הוא התארס.
שנתיים זה מגיע אלי מכל מיני כיוונים
שנתיים שאני מנסה להשיג, לראות, אולי רלוונטי.
שנתיים שמשהו שם עולה ויורד ועולה ויורד ולאחרונה פתאום שוב, אזרתי אומץ וניסיתי דרך מישהי אחרת.
היא אמרה שתנסה להשיג.
היום בערב היא שולחת לי את המודעה שהוא פרסם, הוא חתן.
וזה משמח. משמח מאוד. באמת.
אבל,
ככ צורב
ככ מרגיש פספוס. היה פה משהו טוב, איך זה לא נתפס בעבורי.
ואני יודעת. אני יודעת שהוא לא שלי ואם הוא היה שלי אז זה היה כנראה קורה וכנראה כבר מזמן.
אבל זה לא קרה וזה רצון השם.
בכל זאת, זה מבאס וצורב ואין לי כוח לזה ובאלי לבכות את זה ואח״כ להתמלא תקווה חדשה ולהשתחרר.
פרקתי.
