הפעלה! טיפות של אור

מי חמשת הרבנים הכי חשובים בהיסטוריה?

 

כלומר - אומרים לכן להסביר על היהדות לאנשים שלא שמעו עליה.

בשביל זה אתן צריכות לבחור חמישה רבנים מההיסטוריה ולספר עליהם.

את מי תבחרו?

 

מעניין אותי מה יהיו התשובות, אז בבקשה לא לענות בכותרת ולא להסתכל מה אחרים ענו לפני שאתן עונות (או עונים )

טוב בחרתי אבל זה לא אומר שהם הכי חשוביםפתית שלג

זה פשוט כדי לתת כמה שיותר יסודות מכל הדורות

 

1. אברהם אבינו (ויצחק ויעקב אם אפשר)

2. משה רבנו

3. דוד המלך

4. רמב"ם

5. האריז"ל\הבעש"ט\הרב קוק

אעע איך לא אמרתי דוד המלך!!הרמוניה

לא עשיתי את האבות כי ביקשו רבנים

אבל ברור שדבר ראשון הייתי אומרת את זה

טיפות של אור

ממש מפתיעה ההכללה

ואני עוד עשיתי פרצוף כשאמרו לי "משה רבנו"

אז אמרו לי "נו, קוראים לו משה *רבנו*" 🤭

מה אני אגיד

לא כל מנהיג הוא רבפשוט אני..
היי היי לא ענית!טיפות של אור
קודם עונים ואחר כך מתווכחים
אבל הוא איש האלוקיםקעלעברימבאר
כתוב במפורש "דוד איש האלוקים" .  גם 3 האבות הם לא בדיוק רבנים
השאלה לא הייתה על אנשי אלוקים פשוט אני..
אז גםקעלעברימבאר

אברהם לא אמור להיות

במקרה של דוד הוא כן היה ת"חימח שם עראפת
היה דורש בתורה להמוני יהודים
גם משה רבינואני:)))))

והאבות היו גם ת"ח

..ימח שם עראפת

עניתי לפשוט אני שטען שלא כל מנהיג הוא רב. האבות, עם כל הכבוד להם, לא היו מנהיגים. הרמב"ם האריז"ל הבעש"ט והרב קוק גם הם.

מי נשאר? משה ודוד. אבל מכיוון שקלעברימבאר דיבר על דוד, עניתי גם אני על דוד. על משה רבנו אין חולקים שהוא היה "רב".


ועם כל הכבוד לך, האבות ממש לא היו תלמידי חכמים, מהסיבה הפשוטה שהתורה עוד לא ניתנה.

ובטח עכשיו תצטטי לי מדרשים, אז אם תעשי ככה אני אצטט לך את המידרש על דינה, ומי שהבטיח לה שייתחתן איתה.(רמז: גילוי עריות.)

אם כבר תביא את "ואמנה אחותי בת אבי אך לא בת אמי"קעלעברימבאר
כי בן נוח מותר באחותו מאביו אך לא מאמו.


או את יעקב שנשא 2 אחיות.


גם לבן נוח אסור אחות מהאם ולכן המדרש שאומר ששמעון נשא את דינה ברור שזה לא כפשוטו. לא זוכר אבל זכור לי שיש מדרש שהשבטים נשאו את אחיותיהם מהאב אבל לא מהאם, התאומות שנולדו עם כל שבט, אז שבט מבני אם אחרת נשאו אותם, וזה "ויקומו כל בנותיו לנחמו". נראה לי ברשי שם על המקום.


האבות לא היו ת"ח אבל היו נביאים בעלי השגות רוחניות ושכליות עליונות, שזה דומה לת"ח.


אתה יוצא מנקודת הנחה שהם בני נוח.ימח שם עראפת
הבנתיאני:)))))

אתה מביא את דינה.. אני אביא את אבא שלה.. יעקב אבינו שהתחתן עם שתי אחיות, מה שאסור לפי התורה.

"ויעקב איש תם יושב אהלים", 'יושב אהלים' רש"י מפרש שזה "אהלו של שם ואהלו של עבר"

גם אז למדו תורה..

זה לא סותר ויש הרבה דרכים להתיר את הנישואים האלה, זה לא הוכחה שלא למדו תורה.

יישר כוח, הבאת את אבא שלה,ימח שם עראפת
והוכחת שכל המשפחה חילונים.


עם כל הכבוד לרש"י שאת מצטטת, הוא מצטט מדרש, ואמרנו כבר מה דעתנו על מדרשים.

..אני:)))))

מה קשור חילונים?

הם האבות, הם השורש והדוגמא, אנחנו צריכים ללמוד מהם.

 

מה זה דעתנו? לא אכפת לי מה דעתך על מדרשים.

בעייה שלך שלא אכפת לך מה דעתי,ימח שם עראפת
כי אם תבדקי קצת, זו דעת פוסקי ההלכה, ראשונים ואחרונים.
רגע, את אומרת ללמוד מהם?!ימח שם עראפת
סגור גבירתי, אני כבר דואג ש@כְּקֶדֶם ישדך לי ארבעה נשים, וששתיים מהן יהיו אחיות. @כְּקֶדֶם , סוף סוף אני נכנע להצעות השידוכין שלך. בבקשה, סדר נא לי גם איזו אחת בשם מילכה, שתהיה פילגש. לבן הגדול שלי אני אקרא עשיו.
נראה לי הכוונה לא לזלזל במדרשיםקעלעברימבאר

ולהבין שיש בהם הרבה עומק. אם כתוב שהאבות למדו תורה, אז זה אומר שמהות התורה כבר היתה אצל האבות.

 

אבל לעניין הזה - התורה לא נתנה לאבות בגלל שהם לא היו כלל ישראל. רק לכלל ישראל נתנה תורה. ורק כשיש ציבור גדול שה' הוציאו ממצרים כלל ישראל מתבטא בו.

 

אם היו אומרים לי להביא יצורים כלליים באחד מ5 הדמויות, הייתי מביא את כלל ישראל וזהו.

אבל כלל ישראל זה לא מישהו פרטי , אלא נשמת הכלל שמתגלה באומה.

כוונה של מי?ימח שם עראפת
זו פרשנות שלך. ללא מקור, כרגיל. ללא טעם, ללא ריח.
עיין בתחילת פרשת ואראקעלעברימבאר

וארא אל האבות בש-די ובשמי ה לא נודעתי אליהם...לכן אמור לבני ישראל אני ה'. ועיין ברשי שם.

 

גם שמעתי את זה מהרבה רבנים והרב קוק והרב צבי יהודה כותבים את זה איפשהוא.

 

נו, מה, קצת תורה שבעל פה...

אם כךכְּקֶדֶם

אצתרך לסדר לך מישי ג'ינג'ית

אראה מה אוכל לעשות

פילגשים שקוראים להן מילכה הן ג'ינג'יות?ימח שם עראפת
כן אם הכ דגושהכְּקֶדֶם

זה כמו מילקה

מילקי בלונדי

פיכס עם הכף רפויה.ימח שם עראפת
כן אבל יש למדרשים משמעותקעלעברימבאר

ולא סתם הם אומרים משהו גם אם זה לא הלכה

אני אמרתי שלא?ימח שם עראפת
בוודאי, הם משלים לעבודת ה'. הם מיועדים להעברת מסרים שונים. עיין בנציב על עוג וההר, למשל.
לא למדו תורה אבל היו נביאיםקעלעברימבאר
שזה גם שמיעת תוכן אלוקי עליון ודבר ה'
כשמדרש אומר שהאבות למדו תורהקעלעברימבאר

הכוונה שכל התורה שלנו נובעת מהתוכן האלוקי שצרוב באופי האבות וכלל ישראל.

כתוב שכיליותיו של אברהם היו לו כשני רבנים. כלומר דבר ה' אצל האבות לא הגיע מלימוד חיצוני (חוץ מנבואה) אלא מאינטואיציה פנימית. האבות עצמם היו ספר תורה מהלך אז לא היו צריכים ללמוד תורה.

רגע מה?! יש לך דרכים להתיר את הנישואין האלה?!ימח שם עראפת

אני אשמח לשמוע, אולי זה יסביר אחת ולתמיד למה נדמה שיש לך תורה משלך.

ברוראני:)))))

קודם כל כמו שאמרו פה כבר שהם היו בני נוח.

דבר שני הפה שאסר הוא שהתיר, כמו שיעקב השיג עוד לפני שניתנה התורה את התורה וקיים אותה הוא גם השיג שהוא צריך להינשא לשתיהן ומהן יצא עם ישראל.

וכמו שאמרת עוד לא ניתנה התורה.

איזה אסר, ואיזה התיר.ימח שם עראפת
את זורקת פה מושגים בלי קשר. אם הם בני נוח, למה אברהם עשה ברית מילה?!


אם את טוענת שהאבות קיימו את התורה, ובאותה נשימה אומרת שלא, כי לא ניתנה התורה, אז משהו פה מעוות מאד. מה ההוכחה שלך שהם קיימו את התורה?! המדרש?! האם את זקוקה לעוד מדרשים לא הגיוניים כדי להבין שמה שכתוב במדרש הוא לא כפשוטו ללימוד היסטוריה, אלא משל לעבודת ה'?


קחי למשל את המדרש על עוג מלך הבשן שהרים הר ורצה לזרוק אותו על עם ישראל, ותראי מה הנציב כותב על זה.

..אני:)))))

יש כל מיני תירוצים לזה.

אני לא מתיימרת להגיד שאני יודעת.

אבל, ככל הידוע לי אין איסור לבני נוח לעשות ברית מילה, אין מצווה אבל אין איסור וכאן ה' ציווה אז יש מצווה, וחוץ מזה אפשר להרחיב את השאלה למה בכללי הוא קיים מצוות, או יותר חזק למה שמר שבת כשאסור לבני נוח..?


 

 

האבות קיימו את התורה אבל הם לא היו מחוייבים(נראה לי), באותה תקופה יכלו לקיים את התורה והיה להם שכר אם קיימו אבל אם לא קיימו אז אין עונש.

 

תני לי לחדש לך משהו.ימח שם עראפת
אברהם אבינו לא קיים מצוות. הוא לא קיים אותן מכיוון שהם עדיין לא ניתנו. הוא התגייר והיה ליהודי הראשון, שלא קיים מצוות מהסיבה הפשוטה, לא היו מצוות שהוא יוכל לקיים. הוא עשה ברית מילה כמו שה' אמר לו, ושמר שבע מצוות בני נוח. וזהו, בגדול. כן, המצב של אברהם היה שונה. הוא היה בקשר ישיר עם ה', ה' נתן לו מצוות חד פעמיות, כמו להעלות את בנו לעולה. אבל אברהם התגייר. הוא מל את עצמו, מכיוון שככה ה' אמר לו. אני לא יודע על מה את מדברת בכלל, אם מותר לבני נוח למול. ה' אמר לאברהם לעשות ברית מילה, על מה את מדברת?!
חחחחאני:)))))
בסדר. שבעים פנים לתורה.
אוייש, הוצאת דבר מהקשרו.ימח שם עראפת
אז בואי נטהר את השרץ כדעת רבי מאיר, כי שבעים פנים לתורה.
חחחחחחאני:)))))

מה אתה רוצה?

אני הבאתי מה שלמדתי, לא מעצמי.

כע, אני יודע שהרב אנשים אומרים את השטות הזוימח שם עראפת
בטח את גם חושבת שאשכנזים וספרדים שניהם אומרים הפכים, ושניהם צודקים מאה אחוז, כי 70 פנים לתורה, נכון?
..אני:)))))
לא. רק ספרדים צודקים , כל האשכנזים טועים, כבר דורי דורות.


מה נראלך?

נו, אולי את טועה,ימח שם עראפת
אבל לפחות הכיוון שלך צודק, שאמת יש רק אחת.
לא. בלי קשר אתה טועה.אני:)))))

אמת מארץ תצמח.

מה שפוסקים בבית דין כאן זה מה שנקבע למעלה, ודיין אין לו אלא מה שעיניו רואות.

כבר היה סיפור עם תנור של עכנאי.

יכול להיות שיש אמת אחת אבל יכול להיות שהיא לא תהיה רלוונטית, אם הדיינים פסקו x אז  x זה האמת.

לא ממש הבנתי מה את רוצה לומר.ימח שם עראפת

להזכירך, בתנורו של עכנאי רבי אליעזר נודה.

אם הדיינים בסנהדרין פסקו x, ולמפרע התברר שטעו, אז זה מאד משנה, גברת. תעשי גוגל על פר העלם דבר של ציבור, ועל בית דין שמבטל את דברי קודמו.

זה רק אם התברר כשטעו באותו הדורקעלעברימבאר

אבל פסיקת סנהדרין שהתקבלה על הציבור לדורות מחייבת גם אם תיאורטית טעו. אחרת לפי דבריך יכול להיות שבמשך 2000 שנה ביטלנו מצוות עשה של תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת.

יש אמת אחת אבל היא מתגלת גם איך שאמור להיות באידאלקעלעברימבאר

וגם איך שאמור להיות במעשה. לדוגמא באידאל בית שמאי צודקים ואסור לשקר ולשיר לכלה שלא נאה שהיא נאה וחסודה, אבל בית הלל הולכים לפי המעשה ובעולם שלנו צריך לשיר כלה נאה וחסודה גם למי שלא כזאת. 

 

אומרים בשם האר"י שלעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי שאז האמת הצרופה והמוחלטת תתגלה והמציאות תוכל לקבלה.

 

אותו דבר, הירושלמי אומר שרבי אליעזר הולך בגישת בית שמאי. רבי אליעזר הולך לפי האמת האידאלית בתנורו של עכנאי וזה מה שבשמים אומרים, גם פסיקת חכמים היא אמת אבל האמת איך שהיא מתגלת בעולם שלנו. והאמת הזאת מכריעה להלכה לכן ה' אומר נצחוני בני. שהאמת המעשית נקבעת להלכה ולא האמת האידאלית.

אבל שתי הדעות הן אמת מהקב"ה בעצם.

אמת יש רק אחת אבל היא מתחלקת להרבה חלקיםקעלעברימבאר

אלו ואלו דברי אלוקים חיים גמרא מפורשת.  ורש"י בהרבה מקומות "ודברי תורה מתחלקים לחלקים הרבה כפטיש יפוצץ סלע".

ונפש החיים אומר שמצד ה' יש רק אותו ואין עולם, ומצידינו יש ה' ויש עולם. כך שלעיתים מצידינו סובייקטיבית אפשר לתפוס את האמת רק ב2 צדדים שלה, ולא בצד אחד.

וכן אומר הרב קוק באורות התשובה.

 

כמובן זה לא פוסטמודרינזם שאין אמת או שהכל אמת.

זה חזל אמרו. רבי יונתן ורבי אביתר עסקו בפילגש בגבעקעלעברימבאר

כל אחד אמר טעמים שונים למה כעס עליה בעלה. שאלו את אליהו הנביא מה ה' לומד אמר לומד פרשת פילגש בגבעה.  שאלו אותו מה ה' אומר, מה הסיבה האמיתית שבעלה כעס עליה? אמר להם אליהו הנביא - כך אמר ה': בני יונתן אומר כך ובני אביתר אומר כך.

גמרא מפורשת.

אברהם לא התגייר, הרי הוא נקרא עבריקעלעברימבאר

עברי מלשון בן עבר "ולשם יולד אף הוא, אבי כל בני עבר".   ובמדרש כתוב שנקרא עברי גם כי מעבר הנהר וגם כי מבני עבר. 

שם ועבר נחשבים לאבותיו ולכן "ברוך ה' אלוקי שם וישכון באהלי שם".

 

לא סתם התורה כותבת את כל ייחוס השושלת של אברהם. ולא סתם כל האמהות היו ממשפחת אברהם.

 

הכוזרי אומר שסגולת ישראל התחילה בפוטנציאל אצל אדם הראשון ועברה לשת ומשם כל הדורות עד נח ומשם כל הדורות וגם לתרח היה סגולה שלא באה לידי ביטוי ואצל אברהם זה יצא לפועל.  וכתוב במדרש שתרח עשה תשובה בסוף ימיו.

 

אבל נכון שרק מהאבות מתחיל באמת להיות היהודי הראשון אבל זה לא גר.

 

מה שמתארים את אברהם כגר זה כמו שגר מסיר את כל העבר שלו והעם שממנו הגיע כשמתגייר, כך אברהם הסיר את כל הזהות הלאומית הארמית שלו שהוא נולד לתוכה והפך להיות רק עברי, ומתוך כך להקים עם שעניינו להיות אור לגויים ונברכו בך כל משפחות האדמה, עם ה'. "ולא יקרא שמך אברם והיה שמך אברהם" - רש"י על פי המדרש - אתמול היית אב לארם ועכשיו אתה אב לעולם כולו.

 

אין איסור לבני נוח למול והרמבם בהלכות מילה אומר שבני קטורה חייבים במילה "ועכשיו שנתערבו בני קטורה בבני ישמעאל יהיו הכל חייבים במילה".

 

אין סתירה בין בן נוח הלכתית לחיוב מילה, כי חיוב מילה לא ניתן לו עקב חיוב התורה, אלא בגלל שה' ציווה אותו בנבואה, והדין שנביא לא יכול לפסוק הלכה לדורות עדיין לא היה קיים לפני מתן תורה, מה גם שנכרתה ברית לדורות על המילה עם אברהם.

 

גם כשאומרים על ישראל במתן תורה שהם התגיירו זה לא התגיירו ממש, הרי אבותיהם לא היו גויים, אלא שהם קיבלו על עצמם את ברית התורה כמו גר שמקבל על עצמו את התורה.

 

אני בטוח שהאבות נחשבים הלכתית בני נוחקעלעברימבאר

וגם רש"י אומר זאת, אבל אין לי כוח לחפש מקור עכשיו 

וואלה יופיימח שם עראפת
מתי יש לך כוח לחפש מקור?! אני אשמור את הוויכוחים שלי איתך לאותו זמן.
ואף על פי שיתמהמה חכה לו כי בוא יבואקעלעברימבאר
נפש החיים אמר משהו דומה למה שכתבתקעלעברימבאר

שאצל האבות הם ידעו את שורשי המצוות וידעו מתי באופן חריג המצווה לא חלה. דבר שלא קיים אצל הבנים

יכול להיות שזה משם..אני:)))))
למדתי את הנושא הזה קצת באופן נקודתי.
יש תירוץ שבחו"ל האבות לא הקפידו על התורהקעלעברימבאר

כי התורה עניינה לקיים בארץ, ובחו"ל זה רק הציבי לך ציונים שלא תשתכח (זה לא הלכה אלא טעם אמוני לחיוב ההלכתי של קיום תורה בחו"ל) כדברי הגמרא במפורש שזו הסיבה האמונית.

 


 

ולכן כשיעקב הגיע לארץ אז רחל מתה.


 

כמובן זה לא פשט ולא הלכה אבל יש בזה משהו ובמיוחד על עריות שכתוב ולא תקיא הארץ אתכם.

 

אני מסכים איתך שבפשט לא קיימו עובדה שאברהם מגיש בשר וחמאה ונהנה מזה (למרות שזו שאלה אם מותר לי להגיש לאורח גוי מהאוכל שלי בשר וחלב), אבל במהות הפנימית קיימו (אם כי לדעת הרמבם כל סיפור המלאכים אצל אברהם זה הכל במראה הנבואה ולא קרא במציאות).


 

חות מזה שיש עניין אמוני למה יעקב נשא דווקא שתי אחיות, כי טעם התורה זה לא לשאת כך כי זה גורם להם להיות צוררות אחת את השניה "ואשה אל אחותה לא תקח, לצרור".   רחל ולאה נשמותיהן מאותו מקום וכל מחלוקתן כצרות היתה לשם שמים ותוכחה מגולה ואהבה מסותרה כמו מחלוקת ת"ח וכמו מחלוקות השבטים. ויעקב היה צריך לשאת 2 נשים כדי שמעם ישראל אחד יצאו 12 שבטים מחולקים, וכדי שהחילוק לא יהיה גמור אז הן צריכות להיות 2 אחיות שקרובות אחת לשניה (עיין מהרל על הסעודה לעתיד לבוא שיעקב אומר לא אברך כי נשאתי 2 אחיות). 

גם אני חשבתיקעלעברימבאר

על הרב קוק בתור החמישי אבל נראה לי שיעברו לפחות מאה שנה וצריך שהוא יתקבל על כל ישראל עד שבאמת נוכל לומר זאת 

אההמרקאני

אברהם יצחק יעקב משה אהרן...

מספיק רק אחד מהם בעיקרון

אם זה לא מהתנ"ךרקאני

אז
רבי עקיבא

רבי יהודה הנשיא

הרמב"ם

הגאון מוילנא

רש"י

 

טיפות של אור
יפה מאוד
למה אתה שואל בלשון נקבה?ימח שם עראפת

משה רבנו

יהושוע בן נון

דוד המלך

שלמה המלך

רבי יהודה הנשיא.

כי זה מעלה סטטיסטית את הסיכוי שגם הן יענו טיפות של אור
וואי הופתעתי. יפה
בעעעע פמיניסט פרוגרסיביימח שם עראפת
שאלהקעלעברימבאר
מה עם האבות?
מה עם אדם הראשון?ימח שם עראפת

 נכון, חמישה אנשים לא מספיקים בשביל להסביר על המכלול הגדול של היהדות. השאלה עכשיו במה אתה רוצה לשים את הדגש, בסיפור המרגש על איך הכל התחיל, איך בכלל ה' התגלה, ואז איך עם ישראל התגלגל למצרים, שזה ללא ספק חשוב, פשוט אתה תישאר בשלב הסיפורים המרגשים. פתחתי ביציאת מצרים, סיפור מרגש על עם שנגאל מעבדות ומגלה את ה'. מקבל ממנו תורה, מצוות חוקים ומשפטים, וארץ. מתגלגל משם לכיבוש אותה ארץ, ומחלק אותה לשבטיו. בהמשך הוא מתאחד תחת מלך, שיוצא לעוד כיבושים ומלחמות, ומחפש את המקום שבו רצה האל לבנות את ביתו. לצערו ה' אומר לו שלא הוא יבנה את הבית, מכיוון שידיו דמים מלאו, אבל שלמה בנו יבנהו.

אותו מלך גם מלמד את עם ישראל את תורת ה', בהיקף שלא היה כמותו לפניו. אימפריית התורה שהואדרה על ידו נשמרת בעל פה, וגם בנו מאדיר אותה, ושניהם כותבים ספרים שבהמשך ייכנסו לספר הספרים היהודי: התנ"ך. שלמה בונה את בית האל המפואר ביותר שנראה, ויוצר קשרים ענפים עם כל מדינות העולם. הוא הופך את מלכות יהודה לאימפרייה אדירה. גם הוא כאביו משמר את התורה, מלמדה להמונים וכותב ספרי מוסר לבני האדם, ואהבה לקדוש ברוך הוא. התורה משתמרת בזכותם גם בטלטלות שעובר העם, עד שרבי יהודה הנשיא, שרואה שהתורה הזו מתחילה להשתכח, כותב אותה. הוא מסדר אותה על פי נושאים, ויוצר את ספר ההלכה הראשון.


כמובן, הסיפור חסר. סואו וואט? זו הייתה שאלת השואל. זו התקלה. תאמר לי אתה, מה בדיוק תעשה עם אברהם יצחק יעקב? כאילו, הם חשובים, נכון, אברהם היה היהודי הראשון. אבל זהו? שלושת האבות, משה ודוד? עם כל הכבוד שיש לי כלפי שלושת האבות, משה ודוד, זה עדיין אחורה מדי. לא הגעת אפילו לבניין בית המקדש.

כן אבל עם ישראל מוגדרקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט באדר תשפ"ה 8:15

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט באדר תשפ"ה 8:13

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט באדר תשפ"ה 8:11

כבני אברהם יצחק ויעקב. ה' נקרא אלוקי אברהם יצחק ויעקב וזה שמו לעולם, וכך אנו מתארים אותו בתפילה בברכה הראשונה, והקשר שלנו עם ה' עיקרו בגלל הברית עם האבות. הרמבם בהלכות מילה ג ט, אומר על פי הגמרא שבת קלב וכן נדרים, שגדולה מילה, שעל המילה נכרתו 13 בריתות ואילו על התורה רק 3 בריתות. 13 הבריתות שהרבמם מביא בציטוט מבראשית הן לא רק מה שכתוב מילה מפורש, אלא 13 פעמים שמוזכרת הברית בין ה' לאברהם וזרעו להיות לו לאלוקים ולתת לו את הארץ לנצח.

וכך תמיד אנו מזכירים בתפילות לזכור את הברית והשבועה של האבות וכן משה והנביאים תמיד מזכירים זאת.


 

האבות לא שייכים רק לעבר, הם כמו גרעין שגונז בתוכו את כל העץ כך כל ההיסטוריה של ישראל גנוזה באבות והרמבן אומר שמעשה אבות סימן לבנים. הקשר שלנו עם הארץ מגיע ממעשי האבות בה, עוד לפני שירשנו אותה.

 

המידות הטובות הבסיסיות של כל יהודי ושל הכלל נגזרות מ3 האבות ומסיפוריהם אנו לומדים את מידות הקודש הטובות הבסיסיות שרק על גביהן התורה יכולה להנתן. לא סתם חמישית מהתורה מספרת על האבות.


 

אומרת הגמרא "יעקב אבינו לא מת... מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" כלומר האבות ממשיכים לחיות בעולם הזה דרך כלל ישראל.

 

האבות חשובים ממשה, וציטוט לא מדויק- "וארא אל אברהם...אמר ה' למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין, שהאבות לא שאלו על הנהגתי, ואתה כן שואל"
 

נכון שבסוף המטרה שיצא עם מהאבות ולכן ה' נגלה אל האבות רק בא-ל ש-די ואילו לעם ישראל בשם הוי"ה, זה כמו שמטרת הגרעין שיצמח ממנו עץ. ונכון שכלל ישראל חשוב מהאבות, אבל כלל ישראל לא נמנה מבין 5 האנשים החשובים שהתבקש לציין אותם.

 

בסוף 5 חומשי תורה חשובים הרבה יותר  מהנ"ך, לא סתם אנו קוראים את סיפורי התורה כל שנה, ואילו לסיפורי הנך מקדישים קצת מאוד וחלקית מאוד בהפטרות. בארון קודש יש רק ספר תורה ואין נך, ולא עומדים בפני ספר נך כמו מספר תורה. סיפורי ההיסטוריה של עם ישראל ב 5 חומשי תורה הם אלה שעשו אותנו לעם, ואילו סיפורי הנך זה תוספת (חוץ מבחירת דוד וירושלים שזה גם מהותי).

 

לכן היה ברור לי שכששאולים על 5 אנשים שהיהדות מוגדרת על פי הם, ברור ש3 האבות יכנסו לרשימה, כך אנו פותחים את התפילה, שה'הוא אלוקי אברהם יצחק ויעקב, וזה שמו לעולם וזה זכרו לדור דור.

 

(ואגב האדם הראשון יותר קשור לזהות אדם ולאנושות באופן כללי, הוא לא חשוב ליהדות ולהגדרת עם ישראל, ואמנם האדם בצלם אלוקים וזה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה, אבל ה' כאלוקי ישראל נקרא אלוקי האבות ולא אלוקי האדם)

 

אמטיפות של אור

אתם יכולים להתווכח כמה שאתם רוצים

 

אבל כל הקטע של השאלה זה לראות איך כל אחד עונה. איך הוא תופס את היהדות. מה בוער בו

 

קיצר, זו לא שאלה של נכון או לא נכון. בזכותך יש"ע הסביר בתגובה הקודמת בהרחבה את התשובה שלו, ואני לא חושב שיש עניין להתחיל לשכנע מישהו לשנות את התשובה שהוא נתן

רק עכשיו קלטתיקעלעברימבאר
שימח שם ערפת זה ראשי תיבות יש"ע 😅
ומה זה קעלעברימבאר?באנגי
רק כתבתי נימוק למה אניקעלעברימבאר
חושב כך
תנמק במה שאתה כתבת.ימח שם עראפת
ואל תקשה למה אני כתבתי משהו הגיוני הרבה יותר.
אתה מצפה שאתייחס?ימח שם עראפת

אני מציע שתסתכל שוב בתגובה שלי.

וגם שתשים לב לשאלת פותח השירשור, אני בא להסביר על היהדות לאיזשהו יליד מקונגו שמעולם לא שמע על היהדות, ההלכה להזכירך היא עיקר היהדות, ולא המיתולוגיה.

אבל כמו מוויכוחים קודמים איתך, שמתי לב שאצלך הדגש הוא על האמונה, ולא על ההלכה.

אתה מתייחס ליהדות כאל סיפורים, ואני מתייחס אליה כאל דת. ברור שבדת יש סיפורים, כיצד הכל התחיל. אבל מה שיותר קריטי זה מי אמר מה לעשות, ולוודא שלא היו שיבושים בדרך.


אבל עם כל הכבוד לאבות, כשיבוא אליי יליד אפריקני וישאל אותי למה אני רוקד עם ענף דקל וכמה עשבים, אני אומר לו שאבותיי קיבלו ממי שברא את העולם ספר, שבו כתוב מה לעשות. הם קיבלו אותו על ידי שליח, שקוראים לו משה, ובתורה הזו כתוב שצריך לרקוד עם ענף דקל בסוכות.

ומן הסתם, אני אוסיף ואספר לו את כל השאר, אם הוא ירצה לדעת. אבל כנראה, שאתחיל מיציאת מצרים, ומשה רבנו. כי להתחיל לומר לו ש"פעם היה איש אחד, שממש רצה לדעת מי ברא את העולם, ואז הבורא אמר לו שזה הוא" זה קצת רחוק. רחוק מדי למציאות שלנו, עד שאני אגיע לנקודה ייקח הרבה זמן.

ובינתיים הכושי ילך, ולא יבין למה בעצם האיש המוזר הזה רוקד עם ענף באמצע היום. כנראה, הוא יחשוב לעצמו, שגם הוא מזמן רוחות או משהו, כמו עליבאבא הגדול מהכפר שלו, שמידי פעם מזמן את ארבעים השודדים שלו, זכרונם לברכה.

עם ישראל הוא עיקר היהדות, לא ההלכהקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט באדר תשפ"ה 14:53

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ט באדר תשפ"ה 10:43

התורה היא הקשר בין ה' לישראל, דבר ה' אל ישראל. ובלי הנמען שהוא ישראל אין משמעות לדבר ה', כי דבר ה' צריך להיות מכוון למישהו, והמישהו הזה זה עם ישראל. לכן ספר תורה שכתבו מין יישרף. ולכן מברכים בברכת התורה קודם אשר בחר בנו מכל העמים, ורק אחר כך ונתן לנו את תורתו.

 

תנא דבי אליהו מפורש שישראל קודמים לתורה. התורה נתנה לנו כי אנו עם ה' ובני 3 האבות. "וישמע אלוקים את נאקתם במצרים ויזכור את בריתו את אברהם יצחק ויעקב... וארא אל אברהם יצחק ויעקב..וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען..לכן אמור לבני ישראל הוצאתי אתכם מסבלות מצרים"

 

ועם ישראל מוגדר על פי 3 האבות. אנו פותחים בתפילה ה' אלוקי האבות ומגן אברהם, ולא אלוקי ההלכה.


 

אמנם יש לדון מה עיקר בתורה ההלכה או האמונה (ברור שהבסיס זה לשמור על ההלכה ולהאמין ביג עיקרים. אבל ההלכה היא המשך התורה, והאמונה היא בעיקר המשך הנבואה. השאלה מה חשוב יותר בישראל התורה או הנבואה, וכן האבות נקראים "נביאי". ולפי הכוזרי סגולת ישראל לפרט מתבטאת בכשרון לנבואה.

זה דיון מעניין שבאמת יש מה לדון בו, אבל לא קשור לעניינו. כי ברור שישראל קודמים לתורה, הן ההלכה והן האמונה.


 

זה בדיוק העניין - היהדות היא לא דת אלא אומה. "ואעשך לגוי גדול" ולא "ואעשך לדת גדולה". אנו עם ה' ולא דת ה'. אנו בני ישראל

ולא "בני דת משה" כמו שהרפורמים אמרו וגם לעיתים נובע מזרמים מודרן-אורתודוקסים ליברלים גלותיים (ולכן אין להם בעיה להפריד דת ממדינה כי היהדות לשיטתם היא דת ולמה שדת תהיה קשורה בכלל למדינה לשיטתם, הרי דת זה עניין האדם הפרטי ואין סיבה שתהיה נוכחות של דת במרחב התרבותי לשיטתם).


 

היהדות היא לא סיפורים אלא כלל ישראל זה היהדות. אבל זהות כלל ישראל היא בין השאר מזכרון העבר של המאורעות שעשו אותנו לעם, כמו האבות יציאת מצרים ומתן תורה. לכן חצי מהתורה זה סיפורים. עיין מהרל תפארת ישראל פרק נב על זכרון יציאת מצרים שלעולם יש לזכור את יציאת מצרים (גם בימות המשיח ולעתיד לבוא) כי לעולם יש לזכור את ההתחלה כי הכל נובע מזכרון ההתחלה שנהיינו לעם ה' על ידי יציאת מצרים.


 

לאפריקאי אני אומר קודם כל שה' בחר בנו מכל העמים וכרת ברית עם 3 אבותינו ורק מתוך כך נתן לנו תורה. וכתוב במפורש בדברים שכששואל הבן החכם על התורה והמצוות אתה צריך לענות לו על יציאת מצרים ורק בסוף מזכיר את המצוות "כי ישאלך בנך לאמר מה העדות והחוקים וכו'  ". ועיין בכוזרי דברי החבר הראשונים למלך כוזר כששואל אותו על היהדות "אני מאמין באלוקי אברהם יצחק ויעקב אשר הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוליכנו במדבר והנחילנו את הארץ ושלח לנו את משה בתורתו" ושאלת מלך כוזר (שחושב כמוך) ותשובת החבר על שאלתו.


 

אם לא אספר לו על זה הוא יחשוב שאנחנו סך הכל עוד דת מתוך 3 הדתות המונותואיסטיות וישאל אותי למה אנחנו מתנהגים כמו הצלבנים וכובשים את הארץ מהערבים? ולמה הבורא נתן רק לכם את המצוות? ומה הקשר שלך אל המצוות האלו?


 

 


 

 


 

 


 

 


 

 

אבל יש משהו בדבריך, וזאת הסיבהקעלעברימבאר

נראה לי שהרבה יהודים מעדיפים להגיע לקבר רשבי מאשר למערת המכפלה או לקבר יוסף.

 


 

האבות כל כך עתיקים וראשוניים שמרגישים שצריך דמויות מאוחרות יותר שיתווכו לנו אותם, מה גם שעבודת ה שלנו שונה מהאבות. ואפשר לומר "תשקיע בלימוד גמרא כמו רשבי במערה" ופחות "תשקיע בגמרא כמו אברהם"

לא, ממש לא.ימח שם עראפת
הסיבה שאנשים מגיעים לקבר רשב"י זה בגלל שלפני 200 שנה התחילו להפיץ שמועות שמי שמגיע לקבר רשב"י נושע מכל צרה. ומערת המכפלה וקבר יוסף נמצאים במקומות "מסוכנים" בשביל רוב אלו שהולכים לפקוד קברות.
ולמה מגיעים להמון קברי תנאים בגליל?קעלעברימבאר

אגב אני מתחבר יותר לקבר יוסף ומערת המכפלה אבל הרבה אנשים לא מרגישים כמוני. למה טבריה וצפת נהיו חלק מ4 ערי הקודש?  הרבה אנשים יותר מזדהים עם רשבי שכתב את הזוהר (לפי שיטתם, בלי להכנס עכדיו לזה) ומסר נפשו על לימוד תורה ועם שאר התנאים, יותר קל להם מאשר להתחבר לדוד שהיה רמטכל או לאבות.

ראה הפיוט "אעברה נא ואראה אדמת קודש טבריה" שנכתב לפני שיהודה ושומרון היו מסוכנים.

..אני:)))))

ראיתי מה שכתבו..

כולם חשובים,אי אפשר להגיד מי יותר.

אברהם

יצחק

יעקב

משה

אהרון


ואז אומרת להם המשך בהרצאה הבאה

..טיפות של אור
ככה לא להקשיב להוראות. תתביישי
שכחת את יוסף...קעלעברימבאר
לא שכחתיאני:)))))
לא היה לי מקום נוסף
אוקייהרמוניה

משה רבינו

ר' עקיבא

רש"י

האר"י

הרמב"ם

 

וואי אבל זה רק אומר על מי לימדו אותי יותר לאחרונה

לא מי באמת...

 

התחברתי לשאלה רעיון מקסים

טיפות של אור

בינתיים הכי דומה לתשובה שאני נתתי

(הארי זה יפה מאוד ולא חשבתי עליו כשעניתי. ובנוגע למשה רבנו כתבתי בתגובה לפתית שלג)

וואוו רשיאפרת???
שאלהקעלעברימבאר
זה כולל אנשים מהתנך או רק מחזל והלאה?
אני חשבתי מחזל והלאהטיפות של אור
אבל אני לא ממשטר אף אחד 🤭
זה חשוב כי למה הכוונה? 5 האנשים שעם ישראל מתבססקעלעברימבאר
עליהם או 5 נציגים מתוך כל ההיסטוריה היהודית?
5 הרבנים שהכי חשוב שאנשים יכירוטיפות של אור

זה התחיל כשהסברתי על עוד רב ועוד רב ומישהי אמרה "די! יש יותר מדי רבנים! צריך 5 וזהו"

תשובהקעלעברימבאר
אם זה כולל אנשים מהתנך אז אברהם יצחק יעקב משה ודוד


אם זה מחזל והלאה אז רבי עקיבא, הרמבם, רבי יוסף קארו, האר"י, הגאון מוילנא


השאלה גם אם צריך לבחור את הכי חשובים או 5 שמייצגים את כל התקופות שהיו? (בחרתי בגאון מוילנא כמייצג את האחרונים. ואם צריך ייצוג תקופות אז אולי הייתי מוסיף את עזרא הסופר)

טיפות של אור

יפה מאוד

 

אני מניח שהתכוונתי ל-"הכי חשוב שאנשים יכירו"

שאלה טובהאפרת???

משה רבינו

רבי שמעון בר יוחאי

הבעל שם טוב

רבי יוסף קארו

הרב עובדיה


כל אחד מהם עשה משהו ממש משמעותי

ובכןפשוט אני..

רבי עקיבא

רבי יהודה הנשיא

רש"י

הרב קוק

הרב שמואל אליהו

טיפות של אור
השם האחרון ממש מעניין. רוצה להסביר למה דווקא הוא?
ברשותך אסביר לגבי כולםפשוט אני..

רבי עקיבא - הוכיח שגם בור שרוצה לנשוך רבנים, יכול להפוך בעצמו לרב עצום. בלי ייחוס, בלי פרוטקציות, הפך לאחד מגדולי ישראל.

רבי יהודה הנשיא - הבין שעת לעשות ל-ה' הפרו תורתך. כתב את התורה שבע"פ, ובכך הציל את כל הדורות הבאים מפני אובדנה.

רש"י - איזו עבודה מרשימה, לעבור כמעט על כל התנ"ך וכמעט על כל התלמוד הבבלי, אות אות, מילה מילה, ולפרש את מה שצריך פירוש. להביא מדרשים, לבאר, להנגיש את התורה שלנו לעם ישראל.

הרב קוק - תורת ארץ ישראל. חיבור התורה לעם ולארץ. אהבת האדם, אהבת ציון.

הרב שמואל אליהו - לא חושש לעסוק במה שאלפי שנים אחרים טיטאו מתחת לשטיח. דמות אב ומורה דרך עבור אלפי נפגעי ונפגעות עבירות מין בציבור הדתי והחרדי. לא פחות ממהפכה.

היי, זאת אומרת שיש לי פוטנציאל?ימח שם עראפת
אה בעצם אני לא בור, איזה באסה
בור סוד שאינו מאבד טיפה😅קעלעברימבאר
אז אתה אומר שבכל זאת יש לי פוטנציאל?ימח שם עראפת
תלוי עם אתה יש"ע או יו"שקעלעברימבאר
אני יהודה שומרון עזה- יש"עימח שם עראפת
. . . .שפלות רוח

משה רבינו

דוד המלך

שמואל הנביא

הרמב"ם

רש"י

רבי נחמן

החיד"א

החלבן הקדוש


 

כל קדושי עליון הנ"ל אינם ה-"חשובים בהיסטוריה" כי אני לא יכול לחלק ציונים ליהודים ק"ו לרבנים, אלא רבנים שהרגשתי אליהם חיבור וכו'

 

עריכה: לאחר שקראתי את התשובות של כולם, ראיתי שכולם למעט אחד כתבו משה רבינו איזה כיף לראות שכולם מרגישים חיבור למשה שנשמתו כוללת בתוכה את כל ישראל כולם, איזה רצון עז יש לי לראות אותו בבית המקדש וואו, המנהיג של העם שלנו רק לחשוב על זה איזה מרגש, אשריכם עם ישראל!

עוד קצת תחיית המתים ובעזרת השם נתפלל שנזכה לראות אותם ולהודות להם אכי"ר!


 

 


 

 

וואי וואיטיפות של אור
איזו תשובה
ואני לא הבנתי למה כולם כותביםקעלעברימבאר

את משה, ולא כולם את האבות.   (אולי כי האבות לא מוגדרים "רבנים"?)

אני חושב שכולם כותבים משה כי החיבורשפלות רוח

אליו הוא כל כך גדול..כל שבת קוראים בתורה ואין פרשה שהוא לא מוזכר בה למעט ספר בראשית ופרשת תצווה, כל פסוק שני כמעט זה "וידבר ה' אל משה לאמר" גם בלימוד תורה יוצא לנו לא מעט להיפגש עם משה (בגמרא - הלכה למשה מסיני, ברבי נחמן - בחינת משה משיח, בתהילים, במדרשים, בהלכות, ממש כמו שכתוב "זכרו תורת *משה* עבדי"

אז לא פלא שהחיבור אליו כזה משמעותי, המנהיג המובהק של עם ישראל, המסירות נפש שלו עלינו.

מרגיש לי שאצל משה רבנו, כל אחד יכול לבוא ולבקש ממנו ומשה יתפלל עבורו (אחת הסיבות למה אין קברו של משה ידוע עד היום וכו') בגדול, אין עם ישראל בלי משה "יאבד משה ואלף כיוצא בו ואל יאבד אחד מישראל" לאיזה מנהיג זכינו אשרינו ואשרי חלקנו. תודה רבה על משה רבנו בורא עולם.

אבל אתקעלעברימבאר

האבות אנו מזכרים תמיד בתפילה ואת משה לא

נכון, אבל מה עם תפילות שבת?שפלות רוח

ובלי קשר לתפילות, עם ישראל סובב סביב התורה "קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא כולא חד" והתורה כאמור היא תורת משה "זכרו תורת משה עבדי"

ויכול להיות שיש יהודים שמרגישים חיבור עז לשלושת האבות אני לא אומר שלא והאמת כולנח צריכים להרגיש מחוברים אליהם ממש, אבל רק כתבתי למה לעניות דעתי רוב מי שהגיב פה מרגיש חיבור למשה רבנו זה הכל

ישראל קדמו לאוריתאקעלעברימבאר

תנא דבי אליהו שישראל קודמים לתורה. ומברכים קודם "אשר בחר בנו מכל העמים" ורק אז "ונתן לנו את  תורתו".  כל התורה נתנה בשביל ישראל, וישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב.

 

ברכת אבות שחייבים לכוון בה יותר חשובה מישמח משה. וה' נקרא אלוקי אברהם יצחק ויעקב, לא אלוקי משה

 

אני כן כשקורא לדוגמא בספר דברים מרגיש כאילו משה כותב בשבילי ספר מוסר כמו מסילת ישרים או נותן לי שיחת חיזוק ביראת שמים.

 

אבל כל אחד ומי שקשור אליו יותר (:

התגובות פה מדברות בעד עצמן שפלות רוח
אולי זה בגללקעלעברימבאר

שכשהיינו בגלות אז לא היה שיור אלא התורה הזאת ולא היה לו לה' בעולמו אלא ד' אמות של הלכה אז משה היה חשוב יותר מהאבות.

אבל בארץ ישראל האבות חשובים יותר מממשה.

אמנם חזרנו לארץ אבל לוקח זמן עד שבאמת נהיה ארץ ישראליים וגם תחית האומה בארץ כרגע בעיקר גשמית ועדיין ברוחניות היא מעורפלת

שוב אתה מוציא דברים שלא אמרתי ולא הזכרתישפלות רוח

לא אמרתי מי יותר חשוב..סך הכל למה *לעניות דעתי* (המאוד מאוד עניה) אנשים מרגישים חיבור למשה רבנו, ממש לא מי יותר ממי

זהו

זה מה שהתכוונתי (:קעלעברימבאר

שאנשים מרגישים יותר חיבור למשה.

ואני חושב שזה כי בגלות הרגשנו חיבור גדול יותר למשה ועדיין לוקח זמן כדי להיות ארץ ישראלים באמת

אני לא רוצה להיות ארץ ישראלי אני רוצה להיות יהודישפלות רוח
אבל יש הבדל בין תורת חו"ל לתורת ארץ ישראלקעלעברימבאר

ואין תורה כתורת ארץ ישראל. וזהב הארץ ההיא טוב.

אשריך, אני עדיין רוצה להיות יהודי מאשר ארץ ישראלישפלות רוח
אבל תמיד יהודים הם ארץ ישראליםקעלעברימבאר

ההבדל הוא שבגלות אנו ארץ ישראלים רק בצפיה,  ובארץ ישראל אנו ארץ ישראלים ממש.

אבל תמיד יהודים קשורים לארץ ישראל "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה"

אותה תשובה דודי ורעי ע"ע תגובה מעליך שפלות רוח
אבל אין באמת הבדל בין יהודי לבין ארץ ישראלי (:קעלעברימבאר

זה אותו דבר. ארץ ישראל טבועה בנשמה שלנו

לא זה לא ע"ע תגובה לעיל שפלות רוח
לא הבנתי כל כך... למה זה לא אותו דבר?קעלעברימבאר
ע"ע תגובה לעיל דוד שפלות רוח
מה יש לך נגד ארץ ישראל?אני:)))))
כלום אבלשפלות רוח

יש לי נגד המושג "ישראלי" במובן שלו היום, שזה כמרחק מזרח ממערב מהמושג שלו בכתבי רבינו "איש הישראלי" וכו'

ישראלי היום מייצג חילוני, הרבה אנשים רואים עצמם כישראלים לפני שהם יהודים, אני פשוט רוצה להיות יהודי. אין לי עניין לדון בנושא אז אנא מכבוד מעלת תורתו של מאן דהוא שירצה לדון בזה, ראה אותי בחוץ

יום נפלא וכו'


 

 

חס וחלילה לא התכוונתי ל"ישראלי" של ימינו. גם אניקעלעברימבאר

נגעל מהמושג הזה, והוא מייצג בעיני את האידאולוגיה הרעה שחרטה על דגלה שאנו עם ככל העמים ושלהיות יהודי לא קשור כלל לה' ולתורה, ר"ל. כשאני שומע "ישראלי" יש לי אלרגיה (לא מדבר על המושג ישראלי אצל חכמים או אצל הרב קוק ששונה לגמרי).

 

כשכתבתי ארץ-ישראלי התכוונתי יהודי של ארץ ישראל ותורת ארץ ישראל. תורה החיה את הקודש בארץ. תורה החיה את מימד האומה היהודית בכל עוצמות  הקודש שלה וגם "בממלכת כהנים וגוי קדוש", שחיה את ה' בחיי הלאום והמדינה בארצה.  לא גישה המנתקת את האומה מה' חס וחלילה.

 

אני יותר אוהב את המושג הציוני "עברי" שמייצג יהודי של ארץ ישראל בימינו. לא לאומיות פלאפל ושטויות כאלה.

 

 

 

 

הרחקת לכתאני:)))))

וערבבת שני דברים שונים.

יש את תורת ארץ ישראל וכו' שעל זה דובר, שים לב לתגובות.


ויש את מדינת ישראל שלא הוזכרה כאן בכלל שאתה יכול לחלוק או לא לחלוק אבל זה לא קשור לנושא המדובר.

כן דברתי על מדינת ישראל, אבל לא על "ישראליות"קעלעברימבאר

במובן של היום.

בסוף כדי להיות תורת ארץ ישראלי באמת, עם ישראל צריך לרשת את הארץ, כלומר להחיל שלטון מדיני בה.

"ישראליות" של היום זה הווי מזויף שנוצר בגלל האידאולוגיה שאומרת שלציונות אין דבר עם הדת, ולכן כשהזהות ריקה מתוכן, ממלאים אותה בפלאפל ובסרטי בורקס ובכל מיני שטויות שלא קשורות לעם היהודי.

תודהשפלות רוח
אי לכך ובהתאם לזאת יום נפלא וכו'
טוב אבל אפשר גם להיות ארץ ישראלי בלי מדינת ישראלקעלעברימבאר
אמנם חלקית, אבל גם אז אפשר להיות חלקית בן תורת ארץ ישראל
בלי להכנס לדיון על ציונות. האם דוד המלך ארץ ישראליקעלעברימבאר
בעיניך?
..אני:)))))

על מדינת ישראל במתכונת הנוכחית?

על עצם זה שיש מדינה ליהודים, ועל המימד הרגשיקעלעברימבאר

קולקטיבי בתנועה הציונית, שרגשית רצו לחזור לארץ כמו שב2000 שנה רצו לחזור.

האידאולוגיה החילונית הציונית היא פסולה כי היא חילונית, ויש הרבה מה לתקן בסדרי הממשל במדינה ובהתנהגות הממשל והחוק, אבל זה לא סותר שמדינת היהודים היא יסוד כסא ה בעולם.

אוקי...אני:)))))
ולא הרחקתי לכת,שפלות רוח

אני עדיין בבית שלי, כשארחיק לכת אני אודיע לכל, עדיין לא זכיתי אבל

 


 

וכו'

לגבי ספר דבריםבאנגי
ראיתי פעם מראש ישיבות גור הגאון רבי שאול אלתר שליט’’א (שאגב יש לו תלמידים דתיים לאומיים ואחד מהם היה החייל הק’ איתן רוזנצויג הי’’ד)  שמבאר בדרך דרוש את הגמ’ ביבמות דף ד. שגם רבי יהודה הסובר ש’’אין דורשים סמוכים’’ מ’’מ הכל מודים ש’’במשנה תורה דרשינן סמוכים’’ וביאר שכל יהודי יכול למצוא לו איזשהו פסוק בחומש דברים ולהיסמך ולהישען עליו בחיזוק בתורה וירא’’ש. 
..שפלות רוח
הניק שלך זה באנגי של חבל מגבוה נכון? לא משהו אחר😂
לא הבנתי, באמת.באנגי

התכוונת לבאנג’י של לונה פארק? לא.

זה פשוט השם שלי בשינוי אותיות.

עזוב אחי אני סתם פה, שכח מה שאמרתישפלות רוח
מעניין. אני מרגיש את זה בעיקר בפרשות ואתחנן ועקבקעלעברימבאר
אוקיהפי

כמובן אני לא מכלילה את האבות


 

 

-רבי לוי יצחק מברדיטשוב

- הבעל שם טוב

- רבי עקיבא

- חפץ חיים

-רבי שניאור זלמן מלאדי

-רבי נחמן מברסלב

-רש"י

- יש לי אהבה קשה לרב קרליבך

טיפות של אור
איזו תשובה מקסימה
..אני:)))))

מה קורה שמרמים פה עם הכמות??

חח תודעה של שפע ישתבחהפי
חחח מהמםאני:)))))
מה1000 האחרוןכְּקֶדֶם

רשי

רמבם

רדק

מרן

האריזל

!!טיפות של אור
רדק זה הכי מקורי ששמעתי וראיתי עד עכשיו


(יכול להרחיב למה דווקא הוא אם בא לך )

ספר המכלול.כְּקֶדֶם
וגם הפירוש המקיף על התנך
כל אחד מהגדולים שציינתי היוו פריצת דרך במקצועכְּקֶדֶם
מסוים בתורה.
..אני:)))))
איזה מרן? 
מרן הרב זצ"ל? 🙃קעלעברימבאר
חח לא מוצא חן בעיני שהתואר נשחק וניתן לכל גדולכְּקֶדֶם
כוונתי למר"ן יוסף קארו בעל השלחן ערוך



ברורקעלעברימבאר
וגם נזיר היום קוראים לכל מי שמגדל שיער (:
אני מכיר נזיר. איש מיוחד מאד.ימח שם עראפת
והוא נראה מוזר עם רעמת השער שלו.
אני שמעתי שהרב בצל אומר שמרן זה הואימח שם עראפת
הרב בצל-קל (עם צירי ב ק')קעלעברימבאר
הרב סל-קל.ימח שם עראפת
אבל זה לא עם צירי ב קקעלעברימבאר
..אני:)))))

זה יחיד לאימו וזה יחיד לאימו.

 


 

ברצינות יש מלא מרן. 

האינטואיציה שלידגל"ש

משה רבינו

רבי יהודה הנשיא

הרמב"ם

ר' יוסף קארו

הרב קוק

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

אני אתחיל - פשוט לי שצריך להצטערדורש טוב לעמי

פשוט במשנה שצריך לתקוע בשבת, ואנחנו מפספסים זכות אדירה של מצווה חביבה כל שנה שבה ר"ה חל בשבת.

שום וורט חסידי לא ישנה זאת, גם לא אם האדמו"ר הוא הבן איש חי.

מצוות שופר היא כמו כל מצווה אחרת שצריך להשתוקק לקיימה, ומתבטלת מאיתנו באונס גמור, שאין בו רצון כלל, מחמת המצב הרוחני הירוד של עם ישראל. בדומה למצוות המקדש והקרבנות, הארץ והיובל, מצוות התלויות בבית דין סמוכים, מצוות המלוכה, ומצוות התלויות בנביא.

אנחנו נאלצים לבטל אותה מחשש (אמיתי וענייני!) של טלטול של ההמון ברשות הרבים, והיה ראוי לבכות על כך בראש השנה, אלא שכבר לימדונו עזרא ונחמיה: "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַ-ה' אֱלֹקיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כׇּל הָעָם כְּשׇׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה."

אז לא בוכים על כך, לפחות בעיצומו של יום, אך ההחמצה מלקיים את המצווה לא נותנת ללב מנוחה.

אתה מצטער כל שבוע שאתה לא מניח תפילין בשבת?נפשי תערוג

אני לא.

ככה קבעו.

לא צריך לתקוע. אז לא תוקעים.

ולא צריך להצטער יותר מדי.

ביום ראשון תשמע שופר

זה לא אותו דבר (לפי הבבלי)הסטורי

מהתורה לא מניחים תפילין בשבת.

לפי הירושלמי זה נכון גם על שופר בגבולין. לפי הבבלי מן הדין תוקעים, אלא שגזרו.

הלכה כבבלי, וגם בירושלמי לא ברורדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי דורש טוב לעמי בתאריך כ"ט באלול תשפ"ו 15:13

לא ברור לי שזו אכן כוונת הירושלמי, שהרי קשה מאד מהמשנה שמפורש שתןקעים ביבנה בשבת, ובכל מקום שיש בית דין, וצריך לדחוק מאד שזו תקנה זכר למקדש כמו לולב בחול המועד. הרבה יותר פשוט לפרש בירושלמי שמדובר בכעין אסמתכא שלא לתקוע בשבת, ולא בדרשה גמורה.

זה לא אותו דבר בכללדורש טוב לעמי

לפי מה שאנו פוסקים כמאן דאמר ש'שבת לאו זמן תפילין', אין כלל מצווה בהנחת תפילין בשבת. כאן בפירוש יש מצווה, רק שחכמים החליטו שעדיף לוותר עליה מחשש שעמי הארצות יעברו על איסורי מלאכה.

תלוי, אבל מסיבה אחרתנקדימון

אם אתה חושב שהציבור היה עובר על איסור טילטול בשבת בימינו אז אין מה להצטער כי חז"ל מצילים אותנו מעבירה חמורה בעזרת שב ואל תעשה.

אבל אם אתה חושב שבימינו כבר הטעם הזה לא נכון אז יש להצטער מאוד על כך שאנחנו עדיין נושאים את קללת הגלות בה אי אפשר לבטל את דבריהם ואנחנו עדיין חסרים את הסמכות המתאימה. במצב כזה אנחנו "סתם מפספסים" את השופר, ועל זה אפשר בהחלט להצטער.

לא מסכיםדורש טוב לעמי

אני, (לאחר לימוד הלכות עירובין בעיון) משוכנע בהחלט שמדובר בחשש קרוב ואף וודאי. אפילו לפי הדעה הדחוקה והבלתי מסתברת שרשות הרבים היא דווקא מקום שעוברים בו 60 ריבוא אנשים, ברור שאם יורו לתקוע בשופר, אנשים יטלטלו באיסור.

אמנם אף שהגזרה שרירה וגם מציאות ימינו מצדיקה אותה, יש להצטער הרבה גם על חילולי השבת, וגם על כך שנמנעת מאיתנו מצווה כה חשובה ויקרה. בסוף אם כולם (כולל הדתיים) היו שומרים שבת כדין, לא היה מקום לגזור והיינו ללא ספק תוקעים כאשר נצטווינו.

ריבונו של עולם, תראה כמה צדיקים בני עמךנקדימון

עד שמרוב חיבתם למצוות תקיעת שופר הם עלולים לטלטל בשבת ולעבור איסור.

אם אתה משוכנע בהחלט שבכל שבת שהיא אנשים עוברים על איסור טילטול בגלל המסקנות אליהן הגעת בלימוד עירובין אזי יש להצטער על 52 חילולי שבת כל שבת, ומה לך דווקא שב-ואל-תעשה בשופר? יש צער גדול יותר על עבירה דאורייתא של המון עמך ישראל. הלא כן?

מצטער מאד על הרבה עוונות בכל יום ובכל שבתדורש טוב לעמי

גם של דתיים. אבל זה לא חידוש, ברור שכולם צריכים להצטער על כך. מה שאני טוען הוא שיש להצטער גם על מצוות שופר שמופרת על ידינו. ולגבי זה, (מסיבה שבכלל לא הבנתי) התרשמתי שלא כולם מסכימים איתי

אשריך על לימוד הזכות.דורש טוב לעמי

אגב, ברור שהרבה דתיים מטלטלים בלי ערוב כשרדורש טוב לעמי

באתי לכתוב עוד עך כך ונמחק לי, אולי אות משמיים. בכל אופן, כדאי ללמוד את ההלכה ואת המציאות בעניין

לדעתי אתה טועהנפשי תערוג

כיום ברוב המוחלט של הישובים והערים בארץ יש עירוב כשר

נאמנים עלי דברי הרב אברהם רינת ועוד רביםדורש טוב לעמיאחרונה

שבדקו מאות עירובין בארץ ובעולם ואומרים שעירוב בחזקת פסול עד שייבדק על ידי מומחה (יתוקן) ויימצא כשר.

חז"ל מצילים חלק מהעם מחטא ובצדק, אך המחיר יקרדורש טוב לעמי

שבת היא מלזעוקימח שם עראפת

מה יעזור להצטער, אם אתה מאמין בה' שהוא מסובב הסיבות, הוא זה שהחליט שיגזרו חז"ל,ומה לך עצב

כי עשקו אותי ואת עמי ממצווה יקרהדורש טוב לעמי

לא חז"ל, אלא עמי הארצות שמחמתם גזרו חז"ל, בצער רב, שלא לתקוע.

פחחחימח שם עראפת

לך תקע בשופר מסכן שלי

ה' גם החליט שייחרב בית חיינו וימנעו מאיתנו קרבנותדורש טוב לעמי

גם על זה לא צריך להצטער?

מאי נפשך, אתה מצטער?ימח שם עראפת

הבית נחרב בשל חטאינו, הגזירה נגזרה בשל שגגתנו. בבית תלויות רוב המצוות, הגזירה מבטלת לנו מצווה רק אחת לכמה שנים. פרופורציות.

תיכף תבכה שאתה לא יכול לייבם אלמנה.

שנה טובה

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלגאחרונה

איפה אפשרפצל"פ

לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?

יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי

אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

אז לאהסטורי

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.

עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי

לערוך ולהוציא אותה.

מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אגב יש גם את ג..חזק וברוך

ג. של המהדורה השניה, שיצא שנים אחריההסטוריאחרונה

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

שמיטת כספים, ההיגיון הכלכלי מאחורי המצווה.רנן ציון אביאלי

שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה

רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה

---

כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.

ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.

---

הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי

הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.

אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.

בהתחלה החוב עוזר לאדם.

בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.

לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.

זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.

אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.

וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.

---

המעלית שננעלה

אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.

כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.

אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.

בשלב הזה:

לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,

לא יעזור לשמן את הכבלים,

ולא יעזור לצעוק על המנוע.

צריך פשוט להוריד משקל.

כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.

בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.

הבעיה אינה במנוע.

הבעיה היא במשקל העבר.

---

מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים

וכאן מופיעה שמיטת הכספים.

התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:

גם לחוב יש תאריך תפוגה.

לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.

שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.

התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.

---

הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה

כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?

זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.

כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.

בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:

מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.

מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.

אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.

אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.

---

מה שההלכה כבר ידעה

וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.

כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.

וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.

משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.

לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.

במילים אחרות:

התורה לא הייתה אנטי־אשראי.

היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.

---

בלם בטיחות מודרני

כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?

התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.

חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.

באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.

כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:

הבנקים נעשים זהירים יותר,

אשראי מסוכן מתייקר,

בועות חוב מתקשות להיווצר,

והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.

שמיטה מתוכננת אינה כאוס.

היא בלם בטיחות.

---

ומה עם מי שיפסיד?

כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.

אין קסמים בכלכלה.

אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:

מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,

או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.

העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.

השאלה אינה האם תהיה התערבות.

השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.

---

הגבול של החוב

אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:

לא לבטל אחריות —

אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.

כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.

חובות נוטים להצטבר.

והעבר נוטה להשתלט על העתיד.

חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.

היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.

כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,

עלולה לגלות בסופו של דבר

שלא האדם מנהל את הכסף —

אלא הכסף מנהל את האדם.

הסיבה להתקנת הפרוזבולרנן ציון אביאליאחרונה

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1

…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?

זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה לא פייק בכללמשה

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר

אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל

כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון

אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1

… לא להכנס לפוליטיקה?

הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

הדברים פשוטיםאנא בכח

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

נונרשמתיכדי להגיב

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

תורה העם והארץיהודי חסידי

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

הרבייהודי חסידי

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

תתעסק במה אתה תצביענקדימון

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

נכון לגמרייהודי חסידי

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1

גאולהיהודי חסידי

גאולה גאולה!

חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

לא!עזריאל ברגר

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1

מצרף קישורעזריאל ברגר

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

ולא לשכוח:עזריאל ברגר

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרןאחרונה

אולי יעניין אותך