לאידעת אם זה המקום לשאלה הזו אבל אני מנסה...תמימלה..?

שאלה מוזרה...

איך טיפול פסיכולוגי מסתדר עם ההבנה שהכל לטובה?

טיפה מסובך להסביר אבל אני אנסה...

אם הכל לטובה ואני מאמינה בזה-למה ללכת לטיפול?

אם אני לא מאמינה בזה-לא עדיף לנסות לחזק את האמונה?!

אני יודעת שזה נשמע חרדי מידי ואני גם לא ממש מצליחה לשים את האצבע על הנקודה שמפריעה לי אבל מקווה שהבנתם ותוכלו לעזור לי...

הכל לטובה מגיע מהסיפור של רבי עקיבאנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך י' בחשוון תשפ"ה 9:21

שימי לב שגם שם, המדובר הוא בדברים שלא היה לרבי עקיבא שליטה בהם. אבל הוא לא עמד במקום, הוא עשה מה שבידו.

אוכל לא בא מעצמו אל הפה, אלא צריך לעבוד. חוכמה לא זוחלת לבד לתוך הראש, אלא צריך ללמוד. וכן הלאה.

אם מישהו צריך סיוע נפשי, אז טוב שילך כשם שהוא הולך לרופא רגיל. ואם חלילה לא תצא מזה תועלת, רק אז יהיה שייך לומר שכל מה שעושה ה' הכל לטובה. אבל זה לא משפט שבא לשלול מהאדם את העשייה שלו. אחרת, תצטרכי לעצור את כל החיים, כי על כל דבר אפשר לומר את זה.

 

הכי טוב פשוט ללמוד מהסיפור של רבי עקיבא עצמו. מתי הוא עצמו אמר את זה, וככה תביני למה הוא בעצם התכוון.

רבי עקיבא, נחום איש גמזו ועודאריק מהדרום
אמירה יפהארץ השוקולד
באנו לעולם כדי לעבודשוקולד לבן

זו תכליתנו בעולם

אי אפשר להגיד הכל לטובה ולא לעשות כלום (אדם כעס ויצא מהכלים והרס משהו אומר על זה הכל לטובה.. נשמע לך הגיוני?)

טיפול פסיכולוגי אמור לעזור לנו לעשות את העבודה הזאת, כי לא תמיד אפשר לבד להצליח לעבוד על דברים מאתגרים במיוחד (אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים)


הכל לטובה אומרים על משהו שקרה למרות ההשתדלות, העבודה והמאמץ. כי המאמץ אצלנו (כמה שאפשר, אם אי אפשר זה אומר שזה מה שהקב"ה רוצה שנעשה, הרי הכל מה' אבל אנחנו צריכים לעשות השתדלות) והתוצאות אצל הקב"ה ועליהן אומרים הכל לטובה

השאלה הזו, מפריעה לך גם לגבי דברים אחרים?אדם כל שהוא

(ללכת לרופא כשחולים, להדליק מזגן כשחם)

אם לא, יש סיבה שזה מפריע לך דווקא בהקשר הזה?

פסיכולוגיהקבלה

קודם צריך לבדוק עם המיועד\ת,

אם הוא רוצה ללכת לטיפול,

והאם זה נכון לו,

 

במידה שכן,

חובה עליו לעשות השתדלות בדברים שנראה שה' נתן לנו את האפשרות לשפר.

 

[ויכול להיות שלאחר ההליכה לפסיכולוג, הישועה תגיע מאיזה מכר = עיין חובת הלבבות]

את צודקת, אבל אדרבה זאת הסיבה.advfb

ההבנה שהכל לטובה היא לא שאנחנו מפנים את זה בהכרח. זה דבר גדול.

לאנשים יש דברים שהם חוו בעבר שיצרו להם דפוסי חשיבה שליליים. לפעמים גם נוצר אצלם אנשים רושם בנפש שהעולם הזה הוא לא בטוח והם מפחדים ממכל מה שמתרחש בחייהם במקום לראות בו הזדמנות. הלימוד שם את העניין הזה בשכל כאשר לומדים למה כמה ואיך... אבל יש גם צורך בהפנמה. אדם שח"ו חווה טראומת ילדות (דוגמא קיצונית להבין עקרון) אז גם אם הוא ידע בשכל שהכל לטובה וה' יתברך אוהב אותו ורוצה שתמיד יהיה לו רק טוב (עוד יותר טוב) יהיה לו קשה להפנים את זה בגלל החוויות שלו ובכללי בגלל שהוא חושב שלילי.

זה עניין של דרך ארץ שקדמה לתורה. אדם צריך להאמין בחייו להיות עם נפש בריאה ועל בסיס זה עבודת ה' שלו תהיה הרבה יותר משמעותית וטובה.

וכמו שה' יתברך רוצה שנהיה בריאים בגוף וככה נעבוד אותו יותר טוב, ככה רוצה שנהיה כמה שיותר בריאים בנפש וככה נוכל יותר לעבוד אותו.

יש הבדל בין להאמין ללחוותמתנות קטנות ♥️
אפשר להאמין שהכל לטובה, ועדין ברמת החוויה וההתמודדות קשה מאוד, טיפול פסיכולוגי אמור לתת כלים להתמודד עם החיים, האמונה שהכל לטובה נותנת תקוה ואור, הטיפול מוריד את האמונה לתוך החיים, וההתמודדיות היומיומיות. אני יכולה להאמין שהכל לטובה, אבל לא לדעת איך להתמודד עם הקושי שלי בחיי היומיום, זה מה שנותן טיפול. 
..זית שמן ודבש

חשוב וחבל שלא ציינו את זה קודם: אם כבר פסיכולוג - אז כזה שהוא דתי.

תמיד עדיף שיהיה רקע דומה למטפלאריק מהדרום
אבל אם האופציות הן בין דתי חסר ניסיון לבין חילוני שיודע את העבודה אז עדיף על השני.


בעיתון בשבע יש כל מיני קורסים למינהם להפוך למטפל או מאמן או כל דבר מוזר אחר בכמה חודשים ובקורס על פי היהדות והחסידות והקבלה וכיוצ"ב, מטפל באלה לא הייתי מתקרב אליהם אפילו בחינם, פסיכולוג שלמד באקדמיה שני תארים ועשה 4 שנות התמחות עדיף בהרבה על שרלטנים בוגרי קורסים גם אם הם דתיים.

יש גם פסיכולוגים דתיים עם תוארנקדימון
רק אומר. יש הכל מהכל. 
לכן ציינתי בכותרתאריק מהדרום
זה טוב שיהיה מרקע דומה, יותר חשוב שידע את העבודה.
נראה לי שניסית לכתוב את ולא עלארץ השוקולד
במשפט הראשון, ההשואה בין חסר הניסיון למיארץ השוקולד

שיודע את העבודה.

המשפט תקין.אריק מהדרום
הכל לטובה - אבל בדרך הטבע, ולא בהסתמכות על ניסיםפ.א.

וסגולות.

 


 

בכל דבר בחיים אנחנו מצווים לדאוג לעצמינו באופן פעיל ולא לחכות שהדברים יסתדרו מאליהם בדרך ניסית - לבריאות (בריאות הגוף ובריאות הנפש), לידע והשכלה, לפרנסה, למציאת זיווג, לדיור….

ורפא ירפאאיתן גיל

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא...

ויש מי שלמדו רשות במשמעות של חובה.

כך או כך, שעה שניתנה רשות, פשיטא שהכל לטובה.

בשאלה מסתתרות שתי הנחות שגויותפשוט אני..

א. שאדם מאמין אמור לא לדאוג לעצמו, אלא פשוט לקוות שיהיה בסדר.

 

זה כמובן לא נכון, אדם מאמין צריך לרוץ כדי להיות בריא ולחגור בשביל לא למות במכונית ולעבוד בשביל שיהיה לו אוכל וכו' וכו'.

 

ב. טיפול פסיכולוגי מיועד לאנשים עצובים שלא מבינים את האמת הפשוטה ש"הכל לטובה".

 

גם ההנחה הזאת שגויה - טיפול פסיכולוגי הוא ממש לא לשבת מול בנאדם שאומר לך "אתה טוב, אתה בסדר, אל תדאג, תהיה חזק, אתה תצא מזה, הכל לטובה".

מה הוא כן? קצרה היריעה...

 

לעיתים טיפול פסיכולוגי נדרש לאדם לא פחות ממה שאנטיביוטיקה נדרשת לחולה (והרבה פעמים - הרבה יותר). 

 

 

ההפךהפי

זה הכי מסתדר .. את צריכה לבחור בחיים

ואם משהו פיזי/ רגשי גורם לך להרגיש בדכדוך את צריכה להבין שאת צריכה לעבור את זה .

אבל זה לא אומר שאת צריכה להתמודד לבד אלא ללמוד את הכלים...

באנו לעולם כדי לעבוד על המידות זה בדיוק זה..

אמונה חזקה היא מאנשים שעברו קושי אחד או שניים.

מי שלא עבר לא יכול לדמיין מזה באמת אמונה

ב"ה שזכית למרות שזה קשה וכואב

את זכית להרגיש בכל וריד בגוף שאת בוחרת בה' למרות הקושי והכאב.

אין גבוה מזה .

 

נראה לי שזאת לא המהות של טיפול פסיכולוגיkaparalay

יכול להיות שיש עניין לעשות הבחנה בין סיבות שונות להגעה לטיפול פסיכולוגי, ואולי גם להכיר גישות שונות ביחס לטיפול..

אני לא מספיק מבינה כדי להרחיב בנושא הזה, אבל למשל, קחי בחשבון שאדם שהולך לטיפול בגלל התמודדות נפשית מאובחנת, לא דומה לאדם שהולך בגלל קושי רגשי או התמודדות ספציפיים, ולא דומה לאדם שהולך לטיפול התנהגותי וכו'..

 

אבל בגדול, אם להתייחס רגע לשאלה שלך -נראה לי שטיפול פסיכולוגי אמור להביא אותנו לנקודת פתיחה שווה לעבודה.

אדם שמתמודד עם משהו, יכול להיות שמבחינה שכלית הוא יודע שהכל לטובה. אבל היכולת להיאחז בזה, לחיות את זה או להרגיש את זה כרגע- מוחלשת אצלו.

אפשר להגיד על המשפט הקודם 'בסדר, אבל זה קיים גם אצל אנשים שלא מתמודדים עם כלום. אז שיעבוד על המידות'.

אבל פה בדיוק הנקודה.. זה לא כמו כולם. כולם עושים את העבודה הזאת מנקודת מוצא 0, אבל אדם שמתמודד בעצם נדרש לעשות את העבודה הזאת מנקודת מוצא 50-.. אגב, לפעמים זה גם לא רק רגשי, אלא פיזיולוגי ממש (הורמונאלי/נוירולוגי וכו').. לעשות ככה עבודה זה קשה עד בלתי אפשרי.

ופה מגיע הטיפול- כדי להביא את האדם לנקודת מוצא שתאפשר לו עבודה על המידות ועל האמונה..

שאלה דומה אפשר לשאולשפלות רוח

על התבודדות

בהתבודדות אפשר ורצוי וצריך להגיד הכל להשם יתברך, הכל מהכל. גם אם בן אדם חלילה לא מאמין בו ח"ו, אז שיגיד לו בהתבודדות

"ה' אני לא מאמין בך תעזור לי שאני אצליח, תעזור לי להבין תפתח לי את השכל" וכו' וכל אחד כיד ה' הטובה עליו מה שה' פותח לו לדבר שידבר.


 

וגם יש עניין בהתבודדות לשתף את אבא במה שקשה, אבא חסר לי ככה, ה' הטוב זה וזה קשה לי כי ככה וככה, תעזור לי, אתה בעל הכוחות כולם אני צריך שתיתן לי כח להתמודד עם א' ב' ג'..

ובסוף זה גם סוג של "טיפול פסיכולוגי" רק עם השם ברוך הוא.

וגם פה אפשר לשאול, למה בן אדם צריך להתבודד? מה יש לו לשתף את בורא עולם שקשה לו כרגע עם הפרנסה? מה הוא משתף את ה' שכרגע כואב לו בגוף והוא צריך טיפול בב"ח ל"ע מה הוא לא יודע שהכל לטובה ? שיתחזק באמונה.


 

וכאן נכנס העניין שה' כל כך רוצה אותנו קרובים אליו וזאת הבקשה היחידה שלו מאיתנו כמו שאנחנו קוראים פעמיים ביום כל יום "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" *ואהבת* בורא עולם אומר לנו תאהבו אותי!! (יצא לכם פעם לחשוב על זה? אפשר ממש לבכות מהתרגשות מהציווי הזה)


 

אנשים הולכים ואומרים ח"ו , "ה' לא אוהב אותי" ואז ה' שואל אותם "למה? אתה אוהב אותי? אני מצווה אותך כל יום מחדש פעמיים ביום שתאהב אותי, ואתה מקיים?"


 

אז ה' ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו נותן נסיונות וקשיים שיגרמו לנו להידבק בו ולדבר איתו ולפתח איתו קשר כי זה כל מה שהוא מבקש, שנחיה אותו


 

אז טיפול פסיכולוגי אולי לא בדיוק דוחף לשם (ואולי יש פסיכולוגים עם יראת שמים שכן מנסים לדחוף לשם אני לא יודע) אבל אולי זה גם עוד סוג של ניסיון של ה' יתברך לקרב אליו את הילדים שלו בדרכים שיודע כל נסתרות מבין

והדור שלנו זה דור שעובר המון, אל תשכחו שאמר כבר רשב"י בזוהר

"רבי שמעון זקף ידוי, ובכה ואמר, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, וזכאה חולקיה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא. ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא, בגין דכד ייתי קב"ה לפקדא לאיילתא, יסתכל מאן אינון דקיימין בהדה, בכל אינון דמשתכחי עמה, בכל עובדוי דכל חד וחד, ולא ישתכח זכאי, דכתיב (ישעיה סג ה) ואביט ואין עוזר, וכמה עקתין על עקתין לישראל, זכאה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא, בגין דההוא דיתקיים בההוא זמנא במהימנותא, יזכה לההוא נהירו דחדוה דמלכא, ועל ההוא זמנא כתיב, (זכריה יג ט) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו'. "


 

אז הדור שלנו הוא דור קשוח, שאפילו תנאים לא רצו להיות בו (סנהדרין צ"ח: ) "ייתי ולא איחמיניה" היינו יבוא המשיח ולא אראנו.


 

אז אפשר אולי להגיד שהפסיכולוגים עושים עבודת קודש בלהשאיר את האנשים על הרגליים עם כל הקושי והצרות.

 

אני תוהה אם אחרי כל כל הרבה אנשים טובים שהגיבואני הנני כאינני

יש לי מקום להצטרף. @תמימלה..? הרגשת שמישהו מהמגיבים הניח את דעתך? (אשמח לדעתי גם איזה כיוון, סתם סקרנות).

וואותמימלה..?

תאמת התלבטתי אם להגיב כי היו פה באמת מליוןן הודעות אבל זה בכללי מה שלקחתי לי:

הולכים לטיפול פסיכולוגי ולא סומכים רק על תפילה באותה מידה שלא סומכים רק על תפילה כשחולים במחלה ''אמיתית'' כאילו של הגוף(היו הרבה מאוד שכתבו את זה במילים כאלו או אחרות...)

לפעמים צריך אדם מבחוץ שיוכל לעזור לי להסתכל בצורה יותר נרחבת על מה שקורה('אין חבוש מתיר עצמו' @שוקולד לבן)

אני צריכה אולי בשביל להשתחרר מהתפיסה שרע (@advfb-הבהרת לי את זה טוב ממש!!)

הטיפול מוריד את האמונה לתוך החיים ( @מתנות קטנות ♥️) ומזה נובע שחשוב מטפלת דתיה ברמה כזו או אחרת כמו שהרבה כתבו לי פה...

צריך לבחור בחיים-@הפי-משפט מדוייק.


בכללי-די עניתם לי על השאלות, נתתם לי כווני חשיבה חשובים!

תודה רבה רבה לכל מי שכתב משהו, @נקדימון, @אריק מהדרום, @אדם כל שהוא, @קבלה, @זית שמן ודבש, @פ.א., @איתן גיל, @פשוט אני.., @kaparalay, @שפלות רוח.

קראתי הכל וחלק מהדברים גם כתבתי לעצמי כדי לשים לב אליהם, מעריכה ממש שטרחתם לכתוב לי❤

@אני הנני כאינני-די קיבלתי תשובות אבל אם יש לך משהו להוסיף-ברור שאני אשמח...

שמח שסיכמת. מקווה שהחכמת.אני הנני כאינני

גם אני קצת. אם הייתי מגיב בהרחבה כנראה שהייתי מעלה את הרעיונות א, ב, וד (בו אני מאוד מאמין) שכתבת. הרעיון השלישי הוא בהחלט מעניין וכדאי להתבונן בו.

 

אם יש לך כיווני חשיבה, אז אני חושב שאניח את העט. בהצלחה!

 

בהצלחה יקרה!הפיאחרונה
דעתי בנושאאחו

אמונה היא מערכת שלמה של השקפות, סמלים, דרכי חשיבה, שמסדרת לנו את האישיות־נפש. לפיה אנחנו מבינים את גורלנו (מה שקורה לנו) ומכוונים את מעשינו (מה שתלוי בנו).

לא תמיד קל ואפשרי לפטור את מה שקורה סביבנו או בתוכנו במשפטים קצרים כמו "הכל לטובה" ו"יהיה בסדר". לפעמים כן, לפעמים לא.

לפעמים יש כל־מיני דפוסי חשיבה מאוד מורכבים לא־בריאים, וזה לא ממש פשוט להפוך אותם בעזרת סיסמה או "תחשוב טוב יהיה טוב".

 

לזה הצורך אפשר להיעזר בשירותי מי שמבין במבני הנפש כדי לעבוד על הדברים המפריעים ביחד, כמו שאמרו כאן בהרבה מקרים אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים, לא תמיד קל להיות אובייקטיבי ביחס לעצמנו (למשל אם לקחת בעיה של דימוי עצמי נמוך), לפעמים יש דפוסי חשיבה מאוד מקובעים, אבל ברמת העיקרון האמונה שלי היא שכל מה שאפשר לעשות עם פסיכולוג קליני אפשר גם לעשות בבית עם ספרים, או עם חברים קרובים וחכמים, בלי יוצא מן־הכלל, בדיוק כמו שעשו במשך אלפי שנים, וגם עד לניסוחן של התיאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות במאה האחרונה, שחלקן שטויות (פרויד), וחלקן פשוט התבוננות מאוד עמוקה במציאות שהייתה קיימת גם לפני כן (למשל יונג).

 

This meme raises interesting questions : r/Psychiatry
יש הבדל בין "הכל טוב" ו "הכל לטובה" אז לא להתבלבל.חרד לשם
שאלות על פורים (לא על המגילה).צע

לא חייב תשובות של פורים, אפשר גם פשט..😀😃


א. מה מיוחד בפורים שהרב קוק (ומן הסתם לא רק הוא) כותב עליו שהארת היום קשורה ל "קדושת הגוף הישראלי"  לעמת שבת או יום טוב? גם בשבת מקובל לומר שהאכילה והשינה קדושות.  וגם ביוט יש "חציו לה' *וחציו לכם* ?


ב. יפה מאוד שמציינים בפורים שלא משנה מה גם יהודי שלא מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי מתברר שהוא תמיד קרוב/דבוק בה'...

אבל מה זה עוזר לי בשאר השנה?  (אוסיף שאפשר לשאול זאת כל השנה על דברי תורה בסגנון - לא משנה מה נשמה שנתת בי טהורה.. איך זה דוחף קדימה?)

ג. מכירים הסבר מה זה פרוז ומוקף ברוחניות?


תודה.. אדר שמח.

תשובות תםשלג דאשתקד

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

אני לא חושב שיש מי שמלאקעלעברימבאראחרונה

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

שאלות יסודיות. ממה שאני מבין זה ככה:נוגע, לא נוגע

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

 

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

 

אבל בפורים הקדושה ממש בתוך הדוךקעלעברימבאר

ובכלל לא בשנמהמ.

 

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

 

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע

כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.


 

אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?

ב.  ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית..  אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..

 

וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
 

מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣

מסכת שלמה בש"סזיויק
עם המון אגדות עמוקות
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
לא מבין את השאלה, זה החג היחיד שמוקדש לו ספר שלם בתנ"ך...
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.


וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.


בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
מפורים
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

הפעלה טיפות של אור

איזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים? 

אני אתחיל:טיפות של אור
הרב קנייבסקי פסק שגם אם קטן מתפלל שמונה עשרה מאחוריך, אסור לפסוע שלוש פסיעות לאחור

זה מקסים בעיניי

לא להתחשב בקולות של אכילה לפני התפילהadvfb

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

איזה כיף 🙂 הרבה זמן לא היתה הפעלה!קעלעברימבאר
 מזכיר לי את אדר שנה שעברה🙂
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

לאכול שיעור חזו"א מצה בליל הסדר😅קעלעברימבאר
חחחח קלללadvfb
ולפי משקל ולא נפח..נוגע, לא נוגע

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

אני ציינתי אולי חומרה נוספת בתגובה שליצע
עקרונית זה עיקר הדין ולא חומרא, לפחות לבוצענוגע, לא נוגעאחרונה
באפיקומן זו חומרא
מחבבים גדול עליי , אציין במה אני מחמירצע

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

איך אפשר בלי שום שירים אפילו לא ווקאלים?קעלעברימבאר

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

מי זה רב פפא שמזכירים את כל הבנים שלו בסיומי מסכת?תמימלה..?
כאילו, איך היו לו כל כך הרבה בנים רבנים?
לא ברור שהם היו אחיםגבר יהודי
ייתכן שהם היו אנשים זרים, אלא שלאביו של כל אחד מהם קראו פפא
זו בדיוק הנקודההסטורי

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

אהה, מגניבבתמימלה..?

תודה!

שמעתי שכל הרשימה הזו אמורה להיותחושבת בקופסאאחרונה
רשימת הכותבים של הנוסח של סיום המסכת, שנראה שכולם באמת אחים, ואכשהו התגלגלנו לומר גם אותה. 
הקשר בין זמן קריאת שמע לאכילת תרומה (חידוש)advfb

המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת "מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".

השאלה הידועה והמתבקשת זועקת מבין שורות המשנה - מה הקשר בין זמן קרית שמע של ערב לזמן אכילת תרומה? למה לתלות את זמן קרית שמע בזמן אכילת תרומה?
ולמעשה זוהי השאלה הראשונה של הגמרא שמתייחסת לתוכן של המשנה. השאלות הראשונות השגמרא מציבה לפני כן הן שאלות שעוסקות במסגרת הספרותית של המשנה, הסדר המוצג, אך לא בתוכן כשלעצמו. "מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים!" אם זמן קריאת שמע להתאפיין בצורה פשוטה בתהלך מאוד ברור ומוחשי - שעת צאת הכוכבים שהיא המעבר המוחלט בין היום ללילה, למה התנא רואה צורך לאפיין את זה בהלכה שקשורה לענייני תרומה שבעצם אומרת אותו דבר רק בצורה מאוד עקיפה? לטעמי, ברור שצריך למצוא קשר מהותי כלשהו בין זמן תחילת קריאת שמע לתחילת זמן אכילת תרומה לכהנים. הרי לא הגיוני שתנא יחליט להצמיד דברים שאינם קשורים. גם כאשר חז"ל מחפשים אסמכתא להסמיך את דבריהם על דברי תורה הם עושים זאת בצורה קשורה לסגנון או לתוכן של הפסוק. ועוד, אם כל כך חשוב לגמרא ביחס לסדר של המשניות הראשונות למה הלילה קודם ליום וכו' אז קל וחומר שהתוכן של המשנה יהיה חייב להיות מסוגנן בצורה מוקפדת ובעלת הגיון. לכן התשובה "מילתא אגב ארחיה קמ"ל... והא קמ"ל דכפרא לא מעכבא וכו'" התוספות על המקום מבהירים שיש עוד משנה בנגעים שעוסקת באותה הלכה ולכן טכנית לא היינו חייבים ללמוד מפה את הלכה זו בדין אכילת תרומה אלא התוספות אומרים "וי"ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר" ובכך אפשר להמשיך לטעון שיש פה עניין עקרוני משותף בין השתיים. אחרת, אין שום סיבה שהמשנה תזכיר בקוצר במקום שלא קשור להזכיר בקוצר.
מתוך הראיה הזאת אני רוצה לקרוא את המילים "קמ"ל דכפרא לא מעכבא". כפרה לא מעכבת באכילת תרומה. זה ה"סלוגן" של "המילתא אגב אורחיה". הגמרא אומרת לנו כשאתה רואה את הצורה העקיפה שבה דיברנו על זמן קרית שמע של ערבית תדע לך שהתנא בחר בדרך העקיפה הזאת כדי להזכיר שכפרה לא מעכבת. התנא הביא את דין אכילת תרומה כדי להזכיר זאת, אך איפה הוא רצה להזכיר זאת? - בזמן קרית שמע. במשנה הראשונה של ערבית. ולכן אפשר לומר כי כמו שבתרומה הכפרה לא מעכבת והכהן יכול לאכל את התרומה לפני הכפרה, כך גם בקרית שמע. אדם יכול וחובה עליו לקרוא קרית שמע לפני הכפרה. מה עניינה של קרית שמע קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות (כפי שמופיע במשנה בהמשך ביחס לסדר קריאת הפרשיות). לכן, התנא רוצה לומר לנו שקבלת עומ"ש ועו"מ איננה תלויה בכפרה. דהיינו, כדי להגיע לקבלת עומ"ש ועו"מ חייבים לעשות תשובה לפני כן, אחרת אין פה קבלת עול. המהרהר בתשובה הוא בחינת צדיק גמור (כפי שאומר הגמרא בקידושין על המקדם על תנאי שהוא צדיק גמור והיא ספק מקודשת שמא הרהר בתשובה) וממילא במהותה מחייבת קבלה טוטאלית. הרי אדם שאיננו עושה תשובה על חטאיו הוא פורק עול ולא מקבל על עצמו את העול. אמנם היה הו"א לומר שגם האדם עצמו צריך להיות נקי ומכופר, קמ"ל כפרה לא מעכבת.גם האדם שהוא בעל היצרים שהשפלים והתאוות והתתמודדויות והקושי שלא נקי מהם וממעשיו הוא מקבל עומ"ש ועו"מ. הנקודה בה האדם נמצא איננה לב מהות קבלת עומ"ש ועו"מ אלא ההכרה שלו במחוייבות לעשות את רצון ה' ותשובתו כלפי שמיא היא היא מהות קרית שמע. הזמן הוא מאפיין את שעת חיוב מהמצווה. לפני שעת חיוב המצווה האדם לא עושה את המצווה כלל, כי אין באפשרותו לעשות. על כן, עניין זה מתאים לרמז, העבה מאוד, שהתנא שתל לנו במשנה. הטבילה שהיא מעשה הטהרה הינו הזמן שאדם נעשה טהור אך אינו בעל כפרה. כך הכניסה למרחב האחריות של עניין קבלת עומ"ש ועו"מ היא גם בזמן הזה שהאדם טהור אך אינו מכופר. בתפילת שמונה עשרה חז"ל הקדימו תשובה לכפרה. הכפרה תלויה בתשובה אך התשובה איננה תלויה בכפרה. הטהרה נעשית בצורה רצונית. הטבילה הינה פעולה שהאדם עושה על מנת להטהר. כך גם קבלת עומ"ש ועו"מ הינה רצונית. הכפרה שבאה בעקבות כך היא ע"י שמיא. גם בקרבן האדם מגיש את הקרבן אך הוא הכפרה תלויה בקבלת הקרבן ברצון. כך גם בכפרה מן החטאים, הן מן השמיים אך אינם מונעים מאיתנו את האפשרות לעשות תשובה ולקבל עומ"ש ועו"מ. כפרה לא מעכבת בזמן קרית שמע.

יפהנרשםכלפעםמחדשאחרונה
קיצור הלכות פורים ללימודעיתים לתורה
איזה ספר על מגילת אסתר אתם הכי אוהבים?מתואמת

ספר שמביא בצורה קלילה וזורמת את הרעיונות העמוקים של המגילה.

אני למשל אוהבת את "בסתר המדרגה" של נעם ונגרובר.

מחפשת להתחדש בספר נוסף השנה...

תודה!

מלבי"ם...הסטורי
יש פירוש של רבי נחמן על המגילהאשר ברא
ספר שחור כזה עם צורה של מסכה.. 
נתיבות שלוםהרשפון הנודד

וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים

תודה על התגובותמתואמת
כנראה שלא הבהרתי מספיק שאני מחפשת משהו *קליל*... כנראה לא יהיה לי את הריכוז המתאים לקרוא מפרשים אמיתיים.
מלכה בעל כורחה של אורנה בורדמןגב'
לא עד כדי כך קליל🤭מתואמת

סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...

תודה!

😀גב'
המלכה שחשבתם שהכרתםילדה של אבא
כתוב מענין מאוד, משלב מדרשים ופרושים
תודה רבה! אחפש!מתואמת
עקרונית "דברי שלום ואמת"125690
אבל הרב שכתב אותו אמר לי שהיה צריך להוציא אותו מהר (מן הסתם כי פורים התקרב), אז הוא בעיקר מפרש ופחות מראה שהמגילה באמת התכוונה לומר את מה שהוא טוען. אם תצטרכי המלצות דומות גם לשבועות (מגילת רות) ויום כיפור (ספר יונה), אני יכול להמליץ על הספרים שלו עליהם בלי שום הסתייגות.
תודה! מן הסתם באמת אחפש גם ספרים דומים למגילת רותמתואמת

וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.

הרב שמעון קלייןadvfb
תודה רבה!מתואמתאחרונה
דווקא ספר?נוגע, לא נוגע
יש לרב אייל ורד סדרה של ארבעה שיעורים על המגילה, מומלצת מאוד
תודה! אם אני לא טועה שמעתי אותה בעברמתואמת

באמת סדרה טובה.

אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.

אני לא יודע אם יש הבדל, אני שמעתי את זו שהוא העבירנוגע, לא נוגע

שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
 

יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה

תודה רבה!מתואמת
יש את המהפך של הרב יהושע שפיראפצל"פ

זה אמנם רק חוברת כזה

אבל אני מאוד אהבתי

תודה! זכור לי שקראתימתואמת
או שלפחות יש לנו בבית. אחפש בע"ה.
זה לא מדרשי או רעיוני אבל "מלכה בעל כרחה"נפש חיה.
ספר שמתבסס על פירושי ומדרשי חז"ל

כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים

אכן, גם אני קראתי אותו כמה וכמה פעמיםמתואמת
אבל מחפשת משהו לא סיפורי...
דברי אמת ושלום של הרב שמעון קלייןadvfb
מחפשת מקורות אצל הרב זצ"ל והרב צבי יהודה על פוריםאשר ברא
אם יש לך באזור ספריה תורנית או אוצר החכמהטיפות של אור
אז יש ליקוט בספר 'מאורות הראיה' על פורים, ובשיחות הרב צבי יהודה מועדים כרך א
חומרים קצת כבדיםשלג דאשתקדאחרונה
יש את הספר "טוב רואי" (או במהדורה הישנה והטובה: "טוב ראיה") על הגמרא, זכור לי שבמסכת מגילה הוא די פורה

אולי יעניין אותך