אם זה דברים מהותיים עבורך אל תצפה שתשתנה

או שתקבל אותה כמו שהיא ותחשוב גם הלאה על ההשלכות בגידול הילדים דוגמא אישית בחירת מוסדות וכו

או שתחליט עכשיו שזה לא מה שאתה מחפש

אל תמשיך את הקשר ממקום של היא תתחזק בעתיד או תשתנה

או שאצה רוצה את זה as is או שלא

אם זה היה קו אדום זה היה קל,

אבל זה מכלול של דברים שאני מתלבט אם אני בסדר איתם

ותחשוב הלאה אם זה גם האמא לילדיפ שאתה רוצה

ואם אתה בוחר להמשיך תמשיך ממקום שלם עם פערי הדת אחרת זה יכול ליצור הרבה מריבות בהמשך

זה מאד בריא לדבר על הדברים בקשר.

זה יכול לבנות את הקשר במידה זאת או אחרת.

ז"א שאם נניח היא תראה את הצד שהוא רואה ויהיה להם דו שיח זה יפרה אותו ואותה.

הבירור כשלעצמו לא אמור להיות ל"אני רוצה שהילדים שלי יצאו כך או אחרת" את זה אף אחד בעולם לא מבטיח לעולם.

הקב"ה רוצה שנעשה מאמץ ואם כרגע הוא לא מסוגל לדבר עם הגברת על דברים מהותיים אז בהחלט הייתי אומר שהוא צריך להתחיל.

שתמיד יהיו פערים.

זוגיות בעיני זה לא התאמה, אלא גישור על פערים.

יש פערים (כמו השקפה דתית) שבהם אפשר אולי להתקרב. אבל יש פערים מובנים שבהם מהותית זה נשאר אחר, כמו עצם העובדה שאני אישה והוא גבר. כלומר, את היכולת לגשר על פערים עם בן הזוג - צריך לרכוש בכל מקרה, גם אם נמצאים באותו איזור חיוג דתי.

לדעתי, כאשר אנחנו מדברים עם השקפה ופרקטיקה דתית, אנחנו צריכים להסתכל על האדם שמולינו כפי שהוא נמצא היום, ולאיפה הוא שואף להגיע - מתוך הבנה שעבודת ה' שלו היא, ובכן, שלו.

כשאתה אומר שמבחינת צניעות אתה רוצה יותר - ואני שואלת, מה אכפת לך מה רמת הצניעות שלה? (ואני לא מצפה לתשובה...)

ברור שכשאנחנו מדברים על צניעות חיצונית, יש ענין של מה יגידו, איך זה נראה, איך זה נתפס. ולדעתי, זה לא משהו שרלוונטי לזוגיות.

מה שאני מנסה להגיד, זה שהאחריות על העולם הרוחני של בן הזוג - היא שלו, והיא לא מעידה עליי כלום. כלומר, זה שיום אחד אשתך תלך בצורה כזאת או אחרת, לא אומר שום דבר עליך. היא (או כל אחת אחרת) זה לא אתה, ויש לה רצונות, שאיפות, חלומות, התמודדיות משלה.

ולדעתי, השאלה שאתה שואל צריכה להיות אחרת -

לא האם אני מוכן לוותר על דברים שרציתי,

אלא האם אני מסוגל לגשר על פערים עם מי שאני יוצא איתה. לא כי אני מנסה לשנות אותה, אלא מתוך זה שאני מכבד ומעריך את המקום שלה, גם אם אני לא מסכים לזה. האם אני מסוגל לאהוב ולהכיל את זה שהיא שונה ממני. האם אני מוכן להרוויח נקודת מבט אחרת על דברים דווקא מתוך השוני בינינו.

וספציפית מבחינה דתית, נראה לי נכון לדבר על הדברים. להציף את הפערים, ולהקשיב למה שיש לה לומר.

מה שונה בינכם?

למה אותו דבר חשוב לך? למה הוא מהותי בעיניך?

איך זה ישליך על הזוגיות (ולא על החיים האישיים)?

על הבית?

על חינוך הילדים? (אולי נגיד הילדים יכולים דווקא להרוויח נזה שהם נחשפים לסגנונות שונים?)

[ועוד הערה קטנה: צריך לזכור שיש מרחב הלכתי...

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין,
לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל,
וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּאי. (עדויות ד ח)].

נתת לי חומר למחשבה...

בסוף בתור בחור שמרן זה לא עניין של רק" מה יגידו"

וכ , זה באמת מפריע לי...

מבאס שדברים לא מושלמים

אפשר להמשיך לפתח את זה -

מה זה אומר שאתה שמרן?

האם בהכרח שמרן צריך להתחתן עם שמרנית?

בהנחה שהצניעות שלה עומדת בגדרים הלכתיים (גם אם הם לא מקובלים עליך), למה זה מפריע לך?

האם באותה מידה מפריע לך לשון הרע (איסור דאורייתא לכל הדעות)? האם זו נקודה שבכלל בדקת?

ואין דבר כזה אדם מושלם.

לא אתה.

לא היא.

(ובטח שלא אני).

תמיד יהיה שם משהו. תמיד יהיו דברים שיעצבנו אותך. ככל שמתקרבים לאדם נחשפים בו יותר הנקודות הפגומות שבו. אין מה לעשות, כולנו אנשים.

מה זה אומר שאני שמרן?

שאני מאוד מודע לבעיות ולנזקים של תרבות המערב וכמה שאני בקרקע אני יחסית לא שם.

אני ממש לא חושב שאני מושלם( כשמי..)

אבל לדעתי יש הבדל גדול בין רמת כשרות של אדם ללבוש שלו, נטו כי זה שדר שאדם משדר לעולם

ועוד משו. לא לזרוק את השכל. אם אתה נפתח לקשר להיפתח איתו ממקום שגם השכל אומר שזה רלוונטי עבורך. 

איזה סוג של צניעות?

בדיבור? במעשים? בחיים יש לה יראת שמיים?

היא לומדת? היא חיה את ה'? הילדים שלה יהיו צדיקים?

זה יהיה בית של תורה?

איזה סוג של צניעות אתה מתכוון?

אולי צניעות חיצונית? חצאית ארוכה?

תנסה לחשוב מה מתוך מה שחשבתי אתה הכי מתחבר

ומתוך כך אפשר יותר להבהיר לעצמך את המצב .

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.