בגדול אפשר לעשות את הבדיקה עם גלוקומטר, במשך שבוע.

כולל דקירות באמצע במשך שבוע, פעמיים או 3 ביום אבל התוצאה יותר אמינה מאשר העמסה של 50. וגם יותר מסורבלת.

אם את ממש נגד לשתות את התמיסה דברי עם הרופאה שלך לבדיקה של אופציה אחרת..

מה הסיבה?

‏בשני ההריונות האחרונים

היה לי בלתי אפשרי לשתות את הנוזל המגעיל הזה 

בסוף עשיתי את ההעמסה כמו ילדה טובה...

החלופה היא לעשות פרופיל סוכר במשך שבוע, וזה גם לא הכי נחמד...

אבל מה זה עוזר לך?

חח

זו נחשבת בדיקה חשובה..

וגם אם את בעניין של לידה בחדרי לידה טבעיים לרוב לא מכניסים בלי העמסת סוכר תקינה.....אם זה שיקול בשבילך

כי זה משמעותי לבריאות שלך ושל העובר

סכרת הריון יכולה להתחיל להתפתח בשלב הזה בגלל חומרים שהשליה מפרישה 

ולפעמים אין תסמינים בכלל

יש חלופה לבדיקה כמו שבנות פה ציינו

זה מסוג הבדיקות כמו שבודקים רמות ברזל וכמו שבודקים גודל עובר.

בשונה  מבדיקות סקר זה בדיקה שמהווה אינדיקציה לסוכרת שמשפיעה על העובר ישירות.

אמנם אפשר לעשות ניטור של סוכר במשך שבוע אבל זה לא יהווה אינדיקציה לתגובה של הגוף לעומס. (ככה לפחות הסביר לי הרופא) בגלל שהבדיקה נעשית בשבועות 24-28 והעומס גדל עם הזמן זה לא שולל מצב של סכרת בהמשך ההריון.

גם ההעמסה של 50 לא שוללת לגמרי אבל לפחות מהווה אינדיקציה.

לפעמים אם יש חשד לסכרת בהמשך ההריון ואז שולחים להעמסה של ה100 שנותנת תמונת מצב יותר מדויקת ושוללת סכרת כי זה בדיקה בצום וכל שעה עד 3 שעות אחרי העמסה.

הבדיקה על גלוטומטר היא הכי מדויקת ואמינה.

אבל היא מסורבלת וצריך לדעת איך לעשות אוצה וגם להדקר כל יום, במקום פעם אחת במרפאה.

המטרה של ההעמסה היא להביא את הגוף למצב קצה ואז לבחון את התגובה לסוכר.

כי מדידה של הגלוקומטר בשבוע 25 לדוגמא גם אם תקינה לא אומר שבשבוע 32 עם קצת יותר עומס לא תתפתח סוכרת.

כותבת כמובן ממה שהוסבר לי כשרציתי להימנע מההעמסה.

העמסת סוכר גם של המאה יכולה לפספס .

הרופאת נשים שלי אמרה שלפעמים הבדיקה מפספסת בכל כך הרבה מקרים,שהיא אישית מעדיפה לא לסמוך עליה .ובדיקה על ידי ניטור רציף הרבה יותר אמינה.

פתאום היה לי סוכרת הריון. ואני רזה מאוד.

ואז זה ממש ממש גרוע לעובר.

אז לא הייתי מוותרת

לא היה לי שום סימן מקדים חוץ המערכת סוכר(שיצא לי במובהק סכרת הריון ..)

אני רזה

אוכלת בריא

עושה ספורט

אפילו הרופאת משפחה הייתה בשוק מהתוצאה..

אבל עובדה.

ומזל שתפסתי את זה בזמן כי בבדיקת אולטרסאונד שעשו בעקבות הערכת סוכר הבטן של הקטנה שלי התחילה לגדול בעקבות הסכרת.

וב"ה שזה הסתכם רק בזה.. חס ושלום עלולים להיות השפעות ממש קריטיות על האמא והעובר בעקבות סכרת הריון לא מאוזנת.

ולא, לא מספיק להסתפק בלאכול בריא ליתר ביטחון .. הדיאטה של סכרת הריון יש לה מאפיינים וכללים ממש ייחודיים משלה. ולפעמים גם הם לא מספיקים(בעיקר אצל מי שהסוכר לא מאוזן בצום אחרי הלילה) ואז צריך גם תרופות.

אני גם חושבת שזו אחת הבדיקות היותר קריטיות.

לא יודעת להגיד לגבי הבדיקה מול הגלוקומטר, לא מבינה בזה וזו שאלה לרופא.

אבל אני לגמרי חושבת שזה חלק מהאחריות שלנו על העובר (ועל עצמנו).

לי היתה סכרת בהריון השני, בלי סיבה נראת לעין

אני רזה מאוד, ברמת התת משקל

אוהבת ספורט ולאכול בריא

אצלי זה נבע מזה שעשיתי את ההעמסה בתקופה מאוד לחוצה שלי

ידעתי שזו הסיבה ועשיתי בדיקה נוספת בטווח המותר , שבועיים לאחר מכן, והבדיקה יצאה תקינה

ואז הבנתי שזה גם נובע ממתח נפשי ולא רק בריאות הגוף

שלהעמיס על הגוף סוכר נספג במהירות זה לא טוב (בדומה לאכול הרבה פחמימות ריקות(הכוונה שאין בהם סיבים שיווסתו את רמת הסוכר ספיגתו בדם לאורך זמן) בכמות גדולה זה לא טוב)

דבר נוסף הבדיקה לא אמינה ונותנת אינדקציה ל-3-5 ימים האחרונים, לצורך העניין עכשיו פורים את צורכת הרבה סוכר והתוצאה תהיה מושפעת מהימים האלו לא אמינה. אפשר לעשות את הניטור אבל אם לעשות אותו אז בזמן שגרה רציפה לא בין חגים או סמוך לחגיגות כי גם אז התוצאות לא רלוונטיות. ויש בדיקת h1c שהיא הכי אמינה לטווח של שלושת החודשים האחרונים אבל נותנים אותה רק לחולי סוכרת... אז אם תצליחי לשכנע את הרופאים לתת לך לעשות אותה אז הרווחת אבל לא נראה לי שהם בכיוון אבל אפשר לנסות.

היא לא לבדוק אם יש סוכרת כרגע.

כי את זה אפשרי לדעת גם בגלוקומטר וגם בבדיקת דם בצום וגם בa1c (לי נתנו בקלות)

אבל זה אינדיקציה למה שהיה ב3 חודשים האחרונים.

ההעמסה היא אינדיקציה להשפעה של סוכר על הגוף בפוטנציאל עתידי.

כשהרופא חושש שיש סוכרת סמויה עם עובר גדול או סוכר גבולי (סוכרת סמויה לא משתקפת בבדיקה בצום או בהעמסה של ה50)

במצב כזה הוא יפנה להעמסה של 100 כי זו מדידה גם בצום וגם בכל שעה בטווח של 3 שעות אחרי ונותן מדד יותר אמין לתגובה לעומס.

החלופה כמו שכתבו זה ניטור עם גלוקומטר.

אבל אם בהמשך העובר גדול יפנו לזירוז כל עוד לא שללו סוכרת בהעמסה.

שהאמא אוכלת כמות סוכר נקי כמו בהעמסת סוכר בעצם? אפילו רק פעם או פעמיים במהלך ההריון ואז הגוף עלול להגיב כמו שרואים העמסת סוכר של הבדיקה? כי אני נוטה להסכים שאנשים היום לא מודעים לעומס ולמה שהם אוכלים ויש כאלה שבטוחות שהם אוכלות מאוד בריא ונכון אבל בפועל הם ממש רחוקות מזה.

יש נשים שעצם העומס של ההריון על הגוף גורם להתפתחות של סוכרת.

גם כשפעילות ואוכלות בריא.

מכירה מישהי מאוד רזה וקטנה ששומרת על תזונה מאוזנת ועדיין ברוב ההריונות יש לה סוכרת כי עצם ההריון הוא עומס על הגוף.

המשקל שעולה בהריון הוא חמישית מהמשקל שלה.

מניחה שאישה שאוכלת כמויות גדולות של סוכר אם הגוף שלה מפתח סוכרת זה יתבטא בבדיקות דם השגרתיות.

לי הרופא תמיד המליץ לעשות את ההעמסה כמה שיוצר מאוחר כדי שיהווה יותר אינדיקציה.

יש נשים שהסוכרת תבוא לידי ביטוי רק בשבוע מאוחר יותר אבל הסימנים הראשונים יהיו קיימים לפני.

יש נשים שיאכלו סוכר כל ההריון והגוף מפריש מספיק אינסולין ככה שלא ישפיע לא בהעמסה ולא עם כל האוכל המתוק (אולי יגרום לדברים אחרים כמו צרבת או נפילה אחרי)

לא מווסת אז זה כן אומר שיש בעיה בדרך התזונה

אז אם האמא אוכלת בריא לא בהכרח שהיא אוכלת באופן הנכון וצירופי המזון הנכונים

וגם רמות סטרס משפיעות על המצב בטח סטרס כרוני בקיצור יש פה הרבה משתנים

אני מבינה שהיא מומלצת באופן גורף לא בגלל מה שהסברת, אלא בגלל חוסר מודעות רחב שהרבה יכולות להיות בסיכון לסכרת

אני כאמור לא עשיתי וגם לא חששתי לסכרת, אכלתי כמות קטנה מאוד רק כדי לשרוד כי היו לי בחילות וחוסר תיאבון, גם מה שאכלתי היה מאוזן, השילוב של תזונה תקינה עם כמות קטנה, כנראה לא יכול להביא לסכרת.

ההמלצה הגורפת למצב כמו שלי ולאישה שאוכלת באופן שגרתי ג׳אנק או כמויות גדולות, נובעת כנראה מהרצון לא לפספס שום דבר, ופחות מתעניינת באישה הפרטית שכנראה לא זקוקה לבדיקה ומתקשה לעשות אותה.

רק מראה שההיגיון או האינסטינקט לא תמיד נכון ומסוכן לנהוג כך.

מעולם לא המלצתי לעשות או לא לעשות בדיקה מסוימת כולל העמסת סוכר

כתבתי שלא עשיתי וכתבתי את מחשבותיי בנושא

יש פה נשים בגירות שמסוגלות להתמודד עם דעות של אחרות

ואני מפסיקה להגיב לך. לא נעים בכלל.

ולא עליך

ולא הבאת עובדות

שעברתי איתם 3 הריונות שונים

פלוס ניטור של גלוקומטר ב2 הריונות וסנסור ליברה בהריון שלישי שמנטר 24/7.

אחת התופעות הרווחות של סכרת הריון זה סוכר גבוה בבוקר שהוא אחרי צום.

׳עם העלייה בשיעור ההשמנה באוכלוסייה, עולה גם שכיחות הסוכרת.׳

׳הסיבות להתפתחות סוכרת בהריון הן הפרשת הורמונים מהשליה, עלייה ברקמת השומן בגוף, ירידה בפעילות הגופנית ועלייה בצריכת הקלוריות. סיבות אלה גורמות לעמידות לאינסולין ׳

׳הטיפול כולל:

דיאטה: זהו השלב הראשון בטיפול. מטרתה של הדיאטה היא להפחית את כמות הפחמימות במזון. במסגרת הדיאטה על האישה לאכול ארוחות בשעות קבועות כדי למנוע רעב.׳

סוכרת הריון - אבחון טיפול, הריון ולידה | שיבא-הריון ולידה

הצום עצמו מעלה סוכר.

מי שיש לה בעיה עם הסוכר בצום לרוב מאד מאד קשה לאזן את זה וזה יגיע הרבה פעמים בסוף לטיפול תרופתי.

את הסכרת על בשרן,

ומה לעשות שהן צודקות לחלוטין.

נכון שהשמנה היא גורם לסכרת הריון אבל ממש לא הגורם היחיד.

ומי שלא חוותה סכרת אפילו לא יודעת כמה זה מורכב...

אני חווה את זה בכל הריון ויכולה להגיד לך שבכל הריון היו לי מאכלים שונים שהקפיצו את הסוכר,מאכלים שאפילו לא דמיינתי.

ורק על ידי מעקב צמוד של ניטור אפשר לדעת באמת מה המצב.

ובפרוש להרבה מאד נשים בסכרת הריון יש סוכר מאד גבוהה בצום.

וסתם מציינת שאני ממש רזה ,עושה ספורט קבוע,הולכת המון וממש מקפידה על תזונה בלי קשר להריון ולא אוכלת הרבה בכלל

ואני ממש לא בקבוצת סיכון ולמרות זאת אני כל הריון עם סכרת.

לא הופך למומחה לסכרת

אולי להפך

כי אם הוא היה מומחה אולי הוא יכל למנוע אותה

בכל מקרה אם יש עובדות נכונות על תופעה נפוצה כמו סכרת היריון, הן נמצאות בחיפוש פשוט בגוגל אז מה הבעיה להביא מקור למשהו שהוא לכאורה נכון?

להגיד לא נכון על עובדה שמגובה במקור רפואי, בלי להביא מקור אחר, זה לא רציני.

מי שכותבת מהניסיון שלה ומההוראות שקיבלה מרופאים, זה לא פחות מקור מאשר להביא מקורות כתובים.

את יכולה לבחור לעצמך מה לקבל כמקור ומה לא, אבל לא להגדיר לכולן את גבולות הדיון ומה נחשב כמקור.

הכתיבה באופן הזה היא מזלזלת ואין לה מקום בפורום.

לקבל הוראה מרופאים ולא לנסח אותה נכון פה

לא זלזלתי באף אחת אלא כתבתי דברים שלא בהכרח מקובלים

׳מהו הטיפול המומלץ?

תפריט נכון במהלך היום.

צום לסירוגין.׳

אבל ההסבר נראה לי רפואי לחלוטין.

נשמע שההחלטה מתבססת על נקודת הנחה שזה לא נוגע אלייך על סמך מה שקראת.

אך יכולה להגיד מהכרות אישית עם נשים שחוות סוכרת בהריון. והרבה שאלות על ההעמסה מול כמה רופאים בעיקר סביב ההעמסה של ה100 שמשפיעה עלי מאוד לא טוב וכל פעם חוששת שיפנו לשם.

לא הייתי מכלילה שסוכרת בהכרח תתפתח אצל נשים שמנות או כאלה שאוכלות לא בריא וקצת מטעה לכתוב שזו הסיבה לבדיקה.

מכירה אישה שבכל הריון וגם לא בהריון היא אוכלת בתזונה מותאמת לסוכרת (על סמך ההנחיות שהיא מכירה מהריונות עם סוכרת שאיזנה על ידי תזונה) לא תמיד זה עזר  למנוע את הסוכרת בהריון. כי ההריון מעמיס על הגוף ועל הספיגה של האינסולין.

הגורמי סיכון לא בהכרח זהים לסוכרת סוג 2.

כי לפעמים דווקא אצל נשים רזות ההריון יוצר עומס גדול על הגוף ולא תמיד ניתן לדעת את הגורם לעומס גם כשאוכלים נכון ופעילים (לפעילות השפעה רבה).

במעקב אחרי הסוכר או זיהוי של הסוכר בשלב ההתחלתי ניתן למנוע סיבוכים. מטרת ההעמסה היא לשלול אינדיקציה ולהחליט אם מצריך מעקב ובדיקות נוספות ולא רק העמסה של ה100.

בפועל אם חלילה מתפתחת סוכרת איך יש לך אינדיקציה לזה? את עושה מעקב גלוקומטר כל תקופה? לרוב לא עושים עוד בדיקות דם בשבועות 25-30. אם כן מנטרת זה מדד לא כל אישה רוצה לדקור את עצמה לאורך ההריון כחלופה.

אצלי לדוגמא העוברים גדולים וברוך השם לא היה לי סוכרת אבל סובלת מסוכר נמוך ולא הייתי יודעת על זה בלי ההעמסה של ה100 בה ניתן לראות עת רמות הסוכר שנשארות נמוכות גם עם כמויות הסוכר ולאחריו באה צניחה (לכיוון ה45) והבנתי מה קורה לגוף שלי כשאני אוכלת מתוק מאז שומרת על תזונה מאוזנת בדומה לסוכרת (לצערי את תחום הסוכרת אצל מבוגרים מכירה מקרוב מידי איך מאזנים)

ולא גורמת נזק. זה כמובן לא בריא לצרוך הרבה סוכר ככה, אבל בדיקה אחת/שתיים בהריון לא יגרמו נזק.

יש קשר למה שאוכלים בבוקר הבדיקה, אבל לא לימים שלפני והיא אמינה למדי.

אני לא רואה איך בדיקת  Ha1c תעזור כי היא סוג של ממוצע של 3 חודשים אחרונים, וסכרת הריון מתחילה להתפתח רק במחצית השניה של ההריון. אז יקח דרך הבדיקה הזו יותר זמן לעלות על זה.

מסיבה מאד מסוימת

הכשל של האיסולין הוא נוצר בסביבות השבוע של הבדיקה בעיקר פלוס  מינוס ולכן מה שהיה שלוש חודשים האחרונים זה לא רלוונטי.

וזה נכון שהבדיקה הזו לא אמינה אבל לכן היא נקראת בדיקת סקר ןבשביל לאבחן עושים את העמסה של ה100 שגם היא לא מאה אחוז אמינה.

לעיתים הכשל הזה מתפתח אחרי שבוע שלושים בכלל

רוב הנשים בשבוע 18 20 עדיין מאוזנות

היה לי סכרת הריון בכל ההריונות האחרונים שלי ובכולם בסופו של דבר הסכרת התחילה אחרי שבוע 20

סתם כי ריחפתי ופספסתי

סביב שבוע 36 עושים בדיקות דם של סוכר אז אם יש בעיה זה יצוף שם.

הנקודה שאם יש עובר גדול ולא שללו סוכרת הרופאים ילחצו לעשות זירוז כל עוד לא עשית העמסה של 100.

ה50 נחשב בדיקת סקר ראשונית כי אין מדידה בצום (להיפך ההעמסה היא אחרי ארוחה קלה) ואין מדידה 3 שעות אחרי לראות שהסוכר יורד . וה100 יותר מדויקת לזהות את תגובת הגוף לסוכר. 

שבוע שלם ברציפות בבוקר וכמה פעמים ביום.. ולאחר מכן  כל שבוע פעמים בערך בבוקר עד הלידה.

לא הייתי מסוגלת ולא היה בא לי להכניס כאלו כמויות סוכר לגוף. 

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.

ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה

בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה

רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.

לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.

ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.

בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.

נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

זה לא בהכרח קצת.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.

אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

לק"י

ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...

(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.

או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.

בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק