תקופה אמונית נורא מבלבלת.די שרוט

מצד אחד, איבדתי את האמונה לגמרי. מצד שני, אני רואה את כל השבות והשבים, זה נראה שכולם ללא יוצא מין הכלל נאחזו באמונה רוחנית-זהותית יהודית וזה גורם לי סוג כזה של אושר. שלמרות התופת הם לא שכחו מי הם. 

 

ילדות קטנות בנות 19 שמתפללות בשבי. 

מבוגרים בני 80 שחוזרים ומברכים ומתפללים. ועוד קיבוצניקים.

 

זה בעיני לא בבחינת "אין אתאיסטים בשוחות". זה משהו אחר. אולי זה לא מוכיח לי דברים שאיבדתי, אבל זה כל כך מרגש אותי. כל כך. כל כך. כל כך.

 

את השבת האחרונה שמרתי. בגלל, או בזכות אגם ברגר ושאר הבנות שהתעקשו לשמור משהו. הרגיש לי מין צורך כזה.

 

ובטח מחר כל האופוריה הזאת תתפוגג לה בעננת היגיון. ואז שוב בשבת יחזרו עוד חטופים ואולי גם הם יספרו על האמונה שהחזיקה אותם ואולי התפללו. אולי שמרו שבת.

 

כמה טוב למאמינים. כמה טוב. טוב היה לי להרגיש ולו לרגע את העטיפה של ממתק האמונית הזאת. כמה התגעגעתי. אבל זאת האופוריה מדברת מגרוני. ולמרות האופוריה, נחמד ונעים להתעטף בשמיכת הצמר האמונית. חבל לי שאיבדתי מצרך כל כך יקר ושלא יחזור עוד לעולם. 

נשמע כואב🥺מבולבלת מאדדדד

כל הכבוד ששמרת!

נע על הציר שבין שמחה עילאית לעצב מכרסםדי שרוט
על מה העצב?אני:)))))
על הביבסים. ועל כל הילדים שמתו.די שרוט

ועל החטופים שנרצחו בשבי. על כל המצב בעצם.

אח שלי וואלה איתך בזה לגמריחצילים

ממקום של כן שומר שבת וכן מאמין

אבל התרחבות הלב בשמחה וצמצום הלב בעצב

באמת מיוחד ונוגע

לגבי הפסקה האחרונה שכתבת דודשפלות רוח

אמונה זה משהו שעובדים עליו כמו להבדיל שריר, אם לא תעמיס עליו הוא לא יגדל ויתחזק..

 

משמע מדבריך שכתבת שאיבדת מצרך יקר שלא יחזור לעולם, אבל למה? 

אצל אף אחד האמונה היא לא מקורקעת ומושרשת ומודעת, תמיד יש נסיונות ולמה קרה לי ככה או למה לקחו לי או עשו לי, וגם אם קניתי את מידת האמונה(חלק ממנה) תמיד צריך לתחזק אותה כדי שלא תאבד ותיחלש חלילה.

העניין הוא ללמוד אמונה, לדבר אמונה ולחיות אמונה. אף אחד מאיתנו לא נולד עם אמונה. זה מצרך נדיר מאוד היום, וגם אתה יכול לקנות אותו למרות שהוא יקר, השאלה כמה אתה מוכן להשקיע, אבל לזרוק אחריות ולהגיד שלא יחזור עוד לעולם זה טיפלה בריחה ממחויבות לקנות את מידת האמונה.

 

ולגבי השאר דוד, אשריך, איזו הסתכלות נפלאה, אגם ברגר היא באמת נשמה מיוחדת מאוד.

 

וסתם ככה שאלה שעולה לי, באמת החטופים החזיקו שם באמונה ובתפילה, ואני רוצה להגיד שלמה זה קרה? כי כשמגיעים לתחתית חלילה, אין באמת במה להיאחז אם לא בזה(ע"ע מנשה וכו' ), ומצד שני עולה בי שאלה שאם זו אכן התשובה שאין במה להיאחז חוץ מזה, אז מה קרה להמון ניצולים בשואה (שאני לא מעיז חלילה לשפוט או לדבר על מי מהם אלא סך הכל מנסה להבין איזו תנועה הם חוו בנפש) שיצאו מהדת? כי לכאורה הם היו בתחתית אז למה שם האמונה לא קפצה ואילו פה כן ? או שאפשר להגיד שבעומק הם לא באמת יצאו חלילה, אלא פשוט הם בקשיי אמונה חזקים, כי אין כזה דבר יהודי שלא מאמין, לא משנה כמה ינסו לשכנע אותי, אני לא מאמין בזה.

ובלי קשר מעניין מאיפה נובע ההבדל בין המקרים לא ? כי גם בשואה היו כאלו שיצאו מחוזקים וכאלו שלא, אז מה הסברות לכאן ולכאן? מעניין לא?

 

ואל תתמה על שבהתחלה כתבתי שצריכים תמיד לעבוד על אמונה ואף אחד לא נולד מאמין ואילו לעיל כתבתי שאין כזה דבר יהודי שלא מאמין. שלכאורה סתירה שאם אף אחד לא נולד מאמין אז איך אין דבר כזה יהודי שלא מאמין? שכוונתי היא, שאין באמת מציאות כזאת של יהודי שלא מאמין חלילה, אלא יש יהודי שקשה עליו מה שהשם ברוך הוא מעביר אותו ובוחר חלילה לכעוס על הנהגת הבורא ברוך הוא ואומר שאינו מאמין, ומה שאמרתי שצריך לעבוד על אמונה, כי אם לא אז חס ושלום נגיע למצב שנחשוב שאנחנו לא מאמינים(ונאמין שאנחנו לא מאמינים), וזה מצב חמור מאוד.

זה בדיוק "אין אתאיסטים בשוחות"מי האיש? הח"ח!

וזה אגב בסדר בעיניי. אבל אם ציבור הדתיים לא ייצמד לסולובייצ'יקיות ולטקסט, אם ייבטלו מעתיקי שמועה, ניכנס למקום של חולשה גדולה מאוד, שבו לא יעזור ששון שאולוב. ולהבנתי הדלה, "קרוב אליך" נע בתזזיתיות כרגע כמטוטלת בין שני הקצוות [המשפט הזה הוא כבר פחות קשור לנקודה הספציפית שאתה ציינת, ויותר בהקשר רחב של הפורום והאתר והנוכחים].

זה לא שאין אתאיסטים בשוחות, זה אין אתאיסטים בכללקעלעברימבאר

כולם מודים שלחיים ולעולם יש משמעות ויש להם רצון להיות מאושרים. כלומר כולם מודים עמוק בלב שיש אלוקים

למה אתה מחליט בשביל אחרים במה הם מאמינים עמוק בלב?פשוט אני..

ברור שיש מיליוני יהודים בעולם שלא מאמינים בשום סוג של אל.

בנוסף יש מיליוני יהודים שמגדירים את עצמם כמאמינים בסוג כלשהו של אל, אבל זה לא האלוקים שלנו (זה שברא את העולם בשישה ימים, הוציא אותנו ממצרים וכו'). כלומר הם מאמינים שיש איזו ישות גדולה וחזקה אבל לא מאמינים שהיא פועלת בפועל בעולם, עושה ניסים, אכפת לה אם מתפללים אליה וכו'.

 

המחשבה כאילו הם משקרים כשהם אומרים זאת, נראית לי די ילדותית.

 

רלוונטי כמובן גם ל- @שפלות רוח.

 

 

הסיבה מאוד פשוטה-כי כולם מאמינים באמת, עובדה שכולםקעלעברימבאר

שכולם יודעים בוודאות שאושר עדיף על עצב, וכולם שואפים לאושר ולא לעצב. כלומר כולם מודים (כולל מי שאומר שלא) שלחיים יש משמעות. כלומר כולם מודים שהעולם הוא לא סתמי אלא יש אלוקים. פשוט המחשבה הזאת לא מבוררת אצלם ונשארת בצורה מעורפלת (לא אמרתי שהם משקרים, אלא שהאמונה אצלם מעורפלת והם מדחיקים אותה משלל סיבות).  

זה כמו שתשאל למה אני מחליט בשביל כולם שלכולם ברור שהם קיימים...

לא דיברתי עכשיו על אמונה בתורה ובעם ישראל, שזה אמנם נכון שכל היהודים מאמינים בזה עמוק בלב (כי כולם קשורים איכשהו לזהות הלאומית היהודית שלהם), אבל זה נושא רחב בפני עצמו.

כרגע דיברתי על אמונה באלוקים ובזה שיהיה טוב מתישהו באופן כללי. הגבתי למישהו שנראה שאיבד את האמונה בכללי ולא רק בתורה ולכן על זה דיברתי.

(אבל גם על זה שכל יהודי מאמין בתורה עמוק בלב זה גם נכון, פשוט לא דיברתי על זה)

חסרים לך הרבה שלבים בדרךפשוט אני..

כולם יודעים שעדיף אושר -> כולם שואפים לאושר -> כולם מודים שלחיים יש משמעות -> כולם מודים שהעולם לא סתמי -> כולם מודים שיש אלוקים.

 

יש כאן כ"כ הרבה קפיצות לא מחייבות שקשה אפילו להתחיל לנתח את זה...

 

בכל מקרה, בלא שום הוכחה או בדל ראיה לדברים שכתבת כאן, לא הייתי סומך על יכולת הסקת המסקנות הזאת...

 

ואז אתה עוד קופץ שלב נוסף, ואומר שכולם מאמינה בתורה "עמוק בלב"...

 

סליחה, אבל זה נראה כאילו מעולם לא דיברת עם אנשים שלא משתייכים לציבור שלך. אתה נמצא בתיבת תהודה ענקית, וחושב שכל מחשבה שיש לך בתיבת התהודה - היא המחשבה של כולם.

 

לעומת זאת, קל מאוד להוכיח את ההפך:

פשוט לשאול אנשים...

איזה קפיצות לא מחיבות יש?ואיזו הוכחה לא כתובה כאן?קעלעברימבאר

ההוכחה שכולם שואפים לאושר ויודעים שבוודאות שהאושר עדיף על הסבל היא דבר ברור, בין מהסתכלות אדם על הנפש שלו ובין מהסתכלות של אדם על אנשים אחרים.

 

כל היהודים קשורים לזהות הלאומית היהודית שלהם (לעיתים זו רק ידיעה מעורפלת של אדם בחו"ל שהוא יהודי, לעיתים קשר חזק וחיים בתוך המרקם החברתי של עם ישראל בארץ), האתוס הלאומי של האומה היהודית בכל הדורות הוא אלוקים (וזה בכלל לא משנה שרוב האנשים בכמה דורות מתכחשים לאתוס הלאומי האותנטי שלהם). כלומר כל יהודי חי ברמה הרגשית-קולקטיבית את אלוקים ואת התורה. במילים אחרות מאמין בתורה. שוב פעם זה יכול להיות מעורפל אצלו או לא מבורר.  (אבל אני לא יודע אם אפשרי וודאות בזה כמו שיש וודאות מוחלטת שכל אדם מאמין באלוקים).

 

כן דיברתי עם אנשים אתאיסטים, והדיבור שלהם רק מראה עד כמה הם מאמינם באלוקים רק לא יכולים לשים את האצבע עליו... (אמירות כמו "אני לא מאמין ביישות עליונה, אבל אני מאמין שלעולם יש משמעות והוא לא סתמי").

 

לשאול אנשים זה לא עוזר, כי האדם עצמו בדרך כלל לא מצליח לשים את האצבע על המתרחש בנפש שלו בצורה מעורפלת, זה נכון גם לאמונה וגם להרבה חוויות נפשיות אחרות לגמרי. 

למשלפשוט אני..

מבחינתך, אם העולם לא סתמי אז המסקנה היא שיש אלוקים. לכן, אתה חושב שאם מישהו מודה שהעולם לא סתמי, אז הוא בהכרח מאמין באלוקים.

 

למה הדבר דומה?

 

שיבוא אוהד כדורגל, ויגיד "אנשים אוהבים ליהנות -> כולם רוצים לצפות במונדיאל".

למה? כי בשבילו כדורגל זה כיף, אז הוא חושב שכולם רוצים לראות את המונדיאל כמו שהוא רוצה.

 

לא כולם מסכימים שאם העולם לא סתמי אז זה סימן שיש אלוקים.

 

וזאת כמובן רק דוגמה.

 

דוגמה נוספת: לא כולם מסכימים שהעולם לא סתמי. למעשה, התיאוריה המדעית המועדפת היום היא שהעולם כמו שאנחנו מכירים אותו היום הוא מקרי לחלוטין.

אטומים שנעו בחלל מיליארדי שנים, התגבשו ונהיו מולקלות בתהליך עצום, ואח"כ מולקלות התגבשו ונהיו יצורים חד תאיים, שבהמשך הפכו ליצורים טיפה יותר מורכבים...

כלומר תהליך מקרי לחלוטין שבאותה המידה שהוא קרה, היה יכול גם לא לקרות.

 

וזה שהאדם הפך להיות "מלך החיות"? זה שיכול לשלוט בכל בעלי החיים, לדבר, לתכנן, להרכיב משקפיים כשהוא לא רואה טוב...? לגמרי תאונה ביולוגית, ולא משהו שאיזה אל גדול מלמעלה תכנן.

בני האדם הקדמונים היו בסך הכל עוד סוג של קוף, ובמשך מיליוני שנים המוח שלהם התפתח לאט לאט והם התחילו ללכת זקוף מה שאפשר להם לבנות דברים עם הידיים וכו' וכו'.

 

אתה כ"כ בטוח ש"כולם מודים שהעולם לא סתמי", ומתעלם לגמרי מהתפיסה הזאת, שאם היא הייתה דת רשמית היא בוודאי הייתה גדולה הרבה יותר מהיהדות... 

לא אמרתי שזה שהעולם לא סתמי זה *מסקנה* שיש אלוקיםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ה 13:10

לא מדבר פה על מסקנות לוגיות.

 

אמרתי שבתוך החוויה שיש לעולם משמעות והוא לא סתמי, מונחת כבר החוויה הוודאית שיש לעולם מקור חיצוני מושלם.

פשוט המחשבה על עולם סתמי ללא מקור חיצוני, לא עולה בקנה אחד בנפש עם המחשבה על עולם עם משמעות. 

 

האוהד כדורגל זה לא אותו דבר. הוא יודע שהנאה אחרת אפשרית. בנוגע לאלוקים, המחשבה על עולם ללא מקור חיצוני היא פשוט על עולם סתמי וחסר משמעות.

 

אני יודע שהרבה אנשים חיים בסתירה עצמית וחושבים 2 מחשבות סותרות אחת את השניה, גם שלעולם יש משמעות וגם שאין לו מקור חיצוני. אבל אלו שתי מחשבות סותרות, ואדם יכול לחיות כל חייו בצורה מוטעית של סתירה עצמית ובהדחקה.

 

אין שום קשר בין המדע לבין הוכחת אמונה באלוקים. המדע לא יכול להוכיח או להפריך את אלוקים. כי המדע סך הכל מתאר את סדר ההתרחשויות שקורה בתוך בעולם. לא את המקור שלו. גם אני חושב שסדר ההתרחשויות בעולם קרה בצורה שמתאימה לחוקי ההסתברות (כמו קוביה רגילה שנותנת תוצאת הסתברותיות). אין לזה שום קשר להוכחה לקיום מקור החיצוני של המציאות, אלא רק לסדר בו אלוקים מנהל את העולם, האם הוא עושה זאת בצורה הסתברותית או לא.

 

בכלל לא דיברתי על מעמד האדם בעולם (שברור שהוא שונה מהותית מהחיות לא בגלל ההיסטוריה האבולוציונית שלו, אלא בגלל מה שהוא כיום). עקרונית אלוקים היה יכול לברוא עולם שבו כולם חיות או שאין בכלל חיות בו וכולם אדם. זה בכלל לא קשור לאמונה באלוקים. 

 

ובכלל לא דיברתי על הוכחות לאלוקים מתוך המורכבות הביולוגית. גם אם העולם היה לדוגמא - רק חלל שחור עם כתמים כחולים אקראיים מרחפים, האמונה באלוקים היתה וודאית באותה מידה.

 

כשאני אומר "כולם מודים שהעולם לא סתמי" לא התכוונתי לכך שכולם טוענים תיאוריה מדעית או היסטורית כזאת או אחרת. התכוונתי שכולם מודים שלעולם ולחיים יש משמעות והם לא "סתם". לא במובן המדעי אלא במובן החוויתי.

 

 

 

אם הכול מקרה לא שייך לדבר על משמעותנפתלימאיר

משמעות יכולה להיווצר רק אם יש פה איזה משהו תבוני,

אם לעולם\לחיים\לקיום יש תכלית מסוימת.

וזה יכול להיות באמת רק אם יש בורא לעולם שברא את המציאות לשםאותה תכלית.

זה מסקנה פילוסופית די פשוטה.

 

לכן זה מאוד מסתבר בעיני לומר את הטענה שכיוון שגם כאלה שטוענים שהם לא מאמינים מניחים שיש איזו משמעות כלשהי, ערכים וכדו' (אפי' במובן המוסרי הפשוט של לעשות טוב) הם באופן מובלע מניחים שיש איזה בורא לעולם..."אלוקים".

 

 

שוב, אתה מניח את מה שלך ברורפשוט אני..

בלי להבין שזה בכלל לא מתחייב ממה שאתה מניח.

 

לא ככה בונים טיעון לוגי.

 

 

אני שמח שמישהו אומר את זה.אחו

אני לא כל־כך אוהב שעושים ניתוחים פסיכולוגיים רוחניים לגבי "המניעים הנסתרים" של אנשים שהם בעצמם אפילו לא מודעים אליהם ושוללים אותם, זה לא שונה בעיניי מפסיכולוגיה פרוידיאנית שמנסה להדביק מיתוס מסוים מאוד על עולם מגוון מאוד.

 

אפשר באותה מידה להניח כל הנחה ולהגיד "הם פשוט לא מודעים לזה שהם חושבים ככה, אבל זה ככה כי זה נכון".

 

///

 

לנושא, אני עדיין מאמין בפיוט "וכל מאמינים", אלא שצריך לרדת לעומק הגדרתה של אמונה זו... איך כולם מאמינים אם לא כולם מאמינים? במה זה בא לידי ביטוי? מהן הצורות הנסתרות של ההיירופניה בחיי הלא־מאמין? אין לי תשובות כרגע.

זה לא מניע נסתר. כולם מודים שיש משמעות לחייםקעלעברימבאר

זו לא חוויה נסתרת אלא גלויה.

 

אני אתן דוגמא סתם בשביל ההסברה (לא שזה דבר דומה) - גם אם אדם יאמר לי שהוא לא בטוח שהוא עצמו קיים. אני ידע שהוא בטוח שהוא עצמו קיים, כי אי אפשר להכחיש את וודאות הקיום. מה שכן כנראה הוא מבולבל מבחינת האמירות שהוא אומר לעצמו ולכן הוא אומר את זה.

 

אין שום קשר לגישה פרודיאנית. 

 

הכוונה "וכל מאמינם" - כולם מודים בפה שיש לחיים משמעות, ועמוק בלב שהעולם לא סתם ככה קיים

לא נראה כךאחו

רוב העולם המערבי נוקט בגישה ההדוניסטית לפיה אין משמעות לחיים אלא לכל היותר האפשרות ליהנות שעדיפה על האפשרות לסבול.

או גישות אקזיסטנציאליסטיות לפיהן אפשר ליצור משמעויות בשביל הכיף מבלי שיהיה בהן ערך אינטרינזי.

 

הגישה הפרוידיאנית היא דוגמה לניתוח דוגמטי של התרחשויות שלאו דווקא משקף את הדברים כפי שהם. זה מקביל לדיון של האם שונאי הדת עושים את זה מתוך אכפתיות עמוקה ושייכות וניצוץ פנימי וכל־מיני הסברים נסתרים, או שהם פשוט לא סובלים את הדת, מכל סיבה שהיא (פחד מיסוד האב כו' כו').

 

האמירה "איני בטוח שאני קיים" היא סתירה לוגית פשוטה (מה שאינו קיים, אינו יכול לפעול, כיוון שפעולה מצריכה קיום, הגדרתית), מה שאין כן "לחיים אין משמעות", שזאת דעה פילוסופית ששוללת את המימד המטפיזי (או את היכולת לדעת משהו לגביו).

 

///

 

עריכה: אני כן חושב שהקיום האנושי מלא ב"התגלות", אפשר לראות את זה בנטייה האנושית הטבעית לדת, בכל תרבות. אם כי, דת לא תמיד זהה למשמעות, כמו למשל הדתות הכנעניות או השינטו, שממוקדות בפולחן ישויות ששולטות בטבע, לאו דווקא מתוך פילוסופיה על משמעות. בכל־מקרה, מימד ההתגלות הזה יכול שלא לבוא תמיד לידי ביטוי, אם מצד חוסר עניין של האדם (עם עקש תתפתל), או בעיה כללית כמו גלות השכינה כו'.

זה שאדם מחפש כמה שיותר להנות בחיים, זה עצמו ההוכחהקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ה 14:24

לכך שהוא מודה שיש משמעות לחיים. גם אם הוא לא אומר את זה במילים האלו. וכמובן הוא לוקח את אותה חווית משמעות למקומות ריקים.

אנשים לא חושבים שההנאה עדיפה על הסבל משום ברירת מחדל, אלא לכולם יש וודאות שלאושר (בלי להכנס כרגע לכמה מרכיב ה"כיף" באושר תופס מקום) יש איכות בפני עצמו.

 

השאלה האם יש משמעות קבועה לחיים, או שמא המשמעות יכולה להתחלף כל רגע , היא שאלה בפני עצמה, ולא קשורה דווקא לעצם זה שיש משמעות בחיים. ה' היה יכול לברוא עולם אקזיסטנציאליסטי שבו כל רגע המשמעות מתחלפת. זה לא סותר את עצם המשמעות (כמובן זה לא ככה, אבל היה יכול עולם כזה להברא).

 

בכל מקרה המחשבה על עולם סתמי ללא מקור סותרת את חווית המשמעות הוודאית שיש לכל אדם בנפשו, אקזיסטציאליסט, נהנתן, או כל אפשרות אחרת.

 

לא דיברתי למה שונאי הדת עושים דברים כאלו או אחרים, שזה נושא מעניין בפני עצמו. דיברתי על כך שגם שונאי הדת והאמונה מאמינים בעל כרחם, ובכלל לא דיברתי על מה זה מחולל בפועל בחיים (יש לרבים תיאוריות אבל זה נושא רחב בפני עצמו).

 

"איני בטוח שאני קיים" היא לא סתירה לוגית. אם תנסה להגדיר לוגית קיום, לא תצליח (מלבד מילים נרדפות שגם להן תצטרך להכניס הגדרה). ובכל זאת ברור לנו מה זה קיום גם ללא הגדרה לוגית. 

 

אני יכול גם לדמיין צבעים כחול ואדום ללא לוגיקה וללא נתינת שמות לצבעים. בכל זאת אני אדע שהדימוי בדימיון שהכל כחול לא עולה בקנה אחד עם הדימוי בדימיון שהכל אדום. לא מודבר כאן על לוגיקה, אלא על הדברים עצמם המתרחשים בנפשינו.

 

משמעות עצמה היא לא מטפיסית, אלא חוויתית. חווית המשמעות אכן מהווה מעיין "התגלות" סובייקטיבית של המימד המטפיסי עצמו (ובפרט למקור החיצוני המושלם של המציאות - אלוקים).

 

כמעט כל האידיאולוגיות והרעיונות מכילות אמונה מוצהרת או חצי מוצהרת במשמעות כלשהי. כל הדתות והמיתולוגיות מכילות גם אמונה במשמעות המגיעה ממקור נשגב, מושלם(גם אם שלמות חלקית. כמו אל החכמה הכי מושלם בחכמה אבל רק בה), נצחי ונעלה -  או במילים אחרות - חווית הקודש.  פשוט חווית הקודש באליליות היא מעוותת וחלקית. 

 

אתה הופך את זה לטאוטולוגיהאחו

אם כל דבר הוא משמעות, והגדרתית אין אפשרות להתחמק ממנה, אז אני מניח שכולם מאמינים במשמעות כזאת? אבל זה לא מקדם את העניין.

גם חתולים חיים להנאתם. האם זה סימן שהם מאמינים במשמעות?

 

אני אישית לא חושב שלאושר יש איכות בפני עצמו. בכל־מקרה, אפשר להעדיף הנאה על־פני סבל, וזאת הנטייה האנושית הטבעית. אפשר גם לבנות חיים סביב השגת האושר תוך־כדי הבנה שבסך הכולל זה לא באמת משנה מלבד העובדה שזה נחמד כאן ועכשיו (בתקווה שרגעי הכאן והעכשיו ימשיכו).

 

בשרשור אחר כן דיברת על־זה ואני רואה בזה הלך מחשבה דומה כנ"ל.

 

למה זאת לא סתירה לוגית? האם יכול משהו לדבר או לחשוב מבלי להיות קיים? היכולת לפעול מניחה קיום, בהגדרה. לגבי ההגדרה של קיום ייתכן שהיא מעגלית אבל זה לא משנה, כי אם היכולת לפעול מניחה קיום בהגדרה. שלילת טאוטולוגיה פשוטה (1=1) מעידה על בעיה בשיפוט.

 

לגבי אדום וכחול אפשר שלא לתת להם שמות אבל בסוף הם עדיין מושגים ותפיסת כל מושג אינה חופפת למושג השני, בכל־מקרה, לא הבנתי מה אתה מנסה לומר כאן.

 

למה משמעות היא חווייתית ולא מטפיזית? אוקיי, אפשר לחלק לשני חלקים, משמעות סובייקטיבית (הערך שאני מקנה לדברים) ומשמעות אובייקטיבית (הערך העצמי של הדברים. אפשר לומר שהם משמשים גם כאימפרטיבים לפעולה).

 

אפשר להניח שאין לדברים ערך עצמי כלל. זאת לא סתירה לוגית מינה ובה.

 

אפשר לטעון שרוב ככל בני־האדם מקנים ערך סובייקטיבי (ערך כעדיפות?) לפחות לדברים מסוימים, אבל זה לא אומר הרבה. בכל־אופן, זה לא מכריח להניח קיום מקור חיצוני לעולם.

 

דתות אחרות בהחלט מאמינות בארכיטיפים שמסמלים אידיאות, אבל אמונה באלת החכמה (=ביטוי מושלם לחכמה) לא מניחה משמעות. זה לא קורא לי לעשות משהו בהכרח. יכול להיות שאם אני רוצה להיות חכם, אתפלל לאלת החכמה, אבל באותה מידה אני יכול גם שלא לרצות, ולא קרה כלום.

חתול אכן חי את משמעות הקיום בדרכו, בלי להאמיןקעלעברימבאר

בה במובן המופשט כמו בן אדם (אם אכן יש לחתול אושר). וזאת מאחר שלחתול אין שום מימד מופשט בנפשו, ומן הסתם לא באמת יודע שיש עוד תודעות אחרות חוץ ממנו, אלא כולם מראות וצבעים וקולות הגורמות לו שמחה ועצב ותו לא. לכן לא ניתן בכלל לדבר על אמונה מופשטת של משמעות בחתול, בשונה מהאדם שיש לו מימד מופשט בתודעתו, ולכן חווית המשמעות מצטיירת שם בצורה מופשטת, גם אם מודחקת.

 לא אמרתי שכל דבר הוא משמעות, אמרתי שבכל דבר יש משמעות. כמובן אני כופר באקזיסטנציאליזם ובפוסט מודרנה. יש מדרג איכותי וכמותי של גילוי משמעויות בעולם, ולא הרי לשוחח עם חבר כמו לדפוק על השולחן, ובטח לא הרי לעסוק בעניין של קודש כהרי לשחק בדוקים. גם המשמעות יכולה להתגלות בצורה מעוותת של רשע, רוע וטומאה.

 

לכל אושר יש איכות בפני עצמו, גם אתה תעדיף בוודאות אושר על פני סבל (אלא אם כן הסבל הוא בעל משמעות מוסרית או בעל ערך אמת או דבר דומה, ואז במילא הסבל מכיל יותר אושר. לאושר יש פנים מרובות - אושר רגשי, מוסריות, אמת וכו'. אולי אפשר לדבר על השאיפה לשלימות וחוויתה, במקום אושר. רק שאושר זה יותר מובן לכל אדם ולכן השתמשתי במילה הזאת).

 

מה שאתה מתאר (הגישה ההדוניסטית) זה אדם שאכן מודע לכך שיש משמעות באושר, אבל מקור האושר (אלוקים) מעורפל אצלו. זה שאמרתי שכל אדם מאמין באלוקים, אין הכוונה שהכל סבבה ואם כולם מאמינים במעורפל אז הכל טוב. זה נורא ואיום שהאמונה נשארת רק במעורפל. אבל ההבנה שכולם מאמינים בעל כרחם, יכולה גם להוביל לתודעת אמונה בהירה ולא מעורפלת, אם האדם יזכה.

 

לכן מצב בו כולם מאושרים רגשית - אבל ללא מוסר, אמת וקודש הוא מצב נורא ואיום (ובכל זאת יש קצת טוב כי יש אושר. הדבר דומה לאדם שאמנם שבע אבל צמא מאוד).

 

אם אתה רוצה לדבר על לוגיקה קרה ותבניתית כמו מתמטיקה, קודם תגדיר לוגית קיום, לא תצליח. תוכיח לי לוגית בצורה מעיין מתמטית שחשיבה או פעולה סותרת קיום (מבלי האקסיומה הלא מוכחת לוגית שקיום מכיל חשיבה). בכל מקרה החיים לא עשויים מלוגיקה, היא רק כלי לבחון את המציאות, ולעיתים ניתן להסתדר בלעדיו. ברור לי שאני קיים גם ללא לוגיקה ודקארט לא חידש כלום. אם אתה רוצה לדבר על לוגיקה במובן שאנו חווים 2 חוויות סותרות ולבחון האם זה נכון, אז חווית הוודאות שאושר עדיף על הסבל סותר את ציור העולם ללא משמעות וללא מקור חיצוני. 1+1=2 זה כי קראת "2" למספר שקיים כשמוסיפים 1 למספר 1. זה בעצם מילים נרדפות (משפט אנליטי ולא סינתטי).

 

כמו שדימיון כחול ואדום הם מושגים, כך גם: משמעות, אושר, שאיפה לאושר, וודאות שהאושר עדיף על הסבל, אי-סתימיות המציאות, הציור בנפשינו לגבי מקור חיצוני למציאות. כל אלו הם גם מושגים.  ניתן להשוות ביניהם ולראות הם יש סתירה או התאמה, כמו כחול ואדום.

 

התכוונתי בערך למה שאמרת - קודם כל אנו חווים סובייקטיבית את חווית המשמעות, אבל וודאי לנו שמקור המשמעות מגיע ממימד מטפיסי אובייקטיבי נבדל מהמציאות הנתפסת שלנו.

 

אי אפשר לטעון שאין משמעות בכלל במציאות. ניתן לטעון (וגם זה כנראה לא נכון) שישנם דברים מסויימים במציאות חסרי כל ערך כלשהו. אני אישית חושב שכשאנו אומרים ע דבר שהוא חסר ערך הכוונה שהערך שלו כל כך קטן עד שבענינו הוא זניח, אבל יש לו ערך ומשמעות כלשהי, עובדה שתינוק יראה בכל דבר קטן ערך עצום, כי נפשו קטנה ולכן המשמעות הזאת משביעה את נפשו.

 

זו סתירה לוגית כמו שאדום וכחול זה סתירה לוגית.

 

ייתכן שבני אדם מקנים ערך מוטעה לדברים. אבל את עצם זה שיש משמעות בעולם את זה אי אפשר להכחיש גם אם מאוד נתאמץ להכחיש זאת.

 

הציור בנפש של עולם ללא מקור חיצוני (לא מקור כרונולוגי או מדעי. וגם לא סיבתי במובן של הברק הוא סיבת הרעם) סותר את העולם כמקום שיש בו משמעות כלשהי. בסוף הנפש במקרה כזה מציירת עולם סתמי שסתם קיים. גם הנפש שלנו שואפת לשלמות מוחלטת ובעולם אין שום דבר עם שלמות מוחלטת, אלא היא שואפת למקור המושלם של העולם, החיצוני לעולם.

 

משמעות לאו דווקא גורמת לעשות דברים, אבל אמונות המיתולוגיות גם גרמו לאנשים לעשות דברים. אמנם לא מחייבים, אבל בכל זאת. היחס לאלילים לא היה יחס רק טכני כמו לתרופה כיום, אנשים גם העריצו במובן מסויים את האלים וחוו בגללם חווית רגשיות של רגשי קודש מסויימים, גם אם מעוותים. השמאן לא נתפס רק כמהנדס מזג אוויר- אלא מקשר את עולם הקודש לעולם שלנו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למטהאחו

אוקיי אז שוב, אתה מגדיר משמעות בהגדרה כזאת שכוללת כל דבר בערך, ולכן טוען שכולם מאמינים כי כולם חווים משמעות כי משמעות מוגדרת ככזאת שנמצאת בכל דבר בערך... כאילו זה קצת מעגלי.

 

אז משמעות היא העדפה? אם אני מעדיף גלידה במקום ארטיק זה אומר שיש משמעות וערך לגלידה? כאילו OK, אבל זה נעשה טריוויאלי.

 

אני גם לא מבין איך קיום המושג אושר מחייב את קיומו של מקור חיצוני. אולי האושר יצר את עצמו? אולי העולם התפתח מתוך עצמו למצב שבו נוצרו יצורים ביולוגיים בעלי סלידה מובנית מדברים שנתפסים בעיניהם כפוגעים בקיום שלהם כיחידה האורגנית שהם (ומשיכה להיפך), אבל זה לא אומר הרבה?

אני לא *מגדיר* משמעות, אלא מתאר אותהקעלעברימבאר

אני טוען שבכל דבר יש משמעות, לא שהמשמעות היא כל דבר.   את המשמעות עצמה קשה להגדיר, אבל היא מתבטאת הן בחוויה שהעולם לא "סתם", הן בידיעה שהאושר (או המוסר, אמת, טוב, או הופעה אחרת של השלמות) עדיף על הסבל (או רשע, שקר, או כל הופעה אחרת של חסרון השלמות) באופן וודאי ונעדר "סתמיות" גם אם אנחנו לא יודעים לתת שום הסברה למה האושר עדיף על הסבל, והן בהשתוקקות שלנו לאושר ולשלימות. 

 

פשוט בעולם סתמי לא היתה אמורה להיות עובדה שהאושר עדיף על הסבל והשתוקקות לאושר.

 

אין לי וודאות מוחלטת שארטיק עדיף על גלידה, או שכן יש לי אבל אני יודע להסביר שזה בגלל שארטיק מסב לי אושר. על האושר עצמו אי אפשר לשחק כך.

 

מי שחושב שאם לא הגדרתי משהו אז אני לא יודע אותו, חוטא בכשל של סוקרטס.

 

המשמעות היא לא מושא לוגי אלא חוויה נפשית, וקיימת כמו שה"אני" שלי קיים. החיים לא עשויים מלוגיקה.

 

אתה מדבר על "מקור" במובן הסיבתי (כמו סיבת הרעם הוא הברק). השאלה אם בכלל יש סיבתיות בעולם (כשאנו אומרים הברק הוא סיבת הרעם הכוונה שבאופן אמפירי תמיד ראינו רעם אחרי ברק, ומעולם לא היה רעם ללא ברק. זה סך הכל דפוס אמפירי של המציאות). אני מדבר על מקור במובן - כמו שהבחירה החופשית שלי היא מקור המעשים שלי, וגם זה רק דימוי ל"רצון אלוקים הוא מקור העולם".

 

אם העולם היה מתפתח באופן סתמי מיצורים ביולוגים וכו' ללא שום משמעות, אז היתה לנו רק תאווה וסיפוק סתמי, לא חווית אושר שאנו יודעים באופן וודאי שעדיפה על הסבל.

 

 

..אלפיניסטית

למה העדפה של אושר על פני סבל היא הוכחה למשמעות? ומה זה החוויה שהעולם לא סתם?

כי בעולם סתמי ללא משמעות, לא היה שום דבר שאנוקעלעברימבאר

יכולים לראות אותו כטוב וודאי.   עצם זה שיש לנו ידיעה וודאית שאושר עדיף על פני סבל, ושיש לנו שאיפה לאושר ושלימות, מראה שהעולם לא סתמי ויש לו משמעות.

יש דברים בחיים שאנו צריכים לתת נימוק למה הם עדיפים על פני דברים אחרים. אבל זה שאושר עדיף על פני סבל (וייתכן שגם תחושות אחרות של שלמות, כמו מוסר, אמת, אהבה וכו') זה דבר וודאי שאין צורך לנו להסביר לעצמינו אלא אנו וודאיים שעדיף אושר על סבל, משום סיבה נראית לעין, כלומר באושר עצמו יש איכות עצמית של משמעות.

בעולם של אטומים אקראיים וסתמיים לא תתכן חוויה של טוב וודאי, אלא של דחפים סתמיים שלא גורמים לאושר.

 

החוויה שהעולם לא סתם מגיעה מהשאלה שאדם שואל את עצמו "מה פתאום יש בכלל מציאות"?

..אלפיניסטית

אושר וסבל מוגדרים להיות אושר וסבל לפי העדפה של פלוני לכן ודאי שפלוני מעדיף אושר על פני סבל. זו לא אמת פילוסופית אלא נובע מעצם ההגדרה הלשונית.

הטענה שאושר וטוב מייצגים אידאה אובייקטיבית אינה מובנת מאליה ודורשת הוכחה. 

לא דיברתי על מה גורם לאושר, אלא על עצם זה שישקעלעברימבאר

אושר בחיים, ויש לנו ידיעה שהאושר (בלי קשר למה שהביא אותו) עדיף על הסבל, וכן יש לנו השתוקקות לאושר.

ייתכן שאדם טועה וניגש לחיים בצורה שדברים רעים ייגרמו לו אושר. אבל אני מדבר על האושר עצמו.

ייתכן שאדם רוצה רק לברוח מסבל גדול לסבל קטן או לאשליה של אושר - והוא קורה לזה אושר. 

בעולם ללא משמעות לא היינו אמורים להעדיף שום דבר. כלומר היו לנו דחפים אבל כשהיינו בוחנים אותם הם היו נראים לנו סתמיים ואין שום שמשמעות להעדיף דבר זה על פני אחר.

אושר וסבל הם לא הגדרות לוגיות קרות אלא חוויות נפשיות, וגם לא הגדרות לשוניות ותו לא. רובוט לא יכול להיות מאושר, גם אם מעדיף משהו. 

 

לא נראה שאפשר לבחון "אידאות אובייקטיביות" בפני עצמן. כל התפיסה שלנו היא סובייקטיבית. אבל ברור לנו שהאושר והטוב מגיע ממקור חיצוני לעולם, כי העולם בפני עצמו לא מושלם. וגם יש לנו שאיפה לשלמות, למרות שהיא לא נמצאת בעולם. כלומר דרך האושר והטוב הסובייקטיבים אנו פוגשים את מקורם - ויודעים שהמקור הוא אובייקטיבי (אלוקים).

 

לעולם לא נוכל לומר דבר על עצמותו האובייקטיבית של אלוקים, אלא רק על איך הוא מתגלה בנפשינו סובייקטיבית. הדרך בה הוא מתגלה בנפשינו הוא על ידי ציור המתאים לעולם בעל משמעות - ציור של מקור חיצוני למציאות, מושלם ובעל רצון (כי כל ציור אחר בנפש יוצר בעינינו עולם ללא משמעות).

..אלפיניסטית

ברור לנו שהאושר והטוב מגיע ממקור חיצוני לעולם כי העולם בפני עצמו לא מושלם?

ראשית, לא הוכחת שהעולם עצמו לא מושלם.

שנית, גם אם נניח שהעולם לא מושלם, איך האקסיומה הזאת מביאה אותנו ל"ברור שהאושר והטוב מגיע ממקום חיצוני לעולם"?

לא צריך הוכחה שהעולם לא מושלם. פשוט מסתכלים עלקעלעברימבאר

המציאות.   המציאות כשלעצמה תמיד חלקית ומוגבלת.

 

הציור היחיד שמתיישב בנפשינו עם העובדה שלעולם יש משמעות אך אינו מושלם, הוא הציור של עולם הנובע ממקור חיצוני מושלם למציאות.

 

כל ציור אחר בנפש לא מתיישב.   אם נדמיין עולם מוגבל ללא מקור - זה סותר את חווית המפגש שלנו עם השלימות  (דרך האושר והשאיפה לשלמות), כי הרי זה עולם מוגבל ולא מושלם.

אם נדמיין עולם מושלם - אי אפשר להצליח לדמיין עולם מושלם באופן מוחלט, כי העולם הוא מוגבל.

 

..אלפיניסטית

למה המציאות כשלעצמה תמיד חלקית ומוגבלת? בעיני זה הפוך, המציאות כשלעצמה תמיד שלמה כי היא מוגדרת להיות כל היש

הציור היחיד שמתיישב בנפש *שלך*... אתה משליך את המסקנות שלך על 9 מליארד אנשים

מעצם הגדרתה כמציאות היא חלקית ומוגבלת, כל דברקעלעברימבאר

במציאות הוא עצמו ולא דבר אחר. עצם להיות קיים ונתפס זה כבר מגביל. המציאות היא לא אינסופית. גם אם אינסופית כמותית, אין היא אינסופית איכותית.

 

ייתכן שאת קוראת למציאות מושלמת במובן שכל דבר נמצא בדיוק במקום שהוא צריך להיות. אני לא אומר שהמציאות היא לא דבר טוב, אלא לא דבר מושלם.

מי שטוען שהמציאות מושלמת אז הוא פנתאיסט, כלומר מאמין שהמציאות עצמה היא אלוקים. 

 

המציאות כשלעצמה ללא מקור חיצוני היא גם סתמית, התשובה לשאלה "מה פתאום יש מציאות?" בתור - "כי יש מציאות" לא מספקת. (לא מתכוון בחקירת סיבתיות מדעית).

 

זה לא המסקנות שלי, זה פשוט איך שהמציאות קיימת. תמיד אדם יכול להדחיק ולהשלות את עצמו שהמציאות מושלמת, אבל זה לא יהפוך את זה לנכון. לעיתים הפחד שלנו מלהתעלות מעל המציאות גורם לנו לנסות לסגוד לעולם עצמו, אבל זה לא נכון.  אני כן מודה שהעולם טוב (או יהיה בעתיד) טוב לגמרי, אבל לעולם לא יהיה מושלם.

 

וזהו בדיוק. "כל היש" הוא רק "כל היש" ותו לא. כל מה שניתן לדבר עליו בתור "יש" וזהו.

 

גם ממבט על הנפש שלי פנימה אני יכול לדעת בוודאות שלכל 9 מליארד בני האדם יש גם רגש וגם שכל, או שיש להם זכרון ומחשבה על העתיד, וכו וכו'. כך שיש דברים שאנו יכולים לדעת בוודאות על אחרים, גם בלי לשאול אותם.

הרבה הנחות לא ברורות.אחו

אמרת שמשמעות היא התחושה שהעולם לא סתם. למעשה זאת לא יותר מאשר מסקנה פילוסופית שב"ה חלק גדול מהאנושות מקבל כמובן מאליו. אולי זה למה גם אתאיסטים נחרדים מרצח, כשלמעשה, בהסתכלות מטריאליסטית, זה בסך־הכל הזזת מולקולות ממקום למקום. אבל יש שבטים קניבליים בפפואה ניו־גינאה שאוכלים אנשים פשוט כי זה בשר טרי וטעים, בלי מחשבה שנייה.

 

"לא סתם" הכוונה היא שיש אמת מטפיזית מחייבת שמנחה את העולם. היא יכולה להיות אידיאה אובייקטיבית או התגלות סובייקטיבית. אם יש אמת מטפיזית שאינה מחייבת, זה רחוק לדעתי מלהיות משמעות – כמו תיאור של אל שברא את העולם להנאתו ואינו מתערב בו, או ישות קוסמית שקיומה מוכרח בגלל ההוכחה הטלאולוגית (או כל הוכחה אחרת) אבל אין באמת הבדל אם היא הייתה קיימת או לא.

 

עדיין לא הבנתי איך הסבל והאושר הם הוכחה שהעולם לא סתם, ואיך ברור שהם באו ממקור חיצוני לעולם ולא נבעו ממנו בעצמו.

 

סבל הוא חוסר התאמה בין חיווט הנוירונים במוח שלנו לבין המציאות, ואושר הוא כנראה התאמה. יש במוח מערכת מובנה ששואפת לפתור מצבי דיסוננס בין אם על־ידי שינוי המציאות ובין אם על־ידי שינוי במוח עצמו (שינוי בהשקפה כו'), ומכן "הידיעה הוודאית" (שאינה וודאית יותר מאשר ידיעת החתול ששובע עדיף על רעב). ההעדפה הברורה בסך־הכל אומרת שכך הדברים מחווטים. לחתול יש העדפה וודאית להימנע מכאב פיזי. המוח שלנו, בניגוד לחתול, עובד בעיקר עם סמלים, לכן אנחנו סולדים מסמלים של הרע, סמלים של כאב (כמו רצח של מישהו אחר שהוא לא אני).

 

לגבי השאיפה לשלמות: במה זה בא לידי ביטוי? אושר הוא בסך־הכל איזון בין המערכת הפנימית לחיצונית, שיכול לבוא לידי ביטוי במיליון דרכים שונות ומשונות, מבלי להשתמש כלל באידיאה של שלימות. אני רעב, אז אני אוכל. אם יש לי מספיק אוכל טעים כל הזמן, אני מאוד מאוד שמח ומאושר, כמו החתולים. אם המערכת של המוח שלי יכולה להתמודד עם המציאות בצורה טובה מאוד, אני שמח ומאושר. אני לא תופש את זה כמרדף בלתי־אפשרי אחרי האינסוף והנשגב, אבל אולי פשוט יש לי ציפיות נמוכות.

 

עצם קיום הרעיון של שלמות, לא מוכיח את קיומה של שלמות; אם תרצה לומר שהעולם מוגבל ואינו אינסופי, זה מוכיח את האינסוף, כשם שקיומם של מספרים חיוביים, אינו מוכיח את קיומם של מספרים שליליים או דמיוניים, זה בסך־הכל רעיון פילוסופי. אם השאיפה אל האינסוף מוכיחה את קיומו של האינסוף, טוב... אולי זאת אשליה? אפשר לרצות אידיאות מצוירות שאינן במציאות. האם עצם הרצון מוכיח משהו? לא יותר מאשר רצונות חתולים, אבל...

 

///

 

אני חושב שקיומו של הסובייקט כן מוכיח משהו. מבחינה מדעית, אפשר למנות ולמקם את כל העצמים בעולם, אבל אין שום דרך מדעית לומר אילו מהעצמים האלה הוא "אני", הסובייקט, ולהסביר למה העצם הזה שייך לתודעה הסובייקטיבית שלי ולא של מישהו אחר. אני מבין את תכונת הסובייקט כמקבילה או דומה לתכונת האלוהות. כמובן, זה לא מלמד אותנו דבר על ישות חיצונית לעולם, או מה היא רוצה, אבל החוויה של "אני קיים" אמורה להיות מטלטלת דיה כדי לעצור ולהתבונן על המציאות.

 

כך גם קיומו של האחר, כלומר היכן ש"אני" נגמר, כי נולדתי מתישהו ולפני כן לא הייתי במציאות, יש דברים שהם בבירור אינם אני, העולם עובד לפי חוקים שאינם פרי דמיוני כמו בחלום. כלומר יש כאן משהו "אחר" שמתקשר איתי (מעין anima mundi), שגם גם שייך אליו וגם לא שייך אליו. ומכאן אפשר לנסות להבין את המסרים, בהצלחה מרובה או מועטה, ולנסות לנסח אותם, בהצלחה מרובה או מעטה, זה בעצם הרעיון של ההתגלות הסובייקטיבית, שאמיתתה אמורה להיות חזקה כמו אקסיומת יסוד.

 

מעבר לכך, כמו שאמרת, לעצם הקיום השפוי נדרשים המון leaps of faith, כמו האמונה שהאנשים מסביבי הם אישיויות ולא אוטומטונים חסרי־משמעות וכו'. לא שיש הוכחה ברורה; אם אתאיסט אומר שאם הייתה הוכחה היסטורית למעמד הר סיני, הוא היה מאמין, אפשר לשאול, אולי כל הזכרונות שלו הושתלו על־ידי חייזרים כולל הזיכרון הזה? מי יודע. אבל נראה שזה חלק מהקיום האנושי וחלק מהמשחק, להושיט יד אל הלא־נודע והלא־מוכח, ולאט־לאט להיווכח באמיתתו דרך ההתגלות.

ובאופן כללי לא אמרתי שאני בטוח שבכלקעלעברימבאר

דבר יש משמעות. אמרתי שיש וודאות שיש בעולם משמעות, אולי לא בכל דבר בעולם. אם זה בכל דבר - זו שאלה אחרת.

אתן דוגמא אחרתקעלעברימבאר

וודאי לי ש"אני" קיים. למרות שאין ביכולתי לזהות לוגית, או לא לוגית, את ה"אני". אני יכול לשים אצבע על החושים, התאוות, רגשות, החוויות, הזכרונות והמחשבות שלי. אבל "האני" עצמו שחווה את כל אלו אין באפשרותי לשים עליו את האצבע. ובכל זאת ברור לי במאה אחוז וודאות ש"אני" קיים.  גם אם מבחינת משפט לוגי אין לי מה לעשות עם זה, כי קודם כל צריך להגדיר לוגית "אני". (וכל אקסיומה טאוטולוגית פשוטה דורשת הוכחה מבחינה לוגית, אם אנחנו דורשים הוכחה לוגית קרה).    

עצם הלוגיקה מצריכה הגדרות אקסיומטיותאחו

גם המונחים "אמת" "שקר" "אם אז" הם בעלי הגדרות אקסיומטיות, זה בסדר

אבל בתוך המבנים הלוגיים המוסכמים אמירה כמו "משהו לא קיים יכול לפעול" היא סתירה.

אין צורך לנסח את זה בלוגיקה מוצרנת זה יכול גם לבוא בתור רעיון ללא מילים.

אבל החיים לא עשויים מלוגיקה, לוגיקה היא רקקעלעברימבאר

כלי לבחינת המציאות. וודאי לי ש"אני" קיים גם ללא משפט לוגי.  לכן אני לא רואה הבדל בין האמירה "2 זה 1" לבין האמירה "העולם חסר משמעות" כאשר הוא לא חסר משמעות. או לגבי האמירה "הסבל עדיף על האושר תמיד" כאשר זה לא נכון. או לגבי האמירה "אין מקור חיצוני למציאות" כאשר ציור מחשבה כזאת בנפש לא עולה בקנה אחד עם המשמעות של המציאות. שקר הוא שקר גם אם נובע מסתירה לוגית וגם אם פשוט הוא לא נכון.  שים לב - אני מדבר על חוויתנו את אלוקים, לא על אלוקים עצמו, שעליו אני לא יכול לומר כלום.

מי אמר שאנו חייבים מבנים לוגיים מוסכמים כדי לתאר את כל המציאות? (ודאי שאנו חייבים אותה למתמטיקה, הסקת מסקנות אמפיריות וכו'). גם הדימוי שלי כ"קיים" או "לא קיים" הוא ציור נפשי ולא מושג לוגי אמיתי (אלא אם כן נכנה אותו כמושג לוגי כמו את המספר 2). גם השאיפה לנו לאלוקים היא רעיון ללא מילים.

 

אתה מדבר על משפטים אנליטים (שהם בעצם בחינה של מילים נרדפות), ואני מדבר על משפטים סינתטיים.

למטהאחו

לוגיקה היא אחת הדרכים שבה אנחנו בוחנים את המציאות, בהחלט, וכמו שאמרתי, הלוגיקה בעצמה בנויה על כל־מיני אקסיומות שנראות לנו אינטואיטיביות ונכונות מאוד, שאי־אפשר להוכיח או להגדיר באופן לוגי מדויק (כמו אמת, שקר, שיוויון, אם אז, כו'). אין גם צורך כי כולם יודעים במה מדובר. אפשר גם ליצור מערכת מקבילה שבנויה על אקסיומות אחרות, אבל ללוגיקה יש כללים פחות או יותר מוסכמים.

 

טענת שהאמירה "איני בטוח שאני קיים" היא לא סתירה לוגית. היא כן סתירה לוגית, כי פעולה מניחה קיום (הגם שהגדרת הקיום היא אקסיומטית). אם רוצים לטעון שפעולה לא מניחה קיום, זה לא הגיוני (במסגרת המושג "היגיון").

 

כמובן אפשר לנסח את הלוגיקה בדרכים כאלה ואחרות אבל גם בלי מילים היא קיימת כי זאת הדרך שבה המוח שלנו עובד.

 

לגבי האמירה "שקר הוא שקר גם אם נובע מסתירה לוגית וגם אם פשוט הוא לא נכון" זאת בדיוק הנקודה.

אם הוא נובע מסתירה לוגית, אפשר להבין את שקריותו מעצם אי־התאמתו לכללי הלוגיקה ("אני פועל אבל לא קיים"), ולאדם שחושב כך יש בעיה ביכולת השיפוט.

יש שקרים שמצריכים הוכחה חיצונית ("אני לא חייב לך כסף") והמוציא מחברו עליו הראייה.

אבל גם בלי לוגיקה ברור לי שאני קייםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ה 18:21

כנ"ל גם בלי לוגיקה קרה, מעצם הסתירה שבין עולם עם משמעות, לבין הציור הנפשי של עולם ללא מקור מושלם חיצוני, אז מקור המציאות המושלם החיצוני למציאות (כלומר אלוקים) וודאי לי. במילים אחרות - בודקים איזה ציור נפשי מתאים למציאות. הרי במילא אי אפשר לומר כלום על עצמותו של אלוקים אלא רק איך אנו חווים אותו.

 

זה כמו שנשאל איך קיום תודעות אחרות וודאי לי?

 

פשוט יש סתירה בין חווית המפגש שלי עם אדם אחר, לבין הציור הנפשי שאני התודעה היחידה שקיימת בעולם. או במילים אחרות - הציור הנפשי שלי שיש עוד תודעות חוץ ממני מתאים למציאות. 

התייחסות רציונלית על כל ההודעות שקדמורציונליותאחרונה

(סליחה אם אני מנפץ לכמה אנשים את תפיסת העולם)

כולם (לפי המדע) רוצים אושר. הוויכוח הוא תמיד על השאלה איך מסיגים אושר. החילונים אומרים שהופכים למאושרים אם מקבלים את כל מה שאתה רוצה, כלומר לאכול חזיר ולחלל שבת כי זה הדבר הכי כיף.

כלומר: כולם יודעים שעדיף אושר -> כולם שואפים לאושר -> כולם עושים את מה שהם חושבים לאושר -> אושר הוא המשמעות העליונה -> הפקרות -> אתאיזם

הדתיים אומרים שהאושר הוא משמעות, ואם יש סתירה בין מה שאני חושב שיגרום לי להיות מאושר למשמעות העליונה אז צריך להתאפק. המשמעות העליונה היא אלוקים ואז כל מה שאלוקים אומר הוא הדבר החשוב ביותר. ולאנשים שממש צריכים את האושר אלוקים גם הבטיח אושר למי שימלא את דברו, אבל חז"ל כבר אמרו שהאושר שם הוא העובדה ששמעת בקול ה' והתגברת על יצר הרע.

כלומר זה יהיה יותר: כולם אומרים שיש משמעות עליונה מלבד האושר אישי שלך -> אלוקים הוא בהגדרה המטרה העליונה -> אתה עושה את מה שאלוקים אומר לך -> דתי

לפי שלמה המלך (החכם מכל אדם) האושר של אחרים גם נחשב (אכפתיות) וצריך גם למקסם את האושר של האחר. היהדות היא הדת שגורמת להכי הרבה אושר לא רק כלפי עצמך, אלה גם כלפי אחרים.

כלומר: כולם יודעים שעדיף אושר -> גם לעשות אושר לאחרים נחשב -> המטרה העליונה היא לא האושר האישי שלך -> הבנה שהיהדות היא הדת שעושה הכי הרבה אושר לאחר -> דתי

ובנוסף לפי השיטה האחרונה אפשר להסביר את התעסקות הרחבה של היהדות בלמה לצדיק רע ולרשע טוב, או למה דרך רשעים צלחה, למה יש רע בעולם, ...

אי אפשר לבחור דרך אחרת. אם אתה אכפתי לאחר אתה יהודי (בפילוסופיה) ואם אתה אנוכי אתה אתאיסט. אני לא פגשתי עדיין אדם שרק אכפת לו מעצמו, כלומר הם יכולים להיות דתיים אם הם ירצו. וזה ההבדל בין השואה שחלק מהאנשים היה אכפת רק לשרוד, לגבי עם ישראל עכשיו. שאחרי ה7 באוקטובר לכולם היה אכפת זה מזה וגם עם מטרה עליונה שהיא לא האושר האישי שלהם. 

 

(מתייחס להודעה המקורית) אתה החלטתה לשמור שבת כאשר ראית את החטופים גם שומרים כי היה לך משמעות עליונה יותר מהאושר שלך, האושר של המשפחה הזאת. וכאשר הפסקת אתה תירצת את פסקה בזה ששמירת שבת היא לא הגיונית, וגם זה נובע מזה שאתה לא מאמין באלוקים, אפילו שיש הוכחות שיש אלוקים. (הוכחה אחת היא ההוכחה הקוסמו-אנרגטית המבוססת על רנה דקארט (ההוכחה נמצאת בספר בשם "אמונה ברורה" למעוניינים))

(לפני שאתה חושב שאני יוצא רק נגדך אני מודה שגם לדתיים יש חלק בעובדה שאתה לא שומר שבת, כמו אמירה שאין הוכחה לקיום אלוקים, ...)

נראה לי שאתה לא מדייקנפתלימאיר

אנשים (שאני מכיר) מתייחסים אל מוסר בתור סוג של "אמת", לא סתם העדפה אישית....

אנשים נלחמים על הערכים והעקרונות שלהם. אין זה שום הצדקה אם זה העדפה אישית שאנשים מעדיפים להנות ולא לסבול

זה נקרא "טיעון חושף"נקדימון

ואתה צודק מאוד

אלה שכןאחו

בהחלט עושים את ה"קפיצה" הזאת ואפשר לומר שהם מאמינים מבלי לדעת שהם מאמינים

ואם לעמת אותם עם הבעייתיות הלוגית של המוסר שלהם לעומת שלילתם מימד מטפיזי למציאות, הם ירגישו לא בנוח.

למה אתה מחליט בשבילי במה אני מאמין?שפלות רוח

אני מאמין שאין כזה דבר יהודי שלא מאמין, ראה את התגובה שלך כאילו נכתבה בשבילך, טול קורה חבר.

 

נ.ב.

וכו' אבל אחד ה-וכו' החזקים. מר שריף אין טאון. וכו'

האמונה היא לא רפיון בנפש שכדאי להתחשב בו, היא פשוטקעלעברימבאר

האמת האמיתית והמשמחת(לטווח ארוך)

למה זה בעיה ?משה

אתה באופוריה. תהנה. מה זה משנה מה יקרה בעוד שבוע עם הרגשות שלך?

תהיה עכשיו. הכל בסדר.

הוא לא שואל על הרגשות שלונקדימון

למה אתה מרדד את השאלה שלו לכזו שטחיות?

בן אדם שואל שאלה של זהות ושל משמעות. למה לבטל את זה?

זה שמחשבה על אמונה גורמת לך אושר זה מראה שאתה באמתקעלעברימבאר

מאמין עמוק בלב (אני יודע שזה נשמע קצת מעצבן לקבוע למישהו מה הוא מרגיש עמוק בלב. אבל זאת האמת)

אמונה יכולה לחזור, בצורה בוגרתנקדימון

לפעמים האמונה שלנו נשענת רק על אמון בדורות הקודמים או על חוויה דתית כללית, ואז אנחנו מאבדים את זה.

כעת, האמונה צריכה לבוא מתוך מקום יותר בוגר ושכלי, שיכול לחקור וללמוד.

אני באמת ובתמים ממליץ על הספר "המצוי הראשון" של מיכאל אברהם. הוא עושה שרשרת מהלכים של טיעונים פילוסופיים נפרדים שהחיבור של כולם בונה את האמונה/ידיעה/הכרה. עיקר הספר בכלל מתעסק ביהדות אלא בעצם מציאות ה'. הוא ממש עושה דיון שם: מציג, מפריך, מקשה, ואז מתקן, משפר-משפץ, ובונה.

לי זה מאוד הועיל בתקופה שבה היו לי קשיים ותהיות 

 

על גבי זה, תוכל להוסיף קריאה באתר של מכון ידעיה ומאמרים של משה רט. 

 

שיהיה לך בהצלחה רבה רבה.

וואו מדהים אחיזיויק

אני בטוח שאצלך זה לא סתם אופוריה אלא משהו עמוק כמו אצל אנשים ונשים רבים מאד

נשמה שאתהכְּקֶדֶם
תודה על השיתוףהעני ממעש
אולי הזדמנות לבדוק מחדש?ultracrepidam

בא נאמר כך - זה מראה שאמונה זה טבעי לאדם (ממעמקי הזכרון אני חושב שזה טיעון של משה רט. ממליץ לפחות לקרוא אותו פעם אחת)

 

מה ב"אמונה" לא נכון בעיניך? אתה לא חייב כמובן לענות לי, אבל בירור של מה אתה לא מאמין מול מה אתה רוצה להאמין יכול לזקק את המסלול שטוב לך. האפשרות לקבל בענווה את האפשרות שאני לא מבין איך יכול להיות שבורא עולם קיים או שהתורה נכונה, ובכל זאת אני נמשך להאמין בהם אמונה עיוורת - היא אפשרות מדהימה בעיני. וזה לדעתי מה שרוב הדתיים באמת עושים....

 

האמונה טובה לאנשים בין השאר כי היא מאפשרת להם להתייחס למשהו גדול מעצמם, לא לשקוע בסבל שלהם אלא במשהו יקר וחשוב יותר מהם. אתה יכול לפקפק בפרטים ולקבל את העקרון ולהמשיך עם הדרך. הצורך "להבין הכל" ו"לרדוף אחרי האמת" הוא קצת יוהרה.

 

שמח לשמוע ששמרת שבת. תמשיך כך. בהצלחה!

עונג לקרואתות"ח!

מאחל לך שתמצא את עצמך ואת הדרך שלך במסע

יש דרך חזרהshindov

עניין של רצון. בבחירתך החופשית.

גם לי זה תפס את העיןoo

השימוש באמונה כגורם מחזק

חשבתי על זה שמי שלא שמר יכול להתחיל לשמור ולהאחז בזה

אבל מה יעשה מי ששומר/ כבר שמר וזה לא עזר לו?  אולי הסתכלות אחרת, לבחור לשמור משהו מתוך בחירה ולא מהכרח, אולי ההכרח הוא זה שפוגע ביכולת להאחז באמונה ולהעזר בה.

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה