קל להיכנס ולקבל תווית אבל לצאת קשה.

לא אמרת בן כמה הילד.

סל זה דבר מאוד מושקע (תלוי בכמות הנקודות) ומאוד אינדיבידואלי שההורים מאוד שותפים בהחלטות ובהרכב שלו

כרגע הוא צובר פער גם בגלל קושי לשבת זמן ממושך.

מעבר לקשיי למידה אין בעיה נוספת.. אמרו להורים שהסל שלו, במידה ויקבל לא יהיה משמעותי כי הבעיה היא בעיקר רמה קוגנטיבית נמוכה על גבול הממוצע אם אפשר לקורא לזה ככה.

מה המשמעות של התווית הזו בהמשך? 

פרא-רפואי או 4 שעות סייע/ת תלוי בדירוג של הילד והקושי שלו.

יש דרגות קבועות ויש משתנות.

תקשורת 6.4, נפשי 7 וככה הלאה פחות או יותר.

מאוד תלוי במקרה הפרטי ובבית הספר עצמו.

בהצלחה

ברוב בתי הספר סל אישי דורש מעורבות ואסרטיביות של ההורים כדי לדאוג שהילד אכן מקבל את מה שמגיע לו לפי הסל (שונה מילד לילד), כלומר אם מגיע לו סייעת לוודא שאכן יש לו סייעת מתאימה לו שמקדמת אותו, אם מגיע לו שעות עם מורה לוודא שהוא אכן מקבל אותם וכן הלאה. (ואם מגיע לו שעות טיפוליות אז בכלל לקוות שיש מי שיתן אותם, אבל פה אין הבדל מכיתה קטנה)

סל אישי לא מכסה את כל שעות הלימודים (בטח אם לא מדובר במקרה קריטי), כדאי לבדוק האם בשאר השעות הילד מסתדר בכיתה הרגילה, בכיתה קטנה כל זמן הלימודים הלימוד מותאם אבל לא לילד אישית אלא לרמה כללית של כיתה קטנה.

חברתית תלוי מאוד בילד ובכיתה הספציפית, מניחה שאת הכיתה שבה ימשיך אם יהיה בסל אישי ההורים כבר מכירים, אם יש אפשרות לנסות לברר מראש על הכיתה הקטנה מבחינה חברתית אז כדאי.

כדאי גם לקחת בחשבון שבסל אישי חלק מהזמן נמצאים מחוץ לכיתה (עם מורת שילוב וכדו) וזה עלול לפגוע בצד החברתי.

הבת שלי היתה בכיתה קטנה אבל רק בגיל תיכון, לה ספציפית אני מרגישה שזה היה מצויין, חברתית ולימודית. 

לק"י

לפחות בחלק מהמקצועות. חשבון נניח.

לא יודעת אם ככה זה בכל מקום, אבל שווה לברר.

מגיע לו גם שעות טיפוליותת?

ההורים כן יהיו על זה שהילד יקבל את מה שמגיע לו, השאלה מול מי הם יכולים לברר מה מגיע להם?

קודם כל הילד עובר ועדת אפיון וזכאות, שם הוא מקבל זכאות להגדרה של חינוך מיוחד.

ואז ההורים יכולים לבחור את מסגרת הלימודים - כיתת חינוך מיוחד או סל אישי בשילוב בחינוך הרגיל.

אם בוחרים בסל אישי מקבלים ניקוד, לפי 'רמת החומרה' שנראה לועדה עד כמה הילד זקוק לתמיכה.. אין לי מושג מה טווח הניקוד ומה מקובל וכו', אני חושבת שאפשר למצוא מידע ברשת.

את הניקוד הזה ההורים בוחרים איך לנצל. אפשר לנצל לשעות של סייעת אישית או לשעות מקצועיות. כל שעה מקצועית שווה ל4 שעות סייעת אישית. השעות המקצועיות יכולות להיות רק לפי מה שיש בבית הספר, והרבה פעמים אין מבחר. האפשרויות המוכרות הן: מורת שילוב (לדעתי יש בכל או כמעט בכל בי"ס), טיפול רגשי, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק. לילדים שאני מכירה יש בד"כ לא יותר מ5 שעות כאלו, לפעמים מצרפים יחד כמה ילדים וככה הם מקבלים יותר שעות. אבל צריך לקחת בחשבון שאם רוצים סייעת, זה על חשבון השעות האלו.

לדעתי הכי כדאי לברר דרך מישהו בביה"ס שלהם. או הורה אם מכירים במקרה או המורת שילוב (בד"כ היא יודעת מה השעות הנוספות שהתלמידים שלה מקבלים).

מדובר בילד עם לקות למידה, בסל אישי מקבלים בגילו 2.2 שעות תמיכה, התמיכה יכולה להיות או לימודית או רגשית או להמיר לשעות סייעת, שזה פחות נשמע הכיוון ממה שאת מתארת.

אם הילד נמצא כבר בשילוב ולא מסתדר אז ההורים צריכים לדעת שבסל אישי הוא לא יקבל הרבה יותר.

לגבי זה שהילדים האחרים בכיתת ל''ל מופרעים, אין לי מושג על איזו כיתה מדובר אבל זה ממש לא בכל הכיתות

אם חברה שלך תרצה, היא מוזמנת להתייעץ איתי בנושא, אני עובדת בתחום 

זה לרוב לא רק לקות למידה

ולפותחת בגיל כזה בעיני נכון גם להתחיל לחשוב קדימה על חטיבה ותיכון שבפתח, על מוסדות שיכולים להתאים לו ולקדם אותו ולראות איך מגיעים לשם באופן הכי נכון.

אולי גם להתייעץ עם פסיכולוג או יועץ ביהס.

וכדאי לבדוק את הכיתה הקטנה הספציפית המיועדת, מי הילדים ואנשי הצוות בה, זה גם פקטור משמעותי

אם הוא בסך אישי על לקות למידה או משכל גבולי.

אם יש קשיים נוספים רגשיים אז יש יותר שעות אבל הפותחת ציינה רק קשיי למידה 

צריך לבחון ממש כל מקרה לגופו, גם מבחינת הקשיים של הילד, גם מה המטרות של ההורים ובעיקר- מה יש לביה"ס להציע בכל אחת מהאפשרויות בפועל.

בגדול ממש-

כיתה קטנה מורכבת מילדים שהם כולם חינוך מיוחד. הם מקבלים מורה שלמד חינוך מיוחד על מעט תלמידים, ובהרבה מקרים גם סייעת צמודה לכיתה. בנוסף, יש שעות טיפול כיתתיות שצוות ביה"ס בוחר אילו ילדים מהכיתה הקטנה הכי צריכים אותן והם מקבלים גם את הטיפולים הללו במסגרת ביה"ס.

לפעמים ילדים מהכיתה הקטנה הולכים ל'שילוב'- שזה אומר שהם לומדים מקצועות ספציפיים עם הכיתות הרגילות.

החסרון המרכזי הוא הסטיגמה על הילד (למרות שגם סייעת יכולה להוות סטיגמה רצינית), והמורכבות החברתית, כי כיתה קטנה משמעה פחות אופציות חברתיות וכנראה גם התרחקות ממי שהוא היה איתו עד היום). 

בסל אישי הילד נמצא רוב היום עם הכיתה הרגילה. ההורים יכולים לבחור האם הם רוצים במסגרת הסל סייעת- שתהיה עם הילד חלק מהשעות, או טיפולים מקצועיים- שיוציאו אליהם את הילד (כלומר, כשכל הכיתה נמצאת בשיעור אנגלית, הוא יצא ללמוד פרטני עם מורת שילוב). כמו שנאמר מעלי, על כל שעת טיפול מקצועית זכאיים ל-4.5 שעות סייעת. 

החסרונות המרכזיים הם שהרבה פעמים הסל נראה יפה ונחמד על הנייר, אבל בפועל הילד לא מקבל את מה שהוא צריך, ולדעתי להורים בלי מרפקים שלא נעים להם לברר ולבדוק ולדרוש- כנראה שהילד שלהם יצא מאוד מקופח במצב של סל אישי. ובכיתה קטנה יש יותר סיכוי לקבל את מה שמגיע לך בקלות ובאופן כמעט אוטומטי. (יש בארץ מחסור חמור בכח אדם במקצועות כמו ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת ולכן קיים סיכוי די גבוה שילד יהיה צריך טיפול, ואפילו יקבל זכאות לטיפול, אבל לא יקבל את הטיפול בפועל כי אין מי שיתן אותו. וממה שנאמר לי בעבר- נותנים עדיפות בשעות טיפול לילדים בכיתות קטנות על פני ילדים עם סל אישי.) 

וגם לפעמים הילד נבלע בכיתה הגדולה או יוצר על עצמו סטיגמה שלילית בגלל שהמורים לא מבינים את מהות הקושי שלו. וגם סייעת יכולה ליצור סטיגמה על הילד. ושוב זה תלוי באנשי הצוות הספציפיים שהילד יקבל.

בכל מקרה, אם רוצים סל אישי ממש חשוב לברר מראש על ביה"ס הספציפי, שבאמת מקבלים שם את מה שמובטח בסל.

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.

ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)

אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)

בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.

בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.

דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.

וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.

*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

לק"י

ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.

מזל טוב!!

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.

מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.

יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך

השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים

דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק

תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה

צלמת- מתחילה...

זרקתי מה שאני יודעת שעושים

יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.

אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.

סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

לק"י

הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.