🎉שרשור היכרות תשפ"ה!!🎉אני הנני כאינני
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך כ"ה בתשרי תשפ"ה 23:06

(חידוד קטן על מה שכתבנו שנה שעברה בשרשור היכרות) בכתיבה ישנו עקרון פואטי חשוב שכדאי להכיר, עקרון המוטיב. לפעמים, בתוך קטעי פרוזה או שירה נוכל למצוא עניין שחוזר, אם זה ריבוי צבעים, תחושות, מושגי טמפרטורה או מילים שמתארות מצב נפשי או גופני מסוים. ה'חזרה' הזו, שחוזרת ושונה, נקראת 'מוטיב'. ובחיים, כמו בכתיבה, גם כן יש מוטיב, דברים שחוזרים בתוכנו משנה לשנה, המידות, מאפייני האופי שלנו, אולי דעות או מעשים והרגלים. כמובן שיש בזה צד חיובי וצד שלילי. השנה, או לפחות לעכשיו, בואו ננסה להאיר את המוטיבים החיוביים שלנו, ולהיות מודעים לאלה שמעותד לנו שכר טוב על העבודה עליהם.

היופי באנונימיות הוא היכולת להיות הכי כנים עם עצמנו ואחרים בלי לחשוש מכך, להסיר את המסכה ולגלות את ה'שם' האמיתי שלנו, כיצד באמת היינו רוצים להופיע בעולם. לצאת ממגבלות הזמן והמקום, להציג את עצמנו מצד האמת אותה אנחנו מרגישים בתוכנו, ואז אולי לנסות לחזור ולהעמיק או להעריך מחדש את המציאות בה הרבדים הפיזיים שלנו נמצאים. אין כאן ח"ו קריאה 'לשקר' או להציג מידע כוזב, רק להיות כנים ועם זאת מאומתים. אז הפעם, נלך על כיוון קצת שונה...

 

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

 

2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

 

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

 

4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

 

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

 

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

 

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

 

8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...

 

שתהא שנת פדות והצלחה רוחנית וגשמית!

מגיב ראשון!!! ומה קרה לשאלות הרגילות והמובנות???ימח שם עראפת

1. איך היית רוצה שיקראו לך? בחיים אני רוצה שיקראו בשם שלי. עדיף המלא, היה מישהו שאמר לי שזה ארוך לו מדי ושאני אבחר שם אחד, וזה עיצבן אותי, אבל אין לי בעיה שמישהו יקרא לי רק בשם אחד.(כל עוד הוא לא אומר לי לבחור!)



2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? לא ממש הבנתי את השאלה...



3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]). לחיות בכל זמן שארצה אם אפשרות להשפיע על ההיסטוריה. הייתי מקריב את הפחד וההססנות שלי.



4. מה לדעתך היחס בין שירה לבין שירה? לא הבנתי. זה אמור להיות משחק מילים שזה מנוקד שונה כאילו...?



5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור). כן. תלוי אם זה שיר יפה או סתם גיבוב מילים. אם זה שיר עמוק אני גם כן אקרא אותו כמה פעמים. יש שירים שהשפיעו עליי, אפשר לומר שכולם אפילו, כי הלך הרוח של השירים בפורום הוא דיכאוני. ויש שירים שעוררו אותי לדברים מסויימים, ולא משנה מהם.



6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים). מדריך להבנת דברי מנהל הפורום.



7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך? לא יודע לענות על זה, כאילו אם אני כותב משהו לא תורני, אז מאליו אני כבר לא תורני... אבל לדעתי הדברים שאני כותב חופפים למצבי התורני.



8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה... @אני הנני כאינני (חשבת שתתחמק?)

...אני הנני כאינני

אני באמת צריך לכתוב על עצמי רש"י?🤐

רש"י??כנר✍️

יותר כמו תרגום😉

מה אני אעשה...אני הנני כאינני

מטבעי אני מתחכם גדול...

אני מקווה שהתגובה שלי תועיל להבין את העניין..

רק רש"י??? תוסיף רשב"ם ותוספותימח שם עראפת
ובכן..אברהם א

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

שמרלוק (כיף להגיד את זה)


2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

0 (בספק אם קיים שם משהוא)


3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

להיות שמח. הייתי רוצה להיות מוכן להקריב את התודעה בשביל זה.


4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

היחס לדעתי הוא כמו היחס בין התורה שבעל פה והתורה שבכתב.

תורה שבעל פה חביבה היא.


5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

הכתיבה בפורום ברמה גבוהה. נכנס לעיתים ותלוי ובתקופה.


6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

סבסוד לטיפול פסיכולוגי. פשוט גאוני..


7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

המקום התורני/אמוני דורש שיפור. לפחות ככה אומרים לי.

ובכתיבה יש הרבה יחס לשם.


8. @חסוי112

...אני הנני כאינני

באמת נהנתי

....כנר✍️

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

לא קריטי לי. הייתי נהנה גם אם מישהו היה פונה אלי בתור "לא קריטי לי" וכן אני יודע שזה בדיחת אבא אבל...

 

2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

לא סגור בדיוק למה התכוונת אז אתן את התשובה מ"המדריך לטרמפיסט". 42.

 

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

מתלבט בין להיות יודע-כל לבין שילוב של סופרמן ומסטיק מ-X-MAN הייתי מוותר על העצלות והדחיינות שלי בנוסף כנראה להססנות ( סליחה על הגניבה "ימח שם עראפת" אבל זה שהגבת ראשון לא נותן לך בעלות על התכונה😉)

 

4. מה לדעתך היחס בין שירה לבין שירה?

לא בטוח שירדתי לסוף דעתך אתה מתכוון בין שירה כתובה לשיר מנוגן? אם כן אז זהו פשוט שני סוגי אמנות שונים אך מאוד קרובים ואף מתכתבים.

 

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

קורא, אם יש משהו שמוצא חן בעיני משתדל להגיב ולפרגן, חלק מהדברים שקראתי גרמו לי לחשוב על דברים אחרים שהנצו לי השראה לדבר שלישי ומשם הגלגל מתגלגל.

 

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

כול האמור לעיל נשמע מעניין.

 

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

משפיע כמו כל חלק אחר מהאישיות שלי.

 

8. מההקשר אני מבין אבל אני עדיין לא יודע מה פירוש המילה ניק. הראשון שיסביר לי את הפירוש שיראה עצמו כמתוייג.

 

ובכןאני הנני כאינני

ראו ולמדו.

 

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

עמי.

 

2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

21-22 שנה כזה.

 

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

שקדנות. הייתי מוכן 'להקריב' את כעס.

 

4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

לדעתי לא כל שיר יכול להיות מושר וכן להפך. יש שירים שהמנגינה עושה אותם למשהו עילאי יותר משירה כתובה (על אף שהכתיבה בהם פשוטה מאוד), ויש שירה כתובה שהתוכן שלה נעלה יותר יותר מהרבה שירים מושרים. 

 

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

אני קורא יצירות של אחרים אבל יותר קטעי קריאה ולא שירה, עליה אני בעיקר מרפרף, כך שלפעמים יש דברים שתופסים אותי. יש שירים שעוררו אותי לתגובה פואטית, וגם הרבה נקודות (כפשוטו) שהוציאו ממני דברים מעניינים  

 

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

אני הייתי רוצה לקדם בפורום דיון על שירה שנמצאת מחוץ לפורומים. אם היה ניתן לעשות מין 'פינות' כאלה בפורום (ושיהיה להן מקום מוגדר כזה בעמוד או משהו כזה) זה היה ממש נחמד.

 

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

הכתיבה שלי מושפעת אידיאולוגית מהמקום התורני שלי, אבל גם הרבה מחוצה לו, מהמקום הרגשי וההתפתחותי שאני עובר בחיים. תמיד יהיה בכתיבה שלי מסר (לפעמים גם לי לוקח זמן להבין אותו), אבל הוא לא חייב להיות תורני.

 

8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...

מישהי שהרבה זמן לא ראיתי כותבת @רחל יהודייה בדם, מסקרנות @געגוע~ , מתוך עידוד והזדהות @עובדתה' ובאופן קונקרטי @גור-אריה , @תיון ו @מוריה. 

חכו, אולי יבואו עוד בהמשך...

....תות"ח!
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך כ"ו בתשרי תשפ"ה 0:03

1. ללו תנעמי (בפורומים).

2. 40 שנה.

3. זכרון צילומי. הייתי מוכן ל'הקריב' את הגאווה.

4. שירה- דבר מלא חיים ורגש שמכוון את האדם למקום נפשי מסויים. שיר- נותן יותר מרחב לקורא להתחבר לפי המקום שלו לשיר, ומנגד פחות עוצמתי ופחות דוחף אותך לבד למקום נפשי מסויים, מצריך ממך יותר מאמץ, יותר דמיון.

5. כן. פעם אחת בדר"כ, אם מרגיש צורך קורא עוד פעם/פְּעַמִים. כן, הקטע של @געגוע~ האחרון ממש הלהיב אותי, שילוב של סיפור טוב, תוכן טוב שגם שלובים בו "דברי-תורה", וסגנון יפה. אהבתי מאוד.

6. שיח בין הכותבים יכול לעזור. אולי לעשות אפשרות שכל מי שרוצה הערות על שיר כותב איזה סימן בכותרת, ואז כותבים לו הערות, והשיר יכול לצאת הרבה יותר טוב (ככה ראיתי בראיון עם ישי ריבו כמדומני שככה עושים הזמרים הגדולים. יש מישהו שהתפקיד שלו הוא להעיר/להאיר להם).

7. נראה לי שיש התאמה מאוד גדולה.

8. @רגש. @רץ-הולך @אברהם א 

..מוריה.

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

בשם שלי, הכי פשוט שאפשר, בלי שמות חיבה או כינויים.

2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

ואי שאלה מעניינת, לוקחת לעצמי לחשוב עליה כשיהיה לי זמן יותר

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

האמת לא מחפשת דברים שאין בי בכלל, אולי טיפה הייתי מאזנת כמה תכונות, אבל לא מוותרת על אף אחת.

4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

אממ לא כל שירה יכולה לקבל מנגינה. יש משהו במנגינה שלוקחת מהשיר ומהעוצמה של המילים. כמובן, היא מביאה איתה המון עוצמות אחרות, אבל זה לא תמיד מתאים.

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

כן, קוראת באופן קבוע, יש שקוראת כמה פעמים כדי לנסות לרדת לעומק, יש שקוראת כמה פעמים כי מרגשים אותי, ויש שיותר מרפרפת.. בהחלט יש שירים שעוררו בי. יש פה אנשים מוכשרים עם נפש מיוחדת!

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

באופן אישי מאד נהניתי בתקופה שהיו אתגרים שבועיים (ותודה ל @אני הנני כאינני  שטרח עליהם..), כרגע לא נראלי שתהיה לי הפניות ליותר מידיפעילות מצידי פה בפורום, אבל בטוח יהיה מחכים ומעניין בתור צופה..

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

לרוב הכתיבה שלי תנבע מתוך הקשר שלי עם ה', לא תמיד. 

8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...
@רץ-הולך 

...כְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך כ"ו בתשרי תשפ"ה 1:56

 

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

  ממ לא כזה משנה לי, בדר"כ כמעט כל אדם מכנה אותי באופן שונה והתרגלתי לזה חח

 2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

   זו שאלה ממש עמוקה.. אני מאמין שנצח.

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

הייתי רוצה שמה שהיה לי ישוב אליי, לא ארחיב יותר אבל מקבל על עצמי להקריב את מה שמתבקש לזה.
4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

לא הבנתי

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

כיום כבר פחות אבל משתדל לחזור לכאן מדיי פעם. בעבר הייתי פעיל מאד כאן וכן קראתי כמה פעמים הכל, זה הפורום האהוב עליי והכרתי כאן הרבה אנשים יקרים לי.

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

לדעתי צריך יותר לאפשרי כתיבה חופשית גם אם הרבה מזה יהיו פריקות/שיתופים אינטימיים שלא כל כך מותאמים עם רוח התורה לרבות כפירה ואי צניעות. 

יש לי גישה רדיקלית שכל דבר שיוצא מהלב גם אם הוא נראה משוקץ יש בו אמת וטוהר.

הייתי מעודד גם יותר מפגשי פורום חושב שזה יכול לגבש את הקהילה שכאן. 

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

זו גם שאלה טובה, עד לא מזמן הייתי בטוח שאם אני במגמת ירידה ביחס לעבודת השם שלי אז גם הכתיבה שלי תדעך. אבל הבנתי שהן הכתיבה והן עבודת השם מופיעות תדיר ורק צריך להיות בקשב לזה על מנת לתת לזה להנביע. כלומר, אין רגע ספציפי שבו הכתיבה פועלת יותר, הנשמה תמיד הומה, הקושי המרכזי הוא להרפות ולתת לדברים פשוט לזרום.

8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...

@צדיק יסוד עלום 

 

 

יפה, תודה על ההיכרותצדיק יסוד עלום
אולי אנסה לכתוב משהו היום to sniff around
...נקדימון

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

>>שאלה קשה. מצד אחד, אני לא אוהב את השם שלי. מצד שני, אני כל כך מזוהה איתו כך שאני לא מצליח לחשוב על שום שם אחר להזדהות איתו.


2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)

>>איך אפשר להשתמש במימדי זמן לא מוכרים? אני לא מכיר כאלה.


3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

חשיבה מהירה ועיונית. הייתי נותן את הבושה שלי בתמורה.


4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

>>הספונטניות של שירה טובה מסוגלת להכיל גבהים או עומקים בעלי אופי מיסתורי שלא קיים בכתיבה רגילה שמטבעה, לדעתי, היא יותר שכלית ומיושבת.


5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

>>כבר כמעט ולא פעיל כאן, אבל כשכן הייתי אז קראתי בעיקר שירים ולא סיפורים או מסות.


6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

>>פינת מושגים מעולם התוכן הזה. נקודות לתשומת לב על איך לנתח שירים. "המלצות" של סופרים או משוררים אמיתיים.


7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

>>אין. אלה שני צדדים שונים באישיות שלי שאין ביניהם חיבור שמוכר לי.


8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...

>>כפי שאמרתי, הרבה זמן לא הייתי כאן אז אני פחות מכיר...

יאא חיכיתי לזהגור-אריה

(האמת שפשוט נכנסתי לקרוא מה אנשים מכינים לסעודה שלישית, וראיתי שתייגו אותי @אני הנני כאינני תודה


 

טוב אז ככה..


 

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..

אין לי שם ספציפי, אבל בוודאות לא את השם שלי.. לא מתחברת אליו
 

2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו) 

לא הבנתי מה השאלה.. ומה זה תדרוך?!
 

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).

עמידה בזמנים, ובאופן כללי גם במילה שלי..

 

4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)

המוזיקה בעיניי מעלה את המשמעות של המילים, ואני יותר מתחברת לשירים שאפשר גם לשמוע מאשר שירה כתובה

 

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

קוראת בעיקר כשאני נכנסת לכתוב, ואני בן אדם די רגיש, אז כמעט לכל שיר שאני קוראת אני מתחברת.. לא יודעת דוגמאות ספציפיות עכשיו, אבל היה שיר של @ימח שם עראפת שממש התחברתי אליי
 

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).

הכל מבורך

 

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?

אני עוברת תהליכים לא הכי פשוטים בקטע ה׳תורני׳ שלי.. אז עם כל ההתכחשות זה קשור במיליון אחוז

 

8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...

@רחל יהודייה בדם כפרה עליה שתמיד מפרגנת לי, בלי להכיר אותי אפילו


 

שתהא שנת פדות והצלחה רוחנית וגשמית!

ובכןרוכב שמים

1. שחף.

2. עשור מאחורי כולם.

3. שבירת הגבולות תמורת היציבות שלי. לפרוץץץ

6. הדרכות ואתגרים.

7. אי אפשר להפריד ביניהם. 

מחמם את הלב לראות שאנשים קצת זוכרים אותי פהרץ-הולך
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך א' בחשוון תשפ"ה 18:24

1. איך היית רוצה שיקראו לך? (ברחוב, במשפחה, בפורמים, בין חברים, בזוגיות)..


 

כל אחד והגוון שלו, אבל אולי 'חביב'.


 

2. איזה תיארוך היית נותן/ת לתודעה שלך? (לאו דווקא במימדי הזמן המוכרים לנו)


 

7 שואף ל8 (לא שנים)


 

3. איזה כשרון (או כח-על) היית רוצה שיהיה לך? (איזה תכונה בך היית מוכן להקריב תמורתו? [כן, גם תכונה שלילית]).


 

להיות ביצועיסט, מוכן להקריב את הצורך בדיוק (לא כמו שזה נשמע)


 

4. מה לדעתך היחס בין שיר (כתיבה) לבין שירה? (יכול להתפרש כ-תוכן שיר כתוב לתוכן שיר מושר)


 

לפעמים זה כמו היחס בין גוף לנשמה, לפעמים זה יותר כמו תורה שבע"פ ותורה שבכתב.


 

5. קורא/ת שירים של אחרים בפורום? כמה פעמים את/ה קורא/ת כל שיר? האם יש שירים שהשפיעו עליך או עוררו בך משהו? (מוזמנים לתת קישור).

 

 

היום לא כ"כ כי אני כבר פחות כאן ועם פחות זמן, בעבר יותר, אני חושב שהיו כל מיני שירים וסיפורים שנגעו בי עמוק.

 

 

6. מה לדעתך אפשר או כדאי לקדם בפורום? (דוגמאות: אולי תוכניות מיוחדות, אתגרים, מפגשים, סיפורים קבוצתיים, סדנאות, שיח בין הכותבים, העמקה וניתוח, שיח על סופרים חיצוניים).


 

לא יודע


 

7. מה היחס לדעתך בין המקום התורני שלך לכתיבה שלך?


 

שהכתיבה נובעת משם, והולכת איתי יד ביד.


 

8. תייג/י ניק שעוד לא הגיב פה...

 

@השלקט  

מקפיץ ומאזכראני הנני כאינני

חבר'ה שכתבו כאן לאחרונה - @ניצוץ. @אחו @תיון @עובדתה' @החיים תותים???? 

תודה על התזכורתאחו

1. לפורום הזה, "אחו" הולך טוב. המקור של השם הוא דמיון מודרך שעשיתי עם מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית, בימים דתיים קצת פחות.

לחיים, אני קצת מפחד משמות. נדיר מאוד שאני פונה לאנשים בשמם, ולא ממש נעים לי כשאנשים פונים אליי בשמי, "אתה" זה סידור יותר טוב, ולחברים, כינוי שמבוסס על שם המשפחה שלי, לא נעשה אאוטינג.

 

לזוגיות, איני בזוגיות, אבל: אחי תמיד קרא לי "דני", כשכולם מסביב קוראים לי "דניאל", ואני מרגיש שיש בזה משהו מיוחד, פשיטה של פסאדות יומרניות.

 

2. שאלה פלאית, אני כאן 23 שנה, וזוכר את עצמי מגיל 4, אבל מרגיש שייך לזמנים אחרים מאוד, אולי לפני 15 שנה, או בתקופת המדרש.

 

3. לא בחיל ולא בכח, איני זקוק לכוחות־על.

 

4. במונחים יונגיאניים, שיר הוא הסדר המילולי הסימבולי, והשירה היא האנימָה, הנפש הנשית של השיר, המוזָה, ההשראה, באתר סיפורים אחר הכינוי שלי הוא "החתול הסופר", כך שהשירה בה"א היא נחלתה של "החתולה הסופרת" שבתוכי.

 

5. כן, אני משתדל לקרוא יצירות של אחרים עד־כמה שהדבר מתאפשר, אם כי, בזמן האחרון אני לא ממש פעיל בפורומים בכללי. זה לא פשוט, כי אני מגיע מנקודת מוצא סטואית קיצונית, לפיה, כמו שאומר סנקה, אין טעם למלא את הבית בספרים, אלא לקרוא אך ורק את המילים האמיתיות של "הפילוסופים האמיתיים". לכן בכל הזדמנות אני מעדיף את הספרים ה"גדולים", על־פני פרשנויות של אחרונים. ומאידך, הדרך לצמוח היא קאונטר־אינטואיטיבית, ומצריכה דווקא לקרוא רעיונות שאיני מתחבר אליהם במבט ראשון, לקרוא דברים שאני מתנגד אליהם, ולראות האם יש בזה משהו חדש שלא ידעתי עד־כה...

 

אני נוטה לקרוא שירים אולי ארבע או חמש פעמים בתור התחלה, סיפורים – תלוי באורכם – פעמיים או שלוש. את הספרים האהובים עליי קראתי חמש או שבע פעמים, וזה עדיין לא מספיק.

הקטע האינדי הפלאי ביותר שקראתי הוא "יש זהב בתוכך", לא מהפורום הזה.

 

יש זהב בתוכך | סיפורים מהקופסא

 

6. אשמח אם התגובות תהיינה יותר מפורטות ומעמיקות. כשמבקרים שירה, יש מצד־אחד רצון לא לפגוע, לא במחבר, לא בקסם הראשוני־בראשיתי של היצירה, ומצד שני, תגובה שרק מאשרת ומחבקת, מה צורך יש בה? אני חושב שביקורת בונה, עניינית, שמחזקת את היפה ומאידך מציעה גם אפשרויות שיפור או דעות אחרות, תועיל.

 

7. החיבורים שלי סובבים, אולי כמעט באופן בלעדי, סביב המקום שבו נמצאת נפשי, ובשנים האחרונות הם בהחלט נובטים מתוך המצע התורני שלי, בעיקר מתוך רעיונות חסידיים או פרשנויות אזוטריות. אני לא גאון בהלכה או בגמרא או משהו... אבל אני כן מרגיש שיש משהו מיוחד בכתיבה שלי, וזה המסע הרוחני העיקרי שלי.

 

8. לא כל־כך בעניינים האמת...

נהנתי לקרוא אני הנני כאינני
היכרותאפריקס

1. המלך שלי

2. תיארוך גבוה במיוחד

3. נבואה. הייתי מקריב בן אדם אחר.

4. יחס של 1 ל3

5. כן. קורא פעם אחת יש לי זיכרון טוב. אין בנתיים.

6. אותי.

7. יחס של 2 ל5.

8. ניקולדיאון.

...אני הנני כאינניאחרונה

(משעשע. אם יש מקום להתיחס למה שכתבת במעט רצינות, היחס בין שיר לשירה הוא 1 ל3, ז"א שיש יותר מקום, או שיותר יוצא לך להפגש עם שירה מאשר עם שיר. זה קצת הפוך בימינו לדעתי. ואני בעד לקדם אותך

הכירותאשר ברא

1. תלוי בן אדם, לרוב אעדיף בשם המלא ולא באיזה כינוי מעצבן שמדביקים לי וחושבים שהוא "חמוד", או רק בשם הראשון.. שזה לא פחות מעצבן.

2.תיארוך של 40 שנים, כנראה מהצפה של ים.

3.ריפוי. והייתי מוותרת על היכולת לרפא את עצמי, סטייל הקרבה עצמית למען עמ"י.

4.המפגש שלי עם שירה הוא בעיקר פיוטים, כל מה שהוא לא פיוט מרגיש לי ככתיבה.. למה? בפיוט כמעט תמיד תהיה איזשהי שורת הלל ושבח לקב"ה, בכתיבה לעומת זאת לא..

פשוט כותבים מה שמרגישים, זורקים את הרגש לדף ומשפצרים אותו.. וודאי שיכולה להכינס אהבת ה' אך לרוב זה לא הנושא.

5.עדיין לא קראתי הרבה שירים/ כתיבות, אשמח לקרוא בהמשך.

6.כן ראיתי שלרוב לא מגיבים פה על כתיבה, אולי כדאי לתת איזה מילה טובה בשביל שהכותב רק "כתב ושיתף" בלי פידבק.

7.מנסה להכניס אותו כמה שיותר לכתיבה שלי ולא לחיות חיים תורניים מהצד, אלא להכניס את התורה לכל רובד בחיים שלי.. עץ חיים היא למחזיקים בה.

 

ותומכיה מאושראפריקס

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

מחזק את ידייך.אני הנני כאינני

אין על פיוטים

נגמרימח שם עראפת

זה מתחיל, אמר ראש ממשלה.

זה מתחיל, הורה רמטכ"ל.

זה מתחיל, צעק רב פקד.

זה נגמר, מלמל תושב.

טורים טורים הם נכנסים. ווסטים כהים, כובעי מצחיה. מאות חיילים, תנועה אחידה. עוברים ברחובות, נותנים לנו להרגיש כמה אין לנו שום סיכוי נגדם. "קלגסים!" צעק מישהו. אחד החיילים חנן אותו במבט. קר. אטום. ההכנה המנטאלית שהם עברו באה לידי ביטוי עכשיו. "תסתלקו מפה!!" צועקת גברת שמידט. ניצולת שואה. "באתם לקחת אותי לגטו?! להחזיר אותי לאוושוויץ?!" החיילים ממשיכים קדימה. כמה דקות של שקט. ואז, זה התחיל באמת. דפיקות בדלת. בפתח אבעה חיילים. מדי צה"ל. ווסט שחור עם דגל ישראל. כובע מצחייה שחור. "שלום," אומר מפקד הכוח. "באנו לעזור לכם לארוז." חיילת מאחוריו מחזיקה ארגזים. אני מסתכל עליו. מבט אטום. "באנו לעזור" הוא אומר לי. "העזרה הכי גדולה תהיה שתסתלקו מפה ולעולם לא תחזרו," אני עונה וקולי נשבר. "הדגל הזה", אני צועק עליו, ודוקר אותו בחזה, במקום שנתפר הדגל על הווסט שלו, "הדגל הזה אמור להגן עליי!!! לא לגרש אותי מהבית!!" החייל מסיט מבט. הם מסתובבים. הלוואי שלא יחזרו לעולם.

"אבא.." לוחשת ילדה מאחוריי. תחייה. מתוקונת, בת 11. עוד חודשיים הבת מצווה שלה. איפה נחגוג לה? האם ייתנו לנו להישאר כאן, בבית שלנו? האם יבטלו את גזירת הגירוש הנוראה? אבל כל המחשבות קבס האלה זזות הצידה. "אבא..." לוחשת תחייה שוב. "כן מתוקה?" אני מחייך אליה חיוך עצוב. "אבא מה הם רצו?" היא שואלת. העיניים שלה גדולות, והיא מסתכלת עליי. מפחדת מהתשובה. היא כבר לא ילדה קטנה. "תחיילי," אומרת אמא ומושכת אותה לחיבוק, "היום בבוקר היה פה חייל שנתן לנו צו פינוי." אני נשען על המשקוף בכבדות. "אמא מה זה אומר?" עיניה הגדולות מתלחלחות. "אמא זה קורה? אמא, אבל אמרתם שלא..!" שרה מחבקת אותה חזק חזק. "זה חלום רע מתוקה," היא לוחשת וקולה רועד. "זה סיוט שמתגשם," אני אומר בקול חלול ששום רגש אין בו. שרה מרימה את תחייה ונשענת עליי. תחייה מזילה דמעות. "איפה נגור?" היא שואלת שרה מחבקת אותה חזק. אני עוטף את שתיהן בחיבוק. "איפה נחגוג בת מצווה?" שואלת שוב הקטנה. שרה מתפרקת בבכי. היא טומנת את פניה בכתף שלי ותחייה בוכה איתה. העיניים שלי רטובות. אני מוליך אותן לספה ושם אנחנו בוכים ביחד. לאט נפסק הבכי. שרה נזכרת ביום הראשון שלנו בבית. תחייה נזכרת שנסענו ביחד בטרקטור לים. הקטנים מצטרפים ויושבים איתנו בספה. צור בן התשע. בן ציון, ששנה הבאה יעלה לכיתה א'. לאיזה בית ספר נשלח אותו? מרים שהשנה נכנסה לגן. ודביר, שעדיין לא יודע לדבר. אנחנו יושבים על הספה מחובקים.

ואז החיילים חוזרים. ואיתם הדמעות. הם מגיעים עם אדם מזוקן, שמעל לחולצה לבנה יש לו אפודה כתומה, עם מילה גדולה בת שתי אותיות שחורות: "רב".

הם דופקים. אני לא פותח. צור מסתכל עליהם מהחלון. "ילד איפה אבא?" שואל אחד מהם. צור מסתכל עליו. "אתם של ישראל?" הוא שואל. הם לא עונים. צור חוזר אלינו לספה. אני קפוא כמו פסל. קטעי חיים רצים לי במוח. הגוש. החולות. החממות שלי. הים.

ואז הם נכנסים. פורצים את הדלת שלי. אני נעמד בזעם. "תסתלקו מפה!" אני צועק. "רשעים!!" אני מנופף בפראות באוויר, רץ אליהם מהספה. "צאו לי מהבית!!!" הראייה שלי נעשית מטשוטשת, ואני דוחף אותם. "לכו", אני בוכה. "בבקשה".

שלט כאן גרים בכיף יגאל ושרה נופל לריצפה. אני נופל איתו ביחד ושנינו נשברים. החיילים מהססים רגע בכניסה. דביר מתחבא אצל אמא וצורח בפחד. האיש עם הווסט הכתום עוזר לי לקום, ומאחוריו אני רואה את צור קופץ מהחלון. "צור לאן אתה הולך?" אני שומע את אישתי צועקת בפאניקה. "אני הולך להיפרד מהים," הוא צועק בחזרה. הילדים ושרה בוכים על הספה. האיש בכתום מציג את עצמו. הוא רב, הרב חיים. הוא מתיישב מולי, מנחם אותי. "זה קשה לאבד את כל מה שיש לנו", הוא אומר. "זו גזירה משמיים, אלה אחים שלנו שנגזר עליהם לגרש אותנו מביתנו." היד שלו על הכתף שלי. והוא ממשיך לדבר. אבל אני קוטע אותו, ומצביע על החייל שעומד לידינו. שמסתכל לצד. שלא לפגוש במבט שלי. "זה אח שלי?!" אני שואל. "זה אח שלי?!?!" אני צועק וקם, מתנדנד בטשטוש הדמעות.

"אתה לא אח שלי!!! לא אתה ולא אף אחד מכם!!! יהודי לא מגרש יהודי, אח לא מגרש אח מהבית שלו!!!" הרב מנסה לחבק אותי ואני הודף אותו. מפקד הכוח מניח יד על הכתף של הרב. "הרב חיים, בוא נתקדם." הרב זז מעט הצידה. "אתה!!! אני שואג עליו, "אתה חלאה!!!" החייל מביט למעלה בפרצוף אטום. "מר ישראלי, אני עשיתי לך משהו? זו החלטת ממשלה. אני מבקש, אל תקשה עליי". סטאחחח!!! הוא נהדף הצידה מהסטירה. "אתה לא עושה לי כלום?!?!?! אתה נאצי!!!! אתה, עם המדים שלך, עם הווסט השחור שלך," אני מתייפח, "אתה לא עושה לי כלום?!?! אתה מגרש אותי מהבית!!!! אתה זורק אותי לרחוב, אתה לא אח שלי!!! אתה נאצי!!!!" תגבורת חיילים נכנסת לבית. ארבעה לובשי שחורים מפילים אותי לרצפה. "מה אתם עושים לאבא שלי!!!! תעזבו אותווווו!!!! דיייייייי---- תעזבי אותיייייי אמאאאאא----" העיניים שלי נעצמות ולא רוצות להיפתח. מרים צורחת. חיילת תולשת את דביר מהידיים של שרה.  גוררים אותי החוצה. נגמר.

נגמר, בוכה תושב.

נגמר, מדווח רב פקד.

נגמר, מאשר רמטכ"ל.

נגמר? חושב ראש ממשלה.

...תמימלה..?

לא הייתי מסוגלת לקרוא את הכל אבל ריפרפתי... מטורף, כרגיל, כואב מאוד, חשוף מאוד, קצת קשה לקריאה אבל וואו, אין מילים, תמשיך ככה, אין לי מה לומר......

תודה גברתימח שם עראפת

כואב מאודרקאני

כתיבה מדהימה

חן חןימח שם עראפתאחרונה

שעראשר ברא

בזרה"ק

אני העבד ניצב מנגד.

אני מרגישה שכל עוד אנחנו לא נמצאים שם,

אנחנו ניצבים מנגד.

ושעריך כותנה, ברזל, אריות, שכם, פרחים הם דופקים,

ושער אחד מחכה להיפתח ברחמים.

ואיך אפשר להמשיך להיות ניצבים מנצד?

כשאני העבד!!

רחם.

אנחנו לא העבדשנונימיאחרונה

בן השפחה (ישמעאל) יושב בארמון

ובן המלך (ישראל) עומד בשער החיצון

לכיסאו ישוב בצדקתו

ינקום נקמת עמו

וישפוט גוזלי מלכותו

נביאי ומבטיחי שקר

טענו לכתר

שימרנו מכולם

שומר ישראל לעולם

מונדיאל תשעה באבימח שם עראפת

יהההה!! תשעה באב הגיע רבותיי!! הנה השחקנים שלנו עולים למגרש, הנהונים, וקדימה, החזן ניגש... אוקיי החזן מורח את ערבית בעצב הנכון, איזה משחק זה עומד להיות!!

שימו לב לאדון משמאל, בשולחן הקידמי!!! אני אומר לכם, הוא עוד יפתיע במשחק הזה! והנה- מתחילים!!! שליח הציבור מתחיל פרק א'!! ו... איזה תזמון מושלם!!! מר חיים כהן, האדון משמאל, פורץ בבכי בדיוק במילים "בכה תבכה בלילה"!!! איזה יופי של מהלך פתיחה!!! רגע רגע! רבותיי!!! יש לנו פייט!!! שתי שולחנות מאחורי מר חיים, אנחנו כבר בפסוק ה', ומר שלום ממרר בבכי קורע לב!!! מר חיים מלכסן מבט, שימו לב רבותיי!!!! עומדת להיות פה התנגשות!!!! כן כן כן כן!!!! מר חיים עוקף אותו בסיבוב, איזו יללה מסמרת שיער!!! כן, חיים, כן!!! איזה יופי אתה בוכה על החורבן!!!

בינתיים באגף הימני קורה משהו מעניין, נראה שהאדון בן ציון מתכונן לקראת פרק ב'!! והנה הוא מצטרף לקרב!!!! שכנו לספסל האדון ברוך מקנח את אפו ברעם שכזה!!! אחח, איך הוא חש את צער השכינה!!!!

באגף האחורי בחורי הישיבה מפתיעים!!! "בתולותי ובחורי נפלו בחרב" והבחורים פה נותנים יופי של צווחות, ממש כתיישים בדרך לשחיטה!!! איזה יופי של משחק!!!!

עכשיו תור הרב!!! שימו לב לזה!!! "אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו" אנחנו בפרק ג', ו... יואוווו!!!! איזה מהלך!!! איזו יללה שוברת לבבות!!! הוא התחיל בתרועה, וחתך לשברים תקיעה תרועה!!! הנה הוא גורף שריקות ומחיאות כפיים מהקהל!!! איזה יופי של בכי!!!!

יללות הבכי גוברות, אנחנו קרובים לשלב הגמר!! פרק אחרון רבותיי!! מר ברוך כבר טובע בדמעותיו, שלום מתגלגל על הרצפה בבכי, והרב!! הרב בוטש ברצפה וגרביו מתמלאים חורים! ותראו את זה! הבחורים באגף האחורי יחפים, כמה מהם הגדילו לעשות ושמו עפר על ראשם!!! איזה משחק מדהיםם!!! אנחנו קרובים לשריקת הסיום, ו- רגע! מי זה שם?! באגף האחורי?! תראו אותו, יושב על כיסא, כאילו לא תשעה באב היום!!! ו- לא יאומן!!!! החצוף הזה לומד תורה!!! בושה וחרפה!!! רגע, הוא אומר משהו, תנו לשמוע...

אוקיי קבלנו דיווח שזהו אוהד שפרץ למגרש, הוא יושב בהפגנתיות על כיסא ולומד תורה, מהאוהד נמסר "די לבכות, בואו לבנות". אבטחה, תוציאו לי אותו בבקשה. יופי, תודה.

ועוד רגע נכריז על המנצח, וזה--- גברת שוורץ!!!!!!! עם יללות מקפיאות דם מעזרת הנשים!!!! איזה יופי, היא ניצלה רגע של בלבול והרטיטה את כל בית הכנסת!!! יש לנו מנצחת!!!!

אנחנו ניפגש שוב בשנה הבאה, אל דאגה, תוכלו להוכיח את עצמכם במונדיאל הבא! הכינו את הדמעות!

חסרים בתי כנסת? תחפש אחד אחרנקדימון

פפפפ לא הבנתימח שם עראפת

נראה לי שכן הבנתינקדימון

אבל אני פשוט חושב שיש ערך אפילו להצגות כאלה

זבש"ךימח שם עראפת

ותקרא שוב את הסוף, נראה לי לא הבנת

זב"כ כולנונקדימון

נראה לי שכן הבנתי

אז אם הבנת,ימח שם עראפת

ואתה בכל זאת מעריך את ההצגה הזו ששומרת על עצמה מפני הדבר האמיתי, שלא ירבו כמותך בישראל

חן חן. וכן למרנקדימוןאחרונה

"קראו למקוננות ותבכינה"

מרתקאנימה

אני אוהבת את הציניות המתפכחת והבלתי מתפשרת שלך

לדעתי זה מה שקורה כשמנסים לכפור בסנדרט של נורמליות ורושם חיצוני, ובסוף נוצרת נורמה של לא נורמליות ומוזרות.

"משתויקקים" זה מושג מתאים?

חן חן גברת.ימח שם עראפת

מושג מתאים, למרות שהוא כמו ציוינים, מושג שראוי להחליף

שדה השעורהחתול זמני

נבעים בגבול שדה השעורה

נחלים שרופים

שוקולד ואפר

מתיקות ואבל

קפה מרדים.

והחיבוק הזה

בנהרות הלֶתת

עוטף אותי בערפל אוהב

שַן, לנצח שָן.

אמי הביטה בינחלת

במבט חרד

קווצת שיער חמקה מהכיסוי

תצבעי את הלבן אמרה

זה...זה לא ראוי!

סליחה?! התמרמרתי בלבי

זה לחלוטין... עניין שלי!

בתשעה באב

עלה פתאום בזכרוני

איך פעם סיפרה (רק לי)

שאמה (זאת סבתי)

היתה עוד צעירה

כשערה הפך לבן.

אז, כשהגיעה שמה

המומה ומבולבלת,

(הסבתא כלומר האמא)

בהינף יד

מבלי הנד עפעף

הוא שלח אותה

מייד ימינה

ט"ז אב

(ממש עכשיו)

אניח על שיער

שכבה עבה של צבע

אדום, ירוק...

לא משנה

א נ י

לא אעשה

את המשגה הזה

וואו🫂תמימלה..?אחרונה

קינות על הטבח בשמחת תורה תשפ"דnk

-בהשראת הקינה 'שומרון קול תתן'

ישראל קול תתן: מצאוני עווני, בשמחת התורה נשרפו יישובי,

ותאמר ציון עזבני ה'

צעקה בארי:

כבה אורי

ביתי הפך קברי

דקרו כל עצם מבשרי 

צוד צדוני האויב-חולה גם בריא ויהי לאבל כינורי

ענו חטופים:

בארי,הגדיל עוניי מעׇנְיֵךְ,

באבלך-ראית  אורך

ואני אור השמש-לא ראיתי לְאֹרֶךְ

במחשכים הושיבני,ואין שולחן עורך

צפד עורי לבשרי-עד הירך

משיבים בני מסיבה:

אל דברו דיבה,בי גדלה הבערה-

נהפל לאבל מחולינו

על ההרים דולקנו,במדבר ארבו לנו

למיגונית באנו כולנו,ולאש ולמוות נתננו.

ענה במרומים,דיין אלמנות ואבי יתומים:

ראיתי את היישובים האדומים, ושביית יהלומים,ואת מסיבת האימים

גדל צערכם כהרים הרמים 

היום דברי סתומים

בעתיד יהיו כדברי ניחומים

ובשובי את שיבת ציון הייתם כחולמים 

****

ביום השמיני,נגדע מגיני,טבח נורא ואין שני

וביום התשיעי,גדע בחרי,ונשרף בית מקדשי.

ביום השמיני

המוני הגופות,נקבצו חרוטות ושרופות,

באין מקום מצטופפות,דם והפרשות נוטפות,

ושעות רצופות מחכות,להידחף לארונות.

ביום התשיעי

נער וזקן שכבו בחוצות,אסופות אסופות,

עיניהם ניגרות בלא הפוגות,

משתפכים כפגרים בראש כל חוצות.

ביום השמיני

עוללי ישובי הדרום,במשאיות נדחסו, והארץ תהום,

גופותיהם בשקיות קטנות נכנסות עד תום,

נוזלות ומשפריצות, ודמם אדום אדום,

ואין מי שינקום  נקמת היתום.

ביום התשיעי

דבק לשון יונק אל חיכו בצמא

שאל לחם,ובאין -אכל אדמה,

נדחף בכלימה לשבי ,ביד רמה.

ביום השמיני

מארבע רוחות עולה הריח,

על זאת חשכו כוכבים וגם ירח,

גופם הטהור במר צורח,

ואל כיסא הכבוד, עולה ריחם ריח ניחוח.

ביום התשיעי

נשרף מזבח הקטורת,

וריח שריפה עלה בכפורת

וריח קודש נכרת, ועלתה בהרת.

ביום השמיני

חדרי הקירור מלאים ספרי תורה,

נהרגו ונשרפו על קדושת השם הנורא,

בענות גבורה שכבו בשורה

וקדושת המקום מה נורא.

ביום התשיעי

רחובות ירושלים מלאים הרוגים

ומחום השמש עיניהם נמוגים

ואין אבנים ואין קירורים

כך גזר עושה אורים גדולים.

ביום השמיני

איברי קדושים מתקבצים כאחד,

פיצוץ וטיל לא יפרידם מאל אחד

גופם מחולק,אך רוחם אחד

ואת אלוהי ישראל מקדישים יחד.

ביום התשיעי

אבלי ציון בוכים בהכרזה

נחמם והשמד כל אומה מבזה

החזר יישובי ישראל לעזה 

ויד ביד אל המקדש אוחזה

מאוד מאוד מרשים.נחלתאחרונה

נו דבר כברנקדימון

אני מחפש אחר צבעים

שלא חזו עיניי,

ותר לי אש יוצרת

שתמלא צפוניי.

ההמתנה המורטת

תמיד לוחשת געגועים,

"הינבא, בן אדם" -

נו דבר כבר, אלוהים.

מענייןנחלת

חן חן לך, איי לייקימח שם עראפת

אח, שתי השורות האחרונות ממש מוצאות חן בעיניי, המשך כך

🙂נקדימוןאחרונה

אֲוִירָאנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך י' באב תשפ"ו 0:06

  • תיקנתי בעיות ניקוד.

רָאִיתִי אֶרֶץ וּפִרְיָהּ,

מָלְאָה כָּל עִיר יְבוּל שָׂדוֹת;

צְבוּרִים צִבּוּרִים

אוֹ חֳמָרִים חֳמָרִים -

וְהֵם כֻּלָּם דֵּעוֹת.

שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת,

הַמּוּלוֹת וַחֲמוּלוֹת -

כָּל אַחַת הִיא אֵ-ל דֵּעִים.

הָאָמְנָם צָדְקוּ חָזָ"ל

וְאֲוִירָא דְּיִשְׂרָאֵל מְחַכִּים?

אני אהבתי את אַל־דעים. או שניהם.חתול זמניאחרונה

אולי יעניין אותך