתי. וכשיצאנו מהממ"ד הבאתי לו את העוגיות מצה עשירה שאנחנו אוכלים בימים האלה.

אחר כך חזרתי לישון, כשכל פעם הוא בא אלי.

היה שלב שהוא הגיע אלי עם חתיכת קרקר שהוא מצא בארגז. הסברתי לו יפה איפה הוא יכול לאכול אותו.

אבל היום אני אסחב את העייפות.

מתישהו אני אלך קצת לישון.

העדפתי לסיים את ההכשרה של המטבח, ולא לחכות לבוקר ולעשות את זה עם הילדים.

נשאר רק לשים כיורים מפלסטיק, וכבר אפשר להביא כלי פסח.

חמישה ילדים שמתוכם ארבעה לא יודעים מה זה

ל י ש ו ן

זתומרת, יודעים כשמגיע הבוקר, אבל לא יודעים ללכת לישון

סיוט. סיוט.

בעלי במילואים ואין לי בעצם ערב שקט עד 23:00 בלילה!

זה לא נורמאלי.

ילד בן שנתיים שנרדם בעשרה ל23 וחשבתי לעצמי שאני ברת מזל. אוף.

כמובן בלאגן שלפני פסח כמו כולם

עם אשפוז של יומיים של הקטן, ועד שבת הוא עוד לא באמת הרגיש טוב והיה עצבני ועל הידיים רוב היום.

ב"ה השבוע הוא כבר בסדר, אבל אתמול התבזבז לנו עוד יום שהיינו צריכים לחזור למעקב אצל הרופא בביה"ח בעקבות האשפוז.

מזל שבעלי גילה כבר בשנה שעברה (סביב הלידה של הקטן) שהוא יודע להכשיר את הבית לבד לפסח, כי באמת לא הצלחתי לעשות כמעט כלום...

ב"ה עכשיו המטבח כבר מוכשר ואנחנו קצת בחוץ, מנצלים את זה שקצת פחות קפוא היום...

אבל ב"ה שהוא בסדר... 

נפטרה בשבת די בפתאומיות (ובדיוק בעלי היה איתה כשהיא נפטרה...)

ב"ה לשנינו לא נפטרו אף פעם סבא וסבתא. זו הפעם הראשונה, והסיטואציה מבלבלת...

היא כבר הייתה דמנטית וסבלה, אבל לנו עצוב

הקטן שלי, בן 3, לא מצליח לישון.

על כל רחש קטן הוא מבקש שאקח אותו למקלט.

קם הלילה 4 פעמים, וכל פעם לוקח לו כמעט חצי שעה להרדם.

אני גמורה מעייפות.

ברמת חלונות מסילות כל הפנים צעצועים מצעים העפתי מלא מיותר , הבית נוצץ תודה להשם .. וגם מאורגנים מבחינת קניות וכו.

החלק המאתגר, אתמול הבן שלי היה בן חודשיים ומרגישה שעוד לא נחתי ושאני מחזיקה את עצמי לא לקרוס , שלושה וחצי שבועות של המלחמה כל 3 הילדים היו איתי, והגדול שלי חזר לגן בשבועיים האחרונים אבל האמצעית בת שנתיים וחצי עדיין איתי, היא לא מצליחה לישון צהריים וכמובן שאני לא לנוח. מכינה לה ארוחת בוקר צהריים מקלחת משחקים וכשהקטן נרדם שמה לה טלוויזיה ומארגנת את הבית גם ככה לא באמת יכולה להירדם מחשש שהיא תגע בתינוק או משהו. כשהגדול בא מהגן הם צורחים ורבים מלא , ילדים וזה הגיל אבל אני אחרי יום קשה גם ככה צריכה לסבול את הצעקות ולא מרגישה שיש לי אנרגיות לזה. בלילה הנקות והתעוררויות מאזעקות. בעל שגם רוצה את הצומי שלו בלילה על כל המשתמע מכך . שבועיים לפני הלידה הייתי במעקב הריון עודף אז יצא שחוץ מבתי חולים אני כבר חודשיים וחצי לא יוצאת מהבית. היינו אמורים להתארח בצפון בחג אצל המשפחה של בעלי והם בסוף באים אלינו כי אי אפשר לנסוע לשם. כמובן שהם עוזרים וחמותי עשתה מלא בישולים וסלטים אבל עדיין לדאוג לכולם למצעים לנקות אחריהם לדאוג שיהיה לכולם את הקפה תה סוכר בבוקר עוגות וכו. היה את פסח באמצע ואני תוך כדי הכל מנסה גם לעשות לקטן זמן בטן (למזלי שהוא תינוק נוח אבל לא רוצה שיהייה כל היום בעגלה ). בקיצור לפחות ברוך השם חזרתי להתאמן שבוע שעבר איזה אימון בשבוע אז טיפה אוויר אבל בבקשה השם שיהיו מסגרות אחרי פסח ואוכל טיפה לנוח נפשית ופיזית 

את לא נורמאלית, כן? אחרי לידה לנקות חלונות ומסילות... אני מאוד מקווה שזה בעלך עשה.

ה יעזור... מקווה שיהיה לך אפשרות לנוח בחג

מילואים

אחרי לידות

תינוקות

ילדים בבית

אזעקות

לדעתי יצא שרשור של השראה... כל היום אני מקטרת והשרשור הזה מכניס לי פרופורציות..

ובכל זאת אוסיף את שלי🥴 (יצא ארוך, כיף לפרוק)

השנה פשוט לא הספקתי.

נראה לי העניין זה ההבדלים ביני לבעלי-

בעלי בסגנון שיותר דוחף לרגע האחרון ואחלה לו עם זה.

נגיד כשהוא מרגיש שהוא נגמר (ומי לא נגמר בחודש האחרון) אז הוא יקח זמן לנוח ואז הכל נדחף לסוף. אז אתמול אני פרשתי לישון בשלוש בלילה כשהרגשתי שלא יכולה יותר והוא נשאר ער עד הבוקר (לפחות לקח את האחריות על עצמו). אז הבוקר הייתי לבד כשהוא ישן ולא הצלחתי לשטוף עם הילדים.

קיצור אנחנו לא בלו''ז שתכננו בכלל...

אבל לא נורא, בע"ה מקווה בסוף להספיק לפחות את מה שצריך. לפחות סיימתי לשטוף, עכשיו צריך להתחיל לבשל.

הייתי כל היום כל כך עצבנית.

בהכנות לבדיקת חמץ הבן שלי בטעות סגר ממש חזק מגירה על האצבע של הקטנה. תודה לה' זה רק כאב בלי נזק ממשי. בהתחלה התעצבנתי על הבן שלי, הייתי גם ככה בקצה. למזלי די מהר ראיתי על הפנים שלו שהוא נבהל בעצמו וביקשתי סליחה ואמרתי לו שהוא עשה בטעות וכו', ובעיקר- שאני ממש עצבנית היום, וכמו שכשהוא עצבני אנחנו שולחים אותו להרגע בחדר, גם אני צריכה שישלחו אותי להרגע בחדר, אבל אני לא יכולה כרגע. נראה לי הוא (והאחרים) הבינו וזה קצת הסביר להם את העצבים שלי היום... והאמת זה גם קצת הרגיע אותי שכולם שותפים לעצבים שלי ומבינים🙊

תודה לה' יש גם הרבה על מה להודות. אני פשוט אלופה בלקטר🤭

אני פשוט מתעייפת מאודדד מהר בימים האחרונים.

משהו שלא אופייני לי

בעלי אומר שזה בגלל כל החודש המטורף הזה של ג'ינגול בית-עבודה-ילדים-מלחמה אבל זה מתסכל אותי ממש!

נגמרת באיזה 7 בערב עם בית מבולגן ולא מספיקה את כל מה שמתכננת ואחרי כל הניקיון והסדר בסוף הבית בלאגן ויש עוד כביסות לטפל בהן.

יהיה טוב בסוף בעז"ה! 

עורכת- מוסיפה

מרגישה ממש רחוקה השנה מכל דבר של רוחניות וקשר לה' לצערי.

הכל טכני אצלי וקר. 

ברמה הלאומית אני בהודיה גדולה לה' על כל הניסים, אבל לא התכוננתי לפסח בכלל מבחינה רוחנית, כל הזמן בורחת לפלאפון, די קצרה עם הילדים בעיקר בערב כשכבר זהוווו והנה המצפון הגיע ואיתו הדמעות והכאב. אוף

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.

ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!

א ש ר י י ך ! ! ! 

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים

כמה דברים שעלו לי

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

בהצלחה אהובה!!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות.

חח לא יודעת לשאלתך, אני הערתי אותו רועדת עם המקלון. 

יפה לך על האיפוק..

בשעה טובה ומוצלחת!!!

תחזרי לספר איך הייתה התגובה שלו 😁

מרגש ממש!

שיהיה הריון תקין וקל שיסתיים בידיים מלאות ותינוק בריא!💐♥️

מרגש ממש

שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות

אין על צ'אט ג'י פי טי

המליץ שאני אדפיס מסמך רישמי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עם הודעה על "אישור בקשה לתוספת בנייה ואכלוס דייר משנה"

ואז כתוב מועד אכלוס צפוי, תנאי שכירות, הדרישות מהדייר הראשי (הוא😂) כמו אספקת מזון מיוחד ב3 בלילה וכו'.

ולמטה כתוב שהעסקה סופית ואינה ניתנת לביטול, החזרה או החלפה🤣

ותודה על כל הברכות החמות! אמן ואמן. הלב מתקשה להכיל את הטוב הזה🩷

שיהיה בשעה טובההההה ובקלות!!!!

תעדכני איך הוא הגיב

אז הוא טיפה חייך ואז קלט במה מדובר והתרגש עד דמעות... 

יצא טוב שהוא עובד היום מהבית חחחח

האיכות לא משהו

אבל יש ילדים שיותר שומרים

גם תלוי לפעמים באופי ההליכה ובגיל

איך היתה הלידה?

אילה מהמם בעיניי. לא הייתי קוראת בשם שיוצר אצלי קונוטציה שלילית

אני חושבת שהשאלה היא אם יש לך עוד אופציות

וגם, אולי אפשר לחכות עוד כמה ימים עד לקריאת השם

תנסי בינתיים לראות אם השם מתחבר לך לתינוקת ואם הקונוטציה השלילית קצת מתעמעמת

כמו שאמרת, בעיקרון זה ממש ממש לא קשור

ואני אישית מכירה בנות בשם תמר (וגם איילה) שהן מהממות, מוכשרות, חברותיות וכו' וכו'

זה בעיקר התחושות שהשם הזה עושה לך.

השם השני גם שם טוב

ויפה

אז למה ללכת למה שאת יודעת שייצור לך תסביך מסויים?

(ממה שאני יודעת, הקטע של שם מהתורה הוא יותר לבנים, ככה אני יודעת ממה ששאלו אחים שלי על האחיינים)

מעלה חשש- אפשר להפיג.

מצד שני, בגלל שזו בת ומן הסתם פגשת הרבה בנות בחיים שלך חלקן אהבת וחלקן אולי פחות,

אז יש יותר קונוטציות לעומת בנים אז זו בעיה..

מהניסיון שלי, כשאת קוראת בשם מסויים לבת שלך, אח"כ תשתמשי בו כ"כ הרבה בהקשר של הילדה שהמחשבות כבר לא ילכו לבנות האחרות שאת מכירה.

מה עם שני שני?

אם תקראי לבת שלך תמר משהו

ולגיסתך משהו תמר,

אז זה כבר בכלל לא אותו שם..

עוד שמות:

יעל

אלישבע

אביה (אמא של חזקיהו אם אני לא טועה)

יסכה

אבישג

אביגיל

עטרה

נועה

בסמת

אביטל

אני מכירה מלא תמר מהממות

לא הייתי חוששת מזה 

זה שם ממש יפה

נחת ובריאות!

אם יש לך תחושה שלילית על השם אז נראה לי פחות כיף. למרות שזה שם סבבה ויש מלא מקסימות. למה לא איילה אז? גם יפה.

מה עם- אביגיל, יעל, נועה, נעמה. סתם מה שעלה לי יפה, כולם מהתנ''ך. 

בעיני,  אם לא שלמים עם שם, לחפש שם אחר.

גם אם זה לוקח קצת יותר זמן.

בסוף יהיה שם.

בהצלחה.

נראה לך שיהיה לך קשה להתחבר לילדה ריגשית? אם כן אז לא הייתי קוראת, או אולי לקרוא לה תמי, תמרי...

וחוץ מזה איילה זה שם מהמם! יש לי אחת כזאת בבית... פלפל ודבש ביחד.

החלטות טובות והרבה נחת!!

של ילדות מתוקות,נוחות ואציליות. ואני לא משוחדת בכלל 🤪

גם איילה אני מכירה ילדות נהדרות