יש באיזור שלי גם רופא ילדים וגם רופא משפחה שמקבל ילדים מגיל אפס. יצא לי לקחת את הילדים לשניהם, והאמת היא שהתחברתי יותר לרופא המשפחה.
שניהם מאוד טובים מבחינה מקצועית, אבל רופא המשפחה עשה עלי רושם יותר נעים. רופא הילדים לא מנוכר ואדיש, אבל הוא פשוט בא, מקשיב, בודק, מסביר, נותן אבחון, להתראות.
רופא המשפחה, לפי ההתרשמות שלי, יותר מדבר עם הילד ומבין אותו. לדוגמה, כשלקחתי את הבת שלי לבדיקה אצלו, אחרי שהסברתי לו את המצב, דבר ראשון הוא הוציא מדבקות "כל הכבוד" והכין אותן, עוד לפני הבדיקות. וכל בדיקה הוא ממש הסביר לילדה מה הוא הולך לעשות וביקש רשות.
עכשיו אני רוצה לקחת את הבת שלי (בת ארבע) לבדיקה כללית (כלומר, לא לאבחן מחלה מסוימת אלא התייעצות לגבי דברים שמציקים באופן קבוע).
האם לדעתכן יש יתרון לרופא ילדים בבדיקה כזאת, או שרופא משפחה שמקבל מגיל אפס הוא "שווה ערך" לרופא ילדים? האם בבדיקה כללית כזאת יותר חשוב תחום ההתמחות המדויק? שוב, הוא לא רופא קר ואדיש, הוא פשוט יותר מדבר בשפה של מבוגרים.
