סמוטריץ' צריך את בן גביר כדי להיות בכנסת הבאה, ואם מגמת ההתרסקות של בן גביר תמשך, הם יהיו תלויים זה בזה.

שיקחו רגיעון פעמיים ביום עד שיעבור להם.

שבן גביר הוא אחד שאי אפשר לעבוד איתו.

לגופו של עניין, בן גביר מחפש לשדר הבריון של השכונה ולכן התירוץ מתחלף, ההתנהלות הלא לוילית לכלל השותפים נשארת ורק הופכת לבוטה מפעם לפעם. דחילאק, להביא ח"כ משבעה על אימו?! להביא את רה"מ, בן ה75 מבית חולים?!

שבוע שעבר התירוץ היה הספין על הדחת היועמ"שית. כשברגע שהתנהל דיון, התברר שסמוטריץ' דווקא תומך ומה שמסבך את היכולת לבצע את המהלך, זו דווקא ההתנהלות הבוטה של בן גביר - עבר לתירוץ אחר.

בניגוד לבן גביר שהמפלגה זה הוא והוא זה המפלגה (במיוחד אחרי שהוא גנב אותה לחבריו שגידלו אותו) - הציונות הדתית היא ציבור שיש לו מפלגה. לכן אולי יהיו הרכבים כאלו או אחרים - אבל המפלגה תחזיק.

לגרום לאדם בן 75 לרדת ממיטת חוליו, בניגוד לדעת רופאיו שקבעו שהוא חולה שיש בו סכנה, זה חציית קו אדום ושחור ביחד.

ונוסיף גם מה שעשה לביסמוט. לא פשוט בכלל.

בדיעבד אני מצפה מהרב ליאור שיוקיע את מעשיו של עלאק תלמידו.

לצד זה טוענים מקורביו שסמוטריץ הפר הסכם איתו, והלוואי וידעתי מהם פרטיו של ההסכם שהופר לכאורה.

הרי הם אלה שסירבו להתקזז איתו.

קיזוז זה מול האופוזיציה, לא בתוך הקואליציה.

עם שניהם היה צריך להתקזז.

בד"כ קיזוזים זה עם האופוזציה, אבל במקרה שלנו בן גביר הצטרף לאופוזיציה אז צריך לבוא קודם כל אליו בטענות על אי הקיזוז.

הפנימיות.

חלק מהדרך ארץ, זה לא לנצל מצב רפואי/אישי לשינויים מהותיים במצב הגושים. לכן מקובלים הקיזוזים.

אם הבעיה היא שחברי הקואליציה עצמם מסבכים, אין שום סיבה שהאופזיציה תהיה יותר ג'נטלמנית מהם.

במהלך השנים הרב ליאור היה מרבני תקומה והיה בקשר עם פוליטיקאים שונים (בעבר ובהווה) שראו בו חלק מהיעוץ התורני שלהם.

רק לאחרונה שמעתי משני אנשים שונים (אחד מהם, קרוב משפחה שלא קשור לפוליטיקה, גם המשמיע לי את ההקלטה מהשיחה שלו עם הרב) שלדבריו אין פוליטיקאי (מאלה שהתייעצו איתו, כמובן) שמקשיב לו ולדעת תורה יותר מאשר איתמר בן גביר.

אז אולי בן גביר לא תלמיד של הרב, אבל הוא כן מקשיב לו בכל דבר ודבר.

אבל איילה בן גביר עולה בהחלט. אז הם הולכים אחריו רק כשנוח לו? או שמא רק כשצריך עלה תאנה פוליטי?

בתור אדם פרטי, יכול להיות שלבן גביר יש רב אחר שהוא שואל אותו בהלכות כשרות או בהלכות תרומות ומעשרות. זה לא אותו הדין בשאלות ציבוריות שכמפלגה הולכים אחרי החלטה מסויימת.

אגב, זה נכון אני חושב גם לחברי מפלגת הציונות הדתית, בעבר או בהווה. זה שהרב דרוקמן היה המנהיג התורני של המפלגה, אומר שבענייני הלכות בבית שלהם הם הולכים על פיו? אני כלל לא בטוח.

לכן וודאי שצריך לעשות פה הפרדה בין מנ שנוהג האדם בד' אמותיו ובביתו הפרטי (בטח אם מדובר באישתו), לבין הנהגה ציבורית. איפה זה כן היה נכון - אם הרב ליאור היה אומר לבן גביר, בתור השר לביטחון לאומי, תוודא שרק גברים עולים להר הבית ותגביל את הנשים, ובן גביר לא היה שומע לרב. אבל לא זאת המציאות, וזה שורש ההבדל. לכן כל הטענה הזאת מראש לא רלוונטית.

ואילו הרב ליאור בהחלט כן.

אבל ככה הוא התנהל מתחילת הקדנציה בחוסר לויליות מוחלט לחבריו לקואליציה. ספין רדף ספין, איום רדף איום, העדרות רדפה העדרות.

הכלי הקיים, של משבר קואליציוני, שבד"כ מפלגות משאירות כ'נשק יום הדין' לרגע שבו אין שום ברירה, הפך אצל בן גביר לכלי שמשתמש בו מידי שבוע. כשהספין על הדחת היועמ"שית נפל, עבר לספין חדש.

במצב נורמלי קואליציה מתנהלת ביחד, את הפערים סוגרים בחדרים ואת ההתנהלות הצעקנית משאירים לאופוזיציה. כמובן, בשלבים הראשונים של דיוני תקציב כל שר מושך לכיוון שלו ולפעמים גם יוצר מיני משברון, אבל אחרי שמסיימים לסכם, להתפשר ולהצביע - מכאן ואילך זה התקציב של הממשלה, את הפוזות משאירים לאופוזיציה.
 

השבת הוא 'עשה חשבון נפש' עלאק. אחרי שהוא גם ביזה וגם התבזה כשהראו לו שמסתדרים בלעדיו ובסקרים (שאני ממש לא אוחז מהם, אבל בן גביר ותומכיו חיים עליהם) הוא צולל, פתאום מתברר שהוא יודע 'לעשות חשבון'. דווקא ההתנהלות שלו, שהשבוע שברה שיא, אבל ממש לא התחילה עכשיו, גורמת לחשוב שהוא עדיין לא הגיע לגיל שבו לומדים לעשות חשבון.

/news/394461

על השקר הזה הוא עדיין לא התנצל...

בענייננו אחזור על דברים שכתבתי למעלה. מקורביו טוענים שהופר הסכם איתו בקדנציה זו, אבל משום מה לא חושפים את פרטיו.

למה?

בינתיים הקרע הולך ומחריף.

לאור הסקרים האחרונים, אף אחד מהם לא יסתכן בריצה נפרדת, וגם אם שוב ירוצו יחד, הציבור לא יסלח להם, והמרויח הגדול יהיה בנט שכבר מתחמם על הקוים.

כך או כך, צריך להיות נאיבי על סטרואידים כדי להאמין שיצליחו לשכפל את ההישג של 14 מנדטים.

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.

חוץ מזה, יש לי את  הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.