איך כל זה נוגע אלינו כיהודים? ובכן, נשאל את עצמנו: מתי בפעם האחרונה הזדעקנו אנחנו על חילול הקודש, על זלזול ופגיעה ביהדות, בתנ"ך ובכל מה שיקר לנו באמת? לצערנו הרב, דברים כאלה קורים לא פעם. אין טעם אמנם להקים סערה על כל התבטאות פרובוקטיבית של שדרן או בדרן שמחפש תשומת לב, אבל לא מעט סדרות, הצגות וסרטים מתוצרת ישראלית שמים לעצמם למטרה להכפיש את קודשי ישראל, ולא זוכים לתגובה יהודית הולמת. את הערבים כמובן, אף אחד לא יעז להעליב או לזלזל באמונתם. בעלי הנטיות ההפוכות – הם בכלל מעבר לכל ביקורת, ואוי למי שיעז להעיר להם משהו או לצחוק על חשבונם. אבל על היהודים הדתיים והמסורתיים אפשר לרדת כמה שרוצים, להגחיך את התנ"ך וללעוג לדמויותיהם של האבות, הנביאים והחכמים. כל זאת בזמן שדורות שלמים של צעירים גדלים תוך ניתוק מהמקורות, ומבחינתם הייצוג המעוות הזה הוא "האמת" היחידה שהם מכירים בנושא.
אולי כדי ללמוד קצת מקהילת הטולקינאים. הם לא התלוננו על "פגיעה ברגשותיהם", אלא על עצם העיוות של היצירה. הם לא אמרו "זה רק קצת הומור, לא נורא". הם הבינו שחובתם היא להגן על המסרים והערכים הקדושים שלהם, ולוודא שכל ניסיון לעוות אותם לא ישתלם. מתי גם אנחנו נבין את זה?
