שימי לב שגם שם, המדובר הוא בדברים שלא היה לרבי עקיבא שליטה בהם. אבל הוא לא עמד במקום, הוא עשה מה שבידו.

אוכל לא בא מעצמו אל הפה, אלא צריך לעבוד. חוכמה לא זוחלת לבד לתוך הראש, אלא צריך ללמוד. וכן הלאה.

אם מישהו צריך סיוע נפשי, אז טוב שילך כשם שהוא הולך לרופא רגיל. ואם חלילה לא תצא מזה תועלת, רק אז יהיה שייך לומר שכל מה שעושה ה' הכל לטובה. אבל זה לא משפט שבא לשלול מהאדם את העשייה שלו. אחרת, תצטרכי לעצור את כל החיים, כי על כל דבר אפשר לומר את זה.

הכי טוב פשוט ללמוד מהסיפור של רבי עקיבא עצמו. מתי הוא עצמו אמר את זה, וככה תביני למה הוא בעצם התכוון.

זו תכליתנו בעולם

אי אפשר להגיד הכל לטובה ולא לעשות כלום (אדם כעס ויצא מהכלים והרס משהו אומר על זה הכל לטובה.. נשמע לך הגיוני?)

טיפול פסיכולוגי אמור לעזור לנו לעשות את העבודה הזאת, כי לא תמיד אפשר לבד להצליח לעבוד על דברים מאתגרים במיוחד (אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים)

הכל לטובה אומרים על משהו שקרה למרות ההשתדלות, העבודה והמאמץ. כי המאמץ אצלנו (כמה שאפשר, אם אי אפשר זה אומר שזה מה שהקב"ה רוצה שנעשה, הרי הכל מה' אבל אנחנו צריכים לעשות השתדלות) והתוצאות אצל הקב"ה ועליהן אומרים הכל לטובה

(ללכת לרופא כשחולים, להדליק מזגן כשחם)

אם לא, יש סיבה שזה מפריע לך דווקא בהקשר הזה?

קודם צריך לבדוק עם המיועד\ת,

אם הוא רוצה ללכת לטיפול,

והאם זה נכון לו,

במידה שכן,

חובה עליו לעשות השתדלות בדברים שנראה שה' נתן לנו את האפשרות לשפר.

[ויכול להיות שלאחר ההליכה לפסיכולוג, הישועה תגיע מאיזה מכר = עיין חובת הלבבות]

ההבנה שהכל לטובה היא לא שאנחנו מפנים את זה בהכרח. זה דבר גדול.

לאנשים יש דברים שהם חוו בעבר שיצרו להם דפוסי חשיבה שליליים. לפעמים גם נוצר אצלם אנשים רושם בנפש שהעולם הזה הוא לא בטוח והם מפחדים ממכל מה שמתרחש בחייהם במקום לראות בו הזדמנות. הלימוד שם את העניין הזה בשכל כאשר לומדים למה כמה ואיך... אבל יש גם צורך בהפנמה. אדם שח"ו חווה טראומת ילדות (דוגמא קיצונית להבין עקרון) אז גם אם הוא ידע בשכל שהכל לטובה וה' יתברך אוהב אותו ורוצה שתמיד יהיה לו רק טוב (עוד יותר טוב) יהיה לו קשה להפנים את זה בגלל החוויות שלו ובכללי בגלל שהוא חושב שלילי.

זה עניין של דרך ארץ שקדמה לתורה. אדם צריך להאמין בחייו להיות עם נפש בריאה ועל בסיס זה עבודת ה' שלו תהיה הרבה יותר משמעותית וטובה.

וכמו שה' יתברך רוצה שנהיה בריאים בגוף וככה נעבוד אותו יותר טוב, ככה רוצה שנהיה כמה שיותר בריאים בנפש וככה נוכל יותר לעבוד אותו.

חשוב וחבל שלא ציינו את זה קודם: אם כבר פסיכולוג - אז כזה שהוא דתי.

בעיתון בשבע יש כל מיני קורסים למינהם להפוך למטפל או מאמן או כל דבר מוזר אחר בכמה חודשים ובקורס על פי היהדות והחסידות והקבלה וכיוצ"ב, מטפל באלה לא הייתי מתקרב אליהם אפילו בחינם, פסיכולוג שלמד באקדמיה שני תארים ועשה 4 שנות התמחות עדיף בהרבה על שרלטנים בוגרי קורסים גם אם הם דתיים.

שיודע את העבודה.

וסגולות.

בכל דבר בחיים אנחנו מצווים לדאוג לעצמינו באופן פעיל ולא לחכות שהדברים יסתדרו מאליהם בדרך ניסית - לבריאות (בריאות הגוף ובריאות הנפש), לידע והשכלה, לפרנסה, למציאת זיווג, לדיור….

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא...

ויש מי שלמדו רשות במשמעות של חובה.

כך או כך, שעה שניתנה רשות, פשיטא שהכל לטובה.

א. שאדם מאמין אמור לא לדאוג לעצמו, אלא פשוט לקוות שיהיה בסדר.

זה כמובן לא נכון, אדם מאמין צריך לרוץ כדי להיות בריא ולחגור בשביל לא למות במכונית ולעבוד בשביל שיהיה לו אוכל וכו' וכו'.

ב. טיפול פסיכולוגי מיועד לאנשים עצובים שלא מבינים את האמת הפשוטה ש"הכל לטובה".

גם ההנחה הזאת שגויה - טיפול פסיכולוגי הוא ממש לא לשבת מול בנאדם שאומר לך "אתה טוב, אתה בסדר, אל תדאג, תהיה חזק, אתה תצא מזה, הכל לטובה".

מה הוא כן? קצרה היריעה...

לעיתים טיפול פסיכולוגי נדרש לאדם לא פחות ממה שאנטיביוטיקה נדרשת לחולה (והרבה פעמים - הרבה יותר). 

זה הכי מסתדר .. את צריכה לבחור בחיים

ואם משהו פיזי/ רגשי גורם לך להרגיש בדכדוך את צריכה להבין שאת צריכה לעבור את זה .

אבל זה לא אומר שאת צריכה להתמודד לבד אלא ללמוד את הכלים...

באנו לעולם כדי לעבוד על המידות זה בדיוק זה..

אמונה חזקה היא מאנשים שעברו קושי אחד או שניים.

מי שלא עבר לא יכול לדמיין מזה באמת אמונה

ב"ה שזכית למרות שזה קשה וכואב

את זכית להרגיש בכל וריד בגוף שאת בוחרת בה' למרות הקושי והכאב.

אין גבוה מזה .

יכול להיות שיש עניין לעשות הבחנה בין סיבות שונות להגעה לטיפול פסיכולוגי, ואולי גם להכיר גישות שונות ביחס לטיפול..

אני לא מספיק מבינה כדי להרחיב בנושא הזה, אבל למשל, קחי בחשבון שאדם שהולך לטיפול בגלל התמודדות נפשית מאובחנת, לא דומה לאדם שהולך בגלל קושי רגשי או התמודדות ספציפיים, ולא דומה לאדם שהולך לטיפול התנהגותי וכו'..

אבל בגדול, אם להתייחס רגע לשאלה שלך -נראה לי שטיפול פסיכולוגי אמור להביא אותנו לנקודת פתיחה שווה לעבודה.

אדם שמתמודד עם משהו, יכול להיות שמבחינה שכלית הוא יודע שהכל לטובה. אבל היכולת להיאחז בזה, לחיות את זה או להרגיש את זה כרגע- מוחלשת אצלו.

אפשר להגיד על המשפט הקודם 'בסדר, אבל זה קיים גם אצל אנשים שלא מתמודדים עם כלום. אז שיעבוד על המידות'.

אבל פה בדיוק הנקודה.. זה לא כמו כולם. כולם עושים את העבודה הזאת מנקודת מוצא 0, אבל אדם שמתמודד בעצם נדרש לעשות את העבודה הזאת מנקודת מוצא 50-.. אגב, לפעמים זה גם לא רק רגשי, אלא פיזיולוגי ממש (הורמונאלי/נוירולוגי וכו').. לעשות ככה עבודה זה קשה עד בלתי אפשרי.

ופה מגיע הטיפול- כדי להביא את האדם לנקודת מוצא שתאפשר לו עבודה על המידות ועל האמונה..

על התבודדות

בהתבודדות אפשר ורצוי וצריך להגיד הכל להשם יתברך, הכל מהכל. גם אם בן אדם חלילה לא מאמין בו ח"ו, אז שיגיד לו בהתבודדות

"ה' אני לא מאמין בך תעזור לי שאני אצליח, תעזור לי להבין תפתח לי את השכל" וכו' וכל אחד כיד ה' הטובה עליו מה שה' פותח לו לדבר שידבר.

וגם יש עניין בהתבודדות לשתף את אבא במה שקשה, אבא חסר לי ככה, ה' הטוב זה וזה קשה לי כי ככה וככה, תעזור לי, אתה בעל הכוחות כולם אני צריך שתיתן לי כח להתמודד עם א' ב' ג'..

ובסוף זה גם סוג של "טיפול פסיכולוגי" רק עם השם ברוך הוא.

וגם פה אפשר לשאול, למה בן אדם צריך להתבודד? מה יש לו לשתף את בורא עולם שקשה לו כרגע עם הפרנסה? מה הוא משתף את ה' שכרגע כואב לו בגוף והוא צריך טיפול בב"ח ל"ע מה הוא לא יודע שהכל לטובה ? שיתחזק באמונה.

וכאן נכנס העניין שה' כל כך רוצה אותנו קרובים אליו וזאת הבקשה היחידה שלו מאיתנו כמו שאנחנו קוראים פעמיים ביום כל יום "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" *ואהבת* בורא עולם אומר לנו תאהבו אותי!! (יצא לכם פעם לחשוב על זה? אפשר ממש לבכות מהתרגשות מהציווי הזה)

אנשים הולכים ואומרים ח"ו , "ה' לא אוהב אותי" ואז ה' שואל אותם "למה? אתה אוהב אותי? אני מצווה אותך כל יום מחדש פעמיים ביום שתאהב אותי, ואתה מקיים?"

אז ה' ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו נותן נסיונות וקשיים שיגרמו לנו להידבק בו ולדבר איתו ולפתח איתו קשר כי זה כל מה שהוא מבקש, שנחיה אותו

אז טיפול פסיכולוגי אולי לא בדיוק דוחף לשם (ואולי יש פסיכולוגים עם יראת שמים שכן מנסים לדחוף לשם אני לא יודע) אבל אולי זה גם עוד סוג של ניסיון של ה' יתברך לקרב אליו את הילדים שלו בדרכים שיודע כל נסתרות מבין

והדור שלנו זה דור שעובר המון, אל תשכחו שאמר כבר רשב"י בזוהר

"רבי שמעון זקף ידוי, ובכה ואמר, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, וזכאה חולקיה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא. ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, בגין דכד ייתי קב"ה לפקדא לאיילתא, יסתכל מאן אינון דקיימין בהדה, בכל אינון דמשתכחי עמה, בכל עובדוי דכל חד וחד, ולא ישתכח זכאי, דכתיב (ישעיה סג ה) ואביט ואין עוזר, וכמה עקתין על עקתין לישראל, זכאה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא, בגין דההוא דיתקיים בההוא זמנא במהימנותא, יזכה לההוא נהירו דחדוה דמלכא, ועל ההוא זמנא כתיב, (זכריה יג ט) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו'. "

אז הדור שלנו הוא דור קשוח, שאפילו תנאים לא רצו להיות בו (סנהדרין צ"ח: ) "ייתי ולא איחמיניה" היינו יבוא המשיח ולא אראנו.

אז אפשר אולי להגיד שהפסיכולוגים עושים עבודת קודש בלהשאיר את האנשים על הרגליים עם כל הקושי והצרות.

יש לי מקום להצטרף. @תמימלה..? הרגשת שמישהו מהמגיבים הניח את דעתך? (אשמח לדעתי גם איזה כיוון, סתם סקרנות).

תאמת התלבטתי אם להגיב כי היו פה באמת מליוןן הודעות אבל זה בכללי מה שלקחתי לי:

הולכים לטיפול פסיכולוגי ולא סומכים רק על תפילה באותה מידה שלא סומכים רק על תפילה כשחולים במחלה ''אמיתית'' כאילו של הגוף(היו הרבה מאוד שכתבו את זה במילים כאלו או אחרות...)

לפעמים צריך אדם מבחוץ שיוכל לעזור לי להסתכל בצורה יותר נרחבת על מה שקורה('אין חבוש מתיר עצמו' @שוקולד לבן)

אני צריכה אולי בשביל להשתחרר מהתפיסה שרע (@advfb-הבהרת לי את זה טוב ממש!!)

הטיפול מוריד את האמונה לתוך החיים ( @מתנות קטנות ♥️) ומזה נובע שחשוב מטפלת דתיה ברמה כזו או אחרת כמו שהרבה כתבו לי פה...

צריך לבחור בחיים-@הפי-משפט מדוייק.

בכללי-די עניתם לי על השאלות, נתתם לי כווני חשיבה חשובים!

תודה רבה רבה לכל מי שכתב משהו, @נקדימון, @אריק מהדרום, @אדם כל שהוא, @קבלה, @זית שמן ודבש, @פ.א., @איתן גיל, @פשוט אני.., @kaparalay, @שפלות רוח.

קראתי הכל וחלק מהדברים גם כתבתי לעצמי כדי לשים לב אליהם, מעריכה ממש שטרחתם לכתוב לי❤

@אני הנני כאינני-די קיבלתי תשובות אבל אם יש לך משהו להוסיף-ברור שאני אשמח...

גם אני קצת. אם הייתי מגיב בהרחבה כנראה שהייתי מעלה את הרעיונות א, ב, וד (בו אני מאוד מאמין) שכתבת. הרעיון השלישי הוא בהחלט מעניין וכדאי להתבונן בו.

אם יש לך כיווני חשיבה, אז אני חושב שאניח את העט. בהצלחה!

אמונה היא מערכת שלמה של השקפות, סמלים, דרכי חשיבה, שמסדרת לנו את האישיות־נפש. לפיה אנחנו מבינים את גורלנו (מה שקורה לנו) ומכוונים את מעשינו (מה שתלוי בנו).

לא תמיד קל ואפשרי לפטור את מה שקורה סביבנו או בתוכנו במשפטים קצרים כמו "הכל לטובה" ו"יהיה בסדר". לפעמים כן, לפעמים לא.

לפעמים יש כל־מיני דפוסי חשיבה מאוד מורכבים לא־בריאים, וזה לא ממש פשוט להפוך אותם בעזרת סיסמה או "תחשוב טוב יהיה טוב".

לזה הצורך אפשר להיעזר בשירותי מי שמבין במבני הנפש כדי לעבוד על הדברים המפריעים ביחד, כמו שאמרו כאן בהרבה מקרים אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים, לא תמיד קל להיות אובייקטיבי ביחס לעצמנו (למשל אם לקחת בעיה של דימוי עצמי נמוך), לפעמים יש דפוסי חשיבה מאוד מקובעים, אבל ברמת העיקרון האמונה שלי היא שכל מה שאפשר לעשות עם פסיכולוג קליני אפשר גם לעשות בבית עם ספרים, או עם חברים קרובים וחכמים, בלי יוצא מן־הכלל, בדיוק כמו שעשו במשך אלפי שנים, וגם עד לניסוחן של התיאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות במאה האחרונה, שחלקן שטויות (פרויד), וחלקן פשוט התבוננות מאוד עמוקה במציאות שהייתה קיימת גם לפני כן (למשל יונג).

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

ובכלל לא בשנמהמ.

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.

וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.

בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

זה מקסים בעיניי

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

תודה!

וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים

סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...

תודה!

וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.

באמת סדרה טובה.

אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.

שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
 

יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה

זה אמנם רק חוברת כזה

אבל אני מאוד אהבתי

כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים