🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת תצווה🕯 - הריון ולידה

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת תצווה - שבת זכור🕯 - הריון ולידה

🥳👸🎭שרשור הכנה רוחנית לקראת פורים🎭👸🥳 - הריון ולידה

השבת נקרא בבית הכנסת את פרשת זכור, שמזכירה לנו כל שנה מחדש את החובה למחות את זכר עמלק.

במבט שטחי, נראה שהמצווה הזו לא כל כך מתאימה לעולם ה'נאור' שאנחנו חיים בו. למה אנחנו צריכים למחות את שמו של עמלק, ולא להשאיר לו כל זכר? ולמה אנחנו צריכים להמשיך להזכיר את המצווה הזו גם היום, כשהאומות כבר התבלבלו ולא ניתן לדעת מי באמת שייך לצאצאי עמלק?

חז"ל מלמדים אותנו את עומק המצווה הזו. ומלמדים אותנו שלמעשה עמלק הוא לא רק עם, אלא הוא שורש הרע מולו עם ישראל נלחם - "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק", לעומת ישראל, שגם הם נקראו ראשית - "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה". המטרה של עמ"י היא להאיר את העולם כולו בטוב, להיות 'אור לגויים', ועמלק הוא השורש של הרוע שמתנגד אלינו (ועל ידי ההתנגדות שלו הטוב גדל, ויש עוד הרבה מה להעמיק בזה).

הרוע של עמלק יכול להתבטא דרך אנשים, כמו העם העמלקי שהיה בתקופת המדבר, במלחמה של שאול נגד עמלק, וגם במגילת אסתר - 'המן האגגי'.
אנחנו ממשיכים לפגוש את הרוע הזה גם בדורנו, אצל הנאצים ימ"ש שרצו להשמיד את כולנו, ממש כמו המן, וגם באויבים שלנו ממש עכשיו, שפוגעים בנו באכזריות נוראה מתוך מטרה להשמיד ולכלות אותנו.
וחז"ל מלמדים אותנו שגם בתוכנו יש מקומות של 'עמלק', של ספק ושל יצר הרע, שאנחנו צריכים להילחם גם בהם, ולא רק בעמלק החיצוני.

כשעמלק בא עלינו מבחוץ, אנחנו מבינים שיש פה משהו כללי שאנחנו צריכים להתמודד מולו כעם. ואפשר לראות שבמהלך ההיסטוריה עמלק תמיד בא "בדרך", במעבר בין תקופה לתקופה. בפעם הראשונה ברפידים - במעבר מגלות מצריים אל החירות, קבלת התורה ובניין המשכן (ולקראת מה שהיה צריך להיות הכניסה לארץ ישראל, לולא חטא המרגלים שעיכב את הכניסה לארץ), בהמשך במלחמת שאול - לקראת תקופת המלוכה ובניין בית ראשון, במגילת אסתר - לקראת בניין הבית השני, ובדורנו - הנאצים שהיו ההמשך הרעיוני של עמלק - לקראת הקמת מדינת ישראל.

וגם עכשיו שהרוע קם ומנסה להילחם בנו, אנחנו מתפללים שנזכה לראות את הטוב הגדול שעוד יגדל מזה, ושנזכה לראות איך אנחנו מתקדמים בדרך, לקראת השלב הבא בגאולה השלמה בעז"ה. 
"אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא"
"עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל"

(חלק מהדברים מבוססים על שיעור של הרב שרקי)

כולן פה שואלות על תחפושות לילדים, 🎭

ועל אילו מטעמים במשלוחי מנות נשים,🧺

האם מתאים להביא סלטים לכבוד שבת,🥗

ואיך להכין תחפושת מקורית לבן או לבת. 🪡

אבל פורים הוא לא רק מסיבה וחגיגות חיצוניות🎉

בפורים יש עומק, ומצוות רוחניות📜

גם מי שלא שמעה על כך שיעור במדרשה📖

יכולה איתנו להתכונן, אפילו @הרבנית הקדושה

אז שאלה ראשונה אותה אני שואלת1️⃣

לאיזה ממצוות החג את הכי מתחברת❓

כל אחת שתרצה מוזמנת לענות✍️

ואפשר גם לשאול שאלות חדשות2️⃣3️⃣...

או ללמד אותנו רעיון יפה ומעניין📖

שיעזור לנו לקראת פורים להתכונן🤓

ולשאלתך:

הכי מתחברת למקרא המגילה -

בכל פעם מחדש מתמלאת בגילה,

אף שהסיפור מוכר ונדוש

אני מוצאת תמיד שהוא עמוק וקדוש.

בכל פעם מחדש מצטרפת לאסתר

שנאלצה על כל היקר לה לוותר,

בכל פעם מצטמררת מהמילים הקשות

"כאשר אבדתי אבדתי" ולא עת לחשות.

בכל פעם מתרגשת לראות את המהפכים

את כל השלבים שהביאו לגאולה מהתככים,

בכל פעם דומעות עיניי מהתרגשות:

עם ישראל ניצל! אף שזה לא היה פשוט.

(אמנם קשה לי להשתתף בקריאות מגילה המוניות

אבל לעתים בעלי קורא לי, וטוב מזה לא יכול להיות -

גם התרגשות מסיפור המגילה שבטעמים מושר

וגם נהנית מקריאת בעלי הדייקן והמוכשר...)

ועוד מנהג אהוב (לא מצווה)

תחפושות לילדים (שהן כמעט חובה)

נהנית לחשוב איתם למה יתחפשו

ונהנית להכין אותם ולראות מה הם יעשו.

בשנים האחרונות גם בעלי ואני מתחפשים (בקטנה)

וכך אנו יוצרים תחפושת משפחתית מהנה!

יותר קל לכתוב 'שטויות' בחרוזים, מאשר לכתוב תוכן אמיתי שאני רוצה להגיד, ולהצליח להכניס אותו לתוך מבנה מחורז...

מצדיעה לך שהצלחת באמת לענות על השאלה, עם תשובה שכוללת תוכן אמיתי, אבל באמת בחרוזים ברמה גבוהה...

אני מאוד מתחברת למה שכתבת על החיבור למגילה. זו באמת מצווה מיוחדת, וזה ממש מרגש לעקוב אחרי המהלכים שקורים במגילה לראות איך הם מובילים לגאולה (ובזכות מסירות הנפש של אסתר, שהיא באמת מצמררת...).

לחלק שכתבת על התחושות אני פחות מתחברת. למרות שיש בי צד יצירתי, בתחפושת אני פחות מצליחה לבטא אותו. ב"ה מצליחה לדאוג לילדים לתחפושות כרצון איש ואיש, אבל זה החלק הפחות אהוב עלי...

והתחפושות - זו באמת שריטה שלי, שאין להרבה...

(דרך אגב, חריזה היא בהחלט דרך להביע גם דברים רציניים. ראה ערך כל הפיוטים מימי הביניים, שמדברים על השתוקקות לקב"ה ולמצוות... אני רק נוגעת בשוליים של הסגנון הזה)

הרמב"ם כותב שקריאת המגילה בפורים נחשבת כמו אמירת הלל - "ולא תיקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה היא ההלל" (רמב"ם מגילה ג', ו'), ע"פ דבריו של ר' נחמן במסכת מגילה (י"ד ע"א).

אבל איזה מן הלל זה?
בהלל שאנחנו מכירים ואומרים בכל החגים, אנחנו משבחים את גודלו של הקב"ה, את כל הטבע שחל ונס מפני התגלותו - "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס?... מִלִּפְנֵי אָדוֹן - חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב", ואנחנו מודים לקב"ה "מָה אָשִׁיב לַה'... אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ…".

לעומת זאת, במגילה אנחנו קוראים על סיפור בממלכת פרס, על הרבה משתאות, תככים פוליטיים, וגם על גזירה שהיתה על היהודים, ובעזרת העשייה של אסתר, ועוד כמה 'צירופי מקרים' שהתחברו ביחד, נהפכה הקערה על פיה והיהודים ניצלו מהגזירה.
לאורך כל המגילה הקב"ה לא מוזכר. מוזכרים רק התפילה והצום שאסתר ביקשה שיתפללו עליה, שבעצם רומזים לנו שיש פה את הקב"ה בתמונה.

כמובן שאנחנו יודעים שהקב"ה ניהל את כל העניינים מאחורי הקלעים, וזו בעצם עניינה של המגילה, להראות את התגלות הקב"ה דווקא מתוך ההסתר.

אבל עדיין, איך אפשר לקרוא למגילה 'הלל'? איזה מן הלל זה שבכלל לא מזכיר את הקב"ה ולא מהלל אותו?

אלא שזה בדיוק עניין ה'הלל' של פורים. להלל את הקב"ה דווקא מתוך זה שהוא מסתתר במציאות של העולם הזה. וזו ההכנה לשנות הגלות, בהם כל ההתגלות של הקב"ה היא בהסתרה.
השפת אמת כותב שפורים מבטא דווקא את גילוי הקדושה בעולם הזה. וקריאת המגילה מבטאת דווקא את ההארה הזו - "אבל בפורים היה הנס בגילוי הקדושה בעולם הזה, וזה נס שבחוץ לארץ. אכן ע"י קריאת המגילה נגלה זו ההארה בעולם הזה דייקא. וזה ההלל שייך עתה" (שפת אמת פורים תרמ"ט)

המגילה מלמדת אותנו שהמציאות עצמה, החיבור של כל הפרטים שמביא לידי נס ההצלה של עמ"י - זה עצמו מגלה את ההשגחה של הקב"ה בתוך עומק העולם הזה.
ומכאן אנחנו צריכים ללמוד להתבונן גם על המציאות שלנו ככה. אנחנו עוד לא רואים את התמונה המלאה, ועוד לא יודעים איך כל הפרטים יתחברו, אבל גם במציאות שלנו הקב"ה נמצא מאחורי הקלעים ומכוון את ההיסטוריה.

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב 

אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי

אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...