אבל מאמינה שסביב 1.5 אמר כבר 100 מילים

חוץ מהצירוף "את זה" שהוא אומר מההתחלה ממש כמו מילה אחת, יחסית לאחרונה הוא התחיל לצרף 2 מילים, הוא עכשיו בן 1.9

מכירה את הבן שלי ולא יודעת כמה זה מייצג את הנורמה 🤷

בגיל שנה וחצי מצופה לומר עשר מילים, ועד גיל שנתיים לצרף שתי מילים למשפט.

אצלי הילדים נעו על כל הסקאלה, בין מתקדמים מאוד לבין מאחרים מאוד, כשרובם פשוט היו באמצע...

הקטנה שלי 1.3, יש לה חופשי 100 מילים, וצירופים של 2 מילים כמו - איפה? הלך.. , רגע נשים (מחברת משחק), נפל לי,  תוציא אותי, לעזור לי, אבא שלי, אמא בואי/קומי וכו- כזה סוג, הרבה צירופים עם שייכות.  סופרת לעצמה עד עשר..

סתם סקרנות של אמא לבדוק... 

נהנים מאוד ברוך השם ❤️

או משהו כזה, לא זוכרת טוב.

כמה שיותר יותר טוב. לדעתי הרוב יש יותר מילים. זה כבר לא משהו שסופרים.

בטיפת חלב פשוט ישאלו אם יש לה כבר 10 מילים וזהו וממשיכים הלאה. אם יש פחות זה כנראה בעייתי

אלא גם מבחינת ההבנה

ספירה עד עשר ממש לא מצופה בגיל הזה

רק לקראת גיל שנתיים

הבן שלי סופר עד 10 מגיל 1.6, אבל לא קלט את הקטע של צבעים... הוא יודע את השמות של חלק מהצבעים כי אנחנו אומרים לו וגם במעון לומדים על זה, אבל בקטע של לזהות ולשיים צבע - בכלל לא... גם לא להתאים בין שני דברים באותו צבע. אמרו לי שעד גיל שנתיים זה בסדר, אבל זה לא מוזר שהוא למד מספרים לפני צבעים?

מתייגת גם את @קל"ת

אני יודעת שיש טווח רחב ללימוד צבעים.

יש כאלה שלוקח להם זמן לקלוט את העניין.

אפשר לשים איתו דגש על הצבעים.

בשלב הראשון, בעיקר למיין לפי צבעים, לאסוף חפצים באותו צבע וכדו'. שיביא את המאפיין של הצבע.

זה לא קשור למספרים. זה שני דברים שונים לגמרי.

כמו שיש צורה, גודל וכו'.

אם יש לו חלקים של משחק, הוא יודע למיין אותם לפי הצורה? ריבוע, משולש, עיגול. אז הוא מבין את המאפיין של צורה.

גם אם הוא לא יודע את השם של כל צורה.

ככה גם בצבעים. השלב הראשון זה להבין שמה לקבוצה של פריטים זה שהם באותו צבע. אחר כך מגיע השלב של זיהוי השמות של הצבעים.

לק"י

הבן שלי בן שנתיים, ולא מזהה את הצבעים כמו שצריך. גם לבת שלפניו לקח קצת זמן

אבל הוא יודע הרבה דברים אחרים....

למשל לשים אדום על אדום

את שואלת אותו, איפה כזה פאזל אדום? והוא מראה לך

שיום צבעים מגיע בין גיל שנתיים לשלוש

הגיוני שמיון ערימת חפצים תהיה מורכבת לילד בלי קשר לצבעים

רק להתאים את הצבע 

אלא דאני אבקש עוד ''כזה'' כמו מה שיש לי ביד והוא ידע לאתר עוד אחד זהה

על אותו קונספט של פאזל חד ערכי

אז זה בסדר מבחינת ההתפתחות היא עוד צעירה לרכישת צבעים. תראי, בתור אמא הבן הגדול שלי התחיל להגיד שמות של צבעים כבר בגיל שנה וחצי וקלט את זה מאד מהר והיום הוא בן שנתיים וחצי ושולט בכל הצבעים. הבת שלי השנייה בת שנה וחצי ועוד לא מראה שום התעניינות בצבעים. היא דווקא כן משלימה את שמות המספרים. זה מאד תלוי תחום עניין של ילד וגם תלוי חשיפה.  

בכל אופן מבחינת ההתפתחות זה עוד לגמרי תקין, רכישת הצבעים היא סביב גיל שנתיים וחצי- שלוש. כאשת טיפול אני לא חושבת שאטפל ואתמקד בזה לפני גיל שלוש.

כלומר - לדקלם את המספרים או ממש לספור חפצים בצורה נכונה?

כי יש הבדל גדול...

עד לא מזמן היתה מאוד אוהבת לספור בתגובה לשאלה 'כמה?' אבל לא באמת מנתה, לרוב ספרה ברצף עד 4 בלי קשר לכמות האמיתית. הילדים אהבו לשאול אותה 'כמה ידיים/רגליים/עיניים וכדו' יש לך?' והיא היתה סופרת 'אחת, שתיים, שלוש, ארבע!'

ממש לאחרונה היא דווקא כן התחילה לעצור ב-2 בספירה של ידיים/רגליים וכדו'.

אבל ברור שזה לא לגמרי נקרא מנייה 

אבל באמת דיברו מוקדם...הגדול שלי התחיל להגיד צבעים בגיל שנה וחודש...שנה וחצי דיבר שוטף לגמרי...

בגיל שנה ותשע לדעתי כולם כבר מנו חפצים...מה שכן לבת שלי שדיברה שוטף לגמרי בשנתיים לקח זמן לקלוט את הצבעים ורק לקראת שנתיים וחצי קלטה את העסק, אז זה ממש דינאמי בין ילדים וכל עוד רואים התקדמות אני לא חושבת שיש מה להילחץ

אני לא אשכח מקצוע וענו לך פה כאלה, אבל ממה שאני יודעת לא אמורים לדעת צבעים בגיל הזה ואני גם לא בטוחה שלספור..

שלי גם סופרת עד 10 ויודעת קצת צורות אבל צבעים לא כ"כ.. תוך כדי משחק אני הרבה פעמים אומרת לה-חרוז צהוב, משולש ירוק וכו'

נשמע שהוא אחלה לגמרי

וגם אם את חושפת, שזה יהיה באמת בנחת

כי הוא באמת במקום מעולה

הבן שלי עושה את זה ממש יפה כבר כמה חודשים (הוא בן 1.7)

Amazon.com

נניח היא אוספת משחק ליד שלה אז היא אומרת אחד שתיים שלוש ארבע חמש..... או במשחקי מחבואים עם אחותה. כאלה הקשרים.

היום הבאתי לה קורנפלקס אז היא העבירה אותו מצד אחד של השולחן לשני וכאילו ספרה אותם

אבל עצם זה שהיא מכירה וזוכרת את ברצף בגיל כזה צעיר זה מתקדם 

שפות

אבל עכשיו בת שנתיים וחודש

אומרת משפטים קצרים (שלוש מילים)

לדעתי יש לה 100 מילים

אבל זה הורס כי היא עושה משטים שלמילה עברית מילה אנגלית מילה ספרדית😂

אני הייתי לחוצה כשהייתה יותר קטנה ולא דיברה

אבל אני רןאה עליה ממש היא מבינה

והמשפטים שלה חכמים

והיא צביעה את עצמה מהמם במקומות שלא אומרת משפטים ארןכים

אז מניחה שהעיכוב הוא נטו כל השפות…

עכשיו בן שנה ו7

אומר כנראה 100 מילים, לא ספרתי

ומחבר מילים למשפט אבל לא לגמרי בצורה תקנית

כלומר נניח שהוא רוצה לנסוע לסבתא (יומם ולילה)

אומר: *השם שלו* אוטו תבתא

אבל, דברים אחרים כמו: אבא בוא, שב פה וכו אומר מעולה

כמעט שום מילא לא אומר בשלימותה, אלא רק חלק מההברות

אולי הגזמתי... אבל בטוח מילים מורכבות עם כמה הברות לא אומר חלק.

שרופהההה עליו

ונניח יש מילים שהוא אומר זהה ואפשר להבין רק מההקשר

המילה "נה"

זה גם גינה
גם בן דוד שקוראים לו נתי

גם גבינה

אז לא יודעת כמה זרים יצליחו להבין בדיוק

אבל תכלס הוא אומר את זה בזמנים מתאימים, ואומר כן כששואלים אותו למה הוא התכוון, ולא אם הבנו אחרת ממה שהוא התכוון...

בקיצור זה מתיקווותת השלב הזה שהם לומדים להביע את עצמם

העיקר שמבחינת הילד יש משמעות קבועה לרצף צלילים מסוים.

ככל שמתקרבים לגיל 3 מצפים שהמובנות דיבור תשתפר. בגיל 3 מצפים שכל אחד יוכל להבין מה שהילד אומר (גם אם יש עדיין צלילים בודדים משובשים).

מחבר 2 מילים.

יש אוצר מילים די גדול עם שיבושים.

מבין הכל.

הבנתי שזה עדיין תקין

בגיל שנה ועשר

אומר משפטים של שלוש מילים אבל בלי קישורים

אוצר מילים של לפחות 100

אבל ביחס לילגים בגילו שנמצאים איתו וגם ביחס לפה נראה חריג

מחבר 2-3 מילים למשפט

יש לו אוצר מילים יפה מאוד (לא יודעת להעריך במספרים)

בגדול הוא יודע לבטא איכשהו כמעט כל מה שהוא צריך.

אני רואה סביבי שמתפעלים ממנו, מאיך שהוא מדבר, לי זה נראה ממש בנורמה (הבת שלי בגיל הזה דיברה יותר לדעתי). 

לא זוכרת בדיוק את הזמנים

תבדקי בטיפת חלב, אמורים להיות אבני דרך שהילד צריך להשיג בזמן מסוים כל פעם

ומה הטווח התקין.

מילה נספרת גם אם היא רק הברה אחת.

הבן שלי בן שנתיים. בחודשיים-3 האחרונים עשה קפיצה משמעותית בדיבור. אתמול אמר משפט עם 7 מילים! בעלי ספר את המילים והתרגש מהמשפט הארוך. (אני לא רוצה גזר. בכלל לא בא-לי). נראה לי שיש לו הרבה יותר מ100 מילים. תכלס הוא יודע להגיד כמעט כל מה שרוצה. רק המשפטים קצרים. וחלקם קודים שמי ששומע אותו הרבה יבין, ומי שלא לא. לרוב משפטים של עד 4-5 מילים. 

הבת שלי הייתה השבוע בת שנתיים מדברת כבר משפטים שלמים של מס' מילים, חמוד ממש

אבל היא ילדה שמינית בבית של פטפטנים

מוסיפה שאלה

האם מי שמדבר מהר הלך לאט?

היא התחילה ללכת בגיל שנה ו8+, וכבר אז דיברה יחסית יפה, יש לי תהיה אם יש קשר הפוך

אבל אז באה השמינית והוכיחה עיכוב בדיבור

לגבי ההליכה - שתיהן הלכו בגיל שנה וחמישה חודשים. והילד אצלנו שהלך הכי מאוחר (שנה ותשעה חודשים) לא דיבר מוקדם במיוחד...

היום הרבה ילדים מתחילים ללכת מאוחר.

אולי כי ההורים מפחדים מכל מיני צעצועים קטנים ברצפה ומושכים יותר זמן את התינוקות על טרמפולינה....

שלי רצו ב 11 חודש והתחילו לדבר בזמן, לא קשור

סביב גיל שנה: שלב חד מילי, כלומר מתחילים מילים ראשונות.

עד גיל שנתיים: צירוף 2 מילים

אח"כ בהדרגה מתפתח הדקדוק והרכבת משפט.

בקיצור נכון לעכשיו אין סיבה לדאגה אצל הבת שלך, נראה שהיא אפילו באחוזון הגבוה לגילה מבחינת התפתחות השפה. 

עוד לא קרה לי כזה דבר עם אף ילד

בדרך כלל בגיל 10 חודשים ככה הם ידעו לומר לפחות מילה אחת בהקשר נכון כמו אבא תודה ביי ביי

כמובן שלא אמרו ממש תקין

אפילו להגיד דה במקום תודה

העיקר שיהיה בהקשר ולא סתם חלקי הברות

רק בגיל שנה ו3 חודשים.

היום ברוך ה' ילד גאון. מדבר מעולה.

ואני לא דואגת. חוץ מהבכור כולם אצלי היו ככה והשלימו יפה את הפער עד גיל שנתיים בערך. מבינה שהוא "מחוץ לטווח", אבל הוא מבין הכל, ממלא הוראות, והעיקר יש התקדמות כל הזמן, אז גם אם ההתקדמות איטית, זה מספק אותי. (כאמור לאחר נסיון של כמה ילדים)

לפותחת - וואו 100 מילים! תהני ממנה ❤️

תמיד בגיל שנה וחצי הייתי סופרת שיש 10 מילים. והיה בערך ככה.

כמה חודשים אחר כך הם התחילו לצבור מילים בקצב.

כי כשקלינאיות תקשורת שומעות הם אומרות שזה עיכוב וזה לא תקין.

האמת שעם הקודמים ספרתי 9-10 מילים בגיל שנה וחצי, עכשיו עם הקטן ספרתי אולי 5, אז כן נלחצתי קצת. אבל עבר חודש והוא כבר אוחז ב10, והוא חוזר על כל מיני דברים שאנחנו אומרים גם אם לא יגיד אותם מעצמו, אז העיקר שהוא מתקדם (הוא גם נולד כמה שבועות מוקדם אז יש לו כחודש הנחה )

אז אני לא מצפה עדיין למילים.

נראה איך הוא יהיה עוד כמה חודשים.

על אחד הילדים אמרו לי במעון, בגיל שנתיים פלוס, שהוא לא כל כך מדבר. אבל נראה לי בבית הוא דיבר יותר.

לאף אחד אצלי אין בעיה בדיבור.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.