אנחנו זקוקים לך

אבל לגבי חספוס ומצ'ואיזם אני שמח לבשר לך שבוודאות מוחלטת שאין צורך ב"גבריוּת" או "שליטה" כדי להיות מושך, כן יש בנות שנמשכות לזה אבל הן לא קהל היעד של המוצר מה לעשות?

אני בהחלט יכול להזדהות עם הקטע הזה שמרוב שאתה עמוק וקשוב אתה הופך לידיד גיי פנטסטי, תופעה מוזרה

ה' יעזור

בינתיים קח מים שקשור לנושא

ליבי איתך איש יקר,

קשה כל כך

אתה יודע שזה מזכיר לי שמישהי שעברה מוות קליני סיפרה שמרוב שעכשיו היא רואה את כולם בתור נשמות היא לפעמים צריכה להזכיר לעצמה שיש הבדל בין העולם הזה לעולם הבא ושכאן צריך לשמור על גבולות ברורים כי למרות שמבחינתה כשהיא נחמדה עם גברים בקטע הכי נקי ונשמתי מצידה, זה לא מועבר טוב בעולם הזה וזה נתפס כחציית גבולות. (היא הבינה שיש דרך להתנהל בעולם הזה ויש דרך לעולם הבא והן אמורות להיות חופפות.) וזאת תובנה שאולי יכולה לתת לך איזשהו כלי, של לקחת את האורות הגבוהים האלה שאתה רגיל להסתובב איתם "מרגישים את נוכחות ה'" וכדומה, ולהעביר את זה לעולם המעשה.

אולי לגשת גם לחתונה בצורה יותר של תכלס. כי אם העיקר הוא הקשר הנפשי ביניכם ולא הנישואין, עם כמה שזה טהור זו לא התכלית וזה עלול להתקע שם. ככה אני תופסת את זה. ואני חושבת שלמרות שאני לא איזה מבינה גדולה, זה כן משהו שהבנתי על עצמי מניסיון חיי. שכאילו אם פעם אז לא היה בכלל מקום לרגש בחיי הנישואין ובחיים בכללי, והיום הרגש הוא כל העולם בערך, אז צריך למצוא את האיזון בין זה לזה, וקריטי לתת מקום גם לצד השני שפחות טבעי לנו היום. (לא משנה שזה נובע מנקודה הרבה יותר עמוקה אבל לא ארחיב פה).

לגבי הגבריות בעיניי זה מתקשר לאותה נקודה. טהרה בעולם הבא היא כמו שאתה מבטא בערך, אבל בעולם הזה הטהרה חייבת לכלול גוף. איך יכול להיות שאין משיכה? אתה גבר, ויש כאן בחורה יפה ומקסימה, אז איך יכול להיות שאין לך שום חשק לחזר אחריה, לעטוף אותה ולבטא את האהבה בצורה נורמלית וטבעית? אולי אתה בתת מודע החלטת שזה לא טהור ולכן אתה מדחיק את זה? מכחיש לעצמך?

משהו בסדר הטבעי השתבש. סליחה אם זה נוקב. לפעמים יש בלבול מה הגבולות ומה ראוי באיזו מסגרת ולכן או שהכל טהור או שהכל טמא וזה מכניס לפלונטר... יש חילונים שאומרים שהם לא מרגישים כלום כשהם רואים אשה כי התכהה להם הרגש. (ולהגיד את האמת עליי ככל שאני יותר נשמרת אני הרבה יותר מתרגשת מגברים. ואני אשה. וזה בסדר להתרגש. בסוף נבטא את זה במקום הנכון בעז"ה.)

ותתעודד, כי לכל אחד יש ניסיון ועבודה לאזן את האופי שלו, אז אני חושבת שאתה יכול להיות שמח שאצלך הצד השולט הוא החסד ואתה צריך להכניס גבורה, כי זה נשמע לי יותר קל מאשר להכניס חסד בתוך גבורה. (סתם כי גמאני ככה חח שניהם אולי אותו דבר)

נ.ב אני קצת יודעת את הרקע עליך וכתבתי מה שכתבתי מתוך כבוד, לא בקטע אישי אליך כי לדעתי היום חסר הדרכה נכונה ופרקטית גם בציבור הדתי בתוך הישיבות והמדרשות

(גם בגלל זה לדעתי יש הרבה דתלשים שאפילו שהם יודעים שזו האמת ורוצים בלב אין להם מספיק כלים איך)

אם מה שכתבתי מדבר אליך אתה מוזמן לקחת, אם לא תרגיש חופשי להוציא מהאוזן השניה

וכמובן אתה לא חייב להגיב לי

אבל ממש בהצלחה מייחלת בשבילך שתמצא את הבית שלך במהרה🙌

נחמד לראות שאת עדיין כאן לפעמים.

רק רציתי להעיר שברור שאני כן מרגיש משיכה, והיא הייתה בחורה ממש יפיפייה בקטע אחר. העניין הוא שזה לא מזיז לי ככ, לפחות לא באופן שיגרום לי לרצות לשבור נגיעה. ב"ה(נראלי?)

מה שמתסבך אותי בעיקר הוא שמרוב שאני שקוף, ואני אני מולן. אז הן לא מרגישות שום מתח, מרגישות הכי חופשי שיש. ואז זה יוצר תסבוכים.. קיצר השם יעזור. חחח

שוב תודה על המילים ואמן בע"ה גם לך וגם בלימודים(;

אני אכתוב לך בפרטי

קודם כל, מה שאתה מתאר מבחינת המשיכה הוא האידיאלי לדעתי (אם הבנתי מדוייק).

לגבי ההמשך- אם נשים בצד את כל המושגים החילוניים כדי שלא נראה את זה כשלילי, אז נפנים שה' הוא זה שברא את הטבע של הנשים ככה, שהן צריכות שמאל דוחה וימין מקרבת.

ובעומק יותר, זה במובן מסויים כמו בקשר מול ה'- יש גם אהבה וגם יראת הרוממות. ולכן זה יכול להיות אינסופי.

כאן יראת הרוממות (של שני הצדדים זה מזו) היא בגלל שיש דברים פנימיים טובים בצד השני שאני מבין שעוד לא (מספיק) פגשתי (או שאני מבין שאני לא מספיק מעריך את מה שכן פגשתי), וכשאני מבין שיש אותם ומוצא אותם אני מעריך יותר ומתחבר יותר וממילא אוהב יותר. והאהבה גורמת לי לרצות שוב להכיר יותר את העומק כדי לאהוב יותר וכן הלאה.

בשלב מתקדם יותר, כשהצד השני כבר מכיר ויודע את העומק שיש בי, אפשר כבר יותר לזרום עם החופשיות שאתה מתאר. אבל בהתחלה, צריך לדעת לצמצם את זה כמו שכתבה יפה הרמוניה. אחרת זה פוגע במימד האינסופי של הקשר כי זה יוצר תחושה שמה שרואים בי זה מה שיש וכי זה נתפס לא טוב שאדם חושף את עולמו הפנימי בקלות, הרי זה דבר יקר.

אז יוצא שבזכות העובדה שהטבע הנשי הוא כזה, הקשר יכול להתעמק ולהתעמק באופן טבעי.

זה חלק מעבודת המידות (להתנהל בצורה שהשני צריך גם אם לי זה לא הכי נוח) וזה גם רצון ה', שנתנהל בהתאם לחוקי מציאות שהוא קבע, גם אם זה לא קל. אבל זה יותר קל כשזוכרים שמטרת הצמצום היא להביא אח"כ להתרחבות גדולה יותר.

בנוסף לכך, לפעמים כשאדם חופשי ופתוח מדי זה גם מראה לצד השני שהוא לא מתבייש ממנו, כלומר שאין לו מספיק את ה"יראה" ממנו, וזה משדר שהוא לא מספיק מעריך אותו או שהוא חושב שהוא כבר מכיר אותו טוב כשבפועל הוא לא.

מלאת חכמה ועמוקה כל כך.

היה שווה להיכנס כדי לקרוא אותה.

(וזוכרת שיש דיבור שמחכה מאז... כשתרצי). 

שמתי לב שיש לי שם טעות בסוגריים.. הן לא חופפות.

התגעגעתי.. נדבר🤗

אין לי כ"כ מה להגיד...

מחזקת ושולחת כוחות מרחוק🙏

תשמור על האנרגיה שלך , היא שלך בסוף.

ואף אדם ובחורה לא יכולים לקחת לך

את מי שאתה .. את הייחוד שלך.

ואת זה תזכור שאתה הולך לדייט הבא..

שיש לך את עצמך , וזה כבר עולם ומלאו , ומי שלא קלט את זה .

לא יכול להיות שלך ...

לא כי הוא לא רוצה / רוצה, אלא כי אתה בעצמך תבחר מי ראוי להיות בלב שלך.

ויש הרבה אומץ באיך שהתנהת

כדי שזה יקרה תאהב את עצמך , באמת .

את כל כולך .. ואל תחשוב שאתה עדין מידי או פחות מידי.

אין דבר כזה יותר מידי או פחות מידי ..

יש מי שצריכה את האתה שאתה. בדיוק. ואיתה יהיה לך הרבה יותר טוב מאשר עם כל אחת אחרת.

אבל

יש המון כלים להשתפר. אני זוכר שלמשל פעם שיחה של יונתן קליין (הוא מרבה לדבר על גבריות) נתנה לי איזה סוויץ'. בקיצור, זה שאתה טוב כמו שאתה ומישהי צריכה בדיוק אותך, לא אומר שכבר יש לך את כל המפתחות, ואולי אתה צריך למצוא איזה מפתח שעדיין חסר לך.

מאד מזדהה עם מה שאתה כותב.

בהצלחה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אמן, שימחת