קיבלתי מחזור (אחרי שהייתי בטוחה שאני בהריון) ואין לי כח ומצברוח לכלום. כמעט כל ערב שבוע שעבר ביקשתי (וזה לא קורה כמעט בכלל) מבעלי שנקיים יחסים, וכל ערב היתה סיבה טובה והגיונית למה לא. בפעם היחידה שהסתדר היה משהו שהציק לי ולא נהנתי בסוף, רק איפשרתי לו להיכנס (באהבה ובשמחה, אבל אני לא הגעתי לסיפוק)
אחרי שנאסרנו הוא בא לבקש סליחה שלא הספקנו לפני, אבל עכשיו זה כבר לא עוזר.
יש לפנינו לפחות 12 ימים שאסור כלום, וכואב לי ועצוב לי ולבד.
וכאילו זה לא מספיק ביקשתי שיגיע בשעה מסויימת והגיע קצת אחרי. תמיד הוא מגיע אחרי, ולקחתי את זה בחשבון, אבל הפעם זה היה אחרי שהילדים לא נתנו לי לאכול ארוחת ערב ואסור לי לאכול היום אחרי שעה מסויימת ככה שנשארתי רעבה.
והתפרצתי עליו כשהגיע והוצאתי את כל התיסכול ועכשיו יש כזה שקט נוראי בבית כי הוא פגוע ואני פגועה ואין לי כח להיות הראשונה שתבקש סליחה
כי מגיע לו התיסכול שלי.
כי מגיע לי שהוא יראה את הכאב שלי.
כי בא לי שהפעם זאת תהיה אחריות שלו לפייס ואחריות שלי לסלוח ולא להפך.
וזה טיפשי אבל אני לא יכולה לישון כי צריך להפריד מיטות והמצעים זוגיים ואין לי כוחות נפש להחליף.
וגם כי יש לי מלא עבודה שצריכה לסיים דחוף, והבית מחכה גם.
ובמקום לסיים הכל וללכת לישון ולקום ליום חדש אני בוכה על הספה.
תודה על התגובה!