השוואתיות..מרגישה חלשה לעומת אמהות אחרותאנונימית בהו"ל

רואה סביבי אמהות שעובדות כל בוקר וחוזרות לילדים מיד ואיתם לבד כל יום כולל השכבות והכל והבעל חוזר רק בערב..

 

רואה סביבי אמהות שנשארות בבוקר עם תינוק ועוד פעוט גם מיד אחרי לידה ואז כל הצהרים ואחה''צ לבד עם כולם יחד ובעל שמגיע רק בערב מאוחר

ומתחזקות לבד את הבית בהכל כמעט

 

 

ומדברת על אמהות למשפחות גדולות

לא ל2-3 ילדים..

 

ולי הז נראה כל כך מעיף לחיות ככה

מאיפה יש להן כח?

איך הן מצליחות ככה יום יום?

גם לי חצי מהשבוע אני לבד עם הילדים מ2 עד הלילה ואפילו בשייש אני לבד עד שניה לשבת..

 

אבל י ש לי איזה יומיים ולפעמים 3 שבעלי חוזר סביבות 4-5 וחלק מהמזן עוזר עם הילדים ובארוחות ערב והרדמות

ואני לא עובדת בעבודה תובענית אז י 'לי גם בקרים פנויים.. עם תינוק אמנם

אבל גם ככה לא קל לי ונגמר לי הכוחות כל כך מהר

 

עם הילדים אני מסתדרת בגדול

אבל מרגישה 

שפשוט הכוחות לשי בחיים מוגבלים בכללי

קצב מהיר עמוס ץובעני מעייף אותי

בלי קשר לילדים אני כזאת..צריכה קצב בנחת..

 

אבל כשעושה השוואות מרגישה חלשה או מפונקת

 

אפילו שיש לי קרוב למספר דו ספרתי של ילדים והם גם ממ שצפופים ואני בהריון אז אולי לא מפונקת

כן מצליחה להרגיש אמא טובה בכללי

אבל זקוקה להרגיש איזה מערך תמיכה כלשהו לא מצליחה לדמיין להחזיק הכל לבד

 הז מאיים עלי

(ובעלי מגוייס לפרקים אז כן יודעת מה זה..אבל מדברת כרגע על שגרה יומיומית רגילה)

 

רק אני כאזת?

 

 

מה?מכחול

את בהריון, עם תינוק קטנטן, ועוד קרוב לעשרה ילדים, חושבת שאת מפונקת כי לפעמים קשה לך? 

את אלופה ממש ממש!

את עושה המון, וזה שגם בעלך נמצא שותף חלק מהזמן זה מבורך ממש, ולא משהו להתנצל עליו או להתבייש בו. 

 

^^ לגמרי!יעל מהדרום
ומוסיפה- שמאוד חשוב למצוא זמן גם לעצמינויעל מהדרום

לק"י

 

ואני אומרת את זה גם לעצמי.

למרות שבאמת קשה למצוא זמן לזה לפעמים....

 

אני גם בעומס יותר גדול השנה. "רק" עם 4 ילדים, ודי נמאס לי. מקווה בשנה הבאה להיות יותר בנחת.

אולי בגלל המילואים השנהאנונימית בהו"ל

נוצרה לי תחושה שאם לבעלי כ''כ ברור שאני אמורה להסתדר לבד כמה חודשים בלעדיו

אז זה בטח אני הבעייתית והמגזימה שמרגישה שזה משימה מעל הטבע

ואם גולן שורשות מלא סבבים

וזאת גם בשגרה בעלה אף פעם לא עוזר

 

אז כנראה אני רק מרגישה 'לא יכולה' הכל לבד

וצריכה התאוורות וושתפות לפעמים

 

גם פיזית

אבל גם נפשית

את לא מפונקת בכלל! את אלופת העולם!!!אמ פי 5

ואי אפשר לדעת מה הולך בבית באמת...

תמיד קיים תיעדוף של דברים מה שעדיף וחייב קודם

כל השאר שיחכה

 

שוב

את אלופה

האמת שאני באותו מצב כמוךעל הנס

יש לי גם מספר דומה של ילדים וילדים שאיתי בבית 

וגם מרגישה כמוך בדיוק .

לא יודעת לתקתק עיפה מותשת כל הזמן,

כן מסתדרת עם הילדים בגדול אבל העומס מטריף אותי,ואני ממש לא בהריון

ובעלי עוזר לי המון.

אבל לדעתי אם יישאלו את השכנות שלך הן לא יבינו מאיפה הכוחות שיש לך....

האמת שאני חושבת שבנות שעובדות יש להם סדר יום יותר יעיל משלי 

יצא לי בלאגן קצת אבל אין לי עצה בשבילך רק הזדהות🙈

א. נשמע שאת עושה המוווןןןטוווליי

ב. אני חושבת שלאנשים שונים יש מצברים שונים.

יש אנשים שמתעייפים מהר וצריכים לו"ז יותר בנחת ומרווח.

יש אנשים שהם פצצות אנרגיה ומצליחים להחזיק עבודה, משפחה ועוד פרוייקטים נוספים.

כל אחד וכוחותיו. וזה לא אומר כלום על עצלות/ אמא פחות טובה/ חוסר מסוגלות.. 

 

ושוב, נשמע שאת מחזיקה הרבה. 

ומוסיפה, שהכותרת של 'אישה עובדת' או דברים חיצוניים לא בהכרח מעידים על טיב התפקוד או היכולת להיות בטוב בשביל המשפחה, או שביעות רצון מהחיים ועוד כל מיני פרמטרים שהם סובייקטיביים ואין דרך לדעת אותם מבחוץ. 

מה אני אגידשושנושי

שיש לי שני ילדים

אני לא בהריון

עכשיו עוד בחופשת לידה אבל עוד שבוע חוזרת לעבודה

ובעלי נמצא איתי כל ערב משעה 16?

אחרי השכבות אני באפיסת כוחות

וזה עוד לפני שחזרתי לעבוד

 

אם את מפונקת - לא יודעת איך להגדיר את עצמי

 

ממש לא מסתכלת על זה בתור מפונקת 

מסתכלת על זה בתור בית בריא

עם משפחתיות מדהימה

שיש אבא שותף על מלא לגידול הילדים 

הילדים זוכים לאבא ואמא שפויים כמעט כל יום

אוכלים ביחד ארוחת ערב

משחקים ביחד איתם על הרצפה / בשולחן 

 

בעיניי זה מדהים!!!

את נשמעת לי בדיוק מהאמהות האלו..עדינה אבל בשטח

את רק לא עובדת עבודה תובענית בחוץ. זהו. כל השאר את עושה ביג טיים. זה לא קל להתמודד עם ילד מתבגר אחד ותינוק בו זמנית, אז את עושה את זה בכפולות.. ראויה להערצה.

אין לי מתבגרים🫢 הם צפופיםאנונימית בהו"ל

אבל את צודקת

אני תמיד משווה את עצמי למישהי שנכיד יש לה נתון שאין לי

דווקא לזעת שבעלה אף פעם לא ממצא 

אז לידה כאילו אני מפונקת כי אני כן צריכה עזרה לפעמים

 

אבל בזכותכן מתחילה להבין אשני מגיזמה

אבל למי בכלל יש מדד של כוחות?עדינה אבל בשטח

כל אחת והכוח שלה, הבריאות שלה, האנרגיות שלה, אי אפשר להשוות אף אחת לאף אחת 

וד.א. היום ילדים מתבגרים מטד מהר.. אבל נגיד שאין לך מתבגרים בבית או קרובים לזה, אמאאא כך כך הרבה קטנטנים בלי עין הרע! את יודעת ששמעתי לב, שעצם זה שאני עונה לכל קריאה שקוראים לי, (אמרתי להם הרבה פעמים, אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שאתם קוראים לי) , עצם זה שאני מקשיבה לכל סיפור, שאני מריצה בראש מה צריך לעשות, מה יש לכל ילד, אוכל, בגדים, כביסות, מבחנים, ובכלל עבודות הבית.. זה מאוד מטריד ומעייף את המוח! רק המחשבות! אז בטח אם את מוציאה מהכח אל הפועל ןממש מתפעלת את הבית כל היום , תחשבי שאת בעצם גננת, קל? לא. את אלופה. 

מי אמר שתמיד יש להן כח?פה לקצת
עבר עריכה על ידי פה לקצת בתאריך י"ג בשבט תשפ"ה 10:33

כמו שאני אומרת לילדים שלי- יש דברים שצריך לעשות אז עושים גם בלי כח...

 

ולא הבנתי איך אישה שמטופלת בילדים ובהריון יכולה להיות חלשה או מפונקת כמילת גנאי... ❤️

אני גם נוטה להשוואות האלה, לצערימתואמת

ואני עושה פחות ממך... (עובדת מהבית, ומבחינתי רק לצאת פעם אחת לאסוף את הילדים - וכבר אני מותשת... ואני לא בהריון עכשיו)

אבל זה באמת עניין של גוף, אני לומדת לאט לאט להשלים עם זה, של גוף ושל אופי. הגוף שלי לא חזק וגם האופי שלי לא עובד על "טורבו", ולכן זה מה שאני מסוגלת.

ועדיין הקנאה מתעוררת לפעמים, כמובן...

שולחת לך את הערכתי מכאן!❤️

קצב מהיר עמוס, תובעני מעייף גם אותיאם_שמחה_הללויה

מכירה את המושג "אנשים רגישים מאוד" Hsp? אנשים כאלה נוטים להיות מוצפים יותר בקלות, להתעיף יותר מהר.

יש כאן אפילו פורום כזה. אולי גם את כזאת, במיוחד שאת כותבת שתמיד היית כזאת,בלי קשר לעומס של ילדים יש שאלון שבודק. ויש גם ספר "אדם רגיש מאוד". אני גם כזאת ולי הוא נתן אישור שאני בעצם נורמלית, אני חלק מקבוצה גדולה של אנשים כמונו, שלצד החסרונות שבתכונה יש גם הרבה יתרונות וכישורים רבים.

ברמה הפרקטית משתדלת שיהיה לי ביום זמני הרגעות ( של התבודדות, מקלחת או כל דבר אחר) וגם דברים כמו שינה ופעילות גופנית שמשפיעים על אנרגיה ובכללי משתדלת לא להעמיס על עצמי ובימים ששוכחת זה מתנקם בי. 

בקיצור זה ממש דרך חיים, כשאת מכירה ואת עצמך ואת מודעת לחולשות וחוזקות שלך, פחות מעניין אותך מה קורה אצל אחרים. גם אם יש לך את האמא/החמה/ החברה/ השכנה שבמצב שלך מספיקה יותר. את פשוט לא עסוקה בהשוואות, את יודעת שאת עושה את מיטב יכולתך.

 

 

 

 

אז אניתקומה

כאן כדי להגיד, שיש לי משפחה קטנה. משפחה קטנה בכלל, ובטח שקטנה ביחס לחברות שלי.

ואני צריכה כוח

ולפעמים אין לי כוח

ולא אכפת לי בכלל מה אחרות עושות או מצליחות או מתקתקות.

קודם כל, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה אצל מישהי אחרת.

דבר שני, כי החלטתי שזה בכלל לא רלוונטי מה מישהי אחרת מרגישה.

כי לכל אחת יש יכולות אחרות כוחות אחרים.

וכשניסיתי לחיות בקצב כמו שהחברה מצפה, פשוט כיביתי את עצמי לגמרי. כל משימה הכי קטנה הייתה נראית לי כמו הר, גם אם זה "רק" לשטוף קערה. רק רציתי לשכב על הספה ולא לעשות כלום כלום כלום. 

והמצפון כירסם, והתחושה של למה כולן מצליחות ורק לי הכל כך קשה. עד שהחלטתי שלא אכפת לי. לא אכפת לי בכלל 

מצידי שכל הנשים שסביבי יהיו עם עשרה ילדים, יעבדו בעבודה מטורפת, ואז יחזרו עם חיוך ושמחה לילדים אחרי צהריים, יכינו להם פסטה בעבודת יד ויעלו תמונה מושלמת שלהן עם בן הזוג מתפנקות על הספה, מחויכות ומאושרות. לא אכפת לי. 

מה שמשנה זה אני

מה אני רוצה

כמה כוח יש לי

את כל מה שמסביב צריך למחוק

אז יכול להיות שאעשה פחות מישהי אחרת, אז מה?

יכול להיות שאצטרך יותר עזרה ממישהו אחרת, אז מה?

אני רוצה להיות אדם טוב, שמשפיע טוב בעולם הזה, ובשביל זה אני צריכה לעשות את זה בדרך שלי ובכוחות שלי, ולא בדרך שהחברה מסביבי מראה לי.

 

זו עבודה ממש, אבל החיים שלי הרבה יותר נינוחים וקלים מאז שהחלטתי שאני עושה דברים לפי הכוח שלי ולא לפי הכוח של מישהי אחרת. גם מטלות שלפני כן היו קשות, עכשיו קלות יותר כי אני בוחרת את חיי ומתעדפת לפי הכוחות שלי.

 

הנקודה אחרונה שהגנבת אבל בעיניי היא משמעותית, היחס של בעלך לכל זה. כן, אם הוא חושב שזה מובן מאליו מה שאת עושה, או שזה מובן מאליו שתסתדרי לבד, זה משפיע מאוד על התחושה שלך, על הביטחון שלך. ואם את תהיי בטוחה בעצמך שאת מלכת העולם ולגיטימי שקשה לך, תגידי לו את זה. תגידי לו שאת ככה, וזה הכול שלך ואת מהממת ומלכה וכל ציפייה אחרת רק מורידה לך. זה מאוד משפיע מה שבן הזוג אומר, אבל אל תתני לזה להוריד אותך. להיפך, תתחזקי בביטחון שאת אלופה, ותשדרי לו את זה. וגם תגידי מפורש. תבהירי מה גבולות הגזרה שלך. לא מתוך רצון להתנצח, מתוך כבוד לעצמך.

מהממת!! אהבתי כל כך!שוקולד פרה.
תגובה מהממת אהבתי ולקחתיאנונימית בהו"ל
הכל שאלה של מחירשוקולד פרה.

אין אישה שהיא בהכל ספץ.

או שיש ואז אכלנו אותה

 

בכנות, אישה תקתקנית שעושה גם וגם וגם
לרוב לא תהיה רכה ונשית, ואולי גם תתקתק את בעלה ותיתן לו משימות 

 

אולי חסרה לך הערכה על מה שאת עושה בבית?

 

נכון...הערכה לא חסר על מה שעושהאנונימית בהו"ל

אבל הציפיה שיהיה בי חוסן ומסוגלות לכל סבב מילואים הובעה באופן שכן מאוד הקטין את גודל הקושי וההתמודדות שיש לי שם

אז מתוך זה הרגשתי לא מוערכת- שראה בי חלשה 

פעם גם הרגשתי ככהלהתחיל מהתחלה

היום אני יודעת שאין מה להשוות כלום.

קודם כל, באמת כל אישה עם כוחות שונים.

דבר נוסף, יש נשים נורא מאורגנות וזה עוזר מאוד.

עוד דבר, אני יודעת שנשים מבחוץ חושבת עליי שאני אלופה ומסתדרת (בגלל סיבות שלא אפרט) אבל אני בכלל לא מסתדרת😂 תגדירי מסתדרת...

והדבר הכי חשוב!!!! אני ראיתי שלכל אחת סטנדרטים שונים בחיים, זו מכינה א. צהריים חמה כל יום וזו הילדים שלה בכלל בצהרון אז גם הבית פחות מתבלגן. זו אוהבת לשחק עם הילדים וזו נותנת להסתדר לבד. זו שמה במסכים ואת נגד. יש עוד אלף דוגמאות. בקיצור לגדל ילדים זה כותרת מאוד רחבה לא דומה גידול של אחת לגידול של השנייה ולכן אין מה להשוות!! המודלים שלנו לאימהות טובה כל כך שונים ואני מגלה את זה פעם אחר פעם...

זה שאת שלמה באימהות שלך זה העיקר בעיניי

ונ.ב אחרון, אם את לא מקפידה על ויטמנים, תנסי, לפעמים זה עושה הבדל גדול

 

נשמע פשוט אופיSeven

לפי מה שאת אומרת זה היה גם לפני הילדים

יש אנשים שחיים תחיים יותר באיזי ויש אנשים שניזונים מלחץ ואינטנסיביות של החיים ולכן זה גם יותר מתאים להם

אניoo

אוהבת לחיות בקצב איטי שכולל הרבה מנוחה וזמן לעצמי ושותפות מלאה בעול הבית והילדים עם בעלי, אני מרגישה עם זה נהדר, יעילה וטובה, לא צריכה לעשות הרבה כדי להרגיש טוב, לא מרגישה צורך להשוות את עצמי למישהו, שלמה עם היתרונות והחסרונות שלי.

 

כשאני רואה נשים שעובדות מדי קשה ועושות הרבה מדי, מרגישה כלפיהן חוסר הבנה למה הן מתאמצות כ״כ ולמה הן עושות את זה לעצמן.

 

חבל, החיים יפים, אפשר ללמוד להרגיש את היופי הזה ולא לרדוף אחרי הרוח.

אהבתי במיוחד את המשפט האחרוןאנונימית בהו"ל

באמת תמיּד היתי גאה בעצמי שאני לא שוכחת לחפש ולהנכיח בחיים את העצמי שלי והלהיות בחיות וכל מיני רצונות שהם שלי

 

ושאני יכולה לשחרר את מה שמרגי שלי חיצוני ועודף עבור מה משאמינה השוא העיקר

 

צריכה להתחזק בזה שוב

 

תודה כתבת יפה

אני עם שלשה ילדים קטניםאנונימית בהו"ל

5 חודשים אחרי לידה 

ולא חזרתי לעבודה עדיין 

כל הזמן משווה את עצמי לזאת וזאת ואיך שהן מסתדרות ואני כל הזמן מבקשת עזרה מבעלי 

במקום שאני יעריך את עצמי 

וחוץ מזה גם אני מותשת מזה שאני מסדרת חדר אחד או שתיים ואפילו לא שוטפת כבר לא יכולה יותר 

אבל אני מרגישה שה' נותן לנו כוחות למה שצריך  והוא תומך בי כל הזמן 

אני חושבת שלא צריך להיות בריצה כל הזמן, גם לנפש זה קשה מורכב 

הכי חשוב רוגע שלווה 

נכון תודה על ההבנה❤️אנונימית בהו"ל
אה ! הכי חשוב אני אגלה לך.. שבעבודה אני נחהעדינה אבל בשטח

בעיקר מנטלית, שקטטטט אין אמא אמא , אין מחשבות על יותר מידי מטלות, מתמקדת בעבודה, וזה מנקה לי את המוח, אחרי זה מגיעה מחודשת יחסית הביתה, ועושה רק מה שדחוף לאותו יום. אז הנה אני, גם עובדת בחוץ , גם אמא לילדים, גיסות שלי אומרות שהבית תמיד נקי ותמיד יש אוכל מבושל, אולי זה ככה נראה, אבל האמת שזה ממש לא נכון..  הרבה פעמים אין אוכל מבושל כי לא נשאר לי זמן או כוח או כי אני סומכת על הגדולים שיאלתרו להם משהו לאכול, וגם לא תמיד הבית מסודר ונקי, אולי הוא רק נראה, ויש פעמים שאפילו בזה אי אפשר לחשוד.. ואני נעזרת בילדים, שגדלו, פעם הייתי נעזרת בבעלי, עיקר הניקיון ביום שישי, וגם אני לפעמים חוטאת בלהסתכל על נשים אחרות איך שאצלם הכל תמיד מתוקתק ונקי, אין ערמות כביסה שאצלי מתגבהות בנחת, המקרר מבריק, ובחיים לא יהיו גולגולים של אבק על הרצפה כמו שאני מגלה רודפת אחריהם כל הזמן! בקיצור כל אחת והשטח הפחות מטופח שלה.. 

תודה את צודקת ממש. מגניב שככה העבודהאנונימית בהו"ל

היא מקום מנוחה עבורך

מהמם

ומעניין במה את עובדת 😉

מתקתקת על המחשב כל היוםעדינה אבל בשטח

לא משהו שצריך ממני יותר מידי מקוריות או מאמץ , וגם כשכן, זה עדיין להחליף פאזה

וואי כמה עישתן לי טוב❤️ והבנתי ממש משהו חדשאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך י"ג בשבט תשפ"ה 15:38

בהתחלה של האמהות באמת ניסיתי להצליח להיות כזאת חרוצה ותקתקנית ויכולה הכל כמו כולן

 

ואז עשיתי פוס משחק והתאמתי את החיים שלי למה שמדויק לנפש ולכוחות שלי

כן ילדתי את הילדים😉 אבל יצרתי לו צורת חיים מאוזנת שהיתה לי טובה

דאגתי שנים לשמור על זמני היטענות ומרחב לעצמי, בעלי עזר בזמנים מסוימים כשיכל ובכללי יצרתי סדרי עדיפויות בהתאם לכוחות

פחות או יותר כן😉?

והיתי שלמה עם עצמי כמו שתארתן..

 

ואז הגיעה המלחמה והמילואים האינסופיים

 

וכלוםםםם לא היה לפי הכוחות

מה יכולה או לא הפך ללא רלוונטי בכלל

 

ובעלי שבשגרה רגילה כן העריך את מה שאני עושה בבית

פתאם שידר שזה מובן מאליו הלהיות יכולה להסתדר לבד

שהוא. היה עושה זאת עבורי בודאות

הוא ציפה וניסה להנדס את כל המציאות כדי שאהיה יכולה ומסוגלת

ותמיד הדיבור היה על הקושי שלי ושאני לא יכולה וקשה לי וממילא פתאם הכל וכל החיים שלי הצטיירו לי דרך המשפט הזה

כאילו תמיד היה ממנו משהו ברקע אבל השנה זה היה כאילו ההוכחה

כי איך זה שאת מרגישה כל כך לא מסוגלת

איך כולן יכולות?

וזה מה שגרם לי להטיל ספק 

שאולי באמת הלחיות לפי הכוחות והדיוק העצמי שהיה לי טוב ממממש ולימד אותי להנות מהאמהות ..

פתאם הוא הצטייר כאיזה בריחה..כאילו אני לא יודעת לעמוד בקצב של החיים אז מתקבעת על שהכל חייב להיות לפי היכולת

ובעלי רוצה פתאם מלא מימוש ועשיה מחוץ לבית ומצפה בלב שאני כבר אהיה מסוגלת להחזיק לבד ..ואני לא

אז הרגשתי דפוקה

ואז התחילו ההשוואות

 

 

ממ ש הרגשתי שהמילים שלכן החזירו אותי חזרה לעצמי

לא להשאב להשוואתיות וביקורת העצמית

לקבל את עצמי 

ולא לראות את מי שאני כחלשה

אני גם לא באמת רוצה להיות כזאת תקתקנית מעשית וחסרת מנוחה 

יש בי הרבה דברים שאני שאני אוהבת בנינוחות

 

תודה שעזרתן לי להתאפס קצת

ממ ש מעריכה

ומתכוונת לכל אחת

קראתי אפילו פעמיים מה שכתבתן וממש לקחתי ללב

 

איזה כיף שהצלחת להחזיר לעצמךאם_שמחה_הללויה

את נקודת הכובד שלך!

אולי בעלך לא יודע את זה , אבל גם הוא אוהב אותך בגלל הנינוחות שלך. אישה שששלמה עם עצמה, נינוחה, יודעת מה רוצה מהחיים שלה ומההקצב שלה זה  מושך מאוד!!

כון הוא באמת אוהב אותי ככה גם הואאנונימית בהו"ל

בבית נהנה לחזור ולנוח ולא לתקתק

הוא יכל להיות גם תקתקן והוא כן חי בקצב חיים עמוס אבל בבית הוא דוקא מרפה ובקצב נחת ונראה לי הוא אוהב את זה

 

 

תודה נשמה על המילים הטובות

בדיוק♥︎ את אישה חכמה!אם_שמחה_הללויהאחרונה
אני רוצה להגידתקומה

שזה ממש הגיוני שהמלחמה מערערת את המצב הקיים.

במיוחד אם בן הזוג לא בבית.

וזה לא חריג בכלל שבן זוג חוזר מהמילואים מלא מרץ לעשות הכל, ואנחנו בבית רוצות להתנהל בקצב קצת אחר.

כל אחד עובר את המלחמה הזו לבד, אירוע ממש משמעותי, אבל לבד. ואז חוזרים, ובמפגש בין האינטנסיביות של המלחמה לבין האינטנסיביות של הבית יש פער שיכול להוביל למתח.

וזה נורמלי

ובסדר

ומצד אחד כדאי לא להיבהל

מצד שני כדאי לחשוב על זה, לנצל את ההזדמנות של הפער כדי לבחון את עצמנו. האם טוב לנו, האם אנחנו רוצים לשפר. ואולי דווקא רוצים לשמור על מה שהיה. 

וזה בירור שהוא לא תמיד נעים, אבל הוא הזדמנות. 

הז מאוד נגון ...אבל הז לא הסיפוראנונימית בהו"ל

אין ביננו פער מול ההתנהלות בבית

וגם עבר הרבה זמן מהסבב האחרון

והוא גם לא נלחם ..יותר על הגבול וכזה 

 

אבל...הוא בעצם גילה בעקבות המילואים מלא קצונות שלו שממש חשוב לו לממש

אם זה המילואים עצמם בהמשך

ואם הז עוד אפיקי עשיה שכולם מחוץ לבית ודורשים ממני בעצם

לתחזק את הכל לבד ..

והמילואים זה תקופה ארוכההההה עם הסבבים הארוכים האלה

 

וזה מה שאני לא מסוגלת

 

ומול הציפיה-דרישה שלו אני מרגישה החלשה שלא מסתדרת

הוא אמר לי פעם

ראיתי כל הנשים שכל כך קשה לך עם הילדים והבית והעומס וחיכיתי וויתרתי על דברים שרציתי בחוץ כי חשבתי שכבר תתרגלי ותהיה בך מסוגלןת אבל אני רואה שזה לא קורה..וכמה אני יכל כבר לוותר...

 

זה רק דוגמא..

 

ואגב לא מגבילה אותו שיסע למקומות

או משהו

הוא פשוט מחפש מלא מימוש בחוץ 

גם המילואים אצלוצהז מימוש..לא בגלל האידאל רק

ואז הוא רוצה חופש תנועה בלי מצפון ,בלי להרגיש שהוא מעמיס אם הוא כמעט ולא נוכח 

 

 

נראה לי שהציפיות שלו מהחיים קצת לא ריאליותהמקורית

עם כמעט עשרה ילדים, מה הולך ונהיה קל יותר בדיוק..?

לא יודעת מה איתך, אני עם שניים וזה ממש לאככה. מניחה שאת גם יודעת. והיום לא מבינה אחך אמא שלי עשתה את זה עם יותר מפי 3 ילדים משלי, כשאבא שלי היה מעורב

אין דבר כזה להשתחרר מהאחריות ולהיות ציפור דרור כשהעול נופל על האישה 

ואל תתני לאמירות האלה להקטין אותך

בבסיס, הגבר הוא חסד - מתפשט ומתפזר לכל כיוון

והאישה גבורה - גבולות, צמצום. לא סתם זה ככה

בהורות לילדים, קל וחומר למס גדול של ילדים, יש אכבר וויתורים. וזה לא אמור להגיע רק ממך

אז תחזיקי מעצמך אלופה וגיבורה, ותנהלו על זה שיח ותביעי את הרצונות שלך והתיפיות שלךממנו בלי להתבייש ולהרגיש לא בסדר. זה הכי לגיטימי בעולם 

התכוונתיתקומה

לחלק השני של הדברים שלך, לא להתנהלות הספציפית בבית.

 

אירוע משמעותיים משנים אותנו, לפעמים גורמים לנו לעשות שינוי בחיים שלנו, לשאול שאלות על דברים שחשבנו שמובנים מאליהם, או גורמים לרצון לממש דברים שהדחקנו לפני כן. זה יכול לשנות סדרי עדיפויות. זה לא באופן ישיר התאוששות מהמילואים.

אלא שהמלחמה גרמה לשבר בכל מיני דברים, ולפעמים היא גם מפרקת כל מיני הנחות יסוד, ואז צריך לבנות מחדש.

ומצד אחד זה מאתגר, מצד שני זה הזדמנות לבחון מה אנחנו רוצים ומשאירים ומה לא.

 

אבל אם זה לא מספיק מובן זה לא משנה, העיקר שהתכוונתי להגיד, זה שלצד זה שהמתח הזה הוא לא נעים, הוא טבעי, והוא נותן מקום להתפתחות.

וזה נכוןתקומה

לשניכם, כן? הכוונה היא לא להגיד שהוא יכול לחשוב על מה שרוצה ואת פשוט צריכה לקבל את זה.

אלא שיש כאן פער שנוצר בעקבות שינוי כלשהו, ולמרות הרצון להימנע מ"עימות", לפעמים זה דווקא חשוב לבירור.

איך בדיוק עושים את זה? זה מאוד תלוי בכם.

אבל אני רק מנסה לחזק לא להיבהל מזה וגם לעמוד על מה שחשוב לך.

מסכימה עם כל מילה. אוהבת לקרוא אותך❤️המקורית
איזה כיף. תודה רבה❤️תקומה
דייקת מאוד ממש זה בדיוק זהאנונימית בהו"ל

זה פשוט כל כך ההפך ממי שהיה לפני

אין לתאר

גייסו אותו אחד שחררו אותו אחר

 

וכן זה תהליך והןא יתאזן

ואמן

 

תודה מממש 

מה ?שמ"פ
עבר עריכה על ידי שמ"פ בתאריך י' באדר תשפ"ה 14:23

זה נקרא פינוק ???

אני עם 1  לא בהריון, בעלי עוזר הרבה ואני מותשת.

את עושה הרבה רק המחשבה של כמות הילדים תינוק הריון זה הרבה!!!!

זה מצחיק כי אני גם עושה את ההשוואות האלה ומרגישה כ"כ חלשה ( כמו כל מי שמסביבי שילד איתי ילדה שוב או בהריון ואני לא מבינה מאיפה הכח ורצון ) ואומרת שאם היה לי ילדים יותר צפופים אז לא הייתי מרגישה ככה אבל כנראה אני טועה חחח

תכלס נראה לי זה עבודה פנימית ולנסות להשוות פחות 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך י"ג בשבט תשפ"ה 17:44

קודם כל מצטרפת לתגובות האחרות שאת עושה מעל ומעבר. 

דבר שני, אני מהאמהות שאת מתארת (אומנם עם 3 ילדים אבל צפופים)

וזה קשה לפעמים

מאוד... 

כלפי חוץ אף אחד לא רואה כמה יש רגעים לא קלים. 

אנחנו עובדים עכשיו על לעשות שינוי איפה שאפשר ולהקל אבל רק לשקף לך שמה שאת רואה שהן מסתדרות, לא אומר כלום כלום כלום... 

אנחנו ממש לא יכולות הכל

ויש הרבה מחירים לעומס

אני לא רוצה לפרט כי אני בתקופה מתישה ואין לי כוחות להיכנס לזה, אבל הייתי חייבת לשקף לך שאת לא יכולה לדבר מה הולך אצל אחרים גם אם מבחוץ נראה שהכל סבבה❤️

נכון..האמת גם עלי לא חושבת שיודעים מהאנונימית בהו"ל

אני מרגישה בלב

אולי גם עלי מדמיינים כל מיני..

ממש צודקת

להתחיל לעוף על עצמךעיניים לראות

לכתוב כל יום 10 דברים שעשית ואין עליך את פשוט אלופה!!!! בטוח יש הרבה יותר. פשוט להתחיל לתרגל את השריר הזה של לשמוח בך ובטוב שלך. 

את גיבורת על ממש!!!!!

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרוםאחרונה

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמראחרונה

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמייםאחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9אחרונה

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

איך זה נקרא בבדיקת דם?זוית חדשה