ספר קריאה, לא תיאוריה שיטתית מדעית.

ייתכן שהיה אפשר לכתוב סיפור יותר אחיד ללא חורים, אבל אז הוא היה פחות מהנה ומן הסתם עמוס מאוד בפרטים מייגעים.

פשוט חיים עם הקושיות בסיפור וממשיכיםלקרוא הלאה, כמובן שתמיד אפשר לתת תירוצים.

יש לי עוד בעיה בעלילה - אם יש 5 בנים בממוצע בשמה אחת בגריפינדור, אז בערך זה 5 בנים ו5 בנות לבית, כלומר 40 תלמידים לשנה, כלומר 210 תלמידים בכל הוגוורטס. זה אומר שכל עולם הקוסמים באנגליה הוא 2000 איש מקסימום ומן הבתם פחות. (וזה אם נאמר שכל המשפחות הם 10 נפשות ורק ילד אחד בגיל תיכון). זה מעלה שאלות גם על הכלכלה של הקוסמים וגם על כך שהארי מפורסם - זה לא כזה פרסום גדול להיות מוכר על ידי אלף איש סך הכל ועוד בחברה דבמילא כולם מכירים את כולם (כמובן התירוץ הוא שהארי לא מפורסם אלא הכוונה שהוא מאוד מכובד, אבל בסוף גם את משפחת וויזלי כולם מכירים וכו' ) אבל עדיין התחושה בבפר היא כאילו עולם הקוסמים באנגליה מונה יותר מאלף איש.

לא ציינתי שיש בעיות. ציינתי אילו בעיות הן קריטיות לסיפור ושוות דיון ארוך ומורכב אם צריך, ואילו שוליות, זניחות וכמעט חסרי משמעות לסיפור.

לגבי הבעיה שהעלת, לדעתי היא חלק מבעיה גדולה של ראיית עולם הקוסמים ממבט של מוגל - בעיה שמקיפה את כל חלקי הספר וגם על החלק הזה לא פסחה.

אם תשאל חברים אחרים - פה בפורום או בכלל - הם כנראה ינסו (ואולי גם יצליחו) להסביר את זה איכשהו (שנים של מלחמה, יש עוד בתי ספר וכיו"ב). לענ"ד אלה תירוצים עלובים ותו לא, אבל שוב זה חלק מתזה רחבה יותר שלי שתוכל לקרוא עליה כאן - הבעיה הגדולה בעיני בה"פ 3 - הארי פוטר אם תרצה.

האם יש או אין בעיות זה בכלל האישיו פה. סוג הבעיות הוא לעומת זאת הוא כן, הערתי אילו בעיות משמעותיות ואילו לא.

האם יש/אין בעיות סיפור? לשיטתי יש.

האם זה טוב לא או לא? לדעתי לא. אבל שתי השאלות הנ"ל לא קשורות בכלל למה שכתבתי.

בעיות מהסוג שתיארתי הם קריטיות לריאליות של הסיפור, וכל עוד הן קיימות, לפחות מבחינתי - הסיפור לא "מוכר" (מלשון מכירה. לא היכרות). בעיות קטנוניות יותר ייתכן וזה טוב, אפשר להתווכח אבל לדעתי לא משנה.

ששוב, הם חלק מנראטיב רחב יותר שלי.

כמו למשל הכלכלה והפרסום שקעלעברימבאר ציין, אם כל הקוסמים גרים ליד מוגלגים למה מוזר להם ללבוש את הבגדים שלהם ועוד. לא חושב שיש מה לדון פה - אתה מן הסתם תמצא לזה אוקימתות ותירוצים, אני אגיע למסקנה שרולינג בנתה עולם צר מדי ולא מספק.

בסך־הכל העולם של רולינג מרגיש פחות או יותר מוכל היטב, ברצף הקריאה לא עולות לי שאלות מהותיות. אם אני מאוד מרוכז אולי אשים לב לסתירה או לשאלה, לפעמים אפשר "לתרץ" בנקל לכן אני לא מתעכב על זה.

אולי אם היא הייתה טורחת להסביר כל פרט איך בדיוק ולמה, רצף הקריאה היה נשבר והספר היה נעשה יותר כמו כרך של אוניברסיטה משודרת על עולם הקוסמים.

אתה צודק כמובן, אבל פספסת בערך את כל ההודעה שלי - הארי פוטר

השורה הראשונה רלוונטית גם אליך. הבעיות שציינתי שכן שוות התמקדות בהחלט מעלות שאלות מהותיות ומערערות על כל עולם הקסמים. מי שנהנה, ממליץ פשוט להתעלם שלא ייהרס לו, מי שלא...

כשהייתי קטן מאוד אהבתי את פרסי ג'קסון

עכשיו בקריאה חוזרת עלו לי קשיים מהותיים שדי הפריעו לי בקריאה

בהארי פוטר לא נתקלתי בכאלה

סוג קושי שמציק זה משהו שמופיע לאורך כל הסיפור וכל פעם שאני נתקל בו אני חושב "טוב אין בזה שום היגיון, למה הם עושים את זה, זה ממש מטומטם"

תוכל לקרוא למעלה באיזה קשיים מהותיים אני נתקלתי.

שמפריעים את רצף הקריאה

לגבי לבוש מוגלגים אני חושב שזה קשור לאופן שבו חברת הקוסמים מתנהלת

א' אמנת הסודיות

ב' הם לא עפים על מוגלגים, רובם לפחות

ג' wizarding war

זה כמו שאמנם חייתי לצד ערבים ודרוזים אבל אני לא יודע איך בדיוק להתלבש כמו דרוזים

אני יודע שזה מכנס שחור וסוג־של חולצה שחורה וכובע או כיפה לבנה או משהו כזה... אבל רוב הסיכויים שאם אנסה להתלבש ככה, מה שירגיש לי מאוד מוזר, יזהו עליי בשנייה שאני לא לובש את זה נכון

אף אחד לא טען שה"פ ספר לא קריא. אדרבה מקריאה בלבד הוא ספר על כמו שכתבתי למטה.

אבל מהבוננות בעולם הקוסמים, מחוץ לקריאה, *כן* עולים קשיים מהותיים, שאף אוקימתא לא תתרץ.

יש המון חורים מאוד מציקים.

אבל זה לא סותר כמובן שזה ספר נהדר. שכיף לי לקרוא אותו עכשיו גם ממרום גילי 😏😉

איפה היית כשאדון האופל חזר?

מה עשית כל השנים האלו בכיס הקטן של דמבלדור?

למה מנעת ממנו לגנוב את אבן החכמים?

ולמה לכל הרוחות הארי עוד חי כשהוא נתון לחסדיך?

ההיפך הגמור - הדימוי הנכון הוא דרוזי שגר בישראל. נראלך שהוא לא יודע להתלבש כמו ישראלי?

ההשוואה הנכונה בעיני היא לאברך חרדי. הצעירים מן הסתם ידעו להתלבש כמו חילונים, המבוגרים יותר, כנראה שלא יצליחו.

כמו מבוגרים חילונים. מעטים לא ידעו. בקהילת הקוסמים זה מקיף.

וגם אצל חרדי לא תמצא מישהו שילך עם כתונת לילה או אפודת טייסים כי ככה חילונים מתלבשים.

אבל הם לא ידעו איזה בגדים מתאימים, הם לא ידעו שאם תלך עם דגמ"ח ריצ'רצ'ים של ערסים וחולצה מכופתרת יש בזה בעיה.

הם גם יכולים ללכת עד דגמ"ח שהם קנו לפני חמישים שנה שכבר מזמן לא באופנה...

ברור שכל חרדי ובטח המבוגרים יותר שיצאו החוצה בוודאי יודעים איך חילוני מתלבש..

אדם חרדי בן 50 שכל חייו ישב בכולל ולמד, פשוט לא ידע להתלבש *באמת* כמו חילוני, אין לו מושג איזה בגדים מתאימים, אין לו מושג מה כבר מזמן יצא מהאופנה איזה ג'ינס של בנות ואיזה של בנים. מבחינתו, זה פשוט בגד של חילונים.

זה לא כ"כ מסובך. ג'ינס, אפילו לא ג'ינס, חולצה מודפסת, לא מודפסת, אצל מבוגרים כל זה נורמלי.

אופנה רלוונטי רק אצל צעירים שזה גם אתה הודית שידעו.

אבל בגדול הוא יודע איך חילוני מתלבש ובטח שלא ילבש כותנת לילה פרחונית חצאית סקוטית או מעיל טייסים ישן

אבל, כמו שניתן לראות בסרטים (בהנחה והם מייצגים) אז יש קוסמים אדוקים שמקפידים יותר,

ואפשר שאלה באמת חווים את הקושי - אבל סתם ככה? מחוץ לבתי הספר התלמידים הולכים רגיל לגמרי,

אפילו אלה שבאים מבתי טהורי דם. ככה זכור לי לכל הפחות.

הסרטים (מהשלישי והלאה) מראים מוגלגים שעושים קסמים, לא קוסמים

הם נאמנים לה ולקסמהדריה

למעשה זה יותר שינוי של פרטים, באווירה שלהם, ופחות הפרטים עצמם.

למה קראוץ הבן לא קרא להארי למדשאות סתם וכישף מפתח מעבר. אפשר לתרץ ולתת אוקימתות, אבל אני פשוט מתעלם מהשאלה ולוקח כאקסיומה את העובדה שחייבים את גביע הטורניר כדי לשגר אותו לוולדמורט, תהיה הסיבה אשר תהיה.   הספר הרביעי בסוף בנוי בצורה יפה, מותחת, בלשית, מסודאת ומהנה. הבעיה הזאת לא מטרידה. זה דוגמא למשל. כמובן תמיד כיף למצוא הסברים לכל הדברים, אבל לא חובה. 

אבל עדיין קטן יחסית לשאלות שיש לי. אם תרצה אפרט

לספר קוראים על שם הטורניר, כל כולו סובב סביב הטורניר וכל זה למרות שגיבור הספר ע"פ ההיגיון לא היה צריך להשתתף בכלל? אם זה לא חור אני לא יודע מה כן.

א. השאלה בכלל על קראוץ' לא על הקוסמים. 

ב. מה שציינת זה חור בפני עצמו.

ג. אתה רציני עם ה"לימוד" הזה?

ב. זה לא חור בעיניי, כי זה מוסיף רובד ריאליסטי משמעותי.

ג. ברור שזה קורה בתוך הראש שלי, אבל מי אמר שזה לא נכון 😝

כל דבר אפשר לתרץ עם מספיק אוקימתות, פלפולים ואקרובטיקה. תשאל את @125690 

זה לא גמרא.  המטרה פה היא להעביר סיפור. הסיפור מבחינתי לא משכנע בכלל, כשמסתכלים במבט כללי יותר, גם אם אפשר - איכשהו - לתת תירוצים לדברים קטנים יותר. כמובן, כל עוד המטרה היא להנות מהספר זה (תירוצים) צעד מתבקש, ואני מבין את זה לגמרי.

ושוב, ניחא גם לשיטתך, אותי מטרידים דברים אחרים לגמרי.

זה לא אליבי בבית משפט או במרתפי השב"כ. סיפור צריך להיות מהנה זורם ועשיר ולתת תחושה ריאלית בכללי.  אלא אם כן זה ספר בלשות שמתיימר לתת סיפור ללא חורים.

אחרת הוא לא סיפור טוב. סיפור עם חורים הוא סיפור גרוע.

במיוחד סיפור בסדר גודל כמו ה"פ. אפשר אולי לטעון שה"פ הוא סה"כ ספר ממוצע ובכל ספר ממוצע יש חורים, אבל זו טענה שנראלי שנינו לא נסכים איתה.

אפשר גם לומר ש"לי אישית זה לא מפריע. למי אכפת מהכלכלה של הקוסמים?" - זה נכון, ואף אחד לא יפריע לך לקרוא את הספר בהנאה (באמת!), אבל זה לא אומר שאובייקטיבית הסיפור לא פגום קצת.

וכאמור, הכל אפשר לסדר בעזרת קצת אוקימתות ושמינייה או שתיים באוויר. תלוי מה המטרה שלך, ומסתבר שיש לנו מטרות שונות.

למשל למי אכפת מה דמבלדור עושה בחופשת הקיץ או למה כל המורים רווקים?

כמובן זו עבודה לחובבי הספר, וזה מרתק לנסות למצוא תשובות, אבל סתם ככה לא מטריד אותי

לצורך העניין בפעמים הראשונות שקראתי בכלל לא חשבתי על השאלות הללו (אם כי אולי זה בגלל שהייתי יותר קטן). כלומר בתור קורא? הארי פוטר הוא ספר פנומנלי, בכל קנה מידה.

בראש של חוקר הבעיות שציינתי אכן נוכחות. אפשר לשאול למה להיות חוקר של הארי פוטר, והתשובה תהיה כי זה הארי פוטר. לא עוד ספר

לעלילה.

להפך - בתור חוקר הארי פוטר זה יותר מרתק שיש קושיות וחורים שצריך להפעיל את השכל כדי לפתור (והיו כמה כאלה שחשבתי עליהם ודווקא יצא לי די מקורי ולא מאולץ)

או בונה תילי-תילים של אקסיומות, אוקימתות, והשערות לא מבוססות.

במילים אחרות, האם רולינג קודם כל צודקת, ולך נשאר להוכיח את זה (לשיטתך), או שאם התירוץ הרבה יותר דחוק מהקושיה כנראה שאין תירוץ - פשוט כי זה לא גמרא. זה סיפור, ובסיפור אין מקום לדברים כאלה.

אני לא מאמין באוקימתות. מה שלא נצרך לדורות לא נכתב. אבל כאמור, הקושיות שלי הם לא על זה.

אם המטרה שלך זה לתפור סיפור בלי חורים אתה צודק. אם המטרה שלך היא לחקור את ה"פ מצד עצמו, תוך יציאה מנק' הנחה שרולינג היא לא רבינא ורב אשי, אין שום סיבה לעשות את זה.

השאלה היא מה המטרה שלך. אתה שוב יוצא מנק' הנחה שהמטרה היא לסדר את ה"פ. המטרה שלי היא לא כזאת.

מסוימות ולא שואלים עליהם למה.

למשל אקסיומה שוולדמורט צריך משום מה שהארי ינצח בטורניר כדי לקום שנית. למה? ככה.

או למשל שוולדמורט יכול להלחם מול דמבלדור במשרד הקסמים אבל לא בהוגוורטס.

או שקשה להטיל אימפריוס על כל עובדי משרד הקסמים.

וכו' וכו'

אני אעדיף לא לעקם את העלילה ומבחינתי שישארו הקושיות, שלתפיסתי הם גדולות מכדי שיתרצו אותן, ואתה ההיפך.

מבין את מה שאתה אומר אבל לא חושב שהדיון הזה יתקדם לאיזשהו מקום...

אני מקבל זאת כאקסיומה, ומכאן העלילה המרתקת על הדרך של הארי לנצחון והחשיפה בסוף שקראוץ הבן הוביל אותו. הסיבה למה וולדמורט צריך זאת סה כבר פרט טכני, שמאוד מעניין לפלפל עליו, אבל לא מפריע לעלילה. אין כאן שום עיקום עלילה, העלילה מדברת על נצחון בטורניר, למה צריך זאת? פרט טכני. זה כמו לשאול לאן החפצים נעלמים כשעושים להם כישוף העלמה - פרט טכני שמעניין אבל לא משנה לעלילה.

זו דוגמא כמובן

המציאות היא שהמטרה של הכול הייתה נגיעה של הארי במפתח מעבר, דבר שהיה אפשר ליצור הרבה יותר בקלות. יכול להיות שזה לא מפריע לך, אבל לטעון שזה פרט טכני שלא אמור להפריע? נשמע לי מופרך.

ג. והעיקר: האם זה הורס את העלילה? אולי. סובייקטיבי לדעתי.

האם זה חור? חד משמעית.

כמובן שתיאורטית אתה צודק, זה דבר קטנוני יחסית ולכן אני לא באמת מתעסק בו כ"כ, את הבעיה הזאת אגב בכלל לא אני העליתי.

ממש רוצה, תוסיף בעט ליד המילים....

ב. התכוונתי שהפרט איך הארי הגיע לוולדמורט הוא טכני ולא חשוב לעלילה, העיקר הוא שהנצחון בטורניר גרם לוולדמורט לעלות. התכוונתי שגם אם היתה מנהרה זה לא היה כזה משנה לנו

ועל זה אין חולק.

אני לא אוהב את זה, אתה כן, זה סובייקטיבי ואין פה על מה להתווכח.

אתה מסכים שללא אוקימתות ודברים שמוסיפים ה"פ לא מושלם? 

(אני טוען שגם עם לא בגלל בעיות אחרות אבל לשיטתך)

אלה הבנות שנובעות מתוך ההיגיון הפנימי של הספר.

האם בגלל שלא מתוארים כל זמני הארוחות אז יש פה חור כי לא יכול להיות שבעולם של הארי פוטר אנשים יחיו סמסטר שלם רק על מה סעודות מידי פעם? ברור שהם אוכלים גם כשלא ידוע לנו, כי לפי ההיגיון של הספר הם עדיין בני אדם, וכן על זה הדרך.

שיש שמים וארץ בין ארוחות שלא צויינו לבין למה לעזאזל כל הספר הרביעי מתנהל איך שהוא מתנהל?

אדרבה מכלל הן אתה שומע לאו, ואם מה שלא מצויין אילו דברים זניחים כמו ארוחות הקושיה רק גדילה.

אלא אם אתה יוצא מנק' הנחה שחובה לתרץ כל קושיה, כי ה"פ הוא קודם כל ספר שלם ורק אח"כ שואלים שאלות ומוסיפים אוקימתות על פי ההיגיון הפנימי - במקרה כזה אין לנו בכלל מה להתווכח.

הספר הוא סוג של הצצה לעולם ספרותי שלם שיש לו היגיון פנימי, או אמור להיות היגיון פנימי.

ממילא, האוקימתות אינן אוקימתות אלא נביעה מתבקשת, והקושיות אינן קושיות אם ההיגיון הפנימי זורם.

לפי מה שהסברתי פה אין בעיות בגביע האש, למרות שאכן אפשר לשאול למה ברטי קראוץ' לא נטפל להארי נניח בדרך הביתה.

אבל גם זה לא יהיה חור בעיניי אלא פשוט קושיה על קראוץ.

שמטרת השרשור לא הייתה לדון על בעיות כגון זאת שדנו בה עכשיו, שייתכן והיא זניחה, אלא קושיות יותר רחבות, על העולם הספרותי ולא מתוכו.

מורט. זה פרט טכני. העניין הוא העלילה היפה בדרך לנצחון.

)אפשר לומר שוולדמורט היה חייב דם של אויב מנצח או משהו כזה)

לא רק בגלל שפטיגרו ממש מדקלם את ה"מתכון", ואין רמז להצעה שלך, אלא כי ברור לי שהטקס תוכנן בלי קשר לטורניר שמתקיים רק פעם בכמה שנים

והוא בעצם מתאר את כל מה שצריך.

והדוגמאות שהבאת הן דווקא אולי חריגות שבהן מתואר תנאי ייחודי נדרש.

אלמלא היו אומרים מפורש אז לא היינו אומרים שפטרונוס מחייב שמחה.

כלומר ברירת המחדל היא פשוטה.

הוא לא יכל סתם לעשות מה שהוא רוצה שם, בטח לא מפתחות מעבר. כמו שאי אפשר להתעתק סתם ככה.

אבל בטורניר הקוסמים המשולש היו חוקים ייחודים, כמו שלא היה אפשר לבטל את המועמדות של הארי,

וממילא קל להבין שגם שימוש במפתח מעבר שם יהיה קל יותר. גם בהתחשב בסיטואציה כולה.

למה לא בשלב מוקדם יותר? למה להמר על זה שהוא יגיע עד הסוף? למה שיפתחו את ההגנות בטורניר, אדרבה הם צריכות להיות סגורות יותר? מה קשורים החוקים של הטורניר לאוםציה להפעיל מפתחות מעבר?

ולכן סביר שהחוקים הנוקשים שלו יתבעו שינויים מופרכים, ממש כמו שלא היה אפשר לבטל את המועמדות של הארי. ואל תשכח את הפנים המבועתות של ברטי קראוץ' האב כשהוא נדרש להכריע מה לעשות והאם להוציא את הארי מהטורניר.

לגבי העיתוי, לא היה מתישהו אחר. בדרקונים, היה קהל שלם שצפה בזה. באגם, בנות הים הן בתכל'ס בנות ברית של דמבלדור. אז רק המבוך נתן את הכיסוי המושלם. והימור לא היה, כי ברטי קראוץ' הבן לא ממש הימר אלא ממש ניהל וניווט את זה כרצונו. סדריק היה טעות סטטיסטית.

הארי באגם לבד. הארי במבוך לבד. להגיע עד לגביע ממש לא נצרך.

קראוץ' ניהל וניווט את זה כרצונו - חוזרת קושיין לדוכתא למה לא עשה את זה יותר פשוט.

שכמו ששרביט הבכור עובר בעלות רק אם הלוקח ניצח את הבעלים, כך וולדמורט צריך דם של אויב שהרגע ניצח במשהו, אחרת בדם אין מספיק עוצמה. (כמו שאהבה של לילי יוצרת קסם, כך הנצחון יוצר קסל של עצמה). ונצחון בקווידיץ לא נחשב כי זה נצחון של כל הקבוצה ולא של אחד. מה גם שהטורניר הוא משחק עתיק הרבה יותר עם קסמים עתיקים נלווים אליו, שנותנים קסם עתיק של עצמה למנצח.

אם רולינג היתה כותבת את זה, זה היה נשמע טוב, לא?

שלדראקו יש צדדים טובים באישיות/שלקוסמים יש משרד כלכלה שאחראי על צמיחה כלכלית ורישיונות/ כותבת משחק קצת יותר מעניין - כל זה היה נשמע מעולה אם רולינג הייתה כותבת. יש רק בעיה אחת... 

אני פשוט דן את ה"פ בנסיבות הרבה יותר מחמירות, ללא אוקימתות ודברים כאלה, ופירטתי את דעתי למה.

לצורך העניין אם אתה כן היית חושב שצריך משרד כלכלה של קוסמים היית אומר שהוא אכן קיים, פשוט אין לו שום קשר להארי עצמו.

בעיניי זה קצת ילדותי, אם היה משרדים ממשלתיים אמיתיים זה היה נותן נופך הרבה יותר ריאליסטי לסיפור וממילא הוא היה נשמע יותר טוב (כמובן שיהיו שם מאפיינים של קסם, השמיים הם הגבול בקטע הזה וזה באמת יכול להיות מגניב).

אבל זה באמת סובייקטיבי לגמרי, כל אחד וההרגשה שלו.

אבל הוא יכל לשרוט אותו בטעות ולקחת את הדם לוולדמורט שיהרוג אותו אחר כך. או לקרוא לו בהוגסמיד הצידה וכו'.

כמובן אפשר לתרץ שדגימת דם שעוברת בהתעתקות לא תפעל וכו', מכיוון שזה קסם, אפשר תמיד להמציא חוקים חדשים לקסמים

הקוסמים.

כך הקוסמים יעשו קסמים למוגלגלים ובתמורה יקבלו דברים שלא מצליחים לעשות בקסמים (אוכל, זהב וכו' וכל היוצאי דופן של חוק גמפ) וכךלמשל משפחץ וויזלי תהיה עשירה. זה win win לשני הצדדים. האגריד נתן הסבר לסודיות בתחילת אבן החכמים, אבל נראה לי שרולינג בכוונה שמה את התשובה בפי האגריד, כי מה שאומר האגריד זה לא תורה מסיני, וכך התשובה האמיתית לסודיות היא מעורפלת.

אולי הסיבה האמיתית לסודיות היא הפחד שללא הסודיות הקוסמים ישעבדו בסוף את המוגלגים וינצלו אותם אם הם לא יתבדלו מהם. או אולי שהמוגלגים וקוסמים רעים יחברו כדי לשעבד את שאר הקוסמים. 

לפחות לפי רולינג - מוגלגים שונאים קוסמים. ציד מכשפות וכו'. לכן כל גילוי כזה הוא בגדר סכנה קיומית. 

הם כן קצת היסטריים מדי על זה במיוחד לאור העובדה שמוגלגים חושבים שזה שטויות.

וגם הדרסלים שונאים. אבל ההורים של לילי לא שנאו, ונראה לי רוב ההורים של בני המוגלגים, או ראש הממשלה למשל.

בכל מקרה לבנות על הדרסלים זה לא עובד, הדרסלים הם תיאור מגחיך ומוגזם מאוד מאוד של האנגלים השמרנים מהדור הישן נראה לי, שלא אוהבים כל דבר ששונה ממה שהם רגילים אליו.

רולינג כתבה את הסיפור בתוך העולם המוגלגי המוכר לנו, ובעולם המוכר לנו אף אחד לא ישנא קוסמים (פשוט ליהודים יהיה אסור לעשות אותם, ובכלל זה שאלה הלכתית אם קסמים כאלה מוגדרים בתור קסם או בתור מדע, כי זה דבר שעובד תמיד)

השאלה אם כן צריכה להיות למה הקוסמים לא התקדמו מאז ימי הביניים, שזה כולל גם את השאלה שלך וגם את הכלים שהם עושים בהם שימוש.

המטאטא כשר, אל תדאג

הספר מתמקד במספר דמויות, אבל ברור שיש שם כמות גדולה של תלמידים.

8 תלמידים בגריפינדור בשנה של הארי. (5 בנים 3 בנות)

גם התלמידים בשאר הבתים הם בערך אותו מספר.

לטעון שיש עוד תלמידים בשנה של הארי ובמקרה הוא לא דיבר איתם מעולם, זה כבר חור כל כך רציני בעלילה, שכבר הוא לא סתם משהו לא הגיוני, אלא זה כמו לטעון שיש אח לרון שמעולם לא הוזכר

כשרון והארי מאחרים לשיעורים, לפחות בסרטים ברור שהם מלאים בתלמידים.

וכשהרמיוני הולכת לשיעורים נוספים בשנה השלישית, ברור שיש שם עוד תלמידים.

ובמשחקי קווידיץ רואים שיש יציע ענק ומלא.

כשהארי מצטרף לחברוה של סלגהורן, ברור שיש שם תלמידים שאנחנו לא מכירים.

וכן הלאה

לא כל שיחה צריכה להיכתב, אלא רק מה שנצרך לדורות

אם כבר תשאל למה כן הוזכרו שיחות חסרות משמעות עם דמויות שאינן אפילו צדדיות.

כיף לקרוא הוא תירוץ טוב לסיבה בגללה יש שיחות מיותרות,

אז וודאי שחוסר חשיבות הוא תירוץ טוב לוויתור על שיחות כאלה.

ובכל זאת תמיד עם אותם אנשים. אגב גם לשיטתך קשה איך בית ספר אחד מספיק לכל קהילת הקוסמים בבריטניה. היא עדיין קטנה מאוד אם כן.

לגבי היותו של הוגוורטס בית ספר יחיד, האם זה נאמר במפורש? כי באופן עקרוני אפשר לומר שיש בתי ספר שונים ברמות שונות. כמו שאוניברסיטה נחשבת יותר ממכללה.

זה שיא שהרבה זמן לא היה פה, אם יורשה לי בצדק רב בהתחשב בחשיבות של השרשור

@מתנחל בראבק 

אבל לך תדע.

@סוורוס סנייפ עכשיו אפשר לעשות פרידה מסודרת

שבוע בערך

נעלבתי 😥

איך דמבלדור מצליח להכניס קרמבו לתוך הכיס?

(אני יודע שבמקור זה סוכרית לימון ובתרגום העברי זה הפך לקרמבו)

בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם

אשתו כגופו.

אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?

אמגוש זה כהן דת פרסי, שהפך אחר כך בגמרא לכינוי למכשף לזכרוני

עם ההשוואות האחרות אני מסכימה.

האמת שאם כבר היהודים בסדרה הם בני המוגלגים - כי הרי וולדמורט (=היטלר) האמין בטוהר דם (=הגזע הארי), אז ילדי המוגלגים, שאינם טהורי דם, הם היהודים, שהיטלר רצח בשל היותם לא מהגזע הארי...

אז אפשר להקביל את זה לארהב במאה ה-19 , ליהודים היו זכויות בפועל אבל עדיין אנטישמיות (והם שלטו בבנקים), השחורים היו עבדים, והאינדאינים חיו פרא חיים אוטונומיים בטריטוריות שהממשל נתן להם

מאלפוי כשדרך על האף של הארי?

"ואני מדריך עליו. ומדריך עליו. ומדריך. כי אני מדריך. כי אני מדריך. בפלוגת הפיקוח"

"ראיתי את זאביני סוגר את דלת הקרון והיא לא הצליחה להסגר, לא חשדתי. ואז ראיתי לרגע את הראש של פוטר באוויר, פה חשדתי!"

ואיך אמר הארי?

"בתחולדה קראה רק לי לעלות למעלה ולא להרמיוני וכאבה לי הצלקת. לא חשדתי בה. מה אני חשדניסט?

ואז היא התפצלה לשניים.

פה חשדתי!"