ילדה בכיתה ב'- עם רתיעה קלה מקריאה..אוהבת את השבת

בגדול יודעת לקרוא סביר

אבל לא רוצה לקרוא מה שלא מ''מ שחייבת


ניסיתי לקרוא לה סיפורים ולהגיד שנמשיך אחר כך, קראה משפט והפסיקה

מהשו בזה תקוע לה והיא גם צברה כנראה בכיתה קצת חוויות שליליות לגבי זה ומרגיש שמשהו בפנים מורתע קצת מ'להיכנס' לזה.

הרבה ילדים בכיתה שלה כבר קוראים חופשי ספרים כמו מנהרת הזמן וכאלה

אני יודעת שיש שלה את המסוגלות אבל היא ממש לא שם...


ולמה אני לא מניחה לזה-

אני יודעת שזה מקשה עליה בכללי שהיא לא קוראת בקלות הוראות וזה וזה מכביד עליה בהתקדמות באופן כללי

וגם מאוד רוצה לעזור לה להיכנס לעולם הספרים היא מאוד תהנה ותתעשר מזה

וזה יתן לה ביטחון שכרגע קצת ירד בעקבות העניין הזה..


יש לכם עצות אולי?

מיקוד ראיה בדקתם?אם מאושרת

בדיקת ראיה אצל מומחה למיקוד ראיה.

הרבה פעמים זה מקשה ומעכב קריאה.

וואו את ככ צודקת!!!! לא לקחתי אותה בכלל לרופא עיאוהבת את השבת
וואי איזה מזניחה אני🙈🙈🙈


רק בדיקות סקר שעשו להם בביס..

גם עברנו חוויה של ילדה שפחות קות לעומת אחיה הגדוליאר

הצקשתה בקריאה ולאנאהבה בכלל לקרא

ופתאום בכיתה ד התחילה לקרוא ספר שאהבה ומאז בה קוראת יפה וטוב

היא לא תולעת ספרים אבל בה הקריאה שלה שוטפת


אני עשיתי לה מנוי לעיתון ילדים

זו קריאה יותר קלילה מספר ויותר חווייתית

היא ממש אוהבת ומחכה שיגיע העיתון בדואר

וזה גם עזר ושיפר


אבל אולי כיתה ב קצת קטנה לעיתון


בסופו של דבר הרבה סבלנות

כן לשבת איתה מידי פעם לקרוא גם אם זה לא ספרים אלא קטעים קצרים

לאט לאט בע"ה 

תודה רבה על התגובה!!!אוהבת את השבת

העיתון זה רעיון מקסים

היא גם מאוד מתעניינת בנושאים כאלה! רעיון מהמם!

דבר ראשון- בנחתאין לי הסבר

ללחוץ עלייה לקרוא רק יגביר את הרתיעה. גם להציע לה כל הזמן לקרוא ולקרוא גם נחשב ללחץ.


דבר שני- אני ממליצה לך להקריא לה ספר. כדאי ספר בהמשכים, כמו שהזכרת פה את מנהרת הזמן. ואז כל יום פרק. הדגש הוא ש*את* מקריאה, ולא היא קוראת. היא יושבת לידך, והיא מן הסתם לאט לאט תנסה לקרוא בשקט ביחד איתך. זה יכול להקנות לה הרבה ביטחון בקריאה.


דבר שלישי- לכתוב לה פתקים בארוחת בוקר/פתקי אהבה/פתקי נחת. בטוחה שהיא תקרא יופי😁


דבר רביעי- לכתוב לה הוראות. נגיד לקנות לקנות לה יצירה, ואז היא תצטרך לקרוא את המשימה. או לתת לה להכין עוגיות עם הוראות כתובות וכו'.


דבר אחרון וחשוב- לא כל הילדים אוהבים לקרוא

גם לא כל האנשים.

וזה בסדר גמור לא לאהוב.


בהצלחה רבה!!

אחד אחד כל דבר עצה זהבאוהבת את השבת
כבר התחלתי להשתמש ואשתמש עוד הרבה בע"ה 
הייתי מתייעצת עם המורהרינת 24

אולי כמה שיעורים של הוראה מתקנת יכולים לעזור.

ומחזקת את ההצעה לבדוק מיקוד ראיה.

תודה רבה!אוהבת את השבת

אגב מיקוד ראיה,

בא אופטומטריסט לבדוק אותם בביס ואמר שהראייה בסדר, אפשר להסתפק בזה?

לא, מיקוד ראיה זה משהו אחררינת 24
אההה תודה!!!אוהבת את השבת
כן זאת בדיקה שלא אופטומטריסט יודע לעשותממשיכה לחלום
הבנתי,תודה רבה!אוהבת את השבת
את צודקתכי כל פה

שזה חשוב אבל הכי חשוב בלי לחץ שלך! ככה זה רק מוסיף לה תחושה של כשלון שהיא לא מרצה אותך..

לתלמידות שלי ראיתי שעוזר לקנות סיפרונים קלילים ולבקש שיספרו לבנות הקטנות של כיתה א (אפשר לאחים קטנים/ ביביסיטר שאוהבים וכו), לתת יצירות או סתם תחביב אחר שיהיה כתוב בו הוראות מפורטות שהיא תצטרך לקרוא וכו..

מהמם, תודה רבה!!אוהבת את השבת
איזה כיף לתלמידות שלך מורה כזו מהממת...
ניסית להביא לה ספרים של ראשית קריאה?עדיין טרייה

עם ממש מעט מלל והמון תמונות? גם אם את חושבת שהיא צריכה כבר לקרוא מנהרת הזמן הייתי מביאה לה דווקא ספרים ממש קלילים אפשר גם קומיקס שיהיה לה חוויה טובה מקריאה (נגיד דרקון מחפש חבר או בלשי הביוב) אני פשוט פעם בשבוע חוזרת בביתה עם ספר מהסיפריה לפעמים קוראים ולפעמים לא אבל זה גורם להתלהבות שיש ספר חדש שנראה מושך בעין.

חוץ מזה יש לי מנוי לאותיות אבל זה בלי ניקוד אז אולי זה עוד לא השלב שלה יש עיתוני ילדים אחרים שמותאמים לכיתה א-ב.

רעיונות מעוליםאוהבת את השבת

ספר מספריה.

העיתונים


ננסה,תודה!!

ככל שקוראים יותר, המיומנות משתפרתיראת גאולה

כשהמאמץ עדיין גדול, הם לא מצליחים להנות.

לגבי לקרוא סיפור ולומר שנמשיך אח''כ - זה רעיון מעולה. שווה לנסות שוב עם ספרים ברמת ראשית הקריאה, כאלו שכשתקרא רק משפט אחד - היא בעצם קראה את כל העמוד...


עוד רעיון -

להכין לה 'חפש את המטמון' בבית, בכל פתק משפט אחד. אפשר עם רמז, אבל שיהיה ממש פשוט כי את המאמץ היא משקיעה בקריאה, או בלי רמז רק הכוונה לפתק הבא. ובסוף מטמון נחמד.

מהמם... תודה רבה!!!אוהבת את השבת
מסכימה עם כל מה שכתבוחילזון 123

רק רוצה להוסיף שכיתה ב רק התחילה

אני לא חושבת שזה הרגיל לקרוא כבר מנהרת הזמן.

הבן שלי קורא לדעתי ממש יפה, יותר טוב מהאחים הקודמים שלו ועדיין לא נראה לי שמנהרת הזמן תתאים לו

לפעמים זה באמת גם עניין של זמן עד שפתאום יש יותר ביטחון בקריאה וגם זה שמוצאים איזה ספר שתופס את הילד הספציפי 

^^ מסכימה!רינת 24

הילדים שלי ממש לא קראו מנהרת הזמן בתחילת כיתה ב׳ והיום הם תולעי ספרים רציניים מאד!

מנהרת הזמן יותר מתאים מכיתה ג (או לקראת סוף ב׳)

תודה רבה, הרגעת מאוד..אוהבת את השבת
אני חושבת שהכי חשוב שהיא תאהב קריאהאמאשוני

וגן הייתי עושה שני דברים במקביל:

1. מספרת לה סיפורים כמו קופיקו או מה שהיא אוהבת. כל פעם פרק או שניים. להקריא את זה כמו הרפתקה. אם לעלות ולרדת בטון במקומות הנכונים.

לא לבקש ממנה להמשיך לקרוא בעצמה.

רק להקריא לה ולגרום לה להנות מקריאת ספרים.


2. לתת לה משימות קריאה שהיא חשה בהם ביטחון. לא מתוך ספר.

בספר יש המון מילים וזה מאיים.

למשל נתתי לבת שלי לצייר "שטוזים" שזה שטויות בחרוזים.

למשל: "פעם אבטיח ישב על השטיח" ואז המשימה היא לצייר, אבל בשביל לדעת מה לצייר היא צריכה לקרוא.

ואח"כ לתת לה להמציא בעצמה.


3. יש חוברת של קריאה מדורגת זה נקרא שיטת הפירמידה. בעיני מאוד מוצלחת.

אפשר לקרוא משפט את, משפט היא.

אבל לא עכשיו, אולי דווקא בחופשת החגים זה עדיף.

לא בתקופה של לחץ והימנעות. אלא כשאת רואה שהיא משתפת פעולה.

אני אוהבת את החוברת: "סיפורים בתנועה" של רונית אורי פירסטטר.

אבל זה לא שעשיתי סקר שוק, פשוט מתוך מה שהיה בחנות זה מה שאהבתי.

אז אם את לא משיגה את זה, תנסי להשיג מה שאת יכולה.


4. לתת לה לקרוא משפטים וקטעים שהיא מכירה.

למשל אם היא מכירה "המלאך הגואל" אז לקרוא איתה כל יום מהכתב.

לקנות פלקט יפה עם ניקוד, ולתלות על הקיר. ככה המילים שהיא כבר יודעת ומכירה ישמשו כמודל.

למשל אצלנו בהדלקת נרות אני מוסיפה תפילה לשלום חיילי צה"ל, אחרי כמה חודשים שהבת שלי עמדה לידי בהדלקת נרות, היא ביקשה לקרוא בעצמה מהכתב.


5. לבנות לה חוברת ספרונים ברמה שלה מתוך עולמה. תבקשי מצאט gpt

שיכתוב לך סיפור בעברית לילדה בת 6 על כך וכך עם משפטים קצרים באורך של 4 שורות נגיד.

אח"כ את מעבירה לכלי ניקוד (תראי בגוגל זה ממש פשוט)

ואח"כ תבקשי מהצאט שירשום לך פרומפט לתמונה המתאימה לסיפור.(באנגלית) את הפרומפט הזה תעתיקי לכלי יצירת תמונה בבינה מלאכותית ויצאו לך תמונות מרהיבות.

אפשר להכין ספרון בשבוע. אצלנו היא מאוד נהנית מזה.

השמות בסיפור זה שמות שהיא בחרה, החיות שהיא בחרה וכו ולכן מבחינת המוטיבציה זה שונה מאוד מסתם סיפור שמופיע בחוברת קריאה.

זה ממש שלה.

לפעמים גם נתתי לה לעצב את התמונה (למשל כובע ורוד במקום הכובע שהיה)

קניתי לה תיקייה יפה כזאת מושקעת (כמה שקלים במקסטוק)

ושם שומרים את הסיפורים (עמוד בניילונית) כך שניתן לדפדף בלי לפתוח ולקפל. פשוט מדפדפים. והיא נזכרת בסיפורים שכבר קראה ואוהבת לקרוא אותם שוב.


אם אהבת את הרעיון ולא הבנת איך לייצר את הסיפורים בקלות, אשמח לפרט יותר, כי זה ממש פשוט. לא דורש הרבה השקעה בכלל. רק צריך להבין את הפרנציפ.

אפשר לבקש מהבינה המלאכותית לצייר גם בעבריתיעל מהדרום
ורעיון יפה! אהבתייעל מהדרום
וואי הסברת ממש בפירוט ומעניין!!אוהבת את השבת
התחלתי להשתמש ברעיונות והם מעולים!!
מקפיצה משום מקוםוואלה באלה

הבן שלי בגן חובה אבל אצלם כבר למדו את כל האותיות כולל ניקוד עד האות נ'

רק שלא מצופה ממנו לקרוא ספר או עמוד ואפילו לא שורה

רק מילים וזה משעמםםם

גם אותי ואני מאבדת סבלנות מהר וחבל לי על זה וגם הוא, איו לו חשק לקרוא מילים בלי שום משמעות.


אני מחפשת רעיונות למשחקים כמו בינגו, משחק הזיכרון וכזה שיעבוד עם הידע שיש לו כדי שנתאמן יחסית בכיף, מה שהצעת עם הספרון מדהים! רק לא לרמה שלו...


וגם באיזה כלי של ג'ינרוט תמונות את משתמשת?


מתייגת גם את @אין לי הסבר בתור מורה לשעבר לכיתה א'😅

רשמתי לך מלא רעיונות ובשליחה התגובה נמחקהאמאשוני

בע"ה אשתדל לשחזר בהמשך.

תקפיצי עוד כמה ימים אם אשכח

לבינתייםאמאשוני

כל מה שרשמתי מבוסס על מאגר מילים קיים. מדפיסים כרטיסיות (נגיד בגודל של 16 ריבועים בדף A4)

כל מילה מהמאגר מופיעה פעם כמילה ופעם כתמונה.

בהמשך אשתדל לכתוב שוב את כל המשחקים שעולים לי לראש עם הכרטיסיות האלו חוץ ממשחק זיכרון.

הרעיון הוא שמשחקים את אותם משחקים שוב ושוב,

אבל על פעם שלומדים עוד אותיות המאגר מילים גדל אז זה מכניס חיים למשחק כל שבוע מחדש.

כלומר כל שבועאמאשוני
את מוסיפה עוד כרטיסיות למאגר הקיים, לפי התקדמות המילים החדשות שנלמדו באותו שבוע.
משחקים:אמאשוני

אכתוב בקצרה שלא אשכח:


משחק זיכרון

לוטו מילים

לוטו תמונות

לוטו מעורבב תמונות מילים

דוג דגים/ הכה בפטיש

משחק מסלול עם לוח מוכן מראש שמשבצים בו את הכרטיסיות

מי חסר בגננו הנחמד ללא ערבוב ועם ערבוב

משחק חידות (פנטומימה/ כתרים/ רמזים)

התאמות חופשי

התאם מילה לתמונה

התאם תמונה למילה


הוספת אלמנט קושי וגיוון- רקע בשני צבעים.

במקרה כזה- רביעיות.


רשמתי שלא אשכח. בהמשך אפרט בע"ה.

מקווה להיזכר בעוד.

פירוט:אמאשוני

משחק זיכרון- רגיל

לוטו מילים- מסדרים 9 מילים שהם הלוח שלו, ומסדרים 9 מילים שהם הלוח שלך.

את כל התמונות שמים בערימה הפוך. כל אחד בתורו מרים תמונה ומי שמזהה אצלו מילה מתאימה, לוקח את התמונה ושם על המילה שלו.

מי שמסיים ראשון לכסות את המילים שלו בתמונות, מנצח.


לוטו תמונות- אותו דבר רק שהלוח מורכב מתמונות והמילים בערימה.


לוטו מעורבב- הלוח מורכב חלק מכרטיסיות מילים וחלק מכרטיסיות תמונה. (רק לשים לב שהזוג לכל כרטיס בערימה ולא נמצא גם הוא בלוחות)


אפשר לשחק כמובן עם כל כמות כרטיסים בלוח לוטו.


דוג דגים- מלבישים על הכרטיסיות סיכות משרדיות, מכינים חכות מחוט שקשור למגנט (אפשר לקנות במקסטוק).

מפזרים מילים על השולחן ומרימים כרטיס תמונה.

מי שמזהה ראשון את במילה המתאימה לתמונה, צריך להספיק "לדוג" את הכרטיס ראשון והוא זוכה בכרטיס.

אפשר לשחק הפוך. התמונות על השולחן והמילים בערימה (ואז כל סיבוב צריך לקרוא מילה אחת)


אפשר על אותו עיקרון שחק הכה בפטיש.

כל אחד מחזיק כף ומי שמזהה את הכרטיס מכה עליו עם הכף. (במקום לדוג עם החכה)


משחק מסלול זה קצת מושקע, אבל חמוד.

מכינים מראש מסלול עם ריבועים בגודל מתאים לכרטיסיות.

כל ריבוע צובעים בטוש בצבע מסויים. מתוך כמה צבעים אפשריים.

לקראת המשחק פורסים את הלוח ומשבצים בו כרטיסים באופן אקראי. (מילים ותמונות)

זורקים קוביה ומתקדמים לפי המספר שיצא.

קוראים או אומרים את המילה שיצאה, ואז צריך לבצע את המטלה לפי מקרא צבעים קבוע.


לדוגמה: ורוד- מתקדמים שני צעדים.

אדום- חוזרים שני צעדים.

שחור- חוזרים לתחילת המסלול

ירוק- תור נוסף

צהוב- מתקדמים 5 צעדים.


את המקרא רושמים מראש על הלוח.


מי חסר בגננו הנחמד- מסדרים 4 כרטיסיות על השולחן. נותנים לילד זמן לקרוא ולהסתכל.

אח"כ הוא עוצם עיניים ואת מעלימה לו כרטיס.

הוא פותח עיניים וצריך לנחש איזה כרטיס חסר.


אם הוא טוב במשחק הזה, אפשר לעלות רמת קושי:

או להוסיף יותר כרטיסים, או כשאת מוציאה כרטיס, לערבב את הסדר של שאר הכרטיסים.


שולחת שלא ימחק חח

ממשיכהאמאשוני

חידות- מרימים כרטיס מהערימה, השני צריך לנחש מה זה ע"י רמזים.

נגיד המילה היא ברז, אז מי שמרים את כרטיס צריך לתת רמז. למשל להגיד זה קשור למים ונמצא במטבח.

אפשר גם להציג בפנטומימה.

אחרי ניחוש מוצלח מתחלפים, מי שניחש מרים את כרטיס הבא ועכשיו תורו לשאול חידות.

אפשר גם לשחק משחק הכתרים.

שמים כתר על הראש ועם סיכה משרדים מצמידים כרטיס לכתר.

מי שעליו הכתר לא רואה את המילה,

אלא דווקא השני.

מי שהכתר על הראש שלו, שואל שאלות של כן ולא. והשני עונה לו.

למשל המילה היא ברז.

אז מי שמנחש שואל:

זה נמצא בבית? כן

זה נמצא סלון? לא

זה נמצא בחדר שינה? לא

זה נמצא במטבח? כן

זה נמצא במקרר? לא..

ככה עד שמנחשים מה המילה.


משחק התאמות:

מפזרים את כל המילים וכל בתמונות על השולחן. מי שמוצא ראשון זוג של מילה ותמונה מתאימים לוקח ומרכיב את הזוג לידו.


התאמות מילים:

שמים תמונה אחת וארבע מילים אפשריות. צריך לבחור את המילה המתאימה.


התאמות תמונה:

שמים מילה אחת ורבע תמונות אפשרויות. צריך לבחור את התמונה המתאימה.

לסיכוםאמאשוני

כל המשחקים האלו (ובטח יש עוד הרבה משחקים אפשריים)

הכל בנוי על אותו מאגר כרטיסים קיים שניתן להוסיף אליו עוד ועוד מילים לפי קצב התקדמות הקריאה שהוא רוכש.

כל המשחקים מתאימים לשבת. (אלא אם אתם לא משחקים במגנטים, אז הבאתי את הגרסה של הכה בפטיש עם הכפות)


טיפ חשוב שלמדתי מקלינאית תקשורת:

משחק צריך להיות הוגן בין שני שחקנים.

כלומר תור את, תור הוא.

הכוונה את משחקת איתו כמו עוד שחקן שווה, לא שאת רק מכינה לו את המשחק.

למשל בלוטו, אז גם לך יש לוח לוטו וגם את מרימה כרטיס לפי התור.

בדוג דגים, גם לך יש חכה בדיוק כמוהו.

במי חסר בגננו הנחמד, פעם את מחביאה לו ופעם הוא מחביא לך.

במשחק הרמזים, פעם הוא מרים כרטיס ונותן לך רמזים, פעם את מרימה את הכרטיס ונותנת לו רמזים.


ככה שומרים שהוא לא ירגיש שבוחנים אותו על הקריאה אלא פשוט משחקים. זה גם ממש כיף כזמן איכות.

עשיתי את זה הרבה עם הבת שלי כשהייתי צריכה לעבוד איתה על הגייה בהנחיית הקלנאית תקשורת.

ממש ממליצה להכין מעטפה מיוחדת שהוא מקשט שירגיש שזה שלו.

זה הרבה להשקיע במסביב אבל לדעתי מאוד משתלם מבחינת המוטיבציה לקריאה וחווית ההצלחה.


בהצלחה ממש!

מציעה לך לנסות כל פעם משחק אחד או שניים חדשים, ואחרי שאת רואה שאת והוא הבנתם את המשחק, אז בפעם הבאה ללמוד משחק חדש.


שימי לב שחוץ מדוג דגים ומשחק מסלול, כמעט לא צריך להוסיף אלמנטים לכל משחק. הכל מבוסס רק על הכרטיסים.

וואוווווואלה באלה

אני לא יכולה להסביר לך כמה אני מודה לך.

כבר כמה אותיות חדשות שהוא למד ואני דוחה את הקץ ולא מתרגלת איתו כי זה מעלה לי את העצבים.

את פשוט מדהימה גם עם הרעיונות וגם עם הפירוט ומאמינה שהוא מאוד יתחבר ויאהב את הדברים האלה. זה בדיוק בשבילו!!!


מקווה שאת מרגישה כמה אני מעריכה. ממש לא מובן מאליו!

בשמחה!אמאשוני

אף פעם לא מאוחר להתחיל. גם ככה בהתחלה המילים הם גג, דג, גל.

רק אח"כ זה מתפתח.

את צריכה עזרה עם מאגר המילים או שעם זה את מסתדרת?

לדעתי תכיני לפחות 20 מילים עם תמונות שיהיה לכם לגיוון.

ניסיתי לשחק קצת עם צאט גיפיטיוואלה באלה

למאגר מילים ואז הוא חזר עם הדף מילים ואני משתגעת-

חימי, אסה, יוסי (Yosey,אפילו לא יוסי)

זה מעלה לי את העצבים. למה לא לתת להם מילים הגיוניות?

עכשיו אני מתלבטת אם עדיף שאני אתיישר עם המילים האלה כי זה מה שהם עושים כל יום...

יכול להיותאין לי הסבר

שנותנים להם בכוונה מילים לא הגיוניות

כי יש ילדים ש''מצלמים'' מילים ואז הם לא באמת קוראים.

גם יש תלמידים שקוראים את ההתחלה של המילה ולא מסיימים כי הם מנחשים את ההמשך, ואז ככה הם חייבים לקרוא הכל ולשים לב יותר לניקוד.

(זה ממש שטויות בעיני, כי צילום מילים זה חלק בלתי נפרד מתהליך רכישת הקריאה, אבל בסדר...)


אני הייתי נותנת לפעמים רשימת מילים, שחלקן לא הגיוניות, ואז היה צריך לקרוא את כל הרשימה ולסמן וי במילים הנכונות

מילים נכונות את מתכוונת הגיוניות?וואלה באלה
ותודה על התגובות שלך!
אכןאין לי הסבר

אנחנו קראנו לזה מילים אמיתיות ומילות תפל

בשמחה!

אהבתי!!וואלה באלה
אפשר לאמץ אותך בתור מורה לבן שלי?😅
😂😂אין לי הסבר
זהו, עברתי לחנך גדולים😉❤️
הוא לא טוב למשימה הזאתאמאשוני

כי הוא לא מבין את ההקשר של האותיות בעברית.

איזה אותיות וצלילים הבן שלך למד?

עד האות ס כולל ואת כל הצלילים.וואלה באלה
שנה שעברה הם למדו את כל האותיות והשנה הם עוברים על כל אות עם כל הניקודים כל פעם.


והדף הוא מהגן, לא מצ'אט גיפיטי. ככה הם לומדים...


(מרגישים עלי שאני לא מתחברת לשיטת לימוד?🙈)

אני גם לא מבינה את השיטת לימוד הזו...בארץ אהבתי

בכלל מפתיע אותי שמלמדים כמה ניקודים במקביל, זה נשמע לי די מבלבל. הוא מצליח להסתדר עם זה?

באופן אישי - אני הייתי מנסה לראות איפה הילד שלי נמצא, ועובדת בדרך שאני מתחברת אליה.

(אני אוהבת ללמד קריאה לפני כיתה א' באופן עצמאי כשיש רצון מצד הילד, בינתיים כל הילדים שלי התעניינו ורצו... ואני מלמדת לא ממד לפי שיטת קריאה מוגדרת, אבל כן עוברת לפי הניקודים אחד אחד. בהתחלה רק קמץ-פתח, במשך די הרבה זמן, עד שכבר ממש קלטו את הרעיון, ורק אחר כך מוסיפים חיריק, חולם, צירה-סגול, ושורוק-קובוץ, אחד אחד כמובן).


ואני מאוד מסכימה איתך שהרבה יותר הגיוני לקרוא מילים אמיתיות.

בעיני - הייתי בוחרת מילים בעצמי (מוזמנת לבקש פה עזרה ברעיונות..) ומשחקת איתן במשחקים עם כל הרעיונות של אמאשוני.

ואפשר בהמשך גם קצת משפטים (גם אם הוא קורא צליל צליל, אפשר לחבר בשבילו למשפט, ובהמשך הוא כבר יקלוט איך לחבר בעצמו). אצלנו מאוד אהבו כשכתבתי להם משפטים מצחיקים ולא הגיוניים (כמו 'פעם בטטה קפצה על הגג') או 'שטוזים' (כמו 'פעם בננה קפצה על חנה').


בהצלחה!

מסכימהאמאשוני

את המילים הלא הגיוניות יש לו מספיק הזדמנויות לתרגל בגן,

בבית אני מלמדת בשיטה שאני מתחברת אליה.


לפותחת, לדעתי, כדאי להתחיל עם אותיות קמת פתח, וחלק חיריק ואז תראה לפי הרמה שלו אם להמשיך עם עוד ניקוד, או לתת לו להפנים קודם את את הרמה הקלה יותר.


מילים לקמץ פתח עד ס':

גג

דג

במה

זחל

ים

גלגל

נחל

חלה

סל

סלט

אדם (לא מצאתי מילים אחרת עם א' אז שיהיה)

חכה

יד

מחט

חזן

סנדל

לבן

חלב

הדס

חייל (אפשר לכתוב עם י' אחת)


אם את בוחרת חלק מהמילים, שימי לב שיהיה גיוון באותיות.

השתדלתי לכתוב מילים מכל האותיות.


נשמע שעוד מעט הם מסיימים את כל האותיות, אז יהיה לך יותר קל לקדם אותו בקריאה.

ממליצה לקנות את החוברת "סיפורים בתנועה" או אפילו צלילים מספרים,

ולהתקדם שם לפי החשק. לא צריך לעשות את כל המשימות, אבל יהיה לך חומר לשבת עליו איתו.

יש הרבה בא'😉אין לי הסבר

אבא

אלה

אדמה

אכלה

שאלה

אל

למשחקים עם הכרטיסיות אני פחות אוהבת מיליםאמאשוני

שהתמונות בהם לא ברורות כמו שאלה.

אבא- פעם הילדים קראו לו איש אז פחות משתמשת בזה.

אבל זה מעולה לדברים שצריך לעשות בלי תמונות.


אדמה- צודקת מילה טובה.

מוסיפה עוד כמה מילים בקמץ-פתחבארץ אהבתי

זנב

במבה

גמד

גמל

טווס (כשאת כותבת עם ניקוד תכתבי עם ו' אחת)

אבא

אסם (מילה פחות מוכרת, תראי אם הוא מבין, אפשר גם להסביר אותה ביחד)

סבּל (כנ"ל)

לא יודעת לאן לשרשרוואלה באלה

אז עונה לך וגם ל@אמאשוני

וסליחה @אוהבת את השבת על הניצלוש המטורף🙈


הוא מקבל כל יום 2 עמודים של תרגול שצריך לחתום עליהם.

עמוד אחד זה האות החדשה שנלמדה ביחד עם האות שהכי דומה לה נגיד מ ו-ט ואז כל הניקוד עם 2 האותיות האלה יחד.

עמוד שני זה 16 מילים שרובם בלי משמעות.


אני לא עומדת בקצב ולא מצליחה להגיע לזה כל יום ובטח שלא להושיב אותו לעשות הכל. זה משעמם אותו וגם לא הולך לו חלק.

הוא כן מצליח בסופו של דבר והוא בסדר עם כל הניקוד יחד בגדול.


בקיצור השאלה אם להזניח את הדפים האלה ולעשות את כל המשחקים ובצורת לימוד שאני מתחברת אליה ואז לא יודעת מה לעשות עם החתימה והכל.


חשבתי לשלב את המשחקים של אמאשוני עם המילים מהדף וככה אני יכולה לחתום בכיף גם אם הוא לא קורא אותם ממש מהדף, אבל זה לא ילך...


וממש תודה לכן! מרגישה קצת אבודה...

אותך, לא מבינה את הגישה הזו בגן חובה...בארץ אהבתי

מבינה לגמרי את ההתלבטות שלך.

יש מצב לדבר עם המורה ולקבל אישור לתרגל את הקריאה בדרך אחרת, שאיתה הוא יותר משתף פעולה? לא יודעת כמה פתיחות יש לאפשרות כזו, את מן הסתם תדעי אם יש טעם לבקש.

עונה בתור אמאאמאשוני

מעניין מה מורות יענו.


בתור אמא, אם אני חושבת שהילד מילא את המשימה כפי שאני מאמינה בה, אני חותמת.


זה אומר, שאם החלטתי שאנחנו קוראים לסירוגין עשר מילים אני, מילה אחת הוא,

וסיימנו ככה את הדף, עמדנו במשימה ואפשר לחתום.


אם הילדים "מפחדים" מהתגובה של המורה, אני מסבירה שהמורה מלמדת אותם שנה אחת ושנה הבאה תהיה מורה אחרת ואמא זה לכל החיים ושיסמכו עלי שאם החלטתי ככה אז זה טוב.

(אומרת את זה בהקשר של שיטת לימוד שלא תואמת לילד)

למשל כשהבן שלי קיבל עונש לכתוב 100 פעמים משפט מסויים, הצעתי לו לכתוב במחשב ולהעתיק ולהדביק במקום לכתוב 100 פעמים את אותו משפט.

(אגב, כשהתלוננתי אז המורה אמרה שגם אם היה כותב 20 פעם הייתה מקבלת את זה, הסברתי לה שלילד מחונן ודייקן כמוהו אי אפשר להגיד 100 ולחשוב שזה כמו 20. מה שהוכיח שאני צודקת בגישה הזאת שאני מכירה את הילד שלי ויודעת מה יהיה הכי טוב בשבילו ומתנהלת בהתאם)

בתור מורהאין לי הסבר

המטרה זה שהילד ידע לקרוא, לא שיחזיר לי דף עם חתימות.

אם המטרה מושגת, אז מצויין. אין עניין לקרוא את הדף מהגן בעיני.

שמים לב אם הילד מתרגל בבית, גם אם הוא מביא/לא מביא חתימה.


אם דורשים חתימה, אז כדי שלא יהיה שקר כן הייתי קוראת פעם אחת את הדף, שלא יצא שהמסר לילד הוא שמותר לחתום גם אם הוא לא קרא.

אם הגננת זו מישהי שאפשר לדבר איתה בגובה העיניים, אז אפשר לומר לה שאת רואה שיותר אפקטיבי *בשבילו* לתרגל מילים ''אמיתיות'', ואתם מתרגלים איתו בבית, ולכן את לא חותמת...

לא הבנתי מה עושים בלי הפורום!וואלה באלה

באמת.

כל הזמן היתה לי רתיעה מלעבוד איתו על הדפים ועכשיו התחדדה לי הנקודה.

ממש תודה על התגובות שלכן @בארץ אהבתי, @אמאשוני ו@אין לי הסבר!

אני אדבר עם הגננת ויש לי הרגשה שהיא תזרום איתי.


 

תודה תודה תודה!

 

(והיום הגננת דיברה עם בעלי ומיוזמתה אמרה שהוא ילד נפלא, מקשיב בשיעורים וקורא מצוין. אז אולי אני קצת מגזימה אבל עדיין מעדיפה להיות 'על זה').

חוזרת לעדכןוואלה באלה

הולך מדהים!!! סליחה שאני מתרגשת פשוט הייתי קצת מיואשת.


אתמול בעלי היה בבית והוא שמע את הבן שלי מבקש עוד משחק ואמר שמבחינתו זאת הצלחה


הבן שלי ככ גאה בעצמו שהוא מצליח לקרוא והוא ממש נהנה מהמשחקים.

לבעלי היה פחות נח לחתום על דף כשהמילים שנעבוד עליהם לא קשורות בכלל אז חלק מהפעמים לקחתי מילים מהדף שחילקו בגן ושילבתי עם מילים אמיתיות וסימנו וי ואיקס כמו ש@אין לי הסבר הציעה והלך מצוין ממש!


ושאר המשחקים הם ממש חוויה בשבילו ופתאום הוקל גם לי כי במקום משימה משעממת שרק רציתי לדחות זה הפך להיות זמן איכות שלנו.


תודה לכן!!! באמת!

איזה כיף לשמוע! איזה אמא אלופה את!בארץ אהבתי
כל כך הרבה יותר נכון ללמוד בדרך של כיף והנאה. מדהים שאת ככה משקיעה בחשיבה ובהכנת המשחקים בשבילו...
תודה❤️וואלה באלה
ותודה על כל החשיבה המשותפת. עזר לי ממש
תודה שחזרת לעדכןאמאשוני

איזה כיף לכם ❤️

וכיף על הפרגון של בעלך.

תצליחו!

תודה❤️וואלה באלה
ובאמת תודה לך על כל ההשקעה בכל תגובה!
איזה כיף!!אין לי הסבראחרונה
אלופה את!
הוא אמור לעלות קורא לכיתה א?יעל מהדרום

לק"י


אם לא, הייתי עושה מתי ואיך שבא לי.

מה הלחץ בגן🤦‍♀️

והאמת שגם עם הבת שלי בכיתה איעל מהדרום
לק"י


אני לא עומדת בקצב, אבל זה חשוב לי יותר. כי בכל זאת, כדאי שהיא תלמד לקרוא😅

כן ... כבר השנה הוא אמור לקרואוואלה באלה
באמת לא הבנתי מה הלחץ
זה מעצבן שמלמדים בגן ולא יודעים ללמדיעל מהדרום

לק"י


גם בספר מסורת שמלמד בשיטה ישנה זה כל ניקוד בנפרד.


אז באמת הכי הגיוני לעשות מה שכתבו פה הבנות.

השאלה אם את יודעת איך ללמד....


אתם יודעים בוודאות שהוא יעלה לבית ספר, שבו לא מלמדים קריאה בכיתה א'?

זו דווקא שיטה מוכרתאין לי הסבר

לא זוכרת את שמה

שמלמדים את כל סימני הניקוד ביחד, כל פעם על אות אחרת...

אבל זו לא השיטה הנפוצה, בד''כ משתמשים בה עם ילדים שלא הצליחו לרכוש קריאה בשיטה הרגילה...

לא הכרתי...זה דוקא נשמע לי מתאים לילדים חכמיםיעל מהדרום
לק"י


מאלה שקולטים קריאה בלי שום בעיה.....

אבל בכללי לא יודעת כמה גננות/ מלמדים יודעים ללמדיעל מהדרום

לק"י

 

קריאה.

כי ללמד גן שלם, זה לא כמו לּשבת אחד על אחד עם הילד הפרטי שלך.

זה מאוד תלויאין לי הסבר

בגננת ובאמצעים שיש לה...

ותמיד חשוב לתרגל עוד בבית, זה חלק מהלמידה בכיתה


דווקא בבית לא תמיד ההורים יודעים ללמד טוב, או להקנות את הלמידה בצורה זכירה.


בגן של הבת שלי הגננת מלמדת אותם מדהים!

ככה שזה באמת תלוי...

היא מלמדת אותם קריאה?יעל מהדרום

לק"י


אני לא מזלזלת בגננות. בטח לא ביכולת שלהן ללמד אותיות ומודעות פונולוגית.

פשוט לרוב גננות לא עוסקות בלימוד קריאה. אז הן כנראה פחות יודעות לעשות את זה. יש כאלה שלמדו הוראה לגיל הרך שכוללת גן וכיתות א'-ב' (לפחות פעם היה מסלול כזה), אז הן למדו הוראת קריאה. אבל רוב הניסיון בא מהעבודה בשטח.


(ונכון שלא כל ההורים יודעים ללמד קריאה, אבל לשבת עם הילד באחד על אחד ולעבור איתו על צלילים, זה לא כמו קבוצה גדולה של ילדים, שאז צריך לדעת לנהל את זה נכון.

אני באמת לא יודעת איך מורות בכיתה א' מצליחות ללמד קריאה כיתה שלמה. זה נראה לי ממש קשה).

זה גן ט''ח וחובה ביחדאין לי הסבר

אז היא מלמדת קריאה

המורות של א' עושות הרבה אבחוני קריאה אישיים, וככה יכולות לוודא כל הזמן שכולם יודעים לקרוא. יש גם הרבה שיטות ללימוד קריאה, וככה אפשר ללמד בצורה שהתלמידים יזכרו.


זה באמת תלוי גננת...

אצלינו בגן חובה לא מלמדים קריאהיעל מהדרום

לק"י


לומדים אותיות, מודעות פונולוגית, העתקת אותיות ולכתוב משמיעה. לא קריאה עם תנועות כמו בבית הספר.


(זה גן של שני שנתונים, אבל יש חלוקה בלמידה ביניהם).


ותודה על ההסבר לגבי המורות.

אויששוואלה באלה

ממש תודה על התגובות בהמשך!!

הולכת עכשיו להכין את המשחק הראשון

ממליצה להדביק את הריבועיםאמאשוני

הגזורים על בריסטול, ואז לגזור שוב עם שוליים.

זה שומר את הכרטיסיות ליותר זמן.

תכינו מעטפה שהוא יקשט שם תשמרו את המילים.

וואי אני לא מהאמהות המשקעיניותוואלה באלה
אבל אולי תהפכי אותי לאחת כזאת😅
חושבת שיש לי משחק הזיכרון קמץ-פתח בקובץאין לי הסבר

שהזוגות זה מילה-תמונה.

ואז כדי לדעת אם זה נכון אין ברירה וחייבים לקרוא את המילה😉

אחפש לך במחשב שלי


משחק נחמד: יש רצף של מילים. מל כל מילה שמים עדש/שוקולד צ'יפ/דגני בוקר, ואז כל מילה שקוראים אוכלים את ההפתעה שנמצאת מעל המילה.


למה לא לתת לו לקרוא ספרי ילדים?


יש את וורדוול, תגגלי ''וורדוול קמץ-פתח'' ותמצאי מלא משחקי מחשב.


חלק גדול מהבנות הקריאה זה התנסות בכתיבה. הוא יכול להתחיל להתנסות בכתיבת מילים (מתוך שמיעה, לא העתקה!!) הבת שלי מאוד נהנת מזה. היא התחילה לכתוב מכתבים לכל הדודים שלה ואז היא מכניסה למעטפה, מקשטת וכו'. היא מתעסקת עם זה שעות!!

הנה עוד קצת דברים:אין לי הסבר

חי צומח דומם:

יש לצייר בכל עיגול את מה שכתוב, ולמיין לטבלה של חי צומח ודומם

20241107132115.pdf

 

קצת פעילויות לחנוכה (לא רק בכתיבה):

20241107132146.pdf

20241107132254.pdf

 

זכר ונקבה:

20241107132225.pdf

תודה!! איזה רעיונות טובים!וואלה באלה

אם יש לך את הקובץ ממש אשמח שתשלחי לי.


ולמה לא לקרוא?

כי יש להם שיטה מוזרה שאני לא מתחברת בכלל. פעם ביומיים הוא חוזר עם 2 עמודים של מילים לא הגיוניות ולא אמיתיות והם מתעקשים איתם לא לקרוא מילה שלימה אלא כל הברה בנפרד אז כלום לא מתחבר לו. אני לא חושבת שהוא בשלב שיצליח לקרוא משפט אפילו

אם ככה, אז ממש ממליצה להתחיל איתו כתיבהאין לי הסבר

זה יחזק אצלו את היכולת של פירוק והרכבה

ואם לא נותנים לו לקרוא- תתני לו את בבית...

שלחתי לך כאן קבצים, תסתכלי מה מתאים לו

וואו אין לי מילים! תודה רבה!!וואלה באלה

ולגבי הכתיבה, אז אתמול הוא צייר חיות וליד כל חיה כתב את השם שלה.

אני אמרתי לו את הצליל של האות והוא כתב (בלי ניקוד). זאת הכוונה? 

בדיוקאין לי הסבר
בשלב הבא גם תתני לו לפרק לבד את המילה לצלילים
איזה נשמות שאתן!!!! אני עוד רוצה לענות לכם אחתאוהבת את השבת

אבל בינתיים פשוט תודה ענקיתתתתת לכל אחת!!!!!

כמה זמן ומחשבה השקעתן!!

איזה חיבוק זה..

אשריכם ישראל

מה שאצלנו עבדפלספנית

בעזהי"ת

 

פשוט מצאתי ספר שהיא רצתה לקרוא כי חברות שלה דיברו עליו (הארי פוטר הראשון..) 

הוא ארוך מאוד וקשה למדי 

ואז

א. הבטחתי לה שכשהיא תסיים לקרוא אותנו, נשב רק אני והיא לצפות בסרט עליו עם פופקורן או משהו כזה זה לגמרי תימרץ אותה

וב. סיכמתי איתה שאת הספר הזה אנחנו קוראות יחד- בהתחלה עמוד היא ועמוד אני, אח"כ שני עמודים היא ועמוד אני.. 

זה לקח כמה וכמה חודשים טובים 

אבל בסופם היא הייתה ככ מסופקת 

שאת השני, השלישי והרביעי היא קראה תוך חודשיים אח"כ. (לא הרשיתי לה להמשיך)

 

נראלי שהיא הייתה באמצע ג' אז לב' הייתי מחפשת ספר אחר כמובן..

 

גם היום היא ממש לא קוראת כל דבר ודיי בררנית בספרים שלה- היא צריכה שזה ממש יעניין אותה כדי שתקרא את זה (בשונה ממני ומהבת השניה שלי, שקוראת כל מה שכתוב בגדול) 

 

 

עוד דבר שמאוד גרם לה לאהוב לקרוא זה להשתמש בזה כזמן מיוחד- כלומר, הקטנים הולכים לישון ב8 ורק מי שגדולה ויודעת לקרוא מותר לה להמשיך לקרוא ספר עד 8:30/9.. זה לא זמן משחק- כלומר בעיקרון כולם הולכים לישון ב8- רק מי שקורא מותר לו להשאר עוד קצת לקרוא בשקט.. 
 

והספרים שהכי עבדו בכיתה ב' פהפלספנית

בעזהי"ת

 

איזדורה מון, כל הסידרה. וגם סדרת הנסיכות.. 

תודה רבה על הפירוט!!אוהבת את השבת
רעיון מהמם וגם הדרך שעשית בה את זה...


ממש תודה לך!

המלצות עבור תולעת ספרים בת 7?אין לי הסבר

מצד אחד קוראת שוטף

מצד שני כשיש סיפור ארוך זה מקשה עלייה

הרפתקאות דוד אריה, למשל, קשה לה עם האורך של הסיפורים, מצד שני ספרי ילדים כמו הבית של יעל היא בולעת בשניות...

היא גם אוהבת אנציקלופדיות לילדים, שכל עמוד יש נושא אחר.

מחפשת משהו בין לבין, שיהיה מעניין...

ספרים של מנוחה פוקס וכדו'. זה סיפורים סיפוריםיעל מהדרום

כה עשו חכמינובוקר אור

ספרים חרדים הולך? וספרי פנטזיה?מתואמת

יש סדרת פנטזיה חרדית שמתאימה לילדים צעירים. ספרים עבים יחסית, אבל יש הרבה ציורים בכל עמוד - פוצולופופום של תמר מור.

זוכרת גם ספר מתוק שהיה לנו פעם בשם הבובה דוש, שמתאים בדיוק לקונספט שאת רוצה.

גם הספר סיפור של התחלה של רבקי פרידמן מתאים (הוא מיועד לילדים בכיתה א'), והבונוס שיש גם הקלטה שלו, אז יכול לעזור לה לעקוב.

ולמנוחה פוקס יש שתי סדרות בדיוק לגיל הזה - אביחיל בן חיל ואביגיל בת חיל.

יש המון..אביולאחרונה

יכולה להתחיל לפרט, אבל למה שלא תלכו לספרייה והיא תבחר פשוט?

ילד בן 5 שכנראה ישאר עוד שנה בגןמתחדשת111

איך מסבירים לו?

למה כבר עכשיו את סגורה שהוא ישאר?מתיכון ועד מעון

יש עוד המון זמן עד שנה הבאה...

שולחים בקשות במרץ למניינם, ומתחיליםמתחדשת111

במילוי טפסים סביב ינואר פברואר

אני יודעת מה הלו''ז, זו העבודה שלימתיכון ועד מעון

אני רק שואלת למה כבר עכשיו את בטוחה שישאיר, יש עוד המון זמן, אולי דברים ישתנו

אני נערכת לזה כרגע זה הכיוןמתחדשת111

אשמח לדבר בפרטי אם מתאים לךמתחדשת111

מתאים, תמיד מתאיםמתיכון ועד מעון

מוזמנת בשמחה...

עדיין יש עוד זמן... לפחות עוד זמן עד שתסבירו לומתואמת

לי יש ילדה שנשארה שנתיים בגן חובה, אחרי שכבר הייתה שנתיים בטרום חובה (אצלנו הגנים לבנות הם דו-גילאיים).

לא זוכרת מה בדיוק אמרנו לה - כנראה בפשטות שאנחנו רואים שיהיה לה טוב להיות עוד שנה אחת בגן, ובע"ה כשהיא תעלה לכיתה א' היא תהיה בין הגדולות ויהיה לה כיף. (היא לא הכי גדולה בכיתה, אפילו... נולדה בסוף חשוון)

אין לה שום משקעים מזה ב"ה.

זה גן רק של שנתון 1?יעל מהדרום

אז זה שונה מאצלינויעל מהדרום

לא מסבירים עכשיו, לקראת סוף השנה אם עדיין יש צורךשימושית

להשאיר את מסבירה לפי הסיטואציה.

יש גננות ש'בוחרות' ילדים שישארו לעזור להן שנה הבאה עם הילדים החדשים שנה הבאה

ורוב החברות שלי הסבירו לילדים שבסוף השנה בודקים מי מוכן לכיתה א' ומי כדאי שישאר עוד שנה בגן.

תגידי לו מעכשיו באופן כלליחילזון 123

שיש ילדים בגן שעולים לכיתה א בשנה הקרובה ויש ילדים שלומדים שנתיים בגן, כדי להיות יותר מוכנים לביה''ס, ואז עולים לכיתה א.

והגננות וההורים מחליטים על זה לקראת סוף השנה.

וזהו שידע שאפציה כזו קיימת

אין הרבה מה להסביר מעבר לדעתי

תודה שהגבתןמתחדשת111

התכוונתי לשאול איך לספר לו בבוא העת. לא חשבתי לספר לו עכשיו..

כמובן אם נחליט שכן- כרגע זה הכיון- אני תוהה איך לומר לו

לדעתי עדיף שהאופציה תהיה על השולחן מראשחילזון 123

שידע במעורפל שזה קיים

ככה זה לא יהיה דרמטי אם תצטרכי ''לבשר'' לו בהמשך

גם אני חושבת ככההשם שלי

אפשר עכשיו לדבר איתו על זה תיאורטית.

שאחרי גן חובה עולים לכיתה א'. אבל יש ילדים שההורים והגננת חושבים שכדאי להם להישאר עוד שנה בגן, כדי שהם יעלו לכיתה א' יותר מוכנים.

בדרך כלל זה ילדים שהכי קטנים בגן, ואם הם נשארים עוד שנה הם יהיו מהגדולים בכיתה.

יכול להיות שיש לו בגן ילדים שנשארו עוד שנה ועכשיו הם כבר בני 6, ואז זאת מציאות שהוא מכיר.

בהמשך השנה, אם תחליטו להשאיר אותו עוד שנה בגן, או שתתלבטו לגבי זה, אפשר להסביר לו שככה הוא יכנס לכיתה א' יותר גדול ויהיה לו יותר קל.

הילדים שלי מכירים את המציאות הזאת.

לרובם היו ילדים בגן חובה שהיו גדולים בשנתון כי נשארו עוד שנה בגן, וגם ילדים שלא עלו איתם לכיתה א'.

הבן שלי עכשיו בשנה הראשונה בגן, והוא מהקטנים בשנתון, עוד חודש הוא יהיה בן 3.

וכבר עכשיו אנחנו מדברים על זה בבית. הרבה פעמים הילדים מדברים ביניהם באיזו כיתה כל אחד יהיה עוד כמה שנים, ותמיד אני אומרת שיכול להיות שהוא יהיה עוד שנה בגן חובה. למרות שצריך שהוא עכשיו, לא נראה שהוא יצטרך עוד שנה בגן.

מוסיפה, שאני לע יודעת אם התהליך זהה בכל מקום, אבל לפחות אצלינו בשנים האחרונות הקשיחו את התהליך להישארות בגן. צריך המלצה של הפסיכולוג, ואישור של ועדה במועצה. לוקח זמן עד שמקבלים תשובה, ובזמן הזה יכול להיות חוסר וודאות. לא יודעת אם כדאי לחכות לתשובה סופית ורק אז לשתף את הילד, או שעדיף להסביר לו כבר לפני והוא יהיה חלק משלב האי וודאות.

בדיוקנירה22

אצלי למרות שעשיתי כל השנה הכנה מראש, ברגע שאמרתי לה שהחלטנו סופית שתישאר היא פרצה בבכי, אז אם לא היינו מכינים מראש זה היה הרבה יותר גרוע

ומוסיפה נקודה חשובה שאני גיליתי בדרך הקשהנירה22

אם אתם זכאים להנחת תמת בצהרון, צריך אישור מרופא התפתחות שהילד צריך עוד שנה בגן. לא מספיק הפסיכולוגית של הגן.

לי לא היה את זה וכמה שהתעקשתי לא קבלתי דרגה

בכלליות הוא מכיר, הוא היה שנה שעברהמתחדשת111אחרונה

בגן טרום וחובה עם כמה ילדים שנשארו שנה

כמה שעות הלכה לומדות הבנות אצלכם?ירדנית

מרגיש לי שבקושי נותנים לזה מקום, ביסודי בטח אבל גם עכשיו באולפנה מרגיש שאין על זה דגש בכלל.

אצל קרובי משפחה חרדים עד כמה שנחשפתי זה ממש לא ככה, ודינים נחשב מקצוע עמוס וקשה.

שעתיים בשבוע. נשמע לי רגיל.יש עוד הרבה מקצועותחילזון 123

לא יודעת, יהושע, שופטים, שמואל לדעתי למדו כברירדנית

3 פעמים.

הלכות כן הייתי שמחה לראות יותר דגש, ברור שבסוף הרבה לומדים בבית אבל דווקא נראה לי חשוב לשים על זה יותר דגש.

אני שומעת על אחייניות שלי שעושים להם כנסים שלמים על נושאים כמו כיבוד הורים ושבת

אין לי עדיין בנות באולפנהאר

אבל באמת דיברנו על זה עם חברים לא מזמן

שבעבר למדו יותר הלכות ודינים והיום הרבה פחות

ואז בנות יוצאות לחיים ולא יודעות הרבה הלכות

באולפנה של הבת שלי למדו רציני למדימתואמת

אבל באמת הן הולכות שם לפי תוכנית הלימוד החרדית, פחות או יותר...

אני מלמדת בבית יעקב. יש 2 שעות הלכה בשבועאמהלהאחרונה

בוקר124816

"אתה רוצה להסביר לי? יש משהו ספציפי שבגללו אתה לא רוצה ללכת לבית ספר עכשו?"

"כן"

"מה?"

"לימודים"

למי יש עצה לשליחת מתבגרים לבית הספר בבוקר?

עד שקמים גם לא רוצים ללכת.

מתבגר שישי ככה שנסיון יש, אבל עדיין לא הצלחתי ללמוד מהניסיון....

לנסות להבין מה מפריע לו "לימודים"על הנס

אח זה סתם מצב רוח אין מה לעשות עם זה.

הרי להכריח אותו ללכת אפשר אבל ללמוד אי אפשר...

אבל אפשר לנסות למצוא מה כן ממלא אותו ויש לו בזה עניין.

אצל אצל הבנות יש השקעה מטורפת בתחום שמעניין אותה וזה שיפר פלאים את היחס שלה ללמודים...

מכירה ילד שההורים הבינו שלמודים זה לא התוכניות שמתאימות לו כי הוא לא מצא את עצמו בזה. ושלחו אותו להמון קורסים שהיה לו עניין בהם,בסוף פתח עסק עצמאי.הלימודים לא בהכרח תרמו לו משהו....(הוא גם אאוטסיידר מטורף,אין משהו שהוא לא מבין בו)

זה מאתגר ממש,שולחת לך כוחות.

כל נער ודרכו שלו....

תחושה שלי שסתם מצב רוח124816

ובנוסף שילוב של יום חופשי שלי ביחד עם יום חופשי של המחנך...

מסתבר שזה כנראה משפיע גם על מתבגרים, אצל הקטנים ברור לי שזה משפיע, ברגע שהם מבינים שאמא בבית והמחנך לא בבית הספר, החשק ללכת נעלם...

ויש לו גם דוגמאות קרובות של כאלה שבמקום ללמוד הקימו עסק עצמאי, אז גם זה מוריד את החשק ללמוד.

אחת הבנות שלי גם ניצלה סיטואציה דומה כדיעל הנס

לוותר על הלימודים.

היא ספציפית בת 15.5 אמרתי לה תדעי לך שכדאי לחשב מתי להעדר ומתי לא,ובקרוב יתחילו הבגרויות הפנמיות,אז שתעשה את השיקולים שלה.ובזה גמרתי את הנושא ושחררתי.

היא בחרה להישאר.....

אבל אני לא נגד יום חופש מידי פעם,אם הם מודעים להשכות ולוקחים אחריות.

אני הופכת את זה לפעמים לזמן איכות איתם.

תלוי בנסיבות ובסיטואציה.

יש איזה שלב שהם מבינים שקשה יותר להשלים ועדיף להם לבוא.

זה קורה רק לעתים קרובות?רינת 24

אם זה רק פעם ב… הייתי מאפשרת לו להשאר.

אצלנו מותר להעדר עד 20% מהשיעורים (כולל מחלות ושאר סיבות מוצדקות) מעבר לזה מורידים בציון הסופי…

יש להם איזה תקרה מסוימתעל הנס

אבל לפעמים הן מעדיפים להעדר מיום שיש בו פעילויות /הרצאות/סדנאות ולא לומדים רגיל.

שזה בהחלט שיקול שלהם.

אחת הבנות שלי מרגישה שיום כזה היא שורפת את הזמן וממש מתבאסת ללכת.

אפשר לנסות למצוא יחד סיבות אחרות להגיעמתואמת

אולי חברים, אולי משהו מעניין בדרך ללימודים, אולי מורה מוערך ששווה לדבר איתו בהפסקה...

(אבל בעצם אין לי ממש ניסיון כזה, אף שיש לי מתבגרים וילדים שמסרבים ללכת ללימודים לפעמים...)

יש לי בעיה דומה , כיתה ג...מנגואית

אין לי בעיה לקחת לעבודה

אבל גם האחים רוצים להצטרף וזה לא שייך לקחת יותר מ1

בכיתה ג' "שיטת העבודה" היא אחרתמתואמת

עדיין אפשר לחייב את הילד לעשות מה שההורה אומר - כמובן, בצןרה שהוא ישמח לשתף פעולה.

ולדעתי בכיתה ג' בעיקרון זה לא רגיל שילד לא רוצה ללכת ללימודים, ולכן צריך לברר לעומק מה הסיבה ולטפל בהתאם.

(אני כותבת מניסיון אישי, כמובן...)

איך מגלים מה הסיבה?מנגואית

הילד אומר דברים שנשמעים לי יחסית שוליים כי מחליף יום / מקצוע כל כמה זמן

בסגנון כזה: מורה שכועסת על אחרים, מורה שנותנת הרבה שב, מקצוע שקשה לו,

זה לא דברים חמורים, מצד שני לא נעימים,הגיוני שלא ירצה ללכת לבית ספר

זה באמת קשה מאודמתואמת

אנחנו עושים את זה בעזרת הדרכת הורים...

אפשר גם להתייעץ עם המורים, שבעלי ניסיון בדרך כלל.

נשמע שאצלכם זה יושב על משהו עמוק ממה שהוא אומר בפה. אולי הוא ילד רגיש מאוד, ואז מוצף בקלות? או שיש לו קושי לימודי אמיתי?

באמת צריך לחקור את זה...

תודה. הדרכה הייתי בעבר שווה לחזור בלי קשרמנגואית

ברור לי שהוא ילד רגיש מהממוצע.לא יודעת אם "רגיש מאוד"

הדרכת הורים היתה טובה פשוט יקרה וצריך כוח

בעה שאצליח למצוא לזה זמן

העלות באמת פקטור...מתואמת

מקווה שתצליחו בכל זאת, אפילו רק להתייעצות מדי פעם❤️

בן כמה הוא?נעמי28

בד"כ מתבגרים לוקחים אחריות מעצמם בחטיבה עליונה כשמתחילים בגרויות ויש משמעות לחיסורים.

אצלנו יש כמות מסוימת של חיסורים שמעבר אליה יש הורדת נקודות בבגרויות.

כיתה ז124816

באותו יום בסוף הוא קם והתארגן,

שבוע קודם גם ביום החופשי שלי לא רצה לקום ואז גילינו שיש לו קצת חום אז נשאר כמובן בבית, שמענו אח"כ שבאותו יום חלק מהחברים בכיתה עשו שטויות מסוכנות (יום חופשי של המחנך) אולי זה גם קצת הלחיץ אותו.

לגבי לקיחת האחריות יש לו בבית אחים גדולים שלקחו אחריות בגיל מאוחר יותר והתחילו להגיע בזמן וגם כאלה שלקחו אחריות בדרך שלהם ובחרו דרך אחרת שלא כוללת לימודי תיכון.

יכול להיות שזה גורם לי להיות לחוצה יותר כשהוא לא קם בזמן... כי לא יודעת לאיזה כיוון זה יתפתח אצלו.

שני הבנים שלי כשהיו ב ז'על הנסאחרונה

חיפפו ממש.

הם לא טרחו בכלל להשקיע הרבה החסירו,אבל הם התקדמו בחומר שלהם לבד בבית.

הגדול היה בז' בקורונה,השני לא הבין שהקורונה עברה....ואם הגדול זילזל אז אין סיבה שהוא יהיה רציני.

כן היה לשניהם בעיות שונות בחברה בכיתה.

ואני לקחתי המון אויר והשתדלתי להתפלל,בגדול ממש הייתי בלחץ.בשני כבר פיתחתי חרדות😬

שניהם בכיתה ט אחרי שנתיים התאזנו,

לקחו את החיים ברצינות והתחילו להתמיד.

גם אני בשאלת מתבגרים, מתבגרות, נכון יותרמתואמת

רבע לאחת עשרה בלילה, הטלפון הנייד של הילדים מצלצל, בת ה-12 (שהטלפון נמצא בשימושה הכמעט בלעדי) עונה -

חברה מתקשרת ללמוד למבחן מחר😱

וכשהערתי לה שהשעה מאוחרת מדי, היא אמרה שלא ידעה שצריך להביא למבחן את דף החזרה מלא (הייתה חולה השבוע אז החסירה), ולכן אין לה ברירה.

מה דעתכן על זה? איך נכון להתנהל ספציפית עכשיו ומכאן להבא?

(הבת הבכורה שלי בדיוק חזרה הביתה הערב, אז שאלתי אותה אם לה בגיל הזה הוריתי ללכת לישון עד שעה מסוימת. היא אמרה שהיא פשוט לא עשתה בעיות עם זה אז אמנם זו לא המתבגרת הראשונה שלי, אבל בכל זאת ההתמודדות חדשה לי)

האמת שאני רק אומרת שזה מאוחר מדי לדעתייראת גאולה

אבל לא מתעקשת על זה, כי גם אצלנו זה נדיר. אז כשזה גם עניין חברתי וגם יש תירוץ טוב, אני מעדיפה לשחרר.

אם יגיעו ל12, אני כן אעצור אותה שזה מוגזם ואני לא מרשה להמשיך.

העניין הוא שזה כבר לא נדירמתואמת

היא הרבה פעמים מאחרת לישון לאחרונה, בין אם כי צריכה לסגור דברים חשובים בטלפון עם חברות, ובין אם כי היא רוצה לפטפט עם האחים הגדולים שלה, ובין אם סתם כי היא נמרחת...

ולאחרונה קשה לה לקום בבקרים (אחרי שבעבר הייתה מזנקת). עכשיו למשל היא עדיין במיטה😬

לא יודעת מה נכוןהשם שלי

אצלי בת ה 9 הולכת לישון מאוחר, והיא עוד קטנה.

היום ב 22:15 היא התחילה לקרוא ספר על הספה.

באיזה שהוא שלב בעלי גירש אותה למיטה.

ב 23:00 היא עדיין קראה במיטה עם פנס.

לא יודעת מתי היא נרדמה.

גם אצלי הצעירים יותר נרדמים מאוחרמתואמת

(והלוואי שהיו רק נשארים במיטות)

ההבדל הוא שעליהם אני יודעת שאני צריכה להיות אחראית ולהכריח אותם לישון. בגיל 12 אני כבר מתלבטת כמה זו האחריות שלי וכמה אני אמורה להשאיר לה את האחריות...

כשאני הייתי ילדהאנוני.מית

שרפתי חצאית ככה. לקחו לי את האור וקראתי ספר עם מנורה שהוסתרה בחצאית.

אין לי בת 12 עדיין, אבל נראה לישימושית
  1. זה עדיין גיל צעיר שכן נכון להגדיר שעת שינה קבועה (נראה לי 22:00-22:30 גג)

  2. בלי קשר להגבלת שינה, יש עניין גם בללמד איזה תעסוקה עושים מתי... כשזה חריג אז אפשר להתגמש אבל קודם צריך להיות ברור שטלפונים עושים רק עד שעה איקס ולימודים עד שעה וואי וכו'.

אבל דברי איתי עוד שנה וחצי

תודה רבה! כיוונים טוביםמתואמת

אדבר איתך עוד שנה וחצי בלי נדר (אבל כמו שאני רואה מהניסיון שלי - לא כל המתבגרים אותו דבר...)

בעיניי חשוב להציב גבולות גם בתחום הזהגלי מטר

גם לי יש בת 12 ויש לה שעה שהיא צריכה להיות במיטה ואם צריך באיזשהו שלב שלב אנחנו מבקשים ממנה לסגור את העיסוקים שלה ולנסות להירדם. כמובן שהכל מתוך תקשורת מכבדת ולא בהנחתה ובקשיחות. נראה לי חשוב ללמד אותם מה שייך לעשות מתי, ואני באופן אישי לא חושבת שנכון ללמוד בשעות האלה בכיתה ז, ובטח שלא בטלפון. אני מרגישה שזה גיל שהוא ממש שלב מעבר, עדיין יש לנו הרבה מרחב להשפעה על ההרגלים והלו"ז שלהם וכדאי לנצל את זה ולעזור להם להגיע אל הכיוונים שנכונים בעינינו. כשהיא תגדל יותר מטבע הדברים יהיה לה יותר מרחב פעולה ולו"ז גמיש יותר ותהיה לה גם יותר מסוגלות לנהל את זמנה בצורה נכונה, אבל בגיל 12 זה עוד לא השלב בעיניי ויש יותר צורך בגבולות שלנו.

דווקא אני מרגישה הפוךירדנית

שבגלל שיש להם רצון גדול לעצמאות, אבל הרוב עדיין בשליטה שלנו, בתחום כזה כל עוד לא מפריע להתנהלות היומיומית שלה, כן מעדיפה לתת לה מרחב בחירה.

תודה על הכיוון הזה!מתואמת

זה גם מה שאני מרגישה, רק לא הייתי בטוחה אם אני צודקת.

איך את אומרת לה את זה? בדרישה או בבקשה?

עד כיתה ו הקפדתי יותרירדנית

וישנו בזמן יחסית

מהמעבר לאולפנה השתנה פה הקצב והן ישנות מאוחר יותר.

כל עוד לא מפריע לתפקוד לא רואה בזה בעיה שיישארו ערים, אבל כן יכולה להגביל טלפון אם רואה שהשעה מאוחרת

זה העניין, שזה כן מפריע לתפקודמתואמת

היא מתקשה לקום בבוקר...

באמת אצל הבכורה בסביבות גיל 14 הפסקתי לומר לה ללכת לישון, כי ראיתי שהיא מצליחה לקום בבוקר בכל מקרה, גם היא תלך לישון מאוחר.

אבל אצל השנייה כרגע אני רואה קשר ישיר בין שינה מאוחרת לבין קימה מאוחרת... (למעט הלילה האחרון, שאף שהלכה לישון מאוחר קמה מוקדם - יתרונות חד שנתיים של המעבר לשעון חורף)

בת אחת שלי גם זקוקה מאוד לשעות שינה שלהירדנית

אצלה זה מתבטא בעצבנות יתר כשהיא עייפה ולא באיחורים.

כשהיא מגזימה אני כן אומרת לה שאם לא תלך לישון תהיה עצבנית מחר, אבל זה לא שאעשה כיבוי אורות ואשלח אותה לישןן, אלא רק אתזכר מדי פעם, ובאופן כללי מכוונת אותה לסיים את כל הארגונים שלה מוקדם.

תודה!מתואמת

בוודאי ששולחת לישוןאר

בת 11.5 ובן 13

הבת הולכת סביב 22:00-22:30

ובן ה13 משתדלים עד 23:00 לפעמים זה גם אחרי

אבל כמובן שמעירים להם ושולחים אותם לישון

א. כי אנחנו רוצים קצת שקט

ב. יותר חשוב - הם צריכים לישון והם עדיין קטנים. אם לא אשלח אותם לישון ימשכו בכיף עוד...

וגם אם קמים בבוקר בסדר זה עדיין לא בריא ולא טוב

יש לי גדולים בני 17.5 ו19 שלהם כבר לא אומרת

הם כמובן ה2בה פחות בבית

אבל גם בתקופות שהם בבית זה שלהם בדרכ

תודה! מאיזה גיל לגדולים הפסקת לומר ללכת לישון?מתואמת

ובאשר לשקט - גם אני לגמרי זקוקה לו, אבל כבר הבנתי שאין לי הרבה סיכוי... כן לפעמים שולחת אותם מהסלון, אבל זה לא אומר שהם הולכים לישון...

אני יכולה להגיד לך מה קורה אצליעל הנס

אני במצב הזה עונה במין הלם מעןשה,מה? עכשיו? היא ישנה,אי אפשר לשאול אותה...

וקרו לי מקרים דומים לזה.

האחריות אצל המתבגרים לשינה היא נטו עליהם.

אבל הם הולכים לישון בשעות סבירות לחלוטין.

גם לקום בבוקר בזמן זה נטו עליהם...

בחופש הם יותר מרשים לעצמם,

אבל עם הקטנים זה סיפור אחר לגמרי....

קודם כל אני בלנית אז בקיץ אני חוזרת לקראת עשר וחצי לפעמים מאוחר יותר.בדרך כלל רק אז אני מתחילה השכבות🤦‍♀️ואז הבוקר הוא פרויקט בפני עצמו.

אבל אני בהחלט משקפת להם שאם יישנו מוקדם בבוקר יצליחו לקום מוקדם ויהיו עייפים פחות.

אני כן רואה שלקראת גיל 10 זה מאד מחלחל להם

והם לוקחים אחריות על זה.

אני הולכת לישון בזמן שלי,מתעלמת מהם.

אח הקטנים לא נרדמו קודם בגלל הגדולים אז הגדולים אחראים עליהם,לא קורה הרבה אבל קורה.

גם אני עשיתי כמה פעמים כמוךמתואמת

אבל אז חששתי שאולי אני גורמת לה לפדיחה מול החברות...

בכל אופן, אנסה לאמץ קצת את הגישה שתיארת.

(ואני רק מתפעלת מזה שהגדולים אחראיים על השכבת הקטנים - לא מובן מאליו! וכמובן, מתפעלת מעבודת השליחות שלך❤️)

בעלי טוען שמצאתיעל הנס

עבודה כזו שכל השעות הקשות בבית נופל עליו,

ואני כזה:איך זה מתבטא אם אני חוזרת הביתה להשכבות?

ולמען האמת,הוא כמעט לא בבית בשעות הללו,

והגדולות שלי באמת מקסימות בלעדיהן לא הייתי יכולה לצאת לעבוד.

וכן הם לוקחים אצלי אחריות מגיל מאד קטן.

אני כן רואה את הבת 8 שלי מתקתקת עניינים בבית,בת 10 לוקחת אחריות על הקטנים.

והמתבגרות מנהלות את הבית.

משתדלת שהן לא ירגישו שזה שלהן אבל בפרוש שיהיו מעןרבות ואם בגללן קרה משהו שישאו בתוצאה,

אבל זה המון סיבה ותוצאה פחות עניין של לנסות להטמיע הרגלים ופחות עניין שלי להיות אחראית על המעשים שלהן.

לגבי הפדיחות,אני מבינה לחלוטין,פעם גם היה לאחת הבנות שלי דיון עם חברה על זה😏

הבת שלי ממש לא מתרגשת מזה,אמרה לחברה,כן אם אני לא ישנה בזמן אני גם לא מרוכזת כמו שצריך בכיתה,ובשעה הזאת לא מתקשרים לאנשים אחרים.....פדיחה להעיר הורים של חברה.

אבל הבת שלי חנונית עם קבלות😉

במקום מסוים זה נחמד, בת חנונית כזו🤭מתואמת

בכל אופן, הבנות שלך נשמעות מקסימות!

תודה🙏על הנסאחרונה

בעלי מוותר על הילד שלנואנוני.מית

מתבגר מתחיל. על הרצף. אין לו שום רצון לעשות שום דבר שהוא לא רביצה מול מסך.

רשמתי אותו לחוג שחיה (מעורב, לא שלמה עם זה אבל זה מה יש).

כשהוא הולך הוא נהנה. כשמשהו משתבש לו הוא פשוט לא הולך ואני נכנסת ללחץ שילך כבר ושלא יפסיד ומגעיל לי.

אתמול הוא לא הלך. החליט שכואב לו הראש וטרק את הדלת. ניסיתי לבקש מבעלי שיוציא אותו אבל 'הוא בעבודה'.

בעלי מבקש לבטל לו את החוג. אין לו כח או רצון לרדוף אחריו, ומצידו שיהיה שקט

אני נקרעת. וכל פעם שאני מבקשת ממנו עזרה גם כשהוא עוזר (והוא מנסה) בסוף זה 'בעיה שלי' ומצידו לבטל את החוג ולא להמשיך.

זה חוג יקר.

אני רוצה שהילד יזוז. עושה לי רע לראות אותו כל היום בבית חוץ מהמסגרת. לא תנועת נוער ולא כלום. אם אנחנו סוגרים לו את האינטרנט הוא נשאר במסך, פשוט עם סרטים שיש לו במכשיר עצמו.

איכס. מגעיל לי.

קודם כל חיבוק, גיל ההתבגרות צריך ללמוד לשנות פאזהשמשית123

מצד אחד הם גדלים ואנחנו לא יכולים להגיד להם מה לעשות, מצד שני זקוקים לטונות של חום ואהבה והרבה עין טובה.

תנסו ליצור איתו קשר, שיהיה זמנים של חוויות משותפות. אני לא יודעת בן כמה הוא, אבל אם זה ממש תחילת גיל ההתבגרות אפשר להטיל וטו על מסך, כמובן אחרי שיחה טובה, קביעת עקרונות וזמנים, אבל יכול להיות שהוא נשאב למסך ולא נשאר לו שום מוטיבציה למשהו אחר. יש הרבה חומר ברשת איך לעשות את זה נכון, אבל זה בעיניי דבר ראשון.

הוא רוצה חוויות משותפות מאוד פיזיותאנוני.מית

לגוף שלי זה לא מתאים. כל טיול "רך" שמתאים לגוף שלי אחרי כמה וכמה לידות הוא מעדיף להישאר בבית.

להטיל וטו על מסך - ניסינו בעבר. לא היה גיבוי. הילד שהיה קטן יותר היה פותח בהתקפי זעם אלימים עד שנשברנו. כשהיה קטן יותר הייתי אומרת לו "די סרט" וזה היה פשוט התקף זעם. הוא היה מכה אותי פיזית ושובר חפצים בבית. כשהייתי מזעיקה את אבא שלו שיבוא לעזור הוא היה פשוט מחזיר לו את המסך רק כדי שיוכל לחזור לעבודה שלו ולעיסוקים שלו.

בשלב מסויים בעלי התחיל לחסום לו את האינטרנט. זה עבד קצת. עד שהילד למד ביוטיוב (הילד בכללי לא רואה שטויות, רואה סרטים של גאונים) איך מורידים סרטים לטלפון עצמו. ומאז הוא פשוט מוכן שהעונש הזה יגיע.

בשביל להתקין בקרת הורים על הטלפון צריך את הטלפון. והילד ישן עליו. בכללי היו לו התקפי זעם על עוד דברים אבל הנושא הזה רגיש לו ממש.

אז נשמע שיש פה בעיה עמוקה יותרשמשית123

כשאין כלים באמת זה קשה לעשות שינוי כזה, הייתי מחפשת קודם כל הדרכת הורים מסודרת, עדיף כמובן בזוג, ובהמשך לשקול טיפול גם בשבילו.

יש חוויות משותפות של טיולים האטרקציות, אבל זה לא משהו שאפשר לעשות ביומיום. תנסי ליצור הזדמנויות כאלה ביומיום, שעה ביום שיושבים לאכול יחד, לראות יחד משהו, להיות חלק מהעולם שלו.

קשהתהילה 3>

נשמע שהפער בין התפיסה שלך לשלו ביחס אליו קשה לך. מציעה לדבר על זה. זה לגיטימי שהוא רואה את הדברים אחרת. זה לגיטימי גם שזה מבאס אותך כי מאד חשוב לך שיתפתח ויעשה דברים עם עצמו.

מציעה לשתף את בעלך בתחושות שלך, ומתוך כך לנסות למצוא מענה לך וגם לילד

מעבר לזה, ניתן למנוע מסך גם במכשיר אם זה חשוב לך. להגדיר שעות שאפשר מסך ושעות שלא. ובמקביל להציע דברים אחרים כמו ספרים, ערכות מדע, ובכללית למצוא דברים ותחביבים שיכולים להעסיק אותו.

הבית מלא בספרים וצעצועים ודבריםאנוני.מית

ולגו.

קניתי לו רחפן. שיחק בו אולי 3 פעמים.

קניתי לו חוגים יקרים כמו השחיה הזה - צריך להתחנן שהוא ילך ולהכין לו את התיק כאילו שהוא ילד בן 5. אם התיק לא יהיה מושלם הוא לא ילך.

הוא מוכן לשחק בדברים שהם לא מסך אבל כשאני (או אבא שלו) איתו. לא כשהוא לבד. כשהטלפון שלו התקלקל חשבתי שאולי זה שהטלפון שלו מקולקל ירגיע אותו קצת. זה לא עזר. הוא פשוט נהנה מזה שאנחנו לא יכולים לתקשר איתו וחגג על זה (גם לא הלך לבי"ס בתקופה שלא היה לו טלפון, כן ערבנו קב"סית, זה לא עזר)

בסוף נשברנו ולקחנו לתיקון.

אין סיכוי לקנות לילד כזה טלפון מקשים. אפשר, הוא לא יסתובב איתו ואז לא השגנו שום דבר. התקופה שהוא היה בלי טלפון הייתה סיוט בשבילי יותר מאשר בשבילו.

לא יודעת כמה כסף השקעתי שיהיה עוד דברים חוץ מהמסכים. זה לא הועיל. הוא היה משחק בדבר החדש חמש דקות וחוזר למסך.

וגם להגביל את המסך לא היה אפשרי. בשנים שהילד הזה היה קטן יותר אני הייתי בדיכאון ועם כדורים ובמיטה ובעלי פשוט שם אותו מול המסך כל הזמן רק כדי שיוכל לעבוד ושיהיה לו שקט. כעסתי עליו על זה מאוד אבל זה לא עזר. הייתה תקופה נוראית.

הקורונה הייתה עוד יותר איומה והרגה את הכישורים החברתיים שעוד קצת היו לו לפני כן. פתחנו לו מחשב בשביל השיעורי זום הדפוקים. אז הוא היה נכנס לשיעור במחשב ורואה סרט במסך מפוצל.

עם ילדים אחרים בבית אני כן מצליחה להגביל שעות בהיה. איתו - לא.

נשמע ממש ממש לא פשוטתהילה 3>

מקווה שיש ךכם הדרכת הורים, גם כדי לאוורר את התחושות הקשות, לקבל הכוונה לגביו וגם הזדמנות לשיח זוגי על היחס כלםיו

יש לכם הדרכת הורים?מתואמת

אני מבינה נכון שהוא על הרצף האוטיסטי?

זה דורש עבודה אחרת מאשר עם מתבגר "רגיל", וזה באמת עלול לעורר קושי רגשי אצל ההורים וייאוש...

בהדרכת הורים טובה יוכלו לעזור לכם בזה.

❤️

אולי למצוא לילד חוג אחר?רינת 24

אצלנו באזור יש חוג כדורגל לילדי צמי"ד אבל גם אם אין אצלכם… אולי הוא פשוט מעדיף תחום אחר?

יכול להיות גם נגינה, שחמט וכו'

(אם הוא לא יודע בכלל לשחות אז בעיני כן שווה להתעקש איתו כי זה יכול להציל חיים)

מצטרפת לשאלהמתיכון ועד מעון

האם יש לכם הדרכת הורים המותאמת לנוער על הרצף? האם אתם בקשר עם הורים נוספים שיש להם בני נוער על הרצף? האם הוא במעקב רפואי?

נשמע שאת עושה המון אבל אולי צריך לשנות כיוון

יש הדרכהאנוני.מית

אבל הזמן שם מוקדש לבעיות יותר קשות שיש לנו איתו ולהתקדמות במקומות אחרים. יש מעקב פסיכיאטר. יש גם כדור שהוא מקבל אבל לא לוקח.

תודה !

אני ממש מבינהמתיכון ועד מעון

אבל השאלה נשמעת מורכבת, וגם הנושא של הטיפול התרופתי, שנשמע לי כדאי לחשוב ביחד.

זה לא השאלה הקונקרטית של כן או לא בריכה אלא באופן כללי ההתנהלות הזוגית שלכם מולו

כל הכוח נמצא אצלך, רק תשתמשי בו נכוןמשה.ב

את נקרעת כי את סוחבת את זה לבד, וכל פעם שאת מבקשת עזרה זה חוזר אלייך בתור 'בעיה שלך'. זה מתיש. במקום להסביר לו שוב ושוב למה החוג חשוב, תנסי לשאול אותו שאלות: 'מה לדעתך יקרה לו אם הוא יהיה כל היום מול מסך?' 'מה כן היית מוכן לקחת על עצמך?' כשהוא מגיע לבד למסקנה, הוא הרבה יותר שותף. ואז תגידי לו בפשטות מה את צריכה: 'אני לא מבקשת שתרדוף אחריו. אני מבקשת שביום של החוג אתה זה שמוציא אותו.' בקשה אחת, ברורה, בלי נאום.

לגבי הילד: אם הוא לא רוצה ללכת לחוג, וזה לא משנה מה הסיטואציה שלו, גם אם הוא על הרצף, בסופו של דבר אם את רוצה להניע ילד לעשות משהו את צריכה להביא לו תמריץ. כרגע יש לו מסכים שהוא יכול לברוח אליהם ולעשות את מה שהוא רוצה.

בתור התחלה, אם את רוצה שהילד יזוז, תוציאי ממנו את הדברים שיוצרים לו סטטיות: מחשב ופלאפון. עכשיו, אל תוציאי את זה בכוח. מה שאת יכולה לעשות בפלאפון בתור התחלה זה לנתק לו את ה-SIM, את הטלפון מהאינטרנט. אפילו לא להוציא את זה פיזית, ולא להראות לו שעשית משהו.

את צריכה להסביר לו בצורה אלגנטית ונעימה, כי את רוצה לרכוש את האמון של הבן שלך, ושלא יהיה לו אנטגוניזם כלפייך. תסבירי לו שפשוט כרגע, בשביל שיהיה לו משהו מסוים, הוא חייב לתת משהו מסוים. זה גם יחנך אותו בצורה הרבה יותר בריאה לעתיד, והוא יהיה פחות מפונק.

ככה תהני משני עולמות: גם זה יקדם אותו מבחינה פסיכולוגית להתמודד עם הדברים שיגיעו בעתיד, וגם תגרמי לו להבין שאם הוא רוצה משהו כמו הנאה מיידית, כמו מסכים, הוא חייב לעשות משהו עבור זה — כמו ללכת לחוג, או כל דבר אחר שתבחרי לנכון.

אם יש עוד שאלות, אני פה

יישר כוח על התגובהמתואמת

הפורום הזה מיועד לאימהות (נשים) בלבד, אז נשמח שגברים לא יגיבו בו.

(נעזוב את זה שזה פורום לנשים)אנוני.מית

אם היית קורא את התגובות היית רואה שכבר סגרנו לו את האינטרנט והוא למד לאגור סרטים ותוכן בטלפון בידיעה שהעונש הזה יגיע. הוא לא טיפש.

בעבר כשסגרנו לו את הרשת הוא הלך לדודים שגרים קרוב. אפילו לא נכנס אליהם הביתה. ישב מתחת לחלון שלהם בשביל wifi...

נראה כמו תשובת AIרקאני

(באופן כללי צריך לשים לב לכל שם משתמש חדש...)מתואמת

קטע. למה ?אנוני.מית

אני עובדת עם AI ביום יום והתשובות שלו נראות אחרת לגמרי. את התגובה כתבתי במקלדת שלי אני בעצמי לבד. עכשיו המורה מאשרת לי את שיעורי הבית?

לא דיברתי על התגובה שלךרקאני

הגבתי למשה.ב

שימי לב לניסוח התגובה שלו

(ואם תיכנסי לכרטיס שלו תראי שכל התגובות שלו בסגנון הזה)

והמקף הקשיח !אנוני.מית

אם יש עוד שאלות, אני פהרקאני

אין דבר יותר מסגיר מהמשפט הזה....

נשמע ממש קשוחצמאהאחרונה

מבינה שאתם אצל הדרכת הורים שזה הצלה במקרים כאלה.

ונשמע שהוא שיא המורכב

כאוטיסט ועוד.

בעיקרון בגלל שזה כבר מאוד מושרש אצלו התלות במסך זה תהיה עבודה מאוד קשה לפרק את זה ולהפריד אותו מהמסך, ולו לזמן קצר.

אני הייתי מגדירה מכל הדברים שכתבת ואמרת מלחמה אחת מולו ולא בו זמנית 20 מלחמות וחזיתות

אז אם יש עוד מלחמות מולו צריך לוותר

ולדעת בשלמות שאת עושה את ההשתדלות שלך ומכאן להתפלל לה' שיעזור לו, זה ילד גם שלו.

אם המלחמה שאת רוצה לנהל זה הקטנת זמן מסך או הגעה לחוג

או פעילות אחרת שיבצע

צריך לייצר לו תכנית התנהגות עם תמריצים חיוביים ושלליים. אבל לא עם הדבר עצמו שזה המלחמה שלך אלא בדרך עקיפה.

אבל צריך בשביל זה כח ויציבות.

וכרגע הוא מצליח למוטט אותך ואת שבורה מהמצב..

שזה ממש מובן וכואב ובאמת מפרק

כי יש פחד וחרדה לשלומו ולמה יצא ממנו ושהוא מפסיד את כל העולם שלו לטובת מציאות מדומה של מסך.

יש לי אישית ילדה במצב ממש דומה

בת 13

ונמצאת ביום כ8 שעות או יותר רק במסך..

ניסינו את כל סוגי הנעילות והסגירות וזה לא עובד..

העבודה היא בחיובי

ביצרתיות

בקשר

במינונים

לא בהורדת זמן מסך

גם ראיתי כתבה על זה שיש מחקר שכבר לא צריך להוריד זמן מסך (נראה לי אודליה מתעצומות דיברה על זה)

אלא לייצר זמנים של צומת לב משותפת חיוביים וגם זמנים לבד שהילד יוצר ויצרתי גם אם זה קצת זמן ביום.

אבל הנקודה הכי עיקרית היא

שהוא חייב חייב זמנים שאתם מראים לו שאתם אוהבים אותו בסופר גלויי מוחצן

ובכל הכח כמה הוא טוב ונצרך בבית..

כל דבר פצקי טוב שהוא עושה תחציני אותו ותחגגי עליו

וזה יתן לו העצמה ויחבר אותו לרצון שרוצה עוד מהטוב הזה.

כי כרגע משיג מלא צומת לב שלילית. ולא מצליח לאסוף צומת לב מזמנים חיוביים.

מקווה שיש לו תפקיד קטן בבית ואם יש לו אז לתת לו על זה כ"כ הרבה חיזוקים

ולספר לאחים ולאבא כמה הןא טוב ושמח אותך.

ממש לעשות את זה בהתחלה מעושה ובהצגה .

הוא צריך שתעזרי לו לבנות לו תדמית שיש לו למה להיות אתנו בעולם בלי לברוח.

טוב כתבתי כמה נקודות בקצרה מקווה שעזרתי

דרכי הרגעה לפני השינה לילדת קשבמדברה כעדן.

ילדתי המתוקה בת ה11 עם קשב וריכוז ובולט מאוד שזה מפריע לה להירדם בלילה, בנוסף, היא גם עדין מרטיבה ואני כן בקטע של לטפל מהשורש ולא כל הפלסטרים האחרים... אז בגלל שממילא ברור כשמש שהיא לא רגועה לפני השינה, וזה בעיה לכשעצמה, ואולי זה גם יסייע כ"תופעת לוואי" לעניין ההרטבה, חשבתי לחפש איזה תוסף תזונה טבעי ללפני השינה או אולי המלצה למדיטציה מומלצת לילדי קשב ללפני השינה... או כל דבר שמעודד רוגע.

תודה רבה!

>>>שימושית

תנסי להכניס לה לסדר יום 40+ דק' פעילות גופנית רצינית (רכיבה על אופניים, התעמלות, שחיה וכו') שעתיים לפני שהיא אמורה ללכת לישון

להחשיך את הבית חצי שעה לפני שהולכים לישון (ושלא תתעסק במסך בזמן הזה, אם ממש דחוף, לשים את המסך על מצב לילה)

להשתמש בשמיכת כובד, ובמיטה לעשות 30 נשימות עמוקות ומלאות.

בקשר להרטבה ממליצה ללכת לטפל בזה אצל אורולוגית

תודה! ואוו כמה טיפים!!מדברה כעדן.

ולגבי ההרטבה, היינו בהכל...

אוף שימושית

מקווה שתמצאו פתרון, כי הירדמות מהירה ושינה איכותית לא בהכרח יפתרו את זה

לגבי ההרטבה…רינת 24

יש לי שיטה שיכולה לעזור וגם אם לא עוזרת מאד מקלה על התקופה הזאת:

תעירו אותה כל לילה בשעה קבועה (נניח אחת בלילה- שימו שעון מעורר) וכל שלושה ימים תאחרו את זה ברבע שעה. ככה עד שתגיעו לבוקר.

אמנם מבאס לשים שעון מעורר לשעות כאלה אבל לפחות היא קמה יבשה.

האם היא מטופלת תרופתית בקשב?

אם כן- אולי צריך להחליף כדור/ מינון.

באופן כללי יש קשר בין הרטבת לילה לקשב וריכוז…

  • יש ביוטיוב מלא הרפיות ומדיטציות לפני השינה.

  • כתבו לך פה ספורט- זה יכול לעזור משמעותית

  • אמבטיות

  • מלטונין עוזר להרדם. זה לא טבעי וצריך מרשם אבל מאד אופייני לילדי קשב וריכוז.

  • באיזה שעה היא הולכת לישון? זה נורמלי לילדי קשב ללכת לישון מאוחר יותר. היא יכולה פשוט לקרוא במיטה בנתיים, זה גם מרגיע ומעייף.

ראיתי פעם המלצה לכבות אור לבןאנוני.מית

רק אור צהוב

איזה מהמממת את... אולי פודקאסט אהוב?אוהבת את השבת

אצלנו בת 9 מכורה... )אולי יותר מדי..( ומאוד אוהבת להירדם ככה!!

ולמה את חושבת שהקשב והפספוסים קשורים..?

מחקרים.. רפואית...מדברה כעדן.

ילדי קשב עם נטיה גדולה יותר להרטבה מאוחרת

בכל מקרה אני לא יודעת בוודאות מה אצלה, רק שאני אוהבת לטפל בדברים מהשורש...

לבדוק חסר בb12 ולתת תוסףאור עולה בבוקר

רופא משפחה עצר אותי לפני שרצתי לתת מלטונין לילד קשב שלי , הציע לבדוק חסר בb12 , וצדק ברוך ה' !! מאז שנתתי לילד הוא נרדם הרבה יותר מהר ! ובשעות סבירות

תודה!מדברה כעדן.

אשמח לשמוע מתי בערך היה נכנס לישון ומתי בפועל נרדם פלוס מינוס

לצערי אני נותנת מלטוניןצמאהאחרונה

לילדה מורכבת בת 13 היא מקבלת כבר שנה וחצי

ולילדה על הרצף בת 8

מזמינים מאתר מחול

כדורים מציצה או בליעה

זה לא הכי טוב אבל שניהן ממש התקשו להרדם ויצר מורכבות גדולה בכל ההתנהלות

את צריכה לראות אם את מצליחה בכוחות עצמך עם הצעות שניסו כאן

כמו-

מדיטציה/ ספורט לפני / החשכה/ תכנית פרסים או מבצעים/ זמן של צומת לב איכותית עם אחד ההורים לפני השינה/ להרשות להתעסק בדברים אהובים בשקט במיטה

או באמת להעזר במלנוטין

בהצלחה גדולה

אני ממליצה להתחיל משגרת שינה רגועה ומדיטציה מודרכתaibrainora

אני ממליצה להתחיל משגרת שינה רגועה ומדיטציה מודרכת לילדים עם קשב וריכוז ❤️ לגבי תוספי תזונה, כדאי להתייעץ קודם עם רופא ילדים, במיוחד בגיל 11.

חופש בשישי לילדיםאור10

הלך לנו היום חופשי לזוגיות חח

בכל אופן

השנה עשו פיילוט בישיבה חופש בימי שישי

ולילד הזה ספציפית זה ממש מיותר

הוא אוהב ללכת לבית ספר

הוא בקושי פוגש חברים מחוץ ללימודים

הוא לא יוצא לתנועת נוער

הוא לא רוצה חוג

לא רוצה להתנדב

בקושי מצליח לעשות משהו בעצמו, תמיד רוצה שאיזה אח קטן או גדול או הורה יתלווה אליו ליציאה

הוא מקסים ועוזר במה שמבקשים

יש לו קצת תחומי עניין אבל מסתכם בחצי שעה התעסקות

מה לעשות להפוך את הימי שישי האלו להזדמנות לפיתוח עצמי והעשרה, לפני שמתרגל סתם לקום מאוחר ולהיות במסך

מה אצלכם עושים?!

הוא מתחבר לבישול/ אפייה?איזמרגד1

אם הוא יזרום על זה אפשר לתת לו תפקיד קבוע של אפיית עוגות או חלות או דברים קבועים שהןא מבשל, ואז זה גם עזרה בשבילך, גם תעסוקה/ תחביב בשבילו וגם שותפות בבית במשהו שנהנים ממנו ומחמיאים עליו

ואולי שייך למצוא עבודה של פעם בשבוע, גם תעסוקה וגם שיחסוך לעצמו כסף לדברים שמעניינים אותו

גם אצלנו לא לומדים, ולצערי קמים מאוחרשמשית123

אחת קמה מאוחר אבל אח''כ במרץ משלימה את כל המשימות שלה.

השניה קמה מאוחר ודי נמרחת, אני כן התחלתי להבין שהם צריכים את הזמן הזה גם לא לעשות כלום, לא לקום מוקדם ולא יגידו להם מה לעשות. מודה שלא פשוט, כי לפעמים אני בעצמי עובדת אז עזרה בהחלט נצרכת..

האמת שאצלנו אנחנו מנצלים את זה כדי לצאת לפעמיםמתואמת

ואז הגדולים שבבית שומרים על הקטן התורן שאין לו משפחתון ביום שישי...

אבל מבינה שאצלכם אין את זה.

בכל אופן, הבת שלי קמה מוקדם יחסית ועוזרת לי בהכנת האוכל (או מכינה במקומי🙈).

הבנים באמת קמים מאוחר לצערי, אבל עוזרים בבית כשצריך (לזרוק שקיות זבל למשל. עכשיו אחד מהם הצטרף לבעלי לקניות).

אולי הוא יכול ללכת לטייל עם חברים מהכיתה?

אף שנשמע לי שהכי טוב ללמד אותו לעזור בבית...

בן כמה הוא?רינת 24

אולי לעודד אותו למצוא עבודה כדי להוציא רשיון בהמשך (או כל דבר אחר שמדבר אליו).

אולי עבודה?תהילה 3>

תודה לכולםאור10אחרונה

זה רעיון שיכין משהו לשבת-אבל קשה לי כשאני במטבח שיהיו עוד, צריכה לשחרר...

הלוואי והיה עובד קצת אבל במה אפשר לעבוד בגיל 13?

אני באמת לא רוצה שיהפוך להיות זה שמנצלים לארגן שבת רק כי הוא בבית, אלא רוצה שיפיק מזה משהו...

ואולי בכלל אני צריכה להפסיק לנסות לשלוט לו בזמן ולאפשר לו לעשות מה שבא לו...