שכל הסיטואציה מולו בעייתית

קודם כל, למה הוא מאיים עלייך?  לא סביר בעיניי שילד מפעיל או מנסה להפעיל כי כזה או אחר על ההורה. זה מראה על אי נוחות גדולה במערכת היחסים ביניכם, בלשון המעטה

דבר שני, תאום ציפיות. כשאת בטלפון הוא יחכה בסבלנות. ומותר לך גם לעצור רגע שיחה, לשים השתק, ולהרגיע אותו אם התגובה שלו מוגזמת. או להמשיך את השיחה אחרכך. יש הרבה בתים עם ילדים קטנים שלא תואם ציפיות לנהל שיחות ארוכות כשהם איתך. צריך לבחון כל מקרה לגופו.

אני ממש חושבת שהחלק מול המשפחה הוא הכי פחות רלוונטי, מחילה. מה זה ׳חוטפת מהילדים?׳ זה לא תקין בעיניי

אני ממליצה על הדרכת הורים

בדרכ כשילד מתנהג כך זה מעיד על רצון מוגבר בתשומת לב לכל הפחות.

שולחת חיבוק❤️

למשל הסבירו לו בגן על נושא אכילת ממתקים כמה שזה לא בריא לשיניים וכו, הוא תפס אותי אוכלת ממתק ואמר לי ״תזהרי אני יספר לגננת שאת אוכלת ממתק..״

עוד דוג׳ אם למשל בעלי הבטיח לו משהו ובעיניו לא מקיים את זה הוא מאיים שייספר לכולם שהוא משקר לו...

זה טרנד חדש שלדעתי יעבור אוטוטו..

דבר שני זו היתה שיחה לא צפויה ודחופה ממש, אני בגדול כמעט ואף פעם לא מדברת מעל לדקה עם אף אחד כשאני עם הילדים לבד.

חוטפת מהילדים הכוונה שיהו בריאים משתוללים בטירוף ולא פעם ולא פעמיים מרגישים בנוח שאני הטרמפולינה שלהם או שאני מפרידה בינהם והם מוציאים את התסכול עליי גם בדרך של להרים יד.. כמובן שלא מאפשרת להם ושמה גבולות!

דבר אחרון- הילד הזה מקבל מלאאאא מלאא תשומת לב בערימותתתתת אני מאוהבת בו ברמות קשות וכל היום אוכלת אותו!!!

להסתכל ולהגיד ברצינות תהומית מילים בודדות. "זה מילים שלא אומרים לאמא"

או להתעלם

מה בטוח לא...

בטוח לא לענות לו ברמה שלו

את אמא שלו, את המובילה. את עם ראש מורם.

זה מאוד תלוי סיטואציה.

בטח כהתחלה, מסתכלים עליו במבט ישיר וחודר ואומרים ברצינות ובלי ויכוחים "ככה לא מדברים לאמא"

וזהו, לא עונה למה מה מי מו. את אמא וככה לא מדברים אליה. בלי אמוציות בלי כעס עליו. ברוגע, ככה לא מדברים לאמא.

(אפשר להסביר שזה לא מכבד, אבל בלי להלאות במילים. ממש קצר וברור.)

ובעיקר מתעלמת מהתקטנויות כאלה 

כי זה דווקא חמוד להגיד לאמא "היי אבל למדנו שלא בריא לאכול ממתקים אז למה את אוכלת"

אבל המילים "תיזהרי ש...",

סליחה?!

לא בבית שלנו. לא מכבד.

כדאי לקחת אותו לשיחה ולשאול בדרך עקיפה אם מישהו אמר לו לא לספר משהו למישהו,

לדבר על משמעות של סודות ושיתוף.

הוא ילד בן 5 אוי ואבוי אם הוא קולט שיש דברים שלא מספרים..

בגיל הזה הכל צריך להיות גלוי וידוע.

כשהוא אומר שהוא יספר משהו למישהו, לשאול אותו למה הוא מתכוון, מה הוא חושב שהתגובה של השני תהיה (אפשר לעשות דרך בובות)

נניח הוא יספר לגננת שאמא אכלה ממתק. לשאול מה אתה חושב שהגננת תגיד?

למה הגננת סיפרה שאסור לאכול ממתקים? כי זה מזיק לבריאות. צריך לשמור על הבריאות ולאכול ממתק במידה.

איזה יופי שאתה דואג לבריאות של אמא.

גם אמא דואגת לבריאות שלך.

להוציא את העוקץ מהאיום.

להפוך את זה מ"לגלות את הסוד" לבעצם אין פה שום סוד.

הוא מאיים שיפרסמו לכולם שאבא לא משקר ולא נותן לו מה שהבטיח.

לשאול אותו למה אתה אומר שתספר? כי אתה כועס/ מאוכזב?

מי זה כולם שתספר להם? הם אנשים טובים? הם אוהבים אותך? איזה יופי שאתה יכול לספר דברים שמכעיסים אותך לאנשים שאוהבים אותך.

גם אבא ואמא אוהבים אותך ואתה יכול לספר לנו גם כשאתה כועס עלינו. אנחנו פה בשבילך לשתף ולהכיל.

אח"כ לדבר על האכזבה עצמה.

מה אבא הבטיח? למה אי אפשר לקיים? איך זה מרגיש? לשתף שגם לכם קרה פעם מקרה שהבטיחו לכם משהו ולא קיימו וזה היה מאוד מאכזב.

להביע הבנה של האכזבה. כשהוא ירגיש שאתם איצו באכזבה, כבר לא ירגיש צורך לאיים שיספר לאחרים.

ועדיין אם רוצה לספר- שיספר.

זה מעולה שיש עוד אנשים לשתף אותם באכזבות לנו.

(אבל שימי לב שזה הבדל ענק בין שהוא מרגיש צורך לספר להם שאבא משקר לבין שהוא מרגיש צורך לשתף אותם באכזבה שלו)

כדאי מאוד לבדוק אם יש שיח בבית או בגן או בסביבה אחרת קרובה שלו של הסתרה והלשנה. זה הרבה יותר מדאיג מכל דבר אחר, את זה צריך לעקור מהשורש ולהוביל לשיח של שיתוף וביטחון בסביבה. הדברים האלה מתקבעים מגיל קטן מאוד.

אפילו עדיף לוותר על דברים כמו מסיבת הפתעה וכאלה ושלא יהיה שיח של הסתרה. שתמיד ירגיש שאפשר לדבר ולשתף ולשאול על הכל.

אני לא מיוחדת או משהו, משתפת בתובנות ותהליכים שעברתי בעצמי כאמא ועזרו לי.

יש משפט שאומר:

אין חכם כבעל הניסיון

ויש משפט שאומר

אין חכם כמי שלומד מניסיונם של אחרים.

אז אם יש לי הזדמנות לשתף ואולי להקל על מישהי את תהליך הלמידה, זו זכות מבחינתי.

אני עדיין לומדת כל הזמן וממש לא אמא מושלמת, פשוט על מה שהוא עדיין בגיבוש תובנות פחות אפשר לשתף כי זה יותר מחשבות והסקת מסקנות נקודתיות מאוד.

אבל כשיש משהו שמבשיל לכדי תובנה או תהליך שאני כבר מכירה על בוריו ורואה שזה עובד פעם אחרי פעם, אני משתפת.

אבל ממש חשוב שלא יצטייר סיפור לא נכון. אני אדם כמו כולם

(אולי עם קצת יותר ניסיון מרוב הכותבות פה בגלל תחלופה טבעית של פעילות בפורום)

האמת שהייתה תקופה שפחות הייתי כותבת כאן כדי לתת במה לאמהות הצעירות לחוות את החוויה אחת מהשניה בלי להתערב, לתת את המרחב לגבש את הדרך של ההורות בעצמן.

אז אם זה עוזר לקרוא ופותח מחשבה, זה מבורך בעיני וכל אחת תיקח את זה לאן שהיא רוצה, אבל אם זה מציב "רף" או מייצר תדמית שגויה, אז פחות.. כי זה לא תחרות, כל אחת אמא מהממת לילדים שלה עם האתגרים וקצב הלמידה שלה.

רגע?

את ממליצה כאן הרבה על פודקאסט בנושא של הורות. ושכחתי מה השם. יכולה לכתוב לי?

ואני גם מאוד נהנית לקרוא אותך וללמוד ממך, זה ממש מאיר עיניים.

אני מכירה את "הבית להורות מקרבת", אבל בהחלט יכולים להיות מקורות נוספים מעולים.

יש את הפודקאסט של רותי דריאל "חזרה ללב ההורות"

מבחינת תכנים זה מאוד דומה, אבל לא לגמרי,

מבחינת ההגשה זה עניין של טעם, אני פחות מתחברת.

יש גם את הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" של פז אושרן, זה לא קשור להורות אבל כן מדבר על חשיבה, מבוסס על nlp

שזה גם ממש עוזר לקחת אחריות על המחשבות והשיח וגורם להעמיק בסיטואציה או בהתנהגות של אחרים כלפי אז מבחינתי גם מתחבר (אבל לא יודעת אם על זה שאלת)

כל השאר מה שאני לומדת זה מעוד ועוד מאמרים ותכנים מזדמנים (זה לא בדיוק אקראי כי מן הסתם אני מעניקה איפה שמשהו מעסיק אותי)

ומזה מתגבש משהו כולל יותר.

לפעמים יש איזה משהו שלא יושב לגמרי ופתאום סרטון של 3 דקות של מנחת הורים שפתאום קפץ לי בום- מיישב לי בול את הנקודה.

(הייתי גם בהדרכת הורים בגישת שפר וגם משם רכשתי כלים והתבוננות על הובלה הורית ואיך עושים את זה)

למשל מריבות בין אחים להתערב או לא- ראיתי כמה סרטונים והסברים של סופר נני ולא הניח את דעתי.

כן מתחברת לאמירה לא להיות השופט , אבל האמירה "לא להיות קהל בהצגה שלהם"

לא התיישב לי בכלל.

כי זה שהם רבים דווקא כשאני באיזור זאת מבחינתי קריאה להובלה הורית.

ופתאום ראיתי סרטון איך אמא מפרידה מריבה בלי לשמוע טענות ולהיות השופט וממש דיבר אלי. זה נגיד דוגמה לאיך עוד דבר ועוד דבר מתחברים חי לתמונה מבוררת יותר.

לא מזמן כתבת גם לי תגובה ארוכה ומהממת איך להתנהל עם הילד הקטן שלי.

אז כמובן שעדיין קשה לפעמים

והוא עקשן ובוכה.

אבל אני מרגישה הרבה יותר בטוחה ורגועה ולא חסרת אונים כמו קודם.

משתמשת הרבה בכלים שכתבת לי אז.

תודה רבה!

תבורכי!

ומוסיפה המון אור וטוב לפורום

באמת הזדמנות להודות לך... ממש נהנית לקרוא את מה שאת כותבת!❤

על החכמה במילותייך..

קראתי את זה כמה פעמים כדי באמת להבין איך ליישם את העבודה הזו מולו.

בנוגע לשיח של הסתרה והלשנה האמת שכשאני חושבת על זה לעומק אנחנו אלה שהתחלנו עם הטרנד הזה,

היתי אומרת לו המון פעמים מתוך ייאוש שאספר לגננת איך הוא מתנהג לא יפה ומרביץ לאחותו..

וכו וכו..

דוג׳ נוספת למשל הוא קיבל מתנה יקרת ערך מקרוב משפחה ואז בשעת כעס היה זורק את זה אז היתי כועסת נו נו נו ושאני יספר לקרוב משפחה שהוא זרק אתזה..

ככה שאני די בטוחה שהוא למד את זה מאיתנו..

בפועל מה היתי צריכה להגיד לו?

הסטיאוציה קרתה במקביל לזה שהקרוב משפחה הגיע ולכן לא יכולנו אפילו לתמלל את זה.

יכולתי לדבר עם הילד רק אחרי שסיים את הקניות עם הקרוב משפחה.

מה לאמר לו, תספר מה שאתה מרגיש,זה מצוין שאתה מרגיש בנוח לספר לו ולדבר איתו אבל שתדע שאמא לא התכוונה להרביץ אמא לא מרשה להכאיב לה ולכן נאלצה להזיז אותך ממני בחוזקה?      

אני כבר די מבולבלבת

איך הייתי צריכה להגיב לו כשחזר מהסיבוב עם הקרוב משפחה וסיפר לי שסיפר לו שהרבצתי לו,

מה היתי צריכה לאמר לילד?

מה נכון לאמר בסיטואציה שכזו כדי שהילד לא יתפס על טרנד לרוץ ולספר לאותו קרוב כל דבר..?

מהכירותי איתו מספיק שאכעס עליו והוא יספר שאמא רשעה.. 

הוא יספר עלייך.

ילדים אומרים המון פעמים דברים לא נכונים, וכמו שאת אמרת אני בטוחה מאה אחוז שהוא לא הרביץ על הקרוב, גם הקרוב אומר את זה עלייך מן הסתם.

מה שכן, בעיני , זה שהוא מדבר אלייך באיומים זה חוצפה לגמרי. את צריכה להגיד לו - לא אומרים לאמא ''תזהרי שאני לא יספר ש...'', גם אם 'את התחלת', מה שאמא מרשה לעצמה לדבר זה לא אומר שגם הוא יכול להרשות לעצמו. (יכול להיות שזו טעות לאיים שתספרי לגננת, אני לא נכנסת לזה, ) הנקודה פה שלא כל מה שאמא אומרת מותר לילד לדבר אליה אותו דבר. גם אם דחפת אותו, את יכולה להגיד אמא לא מרביצה לך, היא דחפה אותך שלא תכאיב לה. את לא צריכה להתנצל שדחפת אותו, את לא אמורה לחטוף מהבן שלך. את נראה לי עסוקה הרבה בלרצות את הילד שלך, והוא רוכב על זה יופי יופי. הוא מסובב אותך רגשית , את לא אמורה להרגיש מאוימת ממה הוא אומר או עושה. ברגע שזה לא יזיז אותך ממקומך, הוא לא יאיים עלייך ולא ינסה לקפל אותך.

1. אני שמחה שיש לך את מי לשתף

2. אמא לא הרביצה לך. בלי התפלספויות בשלב הזה להציב את העובדה כמו שהיא.

למחרת אפשר לפתח את זה יותר.

אתמול אמרת שהרבצתי לך. למה הרגשת ככה? להסביר את השתלשלות העניינים בצורה תמציתית וברורה תוך מתן דגש על הרגשות:

לאמא הייתה שיחת טלפון. רצית שאמא תתייחס אליך. נגחת בבטן של אמא כמה פעמים. לאמא לא היה נעים. אמא הרחוקה אותך. אתה נעלבת/ חשבת שמרביצים לך.

לתת לגיטימציה לרגשות. זה באמת לא נעים שלא פנויים להתייחס אליך. גם אני הייתי רוצה שיתייחסו אלי כל הזמן אני רוצה.

אתה יודע פעם רציתי לבקש ביצים מהשכנה והיא הייתה עושה בטלפון ואני הייתי צריכה לחכות ולחכות ולחכות ולחכות.

והרגשתי בלב משהו שקוראים לוחוסר סבלנות.

זה לא נעים שצריך לחכות.

זה מספיק לשיחה אחת. בשיחה אחרת אפשר להרחיב מה עושים במצב כזה. להקנות לו כלים להתמודדות לפעמים הבאות.

אפשר לעשות סימן נגיד של לב בידיים שהוא משדר לך לב, את מבינה זה אומר הוא רוצה שתזדרזי בשיחה, את משדרת לו לב בחזרה זה אומר שקיבלת את הבקשה.

ככה הוא ירגיש שאת רואה את הצורך שלו.

כמובן שאת המחליטה על אורך השיחה בהתאם לסיטואציה, אבל לפחות הוא ירגיש שאת לא שוכחת שהוא מחכה לך.

את יכולה גם לתת לו להציע פתרונות.

ילדים הכי יודעים מה טוב להם כשעוזרים להם לתמלל ולדייק את הצורך שלהם.

בשיחה אחרת אפשר לדבר על זה כשלא נעים שהוא נצמד אלייך באופן מכאיב אז אץ מרחיקה אותו ממך. מה ההבדל בין להתגונן לבין להרביץ. להשליך את זה על סיטואציות בגן.

אם מישהו בא לנשוך ילד אחר, ואותו ילד מזיז את הראש של הילד הנושך זה נקרא להרביץ?

בשיחה אחרת בכלל לדבר על האיומים. מה היה היה, עכשיו אפשר להוביל שיח אחר בבית שלא כולל איומים בהלשנה.

וב"ה מרגיע לשמוע שזה בא ממך ולא חלילה שיש מישהו אחר שמאיים עליו שיספר עליו משהו.

לגבי המשפט האחרון. את כועסת עליו, הוא מרגיש לא נעים. לגיטימי. זה לא נעים כשמישהו כועס עלי.

לתת מקום ולגיטימציה להרגשה.

מה הוא עושה עם זה?

אומר שאמא רשעה. התגובה לא לגיטימית. אנחנו ההורים צריכים ללמד כלים להתמודדות וללמד דרכים חדשות לגיטימיות יותר לתגובה.

כשילד ידע איך כן להגיב, לא יצטרך להשתמש בדרך הלא טובה.

לא אומרים לאמא רשעה. אבל מה כן עושים?

אולי נותנים חיבוק לאמא? אולי מספרים לאמא שלא נעים לי הצעקה? אולי מחבקים בובה?

ובאמת אולי כדאי להפחית שימוש בצעקות בבית לא בגלל פחד שהוא יגיד שאת רשעה, אלא כי דרך איומים ועונשים פחות משיגים שיתוף פעולה בטווח הארוך אלא מצטברים תסכולים.

אם את מרגישה שחסר לך כלים איך להוביל בלי לכעוס ולאיים ובלי להתחנן וללכת על ביצים מצג שני,  זה ממש השלב להדרכת הורים. זה יעזור לך גם בהמשך.

זה ילד בכור?

שפשוט הצלת לי את היום הזה בזכות הידע שהעברת כאן!!!

אפרט בהמשך היום

אבל בקצרה שוב הקרוב משפחה הפתיע וקרתה סיטואציה שהילד רצה לחבק את אחותו הקטנה ועשה את זה בדרך של חניקה מהצוואר ברמה שהיא לא נשמה ולא יכלה אפילו לזעוק לעזרה!!!!! בנס משמיים ראיתי את זה והעפתי לו מהררר את הידיים ויצא שהוא התבכיין שהרבצתי לו... ושוב אמר הנה עכשיו אני יספר לו שהרבצת לי... (הקרוב משפחה היה במרפסת לא ראה את הסיטואציה)

בזכות הידע שהעברת כאן ניהלתי את האירוע באופן ממש ממש טוב וראיתי תוצאות בשטח!! מטורף!!

אחרי שהעפתי לילד מהר את הידיים מהקטנה הוא בכה ברצפה ואמר ״הנה עכשיו אני יספר לנתי(שם בדוי) שהרבצת לי״

אמרתי לו- אמא לא הרביצה לך אמא היתה חייבת להגן על אחותך שנחנקה בלי אוויר ובגלל זה מהר העפתי לך את הידיים.

אמר - את כן הרבצת אני יספר.

עניתי- בסדר תספר לנתי מותר לך לספר את מה שאתה מרגיש, אתה יכול לספר גם לי מה אתה מרגיש אני כאן בשבילך״

ענה- ״לא לא, אני עכשיו יספר לכולם גם לאבא גם לסבתא גם לסבא גם לגננת״

אמרתי לו- כל הכבוד שאתה מרגיש בנוח לשתף אותם איך אתה מרגיש, תספר להם, אני מזכירה לך שאתה יכול לספר גם לי ולשתף גם אותי״

ואז שאלתי אותו מה הוא חושב שצריך לעשות במצב כזה שאחותו נחנקת מהיידים שלו ואני חייבת להגן עלייה במהירות?

הוא לא ענה, רק בכה,

הצעתי לו חיבוק ודובבתי עוד קצת את הרגשות שלו והתחבקנו וזהו הוא פשוט שכח מזה והמשיך הלאה (ואפילו לא סיפר חח..)

אני נהנית לקרוא איך את מגיעה לבסיס של הסיטואציה ומבינה מהשורש ולא רק פתרון נקודתי.

בקיצור, תודה עלייך! לומדת ממך המון!

אכן לרדת לשורש העניין זה אחד העקרונות החשובים בתקשורת מקרבת.

הרבה מהקונפליקטים בין בני אדם ניתן לגשר באמצעות ירידה לשורש הבעיה כך שהצורך של שני הצדדים מסופק, ולא שצורך אחד בא על חשבון השני וזה הבסיס לשיתוף פעולה.

זה נכון בפתרון בעיות בין אחים, בין הורים לידלים, בין בני זוג ובכלל בכל תקשורת בין שני אנשים.

רק שבקשר הורה- ילד,

ילדים לא יודעים להגיד לנו בפה מה הבסיס לצורך שלהם ולכן זה התפקיד שלנו כהורים לפענח את זה ע"י קריאת ההתנהגות והתבוננות במכלול. גם דרך שפת גוף.

כשאנחנו מזהים על מה ההתנהגות יושבת אז לתמלל את זה לילדים כך שידע פעם הבאה לומר את זה במפורש וזה יעזור לו בכל תקשורת עם אדם אחר.

אם מדבר אלייך ממליצה להרחיב את הלימוד על תקשורת מקרבת ובנושא הורות- הבית להורות מקרבת.

בהתחלה דורש כמה חודשים של התבוננות ולמידה, אבל אח"כ זה ממש זורם עם החיים.

בהודעה הזו ובאלה שאחריה

בעייני, מול הילד- קודם כל לא לשדר לו שאת נבהלת מזה שסעפר ושהוא יכול 'לנצח' מולך.

בנוסף בזמן שהוא רגוע לשבת איתו בנחת ולשאול אותו האם הוא חושב שמה שעשית לו זה הרבצה? אם יגיד שכן וימשיך להתלוצץ- תשאלי מה היית צריכה לעשות לפי דעתו כשתוקעים לך ראש בבטן שוב ושוב בצורה לא נעימה?

וכן לשקף לו שגם הוא הכאיב לך בבטן, אולי אפילו יותר.

וגם- בשבילך ובשבילו- להבין שהוא כנראה ילד תחושתי. שחווה את העולם בעוצמת יותר. ולכן כל נגיעה מתפרשת אצלו כהרבצה. ולשקף לו את זה שלא כל הילדים חווים את העולם אותו דבר. כמו בטעמים ובריח ובהעדפות יופי, אז גם במגע. וזה שהוא חושב שהרביצו לו, יכול להיות שמהצד השני מישהו עשה משהו שלרוב האנשים זה לא כואב אבל לך זה כן. כמו שחשבת שהדוד הרביץ לך.

מול המשפחה- לשקף שהוא אומר על כל מיני אנשים שהם מרביצים, והוא כנראה תחושתי. וצריך להיזהר איתו כי כואב לו יותר מאשר אחרים. וגם לי קרה שבסה"כ הזזתי אותו ממני כי עשה לי משהו לא נעים ולא הקשיב אבל הוא חשב שזה הרבצה. ואת זה הייתי אומרת לא כהצדקה שלך ונסיון לענות להם. אלא להשחיל בטבעיות בהקשר הגיוני כאילו הוא לא אמר להם כלום ואין לך מושג מהסיטואציה הקודמת. 

גם להסבר ולדו שיח מול הילד וגם להסבר מול המשפחה.

תודה ממש

עם זאת, קורה שאמא מזיזה את הילד שלה בכוח הנדרש והילד חווה את זה כאלימות.

עשיתי את זה לא פעם וכנראה שעוד אעשה.

בחלק מהפעמים הבן שלי סיפר לחמותי באופן קצת מנופח לדעתי, חמותי שיתפה אותי באיזשהו ניסיון להבין ולעזור.

אמרתי לה שכך אני מגדלת את הילדים שלי עם רצון לשמור על שפיות של שני הצדדים, אם מישהו חושב שהוא יכול לגדל אותם יותר טוב ממני הוא מוזמן לקחת אותם ולהחזיר בגיל 18.

מאז דממה. 

אני בדיןק כזו

מגנה אלימות מול חסרי ישע אין דבר שיותר מרתיח אותי מלשמוע סיפורי אלימות על חסרי ישע!!!

ולכן אני מרגישה תסכול ככ גדול שזה מה שיחשבו עליי

כי אני אחת שכ״כ מגנה את זה וככ מתאפקת וסבלנית מולם גם כשהכי קשה בעולם אעדיף במצבי קיצון לצעוק ולאיים אבל בחיים לא יעז לפגוע בהם.. ואז מרפי מגיע....

מרוב שהנושא מעסיק אותך ומפעיל אותך, הילד תופס על זה טרמפ. לילדים יש דמיון מפותח, אבל הפרשנות לדברים שקורים מושפעת ממה שמעסיק את ההורים.

למשל הבת שלי סיפרה לסבתא מהצד שלי, שאבא לא מרשה לה לשחק עם בת דודה מהצד השני כי הם לא בית חינוכי.

בעלי הכחיש שהתקיימה שיחה כזו, אבל האמירה של הבת שלי לא הגיעה בחלל ריק. כן יש אישיו מסויים והבת שלי החליטה לקחת את זה רחוק מאוד עד למקום שהיא הגיעה אליו שנובע מהסקת מסקנות פרטית שלה ולא על שום משהו שבא מאיתנו ההורים.

מספיק שפעם בטעות נתת מכה לילד בלי שראית אותו, והגבת בצורה של בהלה, כדי שהילד יקלוט שזה מפעיל ומבהיל אותך.

ילדים זה המראה הכי אותנטית למי שאנחנו.

לא יודעת מה הייתה האמירה של חמותך, אבל יכול להיות שהיא באמת רצתה לעזור ואולי יש אמת גם בדבריה, חבל לענות תשובות שחוסמות שיח והקשבה

את לא צריכה להתערער ממשפט של ילד בן 5.

הוא בן 5, המשפחה שלך והקרובים אליך לוקחים את המילים שהןא אומר בערבון מוגבל.  אני בטוחה!

וגם אם יבוא איזה קרוב משפחה וישאל אותך למה הבן שלך אמר שאת מרביצה לו אז אם יש לך מספיק עמוד שדרה את תאמרי לן בביטחון שיש לילד קושי המגע או שקצת הרחקת אותו מימך כי הוא הפריע, אבל יודעת מה את בכלל לא חייבת הסברים לאף אחד. את יודעת שאת אמא טובה? יופי מעולה פה זה נגמר.

לא צריך להתערער מול הילד ולא מול המשפחה.

לילדים יש חושים לזהות מה מערער אותנו ודווקא שם הם  נכנסים כל פעם מחדש זה מקנה להם תחושת ערך כזו ועוצמה באופן לא מודע לדעת שהם הצליחו לערער אותנו. וככה זה רק ימשיך.

הראתי לילד שנעלבתי ואמרתי לו איך אתה מסוגל להגיד שאמא מרביצה לך , אמא שכ״כ דואגת לך.. ולעולם לא תעז לפגוע בך אתה אומר שמרביצה? אני עצובה ממש.. אתה זה שכשהשתוללת הכאבתה לי ככ חזק בבטן עד שנאלצתי להזיז אותך בכוח אבל אתה יודע שאמא לעולם לא תפגע בך ולא תרביץ לך!

חבל שאתה ככה אומר על אמא..

בקיצור נראלי שהוא יתפוס עכשיו טרמפ על זה וכל דבר שלא מתאים לו יפרש איך שמתחשק לו וירוץ לספר.. 

ואת לא מנהלת אתו מו"מ.

אין לך שליטה על מה שיגיד. ואם יגיד- נו. 

מבינה אותך שזה לא נעים. אבל זה לא אמור לנהל אותך.

נשמע שאת אמא של כיף, שזה מדהים, אבל המחיר של זה זה חוסר גבולות.

הגבול צריך להיות ברור לילד. מה הגבול שלך? אולי בזה שלא יכאיב לך בבטן?

תחזקי את הכללים, את המשמעת (כמה שזה נשמע רע), את העמידה על שלך מולו.

כי את החלק הרך, הזורם, הכייפי והמחבק כנראה יש לך בערימות.

ילד צריך אותך יד מכוונת, ויד מכוונת היא גם יד שאומרת לאן לא ללכת.

כשאני קוראת מה שרשמת נופל לי האסימון שאני מאפשרת לו יותר מידי,

בין אם זה שהוא מרגיש בנוח להציק לאחיותיו, לקחת דברים ללא רשות, להרביץ, לטפס במקומות שאני לא מאפשרת ועוד ועוד

אחשוב איך אני שמה מולו גבולות מעט יותר קשוחים..תודה על המילים שלך..

ברור כשמש שיש לך לב טוב ושפע של הענקה לילד הזה.
זה אולי ידרוש ממך קצת "להכאיב" לו, אבל הכאב של ה"לא" הוא כאב בונה.

1. את בסדר גמור. את נשמעת אמא ממש ממש טובה והגבת לסיטואציה כמו שהרגיש לך וזה בסדר גמור.

2. ילדים בגיל הזה מבלבלים הרבה בין מציאות לדמיון, לא צריך להיבהל מזה אבל מצד שני גם לא לחכות שזה יעבור אלא למסגר אחרי כזה מקרה מה היה ומה קרה.

3. מותר לך וחובה עלייך להציב גבולות לילד בתור אמא כדי לתת לו ביטחון ולאפשר לו לגדול בצורה בריאה. לשים גבולות , גם אם זה אומר להיות מאוד חד משמעית ולפעמים להפעיל קצת כוח. בעיני אין לזה קשר לאלימות. חשוב לתמלל לילד ולהסביר שיש מצבים שמחייבים אותך לעצור אותו כשהוא משתולל ולנרמל את זה. את יכולה גם להגיד שכשאמא מרביצה זה כי היא מחנכת ואוהבת וצריכה לשמור עליו כדי שידע איך להתנהג.

4. לגבי הפחד של מה יגידו עליך בחוץ בקשר להתנהגות שלך כלפי הילד, לדעתי אסור שזה ינהל אותך. ילדים מנצלים את זה בתום לב אבל זה לא נגמר בזה וזה לא בריא בכלל בטווח הקרוב והרחוק. הייתי אומרת משהו חג משמעי כמו: "בבית הזה אני אמא ואני מחליטה איך לחנך אותך. אני אוהבת אותך מאוד ויש לי אחריות ללמד אותך איך להתנהג בנוגע ל×". הילד נשמע חכם ובוגר להפליא, אם תחזרי על זה כמה פעמים כשהנושא הוא פשוט יפנים. (כנ"ל בנוגע לאוכל, אמא יכולה להחליט שהיא אוכלת × כי אמא היא אמא ואתה ילד) 

לגמרי צריך להוציא את העוקץ מהקטע שהוא יודע שלספר משהו זה איום.

בתגובות האחרות פירטת ונראה שאת ממש מצטערת על זה ומרגישה שזה אבוד או אשמתך, אבל אין דבר שאי אפשר לתקן!

גם אם עשית את זה בעבר, פשוט תשני את השיח ותגדירי גבולות ולאט לאט הוא ילמד

נשמע שהילד מנהל אותך רגשית וזה לא תקין.

את מפחדת מהתגובה שלו ואיך את נתפסת בעיני אחרים וזה כלי בידו להפעיל עלייך לחץ.

ילד זקוק להורה שבטוח בדרך שלו ושלא מתערער מאיומים והפחדות.

לא מספיק רק לאהוב אותו, צריך גם גבולות ולדעת להוביל אותו ולהיות מקום יצוק בשבילו.

את לא אמורה לספוג נגיחות בבטן ולא משנה מה.

זה הזמן לשנות את המשוואה ולקחת את המושכות אלייך.

במקום להיות מובלת ע"י התגובות שלו, להוביל את הקשר איתו ולנהל את הסיטואציה נכון.

אם את מחפשת הדרכת הורים גישת שפר יכולה לעזור לך פה מאוד.

בהצלחה!

נשמע שלצד העובדה שהילד מערער אותך יש לך רצון להיות מושלמת, וזה לא מחוייב בכלל להיות מושלמת, חוויות של אכזבה, תסכול, הצבת גבולות כשהן מגיעות במידה מותאמת ותוך תיווך בונות תחושת מסוגלות אצל הילד, כדאי לך לרכוש כלים שתוכלי לקדם אותו.

מעבר לזה, ממליצה לבקש הפנייה למכון להתפתחות הילד, במידה ויש לילד קושי בוויסות חושי או קושי אחר לאבחן לטפל 

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

יוצאת ממרכזית המפרץ

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷