לדעתי, במקרים כאלו צריך להתייעץ עם אדם שיכול לשמוע סיפור שלם ולתת עצה מתוך ראייה רחבה ועמוקה יותר.
לקחת מקרה אחד מתוך מכלול של קשר בלי להתוודע לחוויות אחרות שלך מולו, ורק על פיו לייעץ, עלול לפספס את המטרה. ועבורכם אולי לפספס הזדמנות לצמוח ולגדול מהסיטואציה, שיתכן ותקשורת נכונה ובריאה עשויה לפתור ולגדל את שניכם גם יחד בתוך הקשר.
מה בכל זאת אפשר לומר? לא יודעת אם ניסית אבל אם לא:
1. תקשורת.
2. תקשורת.
לדבר על הדברים בצורה חכמה, לגבי הסיטואציה הראשונה, שתפי אותו איך את הרגשת בסיטואציה הזו: מה עבד לך מה לא, מה פגע בך והיית רוצה שיהיה אחרת, על מה חשוב לך שישמור עבורך, מה הגבולות שחשובים לך וכדו'.
לגבי הסיטואציה השנייה בררי איתו מה גורם לו להיות אחרת, מה עובר אצלו בפנים בקשר איתך שמאפשר את הרוגע, ומה קורה מול החברים שגורם לבטא אנרגיה אחרת. תלמדי איך זה עובד אצלו, את העולם שלו את המרחבים שחי בהם. תיגשי אליו ממקום כזה שרוצה ללמוד, בעמדה הזו את תגלי יותר מלבוא אליו בעמדה של 'עשית משהו לא בסדר'.
חשוב להיות גם מודעת לזה שאנרגיות (זכרית ונקבית, למשל) מתבטאות שונה כשהן מול אנרגיה זהה (הוא בין גברים ואת בין נשים), או אנרגיה שונה (איש מול אישה) שמוציאה מכל אחד איכויות שונות. הדינמיקה אחרת.
תקשיבי, שימי לב לתגובה שלו. מה קורה שם אחרי שבאת ואמרת אותך, ואחרי ששמעת את המקום שלו.
אני מאמינה ששם כבר יהיה לך קצת יותר ברור אם יש פה מישהו שרואה אותך, מכבד אותך ובא לעבוד על הקשר והזוגיות, או שמדובר בעניין אחר...
בהתאם תחליטי אם נכון לך להמשיך להישאר שם ולהשקיע או שזה לא הקשר שאת מבקשת לבנות בחייך עם בן הזוג שלך.