השאלה היא כזאת,

אני מקווה שאצליח לנסח טוב,

יש איזה קטע כזה בעיקר אצל נוער שאם אתה רוצה שייתיחסו אליך אתה צריך לפרוץ איזה גבול (להראות שונה) ,

זה נובע בגלל שהיום אם אתה נער נושר/ בסיכון נותנים לך תקציבים, מדריכים, יחס, זולות וכזה, ואם אתה לא אז אתה נער נורמאלי שמסתדר יפה בחיים ולא צריך עזרה.

אבל אם אני מרגישה שאני צריכה עזרה וכל מיני אז אני אצטרך לפרוץ גבול/ להיות בדיכאון כדי שיגידו "היא לא מסודרת בחיים" וייתנו לי עזרה.

אבל אם אני רוצה להיראות שמחה, דוסית, אחת שטוב לה בחיים אבל אני צריכה עזרה ולא נעים לי לבקש אז??

גם לי יש תאוריה שהרבה נערים נושרים ושמשנים את דרכם "לרעה" לא בהכרח מסובכים אלא רוצים ייחס, הערכה, תמיכה וזו הדרך להשיג את זה.

אני חושבת שדווקא אלא שנראים מסודרים ושהכל טוב אצלם הרבה פעמים יהיו מסובכים על כל החיים שלהם. ואני יכולה לומר על עצמי שלא ככ קל לי בחיים ושאני המון מסובכת אבל אני לא נראת אחת שנשרה ממסגרות אז אף אחד כביכול לא שם לב אלי יותר מדי כי זה נראה שהכל טוב אצלי, זה פשוט מתסכל!! כילו מה? ואם הייתי מעשנת הייתם יותר מתייחסים אלי???? עכשיו אני רוצה שייראו שטוב לי בחיים אבל כשאני מגיעה לזולה/ מקום לנוער, אני תמיד האחרונה שייתיחסו אליה.. מבאסס

זהו בנתיים נראלי היה לי עוד מה להגיד, לא מרוכזת ולא זוכרת הכל 

קיצ אם למישו יש רעיון איך לעזור לדבר הזה אשמח

״אם אתה רוצה שיתייחסו אליך״ - למי את מכוונת את הדברים? על מי, על מה, מדובר? מי הגורם שאת מצפה שיתייחס אליך?

את מדברת על תקציבים, מדריכים, יחס - איך זה מתחבר וקשור לפתיח ״אם אתה רוצה שיתייחסו אליך״?

״ואם הייתי מעשנת״ - למי את מכוונת את השאלה, האם הייתם יותר מתייחסים אלי?

ועוד ועוד שאלות על אוסף הטענות שאת

מעלה.  

אבל אני לא מבינה בזה הרבה

#די_כבר_לאינסליות_הפופולרית

תעמין לי עישתי עחי אין לה אלוהים זותייי מגהצת ת'כרטיס אשראי 🤣🤣🤣🤣

נשים עי אפשר איתם עי אפשר בלעדיהם אחשילייי 😂😂😂

הראשון דבילי, באסה שעדיין יש לו הזיית מקורות

השני דווקא מקסים!

והשלישי - מה הכוונה האמיתית במשפט?

אבל בעקבותיך עיינתי- 

בן כ' כו'. כמ"ש (במדבר א':י"ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו': (גר"א)

בן עשרים לרדוף. אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים: (ברטנורא) 

לרדוף במצות עונשין (רש"י)

בן עשרים לרדוף לטרוח אחר מזונותיו. וגם לצאת למלחמת ישראל. אולם חייב גם לרדוף אז ביותר אחר מצות, דבב"ד של מעלה אין מענישין בפחות מבן עשרים [ב"ר פרשת קרח וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה, ושבת פ"ט ב']: (תפארת ישראל דמשנה)

מעניין. יכול להיות שהם פירשו באופן שיהיה רלוונטי גם לימי הגלות. אגב יפה לברטנורא אם הוא הגיע לגיל 20 לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, ומה שנשאר לו זה רק לבקש אחר מזונות

אבל אם מבקשים ממנו ליצור ציטוט הוא באמת טוב, לדוג' רציתי משפט מחזק לתוכנית כושר שעשיתי אז ביקשתי ממנו בסגנון הרב קוק:

"כשם שהתפילה מזככת את הרצון הפנימי

כך כושר גופני מעורר את עוז החיים שבבשר.

אין הנשמה יכולה להוציא אל הפועל את גנזי 

אורותיה כל עוד הגוף רפה וחלש; רק כשהגבורה 

הגופנית והטהרה הרוחנית מתאחדות לאבוקה אחת

יכול אדם לקרוא בשם ד' מתוך מלאות החיים ובריאות היצירה."

"ההתעלות אל על אינה יכולה להיעשות בבת אחת, שכן לעיתים כותונת המעשים המצומצמת של ימי הילדות הופכת לחיץ. האדם שואל בנפשו: איככה אוכל כי אלבשנה שוב, את אותה השגרה הישנה, בעוד שנשמתי משתוקקת למרחבים? הרי במקורותינו מודגש כי הערך הפנימי של השם מתגלה דווקא מתוך התיקון, וכל חילול של קודש המופיע בטעות, אפילו מן הבחינה של השגגה, מעיד על הצורך בזיכוך הכלי הגופני.

לכן, כשהאדם הוא בן עלייה, עליו לדעת כי בשנות העשרים לחייו מתעורר בו כוח רצון כביר, שנועד לרדוף ולהשיג את השלמות. נאמר על כך כי דווקא דרך הכושר שבו הוא מנהיג את חיוניותו הגופנית, הוא בונה קומה של חביב ויקר, המאפשרת לרוח הגדולה לשכון בבטחה בתוך המציאות המעשית, מבלי שתהיה פשטתי וחסרת לבוש, אלא עטורה במסכת של גבורה ותפארת אבות."

חופשה טובה, בפרט בחו"ל, לראות ולהיחשף למקומות אחרים, לאווירה אחרת, לאורחות חיים אחרים - ואז לחזור לבית הפרטי והנעים שלנו, ולהעריך את כל הטוב שכן יש לנו 

מזג אוויר כזה עושה אותי שמחה

אין דרך לקום בבוקר, לראות שהכל אפור ורטוב בחוץ, ולהשאר עצובים

פתר את החידה של החיים שלו