א. אין לך או לאף אדם אחר, שום אפשרות לדעת "כמה היא סטרייטית". זה שהיה לה חבר שהיא אהבה, העובדה שהיא התלהבה מבנים באופן "אמיתי ואמין" - יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שהכל היה כלפי חוץ בלבד בגלל חוסר קבלה פנימי או חוסר קבלה מהמשפחה / סביבה.

ב. יש אפשרות שהיא ביסקסואלית, ואז בעצם "כל התשובות נכונות". היא גם מתלהבת מבנים, גם אהבה את החבר שלה, וגם יכולה להיות מאושרת בזוגיות עם שותפתה לדירה.

במילים אחרות, העובדה שהיא אוהבת בנים לא מעידה בהכרח שהיא לא אוהבת בנות.

ג. "אין לה שום יכולת להכיל רתיעה של אנשים מצורת החיים הזאת" - למה שהיא תכיל אנשים שנרתעים ממנה? האם הם מנסים להכיל את זה שהיא נרתעת מאיך שהם מתנהגים אליה?

ד. אי אפשר "לחלץ אותה מזה" אם היא לא רוצה "להיחלץ מזה". כל ההסתכלות הזאת עליה מלמעלה, כאילו היא מסכנה וזקוקה למשפחה הנרתעת שלה בשביל שתגאל אותה מעצמה - בטח לא תקרב אותה לשום מקום וגם לא תעזור לכם להיות בקשר טוב איתה.

ה. נשמע מדברייך שאת לא מאמינה שהיא באמת נמשכת לנשים, אלא לדעתך זה מן מרד נעורים מאוחר. אם זה נכון, אז לא כדאי להפחית את עוצמת הלהבות בשביל לתת למרד לדעוך?

ו. אם היא באמת ביסקסואלית ויכולה להיות בזוגיות מאושרת עם גבר, אז זה עצוב מאוד בעייני אם היא לא תעשה זאת (או לפחות תשאף לכך). 

גם מהבחינה הדתית וגם כי לה עצמה זה יהיה יותר קל (חיים בזוגיות סטרייטית הם הרבה יותר פשוטים מזוגיות להט"בית בכ"כ הרבה היבטים).

לכן, חבל שמריבות וכעסים יגררו אותה להפוך את זה לעניין עקרוני, בלי יכולת לרדת מהעץ.

זה עניין לאנשי רוח ואנשי מקצוע.

@פשוט אני.. כתב יפה, אין לי הרבה מה להוסיף.

רק משהו אחד נוסף, זו לא התמודדות שהיא בחרה בה. ואולי היא שמחה במצב הנוכחי ואולי לא.

אנשים נוטים לחשוב שזו אשמת הבנאדם. אז לא, היא לא בחרה בזה ואי אפשר לדעת איך היא מרגישה עם עצמה.

אל תאשימו אותה או תגידו לה שהיא לא בסדר. לקשר שלכם זה לא יוסיף, ולגרום לה להשתנות בטח שלא.

אני באמת חושב שהאדם ""אשם"" (מילה לא מדוייקת, יותר נכון להגיד "בוחר" או "אחראי" במידה משתנה) בהכל. גם במה שאנשים חיצוניים עושים לו. אבל הוא לא מאמין בזה ובטווח קצר זה לא עוזר לו. מבחינתה היא לא בחרה בזה וזה המציאות שלה כרגע.

ובדיוק באתי להגיב לתגובה המקורית שלך. לא נורא.

 נערוך ונכתוב חדש

המצב הנתון לא נתון לבחירתנו. נכון. גם אם הוא יושב על מאפיינים אישיותיים וגם אם קיבלנו את זה מההורים שלנו.

אבל בטווח ארוך יותר -

כלומר - כשמגיעים לטיפול (לאו דווקא של איש מקצוע, גם סתם האדם לבד עם המקלדת או הדף שלו כשהוא מנסה להבין מה קורה) אפשר להבין שא' גרם לב' ולכן אפשר לשנות את א' ולצאת מהמצב ש אני תקוע בו.

אבל בזמן אמת, האדם הרגיל, באמת לא בחר בזה וזה המציאות שלו.

ויותר מזה - כשאני אישית רואה סיטואציה של מישהו שתקוע במקום שאני רואה "איך הוא הגיע לשם" באמת לא יעזור להגיד את זה. קודם כל לקבל את המקום שלו. אחר כך אפשר לנסות לדייק איתו (אם הוא רוצה) איך יוצאים משם לפעם הבאה.

יש הרבה דברים שכן, כמובן.

אפשר באמת לקחת אדם שיש לו טראומה מכלבים בגלל שכלב הפחיד אותו בגיל 3, ולגרום לו להפסיק לפחד ואף לאהוב כלבים.

וכן אפשר לקחת אנשים עם פוסט טראומה ממלחמה ולעזור להם להשתקם.

אבל יש דברים שבהם אפשר לעזור להיטיב עם המצב אבל לא עד מצב של "החלמה" מלאה, ויש מקרים שבהם בכלל לא ניתן לעשות שינוי.

כמאמר המשפט הידוע (שאינו יהודי אבל עדיין יש בו הרבה מן האמת)

אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,

אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,

וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

שאת הנתון אי אפשר לשנות

את העתיד אפשר לשנות

ולהתחיל לנסות, בידיעה שלא הכל יצליח וזה בסדר.  גם אם אי אפשר להחלים ממשהו (ע"ע קשיי קשב או קשיים חברתיים) אפשר לצמצם את ההשפעה שלהם ולהבין מתי הם מפריעים יותר.

של נטיות מיניות (מה לעשות, זה נושא השרשור... לא באשמתי).

אני חושב שבמקרים מסוימים,

אפשר לגרום לאדם שבאופן טבעי (כלומר לא בגלל טראומה וכו') לא נמשך למין השני, להרגיש סוג של משיכה.

זה כנראה אף פעם לא יהיה כמו אצל אדם שעבורו זה טבעי ללא כל מאמץ, אבל עדיין זה משהו.

אני גם חושב שבמקרים מסוימים, אפשר ללמוד "לשלוט" במשיכה לבני המין שלך. לא יודע אם להפחית זאת המילה, אבל כן לשים בקונוטציה מסוימת.

אבל בהרבה מקרים אחרים - לא. לא ניתן לשנות אף אחד מהצדדים האלה (משיכה לבני מינך, חוסר משיכה למין השני).

מה שכן, אם מדובר במי שיכול לבחור (כלומר ביסקסואל, וכמו שלדעתי רלוונטי לגבי מושא השרשור הזה) - אני מאמין גדול מאוד באפשרות לנתב את הבחירה למקום שרוצים. אני מכיר כאלה (גם דתיים) שאומרים "אני דתי ביסקסואל, אבל מה לעשות שהתאהבתי בגבר? זה לא באשמתי", ולדעתי זה לא שונה מאדם שיגיד שהוא התאהב בגויה ו"זה לא באשמתי".

כן, יש לך את הבחירה, ואתה בוחר מה לעשות איתה ואתה בוחר ללכת לצד מסוים במקום לצד אחר.

אני לא אשנא אותך חלילה ולא ארצה ברעתך, אבל זה כואב לי ולדעתי זו פשוט בחירה לא נכונה.

אבל כשמישהו לא נמשך למין שלו, אתה לא יכול להגיד שהוא בחר בזה. ולפעמים הוא סובל מזה יותר משנדמה לך.

ידוע פה שאתה אוהב לפתור דברים בעזרת כתיבה. אבל לא תמיד זה עוזר, ולא לכולם. כתיבה לא יכולה לשנות את הגובה שלך, נכון? באותה מידה לא את המשיכה של האדם

וגם אם יש משהו שגרם למשיכה שלו להיות שונה מהרגיל, לא תמיד כתיבה תעזור לזה, ולא תמיד האדם מעוניין לשנות את זה.

יש מקרים שמצה מתקבע בגלל טראומה, וזה לא יכול להשתחרר. בין אם כי זה ממש מתקבע מיד, ובין אם בגלל שעבר זמן וזה גרם לקיבעון.

בכל אופן אם היא נמשכת לנשים, אין מה לעשות עם זה כ"כ. לקבל אותה איך שהיא, להיות שם לעזור לה.

לא לנסות לשנות לה בכוח את הנטיה.

היות ואנחנו מדברים בתוך עולמה של תורה, אז אפילו אם המסקנה היא שזה דבר שאי אפשר לשנות (ולא הייתי רץ לקבוע מסמרות בזה, כמו שנהוג כיום במערב) הרי שההלכה עדיין אמרה את דברה. הדבר הוא אסור, ואין לעודד אותו ובטח שלא לאמץ אותו.

זה יהיה כמו ממזר, למשל. עובדה שיש לה משמעות הלכתית. מי שיגלה שהוא או היא נמשכים לבני מינם, יצטרכו להצדיק עליהם דין שמיים. אבל האמת והחובה הדתית בעינה תעמוד.

ולמרות שבזה אנחנו מאמינים, אי אפשר להכריח מישהו להימשך למין אחר. אין מה לעשות. בדיוק כמו שאותך לא יצליחו לשכנע להימשך לגברים.

וקיום ההלכה שלה זה לא עניין שלנו

א. המשפט הראשון שלך מראה שלא הבנת את מה שכתבתי.

ב. המשפט השני שלך מראה שפספסת את העובדה שפורום ערוץ 7 הוא פורום דתי לדתיים. וגם לא הבנת את מה שכתבתי לגבי זה.

ובין לעודד את מעשיו. זה שאני אוהב מישהו אע"פ שהוא בוחר בחירות שגויות בעיניי, והוא יודע שאני חולק עליו בזה, ואעפ"כ זה לא מפריע לי להמשיך לאהוב אותי כי הוא הבן שלי, זה לא סותר.

זה לא ניתן לשינוי.

אם האדם עצמו מבקש - יש כלים בעולמות שיכולים לעבוד (כתיבה שהזכרת זה רק אחד מהם, אבל יש עוד). ובכל אופן כל עוד הוא לא מבקש ורוצה אני יכול רק לקבל את מצבו כמות שהוא. זהו. בטח שלא להילחם בו כדי לשנות אותו.

אם היא הייתה כותבת, הייתי יכול (או אנשים שמוכשרים בזה ממני) לנסות להקשיב למה שהיא אומרת ולחפש נקודות בחיים שלה שהביאו אותה למקום הנוכחי.

אמרנו בעיות עם האם - זה סביר. אולי היא לא רוצה לאמלל גבר, אולי היא B כמו שהוצג פה ואולי קרה שם משהו אחר שאפשר לאתר ולנקות. אני לא יודע. אין לי מושג.

אבל כרגע העניין זה שהיא במקום ש(כאילו?) טוב לה, ואת מנסה להשתלט על החיים שלה מלמעלה.

כלומר העניין זה לא "למה היא כזו" אלא "למה את אכפת לך".  וזה פוגע בך הרבה יותר מאשר המצב הדפוק (לטעמך) שלה פוגע בה. בסוף היא אדם בוגר שרשאית לעשות את הטעויות שלה בעצמה, ואת לא יכולה להתערב כיזה פשוט לא עובד. וזה מזיק לך.

אף אחד לא תקף אותה אישית בשום צורה בהקשר של צורת החיים הנוכחית שלה

למעשה ,בפועל, המשפחה,מי שמודעים לזה, אפשר לומר מתכחשת לזה וממשיכים כרגיל ומקבלים אותן בבתים כמו חברות רגילות סטרייטיות.

היא מעולם לא טרחה "לצאת המהארון" ,הן נראות צמודות אחת לשנייה יותר מחברות רגילות וכך אחד ועוד אחד ועוד אחת הבינו על מה מדובר

ואלו שהבינו דיברו על זה רק בינהם כדי לוודא שהם מבינים נכון את המצב, זה נשאר במעין סוד כזה שלא מדברים עליו כי לא  יודעים איך לגשת לזה כשהיא עצמה לא טרחה לספר שום דבר.

ההתנפלות שלה והמחיקה של אנשים באים אחרי הערות אגביות כלליות אפשר לומר תמימות אפילו על תופעת הלהט"ב

הכי אישי זה הערה כמו "הידיד המגעיל ההומו של xx.."

-על ידיד שמחצין מאוד את ההומיות שלו בלבוש בדיבור,נו, אתם בטח יודעים למה הכוונה..

ההחצנה דוחה.מה לעשות?

לא רואה בעיה ברתיעה מצורת חיים כזאת

אפשר להרתע מדבר אסור או התנהגות לא ראויה

הרתיעה עצמה לא אומרת כלום על צורת היחס לאדם עצמו.

עד לא לפני הרבה זמן לא היו לה ידידים מהסגנון הזה ופתאום היא מוקפת ביותר מדי כאלה.מבחינתי זה יציאה לתרבות רעה אבל לא נשמע ממני כלום על זה.בחוויה שלנו היא כאילו התהפכה במכה אחת והיא נוקטת בגישה אפילו אלימה בלי התראה ובלי להסביר שום דבר.

לגיטימי שחברות שגרות יחד הן יהיו יותר קרובות.

ואולי זה עורר בה תהיות על הנושא ולכן היא יותר רגישה בזה

בנים קצת קרובים זה גורם לחשד שהם הומואים, מובן.

בנות חופשי מתחבקות והכל הכי קרוב, בלי מחשבות כאלו בכלל. ככה זה בנות.

בסדר?

אתם קובעים דברים מתוך המקום האישי שלהם, אתם קוראים כמה משפטים וכבר הכל מסתדר לכדי תמונה שלמה.תנו קצת קרדיט לאחרים.

זה באמת לא המקום לשאלות כאלה.

בכל אופן סליחה, ניסיתי רק לעזור, וחלילה לא לפגוע במשהו שכתבתי.

מתנצלת🙏

אני מדבר על השאלה שלך שאת מנסה לעזור לה כשלא ברור שהיא מנסה לצאת מהמצב שלה. כשהיא תרצה לצאת ממנו יהיה אפשר לעזור לה. כל עוד "טוב" לה שם אז זו הבחירה שלה וצריך לכבד ולהתקרב או להתרחק לפי הצורך שלנו.

אלא מה נכון להביע בפניה.

אם אמירות שמבחינתכם הן אמירות תמימות, גורמות לה להרגיש מותקפת, ולצאת למתקפת נגד, אז הכי פשוט זה לנסות לא לומר אותן בפניה.

אני מבין שיש רצון לחופש להביע את דעתכם, וליחס יותר סובלני מצידה, אבל לא נראה לי שנכון לנסות לדרוש ממנה את זה כרגע.

[אם חלילה יתברר שזו לא תופעה חולפת, אולם יהיה טעם להעלות את הנושא של היחס שלה למי שלא מסכים עם דרכה, אבל כרגע המשימה העיקרית נראית לי לנסות להקהות את תחושת ה'אנטי' שלה.].

של בעלי נטיות הפוכות שמסתירים את זה ע"י שהם עושים את עצמם נשמכים מאוד ובאופן בולט למין השני.

חבר קרוב סיפר לי על חבר כיתה שלא הפסיק לדבר על בנות ולהתעסק עם בנות, עד שיצא מהארון.

היה לי בפלוגה בסדיר חייל שנחשד ככזה.

יש גם הומואים ולסביות רבים שמתחתנים כדת משה וישראל, לעיתים ללא ידיעת בן/ת הזוג.

לפני 4 שנים יצא סרט מעניין על הסיפור הזה:

אני לדוגמא עובד במשלוחים

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.