וילבש בגדים ירוקים. ויאמר לפרודו לבוא למורדור להציל את עמו. ויאמר פרודו כל עבדי סאורון ועם מדינות סאורון יודעים כי כל אשר יבוא אל מורדור אשר לא ייקרה אחת דתו להמית, לבד מאשר יפתח לו סאורון את השער השחור, ואני לא נקראתי לבוא אל סאורון. ויאמר פרמיר אל פרודו אל תדמה בנפשך להמלט לפלך מכל הגונדורים. כי אם החרש תחריש בעת הזאת רווח והצלה יעמוד לגונדורים ממקום אחר ואתה וההוביטים תאבדו, ומי יודע אם לעת הזאת הזוטון ייתייצב ללא חת. ויאמר פרודו לפרמיר לך כנוס את כל הגונדורים הנמצאים ביתיליין ואל תאכלו דגים 3 ימים, גם אני וגולום נצום כן, ובכן אבוא אל סאורון שלא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי. 

ויהי ביום השלישי וילבש פרודו בגדי אורקים ויתייצב במורדור. ויאמר לאורקים אם על סאורון טוב יבוא לשער השחור להלחם עם ארגורן. ויצא המלך המכשף ביום ההוא שמח וטוב לב. ויאמר אף לא הוציא למלחמה סאורון כמפקד אלא אותי. וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את פרמיר יושב בייתיליין. ותאמר לו שילוב חתולתו וכל נזגוליו, יכבשו את אוסגיליאת ויהרגו את פרמיר, ובוא למלחמה שמח וטוב לב, וייטב הדבר בעיני המלך המכשף ויכבוש את אוסגליאת.

כי ראה את ארגורן בפלנטיר. ויבקש להביא את ספר הסילמריליון דברי הימים ויהיו נקראים לפניו. וימצא אשר כרת ייסילדור את אצבע סאורון. ויאמר מה נעשה נקם וחימה ליסילדור על זה, ויאמרו לא נעשה עמו דבר. ויאמר סאורון מי במורדור, והמלך המכשף בא לאמר לסאורון למצוא את פרמיר ולהרגהו. ויאמר סאורון מה לעשות לעיר אשר סאורון חפץ בהנקמה. ויאמר יביאו כתר למלך המכשף והרכיבוהו על בהמה מכונפת וילווהו שרי סאורון הנזגולים ויהרסו את העיר. ויאמר מהר כך את הכתר והבהמה אשר דיברת והרוס את מינס טירית אל תפל דבר.  ויצא המלך המכשף ויספר לנזגול את אשר קרהו. ויאמרו לו אם לא ילודת אשה אשת פרמיר אשר החילות לנפול לפניה לא תוכל לה כי נפול תיפול. 

עודנו מדבר ונזגולי סאורון הגיעו ויבהילו להביאו למצור על מינס טירית.

ויבוא המלך המכשף להלחם עם אאוון המלכה. ותאמר איש צר ואויב אתה, ומרי נבעט מפני הבהמה המכונפת. והמלך המכשף קם בחמתו מהבהמה אל שדה פלנור, ויאמר למרי הגם להביס אותי מול המלכה אתה עושה. ויאמר מרי בן דוד אחד מן הסריסים במינס טירית גם הנה אני לא אדם ילוד אשה, ותאמר אאוין הרוג את המלך המכשף. ותהרוג את המלך המכשף, וחמת סאורון גברה.

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א באדר תשפ"ה 2:02

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א באדר תשפ"ה 1:53

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"א באדר תשפ"ה 1:46

ואאוין באה עם פרמיר לפני המלך כי הגידה מה הוא לה. ותבך אאוין לפני המלך ארגורן ותתחנן לו להציל את פרודו מסאורון. 

ויאמר ארגורן הנה הרגו את המלך המכשף על אשר שלח ידו בגונדורים. ואתם כתבו בשם המלך, כי טבעת סאורון אין להשמיד אלא בהר הגזירה.

ויקראו צבא המלך בעת ההיא וייכתב לצעוד אל מורדור להשמיד להרוג ולאבד את כל האורקים הצרים עליהם ושללם לבוז. הרצים יצאו דחופים לשער השחור והדת נתנה במינס טירית.

ופרמיר יצא מלפני המלך בלבוש עוצר גונדור והעיר מינס טירית צהלה ושמחה. לגונדורים היתה אורה ושמחה. 

ובעת השליך פרודו את הטבעת לאש , נקהלו הגונדורים לשלוח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד בפניהם. ויהרגו מכת חרב ואבדן ויעשו באורקים כרצונם.

ובשער השחור הרגו הגונדורים ואבד, עשרת אלפים איש:

ואת קהמול צל המזרח

ואת פי סאורון

ואת אוגלוק

ואת גרישנך

ואת גורבק

ואת הטרול

כל קציני סאורון הרגו.

ביום ההוא בא מספר ההרוגים לפני המלך אלסר. ויאמר מה בקשתכם עד חצי המלכות. ויאמרו מרי ופיפין ויבקשו לטהר את הפלך ותנתן דת מטעם המלך לטהר את הפלך למחר. 

על כן הג'קסונאים הרואים את סרטי שר הטבעות, רואים את המלחמה ולא את טיהור הפלך.

ויכתוב בילבו ופרודו את כל תוקף ספר שר הטבעות. וישלח ספרים אל כל הטולקנאים לקרוא אותו בכל שנה ושנה. כי המלך המכשף האנגמרי צורר הגונדורים זמם להמם ולאבדם. ובבוא פרודו להר הגזירה השליך עת הטבעת ושבה מחשבת סאורון על ראשו. והשמידו אותו ואת נזגוליו ואת סאורון. על כן קראו לספר הזה שר הטבעות על שם סאורון, על כן כל דברי הספר הזה. קיימו וקיבלו הטלוקנאים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור לקרוא את שר הטבעות בכל שנה ושנה. והספרים האלה מודפסים ונעשים בכל דור ודור מדינה ומדינה ובכל לשון ולשון. והספרים האלה לא יעברו מתוך הטולקנאים וזכרם לא יסוף. ומאמר טולקין נכתב וקיים בספר.

וישם המלך אלסר מס על הארץ התיכונה. וכל מעשה תקפו וגדולתו ופרשת גדולת פרמיר הלא הם כתובים על החלק הרביעי של הסילמריליון. 

כי פרמיר משנה למלך אלסר, וגדול לגונדורים, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.

וכן בפלך שבו נעשה הנס

על זה מסורת מובהקת אז חוגגים מספק יומיים.

למרות שמי שאשכנזי שאוכל קטניות ושם תכלת בציצית יחגוג רק ביום השני (:

שכבר בעידן הראשון מוריה היתה, כשכותבים על הגמדים בעידן הראשון

ופאנור הוביל את ההתיישבות בארץ התיכונה

רוצח שארים

לגבי אבימלך לא יודעים מי היה הבן שלו בכלל

דומים ליהושוע

בימים ההם עשה מלחמה עם כל שריו ועבדיו. נלחם עם חיל העלפים ובני האדם ימים רבים. ובמלאת הימים האלה כרת יסילדור לסאורון את טבעתו מעל ידו. ותמאן הטבעת להשאר על יסילדור ותעבור לגולום ותמאן להשאר על גולום ותנטשהו ויקצוף גולום מאוד וחמתו בערה בו. ויחפש את הטבעת בכל מדינה ומדינה ככתבה ובכל עם ועם כלשונו להיות מוצא את טבעתו.

אחר הדברים האלה זכר סאורון את טבעתו ואת אשר נגזר עליה. ויאמרו עבדי סאורון נזגוליו יבקשו לסאורון את הטבעת. וישלח שליחים אל כל מדינות הארץ התיכונה, ויקבצו כל טבעת אל ברד דור , והטבעת האמיתית תושב לסאורון וייטב הדבר בעיני סאורון ויעש כן.

איש הוביטי היה בפלך ושמו בילבו בן בלדונה בן טוק הזקן, איש בגינסי. ויהי אומן את פרודו בן דודו כי אין לו אב ואם, ובמות אביו ואמו לקחו בילבו לו לבן. ויהי בהשמע דבר סאורון ודתו ובהקבץ הנזגול לפלך, ויילקח פרודו לריוונדל. ויבחר אלרונד את פרודו מכל האנשים ויטיל עליו להשמיד את הטבעת תחת בילבו. אין פרודו מגיד את שם משפחתו כי גנדלף ציווה עליו אשר לא יגיד. 

אחר הדברים האלה גידל סאורון את המלך המכשף האנגמרי וינשאהו וישם אותו מעל כל הנזגולים. וכל האורקים אשר בשער השחור כורעים ומשתחווים...

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי