יש לכם סיפורי הצלחה של טיפול זוגי מוצלח?טוב ועוד קצת

אם יש אשמח שתספרו ותשתפו. 

זה יעזור לי ברמה האישית לקבל תקווה ואמון בתהליך. 

ולהערכתי יעזור לרבים נוספים שחוששים להתחיל תהליך, 

או שעשו תהליך לא מוצלח. 

יועיל אם תשתפו את הרקע שלכם, בני כמה אתם, כמה שנים אתם נשואים,
האם אתם הגבר או האישה (הלוואי שגם גברים תותחים יכתבו),
כמה עמוק היה המשבר. במה באה ליידי ביטוי ההצלחה.
כמה מפגשי טיפול עשיתם, מה היתה נקודת המפנה. 
איזה תובנות יש לכם על טיפול מוצלח, ועל גישה נכונה לטיפול. 
תנו טיפים, תנו זויית חשיבה.

הצלחתם? כל הכבוד. תכתבו אל תתביישו. 

תעשו טובה. תוסיפו אור. 

נתחיל בזהמענין

שטיפול זוגי אף פעם לא נגמר. זה ממשיך אחרי הטיפול הרשמי לתוך הזוגיות היומיומית וצריך לתחזק אותה כמו כל עבודה.

אז,

כמה עמוק ? אין אמון, אכזבה, הבנה שזה טעות ולא אפשרי לתקן.השוני גדול מידי, כיוון לגירושין ולפרק את החבילה.

עשינו הרבה שטויות שנינו.. קצת כדי לנקום.

הלכנו למטפל שאחרי כמה חודשים זרק אותנו שנלך קודם לטפל בעצמנו.

התחלתי אני טיפול בשבילי להבין מה אני רוצה מהחיים. הוא פחות היה בעינין.

הוא הצטרף אחרי שנה וחצי בערך.  

יצאתי אחרי שנתיים מאותה מטפלת באמירה, שאם היא הצליחה איתנו.. כולם יכולים.

היום אנחנו נשואים 10 שנים עם 3 ילדים ועוד אחד בדרך..

אחרי שנה מהמטפלת, מאוד גאה בנו בתהליך שעברנו ושבחרנו בחיים.


זוגות יכולים לסחוב שנים בעיות וזה רק מתעצם. לכו לטפל, זו לא בושה לבקש עזרה.


אם יעזור לשמוע מהצד השני, של איש המקצוענגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך י"ד באלול תשפ"ד 10:29

אז מנסה לענות בכמה נקודות מרכזיות מהניסיון המקצועי שלי:

 

א. בעיניי כל זוג באשר הוא יכול להיתרם מתהליך של יעוץ זוגי.

ההבנה הזו שזוגיות היא לימוד, עבור כולנו. שאין אדם אחד שנולד יודע זוגיות, שגם גדולי המטפלים והיועצים ושמות הכי מוכרים היו צריכים ועדיין צריכים ללמוד זוגיות וליישם גם בחייהם הפרטיים יום יום שעה שעה. שאין אחד שהוא יותר נעלה מהשני אלא כולנו שווים ופשוט צריך ללמוד. וכמה שנלמד יותר, כמה שנשקיע בזה אנרגיה *אקטיבית* כך נוכל לגדול יותר ב"ה.

ממש "תורה היא ולימוד היא צריכה".

לכן, גם זוג שהוא 10 מ10 יכול להיתרם ולהגיע אפילו ל11 מתוך 10 בעזרת הגברת הלימוד והעמקה, קבלת הכלים והצמיחה המתמשכת.

וגם זוג שהם 9 מ10 או כל דבר אחר יכולים להיתרם, לשים דגש ומקום על הזוגיות שלהם (אפילו בפן הטכני של זה: להקדיש זמן קבוע בשבוע לכך, להשקיע מחשבה, מאמץ, אנרגיה, פתיחות בתהליך. זה כבר עושה המון.) ולהמשיך לצמוח ולהעצים עוד ועוד ב"ה.

 

ב. מתוך כך, כל זוג שפונה לתהליך כזה צריך לתת לעצמו *תעודת גבורה* על עצם זה שאכפת להם מהחיים שלהם עצמם. מאיכות החיים עצמה. שהם מבינים שהם חיים פעם אחת ורוצים למקסם את הטוב שבחיים שלהם. לא לחיות ליד או בערך אלא ממש לחיות את החיים עצמם בכמה שיותר שמחה ואושר ואהבה ב"ה.

לכן זוג שפונה לתהליך לא צריך חלילה לחשוב על עצמו "מה דפוק בי/בה/בו/בזוגיות שלנו ש"הצטרכנו" להגיע ליעוץ זוגי וזו תעודת עניות עבורנו" - ממש ממש לא! אלא בדיוק להיפך - "איזה מדהימים אנחנו שככה אכפת לנו מהאושר שלנו ומהחיים שלנו עצמם ואנו מבינים שזוגיות היא לימוד ואנו באים להמשיך ולהעמיק וללמוד!

וכמו שאנו יכולים אולי לפתוח סתימה בצנרת בעצמינו אבל אנחנו לא מעוניינים בכל הכאב ראש, הבלאגן, הזמן הארוך, הבוץ שישפך עלינו וכו' שבדרך - אז אנו פונים לאיש מקצוע שלמד את זה וישחרר לנו את הסתימה יותר במהירות וביעילות, כך אנו עושים גם בתחום הזה של הזוגיות שלנו".

 

ג. מניסיוני המקצועי, כל זוג אשר מגיע עם שלושה דברים עיקריים לתהליך - הסיכויים שלו להצלחה עולים בצורה משמעותית וגדולה מאוד:

1. רצון - זוג ששני בני הזוג עם רצון להיות יחד אחד עם השנייה, בטוב כמובן. (כלומר גם אם עכשיו פחות טוב - יש לשניהם רצון להיות ולחיות יחד בטוב. אחד עם השניה).

2. מוכנות - זוג אשר שני בני הזוג עם מוכנות לעבודה, להבנה שזה תהליך ודברים לא קורים ברגע אחד, עם סלבנות והתמדה, עם פתיחות ומוכנות לעבור דברים ולעשות תהליך - אחוזי ההצלחה עולים פלאים.

3. לקיחת אחריות - זוג אשר כל אחד מבני הזוג לוקח אחריות אישית *על הצד שלו* - האישה לוקחת 100% אחריות על ה50% שלה בזוגיות הזו והאיש לוקח 100% אחריות על ה50% שהוא בזוגיות.

 

- גם זוג שרק אחד מהם באים לתהליך עצמו בלי השני אבל יש להם את 3 הסעיפים הללו יכולים להצליח לגמרי ב"ה.

 

ד. בתוך התהליך עצמו, בעיניי ישנם 5 שלבים משמעותיים שכדאי לעבור עם איש המקצוע:

1. מודעות - להעלות דברים מעל לפני השטח, כמובן דברים משמעותיים אבל גם דברים שלפעמים נראה שאין להם חשיבות וע"י הכיוון של איש המקצוע מגלים שהם קשורים וממש בונים פאזל שלם של עוד ועוד חלקים שבסוף מתחברים כולם יחד ועוזרים לתת תמונה רחבה ודיוק במענה המותאם לזוג הזה ספציפית.

2. שימת לב שכל הסעיפים שכתבתי בסעיף ג' מתממשים - שיש לקיחת אחריות אישית, מוכנות ורצון, וכמובן רצף תהליכי שמאפשר את הדברים ואת התהליך עצמו.

3. הבנה עמוקה ונגיעה בשורש של הדברים - ממש לראות את השורש של כל דבר בפני עצמו ושל הכל יחד.

4. קבלת כלים - מתן כלים, תובנות וידע איך לצלוח בפועל את מה שלומדים ובונים.

5. תירגול - התרגול בפועל ובשטח הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. גם בין הפגישות וגם בפגישות עצמן - לתרגל ולהתאמן עד שהדברים יעשו לנו הרגל חדש.

זה מצריך זמן וסבלנות אבל זה קריטי. כי גם אם נלמד הכל, נדע את החשיבות של הכל אבל לא ניישם ולא נתרגל בפועל - האחוזים שנצליח ירדו.

בדיוק כמו שאם הלכתי לפיזיותרפיסט והוא נתן לי תרגילים לעשות כדי שלא יהיה תפוס לי הצוואר, הבנתי את החשיבות, הבנתי את השורש ממה זה נבע, הייתה לי מודעות ורצון וכו' - כל עוד לא תירגלתי בפועל את התרגילים הצוואר שלי עדיין ישאר תפוס...

 

ה. חשיבות ההתאמה בין איש המקצוע לזוג - וכאן חשוב בעיניי לברר את ההתאמה הראשונית כבר בשיחת היכרות טלפונית, עוד לפני שמגיעים פיזית למפגש. ממש לברר ולדייק מהם המטרות של הזוג, מהם הציפיות שלהם מהתהליך, הרקע לפנייה וכו', וגם עבור הזוג לשאול ולשמוע הכל על מי שהם פונים אליו - וכך לדייק את המענה ולדעת מה בתחום ההתמחות של איש המקצוע ומה פחות, מה מתאים לנו ומה פחות.

לוודא שהמטרות שלנו נמצאות בתוך תחום ההתמחות של איש המקצוע. לוודא הוא מתאים לסיפור שלנו ספציפית.

וגם לברר את שיטת העבודה והאם זה מתאים ונכון לנו, וכמובן בפגישה/ות עצמה ועצמן לראות שיש חיבור נכון ומי שעומד לפנינו באמת מקדם אותנו.

חשוב לזכור שאיש המקצוע נמצא שם בשביל הזוג ולא להיפך. הוא שם עבורם. לכן אם הם מרגישים שזה נכון להם ויש התקדמות, גם אם יש תהליך וכמובן עליות וירידות בדרך, אבל המגמה היא של התקדמות, שהם נמצאים במקום שיכול להיות כתובת נכונה עבורם - מעולה.

ואם הם לא מרגישים כך - לשקף לו זאת בזמן אמת. 

ולדעת שלעיתים מציאת הכתובת המדויקת ביותר עבורנו היא מסע בפני עצמו ולא להתייאש!

לא כל אחד מתאים לכל אחד ובאמת צריך שתהיה התאמה וחיבור ובעיקר הרגשה שאנחנו במקום שמטיב איתנו ב"ה.

 

ו. לגבי מה ששאלת על תהליך מוצלח וגישה נכונה - לענ"ד ובעיניי תהליך מוצלח הוא תהליך שמקדם את הזוג. תהליך שבו הם יכולים כבר בזמן אמת לשקף למי שמולם את כל מה שהם מרגישים. גם בתוך הפגישות וגם בין הפגישות. שהם מרגישים חיבור נכון. שהם מרגישים שמבינים אותם ומקשיבים להם.

שיש התאמה ספציפית לכל זוג ולא מנסים להכניס אותם לאיזו תבנית מוגדרת מראש, אלא ממש רואים אותם באינדיבידואליות שלהם ומדייקים את המענה הכי נכון עבורם.

שהם מקבלים כלים לצלוח את כל הדרך הזוגית גם לבד ולא רק בתלות באיש המקצוע, אלא לאחר שמקבלים ומתרגלים בתהליך עצמו - מקבלים גם כלים להמשך הדרך לעשות זאת בכוחות עצמם כי בסופו של דבר הכוח האמיתי והחיים האמיתיים נמצאים אצלם עצמם.

ותהליך וגישה שרואה אותם כמכלול של האדם שהם, בפן האישי, הזוגי, ההורי, המיני, התעסוקתי, הנפשי, הרגשי, המשפחתי וכן הלאה - הבנה שאני כאדם מורכב מכל המקומות שבי ושלי, ולראות גם את הפן האישי, את האדם הנפרד שאני והנפרדות שלי בתוך הביחד וגם את הביחד בתוך הנפרדות ואת הפן הזוגי. ולראות מתי צריך עבודה אישית ומתי צריך עבודה זוגית ומתי גם וגם ולהגיע ב"ה לאיזון נכון בין הכל.

 

ז. ומנסה לענות גם על שאלותייך שכתבת כאן: "יועיל אם תשתפו את הרקע שלכם, בני כמה אתם, כמה שנים אתם נשואים,
האם אתם הגבר או האישה (הלוואי שגם גברים תותחים יכתבו),כמה עמוק היה המשבר. במה באה ליידי ביטוי ההצלחה.
כמה מפגשי טיפול עשיתם, מה היתה נקודת המפנה. 
איזה תובנות יש לכם על טיפול מוצלח, ועל גישה נכונה לטיפול. 
תנו טיפים, תנו זויית חשיבה."

 

אז שוב מהניסיון שלי זה נכון לכל הרקעים, לכל המגזרים, לכל הגילאים, לכל מספר השנים בהם נשואים, לגבר ואישה כאחד, למקומות בהם הריחוק והמשבר היו עמוקים מאוד מאוד אבל הצליחו להתקרב חזרה בצורה מדהימה, ובעצם אם אחזור לסעיף א' - בעצם לכל הזוגות.

ודאי שאם נגיע מוקדם יותר נצטרך לעבוד על פחות מטענים שנצברו, אבל זה לא אומר שאי אפשר לעבוד עליהם גם אחרי שנוצרו, אלא רק שזה כן יקח לנו אולי יותר זמן ואנרגיה.

 

ונכון שיהיו מקומות ופעמים שאולי זה יהיה מאוחר מדי כי נעשו כבר דברים או הריחוק כה גדול, אבל בד"כ זה אומר שכבר אין את אחד או יותר ממה שציינתי סעיף ג', לפחות לאחד או יותר מבני הזוג. (את הרצון להיות יחד, המוכנות והאחריות האישית) וזו בעצם חלק מהסיבה שזה יהיה כבר מאוחר מדי. 

וכן, יש מקרים שבהם תהליך לא יצליח.

וכן, יש מקרים שהכתובת לא תהיה מתאימה לזוג וכדאי שהם יחליפו ויחפשו כתובת אחרת.

וכן, יש מקרים בהם דווקא גירושים יהיו הפתרון הנכון לזוג ולמשפחה הספציפית ההם.

אבל יש כ"כ כ"כ כ"כ הרבה מקרים אחרים שלא זה הסיפור, ושכן אפשר להצליח, שבעיניי לנסות ולבחון את הדברים שווה מאוד מאוד.

 

וגם לגבי מספר המפגשים - זה גם אינדיבידואלי. וכל זוג וכמה זמן ומפגשים שהוא צריך.

וזה גם נע בין גישות שונות של אנשי מקצוע. יש אנשי מקצוע שמעבירים תהליכים יותר ארוכים, גם של שנים לדוגמא, ויש בעלי מקצוע שמעבירים תהליכים יותר ממוקדים.

וזה תלוי כמובן גם במטרות של הזוג עצמו ולאן בעצם צריך להגיע ובמה להתעסק.

וזה תלוי גם בזמן של כל פגישה שכל איש מקצוע מאפשר.

אם שאלת על מספרים ממש אז מניסוני האישי אני למשל נוהגת לעשות תהליכים יותר ממוקדים, ובגלל שזמן הפגישה מאוד רחב (שכל פגישה אורכת בין שעה וחצי לשעתיים שלמות והיא בעצם בזמן של שני מפגשים רגילים) מספר הפגישות שזוגות עברו יכול להיות בין 8-16 סה"כ, שוב, בממוצע, כי יש זוג שגם אחרי 5 מפגשים ירגישו שהשלימו את המטרות שלהם ויש זוג שאחרי 17 מפגשים ירגישו כך. זה אינדיבידואלי למטרות שלהם ולמתי הם מרגישים שהשיגו אותן. אבל כן הדגש הוא על תהליך יותר ממוקד של נאמר עד 4-6 חודשים גג כאשר המפגשים הם אחת לשבוע.

 

מקווה שעניתי על הכל,

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת לשאול בשמחה

והרבה ברכה והצלחה ב"ה!

תגדירי מוצלחנפשי תערוג

מראש רוב הזוגות שמגיעים לטיפול זוגי זה כאלה שהמצב הזוגי היה פחות טוב מראש


לכן מוצלח זה עניין יחסי.

אם נמשיל את זה למצב רפואי.

את מכירה מישהו שעבר ניתוח לב שהצליח?

רוב מי שעבר ניתוח לב כנראה לא יהיה ספורטאי אולימפי.

אבל הוא יחיה.


גם כאן.

כנראה זוגות שעברו טיפול זוגי לא יהיו עם הקשר הזוגי הכי טוב בעולם.

אבל לפחות הם יוכלו להיות עם קשר במצב תקין שלולא הטיפול היה קשר הרוס/גירושין.


כמובן שכמו שהולכים למנתח לב מוסמך.

חשוב ללכת גם למטפל מוסמך

רק לגבי המשפטנגמרו לי השמות

"כנראה זוגות שעברו טיפול זוגי לא יהיו עם הקשר הזוגי הכי טוב בעולם."

 

מניסיון, זוגות יכולים להיות עם הקשר הזוגי הכי טוב וקרוב ואוהב בעולם גם אחרי שעברו טיפול זוגי. גם אם היו בריחוק מאוד מאוד גדול לפני כן.

ובאמת חשוב לי לכתוב את הדברים מהיכרות אישית של מספר גדול של זוגות כאלה כדי לחזק שזה לגמרי אפשרי.

לא מכיר אותך ואת מטופלייךנפשי תערוג

אבל באחוזים... כמה לדעתך הגיעו אלייך ויצאו ל"הכי טוב וקרוב ואוהב בעולם?"


מאמין שלא 100%.


ומה זה "הכי טוב וקרוב ואוהב בעולם"?

זהו. סיימו את העבודה הזוגית?

ממחר נחים על זרי הדפנה?


ואיך את מגדירה טיפול שהצליח?

אם הזוג רק "בסדר" אוהב. קרוב.

אבל לא וורדים ושושנים סביבם כל היום.

יש אתגרים כמו לכל זוג (וב"ה צולחים גם אותם)

זה לא מספיק טוב?



מנסה לענות לפי הסדר:נגמרו לי השמות

א. 100% אני לא חושבת שיכול להיות בכל מקרה. אבל אחוזים מאוד גבוהים כן.

 

ב. "הכי טוב וקרוב ואוהב בעולם" בכוונה של לבטא את הקירבה, ההבנה והאהבה הגדולים המצויים בקרב הזוג.

כתבתי זאת כדי להגיב על המשפט שכתבת ש: "כנראה זוגות שעברו טיפול זוגי לא יהיו עם הקשר הזוגי הכי טוב בעולם."

ורציתי לחזק שם שכן יש אפשרות להיות עם קשר זוגי טוב וקרוב גם אחרי טיפול זוגי, וזה לא אומר שכל זוג שהגיע לטיפול זוגי נדון להיות "רק" בפשרה או "בחיים בינוניים" אלא בהחלט יכול להיות בחיים מלאים, שמחים, אוהבים וקרובים.

 

ג. ללגבי מה שכתבת: "זהו. סיימו את העבודה הזוגית?" -

 

אז כמובן שלא. בעיניי העבודה הזוגית לא מסתיימת לעולם. אלא כן סיימו את התהליך של היעוץ הזוגי מול איש המקצוע, הגיעו למטרות שלהם מהתהליך וכעת הם ממשיכים בחייהם עם כל מה שלקחו ומתוכם עצמם וממשיכים לבנות ולעבוד - ממש בניין עדי עד. להשתמש בכל מה שרכשו ולהמשיך לבנות ולעבוד.

 

ד. לגבי מה שכתבת: "ואיך את מגדירה טיפול שהצליח?"

 

זה בעיקר איך הזוג עצמו מגדיר ולא רק אני. 

כאשר גם הזוג וגם אני מרגישים שהם מימשו את מטרות התהליך, כאשר הם מרגישים שיש להם תובנות וכלים לצעוד הלאה בהמשך הדרך, כאשר הם מרגישים קירבה, הבנה, יכולת לפתור גם דברים אחרים שיעלו בהמשך וכן הלאה.

 

ודאי וודאי שיש ויהיו תמיד אתגרים בהמשך כמו לכל זוג

ודאי וודאי שלא הכל תמיד ורדים ושושנים סביבם על היום

וודאי וודאי שזה מספיק טוב כאשר יש הבנה לעומק וכלים איך לצלוח את אותם האתגרים,

אף אחד לא מצפה וגם לא יכול להתיימר להבטיח לאף אחד (וגם לא לעצמו) שהכל יהיה מושלם ושהכל יהיה תמיד ורדים ושושנים ושלא יהיו לעולם אתגרים. כי זה יהיה שקר.

אלא שבעזרת התובנות, הכלים, הידע, הלימוד, היישום שרוכשים בדרך - לאט לאט גם החלקים של הירידות/הנפילות בחיים שלנו יהיו פחות.

פחות בעוצמה שלהם

פחות בתדירות שלהם

ופחות במשך שלהם.

 

וככל שנמשיך ונעמיק ונתרגל ונלמד זה יהיה עוד ועוד פחות.

כך שמצד אחד אנו מבינים שהחיים של כל בני האדם מורכבים מעליות וירידות. זה ממש חלק מובנה ובלתי נפרד מהחיים.

כך הקב"ה ברא את עולמו.

עם תנועה.

יש חושך - ואור

טוב - ורע

יום - לילה

תנועה.

 

כך גם אדם חי יש לו עליות וירידות בהכרח. בכל תחום שהוא ולא רק בפן הזוגי.

אי אפשר לא לחוות לעולם ירידה. זה לא קיים ולא אפשרי.

רק אחרי ה120 שלנו אנו במצב סטטי שלא זז - כמו קו ישר שמציין את המוות והחידלון.

כל עוד אנו חיים הגרף שלנו זה ממש של עליות וירידות.

כאשר שוב, המטרה בעזרת כל מה שאנו רוכשים בדרך להצליח מצד אחד גם להינות מכל העליות ומכל העוצמות והטוב שהשגנו בחיים שלנו,

ומצד שני גם בירידה - להבין שזו תנועה ועוד מעט הגל יעבור וב"ה נהיה שוב בצמיחה, אבל יותר מזה - להבין שבעזרת כל הכלים שרכשנו, כל ההבנה לעומק והתובנות והידע וכו' - אנו ממש יכולים להשפיע גם על הירידה עצמה שהיא תהיה קצת יותר למעלה בגרף - כלומר תהיה פחותה בעוצמה שלה, במשך שלה ובתדירות שלה.

וכך נמשיך ונצמח עוד ועוד.

והגרף שלנו יהיה כל פעם עם ירידה קצת יותר למעלה בציור.

אלו החיים עצמם.

וזה לימוד מתמשך ואינסופי.

 

ומקום של תהליך של יעוץ זוגי מנסה להיות שם בדרך ולתת את הכלים והתובנות של מה שהזוג הזה צריך והגדיר כמטרותיו, לנסות להיות כתובת עבורו כל עוד הוא מרגיש שצריך (בין אם זה בתהליך עצמו ובין אם זה בנוסף בפגישות תחזוק אחת ל... אם הזוג רוצה ומעוניין ובין אם זה בכל צורה אחרת שמתאימה לזוג),

וודאי שגם אחרי התהליך הזוג עצמו צועד עם כל מה שקיים בתוכו ועם כל מה שרכש יחד ומנסה לחיות את החיים הכי טוב שיכול... בעליות וגם בירידות. ובירידות לראות איך אפשר להגיע שיהיו פחות בעוצמה במשך ובתדירות, ולגדול כל פעם עוד ועוד. זו באמת עבודת חיים.

 

מקווה שעניתי,

אם לא דייקתי במענה מוזמן להמשיך לשאול 🙏

לגבי בנפשי תערוג
כמה אחוזים מצליחים להגיע לחיים מלאים ואוהבים?
אתה מנסה לכמת משהו שלא ניתן לכמתפשוט אני..
בהמשך למה שאמר פשוט אני,נגמרו לי השמות

אלו דברים שלא ניתן לכמת מספרית בצורה ודאית.

אני כן יכולה לכתוב את הדברים הבאים:

אחוז הזוגות *שבסוף התהליך* ציינו שהשיגו את מטרותיהם - כ-85%.

מתוכם, רק חלק מהזוגות שיתפו לאחר תקופת זמן מסיום התהליך איך הולך להם לכן מה שאני אישית יכולה לדעת זה רק מה היה בסוף התהליך לזוגות + מה היה גם לאחר תקופת זמן משמעותית לאלה מהזוגות ששיתפו.

מתוך הזוגות שגם סיימו את התהליך וגם לאחר תקופת זמן אמרו שהם בטוב גדול (מה ששאלת לגבי סעיף ב בעצם) - יש כמות נכבדת כזו ועליה כתבתי בהודעתי הראשונה שהגבתי לך על אותו משפט.

 

אם בכל זאת ננסה להתייחס לאחוזים רק ממה שאני רואה מול עיניי בסוף התהליך של היעוץ הזוגי עצמו (ושוב, כמו שכתב @פשוט אני.. זה ודאי לא מספיק כי צריך לראות גם לאחר תקופת זמן משמעותית ועוד דברים שהם כבר מחוץ לתהליך עצמו) - אז כ70%-80% לא רק השיגו את מטרותיהם אלא גם דיווחו שהם בטוב גדול וקירבה גדולה (שוב, מה שציינתי בסעיף ב' עליו שאלת כעת). ושוב, מתוכם רק חלק עדכנו אותי לאחר תקופה ממושכת ודווקא לחלק הזה התייחסתי בניסיון לחזק כי הוא בהחלט קיים. (וזה כמובן גם לא אומר שמי שלא עידכן לאחר תקופת זמן לא נכלל בחלק הזה, אני מאוד מקווה שכן ואצל רבים מהם אני גם מאוד מאמינה שכן ב"ה )

לא מכיר אותך אישיתנפשי תערוג

ולמרות זאת מאמין למה שאת כותבת.


אם 85% מהזוגות שנדרשו ליעוץ זוגי

השיגו את מטרותיהם בעקבות הטיפול שלך.

אז פשוט שאפו

ממה שהכרתי זה אפילו לא קרוב אצל שאר המטפלים

יש נקודה חשובהנגמרו לי השמות

שכתבתי עליה בשרשור הזה (בסעיף ה' בתגובתי המקורית לפותחת השרשור), אבל חשוב לי רגע לחדדה עוד:

אני מאמינה שכל זוג וכל יחיד שפונה לאיש מקצוע - חשוב מאוד שיוודא שאכן מטרותיו מהתהליך כולו נמצאות בתוך תחום התמחותו של איש המקצוע.

וכפי שכתבתי, אני מאמינה בלעשות זאת כבר בשיחת טלפון ראשונית של היכרות עוד לפני קביעת המפגש הראשון.

בצורה הזו - מי שנגיע אליו נדע שאכן יש לו התמחות וניסיון במטרות ובציפיות שלנו מהתהליך אליו אנו מגיעים. והדבר הזה לכשעצמו יכול להעלות את אחוזי ההצלחה שלנו בתהליך.

אישית יצא לי להגיד פעמים רבות מאוד "לא" (כלומר שאני *לא* הכתובת המתאימה במקרה הזה) כבר בשיחת הטלפון הראשונית. הדבר הזה מאוד מאוד חשוב בעיניי.

הוא חשוב לי אישית ונכון שאמרתי המון פעמים "כן", אבל באמת כמות הפעמים שאמרתי "לא" היא רבה. 

אתן כמה דוגמאות להמחיש את הדברים: 

* אם למשל פונה אליי אדם שאחת ממטרותיו היא לטפל בדיכאון שיש לו/בחרדה/בטראומה וכן הלאה - אני אומרת באותה שיחת היכרות שאני לא פסיכולוגית ואין לי התמחות בטיפול כזה במורכבויות שבנפש.

* אם למשל פונה אליי זוג שאחת ממטרותיהם היא טיפול באלימות במשפחה - אני אומרת כבר בהתחלה מה כן בתחום התמחותי ומה לא, וטיפול באלימות הוא לא בתחום התמחותי.

* אם למשל פונה אליי זוג שרוצים להתגרש (שניהם או אחד מהם) ואומרים לי שהמטרה זה רק "לסמן וי" אבל הם רגל ויותר בחוץ ובכלל בכלל לא רוצים להיות אחד עם השנייה - אני אומרת להם שאני לא הכתובת וזהו לא תחום התמחותי.

וכן הלאה.

אבל אם למשל פונה אליי זוג/יחיד ששם לו למטרה את העצמת הזוגיות, קבלת כלים ותובנות להעמקה וצמיחה זוגית, ניהול תקשורות מקדמות, ניהול קונפליקטים זוגיים, להגיע למקום של הבנה עמוקה אחד של השנייה, לעבוד ולגעת במטענים שהצטברו, עבודה על פערים, ראייה כוללת של מצבים אישיים וזוגיים ועוד רשימה של דברים שהם כן בתחום התמחותי - כמובן שכאן אגיד כן ונמשיך הלאה בבירור באותה השיחה...

 

- ועוד נקודה חשובה (שכתבתי עליה בסעיף ג' בתגובתי המקורית לפותחת השרשור):

היא עניין הבירור (שוב, כבר בשיחת ההיכרות הטלפונית הראשונית) של שלושת הדברים שבעיניי מקפיצים את סיכויי ההצלחה בתהליך: הרצון, המוכנות ולקיחת האחריות האישית.

כי אם לצורך הדוגמא יש זוג או אחד מהם שאומר  לי "אני לא רוצה להיות איתה/איתו בכלל. ממש לא ולא משנה מה", או אומר לי: "שרק היא/הוא ישתנו ויעבדו אני מושלם איך שאני וזהו!" או: "אני מצפה שתוך פגישה אחת הכל תוך שנייה יסתדר ואין לי שום כוונה לתהליך או מוכנות לעבודה" - אז גם אשקף שבמקרים הללו אני לא כתובת מתאימה.

 

אז לסיכום - בעיניי הדיוק מה כן בתחום ההתמחות של איש המקצוע ולא פחות - גם מה לא - הוא מאוד מאוד חשוב ומעלה לכשעצמו את אחוזי ההצלחה. זאת בשילוב של דיוק המטרות והציפיות מהתהליך של הזוג, בירור והדגשת חשיבות הרצון ההדדי להיות יחד בטוב, המוכנות לעבודה ולקיחת האחריות האישית - הם דברים שיכולים ב"ה לעלות מאוד את האחוזים.

כמובן שהכל הכל מה' יתברך. אני רק השליחה וזו זכות עצומה עבורי 🙏 ותודה רבה על האמון והפירגון שכתבת בהודעתך 🙏

לא מסכיםפשוט אני..
אם אמשיך את הקו שלך ואשתמש בדוגמה מעולם הרפואה...



תחשוב על אדם עם אסתמה. לפעמים הכל רגיל, לפעמים יש לו קשיי נשימה, לפעמים הוא ממש נחנק.


ואז הוא מגיע לטיפול שלא רק מטפל בסימפטום אלא ממש מעביר את האסתמה מהעולם.


פתאום אותו אדם ירגיש שגם הנשימות הטובות שהיו לו קודם, אלה שהוא לא הרגיש בהן מחנק, הן הרבה פחות טובות מהנשימות שיש לו עכשיו.



וכל זה למה?



כי בטיפול לא מקבלים כלים רק כדי לפתור את המשבר הנוכחי, אלא גם מקבלים כלים מעולים, שיודעים ליישם אותם עוד שנים אחר כך בכל מיני נושאים, כדי לנהל בצורה הרבה יותר טובה את התקשורת ואת הוויכוחים.


יודעים מה מניע כל אחד מאיתנו לפעול בצורות מסוימות, איך אפשר לתעל את הסיבות האלה למקומות אחרים כשיש קונפליקט, איך אפשר להתפשר יותר טוב וכו'.


את כל זה למדתי על בשרי אצל @נגמרו לי השמות, ואני חותם על זה שבזכותה אחרי הטיפול המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפניו ולפני שבכלל עלה הצורך בטיפול.

🙏🙏נגמרו לי השמות

משמח ומרגש כ"כ לקרוא, תודה לכם 🙏

שהקב"ה ישלח לכם את כל השפע, הטוב, הברכה והאור שקיימים 👑💪🌹

זה לא נכוןאחת פשוטה

אנחנו עברנו טיפול זוגי והיום יש לנו קשר מדהים.

לכל זוג לדעתי יש משברים ויש דברים שצריך לפתור זה בכלל לא אומר שהוא זוג פחות מוצלח.. אולי ההפך. 

לא מסכימהאחינועמית

אני חיה בשמחה ובאושר, אולי יותר מזוג שלא עבר טיפול זוגי כי אני לפחות מודעת לנקודות התורפה שלנו ויודעת להגיד שזה קצר בתקשורת ועדיף לעשות ככה ולא ככה (עברו יותר מ10 שנים מאז הייעוץ וב"ה חיים באושר רב)

שחס וחלילה זוג שצריך יעוץ לא יימנע רק כי "זה אומר עליהם שהם במצב גרוע".

אנחנוoo
לא עברנו טיפול זוגי אבל יצאנו בכוחות עצמנו מכמה משברים.


יש בינינו פערים גדולים בכמה נושאים והם אלה שהביאו את המשברים. הפערים נשארו (הצטמצמו קלות) אבל למדנו לנהל זוגיות טובה לצד הקונפליקטים.


נקודות המפנה היו למידה של יסודות ניהול זוגיות טובה, בכל יציאה ממשבר למדנו עוד משהו.


בדיוק קראתי אתמול מאמר על עקרונות זוגיות טובה לאורך שנים, שדי מסכם את התובנות שהגענו אליהם, מצרפת קישור.


דפוסים של מערכות יחסים ארוכות טווח, לפי מטפלת זוגית | ישראל היום

הטיפול יכול להיות מעולה ומוצלחמתייעצת גירושין

הזוג מתגרש בגלל הרבה דברים אחרים. לא בגלל הטיפול.

אני הייתי בטיפול המון זמן ולי אישית עזר מאד

ולמדתי מכל מטפל ומטפלת.


אז השאלה מה את רוצה? 😉

ללמוד טיפול זה בטח ממש שליחות וגם לעסוק בזה.

אבל בנוגע למטופלים עצמם זה כבר משהו אחר.

עניתי לך באישיעם הפנים לעתידאחרונה

.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindovאחרונה

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

צודקתנפשי תערוגאחרונה

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום

אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשה

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

למה, למען ה', הם לא מתעסקים בעצמם??הר את ישאחרונה

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

את לא דרמטית.אונמר

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה

עד כמה זה פוגע באשה

השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!