אברהם אבינו היה איש של חסד ואנחנו צאצאיו וממשיכי דרכו.

יש אדמו"ר ראשי

ובן שלו ממשיך דרכו

ברור לי

יחד עם זאת. תבדוק.

רוב הדברים שקיימים בחסידות קיימים גם אצל החרדים הספרדים

לא נכנס לי ללב העניין הזה

אפילו הזוי לי

ואם אתה בכנות מרגיש שאתה לא יכול לחיות בלי חסידות האם זה סימן אזהרה שנפלת במקרה על חסידות שהיא כת הרסנית?

שייכות למשהו גדול

זה גורם להרגיש שזה מפיג תחושות קשות

המרחק לא גדול בכלל, אם מנקים את העבודה הזרה שלהם משם.

ולכן אני יכול לקבוע באופן נחרץ:

אשריי מה טוב חלקי ומה נעים גורלי, שאיני חסיד.

במהות:

החסידות נוצרה בתקופה ובמקומות של אנשים בורים ועמי הארצות, יהודים קשיי יום שבקושי ידעו קרוא וכתוב. הם גרו במקומות רחוקים ונידחים, ללא קהילה יהודית חזקה סביבם.

הם היו שבורים ורצוצים מעול הגלות, התקוות לגאולה נעלמו ביחד עם שבתי צבי, והבעל שם טוב רצה להכניס לאותם אנשים תקווה ושמחה.

הוא הראה להם שהם יכולים לעבוד את ה' גם אם הם לא ממש יודעים איך לעשות את זה, דרך "הצדיק", כלומר הצדיק/האדמור הוא השליח שלהם מול ה'.

הוא הדגיש את החשיבות של השמחה על פני הרצינות, הכוונה על פני המעשים.

לא סתם גאוני עולם מאותם הדורות (ובראשם הגר"א) התנגדו בצורה נחרצת לחסידות, קראו להחרים את החסידים ואף לא לספור אותם למניין.

ובקשר לחסידות ברסלב אליה אנשים מרגישים קרבה מיוחדת בשנים האחרונות - היא הוחרמה לא רק על ידי המתנגדים לחסידות אלא גם תנועת החסידות עצמה החרימה אותה.

בפרקטיקה:

גם האדמורים הצדיקים שחיו בדורות הקודמים, נעלמו והותירו אחריהם אדמורים שמלבד גנטיקה אין בהם שום דבר מיוחד שמצדיק את היותם אדמורים.

מי שחושב שהקשר שלו עם הקב"ה תלוי באדם זה או אחר, רחמיי עליו. זה ההפך המוחלט מכל מה שיהודים ידעו ולמדו כל הדורות טרם הופעת החסידות.

מי שחושב שהאדמור שלו הוא קדוש ולכן לא יכול להיות שהוא חוטא או פושע (ולא משנה אם זה "אדמור" ציוני דתי כמו מוטי אלון או ספרדי כמו פינטו או חסיד כמו ברלנד) - יותר קרוב לקתולים מאשר ליהדות.

מי שמקשיב לאדמור שלו כ"כזה ראה וקדש" בלי להפעיל את המוח שלו (ולכן למשל לא נחלץ לעזרת ישראל מיד צר או לא הולך לרופאים בעת הצורך) - חסיד שוטה.

מי שזה נראה לו סביר שאלפי חסידים עניים מרודים מונהגים על ידי אדמור עשיר שנוהג בפורש ברחבי ברוקלין בזכות ה"מיסים" שמשלמים לו חסידיו - אוי טאטע.

מי שלא מתחבר לכל אלה אבל כן אוהב את רעיון השמחה, הפשטות, הדבקות ב-ה' וכו' - שכוייח.

בתור בן הציונות הדתית אני יכול לקבוע באופן נחרץ:

אשריי מה טוב חלקי ומה נעים גורלי, שאני לא צריך לבחור צד - חסיד או מתנגד. כתלמידי מרן הרב קוק זצ"ל מצופה מאיתנו למצוא את הטוב בכל חלק מתוך האומה. 

במהות: החסידות עשתה מהפכה בעולם היהודי בכך שהורידה לשכבה החזקה בעם את האגו וחיזקה את השכבה החלשה. החסידות עשתה מהפכה בתחום העיסוק בתורת הקבלה. התקופה פוסט שבתאי צבי אנשים נזהרו מאוד מאוד מעיסוק בקבלה. איך אפשר לדעת בודאות שהמהפכה הזאת הצליחה? ספר 'נפש החיים', הספר של הנצי"ב עוסק בתורת הקבלה כהתנגדות לפירוש החסידי אליה. משמע ר' חיים ראה צורך להגיב ובכך בזכות החסידות נוצרה הפרייה מחדש לתורה זו.

לא סתם היו גאוני עולם שהיו חלק מתנועת החסידות, שהיו ידועים בבקיאותם הרבה בנסתר ונגלה ביחד. עולה לי עכשיו שניים מחב"ד - האדמו"ר הזקן והרוגו'צבר.

בפרקטיקה:

מה שאמרת יכול להיות מופנה כביקורת לכלל הציבור החרדי ולא רק לחסידויות השונות.

דווקא בגלל שהיית חלק מגור (שזה בהחלט נשמע נורא ואיום), תזהר לא להשליך את המצב האישי שלך על הנתונים ולא להסתכל בצורה סלקטיבית צרה

יש הרבה אנשים שמתנגדים לחסידות מתוך טראומות..

אבא שלי עזב את החסידות עוד לפני שהתחתן עם אמי, התגייס לצה"ל והשלים בגרויות.

גדלתי בבית דתי לאומי רגיל.

"העיקר זה ספרי רבינו בלי שום חוכמות". לא לבוא וללמוד ולחשוב שאני מבין ויודע כי אני לא יודע כלום. ויש עניין להתבטל לצדיק.

זה שאתה מרחם על אנשים שמתבטלים לצדיקים ובאמת רואים את הקשר שלהם עם ה' דרכם(ואגב זה לא סותר את העובדה שהקשר שלי עם ה' הוא שלי בלבד..רק אני מקשר עצמי לצדיק שיהיה בחינת "צינור" לה' יתברך כי הצדיק יותר קרוב אצל ה' ממני), זה קצת תמוה בעיניי ואשאל שאלה.

מה שונה חסיד ברסלב שמבחינתו(והלוואי שמבחינת כולנו) רבי נחמן מתקן אותו אם הוא דובק בו ובעצותיו..לאדם שהולך לקבל ברכה מצדיק, נניח באבא סאלי זיע"א , שגם פה הוא הולך בכוונה לעשות כל מה שהצדיק יגיד לו בביטול גמור("שתה חצי כוס ערק ויהיה ישועות" או "סע לבאר שבע שם הזיווג" ועוד סיפורי ניסים ידועים שאכמ"ל), כי הוא יודע שהצדיק מבין יותר טוב ממנו ויותר קרוב ממנו לה' יתברך בחינת צינור של שפע אלוקי.

ואם תנסה באמת ללמוד חסידות, בלי שום גאווה והרגשה שאתה יודע או "ברוך שלא עשני חסיד" , בלב נקי באמת, אתה תגלה שם עולמות שלא הכרת.

לא חושב שחקרת את החסידות ןבאמת העמקת שם לראות ולהבין. פשוט ראית חסידי ברסלב רוקדים על טרנזיטים והחלטת כולם ככה.

ממש לא גיבור חיל, באיזור שאני גר יש קהילת ברסלב ויש שם תלמידי חכמים עצומים(שהם ברסלב כאמור) שיכולים לדקלם לך טור בית יוסף , ש"ס וזוהר, מתפללים בנץ כל יום אחרי טבילה, רוב היום בכולל וממש עבדי ה' בגוף ונפש. ואם אתחיל לדבר על המידות שלהם יכלה הזמן והמה לא יכלו. אז להכליל זה לא נכון.

החלבן הקדוש(אם לא שמעת עליו ממליץ בחום רק לפתוח סרטון אחד שלו של תפילה על עם ישראל שהוא חיבר, תראה את הבכיות שלו והדבקות שלו בה' יתברך היה צדיק נסתר ונפטר ב2019), אמר לאחד המתפללים אצלו בבית כנסת "תדע שהיום קשה מאוד שהתפילות יתקבלו, צריך זכויות גדולות ורחמים גדולים" ותוך כדי ההליכה שאמר לו את זה בצאתם מבית הכנסת ישבו שם חבורה של ברסלבים ולמדו והחלבן המשיך ואמר "חוץ מהברסלבים האלה, ההתבודודות שלהם מגיעה עד כיסא הכבוד"

גם ככה כשמשיח יבוא כולם יהיו ברסלב אז כדאי להתכונן

להתבטל לקב"ה..

ה' רוצה? מי אומר לנו את זה אם לא הצדיק?

מי מדריך אותנו איך לעבוד את ה' אם לא הצדיקים?

אתה יכול להגיד "כתוב בתורה איך לעבוד אותו" ועל הנייר זה יפה אבל לא מחזיק הרבה אם בכלל.

בתכלס כל ההלכות זה להתבטל לצדיקים..אז לא משנה איך תנסו לברוח מזה גם אתם מתבטלים לצדיקים.

ולהתבטל לצדיק ממש לא אומר שאני עובד את הצדיק חס ושלום, למעשה זה בדיוק ההפך.

ה' רוצה שנתבטל לצדיקים ונלך אחריהם וזה למה הוא כל כך מקפיד על כבודם יותר מעל כבודו. לכאורה קושיה

למה ה' יתברך כל כך מקפיד על ביזיון הצדיקים ולא על בזיונו? כי הצדיק מגלם בעולם הזה את כבוד ה' כי הצדיק מכבד את ה' ומפאר אותו ומשבח אותו ועובד אותו הרבה יותר בעוז ותעצומות מכל אדם מהשורה, לכן "כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו" (שבת קי"ט).

להתבטלות.

כתוב בתורה איך לעבוד אותו

וזה מחזיק כבר אלפי שנים

כתוב שרק הוא קובע?

כתוב שממנו עד משיח לא יהיה חידוש?

לא, אז אין לך שום דרך להביא אותו כדי להוכיח ממנו את טענותיך...

השולחן ערוך כותב מה ההלכה שהגיעה למשה בהר סיני, אחרי כל ההשתלשלות ועד הפסיקה הסופית שלו, הוא לא רואה את עצמו כמשהו מיוחד ולא מכניס לספר שלו סעיפים הנוגעים לחובה להעריץ אותו.

מאיפה הבאת להעריץ?

אם אני הולך בדרכו של רבינו אני "מעריץ שלו" ? אני תלמיד שלו וגם זה הלוואי ואזכה.

מי שהולך על פי הפסקים של הרב עובדיה הוא "מעריץ שלו"? מאיפה השטויות האלו?

איפה אמרנו שרק הוא קובע? עם מי אתה נלחם גיבור ?

לא משנה אחרי איזה רב תלך, זו התבטלות לצדיק.

למה אתה נוטל ידיים כל בוקר ? תמצא לי פסוק בכל התנך שאומר ליטול ידיים כל בוקר..

אני אעזור לך, אין פסוק כזה.

אז למה בכל זאת אתה נוטל? כי אתה מתבטל לצדיק שהבין את ההלכה מהתורה. גם אתה בסופו של דבר התבטלת גיבור חיל. כולנו מתבטלים לצדיקים שמגלמים פה בעולם את רצון ה' יתברך.

שהרי כבר אלפי שנים יהודים מקיימים את ההלכה כפי שפירשו אותה רבנים,

ואתה מבחינתך לא מבדיל בין להיות חסיד של אדמור לבין להיות יהודי שמקיים את ההלכה.

אולי גם תלמידי הגאון מווילנא הם חסידים?

אז לא, החסידות כן חידשה, ההליכה אחרי אדמור לא דומה לשמירת הלכה, נטילת ידיים היא לא התבטלות.

מי שקבע ליטול ידיים לא אמר שממנו עד משיח לא יהיה חידוש,

לא אמר לאנשים לעלות לקבר שלו כדי שהוא יציל אותם מהגיהינום,

ובאופן כללי הוא לא תפס מעצמו ''הצדיק של העולם''.

בעבר היה את משה רבנו,

אחריו יהושע הנהיג את העם,

בקפיצה קדימה הייתה לנו סנהדרין, חכמי כנסת הגדולה, זוגות, תנאים, אמוראים...

המחשבה כאילו יש אדם ספציפי שהוא הוא ''הצדיק'' ורק דרכו אפשר לעבוד את ה' ורק אם הולכים בדרכו רואים ישועות ורק חסידיו יודעים את ''האמת'' זו מחשבה זרה ליהדות.

הציטוט שהבאת בסוף סותר לחלוטין את הרעיון שיש אדם אחד, והוא הוא ''הצדיק''.

דווקא הציטוט הזה מלמד שיש תלמידי חכמים רבים, והוא לא מציג שום יתרון של אחד מהם על פני האחרים.

מוחה על הכפירה שלך.

רבי נחמן והבעל שם טוב וכל תורת החסידות מלמדים אותנו שיש דבר כזה הצדיק, ואתה ברוב גאוותך וחוצפתך חושב שאתה יותר מהבעל שם טוב? יותר מרבי נחמן? וואו. באמת מצב אבוד.

שאין רק 'צדיק' אחד, יכולים להיות כמה כאלה ואפילו באותו דור.

וזה לא סותר את דברי רבי נחמן. רבי נחמן אומר שצריך להתקרב לצדיקי האמת, משמע שיש כמה.

''אדם ספציפי שהוא הוא הצדיק''

איך אפשר להבין מזה שאין צדיקים?

חסידי ברסלב חושבים שיש רק צדיק אחד,

שכבר נפטר לפני מאות שנים,

ולהתדבק בו זו הדרך היחידה הנכונה לעבוד את ה'.

ממנו עד משיח לא יהיה חידוש.

הדיון הוא לא מה הדרך הכי טובה להיות שמח (ואם זה הדיון - מריחואנה תנצח את עולם החסידות),

אלא מה הדרך הנכונה.

ואם מריחואנה עושה אותי שמח, אז זה סימן שזה טוב להשתמש בה?

לא, וכך גם חסידות. אם דרך החסידות נכונה או לא נכוה זה דיון מרתק שלא נכריע כאן, הוא מתקיים כבר מאות שנים. אבל השאלה ''מה עושה אותי שמח'' פשוט לא רלוונטית כי לא כך מודדים האם משהו נכון.

שאלתי איך אתה מתמודד עם עצבות, זה 2 דברים שונים בתכלית. ושוב אתה בוחר לברוח מהדיון כשלא נח לך..

אני עדיין מחכה לאותם 'מאות' שאתה מכיר אישית שהם עבדי ה'..וגם על זה כנראה לא אקבל תשובה

אתה פשוט זורק דברים באוויר בלי לתת להם סימוכין.

גם אני יכול להגיד "ברסלב הם הכי צדיקים" וללכת. איפה הוכחתי פה שהם הכי צדיקים?

או שמות של אנשים שממילא אינך מכיר והם לא ירצו שאנקוב בשמם?

אתה באמת לא מאמין לי שאני מכיר? זכותך. אין פרס כספי למאמין.

כי בחיים הפרטיים שלי אני מכיר אולי 150 אנשים, אבל גם הם, לא עד רמה של אם הם קמים בלילה לתיקון חצות ובאיזה שעה הם קמים בבוקר ומה הם עושים או לומדים כל היום.

ואתה מכיר מאות ברמה האישית עד לכדי ידיעה ברורה שהם עבדי ה' בתכלית זה באמת נשגב מבינתי

וזה כמובן לא כולל האלפים שאתה מכיר בחייך..אלו רק ה-'מאות' שאתה מכיר אישית עד לכדי זה שיש לך ידיעה ברורה עליהם שהם יראי שמים בתכלית ומתי הם מתפללים ואיך וגם אם הם עושים תיקון חצות ולומדים רוב היום. אשריך גיבור חיל. ממש ראוי להערצה.

תקרא את ההגדרה שהיא כתבה שם, תיקון חצות לא נמצא שם.

אפשר להיות עובד ה' ברמה הגבוהה ביותר גם בלי זה, כמו שיהודים עשו אלפי שנים לפני הארי.

גיבור החיל למלחמההה

הולד יור הורסס יו ריידינג טוו פסט

גם אצל דוד המלך(שקדם באלף ומשהו שנים לאריז"ל) מצאנו שיש שם חצות לילה אקום להודות לך" הכוונה בתיקון חצוצ כמובן זה מה שתיקן רבינו האר"י, אבל ויש פה אבל ענק, זה שהעיקר שנק' חצות לא תעבור על האדם בשינה, אלא בלימוד תורה או עסק המצוות. 

הדרך להתמודד עם מוות של אמא בגיל צעיר יחסית, לא דומה לדרך התמודדות עם פיטורים מעבודה למשל.

ללכת ליער ולהתבודד זה פחות העניין שלי, אבל לדבר אל ה' - בהחלט כן.

לפי דבריך אם אני נוטל ידיים אז אני חסיד,

אם אני מתפלל אני חסיד...

אולי בעצם הבעל שם טוב לא חידש דבר אם כך, כי כל היהודים היו חסידים מאז יציאת מצרים?

מתי אמרתי שאם אתה נוטל ידיים אתה חסיד? אפשר ציטוט?

גם מתי אמרתי שאם אתה מתפלל אתה חסיד? גיבור חיל חסיד זה תואר שנקנה בעמל ויזע, לא כל מי שמתפלל הוא חסיד.

אבל גם, אפשר ציטוט? אולי לא הבנת נכון.

האמת שאם נסתכל בתהילים נראה שדוד המלך היה חסיד עצוםםם "חצות לילה אקום להודות לך" בעצם כל ספר תהילים זו התבודדות שלו לה' יתברך.

הכי פשוט שיש

זה הוכחה שכל יהודי פשוט יכול להיות צדיק

וזה שאתה לא מאמין בעצמך זה סותר את מה ש @אני))) אמרה שהבעש"ט חידש

אתה מתכוון לחסידים שעליהם דיברו חז"ל?

או למה שנקרא היום חסיד- יהודי שיש לו אדמו"ר?

כי זה 2 דברים שונים

זה אדם שמתחסד עם קונו..היינו עושה הרבה מעבר לשורת הדין.

יש היום המון אנשים, ואני מכיר אחד באופן אישי שבאמת מתפלל בנץ, טובל כל יום, רוב היום בכולל, עושה תיקון חצות כל לילה באמת משתדל לקיים מצוות וכל מצווה שבאת לקראתו הוא קופץ לקיים אותה, ולצערי הוא מתנגד גדול לרבינו..אבל הוא לא יודע שהוא ברסלב בלי לכוון בכלל. חסיד של רבינו, אחד אמיתי, זה אחד שהוא עבד ה' בשמחה, מדקדק על קלה כחמורה, אם תפתחי ליקןטי מוהר"ן תביני כמה רבינו מייקר את התורה והמצוות כמה הוא באמת קורא למסור נפש על הדבקות באבא. זה חסיד. לא אחד שלומד בלי אמונה. שיכול לדקלם לי את כל הטור עם כל נןשאי כליו אבל בעומק הוא לומד בלי נשמה לאבא בלי כיסופים בלי רצונות. ואת יכולה להגיד שכבר בגמרא מצינו "רחמנא ליבא בעי" אבל עובדה שהיום אף אחד כמעט לא עובד את ה' עם הלב..מעטים הם האנשים שיתרגשו לקיים מצוות ולשמוח בהן, את לא מכירה מניינים של שחרית..כמה אנשים כבר יש שמניחים תפילין בחשק ןאהבה ןדבקות? כמה כבר יש ששמחים בלימוד התורה שלהם ובאמת שמחים בה' יתברך, רבינו בא לבאר לנו את עניין השמחה במצוות עניין השמחה וההודאה שאנחנו צריכים לתת לאבא על הכל..רבינו הקיף את הכל מהכל בכל מכל כל. רק לפתוח וללמןד בלי שום חוכמות. הכל שם בצורה נפלאה ומתוקה מדבש ונופת צופים.

למה הוא ברסלב?

הוא עובד ה'

איך רבי נחמן קשור אליו?

דוד המלך לא היה פשוט, זה שהיה רועה צאן לא אומר שהיה פשוט.

"אפילו יהודי פשוט ביותר"

"התואר חסיד נקנה בעמל רב"

אוקיי.

מצטערת שהפחדתי אותך

בסך הכל הגבתי בחריפות לתגובה חריפה ועוקצנית

אבל ממה שאני כן מכיר,

החסידות מיועדת בין היתר ואף במיוחד לפשוטי העם, ולא רק ליחידים שקמים בחצות או מתגלגלים בשלג ומתענים בשובבים וכו'.

להגיד ש''קשה מאוד להיות חסיד'' זה די ההפך מהרעיון המקורי...

היום, בפועל, אנשים פשוט נולדים חסידים.

ילד שנולד למשפחה של חסידי גור הוא חסיד גור כל עוד לא בחר אחרת, מי שנולד למשפחה חבדניקית הוא חסיד חבד וכו'. בלי עבודה כלל, רק להיוולד...

ב"אני לא מכיר את כל תורת החסידות כמובן" זה גם בסדר

וודאי שקשה להיות חסיד..הרבה אנשים מתפללים 3 תפילות ביום, כמה מהם מתפללים כשקשה ומתגברים על המחשבות שקופצות באמצע כמה בדור שלנו מסתובבים שבורים ורצוצים..רק מלהביט החוצה מבינים שכבר די, אנשים גמורים מאורך הגלות, רבינו בא להאדיר את עניין השמחה..מי יכול להגיד על עצמו אני שמח במצוות ושמח בנפילות שלי ושמח בעבודת ה' שלי ושמח בתשובה שלי? מעטים, ואלו הם החסידים שעובדים כת ה' בלב ונפש

רבינו מבאר בליקוטי מוהר"ן, שיש 2 בחינות של תפילה, תפילה בכח - למסור נפש על התפילה , ותפילה בשמחה

תפילה בכח - להתאמץ להבין מה אני מוציא מהפה ולהתאמץ לכוון לפשט של הדברים "ה' שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך" -ה' יתברך בבקשה תפתח לי את הפה ואת הלב ותזכה אותי במחשבה טהורה שעל ידה אוכל "להגיד תהילתך" ובאמת להתכוון למילים. כמה היום עושים את זה? וככה על כל התפילה לא על מילה שתיים.

ולמסור נפש על התפילה- שגם אם צריך להתפלל בדבקות וחשק, לפעמים אני לא יכול מה לעשות אני לא מלאך, אפילו הכי, למסור נפש, לנסות כמה שיותר לדבר ולהידבק באין סוף ברוך הוא, ושמה זה התיקון של התפילה דווקא שקשה שם הכי הרבה מתקנים, איפה שאין מוחין ואין חשק.

רק לדבר על התורות של רבינו תראו איזה מים חיים על נפש עייפה.

היה שמח בכל מצווה שקיים

והתנגד לחסידות

היום רוב הדור נמצא במצב של דיכאון וחוסר חשק לא עלינו..וזה למה תראי שדווקא האלו שנראים הכי "שבורים" נצמדים לרבינו, כי הוא התיקון של הדור.וזה לא המילים שלי, אלו המילים של החלבן הקדוש.

התכוונתי שלמרות שהוא היה קדוש וירא שמים

ועובד ה' מתוך שמחה ואמונה

הוא לא היה חסיד.

להיפך.

ולכן החבר שלך שתיארת כמה הוא עובד ה' באמת

לא חסיד.

ולא ברסלב.

שכל מי שמתחסד עם קונו נקרא "חסיד" , ופשיטא שהגאון מוילנא היה חסיד, ועל זה שהוא עצמו התנגד לחסידות יש סיבה.

רבינו כותב שלפעמים יש צדיקים שחולקים אחד על השני, הכוונה לצדיקי אמת ולא צדיקי שקר..והוא מפרש

את הפסוק "בזאת ידעתי כי חפצת בי" מה זה בזאת? אומר רבינו כאשר צדיקי אמת חולקים עליי, אז אני יודע שאני רצוי בשמים. 

הגאון מוילנה היה מתנגד, נכון, אבל זה כי אמרו לו שקרים על ה'כת' החסידית, בתקופתם לא ידעו מה זה חסידות ובדרך כלל מפחדים ממה שחדש (עד כדי כך שרדפו יהודים, הפקירו את חייהם, מסרו אותם לרשויות וכו'), במיוחד ביהדות.(בעצם החסידים כלל לא נתקבלו אצל הגאון מוילנה כדי לפרוש את משנתם.)

אז אני חושבת שאי אפשר לקחת מזה דוגמא.

לעסוק במציאות שלפנינו.

ארכיאולוגיה טובה רק אם היא מועילה לעבודת ה' ולעולם.

לטעמי זה ממש לא מעניין למה רבינו או הגאון או כל אדם אחר נהג בצורה זאת או אחרת לחסידי הבעש"ט.

יש דברים שצריך בהם אמונה ויש דברים שצריך בהם דעת וחקר האמת.

אם יש בדבר אמת וטוב לעולם אז אין טעם לפסול אותו.

מה שכן, יש אנשים שנלחמים את מלחמתה תורה בכל מיני חזיתות ואז שם זה כבר מגרש אחר ואני אישית לא מחפש להיות חלק מהשחקים האלו באופן אישי.

את חטאי אני מזכיר היום:

כאמור, סבא שלי היה חסיד גור.

גם הרב ד''ר יצחק אלפסי, חוקר החסידות הידוע.

הם היו חברים טובים. כמה טובים? סבא שלי כתב בצוואתו שרק אדם אחד יספיד אותו בהלוויתו, הרב אלפסי.

מהצד השני, אמא שלי הגיעה מבית ליטאי. מתנגדים, במלעיל.

בכיתה י' החלטתי שבמקום לגשת למבחן בגרות בהיסטוריה, אני אכין עבודה בהיקף של 5 יח''ל. עבודה על ההתנגדות לחסידות, תוך ניסיון להגיע למסקנות לגבי שורשיה והאם בסופו של דבר החשש היה מוצדק.

ישבתי בביתו של הרב יצחק אלפסי בתל אביב, הוא הנחה אותי ונתן לי ספרים רבים שיעזרו לי בעבודה (ספרים שהוא בעצמו כתב).

דיברתי איתו בין היתר בדיוק על מה שאת כתבת: ''הבנתי שהגאון מווילנה ניזון משקרים על החסידות, וזו אחת הסיבות להתנגדותו אליהם. למשל יש סיפור ידוע, לפיו תלמידיו באו ואמרו לו שהם ראו את האדמור הזקן אוכל בשר ושותה יין בתשעה באב. הם רק ''שכחו'' לספר לו שאותה השנה שבה ראו זאת, תשעה באב חל בשבת ולכן הייתה מצווה לאכול ולשמוח.''

הרב ד''ר אלפסי היסה אותי, אמר לי שהסיפורים האלה הם שטויות שלא היו מעולם,  וההתנגדות של הגאון לא נבעה משקרים אלא מדברים אמיתיים בלבד, שלשיטתו היו מאוד בעייתיים בחסידות. ואת זה אמר לי חסיד גור שהוא גם בן נכד ונין לחסידי גור, כן? זה לא שיש לו אינטרס להצדיק את ההתנגדות לחסידות...

אוקי, אני אשמח לדעת אז על מה התבססה ההתנגדות ואולי אתנגד גם אני

לא חותם שמה שכתוב נכון, אבל את עיקרי הדברים והלך הרוח בוודאי אפשר להבין:

ההתנגדות לחסידות – ויקיפדיה

והופתעתי מכך שהתשובה חכמה ומאירת עיניים, למרות שזה נושא מאוד יהודי נישתי.

כך שאלתי:

למה קמה תנועת ההתנגדות לחסידות, מה היו החששות שלהם, והאם היום אפשר לקבוע אם החששות שלהם היו מוצדקים?

וזו התשובה:

תנועת ההתנגדות לחסידות, שהובלה בעיקר על ידי *המתנגדים*, ובראשם הגר"א (הגאון מווילנה), קמה במאה ה-18 בעקבות עליית תנועת החסידות של הבעל שם טוב. המתנגדים חששו מכמה היבטים מרכזיים בתנועה החסידית:

1. **שינויים בתפילה ובמסורת**: המתנגדים התנגדו לשינויים שהנהיגו החסידים בנוסחי התפילה ובמנהגים. נוסח התפילה של החסידים, נוסח ספרד, שונה מנוסח אשכנז שהיה מקובל בקהילות ליטא, וגרם לחששות שהחסידות משנה את המסורת שהייתה נהוגה במשך דורות.

2. **פגיעה בסדר הלימוד וההלכה**: המתנגדים הדגישו את חשיבות לימוד התורה בעיון ואת ההקפדה על קיום ההלכה. החסידות, לעומת זאת, שמה דגש על חוויה רוחנית ופנימית של עבודת השם, ודיברה בשבח הפשטות והכוונה בלב בתפילה, דבר שנתפס בעיני המתנגדים כפחות ערכי מחשש שהוא עלול להוביל להזנחת הלימוד העיוני.

3. **מנהיגות הכריזמטית של האדמו"רים**: חשש נוסף נבע מהתפיסה של החסידים את האדמו"ר כדמות צדיק המתווכת בין האדם לבין אלוהים. הגישה הזו עוררה חשש בקרב המתנגדים מפני ריכוז סמכות רוחנית בידיו של אדם אחד, ובפני התלות העיוורת שעלולה להיווצר סביבו.

4. **חשש ממשיחיות שקר**: תנועת החסידות עלתה בתקופה שלא רחוקה מזמן פעילותו של שבתי צבי, שהוכרז כמשיח אך התאסלם, מה שהוביל לזעזוע גדול בעם היהודי. המתנגדים חששו שההתלהבות הדתית של החסידים והאמונה בצדיקים יכולים להוביל למקרה דומה.

### האם החששות היו מוצדקים?

במבט היסטורי, ניתן לראות כי חלק מהחששות של המתנגדים לא התממשו. החסידות אומנם השפיעה רבות על עולם התורה, אך גם אימצה והתפתחה בכיוון שהדגיש לימוד תורה ושמירה על ההלכה.

כיום, שני הזרמים מתקיימים זה לצד זה, ובמובנים רבים יש ביניהם קרבה גדולה יותר מאשר בתקופת ההתנגדות הראשונית.

אולם, החששות בנוגע להיווצרות תלות באדמו"רים ולכוח הפוליטי והחברתי שהם צברו בתוך הקהילה החסידית ממשיכים להעסיק חלק מהביקורת העכשווית.

בסופו של דבר, תנועת ההתנגדות לחסידות שיקפה תגובה טבעית לשינוי חברתי ודתי דרמטי באותה תקופה, כאשר כל תנועה ניסתה לשמור על הערכים המרכזיים שלה ועל זהותה בעולם יהודי משתנה.

עברתי על זה וזה הדברים הידועים.

הגר"א ידע בדיוק מה זה

הוא לא יצא נגד שום דבר בלי לחקור אותו לעומק

ממשמשלא.

אז איך זה שעדיין יש להם רבנים שקוראים להם צדיקים? כמו הצדיק מיבניאל, ועוד הרבה רבנים שהם מתבטלים אליהם.

זה לא נכון.

רבי נחמן הוא פשוט הראש והרב הכללי שלהם, ביומיום מן הסתם הם לא מתייעצים איתו, כן לומדים מספריו וכו' כי זה הכיוון שלהם אבל לא אומרים שרק הוא הצדיק. אפילו בספרים שלו כתוב העניין הזה.

הוא ה'צדיק' שלהם אבל לא שהם אומרים שאין עוד. אל תגזים.ואל תמציא.

''טויטע חסידים''.

ובאמת שאני לא התכוונתי לדיון כן או לא ברסלב, אלא לדיון כללי על החסידות. 

ו...

לא כדאי להזכיר את רבני ברסלב של הדור שלנו.

כי אז לא תהיה ברירה אלא לעסוק ברוצח אנס גנב שהוא אחד המרכזיים שבהם, ואני לא רוצה להגיע לשם כי אין סיבה להכתים אנשים טובים בגללו ובגלל חסידיו.

וואו טענה מדהימה,מה זה קשור?  , חוטאים עבריינים ורשעים יש בכל ציבור.

כלומר חסידים שאין להם אדמור, כי הוא עלה לגנזי מרומים ולא המשיך אותו אדמור אחר.

בכל ציבור יש עבריינים,

אבל כשמשה איבגי למשל הואשם בפגיעות מיניות, לא ראינו את קהל מעריציו מרביץ לשוטרים שבאו לעצור אותו.

וזה על קצה המזלג.

ומה בדיוק הגנות בזה? רבי נחמן היה צריך להיות בין אלמוות? וכי הבעל שם טוב לא נפטר? וכי שאר האדמורים לא נפטרו? נפטרו והמשיכו בניהם, כאן רבי נחמן נפטר והמשיכו אחריו תלמידיו, דווקא אני מוצאת בזה שבח שהתואר לא עובר בירושה, רבי נחמן היה משהו מיוחד זהו, זה לא שעכשיו יש סתם תואר של צדיק שעובר בירושה בלי באמת עמל אמיתי, אלא רק מי שראוי באמת.

נו, בכול ציבור יש תפוחים רקובים, זה ממש שלא ענייני להעלות את זה. אני מכירה חסידי ברסלב אמיתיים ש'שונאים' את מי שהתכוונת ולא מתקרבים אליו. אז זה באמת לא טענה.

לא להסכים איתם זה ''כפירה''?

הרמב״ם הכניס את זה לעיקרי האמונה שלו?

מה לגבי הגאון מווילנא, הוא התפקר לדעתך?

שה'צדיק' שהוא אדם ירא שמיים שקנה חכמה ועובד על מידותיו ברמה גבוהה ומימלא הוא הכתובת להתייעצויות בענייני עבודת ה' .

ועניין ההתבטלות אליו זה מתוך ההבנה שהוא שליח של ה' (כמו שכל בן אדם שאנחנו פוגשים הוא שליח של ה', רק שכאן זה יותר מדוייק ומכוון כי אנחנו באים עם שאלה ספציפית) ומדובר בעובד ה' ברמה גבוהה שלא אומר סתם.

אני יכול להביא לך מאות אנשים שאני מכיר שעומדים בהגדרה הזאת, רק מהדור הנוכחי.

כנראה יש עוד אלפים שאיני מכיר.

כלומר אין ''הצדיק'' אלא הרבה צדיקים.

מעולה. מה הבעיה בזה?

אולי יש עוד קטגוריות יותר ספציפיות אבל זה הבגדול.

אם תיקח את הצדיקים ותראה את הכמות שלהם לעומת שאר האוכלוסיה אז תבין שזה נכון להגיד 'הצדיק'

זה מושג ''הצדיק'', כלומר האדמור (ובברסלב וחבד לקחו את זה לקצה), שהוא הוא זה שמקשר בינינו לבין ה' ומי שרוצה להיות קרוב ל-ה' חייב לדבוק דווקא באותו הצדיק ואין בלתו, וקהל החסידים משלם מיסים לאדמור (לא בכל חסידות ולא בכל תקופה), החסידים רבים על הזכות לאכול מהשיריים (שאריות) של הרב, החסידים רואים בו ורק בו את האמת והצדק והיושר והדרך הנכונה וכו'.

אם האדמור אומר אז לא עוזבים את שטחי הכיבוש הגרמניים אלא הולכים לתא גזים (לאדמור יש רכבת של מיוחסים אז לא צריך לדאוג), אם האדמור אומר לקחת תרופות פסיכיאטריות בשביל להשתיק את יצר המין אז לוקחים, אם האדמור אומר לעקור הלכות (למשל שינה בסוכה או תפילה בזמנה) אז עוקרים.

הרעיון נולד בתקופה שבה אנשים היו בורים וגרו בחורים נידחים, ובלי מנהיג חזק לא הייתה להם שום תקווה בלב.

האם הוא רלוונטי גם היום?

כבר אז כשהוא נולד, רבנים שונים יצאו נגדו ואף קראו להחרים את החסידים ולא לצרפם למניין ולא לעשות איתם עסקים.

כמובן יש גם הרבה דברים טובים שהחסידות הביאה, כמו כל תנועה. אני לא מתנגד ולא חסיד, אני יהודי פשוט.

לא שמעת על הרבי שיצא לעיירה נידחת, ובדרך העגלון נתקע לפני שבת?

הסיפורים האלה הם הלחם והחמאה של החסידות. הרב שמגיע לאזור נידח בשביל לפגוש יהודים ולקרב אותם...
 

להגיד על עיירות נידחות בפולין שהן נידחות זה לשון הרע?

להגיד על מאות אלפי יהודים שחיו שם, ובאוקראינה וברוסיה וכו', שהם היו חוטבי עצים ושואבי בארות שלא ידעו הרבה מעבר לקרוא וכתוב, שהם היו בורים, זה רכילות?

אם לא הבנת אז לא דיברתי על הרבנים והמנהיגים, אלא על ''עמך ישראל''. ברור שהיו גם אנשים משכילים ועשירים ותלמידי חכמים בכל דור ובכל מחוז, אבל רוב הציבור לא היה ברמה הזאת.

עד הופעת החסידות,

מי היה מרגיש שיש לו חלק בעבודת ה'? מי היה מרגיש שיש לו מקום של כבוד בשרשרת הדורות היהודית?

היהודים שחיו במקומות מרכזיים, שהיה להם מספיק כסף בשביל לשלוח את ילדיהם ללמוד תורה (העניים אז למדו רק עד גיל צעיר מאוד ומיד התחילו לעזור בפרנסת המשפחה על חשבון הלימודים), היהודים שהיה להם ייחוס רבני וכו'.

אבל סתם עמך ישראל באיזה שטייטל בפולין? גורנישט. התפללו 3 תפילות ביום, שמרו שבת וטהרת המשפחה וכו', אבל לא באמת הרגישו משהו מעבר לקשיי היום יום.

הבעל שום טוב ובעקבותיו גם ממשיכי דרכו, הראו שבכל יהודי חדש ניצוץ וגם בשביל עיירה עם 5 יהודים וחתול הם נסעו ימים שלמים בשביל להגיע אליהם ולקרב אותם. וזה על קצה המזלג, כי בפועל הם ממש הובילו מהפכה בתחום הזה שההשפעות שלה היו מטורפות.

אגב,

היום חסידויות ברסלב וחבד הן אולי היחידות שממשיכות את הקו הזה. מנסות להגיע לכל יהודי בשביל לקרב אותו, לעזור לו, לשמח אותו, ולא נשארות רק בתוך הגבולות של המשפחות שממילא נמצאות בקהילה.

אשמח שתמנה את אותם מאות, וכן, אצלי באיזור אין 'מאות' עובדי ה'.

השטויות שלך רק מעלות הילוך.

ובכל זאת, אשמח שתעמוד מאחורי הטיעון שלך ותמנה את אותם מאות, שנוכל כולנו ללכת להחכים מהם.

 אני תכוונתי יותר מהנורמה.

הוכחה לכך שיש דבר כזה 'צדיק' אפשר ללמוד מהל"ט צדיקים נסתרים שהקב"ה שם בכל דור משראה שהם מעטים.

כמו שאתה מבין שהחפץ חיים אין אלפים, הבן איש חי, הבבא סאלי, הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, הרב עובדיה, זה לא עובדי ה' רגילים.זה יותר מהנורמה.

בין להתבטל לצדיק לבין לא לבזות תלמיד חכם.

ה' לא מקפיד על בזיון צדיקים יותר מאשר מה שנצרך...

יש דברים באמונת חכמים שצריך לדון עליהם לפני שמתבטלים לצדיק זה או אחר.

יש גם צדיקים שהם "נסתרים" ודווקא מהם צריך ללמוד ולא מאלו שממלאים פיהם מים.

אבל אני כן

לכן אני מתבטלת רק מול הקב"ה

ולא עובדת שום אלוהים אחרים

לקבל ברכה זה שונה לגמרי מלתת לו "לתקן"

לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה וכל אחד אמור לתקן את עצמו

כשמשיח יבוא אף אחד לא יהיה ברסלב

אין לזה שום מקור

להיפך, כולם יעבדו את ה' ורק אותו

קודם כל עצם זה שאת אומרת שאת יודעת מוכיח כמה את לא יודעת. וד"ל.

"לכן אני מתבטלת רק מול הקב"ה ולא עובדת שום אלוהים אחרים"

נראה לי דילגת על השלב ביהדות שבו ה' מצווה אותנו ללכת אחרי החכמים ולהישמע להם ולהידמות אליהם. את קוראת לצדיקים "אלוקים אחרים" ? ואז תגידי שאת יודעת..כן..ממש המון ידע מונח בכיסך, מרוב הכמות הוא נשפך החוצה בחינת כוס מחוררת.

ציטוט שלך: "לקבל ברכה זה שונה לגמרי מלתת לו "לתקן" לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה וכל אחד אמור לתקן את עצמו"

אשמח לשמוע לטענתך מה זה "תיקוני השובב"ים" אם לא ללכת לתלמידי חכמים שיתקנו אותנו על פי האריז"ל, האם גם זה נחשב אלוקים אחרים? הגאווה שלך היא המכשול שלך והיא תהיה המפלה שלך.

"לכל אחד יש תפקיד בעולם.." וכו' , אמת, אבל מאיפה את יודעת מה התיקון שלך? אה שכחתי שאת "יודעת" כמו שדאגת להדגיש. דווקא אלו שצועקים "יש בי" הם הכי ריקים וד"ל.

אין לך מושג מה באת לעשות פה ואם לא הצדיקים היית הולכת לאיבוד בצורה קשה וחריפה.

כפי הידוע רקאני(דווקא הניק שלך מאוד מתאים לך אל תקרא רקאני אלא "ריק - אני" או "ריקני") יש ל"ו צדיקים שמחזיקים את העולם, למעשה ל"ו פה ו-ל"ו בחו"ל ויש אחד שהוא צדיק יסוד עולם שעליו העולם עומד. והוא, ריקני, הוא מתקן אותך ואותי ואת כולנו כי הוא קרוב אצל ה' מאוד מאוד מאוד לאין שיעור. ואני יודע שקשה לך לקבל..אבל את לא יכולה לתקן את עצמך בכוחות עצמך אולי תנסי לשנות כיוון זה יכול לעזור.

זה אתה.

לעצמנו לשנה החדשה..

או תשתף אפילו בקטנה במשהו שמחייה אותך..

אני לא רב או משו אבל יכול לשתף איזה ספרים שאני לומד מעיפים אותי

כמעט רק כי עוד לא הגעתי להכל

בגדול ה-ספרים שאני לומד ביום יום זה נתיבות שלו, קדושת לוי, נעם אלימלך, שפת אמת, פרי צדיק, ליקוטי מוהר"ן, תולדות יעקב יוסף, חסידות מבוארת, דגל מחנה אפרים, פרי הארץ שם משמואל ומי שילוח.

כל אחד מהם הוא תנועה אחרת וחיבור אחר שפותח משו אחר אבל ככל שמחברים בניהם יותר זה נהיה משו אחד גדול וטוב יותר מהכל.

כמובן שכמו כל תורה גם בחסידות כל אחד צריך למצוא את המקום שלו אז לא כל אחד ילמד דווקא את הספרים האלה או רק חלק מהם. אבל אני חושב שאם יש משו מקרב לה' ופותח את הלב זה מילים העצומות שכתובות בספרים האלה.

וזה יכול לשמוע כאילו אני איזה רציני שלומד כל כך הרבה אז אל תחשבו ככה כי זה לא אמת והלוואי.

ערב אחד זכור לי במיוחד, כאשר קראנו את דברי השפת אמת לפיהם "וכ"כ בלק בן צפור בלעם בן בעור שם בהמה המה להם", כלומר הוא אומר לגנותם של בלק ובלעם שיש בשם שלהם שם של בעלי חיים.

שאלתי את סבא שלי: 

סבא, שמו המלא של השפת אמת, הוא לא "יהודה אריה ליב אלתר"?

אני לא זוכר מה הוא ענה על זה

התשובה פשוטה: הגמ' אומרת שיש כאלו ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים, ויש ששמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים וכו'. והתשובה העוד יותר עמוקה שגם השבטים נמשלו לחיות, ותלוי איזה צד בחיה אנו לוקחים, הצד הנעלה, או הצד הלא טוב. אצל בלק ובלעם השמות של הבהמה והחיה שלהם שיקפו משהו לא טוב שבהם.

לא חשבתי שתלכו כל כך רחוק הגזמתם

לא התכוונתי שכל אחד צריך עכשיו ללכת ולהיות חסיד של מישהו ובכללי לא מתערב לאף אחד בעבודת ה' שלו

דיברתי בעיקר על תורת החסידות

איך אדם יכול להחיות את עבודת ה' שלו בלי זה

ובסדר הגיוני שיש כאלה שרחוקים מזה

רק אמרתי שאני אישית לא מסוגל להבין איך אפשר

בעיניי זה יותר מאוויר לנשימה.

@בינייש פתוח אתה יכול להשוות את העולם של פעם לעולם של היום? ברור שלא סתם ה' יתברך שלח את הבעל שם טוב ותלמידיו דווקא לפני הדור הזה

אבל הגיוני וזכותך לראות את זה אחרת.

@אריק מהדרום זו ההנחה הישירה שלך ממה שכתבתי?

ובטח שצריך להחיות, עבודת ה' זה תנועה

ומי שרובוט וקצב הלב שלו בעבודת ה' פועל בקצב אחיד ומשעמם והוא לא נופל לעולם שיהנה. אני לא רוצה חלק בזה.

@משה לא מבין על מה אתה מדבר. יעני מהמזרח בודהה וכאלה?

@פשוט אני.. סליחה אבל לא בא לי להגיב, רק להקיא..

אבל יש לא מעט כלים להבנת הנפש ואיך שהיא פועלת שמגיעים מהמקומות כאלה. צריך קצת סינון מטבע הדברים.

אתה לא רוצה בעבודת ה' רובוטית, ואני מאוד לא רוצה לעוף, אבל ממש לא רוצה, הייתי בסרט הזה בעבר והספיק לי למחזור החיים הנוכחי, אז כל אחד מוצא את עבודת ה' שלו.

אני לא כתבתי פה מתוך זלזול במשו אחר רק הבעתי תהיה שקשה לי להבין

רק בבקשה אל תחפיש את עולם החסידות עם משפטים כאלה אתה מגזים

ולכתוב "רוב החסידת" זה הגזמה ופגיעה

אבל שוב תהנה לך בדרך חיים הזאת

לא ענייני

לא לומדת חסידות באופן קבוע אבל רעיונות חסידיים שלמדתי בעבר מאד מחזיקים אותי ברגעים של קושי.

וכן, מחזיקים, לא מחזקים.

הוא שרעיון שמחזיק אותי הוא רעיון שנוגע למהות ולעכשיו, כמו רעיונות של נתיבות שלום- שאדם תמיד קשור לקב"ה ושייך אליו וכו'

ורעיון שמחזק הוא דבר יותר חיצוני לי, יותר בידיעה בשכל ולא ברגש, ויותר בזמן אחר. כמו רעיונות שקשורים לעתיד- יהיה טוב, יהיה ממש טוב, סוכת עורו של לוייתן וכדומה

כלומר החסידות היא משו בבסיס של החיים שלך אבל ברגעי משבר את לא מוצאת בה את הכוח?

בלי טיפת חסידות

יש הרבה קרבה לקב"ה ושמחה בעבודת ה' בלי שום קשר לחסידות

אבל בהחלט לא מבין איך

לא אומר את זה מזלזול

פשוט באמת זה נשמע לי הזוי..

איך חיו כל הדורות לפני ההמצאה הזאת?

נראה לי שהיו כמה אמוראים עם חיים יפים

אני לא חשב שמי שאין לו חסידות הוא פחות חלילה

ויש כאלה שטוב להם בלי

אבל כשאני חי בתוך התורה הזאת והיא כל כך מחייה אותי זה קצת מוז לי שיש כאלה שיכולים בלי

בזכות התורה.

"פיקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עיניים"

אבל חסידות לגמרי פותח את הלב והכל.

היא לא נחשבת חסידות? היא הרבה יותר קדומה...

קצת מאכזב שדברים עתיקים יותר מהבעש"ט מיוחסים אליו ולתלמידיו כאשר השורש הוא הרבה יותר עתיק.

הלכתי לזרוק על עצמי עגבניות 🤭

יש הבדל בין נחנחים ובין ברסלברים. וגם בקרב הברסלברים יש רמות (לדוגמא, אני חושב שרבי נחמן לא היה רוצה שמישהו מא"י ילך לקברו בר"ה, היה על זה שרשור לפני לא הרבה זמן יחסית....).

נזכה כולנו מה נגיד

תורה שלימה ועמוקה ומיוחדת

עוד על חסידות: דוגמאות (טור 105) - הרב מיכאל אברהם

זה ביזוי עצום לאנשים קדושים חבל

לך תלמד חסידות תכיר קצת מה יש שם

תראה שיש עולם שלם של פנימיות התורה

אבל אתה לא נשמע כמו מישו שמעוניין להכיר את האמת אז בעצם עזוב תעשה מה שאתה רוצה ותחפיש את מי שאתה רוצה

אכן, דרושים, סיפורי צדיקים, סגולות, טקסים מיסטיים, פירושים שאמנם נשמעים טוב ומעבירים מסרים חינוכיים, אך אין להם כל ביסוס בפשט.

לו היו מבקשים מחסיד לפרש את שירי הילדים של ביאליק, הוא היה עושה מטעמים רוחניקיים גם מ'נדנד, נדנד': 'מה למעלה' קאי על ספירת האצילות, 'מה למטה' אלה שלוש קליפות הטמאות, 'רק אני ואתה' הכוונה היא לה' ועם ישראל, נדנדה זה מלשון לנדנד, עלינו לנדנד לקב"ה שישלח לנו את משיח צדקנו וכו' 😏

רד עלה עלה ורד

רצו ושוב

תודה רבהה אחי!!

וזה לא עקרוני כל כך, זה לא שיעור עיון, זה ווארט.

המילים הן ממסכת אבות, הכוונה השורה ההיא, כל השאר סתם.

הדרש הזה נאמר (ממני) לפני כמה שנים בישיבה בפורים. (מניח שלא המצאתי את הגלגל והוא נאמר בעוד כמה מקומות)

ליצן קטן שלי = עמ"י

ליצן נחמד...= עמ"י שנחמדים מידותיו

רוקד עם כל אחד= עמ"י שרוצה לעזור לקרב כל אחד

אולי תרקוד איתי= הקב"ה מבקש שנקדיש לו רגע התבודדות אחד רק אנחנו והוא

ועוד היו דרשים על יונתן הקטן

שרץ לגן העדן. אבל חוטא בגאווה ובחיפוש שטויות ולכן נענש

ועל השפן הקטן

הששכח לסגור את הדלת מפניו רוחות זרות ולכן הם קיררו אותו בעבודת ה'...

היו זמנים

ולא. אני לא חסיד ולא למדתי בישיבה חסידית.

אגב אני אח שכול אז יכול גם להביא חבר שגם הוא שכול ולהגיד לו את זה

תראה מה זה, לית אתר פנוי מיניה ממש.

בכל דבר יש ניצוץ של קדושה. אהבתי.

מסרים אלוקיים כתובים בתורה. דרשן מצוי תחילה יורה חץ (מגיע למסקנה סובייקטיבית) ואז מצייר מסביבו עיגול (מבסס אותה על הכתובים, לרוב, בצורה מגמתית). אין שום בעיה לחבר דרשה בגנאי ה"אייפון ודומיו", פאות נוכריות, ציונות ושאר הדברים שפשקווילים מצויים יוצאים נגדם, אבל עדיין לא מדובר באמת אלוקית. 

לא פוסקים לפי דברי אגדה, אך זה לא אומר שהדברים אינם נכונים. יש ויש, כל עניין לעצמו. אתה מכליל.

הרבה לפני החסידות, במדרשים ובהוגי ימי הביניים. יש גם את פנימיות התורה, כמו הזוהר וקבלת אשכנז וכל מה שהתפתח מזה.

לגבי החסידות, אכן יש בזה גוון ייחודי. יש דגש רב על חיבור פנימיות התורה לעבודת ה', אם כי כבר מוצאים את זה לפני החסידות כמו ב'ראשית חכמה', של"ה ובחמדת הימים ועוד.

אני קורא עכשיו 'יושר דברי אמת'. הוא מביא הרבה מראשית חכמה והשל"ה, ואכן הוא מדבר הרבה על עבודת ה'.

הנאה מקיום מצוות לעיתים,

טעמי מצוות/הנהגות מתוך דרשות חז"ל בעיקר,

שגרה סביב המצוות.

אולי בהזדמנות כשיהיה לי זמן ארחיב בפרטי אם תרצה או כל דמות אחרת תרצה, אבל אני בתקופה עמוסה ולכן לא יכול להרחיב.

לא חייב להרחיב אם אין זמן אבל זה יהיה נחמד בהזדמנות

בגדול זה היה על גבול השאלה הרטורית כי אני יודע שיש כאלה שמסתדרים בלי

אבל הגזימו פה

אוסיף שבסך הכל העולם יפה, למרות כל האתגרים אנחנו בתקופה טובה בעולם ובעם

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!