אברהם אבינו היה איש של חסד ואנחנו צאצאיו וממשיכי דרכו.

יש אדמו"ר ראשי

ובן שלו ממשיך דרכו

ברור לי

יחד עם זאת. תבדוק.

רוב הדברים שקיימים בחסידות קיימים גם אצל החרדים הספרדים

לא נכנס לי ללב העניין הזה

אפילו הזוי לי

ואם אתה בכנות מרגיש שאתה לא יכול לחיות בלי חסידות האם זה סימן אזהרה שנפלת במקרה על חסידות שהיא כת הרסנית?

שייכות למשהו גדול

זה גורם להרגיש שזה מפיג תחושות קשות

המרחק לא גדול בכלל, אם מנקים את העבודה הזרה שלהם משם.

ולכן אני יכול לקבוע באופן נחרץ:

אשריי מה טוב חלקי ומה נעים גורלי, שאיני חסיד.

במהות:

החסידות נוצרה בתקופה ובמקומות של אנשים בורים ועמי הארצות, יהודים קשיי יום שבקושי ידעו קרוא וכתוב. הם גרו במקומות רחוקים ונידחים, ללא קהילה יהודית חזקה סביבם.

הם היו שבורים ורצוצים מעול הגלות, התקוות לגאולה נעלמו ביחד עם שבתי צבי, והבעל שם טוב רצה להכניס לאותם אנשים תקווה ושמחה.

הוא הראה להם שהם יכולים לעבוד את ה' גם אם הם לא ממש יודעים איך לעשות את זה, דרך "הצדיק", כלומר הצדיק/האדמור הוא השליח שלהם מול ה'.

הוא הדגיש את החשיבות של השמחה על פני הרצינות, הכוונה על פני המעשים.

לא סתם גאוני עולם מאותם הדורות (ובראשם הגר"א) התנגדו בצורה נחרצת לחסידות, קראו להחרים את החסידים ואף לא לספור אותם למניין.

ובקשר לחסידות ברסלב אליה אנשים מרגישים קרבה מיוחדת בשנים האחרונות - היא הוחרמה לא רק על ידי המתנגדים לחסידות אלא גם תנועת החסידות עצמה החרימה אותה.

בפרקטיקה:

גם האדמורים הצדיקים שחיו בדורות הקודמים, נעלמו והותירו אחריהם אדמורים שמלבד גנטיקה אין בהם שום דבר מיוחד שמצדיק את היותם אדמורים.

מי שחושב שהקשר שלו עם הקב"ה תלוי באדם זה או אחר, רחמיי עליו. זה ההפך המוחלט מכל מה שיהודים ידעו ולמדו כל הדורות טרם הופעת החסידות.

מי שחושב שהאדמור שלו הוא קדוש ולכן לא יכול להיות שהוא חוטא או פושע (ולא משנה אם זה "אדמור" ציוני דתי כמו מוטי אלון או ספרדי כמו פינטו או חסיד כמו ברלנד) - יותר קרוב לקתולים מאשר ליהדות.

מי שמקשיב לאדמור שלו כ"כזה ראה וקדש" בלי להפעיל את המוח שלו (ולכן למשל לא נחלץ לעזרת ישראל מיד צר או לא הולך לרופאים בעת הצורך) - חסיד שוטה.

מי שזה נראה לו סביר שאלפי חסידים עניים מרודים מונהגים על ידי אדמור עשיר שנוהג בפורש ברחבי ברוקלין בזכות ה"מיסים" שמשלמים לו חסידיו - אוי טאטע.

מי שלא מתחבר לכל אלה אבל כן אוהב את רעיון השמחה, הפשטות, הדבקות ב-ה' וכו' - שכוייח.

בתור בן הציונות הדתית אני יכול לקבוע באופן נחרץ:

אשריי מה טוב חלקי ומה נעים גורלי, שאני לא צריך לבחור צד - חסיד או מתנגד. כתלמידי מרן הרב קוק זצ"ל מצופה מאיתנו למצוא את הטוב בכל חלק מתוך האומה. 

במהות: החסידות עשתה מהפכה בעולם היהודי בכך שהורידה לשכבה החזקה בעם את האגו וחיזקה את השכבה החלשה. החסידות עשתה מהפכה בתחום העיסוק בתורת הקבלה. התקופה פוסט שבתאי צבי אנשים נזהרו מאוד מאוד מעיסוק בקבלה. איך אפשר לדעת בודאות שהמהפכה הזאת הצליחה? ספר 'נפש החיים', הספר של הנצי"ב עוסק בתורת הקבלה כהתנגדות לפירוש החסידי אליה. משמע ר' חיים ראה צורך להגיב ובכך בזכות החסידות נוצרה הפרייה מחדש לתורה זו.

לא סתם היו גאוני עולם שהיו חלק מתנועת החסידות, שהיו ידועים בבקיאותם הרבה בנסתר ונגלה ביחד. עולה לי עכשיו שניים מחב"ד - האדמו"ר הזקן והרוגו'צבר.

בפרקטיקה:

מה שאמרת יכול להיות מופנה כביקורת לכלל הציבור החרדי ולא רק לחסידויות השונות.

דווקא בגלל שהיית חלק מגור (שזה בהחלט נשמע נורא ואיום), תזהר לא להשליך את המצב האישי שלך על הנתונים ולא להסתכל בצורה סלקטיבית צרה

יש הרבה אנשים שמתנגדים לחסידות מתוך טראומות..

אבא שלי עזב את החסידות עוד לפני שהתחתן עם אמי, התגייס לצה"ל והשלים בגרויות.

גדלתי בבית דתי לאומי רגיל.

"העיקר זה ספרי רבינו בלי שום חוכמות". לא לבוא וללמוד ולחשוב שאני מבין ויודע כי אני לא יודע כלום. ויש עניין להתבטל לצדיק.

זה שאתה מרחם על אנשים שמתבטלים לצדיקים ובאמת רואים את הקשר שלהם עם ה' דרכם(ואגב זה לא סותר את העובדה שהקשר שלי עם ה' הוא שלי בלבד..רק אני מקשר עצמי לצדיק שיהיה בחינת "צינור" לה' יתברך כי הצדיק יותר קרוב אצל ה' ממני), זה קצת תמוה בעיניי ואשאל שאלה.

מה שונה חסיד ברסלב שמבחינתו(והלוואי שמבחינת כולנו) רבי נחמן מתקן אותו אם הוא דובק בו ובעצותיו..לאדם שהולך לקבל ברכה מצדיק, נניח באבא סאלי זיע"א , שגם פה הוא הולך בכוונה לעשות כל מה שהצדיק יגיד לו בביטול גמור("שתה חצי כוס ערק ויהיה ישועות" או "סע לבאר שבע שם הזיווג" ועוד סיפורי ניסים ידועים שאכמ"ל), כי הוא יודע שהצדיק מבין יותר טוב ממנו ויותר קרוב ממנו לה' יתברך בחינת צינור של שפע אלוקי.

ואם תנסה באמת ללמוד חסידות, בלי שום גאווה והרגשה שאתה יודע או "ברוך שלא עשני חסיד" , בלב נקי באמת, אתה תגלה שם עולמות שלא הכרת.

לא חושב שחקרת את החסידות ןבאמת העמקת שם לראות ולהבין. פשוט ראית חסידי ברסלב רוקדים על טרנזיטים והחלטת כולם ככה.

ממש לא גיבור חיל, באיזור שאני גר יש קהילת ברסלב ויש שם תלמידי חכמים עצומים(שהם ברסלב כאמור) שיכולים לדקלם לך טור בית יוסף , ש"ס וזוהר, מתפללים בנץ כל יום אחרי טבילה, רוב היום בכולל וממש עבדי ה' בגוף ונפש. ואם אתחיל לדבר על המידות שלהם יכלה הזמן והמה לא יכלו. אז להכליל זה לא נכון.

החלבן הקדוש(אם לא שמעת עליו ממליץ בחום רק לפתוח סרטון אחד שלו של תפילה על עם ישראל שהוא חיבר, תראה את הבכיות שלו והדבקות שלו בה' יתברך היה צדיק נסתר ונפטר ב2019), אמר לאחד המתפללים אצלו בבית כנסת "תדע שהיום קשה מאוד שהתפילות יתקבלו, צריך זכויות גדולות ורחמים גדולים" ותוך כדי ההליכה שאמר לו את זה בצאתם מבית הכנסת ישבו שם חבורה של ברסלבים ולמדו והחלבן המשיך ואמר "חוץ מהברסלבים האלה, ההתבודודות שלהם מגיעה עד כיסא הכבוד"

גם ככה כשמשיח יבוא כולם יהיו ברסלב אז כדאי להתכונן

להתבטל לקב"ה..

ה' רוצה? מי אומר לנו את זה אם לא הצדיק?

מי מדריך אותנו איך לעבוד את ה' אם לא הצדיקים?

אתה יכול להגיד "כתוב בתורה איך לעבוד אותו" ועל הנייר זה יפה אבל לא מחזיק הרבה אם בכלל.

בתכלס כל ההלכות זה להתבטל לצדיקים..אז לא משנה איך תנסו לברוח מזה גם אתם מתבטלים לצדיקים.

ולהתבטל לצדיק ממש לא אומר שאני עובד את הצדיק חס ושלום, למעשה זה בדיוק ההפך.

ה' רוצה שנתבטל לצדיקים ונלך אחריהם וזה למה הוא כל כך מקפיד על כבודם יותר מעל כבודו. לכאורה קושיה

למה ה' יתברך כל כך מקפיד על ביזיון הצדיקים ולא על בזיונו? כי הצדיק מגלם בעולם הזה את כבוד ה' כי הצדיק מכבד את ה' ומפאר אותו ומשבח אותו ועובד אותו הרבה יותר בעוז ותעצומות מכל אדם מהשורה, לכן "כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו" (שבת קי"ט).

להתבטלות.

כתוב בתורה איך לעבוד אותו

וזה מחזיק כבר אלפי שנים

כתוב שרק הוא קובע?

כתוב שממנו עד משיח לא יהיה חידוש?

לא, אז אין לך שום דרך להביא אותו כדי להוכיח ממנו את טענותיך...

השולחן ערוך כותב מה ההלכה שהגיעה למשה בהר סיני, אחרי כל ההשתלשלות ועד הפסיקה הסופית שלו, הוא לא רואה את עצמו כמשהו מיוחד ולא מכניס לספר שלו סעיפים הנוגעים לחובה להעריץ אותו.

מאיפה הבאת להעריץ?

אם אני הולך בדרכו של רבינו אני "מעריץ שלו" ? אני תלמיד שלו וגם זה הלוואי ואזכה.

מי שהולך על פי הפסקים של הרב עובדיה הוא "מעריץ שלו"? מאיפה השטויות האלו?

איפה אמרנו שרק הוא קובע? עם מי אתה נלחם גיבור ?

לא משנה אחרי איזה רב תלך, זו התבטלות לצדיק.

למה אתה נוטל ידיים כל בוקר ? תמצא לי פסוק בכל התנך שאומר ליטול ידיים כל בוקר..

אני אעזור לך, אין פסוק כזה.

אז למה בכל זאת אתה נוטל? כי אתה מתבטל לצדיק שהבין את ההלכה מהתורה. גם אתה בסופו של דבר התבטלת גיבור חיל. כולנו מתבטלים לצדיקים שמגלמים פה בעולם את רצון ה' יתברך.

שהרי כבר אלפי שנים יהודים מקיימים את ההלכה כפי שפירשו אותה רבנים,

ואתה מבחינתך לא מבדיל בין להיות חסיד של אדמור לבין להיות יהודי שמקיים את ההלכה.

אולי גם תלמידי הגאון מווילנא הם חסידים?

אז לא, החסידות כן חידשה, ההליכה אחרי אדמור לא דומה לשמירת הלכה, נטילת ידיים היא לא התבטלות.

מי שקבע ליטול ידיים לא אמר שממנו עד משיח לא יהיה חידוש,

לא אמר לאנשים לעלות לקבר שלו כדי שהוא יציל אותם מהגיהינום,

ובאופן כללי הוא לא תפס מעצמו ''הצדיק של העולם''.

בעבר היה את משה רבנו,

אחריו יהושע הנהיג את העם,

בקפיצה קדימה הייתה לנו סנהדרין, חכמי כנסת הגדולה, זוגות, תנאים, אמוראים...

המחשבה כאילו יש אדם ספציפי שהוא הוא ''הצדיק'' ורק דרכו אפשר לעבוד את ה' ורק אם הולכים בדרכו רואים ישועות ורק חסידיו יודעים את ''האמת'' זו מחשבה זרה ליהדות.

הציטוט שהבאת בסוף סותר לחלוטין את הרעיון שיש אדם אחד, והוא הוא ''הצדיק''.

דווקא הציטוט הזה מלמד שיש תלמידי חכמים רבים, והוא לא מציג שום יתרון של אחד מהם על פני האחרים.

מוחה על הכפירה שלך.

רבי נחמן והבעל שם טוב וכל תורת החסידות מלמדים אותנו שיש דבר כזה הצדיק, ואתה ברוב גאוותך וחוצפתך חושב שאתה יותר מהבעל שם טוב? יותר מרבי נחמן? וואו. באמת מצב אבוד.

שאין רק 'צדיק' אחד, יכולים להיות כמה כאלה ואפילו באותו דור.

וזה לא סותר את דברי רבי נחמן. רבי נחמן אומר שצריך להתקרב לצדיקי האמת, משמע שיש כמה.

''אדם ספציפי שהוא הוא הצדיק''

איך אפשר להבין מזה שאין צדיקים?

חסידי ברסלב חושבים שיש רק צדיק אחד,

שכבר נפטר לפני מאות שנים,

ולהתדבק בו זו הדרך היחידה הנכונה לעבוד את ה'.

ממנו עד משיח לא יהיה חידוש.

הדיון הוא לא מה הדרך הכי טובה להיות שמח (ואם זה הדיון - מריחואנה תנצח את עולם החסידות),

אלא מה הדרך הנכונה.

ואם מריחואנה עושה אותי שמח, אז זה סימן שזה טוב להשתמש בה?

לא, וכך גם חסידות. אם דרך החסידות נכונה או לא נכוה זה דיון מרתק שלא נכריע כאן, הוא מתקיים כבר מאות שנים. אבל השאלה ''מה עושה אותי שמח'' פשוט לא רלוונטית כי לא כך מודדים האם משהו נכון.

שאלתי איך אתה מתמודד עם עצבות, זה 2 דברים שונים בתכלית. ושוב אתה בוחר לברוח מהדיון כשלא נח לך..

אני עדיין מחכה לאותם 'מאות' שאתה מכיר אישית שהם עבדי ה'..וגם על זה כנראה לא אקבל תשובה

אתה פשוט זורק דברים באוויר בלי לתת להם סימוכין.

גם אני יכול להגיד "ברסלב הם הכי צדיקים" וללכת. איפה הוכחתי פה שהם הכי צדיקים?

או שמות של אנשים שממילא אינך מכיר והם לא ירצו שאנקוב בשמם?

אתה באמת לא מאמין לי שאני מכיר? זכותך. אין פרס כספי למאמין.

כי בחיים הפרטיים שלי אני מכיר אולי 150 אנשים, אבל גם הם, לא עד רמה של אם הם קמים בלילה לתיקון חצות ובאיזה שעה הם קמים בבוקר ומה הם עושים או לומדים כל היום.

ואתה מכיר מאות ברמה האישית עד לכדי ידיעה ברורה שהם עבדי ה' בתכלית זה באמת נשגב מבינתי

וזה כמובן לא כולל האלפים שאתה מכיר בחייך..אלו רק ה-'מאות' שאתה מכיר אישית עד לכדי זה שיש לך ידיעה ברורה עליהם שהם יראי שמים בתכלית ומתי הם מתפללים ואיך וגם אם הם עושים תיקון חצות ולומדים רוב היום. אשריך גיבור חיל. ממש ראוי להערצה.

תקרא את ההגדרה שהיא כתבה שם, תיקון חצות לא נמצא שם.

אפשר להיות עובד ה' ברמה הגבוהה ביותר גם בלי זה, כמו שיהודים עשו אלפי שנים לפני הארי.

גיבור החיל למלחמההה

הולד יור הורסס יו ריידינג טוו פסט

גם אצל דוד המלך(שקדם באלף ומשהו שנים לאריז"ל) מצאנו שיש שם חצות לילה אקום להודות לך" הכוונה בתיקון חצוצ כמובן זה מה שתיקן רבינו האר"י, אבל ויש פה אבל ענק, זה שהעיקר שנק' חצות לא תעבור על האדם בשינה, אלא בלימוד תורה או עסק המצוות. 

הדרך להתמודד עם מוות של אמא בגיל צעיר יחסית, לא דומה לדרך התמודדות עם פיטורים מעבודה למשל.

ללכת ליער ולהתבודד זה פחות העניין שלי, אבל לדבר אל ה' - בהחלט כן.

לפי דבריך אם אני נוטל ידיים אז אני חסיד,

אם אני מתפלל אני חסיד...

אולי בעצם הבעל שם טוב לא חידש דבר אם כך, כי כל היהודים היו חסידים מאז יציאת מצרים?

מתי אמרתי שאם אתה נוטל ידיים אתה חסיד? אפשר ציטוט?

גם מתי אמרתי שאם אתה מתפלל אתה חסיד? גיבור חיל חסיד זה תואר שנקנה בעמל ויזע, לא כל מי שמתפלל הוא חסיד.

אבל גם, אפשר ציטוט? אולי לא הבנת נכון.

האמת שאם נסתכל בתהילים נראה שדוד המלך היה חסיד עצוםםם "חצות לילה אקום להודות לך" בעצם כל ספר תהילים זו התבודדות שלו לה' יתברך.

הכי פשוט שיש

זה הוכחה שכל יהודי פשוט יכול להיות צדיק

וזה שאתה לא מאמין בעצמך זה סותר את מה ש @אני))) אמרה שהבעש"ט חידש

אתה מתכוון לחסידים שעליהם דיברו חז"ל?

או למה שנקרא היום חסיד- יהודי שיש לו אדמו"ר?

כי זה 2 דברים שונים

זה אדם שמתחסד עם קונו..היינו עושה הרבה מעבר לשורת הדין.

יש היום המון אנשים, ואני מכיר אחד באופן אישי שבאמת מתפלל בנץ, טובל כל יום, רוב היום בכולל, עושה תיקון חצות כל לילה באמת משתדל לקיים מצוות וכל מצווה שבאת לקראתו הוא קופץ לקיים אותה, ולצערי הוא מתנגד גדול לרבינו..אבל הוא לא יודע שהוא ברסלב בלי לכוון בכלל. חסיד של רבינו, אחד אמיתי, זה אחד שהוא עבד ה' בשמחה, מדקדק על קלה כחמורה, אם תפתחי ליקןטי מוהר"ן תביני כמה רבינו מייקר את התורה והמצוות כמה הוא באמת קורא למסור נפש על הדבקות באבא. זה חסיד. לא אחד שלומד בלי אמונה. שיכול לדקלם לי את כל הטור עם כל נןשאי כליו אבל בעומק הוא לומד בלי נשמה לאבא בלי כיסופים בלי רצונות. ואת יכולה להגיד שכבר בגמרא מצינו "רחמנא ליבא בעי" אבל עובדה שהיום אף אחד כמעט לא עובד את ה' עם הלב..מעטים הם האנשים שיתרגשו לקיים מצוות ולשמוח בהן, את לא מכירה מניינים של שחרית..כמה אנשים כבר יש שמניחים תפילין בחשק ןאהבה ןדבקות? כמה כבר יש ששמחים בלימוד התורה שלהם ובאמת שמחים בה' יתברך, רבינו בא לבאר לנו את עניין השמחה במצוות עניין השמחה וההודאה שאנחנו צריכים לתת לאבא על הכל..רבינו הקיף את הכל מהכל בכל מכל כל. רק לפתוח וללמןד בלי שום חוכמות. הכל שם בצורה נפלאה ומתוקה מדבש ונופת צופים.

למה הוא ברסלב?

הוא עובד ה'

איך רבי נחמן קשור אליו?

דוד המלך לא היה פשוט, זה שהיה רועה צאן לא אומר שהיה פשוט.

"אפילו יהודי פשוט ביותר"

"התואר חסיד נקנה בעמל רב"

אוקיי.

מצטערת שהפחדתי אותך

בסך הכל הגבתי בחריפות לתגובה חריפה ועוקצנית

אבל ממה שאני כן מכיר,

החסידות מיועדת בין היתר ואף במיוחד לפשוטי העם, ולא רק ליחידים שקמים בחצות או מתגלגלים בשלג ומתענים בשובבים וכו'.

להגיד ש''קשה מאוד להיות חסיד'' זה די ההפך מהרעיון המקורי...

היום, בפועל, אנשים פשוט נולדים חסידים.

ילד שנולד למשפחה של חסידי גור הוא חסיד גור כל עוד לא בחר אחרת, מי שנולד למשפחה חבדניקית הוא חסיד חבד וכו'. בלי עבודה כלל, רק להיוולד...

ב"אני לא מכיר את כל תורת החסידות כמובן" זה גם בסדר

וודאי שקשה להיות חסיד..הרבה אנשים מתפללים 3 תפילות ביום, כמה מהם מתפללים כשקשה ומתגברים על המחשבות שקופצות באמצע כמה בדור שלנו מסתובבים שבורים ורצוצים..רק מלהביט החוצה מבינים שכבר די, אנשים גמורים מאורך הגלות, רבינו בא להאדיר את עניין השמחה..מי יכול להגיד על עצמו אני שמח במצוות ושמח בנפילות שלי ושמח בעבודת ה' שלי ושמח בתשובה שלי? מעטים, ואלו הם החסידים שעובדים כת ה' בלב ונפש

רבינו מבאר בליקוטי מוהר"ן, שיש 2 בחינות של תפילה, תפילה בכח - למסור נפש על התפילה , ותפילה בשמחה

תפילה בכח - להתאמץ להבין מה אני מוציא מהפה ולהתאמץ לכוון לפשט של הדברים "ה' שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך" -ה' יתברך בבקשה תפתח לי את הפה ואת הלב ותזכה אותי במחשבה טהורה שעל ידה אוכל "להגיד תהילתך" ובאמת להתכוון למילים. כמה היום עושים את זה? וככה על כל התפילה לא על מילה שתיים.

ולמסור נפש על התפילה- שגם אם צריך להתפלל בדבקות וחשק, לפעמים אני לא יכול מה לעשות אני לא מלאך, אפילו הכי, למסור נפש, לנסות כמה שיותר לדבר ולהידבק באין סוף ברוך הוא, ושמה זה התיקון של התפילה דווקא שקשה שם הכי הרבה מתקנים, איפה שאין מוחין ואין חשק.

רק לדבר על התורות של רבינו תראו איזה מים חיים על נפש עייפה.

היה שמח בכל מצווה שקיים

והתנגד לחסידות

היום רוב הדור נמצא במצב של דיכאון וחוסר חשק לא עלינו..וזה למה תראי שדווקא האלו שנראים הכי "שבורים" נצמדים לרבינו, כי הוא התיקון של הדור.וזה לא המילים שלי, אלו המילים של החלבן הקדוש.

התכוונתי שלמרות שהוא היה קדוש וירא שמים

ועובד ה' מתוך שמחה ואמונה

הוא לא היה חסיד.

להיפך.

ולכן החבר שלך שתיארת כמה הוא עובד ה' באמת

לא חסיד.

ולא ברסלב.

שכל מי שמתחסד עם קונו נקרא "חסיד" , ופשיטא שהגאון מוילנא היה חסיד, ועל זה שהוא עצמו התנגד לחסידות יש סיבה.

רבינו כותב שלפעמים יש צדיקים שחולקים אחד על השני, הכוונה לצדיקי אמת ולא צדיקי שקר..והוא מפרש

את הפסוק "בזאת ידעתי כי חפצת בי" מה זה בזאת? אומר רבינו כאשר צדיקי אמת חולקים עליי, אז אני יודע שאני רצוי בשמים. 

הגאון מוילנה היה מתנגד, נכון, אבל זה כי אמרו לו שקרים על ה'כת' החסידית, בתקופתם לא ידעו מה זה חסידות ובדרך כלל מפחדים ממה שחדש (עד כדי כך שרדפו יהודים, הפקירו את חייהם, מסרו אותם לרשויות וכו'), במיוחד ביהדות.(בעצם החסידים כלל לא נתקבלו אצל הגאון מוילנה כדי לפרוש את משנתם.)

אז אני חושבת שאי אפשר לקחת מזה דוגמא.

לעסוק במציאות שלפנינו.

ארכיאולוגיה טובה רק אם היא מועילה לעבודת ה' ולעולם.

לטעמי זה ממש לא מעניין למה רבינו או הגאון או כל אדם אחר נהג בצורה זאת או אחרת לחסידי הבעש"ט.

יש דברים שצריך בהם אמונה ויש דברים שצריך בהם דעת וחקר האמת.

אם יש בדבר אמת וטוב לעולם אז אין טעם לפסול אותו.

מה שכן, יש אנשים שנלחמים את מלחמתה תורה בכל מיני חזיתות ואז שם זה כבר מגרש אחר ואני אישית לא מחפש להיות חלק מהשחקים האלו באופן אישי.

את חטאי אני מזכיר היום:

כאמור, סבא שלי היה חסיד גור.

גם הרב ד''ר יצחק אלפסי, חוקר החסידות הידוע.

הם היו חברים טובים. כמה טובים? סבא שלי כתב בצוואתו שרק אדם אחד יספיד אותו בהלוויתו, הרב אלפסי.

מהצד השני, אמא שלי הגיעה מבית ליטאי. מתנגדים, במלעיל.

בכיתה י' החלטתי שבמקום לגשת למבחן בגרות בהיסטוריה, אני אכין עבודה בהיקף של 5 יח''ל. עבודה על ההתנגדות לחסידות, תוך ניסיון להגיע למסקנות לגבי שורשיה והאם בסופו של דבר החשש היה מוצדק.

ישבתי בביתו של הרב יצחק אלפסי בתל אביב, הוא הנחה אותי ונתן לי ספרים רבים שיעזרו לי בעבודה (ספרים שהוא בעצמו כתב).

דיברתי איתו בין היתר בדיוק על מה שאת כתבת: ''הבנתי שהגאון מווילנה ניזון משקרים על החסידות, וזו אחת הסיבות להתנגדותו אליהם. למשל יש סיפור ידוע, לפיו תלמידיו באו ואמרו לו שהם ראו את האדמור הזקן אוכל בשר ושותה יין בתשעה באב. הם רק ''שכחו'' לספר לו שאותה השנה שבה ראו זאת, תשעה באב חל בשבת ולכן הייתה מצווה לאכול ולשמוח.''

הרב ד''ר אלפסי היסה אותי, אמר לי שהסיפורים האלה הם שטויות שלא היו מעולם,  וההתנגדות של הגאון לא נבעה משקרים אלא מדברים אמיתיים בלבד, שלשיטתו היו מאוד בעייתיים בחסידות. ואת זה אמר לי חסיד גור שהוא גם בן נכד ונין לחסידי גור, כן? זה לא שיש לו אינטרס להצדיק את ההתנגדות לחסידות...

אוקי, אני אשמח לדעת אז על מה התבססה ההתנגדות ואולי אתנגד גם אני

לא חותם שמה שכתוב נכון, אבל את עיקרי הדברים והלך הרוח בוודאי אפשר להבין:

ההתנגדות לחסידות – ויקיפדיה

והופתעתי מכך שהתשובה חכמה ומאירת עיניים, למרות שזה נושא מאוד יהודי נישתי.

כך שאלתי:

למה קמה תנועת ההתנגדות לחסידות, מה היו החששות שלהם, והאם היום אפשר לקבוע אם החששות שלהם היו מוצדקים?

וזו התשובה:

תנועת ההתנגדות לחסידות, שהובלה בעיקר על ידי *המתנגדים*, ובראשם הגר"א (הגאון מווילנה), קמה במאה ה-18 בעקבות עליית תנועת החסידות של הבעל שם טוב. המתנגדים חששו מכמה היבטים מרכזיים בתנועה החסידית:

1. **שינויים בתפילה ובמסורת**: המתנגדים התנגדו לשינויים שהנהיגו החסידים בנוסחי התפילה ובמנהגים. נוסח התפילה של החסידים, נוסח ספרד, שונה מנוסח אשכנז שהיה מקובל בקהילות ליטא, וגרם לחששות שהחסידות משנה את המסורת שהייתה נהוגה במשך דורות.

2. **פגיעה בסדר הלימוד וההלכה**: המתנגדים הדגישו את חשיבות לימוד התורה בעיון ואת ההקפדה על קיום ההלכה. החסידות, לעומת זאת, שמה דגש על חוויה רוחנית ופנימית של עבודת השם, ודיברה בשבח הפשטות והכוונה בלב בתפילה, דבר שנתפס בעיני המתנגדים כפחות ערכי מחשש שהוא עלול להוביל להזנחת הלימוד העיוני.

3. **מנהיגות הכריזמטית של האדמו"רים**: חשש נוסף נבע מהתפיסה של החסידים את האדמו"ר כדמות צדיק המתווכת בין האדם לבין אלוהים. הגישה הזו עוררה חשש בקרב המתנגדים מפני ריכוז סמכות רוחנית בידיו של אדם אחד, ובפני התלות העיוורת שעלולה להיווצר סביבו.

4. **חשש ממשיחיות שקר**: תנועת החסידות עלתה בתקופה שלא רחוקה מזמן פעילותו של שבתי צבי, שהוכרז כמשיח אך התאסלם, מה שהוביל לזעזוע גדול בעם היהודי. המתנגדים חששו שההתלהבות הדתית של החסידים והאמונה בצדיקים יכולים להוביל למקרה דומה.

### האם החששות היו מוצדקים?

במבט היסטורי, ניתן לראות כי חלק מהחששות של המתנגדים לא התממשו. החסידות אומנם השפיעה רבות על עולם התורה, אך גם אימצה והתפתחה בכיוון שהדגיש לימוד תורה ושמירה על ההלכה.

כיום, שני הזרמים מתקיימים זה לצד זה, ובמובנים רבים יש ביניהם קרבה גדולה יותר מאשר בתקופת ההתנגדות הראשונית.

אולם, החששות בנוגע להיווצרות תלות באדמו"רים ולכוח הפוליטי והחברתי שהם צברו בתוך הקהילה החסידית ממשיכים להעסיק חלק מהביקורת העכשווית.

בסופו של דבר, תנועת ההתנגדות לחסידות שיקפה תגובה טבעית לשינוי חברתי ודתי דרמטי באותה תקופה, כאשר כל תנועה ניסתה לשמור על הערכים המרכזיים שלה ועל זהותה בעולם יהודי משתנה.

עברתי על זה וזה הדברים הידועים.

הגר"א ידע בדיוק מה זה

הוא לא יצא נגד שום דבר בלי לחקור אותו לעומק

ממשמשלא.

אז איך זה שעדיין יש להם רבנים שקוראים להם צדיקים? כמו הצדיק מיבניאל, ועוד הרבה רבנים שהם מתבטלים אליהם.

זה לא נכון.

רבי נחמן הוא פשוט הראש והרב הכללי שלהם, ביומיום מן הסתם הם לא מתייעצים איתו, כן לומדים מספריו וכו' כי זה הכיוון שלהם אבל לא אומרים שרק הוא הצדיק. אפילו בספרים שלו כתוב העניין הזה.

הוא ה'צדיק' שלהם אבל לא שהם אומרים שאין עוד. אל תגזים.ואל תמציא.

''טויטע חסידים''.

ובאמת שאני לא התכוונתי לדיון כן או לא ברסלב, אלא לדיון כללי על החסידות. 

ו...

לא כדאי להזכיר את רבני ברסלב של הדור שלנו.

כי אז לא תהיה ברירה אלא לעסוק ברוצח אנס גנב שהוא אחד המרכזיים שבהם, ואני לא רוצה להגיע לשם כי אין סיבה להכתים אנשים טובים בגללו ובגלל חסידיו.

וואו טענה מדהימה,מה זה קשור?  , חוטאים עבריינים ורשעים יש בכל ציבור.

כלומר חסידים שאין להם אדמור, כי הוא עלה לגנזי מרומים ולא המשיך אותו אדמור אחר.

בכל ציבור יש עבריינים,

אבל כשמשה איבגי למשל הואשם בפגיעות מיניות, לא ראינו את קהל מעריציו מרביץ לשוטרים שבאו לעצור אותו.

וזה על קצה המזלג.

ומה בדיוק הגנות בזה? רבי נחמן היה צריך להיות בין אלמוות? וכי הבעל שם טוב לא נפטר? וכי שאר האדמורים לא נפטרו? נפטרו והמשיכו בניהם, כאן רבי נחמן נפטר והמשיכו אחריו תלמידיו, דווקא אני מוצאת בזה שבח שהתואר לא עובר בירושה, רבי נחמן היה משהו מיוחד זהו, זה לא שעכשיו יש סתם תואר של צדיק שעובר בירושה בלי באמת עמל אמיתי, אלא רק מי שראוי באמת.

נו, בכול ציבור יש תפוחים רקובים, זה ממש שלא ענייני להעלות את זה. אני מכירה חסידי ברסלב אמיתיים ש'שונאים' את מי שהתכוונת ולא מתקרבים אליו. אז זה באמת לא טענה.

לא להסכים איתם זה ''כפירה''?

הרמב״ם הכניס את זה לעיקרי האמונה שלו?

מה לגבי הגאון מווילנא, הוא התפקר לדעתך?

שה'צדיק' שהוא אדם ירא שמיים שקנה חכמה ועובד על מידותיו ברמה גבוהה ומימלא הוא הכתובת להתייעצויות בענייני עבודת ה' .

ועניין ההתבטלות אליו זה מתוך ההבנה שהוא שליח של ה' (כמו שכל בן אדם שאנחנו פוגשים הוא שליח של ה', רק שכאן זה יותר מדוייק ומכוון כי אנחנו באים עם שאלה ספציפית) ומדובר בעובד ה' ברמה גבוהה שלא אומר סתם.

אני יכול להביא לך מאות אנשים שאני מכיר שעומדים בהגדרה הזאת, רק מהדור הנוכחי.

כנראה יש עוד אלפים שאיני מכיר.

כלומר אין ''הצדיק'' אלא הרבה צדיקים.

מעולה. מה הבעיה בזה?

אולי יש עוד קטגוריות יותר ספציפיות אבל זה הבגדול.

אם תיקח את הצדיקים ותראה את הכמות שלהם לעומת שאר האוכלוסיה אז תבין שזה נכון להגיד 'הצדיק'

זה מושג ''הצדיק'', כלומר האדמור (ובברסלב וחבד לקחו את זה לקצה), שהוא הוא זה שמקשר בינינו לבין ה' ומי שרוצה להיות קרוב ל-ה' חייב לדבוק דווקא באותו הצדיק ואין בלתו, וקהל החסידים משלם מיסים לאדמור (לא בכל חסידות ולא בכל תקופה), החסידים רבים על הזכות לאכול מהשיריים (שאריות) של הרב, החסידים רואים בו ורק בו את האמת והצדק והיושר והדרך הנכונה וכו'.

אם האדמור אומר אז לא עוזבים את שטחי הכיבוש הגרמניים אלא הולכים לתא גזים (לאדמור יש רכבת של מיוחסים אז לא צריך לדאוג), אם האדמור אומר לקחת תרופות פסיכיאטריות בשביל להשתיק את יצר המין אז לוקחים, אם האדמור אומר לעקור הלכות (למשל שינה בסוכה או תפילה בזמנה) אז עוקרים.

הרעיון נולד בתקופה שבה אנשים היו בורים וגרו בחורים נידחים, ובלי מנהיג חזק לא הייתה להם שום תקווה בלב.

האם הוא רלוונטי גם היום?

כבר אז כשהוא נולד, רבנים שונים יצאו נגדו ואף קראו להחרים את החסידים ולא לצרפם למניין ולא לעשות איתם עסקים.

כמובן יש גם הרבה דברים טובים שהחסידות הביאה, כמו כל תנועה. אני לא מתנגד ולא חסיד, אני יהודי פשוט.

לא שמעת על הרבי שיצא לעיירה נידחת, ובדרך העגלון נתקע לפני שבת?

הסיפורים האלה הם הלחם והחמאה של החסידות. הרב שמגיע לאזור נידח בשביל לפגוש יהודים ולקרב אותם...
 

להגיד על עיירות נידחות בפולין שהן נידחות זה לשון הרע?

להגיד על מאות אלפי יהודים שחיו שם, ובאוקראינה וברוסיה וכו', שהם היו חוטבי עצים ושואבי בארות שלא ידעו הרבה מעבר לקרוא וכתוב, שהם היו בורים, זה רכילות?

אם לא הבנת אז לא דיברתי על הרבנים והמנהיגים, אלא על ''עמך ישראל''. ברור שהיו גם אנשים משכילים ועשירים ותלמידי חכמים בכל דור ובכל מחוז, אבל רוב הציבור לא היה ברמה הזאת.

עד הופעת החסידות,

מי היה מרגיש שיש לו חלק בעבודת ה'? מי היה מרגיש שיש לו מקום של כבוד בשרשרת הדורות היהודית?

היהודים שחיו במקומות מרכזיים, שהיה להם מספיק כסף בשביל לשלוח את ילדיהם ללמוד תורה (העניים אז למדו רק עד גיל צעיר מאוד ומיד התחילו לעזור בפרנסת המשפחה על חשבון הלימודים), היהודים שהיה להם ייחוס רבני וכו'.

אבל סתם עמך ישראל באיזה שטייטל בפולין? גורנישט. התפללו 3 תפילות ביום, שמרו שבת וטהרת המשפחה וכו', אבל לא באמת הרגישו משהו מעבר לקשיי היום יום.

הבעל שום טוב ובעקבותיו גם ממשיכי דרכו, הראו שבכל יהודי חדש ניצוץ וגם בשביל עיירה עם 5 יהודים וחתול הם נסעו ימים שלמים בשביל להגיע אליהם ולקרב אותם. וזה על קצה המזלג, כי בפועל הם ממש הובילו מהפכה בתחום הזה שההשפעות שלה היו מטורפות.

אגב,

היום חסידויות ברסלב וחבד הן אולי היחידות שממשיכות את הקו הזה. מנסות להגיע לכל יהודי בשביל לקרב אותו, לעזור לו, לשמח אותו, ולא נשארות רק בתוך הגבולות של המשפחות שממילא נמצאות בקהילה.

אשמח שתמנה את אותם מאות, וכן, אצלי באיזור אין 'מאות' עובדי ה'.

השטויות שלך רק מעלות הילוך.

ובכל זאת, אשמח שתעמוד מאחורי הטיעון שלך ותמנה את אותם מאות, שנוכל כולנו ללכת להחכים מהם.

 אני תכוונתי יותר מהנורמה.

הוכחה לכך שיש דבר כזה 'צדיק' אפשר ללמוד מהל"ט צדיקים נסתרים שהקב"ה שם בכל דור משראה שהם מעטים.

כמו שאתה מבין שהחפץ חיים אין אלפים, הבן איש חי, הבבא סאלי, הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, הרב עובדיה, זה לא עובדי ה' רגילים.זה יותר מהנורמה.

בין להתבטל לצדיק לבין לא לבזות תלמיד חכם.

ה' לא מקפיד על בזיון צדיקים יותר מאשר מה שנצרך...

יש דברים באמונת חכמים שצריך לדון עליהם לפני שמתבטלים לצדיק זה או אחר.

יש גם צדיקים שהם "נסתרים" ודווקא מהם צריך ללמוד ולא מאלו שממלאים פיהם מים.

אבל אני כן

לכן אני מתבטלת רק מול הקב"ה

ולא עובדת שום אלוהים אחרים

לקבל ברכה זה שונה לגמרי מלתת לו "לתקן"

לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה וכל אחד אמור לתקן את עצמו

כשמשיח יבוא אף אחד לא יהיה ברסלב

אין לזה שום מקור

להיפך, כולם יעבדו את ה' ורק אותו

קודם כל עצם זה שאת אומרת שאת יודעת מוכיח כמה את לא יודעת. וד"ל.

"לכן אני מתבטלת רק מול הקב"ה ולא עובדת שום אלוהים אחרים"

נראה לי דילגת על השלב ביהדות שבו ה' מצווה אותנו ללכת אחרי החכמים ולהישמע להם ולהידמות אליהם. את קוראת לצדיקים "אלוקים אחרים" ? ואז תגידי שאת יודעת..כן..ממש המון ידע מונח בכיסך, מרוב הכמות הוא נשפך החוצה בחינת כוס מחוררת.

ציטוט שלך: "לקבל ברכה זה שונה לגמרי מלתת לו "לתקן" לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה וכל אחד אמור לתקן את עצמו"

אשמח לשמוע לטענתך מה זה "תיקוני השובב"ים" אם לא ללכת לתלמידי חכמים שיתקנו אותנו על פי האריז"ל, האם גם זה נחשב אלוקים אחרים? הגאווה שלך היא המכשול שלך והיא תהיה המפלה שלך.

"לכל אחד יש תפקיד בעולם.." וכו' , אמת, אבל מאיפה את יודעת מה התיקון שלך? אה שכחתי שאת "יודעת" כמו שדאגת להדגיש. דווקא אלו שצועקים "יש בי" הם הכי ריקים וד"ל.

אין לך מושג מה באת לעשות פה ואם לא הצדיקים היית הולכת לאיבוד בצורה קשה וחריפה.

כפי הידוע רקאני(דווקא הניק שלך מאוד מתאים לך אל תקרא רקאני אלא "ריק - אני" או "ריקני") יש ל"ו צדיקים שמחזיקים את העולם, למעשה ל"ו פה ו-ל"ו בחו"ל ויש אחד שהוא צדיק יסוד עולם שעליו העולם עומד. והוא, ריקני, הוא מתקן אותך ואותי ואת כולנו כי הוא קרוב אצל ה' מאוד מאוד מאוד לאין שיעור. ואני יודע שקשה לך לקבל..אבל את לא יכולה לתקן את עצמך בכוחות עצמך אולי תנסי לשנות כיוון זה יכול לעזור.

זה אתה.

לעצמנו לשנה החדשה..

או תשתף אפילו בקטנה במשהו שמחייה אותך..

אני לא רב או משו אבל יכול לשתף איזה ספרים שאני לומד מעיפים אותי

כמעט רק כי עוד לא הגעתי להכל

בגדול ה-ספרים שאני לומד ביום יום זה נתיבות שלו, קדושת לוי, נעם אלימלך, שפת אמת, פרי צדיק, ליקוטי מוהר"ן, תולדות יעקב יוסף, חסידות מבוארת, דגל מחנה אפרים, פרי הארץ שם משמואל ומי שילוח.

כל אחד מהם הוא תנועה אחרת וחיבור אחר שפותח משו אחר אבל ככל שמחברים בניהם יותר זה נהיה משו אחד גדול וטוב יותר מהכל.

כמובן שכמו כל תורה גם בחסידות כל אחד צריך למצוא את המקום שלו אז לא כל אחד ילמד דווקא את הספרים האלה או רק חלק מהם. אבל אני חושב שאם יש משו מקרב לה' ופותח את הלב זה מילים העצומות שכתובות בספרים האלה.

וזה יכול לשמוע כאילו אני איזה רציני שלומד כל כך הרבה אז אל תחשבו ככה כי זה לא אמת והלוואי.

ערב אחד זכור לי במיוחד, כאשר קראנו את דברי השפת אמת לפיהם "וכ"כ בלק בן צפור בלעם בן בעור שם בהמה המה להם", כלומר הוא אומר לגנותם של בלק ובלעם שיש בשם שלהם שם של בעלי חיים.

שאלתי את סבא שלי: 

סבא, שמו המלא של השפת אמת, הוא לא "יהודה אריה ליב אלתר"?

אני לא זוכר מה הוא ענה על זה

התשובה פשוטה: הגמ' אומרת שיש כאלו ששמותיהם כעורים ומעשיהם נאים, ויש ששמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים וכו'. והתשובה העוד יותר עמוקה שגם השבטים נמשלו לחיות, ותלוי איזה צד בחיה אנו לוקחים, הצד הנעלה, או הצד הלא טוב. אצל בלק ובלעם השמות של הבהמה והחיה שלהם שיקפו משהו לא טוב שבהם.

לא חשבתי שתלכו כל כך רחוק הגזמתם

לא התכוונתי שכל אחד צריך עכשיו ללכת ולהיות חסיד של מישהו ובכללי לא מתערב לאף אחד בעבודת ה' שלו

דיברתי בעיקר על תורת החסידות

איך אדם יכול להחיות את עבודת ה' שלו בלי זה

ובסדר הגיוני שיש כאלה שרחוקים מזה

רק אמרתי שאני אישית לא מסוגל להבין איך אפשר

בעיניי זה יותר מאוויר לנשימה.

@בינייש פתוח אתה יכול להשוות את העולם של פעם לעולם של היום? ברור שלא סתם ה' יתברך שלח את הבעל שם טוב ותלמידיו דווקא לפני הדור הזה

אבל הגיוני וזכותך לראות את זה אחרת.

@אריק מהדרום זו ההנחה הישירה שלך ממה שכתבתי?

ובטח שצריך להחיות, עבודת ה' זה תנועה

ומי שרובוט וקצב הלב שלו בעבודת ה' פועל בקצב אחיד ומשעמם והוא לא נופל לעולם שיהנה. אני לא רוצה חלק בזה.

@משה לא מבין על מה אתה מדבר. יעני מהמזרח בודהה וכאלה?

@פשוט אני.. סליחה אבל לא בא לי להגיב, רק להקיא..

אבל יש לא מעט כלים להבנת הנפש ואיך שהיא פועלת שמגיעים מהמקומות כאלה. צריך קצת סינון מטבע הדברים.

אתה לא רוצה בעבודת ה' רובוטית, ואני מאוד לא רוצה לעוף, אבל ממש לא רוצה, הייתי בסרט הזה בעבר והספיק לי למחזור החיים הנוכחי, אז כל אחד מוצא את עבודת ה' שלו.

אני לא כתבתי פה מתוך זלזול במשו אחר רק הבעתי תהיה שקשה לי להבין

רק בבקשה אל תחפיש את עולם החסידות עם משפטים כאלה אתה מגזים

ולכתוב "רוב החסידת" זה הגזמה ופגיעה

אבל שוב תהנה לך בדרך חיים הזאת

לא ענייני

לא לומדת חסידות באופן קבוע אבל רעיונות חסידיים שלמדתי בעבר מאד מחזיקים אותי ברגעים של קושי.

וכן, מחזיקים, לא מחזקים.

הוא שרעיון שמחזיק אותי הוא רעיון שנוגע למהות ולעכשיו, כמו רעיונות של נתיבות שלום- שאדם תמיד קשור לקב"ה ושייך אליו וכו'

ורעיון שמחזק הוא דבר יותר חיצוני לי, יותר בידיעה בשכל ולא ברגש, ויותר בזמן אחר. כמו רעיונות שקשורים לעתיד- יהיה טוב, יהיה ממש טוב, סוכת עורו של לוייתן וכדומה

כלומר החסידות היא משו בבסיס של החיים שלך אבל ברגעי משבר את לא מוצאת בה את הכוח?

בלי טיפת חסידות

יש הרבה קרבה לקב"ה ושמחה בעבודת ה' בלי שום קשר לחסידות

אבל בהחלט לא מבין איך

לא אומר את זה מזלזול

פשוט באמת זה נשמע לי הזוי..

איך חיו כל הדורות לפני ההמצאה הזאת?

נראה לי שהיו כמה אמוראים עם חיים יפים

אני לא חשב שמי שאין לו חסידות הוא פחות חלילה

ויש כאלה שטוב להם בלי

אבל כשאני חי בתוך התורה הזאת והיא כל כך מחייה אותי זה קצת מוז לי שיש כאלה שיכולים בלי

בזכות התורה.

"פיקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עיניים"

אבל חסידות לגמרי פותח את הלב והכל.

היא לא נחשבת חסידות? היא הרבה יותר קדומה...

קצת מאכזב שדברים עתיקים יותר מהבעש"ט מיוחסים אליו ולתלמידיו כאשר השורש הוא הרבה יותר עתיק.

הלכתי לזרוק על עצמי עגבניות 🤭

יש הבדל בין נחנחים ובין ברסלברים. וגם בקרב הברסלברים יש רמות (לדוגמא, אני חושב שרבי נחמן לא היה רוצה שמישהו מא"י ילך לקברו בר"ה, היה על זה שרשור לפני לא הרבה זמן יחסית....).

נזכה כולנו מה נגיד

תורה שלימה ועמוקה ומיוחדת

עוד על חסידות: דוגמאות (טור 105) - הרב מיכאל אברהם

זה ביזוי עצום לאנשים קדושים חבל

לך תלמד חסידות תכיר קצת מה יש שם

תראה שיש עולם שלם של פנימיות התורה

אבל אתה לא נשמע כמו מישו שמעוניין להכיר את האמת אז בעצם עזוב תעשה מה שאתה רוצה ותחפיש את מי שאתה רוצה

אכן, דרושים, סיפורי צדיקים, סגולות, טקסים מיסטיים, פירושים שאמנם נשמעים טוב ומעבירים מסרים חינוכיים, אך אין להם כל ביסוס בפשט.

לו היו מבקשים מחסיד לפרש את שירי הילדים של ביאליק, הוא היה עושה מטעמים רוחניקיים גם מ'נדנד, נדנד': 'מה למעלה' קאי על ספירת האצילות, 'מה למטה' אלה שלוש קליפות הטמאות, 'רק אני ואתה' הכוונה היא לה' ועם ישראל, נדנדה זה מלשון לנדנד, עלינו לנדנד לקב"ה שישלח לנו את משיח צדקנו וכו' 😏

רד עלה עלה ורד

רצו ושוב

תודה רבהה אחי!!

וזה לא עקרוני כל כך, זה לא שיעור עיון, זה ווארט.

המילים הן ממסכת אבות, הכוונה השורה ההיא, כל השאר סתם.

הדרש הזה נאמר (ממני) לפני כמה שנים בישיבה בפורים. (מניח שלא המצאתי את הגלגל והוא נאמר בעוד כמה מקומות)

ליצן קטן שלי = עמ"י

ליצן נחמד...= עמ"י שנחמדים מידותיו

רוקד עם כל אחד= עמ"י שרוצה לעזור לקרב כל אחד

אולי תרקוד איתי= הקב"ה מבקש שנקדיש לו רגע התבודדות אחד רק אנחנו והוא

ועוד היו דרשים על יונתן הקטן

שרץ לגן העדן. אבל חוטא בגאווה ובחיפוש שטויות ולכן נענש

ועל השפן הקטן

הששכח לסגור את הדלת מפניו רוחות זרות ולכן הם קיררו אותו בעבודת ה'...

היו זמנים

ולא. אני לא חסיד ולא למדתי בישיבה חסידית.

אגב אני אח שכול אז יכול גם להביא חבר שגם הוא שכול ולהגיד לו את זה

תראה מה זה, לית אתר פנוי מיניה ממש.

בכל דבר יש ניצוץ של קדושה. אהבתי.

מסרים אלוקיים כתובים בתורה. דרשן מצוי תחילה יורה חץ (מגיע למסקנה סובייקטיבית) ואז מצייר מסביבו עיגול (מבסס אותה על הכתובים, לרוב, בצורה מגמתית). אין שום בעיה לחבר דרשה בגנאי ה"אייפון ודומיו", פאות נוכריות, ציונות ושאר הדברים שפשקווילים מצויים יוצאים נגדם, אבל עדיין לא מדובר באמת אלוקית. 

לא פוסקים לפי דברי אגדה, אך זה לא אומר שהדברים אינם נכונים. יש ויש, כל עניין לעצמו. אתה מכליל.

הרבה לפני החסידות, במדרשים ובהוגי ימי הביניים. יש גם את פנימיות התורה, כמו הזוהר וקבלת אשכנז וכל מה שהתפתח מזה.

לגבי החסידות, אכן יש בזה גוון ייחודי. יש דגש רב על חיבור פנימיות התורה לעבודת ה', אם כי כבר מוצאים את זה לפני החסידות כמו ב'ראשית חכמה', של"ה ובחמדת הימים ועוד.

אני קורא עכשיו 'יושר דברי אמת'. הוא מביא הרבה מראשית חכמה והשל"ה, ואכן הוא מדבר הרבה על עבודת ה'.

הנאה מקיום מצוות לעיתים,

טעמי מצוות/הנהגות מתוך דרשות חז"ל בעיקר,

שגרה סביב המצוות.

אולי בהזדמנות כשיהיה לי זמן ארחיב בפרטי אם תרצה או כל דמות אחרת תרצה, אבל אני בתקופה עמוסה ולכן לא יכול להרחיב.

לא חייב להרחיב אם אין זמן אבל זה יהיה נחמד בהזדמנות

בגדול זה היה על גבול השאלה הרטורית כי אני יודע שיש כאלה שמסתדרים בלי

אבל הגזימו פה

אוסיף שבסך הכל העולם יפה, למרות כל האתגרים אנחנו בתקופה טובה בעולם ובעם

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.