סתם, לפי מה?
אני מכיר את הפירוש הזה אבל:
– הוא אינו עולה בקנה אחד עם פשט הפסוק
– בוודאי שלא פשט הפרק
– אינו מסתדר עם כל שאר המסרים בתהילים / נביאים
– נגד הירושלמי במסכת חגיגה של "נטורי קרתא"
– די והותר פירושים נגדיים לכך
=> אין צורך לומר את המובן מאליו שיש צורך בהשתדלות האדם כבכל מקום שאין סומכים על הנס זאת אמירה פשוטה עד־כדי מיותרת.
=> הפירוש של אם ה' שמר עיר אז יפה שמר השומר אינו מסקנת הפסוק כי לא על זה הפסוק מדבר. זה פשוט הסבר שמיישב את הצורך בהשתדלות עם הפסוק. אין שום דרך להבין בפשט הפסוק הזה שהכוונה היא שיש צורך בשומר מבלי לעוות את הפשט ואת ההקשר שלו.
"והחל המשורר להזכיר כי הכל ביד השם ולא כפי מחשבות אדם ולא כפי שיפצר במעשיו יתחזק ככל כחו." [אבן עזרא]
"אמ' דרך עצה ומוסר לבני אדם שבעת השתדלותם בקנינם אע"פ שההשתדלות טוב מ"מ לא ישים בטחונו בהשתדלותו ולא יחשוב בהשיגו חפצו כי יד השתדלותו עמדה לו אבל הכל מאת האל ית' והוא העירו בהשתדלות והוא הביאו להשיג חפצו וכבר הזהיר זה בתורה באמרו ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וידעת כי ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דברים ח יז ויח) ואמ' על זה דרך כלל אם ה' לא יבנה בית ר"ל אם לא יהא ההשתדלות מצדו ומהשגחתו שוא עמלו בוניו בו ואם ה' לא ישמור עיר בעת המלחמה שוא התמיד הצופה להביט הנה והנה אם יבואו בה האויבים כי אין אזהרתו עושה כלום אם מאתו ית' לא תבא השמירה" [מאירי]
שיר המעלות לשלמה, השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסימן שאח"ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, ואופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה - אם לא ה' יבנה בית אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, אך שוא עמלו בוניו בו, ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה - ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים: [מלבי"ם]
בקיצור לומד התנ"ך הממוצע לא אמור להגיע לפירוש הזה שמשום־מה מחזיקים ממנו פשט מובן מאליו שאין עליו עוררין.
