הצבא לא רוצה אותם..הוא לא רוצה הדתה

תת אלוף (מיל

המקסימום שהוא יכול לעשות, זה לגייס את הנושרים

N12 - כמה המדינה מוכנה לשלם כדי לשכנע צעירים חרדים להישאר...

מה אתה רוצה? זו רטוריקה חרדית קלאסית. "הם לא רוצים אותנו", "מישהו באחים לנשק אמר שחטיבה חרדית הם..."

עזבו, אתם כבר גדולים וחזקים ולא צריכים להאשים אחרים.

אתה לא רוצה לזכות בקיום מצוות? אתה לא רוצה לזכות לקיים דברי הרמב"ם על מלחמת מצווה?

אתה רוצה להיות חסיד שוטה שלא קופץ אחרי אשה לנהר כדי להציל אותה?

תסובב את הסוויץ'. 

אם במדינה X יש גיוס חובה, אז החובה היא לגייס את כולם. מצד שני, אם במשך עשרות שנים גדל וטפח מגזר שלא מרגיש חלק מהציבוריות הישראלית (כמו שהחרדים בארה"ב לא בדיוק מזדהים עם ההווי האמריקאי) וגם יש לו נורמות דתיות נוקשות, טכנית אי אפשר לגייס אותו בכפייה. מקרה הבוחן האולטימטיבי הוא סוגיית אי-גיוסם של בני הכת הנוצרית "עדי ה'"). 

שוב, צריך לגייס את כל מי שחייב בגיוס, אבל במדינה ליברלית אי אפשר להכריח לשרת את מי שלא רוצה לשרת. ישראל היא לא רוסיה שבה עוצרים אנשים ברחוב, מעלים לניידת, מביאים ללשכת גיוס, נותנים כמה מכות ואז שולחים למות בשדות אוקראינה. אם וכאשר המשטרה הצבאית תתחיל לצוד עריקים מקרב המגזר החרדי, הם ילכו לכלא, יזכו למלוא הגיבוי והתמיכה מצד הקהילות שלהם וישתחררו כעבור מספר חודשים עם פרופיל 21. מי שגדל על סיפורי מסירות נפש, גזירת הקנטוניסטים וכיו"ב, לא יהסס ליישם את מה שלמד.

אי לכך, הצבא מוזמן לשכוח מהגרעין הקשה של המגזר החרדי ובמקום זאת להתרכז בשבבניקים, בוגרי הזרם הממלכתי-חרדי וכד', כלומר בכאלה שאינם חרדים קלאסיים. לגבי השאר, שום סנקציות ושום הטפות מוסר חברתיות ודתיות לא יעזרו, בגלל דפוסי המחשבה שהתקבעו שנים על גבי שנים.

אני יכולה לומר על עצמי, שהיה לי ממש קשה עם תפילה 5 דקות עמידה ויאללה חלאס גם זה יותר מדי.
ואז הבנתי שהקשר כל בוקר חושב לי מאוד. אז כל פעם אני מתכוונת בשורה אחרת בתפילה, ואז כל יום התפילה נראת שונה ומרגישה שונה.
עד לרמה שהוספתי תפילת מנחה מרצוני החופשי!!
אבל כן ברור שזה קשור לעבודה.
אני חסידת ברסלב, אז זה גם לצאת ולבקש בלי מחסומים מה' שיעזור לי ויתן לי את הכוח להצליח גם ביומיום לראות את האור כי חייב שיהיה אור, אחרת היום הזה לא היה קיים.

אבל זה בדיוק מה שאני לא מצליחה...

תתפללי עליי

ותמלאי אותה במשמעות

עד שהמשמעות תהיה השגרה שלך

וזה נותן מלא כוח 🙂

באיזה משמעות?

ואיך אפשר כל הזמן לרדוף אחרי משמעות וגם לחיות?

"אדם לעמל יולד" וכל אדם רודף אחרי משהו,

השאלה אם זה כסף, כבוד, כוח או דברים אחרים - משמעות וערכים.

מה חשוב לך להשיג בחיים? זה יגיע באמצעות מרדף בכל מקרה.

1. כל מעמד כזה מרומם אותך עוד קצת (אולי את לא הכי מרגישה את זה אבל זה ככה). והמקום השגרתי שלך נהיה גבוה יותר. אז אל תוותרי על מעמדים כאלה.

2. לקבל על עצמך משהו במעמדים האלה. לעשות כלי לאור.

3. חשוב מכך- כשאת באורות האלה, תגידי לעצמך "דומיה תהילה, תזכרי מה את מרגישה עכשיו. זה אמיתי וזו את". ואז כשתהיי בשגרה ותזכרי ברגעים האלה, את לא תרגישי רחוקה משם בתודעה שלך ובתפיסה שלך את עצמך אלא רק בזה שאין לא את ההרגשה של האורות שהיו אז. את תרגישי שזה כן המקום שלך ומי שאת.

4. להבין את חשיבות עבודת ה' הפשוטה שבשגרה. וזה בדיוק כל המטרה פה בעולם- שההתנהלות הטבעית הפשוטה שלנו תהיה מתוך חיבור פנימי לה' (ולאו דווקא עם רגש חזק. פשוט חיבור פנימי אמיתי).

5. תחשבי איך את מחברת את האוכל והשינה לה'. לא רק מבחינה של לעשות לשם שמיים, אלא להבין שעצם ההנאה מחברת לה'.

6. תדמי את המצב לקשר אנושי (אחרי חתונה נניח או כשנולד ילד/כשיש משפחה. קל לדמיין את זה..), וזה יעזור לך להפנים וליישם את כל הנ"ל.

אממ תכלס נקודות 1-3 אני יודעת על עצמי שזה פחות עובד...

על 4-6 תודה רבה רבה

אני אנסה להתחיל לשנות קצת תפיסה

ובעז"ה יהיה טוב

אני חושב שמה שצריך זה שגרה שאת מחוברת אליה ומאמינה בה-וגם אם לא רוב היום אז שיהיה איזה חלק ביום שאת עושה משהו שאת אוהבת וטוב לך

אבל לא יודע מה הכללים בפורום נוג"ה ומי המנהלים

סתם סתם

הגודל.

באריזה הכחולה זה מותאם לפעוטות.

האריזה הכתומה בגודל מותאם למבוגרים.

שמחתי לעזור

הכתומה ארוכה וצרה והכחולה קצרה ושמנה יותר, מסתדר גם עם מה ששדמות אמרה שהכתןבה לילדים הכחולה למבוגרים.

מעניין עם גם הטעם שונה

טוֹלוּלוּלוּלוּלוּלוּלב אחי!

כתבה שפורסמה בקרוב אליך לפני שבוע וחצי
מצו''ב גם מודעה שפורסמה בכתבה