רוצה לשוב אחור
לתום, לשקט, לטוהר
הבוסרי, הגולמי, הטיפש
הלא מפותח, הקטן
אבל שמקבלים אותו כמו שהוא
מבינים שהוא חמוד
מתגעגע לרגש. הכואב, הבוכה, הצועק
מתגעגע לתמימות, לעשייה פשוטה ובלי משחקים
מצר על האגוצנטריות המבוגרית שיש לה מסווה בוגר
מתגעגע לשאיפות ולחלומות. לחתירה לעשייה, גם אם היא קטנה
מתגעגע לחופש, לדרור.
מתגעגע לבכי, אוי, כמה שאני מתגעגע אליו.
מתגעגע לחוסר כבידות ועצלות, לקלילות.
מתגעגע לשינת ישרים בלי פלאפון או מחשבות שאעקוץ את הטבע
מתגעגע ליושר ולאמת, לדוסיות הבוערת והתמימה
מתגעגע לחיי הרגל של קודש, לצמאון לבלוע אידיאלים וערכים
מתגעגע למחמאות על דברים פשוטים, גם אם "לא אמיתיים", הם באמת הכי אמיתיים
מתגעגע לחיבור לטבע טבעי, לאהבת הארץ טבעית, בלי ריחוק מבעלי-חיים או סגירות במבנים
מתגעגע לרוח, לקור, מצר על הסתגרות בסוודרים, חום
מתגעגע לתפילה בכוונה
מתגעגע ללימוד תורה באמונה שלימה, בטוהר שלם, בלי ביקורתיות, ניתוחים בבשר החי, פלסופים, העמקות שמחיות ומשמחות אך מכניסות אותך ולא את ההתבטלות לה'
מתגעגע לימים שלא היו לי תירוצים לעצמי, שלא שמתי את עצמי בתבניות והרחקתי את עצמי בכוח, שחייתי את מי ומה שאני. מתגעגע לוודאות ולבטחון.
מתגעגע לצניעות ולענווה, בלי הקליפות והתבניות, בלי הכבוד והעשייה שלא לשמה
בלי פאנצ'ים מיוחדים, או חידושים עצומים. פשוט לשמוח ולהתחדש מכל דבר, להקשיב לדבר תורה פשוט על פרשת שבוע ולהתענג עליו.
הלוואי שיחודשו ימיי כקדם ואהיה מבוגר ילדי
