שיעורי הרב שרקי - לימוד שיטתי בחומש לדעתי ממש יפים - עונים בעיקר על 2 שהוא עובר על כל הפרקים. יש לו שיעורים על 5 חומשי תורה וחלק מהנביאים. 

אולי אפשר להתמקד ב2, ולהשתמש בנ"ך של הרב שטיינזלץ

הוא מעביר גם שיעורים של 8 דקות בערך לפרק על כל התנ"ך, ויש לו גם שיעורים ארוכים (חושב שרק על חלק מהתנ"ך)

הוא ביקש מישהו ש"מבאר כל מילה".

ובשיעורים הקצרים הוא לא עושה את זה.

הוא קורא לדרך הלימוד שלו "שיטת התמרורים" - כל מילה בפסוק יכולה להיות משמעותית להבנת הרעיון הכללי של הסיפור.

אז השיעור לא בנוי על ביאור כל מילה ומילה בפסוקים, אבל לפעמים זה פשוט נדרש בשביל להבין את הרעיון.

אם גם חומר כתוב, אז אולי האתר הזה יעניין אותך. מבאר כל מילה, וכל הפרקים ברצף

https://shlomo6963.wixsite.com/daatbereshit-1 

מבאר ממש כל מילה וכל דבר. חסרון- אין אותו על כל שמואל או מלכים לדוגמא עד כמה שידוע לי, כיוון שמדובר בהרבה שיעורים (זה נקרא "עיון והקשבה"). נמצא באתר ישיבה.

יודע שזה אולי נשמע מוזר מה לרב חרדי ולתנ"ך אבל תתפלאו. ובינתיים עוד לא הכרתי רב שהסביר טוב כמוהו

ואני לומד המון תנך.

יש לו שיעורים על פי הפשט בשמואל א-ב מלכים א ויחזקאל ופרקי אליהו הנביא.
Torat Har Etzion

מרתקים, יסודיים, זה בתשלום, אבל שווה ממש . השיעורים בזום כל יום ראשון בערב, ולמחרת, המנויים מקבלים את השיעור המוקלט. שיעורים עם הרבה המחשות, מפות והסברים. יש קבוצת ווצאפ, שבסוף כל שיעור אפשר לנהל שם דיונים על השיעור, ואנשים מוסיפים ושואלים. ממליצה בחום. סיימנו ספר שופטים, ואנחנו עכשיו באמצע ספר שמואל. מי שמצטרף כמובן יקבל גם את כל השיעורים המוקלטים שכבר התקיימו. 
מדי פעם מתקיימים שיעורים שלא "על הסדר" למשל, לקראת יום כיפור על ספר יונה ולקראת פורים על מגילת אסתר ועוד. וחלק מהשיעורים כנראה נמצאים ביוטיוב, שאפשר להתרשם מהם. 

בשיעורים תמיד עם כובע.
לא יודעת מה יש מתחת לכובע, בכל אופן מדובר באדם מאמין
מביא באופן קבוע את פירושי חז"ל וכו'

 

אשתו הולכת עם כיסוי ראש, בקיצור, כנראה אדם דתי ומאמין ושומר מצוות עם כיפה שקופה. 

אתה מתכוון לומר "שומר חלק מהמצוות"...

כלומר: מסתבר שהוא יכניס את בניו לברית מילה, ולא יאכל ביום כיפור.

יפה מאוד.

זה עדיין לא נראה שכדאי ללמוד ממנו תורה.

"אורניקי" כתב שהוא "שומר מצוות עם כיפה שקופה", ועל זה הגבתי בחריפות הולמת.

לגבי יראת השמיים שלו, הוא אדם דתי אבל מהאלה שלא נכנסים להגדרות המקובלות. אישתו הולכת עם כיסוי ראש, והילדים עם פאות וכיפה גדולה. הוא עצמו הולך עם קסקט.

הוא למד תנך במכללת הרצוג, והפירושים שלו הם תמיד ממסורת ישראל סבא, בשילוב הארכאולוגיה והגאוגרפיה. לימוד ברוח ישיבת גוש עציון. לא ביקורת המקרא מאף סוג ומין. והוא ממש מורה בחסד.

הוא תמיד מתחיל בקריאת הפרק כולו, ואז מדבר על מספר שאלות עיוניות בהבנת הפרק. זה במתכונת של פרק בשבוע. כך שהתוכנית כולה אמורה להימשך כ3 שנים (ותמיד אפשר לפרוש).

מה שכן, בשיעורים שלו (זה נקרא "תנך ישראלי" וזה שיעורים בתשלום חודשי מתחדש) הוא מתעסק הבנת הציר ההיסטורי שת התנך. הוא לא מתכוון ללמד נביאים אחרונים, לפחות לא כרגע. המטרה היא להבין את סיפורי התנך בתוך ההקשר הארץ ישראלי. כשמבינים את הגאוגרפיה אז פתאום התמונה הגדולה נהיית באמת ברורה, והוא ממש מצליח להחיות את התנך ולמזוג אותו לתוך הארץ ממש.

בעיניי זה מחשבה יפה ונכונה ללמוד את הציר ההיסטורי לפני הנבואות, והגעתי למסקנה הזו דווקא מתוך כמה שיעורים ששמעתי של הרב טוביה סינגר ביוטיוב. הנבואות של נביאים אחרונים ניתנו בתוך סיטואציות, ובלי להבין את הקונטקסט כולו ההבנה נשארת לקויה וחסירה. כך למשל, רק אם מכירים את התקופה של ימי חזקיה אז אפשר להבין מה ישעיהו הנביא אומר. כנל לגבי הנביא הושע, שצריך להבין מה קרה בממלכת ישראל באותה תקופה. וכן הלאה.

זה לא ממש מה שאתה מחפש, אבל לדעתי שווה לא פחות. ואולי אפילו יהיה מצע טוב יותר לקראת הלימוד שאתה מחפש.

* אני מבקש להדגיש שאין לי קשר לנתנאל אלינסון בכלל. אני נטו "תלמיד" שמשלם כדי להשתתף בשיעורים. אני לא מטעמו ולא מרוויח מזה כלום. פשוט אני כל כך נהנה מזה עד שאני ממליץ באמת בחום רב. אני כבר שנה שם, ונהנה מאוד מאוד.

ויש אפשרות לשיעורי ניסיון. או לפחות הייתה אופציה כזו.

גם אני חששתי ממה שאת מתארת לפני שהתחלתי ללמוד אצלו. שמעתי כמה שיעורי ניסיון והתלבטתי בדיוק בגלל העניין של היראת שמיים, ובעיקר החשש מביקורת המקרא.

אחכ הוא פרסם איזו תמונה שלו ושל אישתו, ואז מהמראה שלה למדתי הרבה עליו. ואחכ גם מצאתי תמונה של המשפחה שלו (יש לו דף בפייסבוק). אז נתתי לזה צ'אנס, וברוך ה' גיליתי שזה בסדר.

הוא לא דתי קלאסי, מה שנקרא, אבל בהחלט בתוך ישראל סבא.

השאיפה היא שבכל סיום ספר ייצאו סיורים. זה יצא לפועל בסוף ספר שופטים, היו סידרה של המון סיורים ברחבי הארץ, במקומות שנגענו בהם בספר שופטים. 

באתר קול הלשון..מומלץ מאוד

שיעורים מרתקים על התנ"ך.
זה שיעור שבועי בזום, ויש גם הקלטה. 
אני התחלתי לשמוע מתחילת ספר שמואל א'.
הגענו כעת לפרק כד'
שיעורים מרתקים!!!!!
ההשתתפות היא תמורת 97 ש"ח לחודש - וזה שווה את זה.
תוכל לצור קשר דרך האתר תנ"ך ישראלי ולברר איך מצטרפים.
נראה לי שיש שם כמה שיעורים לדוגמה, שאפשר להתרשם
בהצלחה!!

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א