או אופניים כאלה עם ידית ארוכה שניתן לקשור אותה בפנים.

חיבוק! ממש מלחיץ😬

איו אופציה אחרת.

אם הגדול לא מוכן בעגלה הוא הולך ברגל - עם מנשא אני יותר ניידת ויכולה בשנייה לתפוס אותו 

ואת הקטנטונת במנשא או משהו כזה

אולי יש לך ממי להשיג עגלת תאומים או אחים לכמה חודשים האלה

(אם את רוצה מירושלים תפני בפרטי)

וזה באמת מלחיץ! גם לי היה לוקח שעות להתאושש מדבר כזה

או שתקני טרמפיסט

המזרן וכיסוי הרגליים) וגם קצת מסוכן, כי הילדונת עלולה להישכב או ליפול על התינוקת...

אבל אולי באמת אתחיל בזה🤷‍♀️

אוף, עם מנשא אני לא מסתדרת יש לי תמיד כאבי גב אחר כך...

אמור להיות לנו במחסן גם טיולון תאומים (לא במצב הכי טוב) וגם טרמפיסט (שלא היה לי נוח כשהשתמשתי בו בעבר). אולי באמת ננסה את שתי האפשרויות האלה, הגם שאינן נוחות...

מתלבטת - בעבר היו פעמים שהצלחתי לנווט ברחוב שתי עגלות ביחד. אולי נחפש טיולון פשוט שבו אשתמש בשביל הגדולה? אולי אפילו משהו שאפשר לקפל ולתלות איכשהו על העגלה של התינוקת עד שאני מגיעה לגן, ואז לחבר אותו איכשהו לעגלה כך שתיווצר עגלת תאומים...

אם יש לכן רעיונות לדגם טיולון מתאים אשמח לשמוע.

ולגבי האופניים עם הידית - אפשר להחזיק בידית ובטיולון בו זמנית? כמה עולה דבר כזה?

אני לגמרי מבינה את ה 'ברוךךך' שלך

ההבנה הזאת שפשוט אי אפשר להמשיך ככה

חוויה סופר מלחיצה

הגבתי למעלה - אני משתמשת במנשא.. הגדול בטיולון או ברגל תלוי במצב רוח שלו. עם מנשא אני יכולה לרוץ אחריו יותר מהר לעומת הליכה על עגלה לתינוק

הגדולה שלך בכלל תזרום על ישיבה בעגלה?

אם כן לדעתי עגלת תאומים יהיה הכי נוח 

זה תלוי במצב הרוח שלה...

בימבה היא אוהבת, לכן אולי זה פתרון טוב.

מצאתי עכשיו את האופניים האלה עם הידית - המחיר הכי זול שראיתי:

תלת אופן ריו מבית אביגו - תלת אופן ובימבות

מישהי מכירה את האתר הזה?

ובאמת שאלה אם בכלל אצליח להחזיק גם את זה וגם את העגלה...אמנם בעבר הצלחתי להחזיק שני טיולונים (בעלי ידית אחת) ולתמרן את שניהם, אבל פה אולי יהיה קשה יותר כי היא תיסע מהר עם האופניים...

לא רואה דרך לעשות את בעליה

אם כי אולי אני טועה 

נראה לי (וסליחה אם זה לא עוזר) - עדיף לא להעמיס את העגלה בצורה כזו שהיא עלולה ליפול, כי גם אם את לא עם הילדה יכול להיות מצב שאת צריכה לעזוב רגע ואז זה עלול ליפול. זה גם יכול להקל על העניין עם הילדה כי ככה את יכולה שהילדה תהיה עם יד על העגלה, ואם היא רגע בורחת יש לך את היכולת לתפוס אותה בלי לפחד על התינוקת בעגלה.

לנו בעבר היה טרמפיסט עמידה שלא היה כל כך בשימוש. אבל אולי במצב הזה זה יכול לעזור (או טרמפיסט ישיבה, שאז היא גם חגורה). הייתי בודקת לגבי האופציה הזו.

אולי זה יקל על כאבי הגב.

פתרון נוסף, לשים לה צמיד על היד שמחובר לסליל גמיש שמתחבר לעגלה.

יזדעזע מי שרוצה, החיים של הילדה חשובים יותר.

אם זה ממש קשה לך נפשית, אפשר לשים משהו שיחבר בין התיק שלה לעגלה

רק שזה פחות הרמטי כי תיק אפשר להוריד ואם היא כזאת שובבה היא בטח אוהבת ללכת חופשיה.

בכל מקרה שיהיה לך גם פתרון בשלוף בעת צרה:

תעצרו לאסוף חיה/ צמח/ דומם מיוחד מהרחוב,

ואז תתני לה משימה של גדולים:

ללכת בזהירות עם הדבר שלא יפול עד הבית.

היא תראה את זה מול העיניים ויגרום לה ללכת יותר בזהירות ופחות תעשה תנועות מפתיעות של ירידה לכביש,

זה יעסיק אותה והיא לא תחפש "צרות".

ובאופן כללי, כדאי לעשות עצירות בדרך כשמתאפשר.

לתת לה לקפוץ בשלוליות, להנות מלחקור את הטבע, מללכת על מעקות רחבות וכל מיני דברים שילדים סקרנים ושובבים אוהבים לעשות.

כשהיצר הזה בא על סיפוקו באופן בטיחותי, יותר קל לילדים שובבים להתכנס בתוך הגבולות שמציבים להם מאשר כשמצפים מהם להתנהג כנו ילדים "רגועים" שיכולים ללכת דוך לבית בלי בעיות.

האמת שהיום היא ירדה לכביש מתוך מוסחות הדעת, נדמה לי. זה שהיא לא חזרה כשאמרתי/צעקתי לה כבר היה מתוך השובבות שלה...

באמת חשבתי על רצועה כזו, נראה שאין ברירה... (התיק שלה לא נתלה על הגב אלא על היד, והיא תמיד נותנת לי אותו, כך שלקשור אליו זה לא יועיל) את יודעת איפה קונים דבר כזה? או איך מאלתרים...

חשבתי על רעיון עכשיו - לבקש ממנה "לעזור" לי לסחוב את העגלה, וכך זה ישאיר אותה קרוב אליי... מקווה שזה יעבוד ליותר מפעם אחת.

https://www.buytheway.co.il/product/%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D

רצועת 'קרוב אלי' לבטיחות הפעוט בייבי מישל - בייבי מישל - אביזרי בטיחות

ORO רתמת בטיחות לילד 1.5 מטר - רצועה "קרוב אליי"

יש את הקפיץ הצבעוני למשל זה:

קפיץ צבעוני - URBANICA

יש כזה במקסטוק וחנויות סטוק זולות,

ולהכין צמיד בבית מחרוזים יפים שתכיני ביחד איתה.

אחד לאמא אחד לילדה. את שני הצמידים להשחיל בתוך הסליל, ולהדביק עם דבק חם/ דבק חזק את תחילת הסליל עם סוף הסליל כמו מעגל.

ואז כששמים את שני הצמידים, הסליל נמתח ויכול להתכווץ כשמתקרבים. את הצמיד של אמא, להלביש על ידית העגלה ואת הצמיד של הילדה על היד שלה.

מקווה שזה מובן

הסליל הזה חזק מספיק לדעתך?

בכל אופן, גם אאלתר משהו מחגורה וכדומה - מאמצת את ההצעה שלך להכין איתה צמידים כאלה וכך היא תתלהב מהרעיון

שצמיד שמכינים בבית יחסית קל להוריד מהיד, ככה שאם היא תרצה לברוח היא תוכל עדיין תוכל.

אם זה המצב, הייתי קונה את המתקן הייעודי שמוכרים, הרבה יותר קשה להשתחרר ממנו.

אבל אם באופן כללי היא ילדה ממושמעת רק בלי הרבה שיקול דעת, אז צמיד ביתי יספיק כי הוא יזכיר לה כל הזמן שאסור להתרחק.

כלומר היא אקטיבית תצטרך לנסות להשתחרר ולא מתוך ריחוף.

בקיצור השאלה כמה מסוכן הכביש אצלכם, כמה יש לך פנאי עכשיו לתהליך חינוכי איתה או שאת מחפשת פתרון שכרגע טכנית ימנע ממנה להתרחק בלי לשלב גם חינוך והסבר על מסוכנות הכביש.

הדוגמה שהחזקת לה את היד ובעל זאת הצליחה להשתחרר היא לא דוגמה כי הפעלת עליה כח ולכן זה גרם לה להתנגדות כלפייך (מאבקי כח) לעומת זאת בתיווך נכון, הצמיד יכול להיתפס כן בעיניה שזה לטובתה ושומר עליה ולכן האינטרסים שלכם לא מנוגדים.

את גם יכולה להגיד לה במפורש שאם היא לא מקפידה על הכללים אז בגלל שאת כ"כ אוהבת רוצה ודואגת לה, אז רק אבא אוסף אותה.

אם היא רומה אמא היא צריכה להוכיח שהיא מספיק גדולה ואחראית ושומרת על הכללים.

ככה גם אם בעלך כמה ימים אוסף אותה, הרווחתם תהליך חינוכי והקניית גבולות שיעזרו לך בעוד היבטים איתה וזה לא שבעלך יצטרך שנה שלמה לאסוף אותה.

גג שבוע לדעתי והיא כבר תבקש אותך. מקסימום שבועים.

במיוחד שיש עוד ילדה שאת אוספת.

אם הבריחה שלה הרחק ממני היא מתוך שובבות או מתוך ריחוף. לכן חשבתי לנסות קודם את עניין הצמידים, שהוא יכול למנוע בעיקר את הריחוף.

ונראה לי שאין פנאי לתהליך חינוכי ארוך😬

היום ביקשתי מבעלי לקחת אותה (היה לו "חור" באמצע היום, אז הוא הוציא אותה מהגן קצת יותר מוקדם ואז חזר), אבל אז הייתי צריכה ללכת איתה לקחת את הבת הגדולה יותר, ולמרות שזו הליכה קצרה פי כמה - היא עדיין הייתה סיוט (בין השאר כי היא כבר הייתה שקועה במשחק כשרציתי לצאת ולא רצתה לעזוב אותו) אבל לפחות היא לר ברחה לכביש...

מזל שעכשיו יש לי חופש מזה כמה ימים, בשביל לתכנן מה לעשות... (בשישי הילדים לוקחים אותה וביום ראשון היא נשארת בבית בגלל קלינאית התקשורת. אם כי אני צריכה פתרון גם בשביל זה, כי בדרך לשם יש כבישים יותר מסוכנים...)

ויכול לשמור על התינוקת בבית עד שאת מוציאה את הילדה מהגן? לשמור זה אומר שהיא בעריסה ואם היא בוכה מנדנדים אותה/ מוצץ/ לדבר אית, בלי להרים.. אלא אם כן זה לוקח מעל חצי שעה. ככה אני עושה ומתקתקת מהר מהר. קשה מאוד להסתובב עם תינוק קטן בקור ובחום.

עוד רעיון זה מנשא, לי אישית לא נח, אבל אופציה.

וחיבוק על המקרה היום, ממש מלחיץ!!! 

מכירה שמשתמשים בבימבה ג'וק כמו טרמפיסט? מכניסים את הגלגל הקדמי מעל המוט האחורי של העגלה (זה שמחבר בין שני הגלגלים האחוריים). נשמע לי מתאים לגיל.

זה לא הכי נוח לך כאמא, אבל שווה ניסוי.

ומה לגבי לאחוז לה ביד? יד אחת אוחזת בעגלה ויד שניה בעגלה+ יד של הילדונת?

שיכולים להחזיר אותה כל יום מהגן תמורת תשלום סמלי?

או ילד/ה של השכנים תמורת תשלום פחות סמלי?

אם יש מישהו בבית (מבעלי ועד בת העשר) - אז ברור שאשאיר את התינוקת בבית, או שאשלח אותם לקחת. אבל לרוב הם לא נמצאים... (גם בן השבע וחצי חוזר מאוחר יותר בדרך כלל)

לגבי בימבה ג'וק - לא ניסיתי, אבל נראה לי שזה לא יסתדר עם העגלה שלנו.

ולגבי העמסת העגלה בקניות - באמת במקרה אידאלי זה לא אמור לקרות, אבל נוח לי לתכנן יציאות לקניות (שלא קורות כל יום, כן?) לפני הזמן שאני צריכה לאסוף אותה, כדי לא לצאת מהבית פעמיים...

לתת לה יד (או שהיא תיתן יד לעגלה) - זה קורה רק אם היא מוכנה... ולא תמיד זה קורה

אולי כן אנסה את הרעיון של בימבה/אופניים עם מוט אחיזה - כי את זה היא תאהב ותסכים ללכת ככה. רוב הדרך בירידה או חצי במישור כזה.

וגם לעשות קניות, אז דבר 1: אין דבר כזה לא מוכנה לתת יד. מבחינתי זה לא דבר שנתון לשיקול דעת הילד. ירצה או לא ירצה פחות רלוונטי, זה עניין של ןנשמרתם.

דבר שני, עגלת תאומים תקל עלייך מאוד. וגם אז, לא רוצה להיות קשורה לעעגלה? או שהיא נותנת יד יפה, או שהיא תהיה קשורה בעגלה גם אם היא לא רוצה.

לדעתי חייב להציב את הגבול הזה כדי שתעברי את זה בשפיות. ולדעתי לסחוב 2 עגלות/ עגלה ואופניים לא ישים בכלל

אם אני הולכת עם פעוט/ילדון במקום כזה של כבישים וכד' אני תופסת לו את היד חזק, ואם הם מתנגדים אני קצת מכאיבה לוחצת חזק מידי על היד של הילד (סליחה אם זה נשמע אכזרי) , שלא יעזו להתנגד. קצת בוכה אבל אח''כ אף אחד לא מעז להתנגד לברוח. יש זמנים שאני לא מתעסקת בכלל בחינוכי לא חינוכי, זה סכנת נפשות ממש. אין מצב שהילדה תעז לשחרר את היד ולברוח.

מזל שאני גרה בישוב אז אין לנו כבישים כאלה של עיר מסוכנים ... 

היא מצליחה לפעמים להחליק ממני ולברוח... (היא יותר חזקה ממני, מסתבר🙈)

נראה לי שהפתרון הכי טוב הוא רצועה כזו שתהיה מחוברת לעגלה וליד/לבגד שלה...

גם כשהשובב התנגד לתת יד, לא אפשרתי לו. החזקתי את היד בכוח, כי מבחינתי בלי יד זה לכביש. ברור שאם הוא ירוץ לכביש אני אפעיל כח, נכון? אז ככה עם יד. החזקתי את היד שלו על הידית של העגלה וככה ניווטתי עם שניהם.

כן לפעמים עשה הצגות, הפסיק ללכת כי לא רצה לתת יד... אבל עדיין הייתי מתעקשת, מחזיקה ממש בכח, או עוצרת ולא מתקדמת עד שמפסיק להשתולל ונותן יד יפה.

היה לי חשוב שהיד שלי תהיה על היד שלו, לא הסתפקתי בלסמוך עליו שהוא נותן יד עד שידעתי שלא יברח.

נשמעת שובבה מאוד🤭 מקווה שתצליחי...

וגם לנסות אולי אפשר למצוא דרכים שלא ליד כביש, כמו גינות ציבורים, שבילים, מעבר בין בניינים. גם אם זה לחלק מהדרך זה משהוא. 

א. מה סוג המנשא שלך?

ב. ניסית מנשא גב או בטן? התינוקות שלי גדולים, והיה לי מנשא בייביורן שמתאים לנשיאה על הבטן. בגיל ממש צעיר כבר הפסקתי להשתמש בו כי באמת כאב לי הגב. אצל הקטן שלי בגיל חצי שנה הייתי חייבת להתנהל עם מנשא כי בעלי היה במילואים והוא היה דבוק אליי, אז קניתי ביד 2 מנשא ארגו שאפשר לשים בו את התינוק גם על הבטן ועל הגב.. השתמשתי בו כשהוא על הגב, ולא כאב לי בכלל! זה היה כמו תיק גב, וממש נח.. אז אמנם היה נראה קצת מצחיק 😅 אבל אותי זה הציל..

אפשר נראה לי גם לשים אותו על הגב, אבל נראה לי שכרגע התינוקת קטנה מדי בשביל זה...

עם תיקים על הגב אני באמת יותר מסתדרת, אבל גם הם כואבים לי בשלב מסוים... (לא יצא לי הרבה פעמים לסחוב תיקי גב)

לדעתי מנשאים לא נוחים לי כי אני נמוכה... (בעלי תמיד משתמש בהם בטיולים)

אני השתמשתי במנשא סיני, היה לי ממש נוח

גם על הבטן בגיל צעיר ומגיל חצי שנה בערך על הגב

מנשא סיני הוא לא מנשא ארוך, אנסה לצרף קישור, מקווה שיצליח, אף פעם לא ניסיתי בפורום כאן לצרף קישור

מנשא מאי טאי טופה-טופ -מפוספס עם גב מפוספס | Topa-Top

לקחתי בהתחלה מגמ"ח מנשאים ממישהי שגם משתמשת בו הרבה, והיא גם נמוכה (היא אפילו נשאה תאומים במנשא. יש לה שני זוגות תאומים...).

ויש לי עוד חברה נמוכה מאוד (נראה לי אפילו קצת פחות ממטר וחצי) שגם משתמשת במנשא בסגנון הזה. נראה לי שלמנשא שלה קראו מנשא טליה, אבל הוא נראה לי בערך אותו מבנה.

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

אחת הטבילות הקשות שהיו לי...

בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.

טובלת בזמן.

מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.

אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...

ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.

זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!

בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.

ותיפקדו בקרוב ממש!

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי