קודם כל תודה על ההקרבה המטורפת הזאת, גם אם זה בעל כרחך.

ואין לי יותר מידי דברים חכמים לומר, אבל עצם המודעות היא המון!

בהצלחה רבה❤️

אמרתי עכשיו פרק תהילים להצלחתכם

ריגשת אותי ממש

איזה מותק!

תודה...

בינתיים כי הקושי שלך עצום אבל שלו עוד יותר

חיבוק לשניכם. גיבורים של החיים גם אם בלית ברירה, הקיום של עם ישראל נזקף לזכותכם בעז"ה שילך לשלום וישוב לשלום ותשלימו, אפילו אם זה שולם מעל, שמכסה ולא באמת מתקן לעומק. חביבוק בחיבוק חיבוק. 

ואני ניסתי משהו לבד ולא היה כזה מוצלח אז כרגע לא רואה את עצמי הולכת למשהו..

אולי

אם יש לכן המלצה למטפלת טובה ממש, באיזור גוש עציון /ירושלים אשמח לשמוע

במציאות כזאת מטורפת...

ממש יכול לעזור!!

אולי @נגמרו לי השמות עושה בזום?

או תשוכל להמליץ לך על מישהו בסביבות ירושלים?

ו @נגמרו לי השמות באמת אשמח לשמוע... גם עליך כאופציה לזום וגם אולי על המלצה באיזור שכתבתי..

אם צריך אפנה בפרטי ❤️

כן, אני מקבלת גם בזום/בגוגלמיט ולא רק פרונטלית.

וואו יקרה

קוראת אותך וממש מרגישה מבעד למילים את האהבה הכ"כ גדולה ויקרה שיש בינך לבין בעלך.

כמה שאת אוהבת אותו.

כמה שהוא יקר לך.

כמה שהזוגיות יקרה לך.

וכמובן גם לו.

איזה זוג מדהים ומרגש שאתם. וואו.

כ"כ מרגש לקרוא על התקופה הנפלאה שתיארת לפני שנה, על השיא בזוגיות, על החגים המהממים,

על הכיף הלא נורמלי, 

על ההתרגשות אחד מהשנייה

על התחושה של אהבה שאי אפשר להסביר במילים

אפילו יותר מהחתונה ויותר מכל השנים יחד!

איך אמרת: אהבה אהבה אהבה.

וואו.

וואו וואו!

יקרה איזה יופי אתם!!!

כמה זה מפעים ומשמח ממש להרגיש ולחוות במוחשי את כל זה!!!

כמה זה יקר ולא מובן מאליו

וכמה זה - שלכם!

את שומעת יקרה? - זה שלכם!

אף אחד לא יוכל לקחת את זה מכם

אתם ורק אתם הגעתם לזה.

אתם ורק אתם עבדתם כדי להגיע לזה.

וזה שלכם.

כל הזמן.

גם בזמנים הקשים.

נשאר שם.

מזכיר ואומר

מזכיר ואומר

"זה מי שאתם. זוג של אהבה אהבה אהבה.

זו האמת.

זו."

ובשמחת תורה פתאום הקרקע נשמטת תחת הרגליים.

הבית מטלטל בצורה כ"כ חזקה שמאיימת לשבור אותו

את הבית הלאומי

את הבית הפרטי

בעלך היקר מוקפץ למילואים

מוקפץ - הופ - מהרגע להרגע, בפתאומיות, בבת אחת.

למילואים - למלחמה קשה מנשוא. רחוק רחוק מעין וכואב כואב בלב.

ואת, ואתם בתוך כל זה

בתקופה מטורפת כמו שציינת

של  אהבה-דאגה-תפילה...

גם שם.

גם בתוך הטלטלה הכי גדולה.

אתם באהבה.

אתם בדאגה.

אתם בתפילה.

ואז הוא משתחרר.

והיה אחלה

וחזרתם לשגרה רגילה.

את מבינה יקרה כמה חזקים אתם?

כמה מדהימים אתם?

את מצליחה רגע לראות את זה גם בזמני שיא הקושי וגם בזמנים הטובים אתם פשוט - *אתם*?

ואז 

לידה

וואו.

אמרת לידה אמרת כ"כ כ"כ כ"כ הרבה. כ"כ.

גם בלי שום קשר למילואים.

כמה שלידה מביאה איתה לצד הברכה וההודיה העצומה אינספור של אתגרים.

מהרגע שפוקחים עיניים ועד הרגע שעוצמים אותן ואז גם כשעוצמים קמים שוב ושוב ושוב.

וטלטלה לגוף, וטלטלה לנפש

ואין שינה

ויש כאבים

ואין זמן

ויש כאב ראש

ואין כוח

ויש צרחות

ואין פנאי ואוויר

ויש קושי ועומס פסיכיים ואחריות מטורפת 24/7

ואין רוגע

ויש שינויים, כ"כ הרבה שינויים, לכל אחד מבני הבית

ולא מספיק שיש לידה 

ולא מספיק כל מה שהיא מביאה איתה

ולא מספיק התקופה הנוראית של כל העם והמצב הביטחוני

אלא שמיד אחרי הלידה בעלך היקר שוב חוזר למילואים!!!

וואו.

פשוט תודה עצומה עצומה לשניכם. אין מילים.

ואז הוא חוזר מהמילואים

ואתם חווים טלטלה.

טלטלה שכ"כ כ"כ כ"כ מובנית

טבעית

הגיונית

אנושית!!!

משבר בזוגיות שטולטלה פעם אחר פעם אחר פעם בסערה אינסופית

מגלים ורוחות סוערים מבחוץ,

מהמלחמה

מהמציאות

מהמילואים

מהמרחק

ממה שהלב רואה וחווה ושומע

ממה שהגוף עובר

מחוסר אונים עצום

מול שבר וכאב אינסופיים של עם

וגם מגלים ורוחות סוערים מבפנים

מלידה שמטלטלת את כל הבית

מקושי מטורף בגוף וקושי מטורף בנפש

מחוסר פניות וחוסר זמן וחוסר אוויר

ממקום שבקושי אנו יכולים לראות ולהבין ולהכיל את עצמינו אז איך נוכל להכיל את בן הזוג?!

ומתוך קושי וכאב עצום, חוסר פניות מוחלט ורק עייפות תהומית וכאב ענק נוצרים גם הפיצוצים ביניכם.

הרגישויות של שניכם

בדיוק בדיוק כמו שכתבת -

כל אחד מרגיש שלא רואים אותו

כל אחד רוצה שהשני יכיל אותו

כל אחד רוצה שהשני ידבר בשפה שלו

וכמה שזה מובן יקרה!!!

כמה שאתם מדהימים וחזקים אתם עדיין בני אדם!

ופיצוצים או ויכוחים או רגישויות או כל דבר כזה שקורים ***לא*** אומרים עליכם שום שום דבר רע!

ולא על הזוגיות שלכם!

הכי הכי לא!

אלא הם רק אומרים שאתם אנושיים.

בני אדם.

שעוברים כ"כ כ"כ כ"כ כ"כ הרבה!!!

זה הכל!!!
 

ואחרי כ-ל זה

הוא שוב הוקפץ

שוב

חודש שלם

לפני החגים

וכ-ל הגיחות היו טובות!!!!

את מצליחה לראות באיזה זוג עם כוח על וזוגיות על מדובר?!

כן כן, אתם הזוג הזה!!!

ועכשיו

עכשיו הוא צריך לחזור בזמן הקרוב

לסיים את המילואים

ואת יקרה

שכ"כ אוהבת

שכ"כ מייקרת

חוששת

חוששת ממש

מפיצוצים

מכעסים

מרגישה שוב, ששניכם צריכים הכלה, מרחב

שהפיצוץ הארוך הקודם לא שב על מקומו בשלום, שלא באמת עיבדתם אותו כמו שצריך

עדיין לא

בהמשך אתם כן

אבל עדיין לא.

וכל העומס, הילדים, הכביסות, הטלטלות

והנחיתה שוב

כל זה

בתוספת הפחד הגדול

החששות המכרסמים

ממש בעתה ממה יהיה ואיך יהיה

עצם הפחד הגדול הזה משתק.

הוא משתק וגורם לך להיות קצרת רוח

וכ"כ היטבת לתאר במודעות נפלאה ורגישות מדהימה שכל זה גורם לך לצפות ממנו לדקויות, עד לרמת המילה הקטנה, להיפגע מכל דבר, להיות במן "דריכות" כזו של פגיעות

וזה רק כי הכל כ"כ כבר על הקצה, כ"כ קצר, בלי מרחב, בלי אוויר נשימה

עם המון סטרס ועומס

ובעיקר פחד פחד פחד

שמאיים להשתלט ולסגור עלייך ועל הכל.

ומה הפחד הזה רוצה שם לומר לך יקרה?

אולי הוא רק רוצה לומר לך שהוא פשוט כ"כ כ"כ אוהב

וכ"כ כ"כ מפחד לאבד את מה שהוא אוהב

לאבד חלילה את הזוגיות הטובה

לאבד חלילה אותו, את בעלך

לאבד חלילה אותך, בגרסא שאת רוצה להיות למולו ובכלל כאדם

תראי רגע את הפחד הזה

תביני את עצמך

את רק רוצה טוב

רק רק רוצה טוב, לכולם!

זה הכל!

ואת צודקת במה שאת רוצה!

כ"כ כ"כ צודקת!

אז פחד -

אני מביטה לך בלבן של העיניים 

ועונה לך:

אנחנו נהיה בסדר!

ב"ה!

בעלי יהיה בסדר!

אני אהיה בסדר!

אנחנו זוג חזק!

אנחנו זוג אוהב!

אנחנו זוג של אהבה אהבה אהבה!

יש לנו אינספור קבלות ממקומות של זמנים טובים בינינו!

יש לנו אינספור קבלות ממקומות של זמני קושי בינינו שהתגברנו עליהם!!!

יש לנו אינספור קבלות של זמנים הכי הכי קשים שצלחנו!!!

אז אנחנו נצלח את זה שוב!

גם אם יהיה קשה

גם אם יהיה כואב

גם אם זו תהיה דרך

אנחנו נצלח את זה!

אני מאמינה בנו!

בטח שנצלח את זה!

ואפילו נעמיק עוד ועוד קומות ורבדים בזוגיות שלנו דווקא בזכות זה!

וכמובן שבדיוק כמו שכתבת תוכלו גם לבד וגם להיעזר באיש מקצוע ובהחלט לקבל עוד כוח, עוד כלים, עוד לימוד.

באמת באמת שזוגיות היא לימוד,

וזוגיות שעוברת טלטלות רק צריכה להוסיף את הלימוד הזה בה. אף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות ויודע זוגיות בטלטלות.

אנו נלמד ונדע.

נלמד ונגדל.

נלמד ונדע לתקשר ולדבר צרכים ושפות אהבה בדיוק כמו שכתבת

ומי *כמוכם* יצליח להיות תלמיד מצטיין בתוך הלימוד הזה של החיים

כי זו ממש עבודת חיים

ואת בתוכה

ואתם בתוכה

באומץ, בגבורה, באליפות ובאהבה כל כך חזקים!

אז קחו את ה-אתם

את מי שאתם

את האהבה אהבה אהבה שלכם

וממנה תזכרו שגם בהמשך הדרך והעמקה עוד ועוד

אתם תמיד תמיד ביחד

אחד עם השנייה.

ויש לכם הכל.

ויש בכם הכל.

❤

ולסיום רוצה לצרף שני קישורים שנראים לי רלוונטיים,

האחד על מצוקה בו זמנית של שני בני הזוג, כאן: 

מצוקה בו זמנית - נשואים טריים

והשני על מה זה בעצם "זוג חזק", כאן:

זוג חזק - נשואים טריים

פשוט תודה ענקית....אימהלה....

הבאת לי את הדמעות.....

ככ נגעת בי.....

תודה ממש ממש על כל ההשקעה שהשקעת בכתיבה אלי... ממש הרגשתי שאת רואה אותי.... את השלבים.. את הדקויות.... תודה כל כך!!!

באמת גם תיארת ככ נכון את התחושות.

וכן.

אני מפחדת ככ מהשינוי הזה...

מפחדת ככ לאבד את הטוב שהיה....

כן...

זאת ההגדרה בדיוק..

מפחדת לאבד.

מרגישה שלא יודעת (ואולי גם לא מספיק מאמינה) איך צולחים את הטלטלה הזאת.... כאילו הוא מבחינתו מזמן המשיך הלאה.. אבל אני... אני עדיין תקועה שם באיזשהו מובן... מפוחדת כולי. מרגישה שהקרקע ככ נשמטה לי מהרגלים שאין לי מספיק בטחון לצעוד עליה שוב בבטחה....

אוף

אולי באמת אני צריכה יעוץ....

אבל אוף

רוצה לא להסתיר את הייעוץ ממנו, ומצד שני אין לי כח לספר  לו את זה.. להעלות את זה ..

מפחדת שהוא יגלה את עומק הריחוק שלי למרות שלכאורה אני גם "המשכתי" ויאמין לזה ויבהל בעצמו במקום להבין שזה פשוט פחד ואני צריכה קרקע.......

אוף....

שוב אני בוכה פה..

בכל אופן

תודה ממש ממש לך

את אור בעולם הזה

וואו יקרה שאת,

הפחד שלך כ"כ מובן

כ"כ אנושי, כ"כ טבעי

וכ"כ מבקש מקום.

לראות אותו, להביט בו, לתת לו רגע מקום וניראות.

להקשיב לעומק מה הוא רוצה לומר לך,

ונכון שהוא מרגיש כ"כ גדול, ומאיים, וסוגר, ומחניק ומשתק

וחולש על עוד ועוד תחומים

גם במציאות עצמה

גם במקום בראש

גם במקום בלב

גם במקום במחשבות המפחידות

הוא אפילו הגיע עד לאמונה בכוח שלכם יחד. באמונה בלצלוח את זה.

הוא מפחד כ"כ לאבד

הוא כ"כ אוהב

הוא כ"כ מפחד מהשינוי

הוא כ"כ מפחד לאבד את כל הטוב המדהים שהיה

הוא כ"כ מפחד שהוא לא יודע איך לעבור את הטלטלה

הוא כ"כ מפחיד *אם* הוא בכלל יכול ויצליח לעבור את הטלטלה

הוא כ"כ מפחד שישאר תקוע לעד

הוא כ"כ מפחד בכלל להיזכר בקרקע שנשמטה תחת הרגליים

ומפחד כ"כ לצעוד עליה שוב בביטחה

והוא כ"כ מפחד שהוא שוב יתקרב ושוב יתנפץ וזה יכאב שבעתיים

ואפילו אולי מפחד שלא ישרוד את הכאב הזה שוב חלילה

הוא כ"כ מבקש יציבות, ביטחוןו

קודם כל ביטחון שנצליח את זה!

שאנחנו יכולים!

שעכשיו קשה - אבל נעבור את זה ויהיה טוב!

ואני חושבת שעצם הפחד הזה, ממש הפחד מהפחד,

הבהלה המשתקת הזו לפעמים הכי הכי משתקת.

כי היא אומרת לנו בפנימיות של לשד החיים שלנו, הקשר שלנו, כל הטוב שיש לנו בעצם - "אה אה! הנה!

כ"כ קשה לכם עכשיו! היה לכם כ"כ קשה! עברתם כזה משבר! נאמרו כאלה מילים! היו כאלה רגשות! היו כאלה מחשבות!

אה אה! הנה! אז זהו! זה אומר עליכם שאתם זוג לא טוב! זה אומר עליכם שאתם לא מתאימים! זה אומר שבטוח תתגרשו!

אל תעבדו על עצמיכם! גם אם לא היום, עוד שנה. אבל תראו איזה זוג לא חזק ולא יציב אתם!"

אמאל'ה

זה כ"כ כ"כ כ"כ מפחיד

מחשבות אתם מבעיתות אותי!

פחד אתה משתק אותי!

מה אתה אומר לי שלא נצליח?

שאני עצמי כבר לא מאמינה בנו?

אז מי נשאר כן להאמין?

וכדאי דווקא לפחד מהפחד הזה

דווקא לבהלה הזו מעצם המחשבות המפחידות שבאות

וגם לשאר הפחדים

לתת מקום

ממש להביט להם בלבן של העיניים 

לשמוע אותם

עד הסוף

ואז

להתחיל לענות להם

אחד אחד

"כן!

כן אני מאמינה בנו!

כן!

כן אנחנו זוג חזק!

זוג חזק זה דווקא זוג שעובר משברים וצומח מהם עוד יותר!

אל תקשקש לי פחד ואל תעבדי עליי חרדה!

זוג שחושב מחשבות קשות או עובר חוויות קשות יכול דווקא דווקא מהן לצמוח עוד יותר!

זה ***לא*** אומר עליו שהוא לא חזק או אפילו פחות טוב! לא!

(כמו שכתבתי כאן בהרחבה: זוג חזק - נשואים טריים

ואני לא מפחדת מכן מחשבות!

כמו שאתן באות - אתן גם תלכו

ואני לא מפחדת ממך חרדה!

את כמו גל, וגם אם השיא שלך הכי חונק ומפחיד - את תעברי

ואני לא מפחדת מכם רגשות קשים!

אתם באים וגם הולכים

וכמו שבאתם - ככה אתם גם תלכו.

ואני לא מפחדת ממך פחד!

אני כאן

ניצבת

ועונה לך

ואנחנו טובים. נקודה.

ואנחנו אוהבים. נקודה.

ובעלי אוהב אותי. נקודה.

ואני אוהבת אותו. נקודה.

וטוב לי איתו. וזהו.

ועברנו דברים

המון

וצמחנו

ויכולנו להם

ויש לנו את זה!

גם עכשיו

גם תמיד

לא משנה מה יגיע!!!

אתה שומע פחד?!

יש לנו קבלות!!!

יש לנו!

ויהיו לנו עוד!

ואתה יודע מה עוד פחד?

אני רוצה להגיד לך הכי ברור שיש: נכון שעכשיו זה נראה לי כמו הר גדול.

אפילו הר בלתי עביר לפעמים.

אבל אני יודעת, אני פשוט יודעת, שמעבר להר הזה יש שדה רחב ופורח ואגם יפייפיה ומרחב עצום של טוב ע-נ-ק-י

וכ-ל הטוב הזה שלנו!!!

אנחנו רק נעבור את ההר

ונגיע לשם!!!

ואחרי שאת מבררת את כל זה *עם ומול עצמך*

את יכולה לבוא לבעלך היקר

ולומר לו את זה

את הלב שלך

את הפחד הזה שלך

בדיוק גם את המשפט הזה: "אני אוהבת אותך כ"כ וחשוב לי ויקר לי שפשוט יהיה לנו טוב ועוד יותר טוב ואפילו עוד יותר טוב!

ועברנו כ"כ הרבה!

לא באשמתנו

באשמת המציאות ההזויה הזו

כמה שעברנו

והמלחמה הזו שולחת מחירים בכל מיני מקומות

גם בנפש

גם בפחד

ואני רק רוצה להגיד לך בעלי היקר

שאני בטוחה בנו

ואוהבת אותך כ"F

אבל חשוב לי רגע לתת לפחד הזה מקום

לעבד אותו רגע עד הסוף

לענות לו

לקבל עוד כוח, עוד כלים, עוד תובנות,

להיות יותר ברוגע, בשלמות, בבהירות

גם מול עצמי ומה שעברתי

אתה מבין בעלי היקר?

זה פשוט פחד ואני צריכה קרקע...

הכל בסדר

אנחנו בסדר

אתה בסדר

אני בסדר

אני רק רוצה לעבוד על המקום הזה כדי להיות עוד יותר בסדר "

ב"הצלחה רבה רבה יקרה

מאמינה בך מאוד,

בטח שאת תצליחי!

ובטח שאתם תגיעו לשדה הרחב של הטוב המתוק והגלוי

של קצירת כל הפירות המתוקים מתוקים של פרי עמלכם ב"ה!

- ותודה רבה לך על המילים הטובות ומחממות הלב 🙏❤

@אוהבת את השבת יקרה

שאני כ"כ כ"כ מעריכה ונפעמת מהרגישות הגדולה שלך לכל אחת מחברות הפורום היקרות.

ממש מרגישים עד לכאן ומבעד למסך כמה רגישות גדולה יש בך לכל אחת ואחת

כמה את מרימה אחרות ומרימה לאחרות

מתעניינת, שואלת, נותנת יחס אישי

כמה את נותנת ניראות

וחום

ואהבה

ותמיכה

ומקום

לכל אחת ואחת

וממש ככה לעצור בתור הטירוף שבו אנו חיים ופשוט להיות לב אחד גדול לכל אחת ואחת זה כ"כ כ"כ יקר ומרגש בעיניי.

ריגשת אותי מאוד

תודה לך ❤

אני יכולה להמליץ בפרטי על פסיכולוגית אבל היא לא מהאזור שלך ולא נראה לי שתרצי לנסוע, אם כן, היא ממש נעימה ולא שיפוטית, ועוזרת בעדינות.

אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים עם מטפלים ומטפלות היא כן עזרה

אבל זה יקר, אני לא יודעת מה בדיוק ההטבה 

קרן אבלמן מאלון שבות

ובת חן וייל מאפרת.

שתיהן מקסימות.

תגידי לי אם את צריכה מספרי טלפון

דבר ראשון

אני רוצה להגיד לך

השיא שהיה לכם הזוגיות לפני שנה

יחזור!!!

בע"ה!!!!

ואפילו תגיעו עוד יותר גבוה בע"ה!!!

אם הגעתם למקום ככ טוב,

לא הגעתם אליו סתם אלא בעבודה קשה,

והוא לא נמחק..

וכן, שנה כזו זה מאודד הגיוני וטבעי , הכי טבעי בעולם שתביא למשברים..

והפחד ההז שלמור על עצמך והחשש ששוב יהיה משברים ופיצוצים

והמתח שתיארתי,

הכל טבעי ככ...

ופרקטית, משהו קטן,

קטונתי..

אבל לדעתי כדאי לך למצוא איזה שהוא תעסוקה לאחרי החופתש לידה

שיהיה לך לפחות יומיים שאת יוצאת מהבית

מתעסקת עם עוד משהו

ויש לו את הבית לעצמו, לחשוב לבד, בשקט,

זה ככ חשוב...

ועוד משהו,

לדעתי סופר חשוב למצוא מישהי חכמה וטובה ( יש הרבה בתחום שהם לא מתאימים באמת לתחום , סליחה..)

שתלווה אותך

תוכלי להתייעץ, לפרוק, לדבר

יש אגב את אורה פולק שהיא מדריכת הורים אבל אני אוהבת לקרוא את התובנות שלה לגבי הדרכת הורים, היא מאוזנת וחיובית, והייתי שואלת אותה אם היא רוצה לעזור לך לא ברמה מקצועית ממש של טיפול נפשי, אלא לסדר את הדברים בראש ,לארגן את חוט המחשבה וזה...

תודה על התגובה המושקעת מכל הלב...

לגבי היציאה פעמיים בשבוע- מממשש מבינה מה את מדברת בהקשר של לתת גם לו זמן לבד בבית.זה באמת ככ חשוב... גם לי זה סופר חשוב להיות לבד.. אני רגילה להיות לבד בבקרים וזה מעולה לי

ומאמינה שגם בשבילו מידי פעם כשאני בעבודה זה ממש טוב

אבל עכשיו

בחורף, ובחופשת לידה- זה לא מתאים לי....

פרקטית- אני עם תינוק יונק.. לא מתאים לי לצאת הרבה, בטח לא בחורף. וגם טכנית אני אחראית בבית על בישולים, קניות, איפוס בית זה אני לרוב.. אז לא ככ מתאים שאצא בבקרים... כל דקה בבית בלי הילדים היא משמעותית לי...

אז אני קצת בפלונטר בעניין הזה

ולגבי מה שכתבת על להתייעץ עם מישהי חכמה... אוף זה ככ נכון!! ואני גם טיפוס ממש מתייעץ....הבעיה שקצת כאן טמון הקאצ'... בעלי שונא ממש שאני משתפת בקשיים זוגיים שלנו. אני אבהיר- בחיים לא משתפת סתם חברות או משהו בשביל הריכולים.. אבל יצא פעם שהתייעצתי עם הרבנית שלנו באיזה נושא- הוא עד היום עם חור בלב מהסיפור הזה....

אז הוא ממש לא רוצה שאתייעץ עם אף אחד שמכיר אותנו.... הוא רוצה שנפתור הכל ביננו, ואם הוא לא פנוי לשיחה/רוצה לדבר אז במקרה הכי קיצוני אדבר עם איזה מישהי רחוקה שלא מכירה אותנו, למשל איזו יועצת זוגית מהונלולו🙈

אז למצוא אישה חכמה ומתוקה שאין מצב שהיא מכירה אותנו- לא מכירה דבר כזה.......

לכן עשיתי איזה זום עם יועצת זוגית אחת, היה חביב והיא כן נתנה לי איזה כלי או שניים, אבל הרגשתי שזה לא ממש ענה לי על הצורך....

באמת אישה חכמה עם נסיון חיים זה מה שאני זקוקה לו.. אבל כרגע....

חיבוק גדול על כל התחושות, המשמחות שקצת יצאו להפסקה והנאחסיות שמרגישות בנוח עכשיו.

אם את רוצה כמה מילים שאני מקוה שיעודדו קצת- תמשיכי לקרוא, ואם לא אז תמשיכי הלאה בלי לקרוא.

דבר ראשון, שתדעי שככה החיים, גם בלי קשר למלחמה. אי אפשר להחזיק תמיד באותה עוצמה את האש של הזוגיות. כי השיגרה, כי הילדים, כי הריון, כי אחרי לידה ועוד מיליון סיבות למה כן או לא עכשיו. מוכר מאוד שיש תקופה כזו סוערת ומלאת תשוקה, ושזה נספג מתישהו לתוך שיגרה יותר אינטנסיבית ופחות מאפשרת.

הגיוני גם שאחרי תקופה כזו ובטח יחד עם המילואים תהיה ירידה ויהיו גם פיצוצים, כי אם אני מנחשת נכון כשהיו ימים של אהבה מטורפת גם היה הרבה מגע  ש'דילג' על צורך בהרבה מילים ושיתופים כדי להגיע לקירבה. ואז לחזור שוב להיות יחד בבית בשיגרה עם כל הפער של עולם המילואים שעובר על האיש ועולם המילואים שעובר על האישה (פלוס אחרי לידה)- כל כך טבעי שיגיעו קצרים בתקשורת, והמון צורך בהבנה והכלה שלא תמיד יש לשני לתת (אולי כמעט תמיד המצב הוא שאין..)

אז חיבוק גדול על מה שהלך לאיבוד.

אני רוצה לשתף אותך שאני הרגשתי מתנה גדולה שבתקופה של המילואים הסתייע לי בדיוק להיות בבית ולא לרוץ לעבודה, וכשהוא הגיע לאפטרים (של יותר מ24 שעות) היה לנו את הבוקר שנינו בשקט, לישון, לדבר, ואחכ צהריים ערב עם הילדים יותר- זה ממש סידר את הלוז המשפחתי בצורה נינוחה. אז אולי כדאי גם לכם לעשות תאום ציפיות ותכנון לוז (גמיש יותר או פחות לפי מה שיותר עובד לכם) של הימים האלה בסוף הסבב- מתי ישנים כל אחד, מתי עם הילדים, מה החלוקת תפקידים עם הילדים. אחרי שיש בסיס שכל אחד אומר מה הצרכים שלו ומה בכוחותיו לתת, לראות איזה משימות נשארו ואיך מחלקים אותן באופן מקובל על שניכם.

להקפיד על זמן פעם ביום או יומיים שיושבים בנחת עם שתיה חמה ומשהו מתוק או מה שאתם אוהבים כדי לא להישאב רק למה שהבית דורש אלא גם לפתח שיחות. גם לא צריך שיהיו ארוכות ומכבידות, אבל זמן כיפי יחד. ולמצוא זזמן לשיתופים, מה היה לו קשה לאורך התקופה, איך הוא מרגיש שזה השפיע עליו, איפה חשוב לו לקבל יחס מקל, מה הוא הרגיש שזה קידם אותו או איפה היו לו הצלחות... ואותו הדבר כמובן גם את.

לזכור לגשת אל השיחות האלה מתוך הכלה וחמלה על חוסר האונים וההשפעות שהמרחק יוצר לכל אחד בנפרד ולכם כזוג.

ולקחת נשימה. עוד יבואו ימים טובים, ממש טובים עם הרבה הרבה אהבה, וגם ימים פחות טובים, אז תורידו את הראש טיפה מתחת למים עד שיעבור, ועדיין תנסו להיות שם אחד בשביל השני- אם תצלחו את זה, אתם זוג בלתי מנוצח. אבל צריך סבלנות...

בהצלחה, הלב שלי יוצא אליך💟💜

קודם כל זאת הזדמנות לומר לכולכן תודה ממש...

עצם הפריקה כאן היתה ממש משמעותית בשבילי

הרגשתי שהנחתי איפשהו את התחושות המבלבלות האלה... והוקל לי קצת בלב.

והכל אחרת בזכות זה..

לגבי מה שאמרת על הזוגיות

אני ממש מרגישה את זה

שזה כנראה היה מגיע גם בלי המילואים...

כי בסוף, המילואים אומנם היו טריגר רציני לפיצוצים האלה... אבל בסוף, הם באו על רקע של תקשורת שזקוקה ליותר.. גלי קשר...

וגם העניין הזה של הרצוא ושוב בזוגיות...

שאגב אני כבר מכירה את זה... אבל הפעם העוצמות היו חזקות לשני הכיוונים ברמות שלא ידענו....

לוקחת את מה שכתבת על "לגשת אל השיחות האלה בהחלה וחמלה על חוסר האונים וההשפעות שהמרחק יוצר תכל אחד בנפרד לכל כזוג"

וואי. זה ככ חזק.....

ותודה על הפיסקה האחרונה שלך...

ריגשת אותי ממש ונתת לי המון כוח❤️❤️

לא קראתי תגובות, פשוט כותבת לך מהלב

א. שכתבת ככ יפה והיו נקודות שמאד הזדהתי,

קודם כל חיבוק גדול..... אני חושבת שחלק מאתגר של תקופת המילואים שהכל התבחבש וגם תיאוריות של זוגיות לא תמיד מתאימות. המשחק תפקידים השתנה, לא תמיד יש מקום להניח רגשות קשים,

התפקיד שלנו להחזיק את הבית לא תמיד נרגע בזמן של האפטר, צריכות להיות חזקות ומכילות גם עבור האיש המהמם שלנו שעובר כל מיני... בקיצור באמת אנחנו בתקופה לא פשוטה ומאד מאתגרת ואת מהממת איך שכתבת.

ב. איזה מרגש זה שהתחלת בזה שהייתם בשיא שלכם - וואו אחותי התרגשתי בשבילכם. איזה זכות. וזה רק אומר שיש לאן לחזור ובע'ה להמריא לגבהים חדשים

ג. רפרפתי כזה וראיתי שאמרו לך על ייעוץ.. אישית אותי מרתיע וגם האיש שלי לא בעניין ולפעמים זה דבר גדול כזה ''לכו לטיפול ''

לי דבר שמאוד מאד עזר בשלבים מסוימים בחיים זה לדבר עם אישה חכמה.

מישהי שאני מכירה- ב'ה ה' שלח לי כמה כאלה במהלך החיים.. לאו דווקא יועצות אבל כן נשים חכמות, עם ידע וחכמת חיים. לשבת מול אישה כזאת ולפרוק ולספר, לי זה עזר קודם כל כדי לשמוע בעצמי את החיים שלי מסודר ודבר שני באמת התןבנות החכמות. אז היה לי חשוב להגיד לך את העצה הזו, אולי ללכת למשהו נקודתי גם אם לא לייעוץ מערכתי.

כמובן שאם זורם לך ייעוץ מקצועי זה הכי טוב.. רק משתפת שאצלי לי זה היה משמעותי מפגש אחד גם. (שבאתי אליו במוכנות גבוהה לפתוח את הלב..)

חיבוק גדול על כל הדברים אישה יקרה וגיבורנ!!! ❤️

וואי תודה על הלב שלכן!!!

זה ככ מרים לקרוא תגובה ועוד תגובה וכולן עם לב.... זה ממש נותן כח....

את צודקת

זה באמת היה ככ  ככ ככ מרגש שהתחלנו את המלחמה בשיא שלנו... זאת היתה תקופה ככ מיוחדת.... פשוט זכות.

זה באמת אבל גם חלק מהקושי...

כי איך הגענו לכזה שפל אחרי כזאת תקופב ארוכה ומיוחדת של אור...?

ומצד שני בפרדוקס זה נותן לי גם תקווה...

כי כאילו אם הגענו לכזה שפל הכי נמוך.. לפחות זה בא אחרי נקודה כזאת גבוהה שזה נותן תקווה שאנחנו עוד יכולים לחזורלשם.. זה לא היה ככ מזמן (בפרןפורציה של שנים כמובן..) אז זאת אומרת שזה אפשרי...

חח קצת חפרתי אבל זה עזר לי לחדד את התקווה!

אז שוב תודה לך🫶

לגבי ייעוץ עם אישה חכמה- כתבתי גם לאוהבת את השבת למעלה... תקראי..

וואי וואי... הבנתי.

פשוט מתפללת עלייך

וראיתי שגם כתבת שזה חלק מהרצוא ושוב בזוגיות וזה כל כךךך נכון.

אני ממש מרגישה שהתקופות האלה מקפיצות אותנו מליון מדרגות קדימה... לעבור כזה שיגעון ביחד זה משהו שבע'ה נגדל ממנו.

חיבוק חיבוק אחותי

מתפללת עלייך מאדדדדדדד

❤️❤️❤️

(ובע'ה אנחנו מובטחים שממסירות נפש לא מפסידים.. חח יש מצב שהמצאתי עכשיו מאמר חזל לא קיים אבל בטוחה שיש מקום כזה שממסירות נפש כל כך מדהימה של להחלץ למען עם ישראל בכאלה עוצמות- זה משהו שאי אפשר להעזר ממנו ובע'ה רק ירידה לצורך עלייה!!!)

שינויים הרבה פעמים מביאים איתם את הצורך להסתגלות מחדש ולפעמים ממש

ללמוד מחדש מה נכון לנו כי אנחנו כבר במקום אחר.

נשמע שעברתם שינויים משמעותיים ומשפיעים, שהשאירו בכם חותם.

כתבת שאת נפגעת מכל מילה קטנה. מצב כזה של פגיעות מעיד על הרבה משקעים רגשיים שיש בך

שעגיין לא השתחררו ועובדו, ולכן כל פוטנציאל לתת להם להשתחרר קצת מעלה את זה.

יכול להיות שאת צריכה לעבור מול עצמך או בעזרת ליווי, עיבוד של התקופה שהייתה,

של הדאגה והחרדות, של הקשיים והתחושות שעברת ונשמע שעדיין לא נפרקו (וזה ממש לגיטימי וקורה)

מעבר לזה לגבי תקשורת ושיח אני מאמינה מאד וגם רואה בעבודה שלי בפועל

שדינמיקה בריאה ותקשורת טובה בין איש לאישה נוצרת כאשר כל אחד מהצדדים על מקומו.

האישה יודעת להיות קשובה לעולמה הרגשי הפנימי ולתקשר אותו, ומתוך התפקיד שהאיש שלה מקבל (זה תפקיד שאיש בנוי אליו

והוא טבעי לו, אבל לפעמים כשם שאנחנו כנשים לא במקומנו הדינמיקה מתערערת וכן להיפך)

הוא לומד להיות קשוב ותומך, ולקבל גם את הצרכים שלו כגבר

כשהוא יודע שהוא דואג לאשתו שתהיה שמחה ובטוחה.

זמן ששניכם יחד הבית יכול להיות זמן טוב של הרבה שיח ויחד, וגם זמן מאד מאתגר אם לא יודעים להתנהל בתקשורת טובה.

ממליצה לכם ממש לקחת את זה כהזדמנות להתקרב מחדש, להתחבר וללמוד לחזור לאהבה שלכם

מהמקום בו אתם נמצאים היום אחרי כל מה שעברתם.

ואם אתם זקוקים לעזרה או ליווי זוגי או פרטני זמן פנוי הוא גם מתנה עבור זה.

בהצלחה רבה בע"ה

אשמח אם מתאים לך שתקראי מה כתבתי בסוף התגובה לנגמרו לי השמות..

לא ככ יודעת מה לעשות..

כמו שאת כותבת יש בך הרבה פחדים וחששות והם ממש לגיטימיים.

כצעד ראשון אני מציעה לך פשוט להקשיב לפחד הזה.

פחד הוא מנגנון הגנה שיש לנו, והוא כאן כדי לשמור עלינו.

ברגע שאנחנו קשובים לנורות האזהרה, הוא יכול להרפות כי הוא בסך הכל רוצה לאותת לנו להשמר.

נראה שהפחד העמוק יותר שלך ואולי זה גם עיקר המצוקה כאן, זה שאחרי הקרקע שקצת אבדתם יחד בזוגיות בתקופה האחרונה,

את תאבדי גם את הקרקע שהוא עבורך.

רת חוששת שאם תעלי את המקום הלא יציב שאת חווה מול הזוגיות כרגע,

הקרקע שהוא עבורך ושאת צריכה שיהיה עבורך שוב תאבד וזה באמת באמת מפחיד להרגיש בלי קרקע ובלי בטחון

לאבד את הדברים הטובים והיציבים והעוגנים שלנו.

באמת מפחיד.

בעיני מה שאידאלי במצב הזה, השאלה אם את מסוגלת לעשות את זה,

זה לשתף אותו בזה שאת רוצה לשתף אותו בקושי שאת חווה, ואת ממש חוששת מהתגובה שלו,

כי את זקוקה לו יציב ובטוח ולא נבהל מזה, ואז לשתף.

אם את מסוגלת והוא מסוגל ותוכלו ליצור שיח בנושא זה נפלא.

אם הפחד גדול מדי, מה שנחוץ במצב כזה זה ללמוד איך להתנהל עם הפחד ואיך לעבד אותו בינך לבין עצמך,

כדי שאת תהיי במקום מספיק בטוח כדי לבטא אותו מולו.

בסופו של דבר, איש בנוי להיות עוגן עבור אשתו, לתת לה בטחון ולדאוג לה.

כשאיש נמצא בעמדה כזאת- שאשתו משתפת אותו ורואה בו כתובת, שהוא מצליח להיות חזק עבורה ולדאוג לה,

זה משהו שנותן לו כח ומאפשר לו להיות חזק יותר עבורך.

לכן ברמה הרעיונית, זה לגמרי משהו שאיש ישמח לעשות עבור אשתו.

השאלה היא איפה המקום האישי שלך מול זה. האם את מסוגלת לשתף בזה, או שאת זקוקה לחיזוק פנימי מול זה.

אם קשה לך לשתף בהכל כרגע, תנסי לבדוק אם יש משהו שאת כן מסוגלת.

אולי רק להגיד לו שאת מרגישה שעדיין לא התאוששת מהתקופה

אולי לכתוב לו בהודעה שאת זקוקה לעזרה

אחרי שתקשיבי קצת למה שמפחיד אותך, אולי תהיי מסוגלת לעשות צעד בכיוון, לפחות לכיוון הצורך בעזרה.

וכמובן תמיד תמיד תפילות

שבע"ה יהיה לכם הכי טוב❤️

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!