תפישות זוגיות שונות ובכללי שוני בין בני זוגאנונימית בהו"ל

שנים חשבתי אשנחנו דומים מאוד


הוא מסתבר לא הרגיש בטוח להביא את המקומות ששונים

השנה הכל התגלה..כל הפערים השוני..בבת אחת

כן ממש ככה

וזה היה כואב

עדיין


עכשיו כבר מדברים מדברים במשך חודשים

בונים

משקמים

ועדיין ארוכה הדרך


איך אתן מתמודדות עם שוני מהותי? בצרכים הזוגיים..באופי הזוגיות..בתפיסות עולם שונות בוזגיות..

וזה מתבטא במלא תחומים


הוא לדוגמא רואה זוגיות כמקום לשתף במסקנות באחרי שהתמודדנו כל אחד לבד עם מה שעובר עלינו

מבחינתי זה הדבר הכי בודד בעולם בחוויה שלי

לעבור הכל לבד להרגי ש לבד לבכות ולהתפרק לבד ולספר לו אחרי שסיימתי

מה הבעיה

שהוא נבהל מכל ישתוף כנה לשי

גם אם אני לא משפריצה ולא מעמיסה בכח..הוא לא מכיר שפה רגשית כנה ואותנטית וזה מאיים עליו


זה סתם דוגמא אחת


יש עוד כל מיני כאלה בכל מיני תחומים מהותיים

לא מכירה אבל נשמע חשוב, מקפיצהירושלמית במקור
אני חושבת שצריך לברר לעומק על מה זה יושבנעמי28

למשל בדוגמה שהבאת, לפעמים לגברים קשה להכיל קושי שהם לא יכולים לתת לו מענה.

הם מחפשים פיתרון פרקטי שלא תמיד מושג, אם אין להם איך לעזור, הם מעדיפים לא לדעת, ונשים לפעמים רוצות רק הזדהות וחיבוק גם ללא פיתרון.


לפעמים הם גם מרגישים אשמה כשלאישה קשה גם כשזאת לא אשמתם ומתרחקים.


אפשר לדבר על זה פתוח ולברר לעומק על התפיסות השונות, אפשר למצוא דרך אמצע, אפשר לפעמים פשוט להשלים עם זה ולפעמים לברר ולגלות שאתם לא באמת כל כך שונים.

וואו, חיבוק❤️ אתגר לא פשוטמרגול

הדוגמה שהבאת ממש קיימת גם אצלנו… אני די כמוך, הוא חושב שיכולת להתמודד לבד חשובה, וגם קשה לו לפעמים עם שיתוף של הקושי שלי כי הוא מאוד רגיש וממש מרגיש את הקושי בעצמו.

וגם בכללי שונים כמעט בכל תחום… די הפכים.

מה שעוזר לנו זה קודם כל לקבל את זה שאנחנו שונים ולראות בזה ברכה. ובפרקטיקה - להתגמש אחד לכיוון השני (שנינו, כל אחד מהצד שלו), ולמצוא איזשהו עמק שווה.

זה לא פשוט, אבל בסוף, אתם ביחד מסיבה… יש כימיה טובה? אהבה? רצון הדדי לשותפות לחיים?

אם כן, אתם בעז״ה תעברו את זה ובגדול.

גם אם מדובר בדברים מהותיים כמו חינוך הילדים (סתם נותנת דוגמה), אז זה רגע להבין שלא יהיה בול כמו שחשבת, לראות איפה קריטי לך ואיפה את מוכנה להתגמש, כנ״ל הוא, ולאט לאט מוצאים את הדרך. 

אחות קודם כל חיבוקמחכה לשפע

נשמע מההודעה שלך שזה מטלטל עבורך

אז קודם כל חיבוק וכוחות!❤️

מה הקושי שלך

ההבנה שאתם שונים או השאלה איך עובדים עם השוני?

כי בעצם נשמע שיש פה שלב חדש בזוגיות שזה דבר מרגש .אז אם מתאים לך אולי תמקדי מה הדבר שקשה ומלחיץ?

לא מפריע לי סתם שוניאנונימית בהו"ל

מפריע לי שמה שהתברר שהשתנה סותר את כל הצרכים והחלומות שלי

כדאיoo
להתרכז בחלומות ומילוי צרכים שלא נשען על בן הזוג או אנשים אחרים, ככל שהאחריות להגשמת החלומות והצרכים היא עצמית, יש סיכוי יותר גבוה שהם יתגשמו.
זה נכון אני גם על זה. אבל יש חלומות זוגייםאנונימית בהו"ל

שקשורים למה הנפש זקוקה בזוגיות

ויש צרכים שקשורים למרחב הביתי והמשפחתי

לא הכל יכולה לעשות לבד עבור עצמי

וגם אם כן -לא באמת רוצה ככה


ובמה שקשור למימוש ביטוי הרפיה וכיף שלי אני מסכימה

יש הבדל גדולoo

בין מימוש חלומות עצמיים לזוגיים


במימוש עצמי השמים הם הגבול, אפשר למתוח יכולות, ללמוד, ליישם ולהגשים כמעט כל דבר, אין תלות באף אחד.


בעיניי רוב האנשים שמאושרים ומרוצים מחייהם, אלה אנשים שמגשימים בעיקר חלומות עצמיים וגם רוב הזוגות שיש להם זוגיות טובה אלה 2 אנשים שמרוצים מחייהם העצמיים.


במימוש זוגי יש הרבה מרכיבים, צריכים להכיר בהם ואז לנסות ללמוד איך מגשימים חלומות ביחד.


מהם המרכיבים?

1. המצב האישי של כל אחד מבני הזוג שתלוי ישירות במימוש חלומות עצמיים, מצב אישי טוב זה אדם שמממש את רצונותיו ועונה על צרכיו.


2. יכולות של כל אחד מבני הזוג, כל אחד צריך להכיר ביתרונות ובחסרונות שלו ושל בן הזוג ולתכנן את החלומות המשותפים בהתאם להם.


3. אחריות אישית

הנה דוגמאות לצרכים שצריכים קודם כל אחריות אישית:


אהבה- כדי להרגיש אהובים צריך קודם כל להגיע לאהבה עצמית, מי שלא אוהב את עצמו לעולם לא ירגיש אהוב.


הערכה וכבוד-כנ״ל קודם הערכה עצמית


הנאה מיחסים- צריך להכיר וללמוד איך להנות


שותפות- ללמוד להתנהל בשותפות, לתת מקום לשני, לקבל את הדרך שלו.


4. גבולות- בגלל שהגשמת חלומות זוגיים מורכבת, צריך לתת לזה מרחב, להתגמש עם החלומות והצרכים, אבל בגבול, ללמוד וליישם את גבולות הזוגיות, על מה לא מוותרים אף פעם, להבין מהם הדברים שחשובים יותר מהזוגיות.


להגשים חלומות ולקבל מענה לצרכים מבן הזוג זה מורכב, לכן הציפיות צריכות להיות בהתאם, כשמצפים להרבה, מתאכזבים שוב ושוב, שמצפים לפחות, מרוצים מכל דבר שמתגשם ולפעמים מופתעים מהגשמה לא צפויה.

מעניין לשאול- אם בעל רוצה להגשים חלומות שלועסק חדש

אבל באופן כזה שכל הבית והילדים עלי כמעט תמיד?

לא באופן ק

סטנדרטי אלא עיסוק משצריך המון העדרות ממושכת לדוגמא


אז הוא כן תלוי בי

ואם לי הז לא מתאים בשלב זה?

לא פיזית וגם לא נפשית

ולו לא מתאים לחכות עם הז עד שהילדים קצת יגדלו..

אז ?


אנחנו כן קשורים אחד לשני ..אי אפשר לעשות מה שאני רוצה לגמרי בלי איזה תאום ביננו

בעינייoo
זה פחות קשור לזוגיות ויותר קשור להחלטה להביא ילד/ ילדים


כשמביאים ילדים אמורים לקחת בחשבון שצריך להקדיש הרבה זמן לטפל בהם בשנים הראשונות, ללכת לעבוד במשהו שלא מתאים לגידול ילדים זה פחות מתאים.


לפעמים בת/ בן הזוג מסכימים לשאת בעול לבד אבל זה ממש לא דבר שהייתי מצפה וזה לגמרי בונוס.

בסדר אבל הבאנו אותם ביחד...לא 'הוא עשה לי טובהעסק חדש

או שישבנו וחילקנו תפקידים

זה היה רצון משותף


ויש דברים שצצים במהלך החיים או משתנים כמו שהפותחת אמרה

זה לא שאפשר הכל לתאם מראש

מי יודע מה יהיה ומה ירצה ומה אני ארצה


אבל נגיד שזה מה שקורה והילדים כבר כאן


אז איך אפשר להגשים את עצמי בלי תלות?

ואם לשני זה לא נכון הלקחת את כל העומס עליו ככה אבל לי זה החלום שלי?

יש תלות בסיסיתoo
במציאות


נניח ובא לי לקנות וילה עם בריכה, זה צריך להיות מותאם ליכולת כספית. אם אין לי כרגע אני יכולה לפעול שבעוד תקופה יהיה לי את הכסף.


אם רוצים לעשות משהו שלא מתאים למציאות עם ילדים צריך לקבל החלטה לא להביא יותר ילדים ולחכות כמה שנים שיגדלו.

ההבדל הואoo
שמציאות עצמית אפשר לשנות בלי תלות ברצון של מישהו אחר


רצונות של בן/ בת הזוג לא תמיד אפשר לשנות ולא בהכרח נכון לרצות לשנות אותם כדי להגשים חלומות

אבל לפעמים החלומות האלה והרצונות להגשמה עצמיתלפניו ברננה!

מגיעים אחרי שהילדים כבר כאן


לדוגמה אחד ההורים מחליט שהגיע הזמן שלו ללמוד תואר


(אגיד במאמר מוסגר שלמדתי שזה לא שחור או לבן

אני רציתי שינוי תעסוקתי, אבל הרגשתי שאני כבולה ולא יכולה לעשות שום שינוי כי בעלי עכשיו סטודנט ואי אפשר שני סטודנטים, ב"ה מצאתי עבודה שבה אמנם אני משתכרת פחות כי היא לא תלויה בתואר אבל הכישורים שלי יותר באים לידי ביטוי ואני שמחה בה.)

אין קסםoo

בהגשמת חלומות

אף אחד לא יכול להגשים חלום מהרגע להרגע


צריך לתכנן ולהתאים למציאות

אם פחות מתאים עכשיו לעשות תואר אז אפשר לחכות כשיתאים


לחכות לתקופה אחרת זה לא להיות תלויה ברצון/ החלטה של השני, אלא סבלנות לזמן הנכון.

את צודקת..אבל הוא לא מסוגל לחכות כרגעעסק חדש

רוצה את זה בכאן ועכשיו


ודעתי לא משכנעת אותו

הוא לא אטום

פשוט מאוד רוצה ומצפה ממני כנראה שאצליח להתמודד עם ההשלכות

אומר שהוא היה עושה זאת עבורי אם היה ההפך- (לדעתי היה מסכים וקורס תוך דקה וחצי..הוא מעולם לא החזיק הכלל עליו לתקופה ממושכת..)


קיצר מסכימה איתך שהשאלה היא תזמון.גם אני חושבת שעוד 5 שנים קדימה נגיד ואפילו לפני הם יותר יגדלו והמצב יותר יאפשר


רומזת למה קשה לו לחכות- קשור מאוד לצבא מילואים ומלחמה..רוצה לפתח את עצמו שם...

בעינייoo
הוא יכול לרצות


גם ילדים רוצים הכל כאן ועכשיו, אז רוצים, אני מלמדת אותם לחכות בסבלנות.


מבוגר אני לא מלמדת, אני פשוט שמה גבולות, מה מתאים לי ומה לא.


גם בעלי רצה דברים שפחות התאימו לי, אז אמרתי לא.

יש לי משהותקומה

לענות, אבל לא יודעת אם זה יעזור, כי לא לכולם מתאים להתנהל ככה.

אני ובעלי ממש שונים. בצרכים שלנו, במה אנחנו מחפשים בזוגיות, בדרך שלנו להביע רגש ובעוד המון דברים.

הגעתי לזוגיות עם המון חלומות ותמונות של איך אני רוצה שהזוגיות *שלי* תראה.

וזה לא עבד.

באמת חשבתי שיש לי בראש מודל לזוגיות מושלמת. הבעיה היא שהייתי צריכה פרטנר שחושב כמוני, וזה לא היה המצב.

כל פעם אמרתי לעצמי "אם זה היה תלוי בי זה היה נראה ככה. אם זה היה תלוי בי זה היה נראה אחרת".

והתבאסתי מאוד, והייתי עצובה מאוד שמה שיש לי זה לא מה שחלמתי לעצמי ודמיינתי.

עד שקלטתי שזה אומנם טוב ויפה שאם זה היה תלוי בי זה היה נראה אחרת, אבל כל היופי בזוגיות זה שזה לא תלוי רק בי. ואולי אני צריכה לשחרר את החלום של איך אני רוצה שהזוגיות *שלי* תראה, ולהתחיל לחיות את הזוגיות *שלנו*.

אז שיחררתי הכל. את כל החלומות וכל התפיסות על איך זוגיות צריכה להיראות. והתחלתי לחוות *אותנו*.

את מה שיש לבעלי להביא (למרות שזה לא מה שחשבתי שאני רוצה), את מה שיש לו לתת לי. את הדרך שבה הוא אוהב.

ואני לא אגיד שזה לא היה תהליך ארוך, הרבה פעמים שובר לב וכואב על מה שרציתי שיהיה והוא לא. אבל כשהצלחתי להניח רגע את החלום שבניתי לבד על הזוגיות שלנו, איפשרתי לשנינו לבנות את הזוגיות שמתאימה לשנינו.

חלק מהדברים בהתחלה הנחתי בצד לגמרי. שיחררתי לחלוטין. נגיד רצון לשיחת נפש זוגית, או בילויים זוגיים בתדירות גבוהה. מחקתי את זה לגמרי מהחלום, כי באותו זמן זה לא התאים לו.

למדתי לאהוב מחוות קטנות, למדתי לראות את הדרך שלו לאהוב אותי.

ואז אחרי ששיחררתי, לאט לאט אני מוצאת את עצמי מקבלת דברים שחלמתי עליהם בעבר ולא האמנתי שיהיו בזוגיות שלנו. אבל זה התאפשר רק כשלא ציפיתי לזה בכלל. רק כשהנחתי בצד את כל הניסיון להוביל את הזוגיות לכיוון אחד, לכיוון שלי.

זה לא היה מהיר, וזה תמיד תהליך.

היו (ויהיו) ריבים. עדיין יש פערים.

למדתי שלצד זה שחשוב ממש לדבר ולשתף, לפעמים יש דברים שצריכים לחכות כדי להיאמר, ורק אז הם נשמעים.

ולפעמים אגיד משהו והוא לא יובן, ואגיד שוב אחרי כמה זמן, ואגיד שוב ושוב עד שלצד השני ייפתח הלב.

לקח לי איזה שנתיים - שלוש רק להבין מה זה אומר לשחרר

ואחרי זה עוד שנתיים - שלוש להבין מה זה שיחרור מאהבה ולא מכעס.

ויש הרבה דברים שאני מוותרת עליהם (כל מה שלא קריטי לי)

ויש דברים שחשובים לי אבל אני יודעת שלו יותר, אז אני מוותרת גם.

ויש דברים שקשה לי לוותר עליהם, אבל יודעת שלהתעקש לא יעזור, אז משחררת בתקווה שביום מן הימים נחזור אליהם.

ויש דברים שאני לא מצליחה לוותר ואז אנחנו רבים ממש ובסוף משלימים.


בקיצור, זה מורכב קודם כל מאהבה, מהבמה שאנחנו יחד ואין דבר אחד שנכון לכולם. אחרי זה המון ויתור, הלימוד עצמי להסתכל דרך המשקפיים של השני. שיתוף, ריבים, השלמות ובסוף עוד המון אהבה.

וואי אני צריכה לקרוא את זה שובאנונימית בהו"ל

 .ממש עמוק ואמיתי

איזה מהלך עשית ואיזה דרך ואיזה גבורת נפש זה מצריך


ממש מעורר השראה


תארתהרבה את המהלך ש'לך כדי־לשחרר אחיזות לשך ולהיות במה שקיים בינכם וכו'


מותר לשאול אם את מרגישה שגם הוא כשה אותו מהלך או מהלך אחר?

כי לפעמים מה שקשה לי שבזוגיות יש צד אחד שמתאמץ  ולוקח על עצמו את כל הויתור והעבודה העמוקה והמותרת והשני לא בשל למהלכים כאלה

ויש בזה משהו מתסכל

סליחה בעצם אני לא התכוונתי לשאול על בעלך באופן אשיאנונימית בהו"ל
באופן אייש זה ברור שלא מתאים תשע י פה


התכוונתי בעיקר לתהות אם זה מהלך שצד אחד לוקח בו בעיקר אחריות או משהו

בעקרוןoo
צד אחד יכול להיות אחראי על טיב הזוגיות אם הצד השני משתף פעולה


האם זה הוגן? לכאורה לא, למה שרק צד אחד יעשה?


אבל


אם צד אחד לומד, מיישם ומביא לזוגיות טובה (לא על חשבונו, מציב לשני גבולות ברורים של שיתוף פעולה) הוא בסוף נהנה ממנה, ואז זה עוד שוני בן בני הזוג (לדעת לעשות תהליכים מול פחות לדעת)


לדעת לעשות תהליכים ולגשר בין דעות וצרכים שונים, זו יכולת גבוהה יחסית, הרבה אנשים מתקשים לעשות זאת, אז הגיוני שיהיו אנשים שפחות יפעלו בנושא.

כן רק שהז לא בדיוק כזה הרמוני ושבלוני כמו שתיארתאנונימית בהו"ל
אבל נכון ממ ש❤️
תודה רבה!תקומה

זה לא ששנינו נשארנו במקום,

אבל היה צריך שאחד מאיתנו יאפשר את פתיחת הדלת הזו אחד כלפי השני.


מסכימה עם @oo. יכול להיות שלא תמיד זה הוגן, אבל מתוך הבנה שהזוגיות זה מכלול, וכל אחד מביא משהו אחר, אז אני חושבת שלפעמים נכון למחוק את ה"הוגן לא הוגן". כי אני לא מודדת קשר זוגי במונחים של צדק, אלא בערכים של אהבה, רצון להיות יחד, יכולת לראות אחד את השני ויכולת להביא את עצמך לידי ביטוי ולהרגיש בנוח 

נכון ממש אני לא מחפשת הוגנות וזהותאנונימית בהו"ל

אני פשוט מרגישה כרגע שהוא בעמדת מבקש לקבל אחרי ששתק שנים

וזה מציב בפני מלא דרישות בעצם שקשות לי .חוסר הזדהות עם כל החלומות החדשים שלו.

גם אם לא דורש

פשוט זה מה שזה אומר..


וגם אני מרגישה שאני תמיד דברתי והבעתי צרכים שבשל חוסר ההזדהות שלו זכו לשתיקה ואפס שינוי והענות


אז זה לא בקטע קטנוני


פשוט לא פנויה נפשית להיות רק מפצה ומעניקה בלי סוף ורק עבורו

בטח אחרי כל המילואים האלה שגם ככה מחקו את קיומי -עבורו

אני מבינה אותךתקומה

ממש.

אני יודעת שזה קשה ושובר, לכן היה לי חשוב לכתוב דווקא בצורה של שיתוף אישי. כי אני לא יודעת אם זה נכון כהמלצה, אבל אולי יש מה ללמוד מזה בכל אופן, גם אם לא מהכל.


אבל באמת באמת, אתם אחרי מילואים. זה כשלעצמו אומר הכל.

בעלי היה השנה במילואים מיליון זמן, אז אני מבינה גם את זה.

ובאמת מה שבא לי להגיד לך, שזה הזמן כמה שיותר לפנק את עצמך ולמצוא מקורות כוח בכל צורה.

זה טוב לחשוב על הזוגיות, תמיד. בטח כשהמלחמה הזו מעמידה את כולנו במעין בחינה מחדש של כל מה שחשבנו שיציב וטוב בחיינו, קל וחומר על מה שלא.

אבל בגלל שזו לא תקופה רגילה, גם אין כאן כללים רגילים. ואולי באמת זה לא הזמן הנכון לעשות שינוי משמעותי שדורש הרבה ויתורים. אבל כן לנסות כרגע לפנק את עצמך, לעשות לעצמך כמה שיותר טוב, ואם זה לא יכול כרגע להגיע מבעלך (ואני יודעת ומבינה כמה שזה קשה), אז למצוא את זה במקומות אחרים, בלי לחסוך משאבים (לא רק כסף, גם זמן, או כל דבר אחר).


אני מרגישה שכאן אני כבר קצת מסתבכת עם להסביר.

אבל בתחושה שלי, מיד אחרי שחוזרים מילואים מנסים "לסדר" הכל. לתקן את הכל ולהחזיר למקום שיהיה לנו טוב. אבל מילואים זה שבר, המלחמה זה שבר, וכשזה כל כך ארוך זה שבר גדול עוד יותר. ואולי לפעמים אנחנו צריכים קצת לתת לעצמנו להיות בתוך השבר הזה, במקום לנסות לתקן אותו.

כן, יש לכם שבר כרגע במקום הזוגי. וזה כואב וקשה. אבל אולי מה שנכון כרגע זה לא לנסות לאחות, אלא להישאר בשאלות ובתהיות ובכאב.

ואת הכוח כרגע לקבל ממקומות אחרים

נשמע ממש כואבתהילה 3>

גם הפער הזה

והטלטלה כשהרגשת על קרקע בטוחה ופתאום הכל השתנה

ופתאום הוא מגיע עם שינויים ובקשות

וגם רוצה להיות בעמדת מקבל כלפייך

ואת בעצמך כאובה מול צרכים רבים שלך שלא קיבלו מענה

ובטח אחרי מילואים שבהם את מרגישה שנתת כל כך הרבה.


 

קודם כל שולחת לך חיבוק.


 

רוצה להגיד לך ממה שאני רואה בעבודתי עם נשים שהמילואים יוצרים לא מעט מצבים כאלה,

שבעצם יש איזשהי סוג של התנתקות מהמסגרת הזוגית וחזרה אליה,

שמביאה התבוננויות ותובנות וכיוונים אחרים ולפעמים הפיכות שכאלה,

וזה בהחלט יכול לטלטל ומטלטל לא מעט זוגות.


 

וזה ממש אחד ממחירי המלחמה והמילואים❤️


 

יחד עם זה, זה גם משהו שלכאורה היה מתחת לפני השטח וקיבל

אופציה להתבהר, ומעבר לזה, זה חלק מהמסע הזוגי וההתבררות המשותפת והמכוונת והמושגחת האישית שלכם, גם אם זה קשה ומייסר ממש.


 

בעיני העבודה שלך צריכה להיות קודם כל עיבוד אישי של החוויה המטלטלת שעברת.

של הכאב על תחושת המחיקה בתקופה הזאת,

של הטלטלה כשהוא אומר דברים לא פשוטים,

של הכאב מול צרכים שלך שלא נענו

של הקושי מול המקום שבו הוא רוצה עוד לקבל ממך, כשבחוויה שלך את נתת ונתת

(ויותר מזה, החויה הנשית והמבנה הזוגי הבריא הוא של הישענות וקבלה של אישה מהאיש ולא להיפך)


 

וכל זה באמת באמת כואב ומורכב לעיבוד.


 

מתוך העיבוד של הכאב אני מניחה שתהיי במקום יותר בהיר סביב כל הדברים האלה שכרגע באופן ממש טבעי מציפים.

וממקום כזה, תוכלי לבחון האם נכון או לא נכון עבורך להיענות לבקשות האלה שלו ממך,

לשתף בחויה ובכאב שלך מול הצרכים שלא נענים,

לשתף בצורך שלך ממנו כאישה שישמע דווקא את המקומות הכאובים שלך.


 

 

אחת הנקודות הקריטיות בעיני בעבודה זוגית היא ההבנה שאין סימטריה בין איש לאישה.

לא במבנה הפיזי, לא במבנה הרגשי, ולא להתנהלות של כל אחד מבני הזוג בזוגיות.

כמו שחיבור פיזי בנוי מצד אחד שהוא יותר חזק ומעניק, ומצד אחר שיותר נפתח ומקבל,

כך זה גם ברמה הרגשית.


 

יתכן מאד שעבור גבר הצורך לעבד דברים לבד ולשתף במסקנות הוא בריא ונכון. עבורך כאישה זה לא נכון.

וכן הלאה בעוד עניינים.


 

וכן צריך למצוא את הדרך להביא ולבנות מחדש את הקומה הבאה של הזוגיות, ובעיני כך נכון להסתכל על זה, לא כחורבן כלשהו אלא כהתקדמות לזוגיות יותר גבוהה ומדוייקת למי שאתם היום.

 

ומבחינת הדינמיקה הזוגית, ככל שכנשים אנחנו עושות עבודה של חזרה למקום שלנו הנשי, זה מעורר דינמיקה מאזנת בצד הגברי של חזרה לגבריות. 

אני כן אסייג שזה דורש לימוד ודיוק לעשות את זה נכון וחא באופן מוטעה ומקשה יותר.


 

וכמובן חשוב מאד במידת הצורך לקבל סיוע, אישי או זוגי.


 

בהצלחה רבה

 

וואוהרקולסית
ממש עוררת בי השראה. תודה!
תודה רבה❤️תקומה
וואו, פתאום נופל עליך משום מקום כזה דבר...כתבתנו

חיבוק על התחושה שהכל מתערער, ומה שחשבת שיש לך הוא בכלל משהו אחר.

זה באמת מציף דברים מאוד רגישים וצריך לגשת לזה בחוכמה.

יש פערים מובנים ביננו הנשים לבין הגברים, ויש כל מיני דרכים ללמוד לגשר עליהם.

יש ספרים (אני קראתי וממליצה על גברים ממאדים נשים מנוגה, לצאת מהדעת של הרב יהושע שפירא), יש הרבה חומר קריאה ושמיעה גם ברשת, אני לא מספיק מכירה כדי להמליץ על משהו מסוים, אבל מאמינה שגם מחיפוש די פשוט בגוגל כבר יעלו לך תוצאות רלוונטיות (נגיד- "פערים בזוגיות") ואפשר גם לפנות ליעוץ זוגי. זה לפעמים נשמע כאילו יעוץ מתאים רק למי שעומד להתגרש או המריבות קשות ולא יוצאים מהן, והאמת שכשאנחנו פנינו ליעוץ (אחרי כ15 שנות נישואין וגם לא ממקום של רגע לפני פירוק אלא לנסות להתקדם ממקום שקצת דישדש), גילינו שקיבלנו כל כך הרבה הסברים וכלים בסיסיים, שלמרות שבעלי היה מאוד מסויג בהתחלה מלגשת לזה (מה *אנחנו* זוג עם בעיות??) כשסיימנו הוא אמר, זו ממש בשורה, יש הרבה דברים שצריך להכניס להדרכת חתנים/ כלות בכלל מרוב שזה בסיסי.

ושוב אתייג את היועצת שאליה פנינו והיא פה ואפשר גם לקרוא תגובות שלה מהכרטיס האישי ולהתרשם קצת מהם הכלים שעליהם מדובר

@נגמרו לי השמות  האלופה.

שיהיה לכם הרבה בהצלחה, ושמהמקום הזה תצמחו ותתחדשו ותעמיקו בקטע הטוב והמשמח 💜

תודה רבה...אנונימית בהו"ל

שנינו התחלנו תהליכים

אני לא המשכתי כי באמת עוברת מסעותתת כל יום..המפגש הבשועי לא הכיל את זה זה לא היה אפקטיבי

וגם לא מצאתי מישהי שהיתה מדויקת

לי

מחפשת עדין ואם אמצא כן אעשה


לומדים בקורסים ועוד

מצטרפת ממש להמלצה על נגמרו לי המתוקה והמקסימה!!!דפני11
תודה רבה יקרה 🙏❤נגמרו לי השמות
תודה רבה אהובה 🙏❤נגמרו לי השמות

מרגשת שאת

כל פעם מחדש 🙏

ואי קראתי תחפושות זוגיות בהתחלהלב אוהב

זה כואב, באמת קשה... שולחת חיבוק 

 

אני נולדתי לסביבה ששונה ממני, המשפחה, הדודים, כולם היו מאוד שונים ממני באופי

ולקח לי זמן למצוא אפילו חברות בסגנון כמו שלי

 

אז כשזה הגיע לבן זוג שוני זה היה מבחינתי טריגר רציני

וחיפשתי כמה שיותר דומה, זה היה בגדר נס...

 

בכל אופן, לפי ההתבוננות שלי בזוגות לאורך השנים

הרוב מאוד שונים

לא יודעת אולי זה מה שמושך כנראה,

מצד שני תמיד אפשר למצוא מה שמשותף

עצם זה שאפשר בכלל לתקשר ביחד על דברים לעומק

גם אם יש שוני בדעות ובהשקפות בעיניי זה עדיין משהו גדול

 

וגם מצד הנתינה, אם יש אהבה וחיבור ראשוני

אז המחוות אחד לשני מעצם זה שיש בית ביחד

ובתוך הבית הזה יש המון שאפשר לעשות אחד לשני

זה לשכעצמו מאוד מקרב

 

אבל באמת חשוב מאוד

לשמור על לא תעשה כלומר לא לדרוך על היבלות של השני,

ותעשה- לכבד, הרבה כבוד למילים שהשני אומר, לזמן שהוא צריך, למרחב שהוא צריך ולצרכים שלו.

 

ואת שני אלו צריך ללמוד, לחקור ולבדוק ולתקן כשצריך

 

מזדהה עם מה שכתבת על עצמךאנונימית בהו"ל

גם כתוצאה ממסע ארוך לשי ותובנות

חיפתשי ממ שמישהו דומה לי

בכלל לא חיפשתי את ההפך

וחשבתי שמצאתי

כי באמת י שביננו הרבה דמיון


אבל הנשה הזאת חשפה את הבלתי אפשרי

בחיים לא צפיתי את כל מה שעלה בה


מייחלת להיות כבר בעוד כמה נשים קדימה

כל כך כל כך

אין לי כבר כח למסע השוחק והכואב הזה


ותודה ממש כתבת יפה ןנכון

ואי...לב אוהבאחרונה

אז זה באמת עוד יותר קשה אפילו 😞

מאחלת ממש הרבה כוחות, והצלחה!!!

בעיניי זה די ברור שבזוגיות יש שוני והוא קייםהמקורית

משחר הבריאה

לא יודעת מה השינוי שבעלך עבר, אבל אם בעבר הוא היה במקום מרצה והתחבר לעצמו, אז קודם כל זה בסדר כי מקום מרצה הוא לא מקום שמחובר למהות הגברית.

יכול להיות שהשינוי קורה בגלל שהוא נאטם רגשית מדברים שהוא עבר, ואז צריך לתת זמן לסכר שוב להיפתח ועכשיו צריך ללכת צעד קדימה ולהבין 2 דברים:

1. השוני הזה נורמלי

2. ניתן לגשר עליו

עכשיו השאלה היא איך בעצם

אני בדיעה שגבר תמיד צריך להיות הכתובת למענה רגשי ותמיכה באשתו, זו בעצם עמדת הנותן שהוא אמור להיות בה. אבל צריך לעבור לשם בעדינות ולאו דווקא להתחיל מהמקום הרגשי, שהוא הפנימי יותר.. אפשר להתחיל בהישענות ממקומות אחרים שיחברו אותו לשם ואז להגיע לעניין הרגשי. וזה בסדר אם זו תהיה עבודה רק שלך בעיניי בתור התחלה והוא ימשיך את הפלואו משם.

אבל בתור התחלה, אני כן חושבת שאם תוכלי לדבר ב׳שפה שלו׳ מבחינת הרגש זה ייתן גם לך חוסן ויכולת להיות אסופה ולנהל רגשות

תודה רבה 💖 כתבת מאוד חכםאנונימית בהו"ל
אני מרגישה שיש פערים שנתפסים גדולים יותר ממה שהםשופטים

לא כי הם לא משמעותיים, אלא פשוט  כי אפשר למלא את הצורך הזה במקום אחר.

זה כן מחייב לוותר על התפיסה שלך של זוגיות ולהבין שלאהבה יש כמה דרכים לבוא לידי ביטוי ולא רק הדרך שבה גדלנו או חלמנו להיות בה היא הנכונה..


אבל קודם כל צריך לוותר על השיפוטיות,  להאמין באהבה שלו אלייך ושהוא רוצה בטובתך.

אחרי זה אפשר וצריך שידע מה חשוב לך ומה את צריכה, אבל לא בהכרח כדי שהוא יעשה את זה,  אלא כדי שיהיה שותף.

כן, ועכשיו כשהוא חזר מעוד סבב במילואים: אוווף!!נהורה

אין לי כח אליו!!!!!!


נפגע


לא מבין אותי


היום יש לי מקווה


ואין לי חשק לאיש הזה עכשיוווווו


מעוצבנת עליו בטירוף

(והוא עליי)


לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

ואני אגיד לך עוד משהושוקולד פרה.

וחא יודעת אם זה רק אצלנו באפרת/גוש עציון

אנשים פה מחייכים זה לזה ואדיבים בלי שמכירים בכלל.

נכון שיש פה פתיחות רצינית, וזה ע"י הקפדה במצוות

אבל יש פה דרך ארץ חבל"ז.

אנשים כל כך נעימים. עוזרים לך חינם אין כסף, בסבלנות, בחיוך.

אולי זה בגלל שותפות הגורל של המתנחלים

יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234

אשמח להתייעץ:

לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.

במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.

האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏

לא מהמקצועות שציינתאמאשוני

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון

פסיכודידקטי?

דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון

צריך אבחון פסיכודידקטי

את טועהרוני 1234

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

בדקתי שובמתיכון ועד מעון

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

 

עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם.  ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה. 
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

 

 

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

 

אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה. 
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

 

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

 

 

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

 

 

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

 

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).

תודה רבה!

אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.


מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי  וקיבלנו אישור. 
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.


מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כדאי לקראת הבגרויותאורי8אחרונה
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת. 
אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

לבן שלי יש - גם לו לא מציק בכללשושנושי

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

תודה!מתואמת

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

כן זה קשור למזג אוירבוקר אור

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

לגמרי קשור למזג אווירשושנושי

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אם לא מציק לה124816

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

לבת שלי יש, בהתחלה לא הציקמעיין34

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.


סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...


חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אמאל'ה בולשושנושי
אני באופן כללי לא מתנגדת לתרופות, אבל ספציפית במקרה של האטופיק המשחה רק החמירה את המצב. 
אני בכללי לא נגד טיפול חיצוני, מסתבר שהוא גם מזיקמעיין34
לא בטוח, אצלנו פתאום הייתה החמרהיראת גאולה
כאילו ממש פתאום, ולא מרחתי שום משחה שגרמה לזה. אולי היה טריגר שאני לא מודעת אליו.
תודה רבה לכולכן!מתואמת

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

אקווה קרם, קונים בבית מרקחתיראת גאולה

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

תודה רבה!מתואמת
אני גם ממליצה עליובוקר אור
ומוסיפה שגם הגענו פעמיים לסטרואידים ולילד שלום.. לפעמים אין ברירה.. 
לנו נתנו מרשם אליו עם אטופיק(אהבת עולם)

ממליצה גם על אמול במקלחת.

נכון, הוא מעולה!קנמון
אני קניתי שמן אמבט וקרם לחות של לה רוש פוזהיעל מהדרום

לק"י


אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

שנייה דעה שונה מכולן, לבת שלי המשחות הצילו את העורחמדמדה

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת


אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

תודה!מתואמת
ההבדל הוא שהבת שלך באמת סבלה... אז טוב שמצאתם איך לעזור לה!
כן זה היה פתרון יחיד שעבר ב"ה אני מברכתחמדמדה
את אותו רופא

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

וואו. טוב לדעתאחת כמוני

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

שוב תודה רבה לכולכן!מתואמת

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

לנו עוזר הסבון "אמול"כל הישועות
ומצטרפת להמלצות על אקווה קרם.
האמת שאמול לא כ"כ מומלץ לאטופיק. יכול אפילו להחמיראמהלה
יכול להיות קשור124816

יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.

הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.


וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.

אותנו הציל הסבון הירוק של "אדרמה"קנמון

הוא יקר מאוד

אבל היחיד שעזר

(וניסינו מלא לפני).

אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם

ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.


גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.


ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:

קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).

היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).

בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..

בריאות!

צריך להיזהר עם הורדות מזוןאורוש3
כי נכון שאטופיק זה ממשפחת האלרגיות אז יש יותר נטיה. אבל עם נטיה והמנעות עשויה לפעמים חלילה להתפתח אלרגיה אמיתית מסוכנת. לא הייתי מורידה בלי יעוץ ומעקב. וממשיכה לחשוף בקטנה. 
האמת שאין סיכוי שאוריד לה את הדברים האלהמתואמת

כי זו בערך התזונה היחידה שלה (קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)

אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...

בטח שקמח כוסמין זמיןאורוש3

אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.

אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.

תודה רבה!מתואמת
תודה רבה לכולן!מתואמת

מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦‍♀️

ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?

כן זה גן רצסיביחמדמדה
אצלנובשורות משמחות

היה דומה למה שתיארת

זה כן היה אטופיק

לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה

אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך

עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!

אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי

איך עשית לה ניקוי רעלים? בליווי?מתואמת
האמת שלא רואה את עצמי עומדת לא בזה ולא בזה...
כןבשורות משמחות

עשינו בליווי

ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל

עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום

אני מבינה אותך!

אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?

הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.

אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים

אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.

תוכלי לפרט קצת על הניקוי?איך?איך?
נשמע מעניין ממש
ואי זה כל כך קשההההמעיין34

בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן

בגדים 100 % כותנה

אבקת כביסה אורגנית

סבונים אורגנים

לשנות את כל חומרי הניקוי בבית

זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית

וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה


ואי מאתגר ברמות 

מעתיקה לך לפה מה שכתבתי מנסיוני..... בהצלחה יקרהאמהלה

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

 

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

פעם קודמת שקראתי את זה, ממש עזר לי עם הילד. תודה לשושנושיאחרונה
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

כנראה שהכל ככה בחיים.. אונמר
השכבות של כמה ילדים, איך מתנהל אצלכן?איך?איך?

יש ילדה בגן, עייפה מוקדם

ילד שובב מאוד במעון, ישן שם ועייף מאוחר

ועוד תינוק קטן בן שלושה חודשים שלא כל כך רגוע בערב

יש גם ילדים גדולים שעוזרים כל היום אבל בשעת ההשכבות אף אחד לא פנוי מכל מיני סיבות

ואז אני מוצאת את עצמי עם ילדה עייפה מאוד

ילד שבוכה מלא או עושה הרבה בלגן במיטה במשך יותר משעה

ותינוק שרק רוצה לינוק ולהיות על הידיים כל הערב

בעלי לא נמצא בבית בשום ערב

אני כבר מתחילה להתייאש, כל ערב נגמר בבכי של שני הקטנים ושעות של השכבה (כשהקטן נרדם אני סוף סוף פנויה להתחיל עם ההשכבות של התינוק. לא יכולה לעשות את זה במקביל כי זה בחדרים שונים)

אין לי זמן לעצמי וזמן לשאר הילדים

אשמח לרעיונות איך אפשר לעשות את זה יעיל וקל יותר

כשהייתי עם תינוקהשם שלי

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.


כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.


יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

גם אני עזרתי במנשא עם תינוק ופעוטמצפה88
לצערי אין כל כך אפשרות לעזרה מהגדוליםאיך?איך?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אין אפשרות לבקש מהם להשכיב אותו?אמאשוני

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?


השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.


הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.


אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

לפעמים הם לא בבית בכללאיך?איך?
אבל באמת אנסה לראות אם ילך שלפחות חלק מהפעמים כשהם בבית ישמרו עליו בזמן שאני אבל משכיבה את הגדולה יותר.אני קצת חוששת שאם אעשה ככה וכשהילדים הגדולים לא בבית אשכיב אותם ביחד זה יבלבל את שניהם
אז אולי כשהם לא בבית תשימי לו סרט או משהואמאשוני

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.


 

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

הוא לא יושב לשניה 😀 אין סיכוי לסרטאיך?איך?

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

אולי משהו תנועתי אבל שלא מסוכןטארקו

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר


ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

רעיונות טוביםאיך?איך?

אנסה אולי לשים לה סיפור

הלוואי ויעבוד

אמן! אולי תסבירי להטארקואחרונה

שהיא גדולה

אז תשבי איתה איקס זמן

ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..

ותשמעי איך היא מרגישה עם זה

כששמתי במנשא זה היה בעמידה או הליכההשם שלי
הייתי שמה מקדימה.
תודהאיך?איך?
אנסה
לשחרר את ילד המעון משינה מוקדמתיעל מהדרום

לק"י


את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.


בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.

הבעיה זה מה הקטן יעשה בינתיים..איך?איך?
הוא לא יכול להיות רגע בלי השגחה ואין מי שיהיה איתו 
הבנתי. אז אולי עם משחק לידך בחדר?יעל מהדרום
גם עם משחקים הוא לא יושב יותר מחצי דקה😆איך?איך?
כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34

כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות,  הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.

הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,

אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.

אוף

פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר

מבאס ממש

אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אז זה מצידםתהילנה

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

הכי נוח לא להסתירמעיין34

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת


 

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34אחרונה
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
אשמח לכל טיפ לצלוח מקווה ללא הבעל🩷ניק חדש2

3 ילדים קטנים.

בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.

בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.

הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.

ושישי אין סיכוי

כנל מוצ"ש.

אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.


בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?

מתי הילדים הולכים לישון?השם שלי
יהיה לך זמן להתארגן אחרי שהם ישנים?

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?


לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

איפה הם ישנים אוליניק חדש2

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

 

יש מקווה אחר?יהלוםנוצץ

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.


אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

יש. אוף מבאסניק חדש2

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

לגבי הסכיןכחל

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חולצה שלו לא תעלה עליניק חדש2

חחחחחחח

תודה אבל

חח עכשיו רואה שלא צריך ללבוש את זהכחל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

תודה🩷ניק חדש2
סכין חד פעמית או חולצה של הבעל.רק לרגע 1
מההה? סכין או תהילים?בת מלך =)
לא שמעתי על זה.. יש למישהי כאן הסבר לעניין? ציטוט ממקור כלשהו?

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

בשביל שמירה ממזיקים ח"ונפש חיה.

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.


אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

זה משהו קבלישלומית.
לא כולם נוהגים בזה 
הבייביסיטר שאמורה לישון פה איתיניק חדש2

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

וואי מחזקת אותך כן לנסות היוםSheela
כי נשמע ששום יום לא ככ נוח

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

אני עוד כמה דק יוצאתניק חדש2

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים אצאלהלההניק חדש2
היה פשוט סיוטניק חדש2

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אוףףףף❤️❤️❤️❤️וואלה באלה
מעריצה שלך!!!!🫂❤️סטודנטית אלופה
את מדהימה!!
אויש אבאלה סיוט!!! חיבוקקקקאוהבת את השבת
וואי איזה חוויות מטלות! 😭באתי מפעם

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

מהממת🩷ניק חדש2
תודה
וואו איזה ערימה של תקלות!!!! וואו איזה קשוח!!!!!!רקלתשוהנ
וואייי ❤️❤️❤️❤️❤️אונמראחרונה
אמןןן כל הכבוד לך איזה מלכה!Sheela
מה יש לעשות בבית שמש עם ילדים?מולהבולה

חוץ מאיקאה

סוג של אטרקציות 

מוזיאון הטבע התנכיעכבר בלוטוס
גיסתי היתה שם והמליצה לנו ממשקנקן שבור

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

White pool, מוזאון הטבע, באולינג+ מכונותעדיין טרייה
לא כל כך הבנתי את המחירים סטייט פולמולהבולה
כתוב באתר 40 שח לשעה .זה הגיוני?
כן. זה המחיר.אונמר

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

מוזיאון המשטרהחילזון 123
יש פארק גדול. נדמה לי נקרא ירמות, אבל לא בטוחה במאה אחוז
מוזיאון המשטרה נהדר!טארקו
פארק האקליפטוסרוני 1234
גם ממליצה!! מקום מהמם וכייפי,מלא מים ויש גם מתקניםיעל...
יש משחקייתבשורות משמחות

וידיאו ממש שווה איפה שקצפת אז בסוף השדרה

ובבוקר יש להם חבילת משחק טובה לילדים

אתם עם אוטו?נופנופ

אם כן, אז יש את מערת הנטיפים לא רחוק

אם אתם בקטע של מעיינות, יש מעיינות בסביבה

 

יש גם את מיני ישראל לא רחוק

אבל הוא יחסית מוזנח, ככה שאם את לא משיגה כרטיסים בזול ממש לא כדאי לדעתי

כמה רעיונות איזה אלופות!!!מולהבולה
מוזיאון המשטרה שווה? לא מצליחה לדלות מידע
אנחנו נהננו ממנו מאודטארקו

היינו עם ילד בן שש+ (וילדה בת שנה וחצי שזרמה איתנו)


מקבלים ביגוד של שוטרים

יש בחוץ כל מיני רכבי משטרה שאפשר לשחק בהם

ובפנים יש כל מיני שלבים של ההיסטוריה של המשטרה בארץ, מלפני קום המדינה לדעתי..


יש מין כתב חידה כזה בטלפון שעוברים בין תחנות, ממש חמוד- הבן שלי ממש אהב את זה

החדרים מעניינים, יש הדרכות קוליות וסרטונים ובסוף מקבלים תעודה


יש גם קליפ אקשן כזה שאמור להיות תלת מימד מגניב, כשאנחנו הגענו החלק הזה היה בשיפוץ אז לא היינו, חברה אמרה שהילדים שלה התלהבו.


מתאים ליותר גדולים גם לדעתך?אורוש3
כן בהחלטטארקו
חושבת שמתאים הכי לגילאי יסודי
תודהאורוש3
ממש נחמד אבל זה בערך שעה אז צריך לשלב עם עוד משהועדיין טרייה
לגבי מוזאון המשטרהברונזהאחרונה

יתאים לילד בן 4 וילדה בת שנה ו8 חודשים?

או סתם מיותר?

אולי יעניין אותך