לא פשוטות

היינו צריכים לצאת לקניות לחג

כרגע לא ברור אם נספיק משהו😜

הרגשה שד' ממש מנסה אותנו שוב ושוב 

בכל מיני נסיונות להורדת המורל

פלוס תינוקת בידיים כל ערב כל ערב

כיף חיים...

קראתי אותך גם בשרשורים אחרים

שולחת לך כוחות

נשמע קשוח ממש

חיבוק גדול

הלוואי שהכל יסתדר ויפסח...

מהנקיונות ומעייפות

ניקתי ושטפתי 2 חדרים לפסח וגם חלק מהתנור

וכיבסתי הרבה כביסות ואני ממש גמורה.

לא הצלחתי לנוח,

וב"ה יש גם ילדים ותינוקת

ואני מותשת..אין בי כוחות ולא יודעת איך אגמור את הנקיונות

עכשיו נגיד עדיין ער אחרי שכבר בשמונה הרדמתי אותו והתעורר אחרי שהנחתי במיטה

דברים בעבודה לא עובדים לצערי

בנות פיציות שובבות ומשועממות להחרידדדד עם אמא בלי טיפת סבלנות בגלל הויכוח הנ"ל

באמת היה יום נפלאאאאא ברוך השם בהחלט

התגלו בי עומקים חדשים במערכת העצבים 🤣

אההה ובעל שעבד יום ולילה (חלק מהזמן בלי תמורה) ובקושי היה בבית

אבל ברוך השם השלום לכולנו

תודה על השרשור אני לא מהמקטרות בדרכ אבל הפעם חובה 

חשוב ביותר...

וכתבת כ"כ מחויך, אהבתי

אוף ויכוחים זה מחליש ברמות...

איזה יופי שאת יכולה לראות שלמרות הכל בסוף היום השלום לכולכם..

תכלס כמה לא מובן מאליו

ואני כ"כ אוהבת את השלב של הורדת הכלים של פסח, והבישולים של פסח. והשנה לא מורידה גם כי טכנית לא יכולה🤦🏼‍♀️ וגם כי לא בטוח שבכלל נהיה בבית בפסח. הוא אמור לצאת בעז"ה לליל הסדר, אבל הכל תמיד יכול להשתנות😬

מרגישה שסתם עבדתי וניקיתי ובסוף לא אהנה מהתוצאות🫤

אני כל כך מזדהה.....

גם אני לשם שינוי ומרןב לחץ הכשרתי שבוע לפני פסח... בדכ הכל ככ לחות ברגע האחרון ואיזה כיף זה מוקדם...... ואיזה מבאס זה שאי אפשר להנות ביחד מהזמן הזה... והלוואי שיצא!

זו האמת

לפני החג אני רגילה לנסוע למשפחה שלי קצת, יום כיף עם אמא, מתנה לחג, והשנה זה לא התאפשר לצערי ולבד לי וזה מעיק עליי ממש.

הם חסרים לי מאוד

וגם, כמה שאני אוהבת את בעלי והילדים, אני צריכה קצת תחלופת פרצופים במהלך היום. אנחנו בבית מהיום הראשון למלחמה כבר חודש. יוצאים והכל, כשאפשר, מאווררת את הילדים ומתאווררת בעצמי, אבל השגרה שנקטעה לי מקשה עליי עכשיו ומעיבה לי על השמחה

קטיעה בשגרה היא חוויה קשה

מצד שני, איזה משמח שחש לך קשר משפחתי טוב

שאני לא מצליחה לשחרר ומשתעבדת לפסח בשביל היום ורבע שאנחנו בבית

שבעלי צריך להשלים מבחן מטורף של הלימודים. בתרגום לשעות- הוא לא היה היום 5 שעות ונשאר לו עוד 3/4 חומר בערך. המבחן צריך להיות עשוי עוד הלילה.

עשיתי את האוטו שנה שניה לבד, בחושך. שובר את הגב וקפוא (הכי פולני שיש המשפט). מצאתי עשרים שקל שהצלחתי לחלץ מכל מיני סדקים באוטו, החלטתי שהם הפיצוי ונסעתי לקנות משהו בדלק

השכבות כמובן אטרקציה אטרקטיבית.

והתינוק הגדול שלי יודע לצאת מהלול לבד. כל תוספת מיותרת

וואי אני מעריצה שלך שהחלטת להשתמש ב20 שח שמצאת לפיצוי!!! אימלהה את מלכה!!!

נראה לי אני מרןב תחושת מסכנות (אין יותר מסכן מלנקות את האוטו! בחושך! לבד! בקורררר! כל תוספת זה אבלה) הייתי מתמסכנת עוד יותר וחוזרת הביתה בעצבים. כל הכבוד לך ממשש

שתדעי שאותי אישית שימחת ממש

כל הכבוד על המאמץ לכתוב לכל אחת!

באמת נשים אלופות

מתמודדות בככ הרבה חזיתות

ותראי איך כולן למרות הכל מחזיקות ראש מעל המים ואפילו בהומור.... ככ מופלאות! נשים זה הכח המחייה....

ב''ה כל הצדדים יצאו לסיבוב ונרגעו על עצמם ואנחנו לקראת סיום 

הודו לה'

רק רוצה ידיים🥴

ויש מלא עבודה

ובעלי נוסע מחר

מה טוב-

ב"ה החכם עיניו בראשו והמטבח כבר כשר.

נשאר הרבה אבל במקסימום אלו דברים שרק נבדוק וזהו 😏)יש חדר אחד שנכון לעכשיו אין לי מושג איך ניכנס לבדוק בו אבל נגיע לגשר ונחצה אותו 😄)

הוא זורם במנשא? (רצוי מנשא גב, הכי מאפשר...)

הצלחות

שאלתי משכנה אבל הוא לא נוח לי ולא לתינוק

בחול המועד גיסתי אמורה לשלוח לי את שלה..

בכל מקרה התייאשתי והלכתי לישון יחד איתו עכשיו 😏 מקווה שמחר בע"ה תהיה ברכה בזמן שלי

שלא נגמרת? כל מטלה שמוחקת מזכרת בעוד שתיים.

ובאמת שסיימנט הכל וכבר בישלתי קצת ובעיקר אפיתי המון..

אבל נשאר לשטוף שטיפה גדולה

ולנקות את השואב אבק ואת הפח

ולארוז

ובטח עוד כמה ששכחתי ויצוצו, וממש בא לי לסיים הכל מחר עד 15:00 ופשוט ללכת לישון.

אבל כן טופחת לעצמי על השכם שלמרות שכל שנה אני כותבת לעצמי לא להשאיר גיהוץ ליום בדיקת חמץ פעם ראשונה נראה לי שעומדת בזה 

להתלונן זה בריא, זה טוב!!!

כאן מתלוננים בכיף 

תינוק שלא מוכן לישון, אני עובדת מחר ולא יודעת איך אני יצליח לקום, ומחכה לי עוד לצפות מטבח, לסדר את כל הבית ולשטוף יסודי, ולסגור את כל המכור לגוי... אני מיואשת ממש

אבל זה די מה שכולם פה כותבות, אז סך הכל כמה שזה מייאש אני בחברה טובה😂 ואיכשהו כולם מכניסות פסח בסוף, אז בעז''ה כנראה גם אצלנו יהיה בסדר🙂

סהכ היה יום טוב ב"ה

אבל בעל במילואים

סיימנו עכשיו שיחה ובתמימות העלתי נושא שחשבתי שהוא סתם הא ודא ו- וואו..... הבחור לקח את זה הנושא קשה...... התעצבן כל כך על האנשים שם ועל החוסר הבנה שקיימת שם וכאלה (וזה בכלל לא קשור אלינו האירוע חח... משהו שקןרה לידנו אבל הוא ממש לקח את זה אישית).

וואלה באסה כל השיחה הלכה על זה ולבסוף סיים כי כבר מאוחר ויש לו עוד מלא עבודה אז יצא שגם לא דיברנו באמת וגם הבנאדם יצא עייף וכועס מהשיחה.. על לא כלום😖

ואת אלופה וגיבורה שאת מתמודדת עם בעל במילואים

חיבוק עצום עצום!!!

ושאין לי שוב תכשיט לחג כי בעלי החליט כנראה שזה לא חשוב מספיק למרות שהבהרתי כמה שזה קריטי

כשמגיעים לשלב הביצוע .

אני בסוף תשיעי כבר ונהיית עייפה מהר...

מדי פעם יש אנרגיות.

אבל די הבית עוד לא מוכן בכלל ומחר בדיקת חמץ!!!!

תנור כיריים עוד לא עשיתי!!

כל שנה יש סיפור אחר.

השנה-

בגלל המלחמה, בת השנתיים שלי לא ישנה טוב. או שלוקח לה המון זמן להירדם או שהיא נרדמת ומתעוררת ונשארת ערה לכמה זמן, הרבה פעמים זה מלווה בבכי ואין לנו מושג מה היא רוצה (היא לא מדברת עדיין).

כל הגוף שלי כואב מהנקיונות לפסח.

חשבתי שאנחנו בקצב טוב בנקיונות, אבל מסתבר שלא כ"כ.. חוסר השינה של הקטנה והאזעקות לא עוזרות לעניין..

אנחנו צריכים לצאת מוקדם בערב החג, ואין לי מושג מה אני לובשת בחג ולא מה הבנות שלי. אין לי כוח לחשוב על זה.

אין לנו מייבש ואין שמש, אז אני כל היום מאלתרת דרך לייבש את הכביסה כדי להספיק כמה שיותר. מקווה ממש שמחר יהיה יותר טוב מהבחינה הזאת.

בעלי ואני תמיד רבים בהכנות לחג, זה כאילו חלק מהמשימות. לא כיף..

דבר ראשון-

לפני כמה ימים נחתכתי באצבע, חתך די עמוק.

הוא עוד לא נסגר כמו שצריך, וזה אומר שאת כל הנסיונות אני צריכה לעשות עם פלסטר (שאני שונאת), וחלק גם עם כפפה.

דבר שני-

הכיור הבשרי שלנו סתום חלקית.

וזה היה ממש סיוט לנקות אותו לקראת ההכשרה.

כשסוף סוף הצלחתי לסיים לנקות, הקטן התעורר. עכשיו אני מרדימה אותו, וההכשרה עוד מתעכבת. (הכשרתי בינתיים את החצי השני של השיש, ואני עוד צריכה לצפות הכל).

הקטן שלי רגיל לישון צהריים במעון.

עכשיו לרוב הוא לא ישן, ואז הולך לישון מוקדם בערב.

הבעיה שהוא גם קם מוקדם.

מחר בבוקר אני ארצה לישון עד מאוחר. (השעה 2:15 ועוד לא סיימתי עם המטבח).

אבל כשהוא יקום, אני אצטרך לקום איתו ולתת לו משהו לאכול, כדי שהוא לא יפזר את כל החמץ שריכזנו בארגז, ולא יתחיל לפתוח מגירות שנקיות לפסח בשביל לחפש משהו לאכול.

פריכיות אורז

עוגיות כשלפ

ביצה קשה

בננה

הצילו שיסתובב עם חמץ?!

אבל כשהלכתי לישון ברבע לארבע, והוא התעורר בחמש וארבע, הייתי צריכה עוד זמן לישון.

יש ארגז עם כל החמץ על הרצפה בסלון. אז הוא יכול לקחת משם דברים אם לא משגיחים עליו.

בפועל, הוא קם עם בעלי. אז בעלי נתן לי משהו לאכול.

אחר כך היתה אזעקה, אז גם אני קמתי. וכשיצאנו מהממ"ד הבאתי לו את העוגיות מצה עשירה שאנחנו אוכלים בימים האלה.

אחר כך חזרתי לישון, כשכל פעם הוא בא אלי.

היה שלב שהוא הגיע אלי עם חתיכת קרקר שהוא מצא בארגז. הסברתי לו יפה איפה הוא יכול לאכול אותו.

אבל היום אני אסחב את העייפות.

מתישהו אני אלך קצת לישון.

העדפתי לסיים את ההכשרה של המטבח, ולא לחכות לבוקר ולעשות את זה עם הילדים.

נשאר רק לשים כיורים מפלסטיק, וכבר אפשר להביא כלי פסח.

חמישה ילדים שמתוכם ארבעה לא יודעים מה זה

ל י ש ו ן

זתומרת, יודעים כשמגיע הבוקר, אבל לא יודעים ללכת לישון

סיוט. סיוט.

בעלי במילואים ואין לי בעצם ערב שקט עד 23:00 בלילה!

זה לא נורמאלי.

ילד בן שנתיים שנרדם בעשרה ל23 וחשבתי לעצמי שאני ברת מזל. אוף.

כמובן בלאגן שלפני פסח כמו כולם

עם אשפוז של יומיים של הקטן, ועד שבת הוא עוד לא באמת הרגיש טוב והיה עצבני ועל הידיים רוב היום.

ב"ה השבוע הוא כבר בסדר, אבל אתמול התבזבז לנו עוד יום שהיינו צריכים לחזור למעקב אצל הרופא בביה"ח בעקבות האשפוז.

מזל שבעלי גילה כבר בשנה שעברה (סביב הלידה של הקטן) שהוא יודע להכשיר את הבית לבד לפסח, כי באמת לא הצלחתי לעשות כמעט כלום...

ב"ה עכשיו המטבח כבר מוכשר ואנחנו קצת בחוץ, מנצלים את זה שקצת פחות קפוא היום...

אבל ב"ה שהוא בסדר... 

נפטרה בשבת די בפתאומיות (ובדיוק בעלי היה איתה כשהיא נפטרה...)

ב"ה לשנינו לא נפטרו אף פעם סבא וסבתא. זו הפעם הראשונה, והסיטואציה מבלבלת...

היא כבר הייתה דמנטית וסבלה, אבל לנו עצוב

הקטן שלי, בן 3, לא מצליח לישון.

על כל רחש קטן הוא מבקש שאקח אותו למקלט.

קם הלילה 4 פעמים, וכל פעם לוקח לו כמעט חצי שעה להרדם.

אני גמורה מעייפות.

ברמת חלונות מסילות כל הפנים צעצועים מצעים העפתי מלא מיותר , הבית נוצץ תודה להשם .. וגם מאורגנים מבחינת קניות וכו.

החלק המאתגר, אתמול הבן שלי היה בן חודשיים ומרגישה שעוד לא נחתי ושאני מחזיקה את עצמי לא לקרוס , שלושה וחצי שבועות של המלחמה כל 3 הילדים היו איתי, והגדול שלי חזר לגן בשבועיים האחרונים אבל האמצעית בת שנתיים וחצי עדיין איתי, היא לא מצליחה לישון צהריים וכמובן שאני לא לנוח. מכינה לה ארוחת בוקר צהריים מקלחת משחקים וכשהקטן נרדם שמה לה טלוויזיה ומארגנת את הבית גם ככה לא באמת יכולה להירדם מחשש שהיא תגע בתינוק או משהו. כשהגדול בא מהגן הם צורחים ורבים מלא , ילדים וזה הגיל אבל אני אחרי יום קשה גם ככה צריכה לסבול את הצעקות ולא מרגישה שיש לי אנרגיות לזה. בלילה הנקות והתעוררויות מאזעקות. בעל שגם רוצה את הצומי שלו בלילה על כל המשתמע מכך . שבועיים לפני הלידה הייתי במעקב הריון עודף אז יצא שחוץ מבתי חולים אני כבר חודשיים וחצי לא יוצאת מהבית. היינו אמורים להתארח בצפון בחג אצל המשפחה של בעלי והם בסוף באים אלינו כי אי אפשר לנסוע לשם. כמובן שהם עוזרים וחמותי עשתה מלא בישולים וסלטים אבל עדיין לדאוג לכולם למצעים לנקות אחריהם לדאוג שיהיה לכולם את הקפה תה סוכר בבוקר עוגות וכו. היה את פסח באמצע ואני תוך כדי הכל מנסה גם לעשות לקטן זמן בטן (למזלי שהוא תינוק נוח אבל לא רוצה שיהייה כל היום בעגלה ). בקיצור לפחות ברוך השם חזרתי להתאמן שבוע שעבר איזה אימון בשבוע אז טיפה אוויר אבל בבקשה השם שיהיו מסגרות אחרי פסח ואוכל טיפה לנוח נפשית ופיזית 

את לא נורמאלית, כן? אחרי לידה לנקות חלונות ומסילות... אני מאוד מקווה שזה בעלך עשה.

ה יעזור... מקווה שיהיה לך אפשרות לנוח בחג

מילואים

אחרי לידות

תינוקות

ילדים בבית

אזעקות

לדעתי יצא שרשור של השראה... כל היום אני מקטרת והשרשור הזה מכניס לי פרופורציות..

ובכל זאת אוסיף את שלי🥴 (יצא ארוך, כיף לפרוק)

השנה פשוט לא הספקתי.

נראה לי העניין זה ההבדלים ביני לבעלי-

בעלי בסגנון שיותר דוחף לרגע האחרון ואחלה לו עם זה.

נגיד כשהוא מרגיש שהוא נגמר (ומי לא נגמר בחודש האחרון) אז הוא יקח זמן לנוח ואז הכל נדחף לסוף. אז אתמול אני פרשתי לישון בשלוש בלילה כשהרגשתי שלא יכולה יותר והוא נשאר ער עד הבוקר (לפחות לקח את האחריות על עצמו). אז הבוקר הייתי לבד כשהוא ישן ולא הצלחתי לשטוף עם הילדים.

קיצור אנחנו לא בלו''ז שתכננו בכלל...

אבל לא נורא, בע"ה מקווה בסוף להספיק לפחות את מה שצריך. לפחות סיימתי לשטוף, עכשיו צריך להתחיל לבשל.

הייתי כל היום כל כך עצבנית.

בהכנות לבדיקת חמץ הבן שלי בטעות סגר ממש חזק מגירה על האצבע של הקטנה. תודה לה' זה רק כאב בלי נזק ממשי. בהתחלה התעצבנתי על הבן שלי, הייתי גם ככה בקצה. למזלי די מהר ראיתי על הפנים שלו שהוא נבהל בעצמו וביקשתי סליחה ואמרתי לו שהוא עשה בטעות וכו', ובעיקר- שאני ממש עצבנית היום, וכמו שכשהוא עצבני אנחנו שולחים אותו להרגע בחדר, גם אני צריכה שישלחו אותי להרגע בחדר, אבל אני לא יכולה כרגע. נראה לי הוא (והאחרים) הבינו וזה קצת הסביר להם את העצבים שלי היום... והאמת זה גם קצת הרגיע אותי שכולם שותפים לעצבים שלי ומבינים🙊

תודה לה' יש גם הרבה על מה להודות. אני פשוט אלופה בלקטר🤭

אני פשוט מתעייפת מאודדד מהר בימים האחרונים.

משהו שלא אופייני לי

בעלי אומר שזה בגלל כל החודש המטורף הזה של ג'ינגול בית-עבודה-ילדים-מלחמה אבל זה מתסכל אותי ממש!

נגמרת באיזה 7 בערב עם בית מבולגן ולא מספיקה את כל מה שמתכננת ואחרי כל הניקיון והסדר בסוף הבית בלאגן ויש עוד כביסות לטפל בהן.

יהיה טוב בסוף בעז"ה! 

עורכת- מוסיפה

מרגישה ממש רחוקה השנה מכל דבר של רוחניות וקשר לה' לצערי.

הכל טכני אצלי וקר. 

ברמה הלאומית אני בהודיה גדולה לה' על כל הניסים, אבל לא התכוננתי לפסח בכלל מבחינה רוחנית, כל הזמן בורחת לפלאפון, די קצרה עם הילדים בעיקר בערב כשכבר זהוווו והנה המצפון הגיע ואיתו הדמעות והכאב. אוף

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

אולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?

אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..

לא משהו של נשים..

ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)

רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...

אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?

אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...

מקפיצה לעוד רעיונות...

ותתקשרי לשם

יש מי שחווה את זה יותר קל ויש מי שיותר קשה

בע"ה יהיה לך קל....

אני זוכרת אותך מאיזה שבוע 10....

אם זה שורט אותך תלכי לבדוק.

אבל אם אין לך עצבים אז תנוחי תשתי ותראי מה קורה. אם זה רק בעמידה זה לא נשמע צירים אבל אולי אני טועה.

תודה לה' על הרגע הזה ועל הכל

ואני גם מנסה להרגיע את עצמי שאם בשכיבה לא כואב אז כנראה זה ממאמץ פיזי כי באמת הגזמתי ביומיים האחרונים ביחס למה שמותר.

כי גם אין לי אפשרות לנסוע למיון כי בעל במילואים, אז יש עוד סיבה לנוח ולהתפלל ולקוות שזה סתם

מידי פעם מתפללת עלייך שהכל יהיה כשורה

אבל בגלל הרקע הרפואי אני כן הייתי הולכת למוקד או למיון.

יש לך אפשרות להשיג בייביסיטר?

כל כך לא מובן מאליו ואנחנו אפילו לא מכירות

המון תודה ה' ישמור אותך

אני חושבת שיש לי פחד שיאשפזו אותי. כרגע אני מפעילה את הילדים ואני שוכבת כל הזמן כמו בתחילת ההריון. ואני מרגישה שיפור תודה לה'

שזה יותר במפרק/בעצמות עצמן

תנסי לחשוב יותר מדוייק, מתי מתגבר, מה עוזר, מה סוג הכאב - שורף, דוקר, לוחץ, הכל יחד :-/

ביומיים האחרונים אני אוכלת הרבה הרבה פחות, אז אולי הגוף חלש. הבנתי שצריך לצרוך כ2250 קלוריות ביום בערך ואני מגיעה בקושי ל1080 לפי הערכה גסה .

ודבר נוסף התאמצתי הרבה יותר ממה שמותר לי- אני בהריון בסיכון וכל התקופה שכבתי. ומקסימום קמתי להכין אוכל זריז.

ואתמול הייתי חייבת לכבס אז התכופפתי והרמתי וכל מה שכלול בזה.. ואולי זה עונש שכיבסתי בראש חודש למרות שגיליתי על זה רק עכשיו מהפורום🙈

תתגברי שתייה ואם לא עוזר את צריכה ללכת להיבדק

ולאכול יותר!

בלי נדר

וכמובן לשתות

תודה רבה!!

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

זה מה שבעלי נוהג.

כי לא חטאו בחטא העגל

הלכה ז - מנהג נשים בהימנעות ממלאכה בראש חודש | פרק א - ראש חודש | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

לא על אי עשיית מלאכה לנשים.

בערך על מה זה עומד

תודה רבה על הפירוט🙏🙏

המנהג שלא לגזור ציפורניים בראש חודש מקורו בצוואת רבי יהודה החסיד, אחד מחכמי אשכנז שחי לפני כ־800 שנה.

בצוואתו, בסעיף מ"ח, הוא כתב:

> "לא יגלח אדם לא הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הציפורניים בראש חודש".

אבל למה?

ההימנעות היא משום חשש סכנה, כלומר אזהרה שנמסרה בצוואתו של רבי יהודה החסיד. לא מדובר באיסור שמופיע בתורה או בגמרא, ואין לנו הסבר חד-משמעי לסיבת החשש. לימודי יהדות באור החסידות +1

האם זה מחייב את כולם?

* יש קהילות ומנהגים, בעיקר בקרב חלק מהאשכנזים והחסידים, שמקפידים שלא לגזור.

* מנהג הספרדים הוא בדרך כלל להקל ולגזור ציפורניים גם בראש חודש.

* מעיקר הדין אין איסור הלכתי מוסכם לגזור ציפורניים בראש חודש. אתר ישיבה +2

אגב, יש הבדל בין גזיזת ציפורניים לתספורת, ויש פוסקים שמחמירים בתספורת יותר מאשר בציפורניים.

כלומר, זו הנהגה שמקורה בצוואת רבי יהודה החסיד ולא איסור כללי לכל עם ישראל. ❤️

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

כי מכונת כביסה זה לא טורח

החכמתי מקישור שהעלו פה

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

והם יכולים מה שרוצים..

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

התאוששות קלה ומהירה