הבן שלי בן 3 ו7 חודשים.
ילד חכם כל כך כלכך
בוגר
ורבלי
מדבר מתבטא הרבה מעבר לגילו. אינטיליגנציה רגשית גבוהה.
בהפרש של שנה נולדו לו 2 אחים ומילד מאוד מפונק הפך להיות ילד שמאוד נשענים על זה שהוא הילד הבוגר המבין זה שיכול לעשות לבד. משהו בילדותיות נעלם לו בתקופה של תחילת המלחמה (נולד לו אח ואבא אחרי שבועיים יצא למילואים…).
הוא הרבה יותר מסוגר, פחות משתטה ונהנה מדברים ״פשוטים״
יש לו המון התפרצויות זעם. כועס. יכול לצרוח. זורק צעצועים.
היתה תקופה שהיה מרביץ לאחיו ועכשיו ברוך ה׳ כבר לא … רק כשהם ממש רבים על משהו.
לפני חודשיים נולדה לו אחות. הוא מקסים אליה מכיל רגיש מטפל ומאוד עדין.
עדיין יש התנהגויות שמדליקות לנו אצלו אורות אדומים כאילו הילד בדכאון. אפאתי כזה. לפעמים אומר דברים סתם בלי שבאמת מתכוון רק כי רוצה צומי או יודע שזה מה שאנחנו רוצים לשמוע… למשל מתעצבן אז אומר לא רוצה ממתק, לא רוצה מתנה… אומר שכיף לו בגן ואחרי שניה בוכה דלא רוצה ללכת. כאילו אומר דברים מאוד סותרים כל הזמן.
מציינת עלה השנה לגן עירייה.
עוד משהו שמדליק אצלי נורה אדומה זה שהוא מאוד מחפש ריגושים חזקים. הוא כן הורגל ממני המון לצאת לטייל ללכת לגינה לג׳ימבורי , לבקר חברים , שאנחנו מארחים… וכשזה לא קורה ואנחנו ״סך הכל״ חוזרים הביתה מתעצבן מאוד ושוב טנטרום.
אם לא מסכימים ביום מסוים טלוויזיה מתעצבן כל כך ברמת הצרחות. מדבר המון על מתנות ושואל מתי יקבל מתנה ומבקש מתנה לחג וליום הולדת וכולי …
אבל תכלס מההנאות הקטנות הרגילות ? לא מזיז לו. בגן לא נראה שכל כך מתעניין בפעילויות שיש בשירים , ריקודים, משימות שונות. גם הגננת אמרה שלא כל כך משתתף והוא כאילו מרחף בעולמו. למרות שהוא ילד כל כך כל כך חכם ויודע המון ממה שמלמדים בגן מספר על בריאת העולם ומה קרה ביום ככה וככה ושהיה אצלם סופר סת״ם וכולי!
בקיצור אני ממש ממש דואגת. מה ניתן לעשות ?
