חיבורים של 2 מילים, ואוצר מילים נניח של מאה מילים...
סקרנית להבין על הזאטוטה המתוקה שלי ❤️ לא מכירה ככ תינוקות בגילה
חיבורים של 2 מילים, ואוצר מילים נניח של מאה מילים...
סקרנית להבין על הזאטוטה המתוקה שלי ❤️ לא מכירה ככ תינוקות בגילה
אבל מאמינה שסביב 1.5 אמר כבר 100 מילים
חוץ מהצירוף "את זה" שהוא אומר מההתחלה ממש כמו מילה אחת, יחסית לאחרונה הוא התחיל לצרף 2 מילים, הוא עכשיו בן 1.9
מכירה את הבן שלי ולא יודעת כמה זה מייצג את הנורמה 🤷
מתואמתבגיל שנה וחצי מצופה לומר עשר מילים, ועד גיל שנתיים לצרף שתי מילים למשפט.
אצלי הילדים נעו על כל הסקאלה, בין מתקדמים מאוד לבין מאחרים מאוד, כשרובם פשוט היו באמצע...
הקטנה שלי 1.3, יש לה חופשי 100 מילים, וצירופים של 2 מילים כמו - איפה? הלך.. , רגע נשים (מחברת משחק), נפל לי, תוציא אותי, לעזור לי, אבא שלי, אמא בואי/קומי וכו- כזה סוג, הרבה צירופים עם שייכות. סופרת לעצמה עד עשר..

סתם סקרנות של אמא לבדוק...
נהנים מאוד ברוך השם
❤️
או משהו כזה, לא זוכרת טוב.
כמה שיותר יותר טוב. לדעתי הרוב יש יותר מילים. זה כבר לא משהו שסופרים.
בטיפת חלב פשוט ישאלו אם יש לה כבר 10 מילים וזהו וממשיכים הלאה. אם יש פחות זה כנראה בעייתי
אלא גם מבחינת ההבנה
ספירה עד עשר ממש לא מצופה בגיל הזה
רק לקראת גיל שנתיים
הבן שלי סופר עד 10 מגיל 1.6, אבל לא קלט את הקטע של צבעים... הוא יודע את השמות של חלק מהצבעים כי אנחנו אומרים לו וגם במעון לומדים על זה, אבל בקטע של לזהות ולשיים צבע - בכלל לא... גם לא להתאים בין שני דברים באותו צבע. אמרו לי שעד גיל שנתיים זה בסדר, אבל זה לא מוזר שהוא למד מספרים לפני צבעים?
מתייגת גם את @קל"ת
אני יודעת שיש טווח רחב ללימוד צבעים.
יש כאלה שלוקח להם זמן לקלוט את העניין.
אפשר לשים איתו דגש על הצבעים.
בשלב הראשון, בעיקר למיין לפי צבעים, לאסוף חפצים באותו צבע וכדו'. שיביא את המאפיין של הצבע.
זה לא קשור למספרים. זה שני דברים שונים לגמרי.
כמו שיש צורה, גודל וכו'.
אם יש לו חלקים של משחק, הוא יודע למיין אותם לפי הצורה? ריבוע, משולש, עיגול. אז הוא מבין את המאפיין של צורה.
גם אם הוא לא יודע את השם של כל צורה.
ככה גם בצבעים. השלב הראשון זה להבין שמה לקבוצה של פריטים זה שהם באותו צבע. אחר כך מגיע השלב של זיהוי השמות של הצבעים.
לק"י
הבן שלי בן שנתיים, ולא מזהה את הצבעים כמו שצריך. גם לבת שלפניו לקח קצת זמן
אבל הוא יודע הרבה דברים אחרים....
למשל לשים אדום על אדום
את שואלת אותו, איפה כזה פאזל אדום? והוא מראה לך
שיום צבעים מגיע בין גיל שנתיים לשלוש
הגיוני שמיון ערימת חפצים תהיה מורכבת לילד בלי קשר לצבעים
רק להתאים את הצבע
אלא דאני אבקש עוד ''כזה'' כמו מה שיש לי ביד והוא ידע לאתר עוד אחד זהה
על אותו קונספט של פאזל חד ערכי
אז זה בסדר מבחינת ההתפתחות היא עוד צעירה לרכישת צבעים. תראי, בתור אמא הבן הגדול שלי התחיל להגיד שמות של צבעים כבר בגיל שנה וחצי וקלט את זה מאד מהר והיום הוא בן שנתיים וחצי ושולט בכל הצבעים. הבת שלי השנייה בת שנה וחצי ועוד לא מראה שום התעניינות בצבעים. היא דווקא כן משלימה את שמות המספרים. זה מאד תלוי תחום עניין של ילד וגם תלוי חשיפה.
בכל אופן מבחינת ההתפתחות זה עוד לגמרי תקין, רכישת הצבעים היא סביב גיל שנתיים וחצי- שלוש. כאשת טיפול אני לא חושבת שאטפל ואתמקד בזה לפני גיל שלוש.
כלומר - לדקלם את המספרים או ממש לספור חפצים בצורה נכונה?
כי יש הבדל גדול...
מתואמת
מתואמת
), אבל רק עכשיו (בת 2.9) מתחילה קצת להבין את העניין של כמות מספרית (בעיקר כשמביאים לה עוגיה אחת והיא מבקשת שתיים
). אז היא לא הכי מתקדמת שיש, אבל עדיין מנייה זה משהו שלא מצופה לפני גיל שנתיים, לפי הידוע לי.עד לא מזמן היתה מאוד אוהבת לספור בתגובה לשאלה 'כמה?' אבל לא באמת מנתה, לרוב ספרה ברצף עד 4 בלי קשר לכמות האמיתית. הילדים אהבו לשאול אותה 'כמה ידיים/רגליים/עיניים וכדו' יש לך?' והיא היתה סופרת 'אחת, שתיים, שלוש, ארבע!'
ממש לאחרונה היא דווקא כן התחילה לעצור ב-2 בספירה של ידיים/רגליים וכדו'.
אבל ברור שזה לא לגמרי נקרא מנייה
אבל באמת דיברו מוקדם...הגדול שלי התחיל להגיד צבעים בגיל שנה וחודש...שנה וחצי דיבר שוטף לגמרי...
בגיל שנה ותשע לדעתי כולם כבר מנו חפצים...מה שכן לבת שלי שדיברה שוטף לגמרי בשנתיים לקח זמן לקלוט את הצבעים ורק לקראת שנתיים וחצי קלטה את העסק, אז זה ממש דינאמי בין ילדים וכל עוד רואים התקדמות אני לא חושבת שיש מה להילחץ
אני לא אשכח מקצוע וענו לך פה כאלה, אבל ממה שאני יודעת לא אמורים לדעת צבעים בגיל הזה ואני גם לא בטוחה שלספור..
שלי גם סופרת עד 10 ויודעת קצת צורות אבל צבעים לא כ"כ.. תוך כדי משחק אני הרבה פעמים אומרת לה-חרוז צהוב, משולש ירוק וכו'
נשמע שהוא אחלה לגמרי
וגם אם את חושפת, שזה יהיה באמת בנחת
כי הוא באמת במקום מעולה
נטועההבן שלי עושה את זה ממש יפה כבר כמה חודשים (הוא בן 1.7)
נניח היא אוספת משחק ליד שלה אז היא אומרת אחד שתיים שלוש ארבע חמש..... או במשחקי מחבואים עם אחותה. כאלה הקשרים.
היום הבאתי לה קורנפלקס אז היא העבירה אותו מצד אחד של השולחן לשני וכאילו ספרה אותם
אבל עצם זה שהיא מכירה וזוכרת את ברצף בגיל כזה צעיר זה מתקדם
שפות
אבל עכשיו בת שנתיים וחודש
אומרת משפטים קצרים (שלוש מילים)
לדעתי יש לה 100 מילים
אבל זה הורס כי היא עושה משטים שלמילה עברית מילה אנגלית מילה ספרדית😂
אני הייתי לחוצה כשהייתה יותר קטנה ולא דיברה
אבל אני רןאה עליה ממש היא מבינה
והמשפטים שלה חכמים
והיא צביעה את עצמה מהמם במקומות שלא אומרת משפטים ארןכים
אז מניחה שהעיכוב הוא נטו כל השפות…
עכשיו בן שנה ו7
אומר כנראה 100 מילים, לא ספרתי
ומחבר מילים למשפט אבל לא לגמרי בצורה תקנית
כלומר נניח שהוא רוצה לנסוע לסבתא (יומם ולילה
)
אומר: *השם שלו* אוטו תבתא
אבל, דברים אחרים כמו: אבא בוא, שב פה וכו אומר מעולה
כמעט שום מילא לא אומר בשלימותה, אלא רק חלק מההברות
אולי הגזמתי... אבל בטוח מילים מורכבות עם כמה הברות לא אומר חלק.
שרופהההה עליו
ונניח יש מילים שהוא אומר זהה ואפשר להבין רק מההקשר
המילה "נה"
זה גם גינה
גם בן דוד שקוראים לו נתי
גם גבינה
אז לא יודעת כמה זרים יצליחו להבין בדיוק
אבל תכלס הוא אומר את זה בזמנים מתאימים, ואומר כן כששואלים אותו למה הוא התכוון, ולא אם הבנו אחרת ממה שהוא התכוון...
בקיצור זה מתיקווותת השלב הזה שהם לומדים להביע את עצמם
העיקר שמבחינת הילד יש משמעות קבועה לרצף צלילים מסוים.
ככל שמתקרבים לגיל 3 מצפים שהמובנות דיבור תשתפר. בגיל 3 מצפים שכל אחד יוכל להבין מה שהילד אומר (גם אם יש עדיין צלילים בודדים משובשים).
מחבר 2 מילים.
יש אוצר מילים די גדול עם שיבושים.
מבין הכל.
הבנתי שזה עדיין תקין
בגיל שנה ועשר
אומר משפטים של שלוש מילים אבל בלי קישורים
אוצר מילים של לפחות 100
אבל ביחס לילגים בגילו שנמצאים איתו וגם ביחס לפה נראה חריג
מחבר 2-3 מילים למשפט
יש לו אוצר מילים יפה מאוד (לא יודעת להעריך במספרים)
בגדול הוא יודע לבטא איכשהו כמעט כל מה שהוא צריך.
אני רואה סביבי שמתפעלים ממנו, מאיך שהוא מדבר, לי זה נראה ממש בנורמה (הבת שלי בגיל הזה דיברה יותר לדעתי).
לא זוכרת בדיוק את הזמנים
תבדקי בטיפת חלב, אמורים להיות אבני דרך שהילד צריך להשיג בזמן מסוים כל פעם
ומה הטווח התקין.
מילה נספרת גם אם היא רק הברה אחת.
הבן שלי בן שנתיים. בחודשיים-3 האחרונים עשה קפיצה משמעותית בדיבור. אתמול אמר משפט עם 7 מילים! בעלי ספר את המילים והתרגש מהמשפט הארוך. (אני לא רוצה גזר. בכלל לא בא-לי). נראה לי שיש לו הרבה יותר מ100 מילים. תכלס הוא יודע להגיד כמעט כל מה שרוצה. רק המשפטים קצרים. וחלקם קודים שמי ששומע אותו הרבה יבין, ומי שלא לא. לרוב משפטים של עד 4-5 מילים.
הבת שלי הייתה השבוע בת שנתיים מדברת כבר משפטים שלמים של מס' מילים, חמוד ממש
אבל היא ילדה שמינית בבית של פטפטנים
מוסיפה שאלה
האם מי שמדבר מהר הלך לאט?
היא התחילה ללכת בגיל שנה ו8+, וכבר אז דיברה יחסית יפה, יש לי תהיה אם יש קשר הפוך
אבל אז באה השמינית והוכיחה עיכוב בדיבור 
לגבי ההליכה - שתיהן הלכו בגיל שנה וחמישה חודשים. והילד אצלנו שהלך הכי מאוחר (שנה ותשעה חודשים) לא דיבר מוקדם במיוחד...
היום הרבה ילדים מתחילים ללכת מאוחר.
אולי כי ההורים מפחדים מכל מיני צעצועים קטנים ברצפה ומושכים יותר זמן את התינוקות על טרמפולינה....
שלי רצו ב 11 חודש והתחילו לדבר בזמן, לא קשור
סביב גיל שנה: שלב חד מילי, כלומר מתחילים מילים ראשונות.
עד גיל שנתיים: צירוף 2 מילים
אח"כ בהדרגה מתפתח הדקדוק והרכבת משפט.
בקיצור נכון לעכשיו אין סיבה לדאגה אצל הבת שלך, נראה שהיא אפילו באחוזון הגבוה לגילה מבחינת התפתחות השפה.
עוד לא קרה לי כזה דבר עם אף ילד
בדרך כלל בגיל 10 חודשים ככה הם ידעו לומר לפחות מילה אחת בהקשר נכון כמו אבא תודה ביי ביי
כמובן שלא אמרו ממש תקין
אפילו להגיד דה במקום תודה
העיקר שיהיה בהקשר ולא סתם חלקי הברות
רק בגיל שנה ו3 חודשים.
היום ברוך ה' ילד גאון. מדבר מעולה.
ואני לא דואגת. חוץ מהבכור כולם אצלי היו ככה והשלימו יפה את הפער עד גיל שנתיים בערך. מבינה שהוא "מחוץ לטווח", אבל הוא מבין הכל, ממלא הוראות, והעיקר יש התקדמות כל הזמן, אז גם אם ההתקדמות איטית, זה מספק אותי. (כאמור לאחר נסיון של כמה ילדים)
לפותחת - וואו 100 מילים! תהני ממנה ❤️
תמיד בגיל שנה וחצי הייתי סופרת שיש 10 מילים. והיה בערך ככה.
כמה חודשים אחר כך הם התחילו לצבור מילים בקצב.
כי כשקלינאיות תקשורת שומעות הם אומרות שזה עיכוב וזה לא תקין.
האמת שעם הקודמים ספרתי 9-10 מילים בגיל שנה וחצי, עכשיו עם הקטן ספרתי אולי 5, אז כן נלחצתי קצת. אבל עבר חודש והוא כבר אוחז ב10, והוא חוזר על כל מיני דברים שאנחנו אומרים גם אם לא יגיד אותם מעצמו, אז העיקר שהוא מתקדם (הוא גם נולד כמה שבועות מוקדם אז יש לו כחודש הנחה
)
אז אני לא מצפה עדיין למילים.
נראה איך הוא יהיה עוד כמה חודשים.
על אחד הילדים אמרו לי במעון, בגיל שנתיים פלוס, שהוא לא כל כך מדבר. אבל נראה לי בבית הוא דיבר יותר.
לאף אחד אצלי אין בעיה בדיבור.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים
מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.
ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...