האיסור הוא על גברים לשמוע.

אין בעיה שהיא תשיר, אבל היא תהיה ממש מעצבנת אם היא תעשה את זה, כי אז הגברים יצטרכו ללכת או לסתום אזניים.

נשים, אם אתן רוצות לגרש מישהו, תתחילו לשיר. (אני בכלל לא רומז שאתן מזייפות)

מה שאין כן בלשיר, שכן אם את שרה ואני יודע שאסור לי לשמוע, אני אקום ואלך, או שאסתום את האזניים. אם אני לא יודע, אז באמת אסור לך לשיר.

זה סיוע לדבר עברה

השאלה הייתה אם אני יכולה לתת לך *לאכול* את זה.

אני מדברת דווקא על גרימה/סיוע לעבירה, כי אמרת שמותר לאישה לשיר בפני גברים והאחריות תהיה רק על הגברים.

היה מאד מובן מה שעניתי. לא, אם את יודעת שאני אקשיב לך שרה, או אוכל את האוכל הלא כשר שתגישי לי, אסור לך, מכיוון שלפני עיוור לא תיתן מכשול.

לעומת זאת, אם את יודעת שאני יהודי שומר תורה ומצוות, ואם תתני לי נתח בשר חזיר אני אגיש אותו לכלב שלי, או אמכור אותו לגוי, מותר לך. ומותר לך לפצוח בזמר בקול עורב, מכיוון שאני זה שנאסר עליו לשמוע את קולך, לכן אני אקום ואלך, או שאסתום את אזניי.

אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי.

היה מובן עד שהתחלת לבלבל את התשובה.

חלק ראשון-מעולה.

חלק שני- סבבה.

חלק שלישי-מה? מותר לאישה לשיר מולך כי האיסור הוא עליך?

לא. כל עוד אתה נמצא אסור לה.

כי אסור להעמיד אחרים בניסיון, וגם מי מבטיח שתעמוד בניסיון?

וואו, זה ממש לא אותו דבר.

לתת לו סטייק עם גבינה לתת לכלב שלו זה לא איסור כי אני לא גורמת לו לעבור על איסור, אני לא מכניסה לא את זה לפה , אבל, אם אישה שרה מול גבר היא בהכרח מכניסה אותה לניסיון, עצם השמיעה זה אסור, וגם, עד שהוא יסגור את האוזניים/ילך הוא ישמע אותה. עכשיו מלבד האיסור שלה להחטיא אותו, יש כאן גם בעיות אחרות. מה עם מה ששנוא עליך וכו'? ואהבת לרעך כמוך?צניעות?

להיות חצופה ומעצבנת זה מותר?

גם לשמוע לשנייה אישה שרה אין איסור, האיסור הוא להקשיב בכוונה. את לא מכניסה לו את זה לאוזן, זה הוא שנשאר להקשיב.

עזבי, את טוענת שזה אסור? תוכיחי.

מה ששנוא עליך?! מה הקשר? ממתי עצותיו של רבי עקיבא הן כללים הלכתיים?!

ואהבת לרעך כמוך?! (פרובוקציה- ברור לו מיתה יפה הוא אחד הפירושים)

צניעות?! אולי צניעות תתעטפי ברעלה, ותסתגרי במטבח?! על מה את מדברת?!

וכן, למרבה הצער להיות חצופה ומעצבנת זה מותר. מי כמוך יודעת

הוכחה:"אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי."

מותר לי להכניס אדם לניסיון?

'ואהבת לרעך כמוך" זה מצווה מהתורה. מה הסימן שאלה?

זה לא צנוע לשיר ליד גברים.. מה אתה רוצה? זה לא המצאה שלי.

אם התורה היתה דורשת שאתעטף ברעלה, אז הייתי עושה את זה, מה אתה רוצה? אתה עושה דברים כי אתר רוצה או כי התורה מצווה?(לא אתה אישית )

לא. זה אסור.

אסור להכשיל מישהו. אם את יודעת שהוא דתי, ואין לך בעיה לתת לו פיצה עם נקניק, כי את יודעת שהוא ייתן את זה לכלב שלו, מותר לך. אם את יודעת שהוא חילוני, אסור לך, כי הוא עלול לתת ביס.

מה הקשר?! זה בדיוק מה שאני שואל, לואהבת לרעך כמוך ישנם מספר פירושים. הבאתי אחד מהם כדוגמא, למה את מתכוונת?

זה לא צנוע?! מה זה אומר שזה לא צנוע?! הרי בגלל זה תיקנו שאסור לגבר לשמוע שירת נשים, איזה קטע. התורה דורשת שלא תשירי?! לא מכיר פסוק שכתוב בו "כה אמר ה', לא תשיר אישה, כי הן מזייפות משו מחריד וזה גם לא צנוע"

לדעת הנשים שיצאת נגדן, אלו ממאה שערים המכונות נשות הטאליבן, אכן צריך להתכסות ברעלה על פי התורה. ולא, שני הדברים לא כתובים בתורה, הם גזירות חכמים.

אם הייתי עושה דברים כי אני רוצה, נראה לי שהייתי מבשל שקשוקה בשבת. ברור שאני לא עושה דברים כי אני רוצה, אני לא חושב שהיהודי הראשון שהניח תפילין התחיל להניח כי הוא קם בבוקר והרגיש צורך עז לכרוך על היד עור של פרה צבוע בשחור עם איזו קובייה משונה ובתוכה מגילה עם טקסטים משונים.

באמת?! אסור להיות חצופה ומעצבנת?! הממ...

אז תוכיחי, ואם זה באמת אסור אז תפסיקי.

פסקה ראשונה- אסור לבשל בשר וחלב גם ככה, אבל נכון(כל עוד אנחנו מזהירים אותו לפני)

פסקה שניה- מהמצווה הזאת לומדים גם מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך. ברור שזה לא נעים ששרים לידך ואתה צריך לקום וללכת.

פסקה 3-ברור שזה לא צנוע, קול באישה ערווה.

מבחינתי גזירות חכמים זה חלק  מהתורה.

פסקה 4-יופי.

פסקה 5-... תוכיח שמותר. על מה אתה מתבסס בהתנהגות זו?

מי לומד? הלל הזקן? הניחא. ברמב"ם לא תמצאי את זה.

זה מאד יפה שמבחינתך גזירות חכמים זה חלק מהתורה, את יכולה להיות חברה של הרמב"ם, אבל מה הקשר לא צנוע? אם חכמים היו גוזרים על אישה שאסור לה לשיר בנוכחות גברים, אז את צודקת, אבל האיסור הוא על גברים לשמוע, או שאני לא יודע משהו שאת כן, ואז אשמח שתשתפי אותי.

אכן, טופי.

תוכיחי שאסור. אני לא צריך להוכיח שמותר לנשום בשבת, כי עד שלא יוכח שאסור זה מותר, כך הם חוקי הפורמט. אל מה את מתבססת בטענותייך? אני לא אישה, לכן אני לא אשיר ליד גברים. כאילו אולי כן, אבל לא יהיה בזה שום בעיה. אם את רוצה להיות בעלת מידות טובות, אל תשירי ליד גברים, גם כי אסור להם לשמוע, וגם כי יש לי החשד שאת מזייפת

אעיר לגבי הדיון פה. הדיון פה לא אם מותר, אלא על מי מוטלת החובה ללכת (האם האשה צריכה ללכת למקום אחר כדי לשיר או על הגבר מוטל ללכת למקום אחר כדי לא לשמוע). וזה תלוי בנסיבות, כמובן. אם יש אירוע לנשים לדוגמא, ברור שגבר לא יכול להיכנס לאולם ולומר לכל הנשים לצאת (סתם נתתי דוגמא קיצונית כדי להמחיש את העקרון). ומכאן מתחילה שאלת הגבולות....

כן..קראתי.

מלכה זו בת של הרן אחי אברהם שהתחתנה עם נחור אחי אברהם. פלגש נחור זו ראומה. 

פלגש אברהם זו הגר וכנראה גם את קטורה הוא נשא בתור פלגש (אחרי שהתאלמן משרה וגירש את הגר) כי כתוב "ולבני הפלגשים" ברבים. למרות שזה לא ראיה כי גם כתוב "ובני דן חושים"(אבל קשה לומר שבפשט הגר זו קטורה. למרות שיש עם שנקרא הגרים בתנך ומצוין שהוא גר ליד שבטי ישמעאל מסוימים אז מעניין עם זה קשור לבני קטורה, שבט ישמעאלי חדש או עם אחר).

פסוק אחר כך זה "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה".   שרה נפטרה בתחילת פרשת חיי שרה ואילו זה מופיע בסוף הפרשה.

נכון שאולי לא תמיד אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא כתוב "אחר הדברים האלה" אבל כך משתמע מהכתוב.

בלי שום קשר להוכחה, שמעתי מהרב שרקי שאחרי שאברהם סיים להשלים את הפרויקט הגדול שלו לגבי יצחק (כלומר עם ישראל) ויצחק כבר נשוי, אז הוא מתפנה ל"תחביבים" שלו של להיות אב המון גוים ולהוליד הרבה אומות (מקטורה נולדו הרבה עמים).

לא כתוב במפורש שקטורה פלגש, אבל כך משתמע מ"בני הפילגשים (הגר וקטורה) אשר לאברהם"

מעולה!

הוא לא אמר את זה ובכל זאת אני לא מסכימה, וצריך הסכמה בשביל זה.

אין לה בחירה להיות שפחה לשרה ולעבוד אצלה. ברור שהיא לא נישאה נגד רצונה.

אברהם היה צדיק לא רשע

בראשית טז ג: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה."

שרה נתנה לו את שפחתה, הוא לא בא אל הגר ואמר לה היי גברת, התינשאי לי? וגם אחרי שהוא בא עליה היא נשארה שפחתה של שרה, כי היא פילגש.

האשה שמנעה בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת ושואלין אותה מפני מה מרדה. אם אמרה מאסתיהו ואיני יכולה להבעל לו מדעתי כופין אותו לשעתו לגרשה לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנוא לה.

כמובן לא היה צריך את המקור הזה, זה מובן מאליו. אברהם היה צדיק ולא רשע.

אם תחפש ברמב"ם, תראה שגם היה אסור לאברהם לבוא עליה בכלל. הוא לא קיים מצוות.

ובכלל, המקור שהבאת מדבר על אישה כשרה, ואנחנו מדברים על פילגש, שפחת שרה. אל תשכח שאחרי הולדת ישמעאל הגר נשארה שפחה. והיא בדיוק הייתה כשבויה.

אתה פשוט לא מפסיק.

אתם המזרוחניקים עם התנך בגובה העיניים שלכם (:

לבוא בעל כרחה. (אין שום הלכה שעל שבויה מותר לבוא בעל כרחה. הוא לא הזכיר כאן אשת יפת תואר וזה דיון אחר לגמרי).

הוא מסביר כאילו כך : "הסיבה שכופים את הבעל לגרש זה כי אי אפשר לגרום לאשה שיבוא עליה בעל כרחה. מה היא שבויה?!" (שדרך הגוים לצערינו שבאים עליה בעל כרחה)

שאברהם היה צדיק ולא רשע ולכן זה ברור

על ישראל זה כפשוטו? האם אביגיל שגילתה שוקה והלך דוד אחריה ג פרסאות זה כפשוטו?   האם מקום ששמו קושטא וכולם מדברים שם רק אמת זה כפשוטו? האם אגדות רבה בר בר חנה על ראם בגודל הר תבור שהיה בארץ ישראל בדורו זה כפשוטו? המדרשים הרבה פעמים הם משלים לדברים מאוד עמוקים, כך אומרים רבים מגדולי ישראל בכל הדורות.

רבקה היתה בת 3 הכוונה שהיתה ללא חטא כמו בת 3

לשרה היו עוד לפחות מאות שפחות שהיו יכולות להתחתן עם אברהם

בן זוג.

רבקה מסכימה להתחתן עם יצחק בלי שראתה אותו

לא יודעת.

ככל הנראה.

את דתייה לאומית או חרדית? נמצא לך שידוך

את מחפשת בייניש או ישיבה בוחער?

בעייתי לתת גם לכלב.

יש איסור הנאה.

(בניגוד לנתח בשר חזיר מהתגובה הקודמת)

הלכה א - איסור בישול בשר בחלב | פרק כה - בשר בחלב | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

(כמובן שיש מקורות הרבה יותר קדומים...)

בשר בחלב אסור בהנאה

..

אז היצר הרע מחכה שתיגמר הלוויה?

אם המקוננת הולכת אחר המיטה, אני מניח שזה בפני גברים, אלא אם כן אתה אומר שלוויות של נשים הגברים לא מגיעים.

גם לא מפורט מי הנביא שאמר לרבקה, ותמיד שיש נביא אז אומרים את שמו או את הכינוי איש האלוקים.

אפשר גם לומר שהלכה פיסית למזבח בחברון/בית אל כדי לקבל נבואה, ואז "ותלך" זה הליכה פיסית

אבל דברתי על הפשט.

העיקר זה צורת הפניה שלה לדעתי.

בנוגע ל-"ויאמר ה' לה" שיכול להיות על ידי נביא, הרס"ג מביא כדוגמא את הפסוק 'וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו' (דברי הימים ב לג י)

דור.

כאן זה סיפור על דיבור לאדם פרטי.

דחוק לדעתי לומר ש"ויאמר ה לה" זה על ידי שליח. כשם ש"וידבר ה אל משה" הכוונה כפשוטו.

יש הבדל בין "ויאמר דוד ליהונתן" שזה ללא שליח, לבין "ויאמר חזקיהו לסנחריב" או "ויאמר פרעה לנוגשים בעם" שזה וודאי עם שליח. יש הבדל בין תיאור סיפורי פרטי לתיאור סיפורי מקיף.

כשם ש"אז יבנה שלמה" זה על ידי שליח, לבין "ויקח יעקב אבן וישמיה מצבה" שזה לא על ידי שליח

שכחן- אדם שמרוקן את עצמו בלי לשים לב.

קנאי- אדם שממלא את עצמו במה שיש לאחרים.

אדיב- אדם שמרכך את עצמו כדי לא לפגוע.

ביישן- אדם שמסתיר בתוכו יותר ממה שהוא מגלה.

היהודית - אלא מחפשת להעמיק בהכרת תרבות היהודית, בפולקלור, במנהגים, בזרמים, בהיסטוריה - פורום בית המדרש אינו עוסק בכל זאת.  

 את מחפשת ספרי "יהדות"

ספרי יהדות | מסורת, חכמה והשראה - עברית

רשימת הספרים למתעניינים: רוצים להכיר קצת יותר מקרוב את עולם היהדות? אלה הספרים המומלצים

גם הלכה כמובן, אבל באמת פחות דינים ספציפיים ויותר תמונה כללית.

של הרב לאו.

ספר מאוד יסודי ובסיסי ומקיף את כל העולם של יהודי שומר תורה ומצוות במעגל השנה.  

מסילת ישרים

חובות הלבבות

שערי תשובה - ר' יונה

אורות התשובה - הרב קוק

הכוזרי

אולי גם לאמונת עתנו

ויש הרבה ספרים של בני דורנו שעושים הנגשה יפה כמו ספרי הרב אבינר והרב לונדין

רקע תורני רחב, יהיה קשה.  

למשל אורות התשובה.  זה ספר שצריך ללמוד במסגרת.  לא לבד.  יצאו גרסאות עם ביאור שמקלים על הלימוד העצמי.  

למדתי בבי"ס ובתיכון קצת תנך והלכה ומחשבת ישראל, אבל זה היה ברמה של בית ספר ובזמנו רק רציתי לעבור את המבחנים, אז לא נשאר לי מזה הרבה. בשנים מאז לא למדתי הרבה (היחיד שקראתי הרבה זה התנ"ך), וכשאני חושבת על זה אני רואה שאין לי תמונה ברורה בכלל של איך היהדות התפתחה, מי כתב מה ומתי, מתי ואיך התגבשו התפיסות השונות... זוכרת ציטוטים, סיפורים ורעיונות מעורפלים אבל לא יודעת מאיפה ומה ההקשר. אני זוכרת שלמדתי בבי"ס מסילת ישרים, חובות הלבבות ואורחות צדיקים, למשל, אבל כבר בקושי יש לי מושג מה היה כתוב שם. ידוע לי בגדול על המחלוקות המפורסמות (נגיד קראים ורבניים, חסידים ומתנגדים, ציונים ואנטי ציונים) אבל מתי ואיך בדיוק זה קרה, מי הוביל את הצדדים, מה היו הטיעונים? אין לי כמעט שום מושג. זה יכול לבוא לידי ביטוי כשיש לי איזו דילמה רוחנית, אבל גם באופן כללי, היהדות היא אחד הדברים שמשפיעים הכי הרבה על החיים שלי ומפריע לי שאני יודעת עליה פחות מאשר על מתמטיקה לדוגמה.. כלומר החיים שלי מתנהלים במסגרת הזו אז אני רוצה לדעת ממה היא מורכבת ואיך היא נוצרה. ואני רוצה להכיר את המקורות ולא רק איזושהי סקירה מודרנית שלהם, במידת האפשר. מקווה שמשהו מכל זה היה מובן 😅

(שוב כמו שאמרתי, כמובן שאני לא מתכננת ללמוד עכשיו בעצמי את כל ספרי היסוד שנכתבו במשך אלפיים שנה, אבל כנקודת מוצא אני חושבת שזה יועיל לי לבחור כמה מהספרים האלה ולחפש מסגרת/הרצאות/פירושים ללמוד איתם, וככל שזה יילך להמשיך עם עוד)

יש ביוטיוב בשפע..

ויחד עם זה ללמוד את התנ"ך. ממליץ על ביאור של הרב שטיינזלץ. נמצא גם באינטרנט באתר ספריא.

ממליץ גם להיכנס לחנות ספרים עם ספרים יחסית מונגשים (אני חושב שדברי שיר יכול להיות ממש טוב) ולראות לאיזה ספרים ונושאים הנפש נמשכת.

העניין הוא שענייני הפולקלור וההיסטוריה היהודית, הוא לרוב חלק מאוד מאוד צדדי ושולי באורח החיים היהודי- שבפועל עוסק בעיקר בחיים שבהווה. בהלכה, באורח החיים, בתיקון המידות, בעבודת ה', בתפילה ובלימוד התורה עצמה.

הנושאים שהכי מעניינים אותך... (מן הסתם קשה לשמוע את כל הסדרה...)

https://www.youtube.com/playlist?list=PLMWXhEO9MAFyvoSUIP1zvdQF6Y_Xiz8T3

יהודית של פרופסור הלברטל בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

יש את זה ביו-טיוב.

לא הכל מדוייק ונכון, וצריך לקחת בערבון מוגבל, אבל הוא נותן מבט כללי.

א. 'מדינה קטנה לעם גדול' של הרב חיים נבון. מקיף בצורה מצויינת את הנושאים והמקורות התורניים שקשורים לדת ומדינה - עם הרבה מקורות שלא הכרתי. מצויין כהפניה למישהו ששאלות מהסוג הזה מעסיקות אותו. הוא גם מאוד מודולרי - גם אם לא מסכימים עם המחבר בפרק אחד, אפשר להזדהות עם הדיון והמסקנה של פרק אחר.

ב. 'בין הכוזרי לרמבם' של הרב שילת. קראתי כשהייתי בישיבה, פותח את הדעת לכיוון שונה מהמטריֶה הרגיל של 'לימודי אמונה' בישיבות. הרב שילת הקדיש המון מזמנו ומרצו לרמבם, כך שהדיוקים שלו בכל מיני מקומות מאירים עיניים

כל פרק עוסק בנושא אחד. בפרק על סגולת ישראל הוא מציג את הגישה המוכרת של הכוזרי - על סגולה וקליפה וכו - ואז שואל "מה הרמבם אומר".

ומראה שאצל הרמבם הכיוון שונה לגמרי. למשל, בסוף הלכות עבדים הרמבם כותב: 'ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי עבודה זרה, אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל'. כלומר ליהודים יש אופי של רחמנים, *בזכות התורה שחינכה אותנו*. שזה אמירה שונה מאוד.

זה רק נקודה קטנה מהפרק. בסוף התמונה המתקבלת שונה מאוד מהגישה הרווחת ב'שיעורי אמונה'.

(מטריֶה = חומר. חומר לימוד במקרה הזה)

בכל אופן, אכתוב כמה שמות:

סוד הנישואין, סוד הנישואין בפרשת השבוע

ספרי הרב יהושע בכרך

ספרי נעם ונגרובר על ספרי התנ"ך (בסתר המדרגה, השבה משדי מואב, בני בכורי ישראל)

כנפי יונה של הרב חננאל אתרוג (על ספר יונה)

סדרת מכלל יופי של הרב יואב מלכא

90 יום למנוחת הנפש של בת שבע דרגן

הרוקמת במסתרים של אורנת ורנו

תורה סדורה (ספר שמסכם את כל נושאי הפרשות)

רמזי אלול של הרב אייל ורד

יש לי עוד הרבה ספרים על המדף, אבל נסתפק בזה כרגע...

תודה על הרשימה!

פרשת דרכים- מבט ארכיאולוגי וגיאוגרפי על פרשות השבוע

הרב ד"ר יצחק מייטליס

ספר על חשיבות שמירת ההלכה או מוטב תפקידה של ההלכה - "הגדר הטובה" של הרב חיים נבון.

ספר שמתמודד עם טענות של אתיאסטים - "פשוט להאמין"  של הרב ד"ר משה רט. (ויש כמובן את אמונה ברורה של הרב פיירמן אבל הוא מוכר יותר לענד..).

פרשת שבוע + הרב קוק. "עיוני איה" - החיבור עין איה של מרן הרב קוק הינו ארוך מאוד, ואמנם יחסית נחשב לספר קל בהתחשב בשאר הכתבים של הרב, אך ישנן גם פסקאות קשות, ארוכות וכו וכו..

והספר מהווה מפגש עם קטעים נבחרים מעין איה לכל פרשה. (כתב אותו ר"מ בישיבת אורות שאול, הרב גיל דביר).

יאללה מחכה לעוד תגובות..

מצטרף מאוד להמלצה על עיוני איה - שנים לא הצלחתי ללמוד עין איה (למרות שקראתי ולמדתי ספרים אחרים של הרב קוק). בשנתיים האחרונות למדתי את הספר עיוני איה (יש שני כרכים, כלומר שני סבבים של פרשות שבוע) וסוף סוף הבנתי. בדרך כלל גם הייתי מדלג על לשון הרב קוק עצמו וקורא את ההסבר שבספר שכתוב במילים ברורות 🤭

('הגדר הטובה' קלאסי בחוויה שלי. 'פשוט להאמין' חביב)

השוואה. זה מרתק.

למשל, המהרש"א אומר שניצר הרע מגיע מחומריות האדם עצמו, והמהר"ל אומר שזה מגיע מחוץ לאדם מכח מעל השמש.

הכל סביב גמרא בסוכה נא ע"א-ע"ב וקידושין ל ע"ב.

תורת המקרא של הרב גורן (זה על פרשות השבוע).

באופן כללי זה מומלץ, ויש שם לפעמים דברים פשוט מדהימים (נניח מה שהוא כתב בפרשת נח. יש את הספר באוצר החכמה, וזו התחלת הספר ככה שזה פתוח לכולם).

נקודת פתיחה של הרב אמנון בזק (שבעה מאמרים קצרים בכל פרשה שמאירים דברים בפשט).

אולי אני אקח את הרב גורן לפרשן של שנה הבאה. תודה!

נצחוני בני של הרב אמנון בזק

שמיים בארץ של הרב אהוד ברזילי

חרשתא

רומנטי פנטזי חמודילה

אבני ברקת- על פרשת השבוע.

"שמחת תורה" של יורם טהרלב.

ספר מעולה לקריאה בשולחן שבת עם משפחה/אורחים: "שבת לכלל המשפחה"- יש שם נושאי הפרשה, שאלות כלליות, סיפור, "הידעת" וקומיקס קשור- וגם פינה על ההפטרה. 

מהימים שהיה הרב של בר אילן

'אמונה ברורה' - הרב ראובן פיירמן (מתאר ומבאר שאלות באמונה שכולנו שואלים בתור שיח בין תלמידים לרב)

'בסוד התפילה' - גם של הרב ראובן פיירמן (כמו שזה נשמע, על התפילה, מחזק ושופך אור)

'לזמן הזה' - הרב חיים דרוקמן (סובב סביב מעגל השנה לפי חודשים, מאמרים קצרים וארוכים על החגים, אירועים וימים מיוחדים)

'פרשת מלחמה' - הרב אהרן פרידמן (פרשת שבוע שמקושרת לתקופה ולמלחמה)

ועוד...

יש הבדל בין זה לצורבא מרבנן?

דפי המקורות כאן ניתנים לא תשלום. גם כרגע אין לצורבא אתר וידאו לשמיעת השיעורים לציבור הרחב.

יט ע"א שאם בארץ ישראל זה בית שאן. ואולי יש לחלק בין פתח גן עדן תחתון עליון. עיין חסד לאברהם מעין שלישי עין הארץ נהר יג).

2. בעיר מקלט לכפר על הרוצחים בשגגה.

3. התשב"ץ כותב בתשובה שקבורה בארץ ישראל זה כיבוש נצחי של הארץ, והיה חשוב שיהיה נוכחות של כיבוש במקום שהיו ענקים שקשה בפועל לכבוש, וגם היה ענין לכבוש את הנגב תחילה.

4. חברון זה עיר היסודות, והאבות הם יסודות העולם והאומה כפירוש הערוך ורבינו חננאל על איתנים.

כי לא קוברים מתים בעיר מוקפת חומה

אבל זה לא ממש מוסכם, זכור לי שכתבתי על זה פעם ומצאתי שגם לפי הרמבם וגם לפי הראבד יתכן שאנשים נקברו בחברון. אבל אחך שלא יהיה, מעאת המכפלה זה כנראה בשדות שהיו מחוץ לעיר עצמה

מערת המכפלה מחוץ לתחום יהושע שהרי היא בקצה שדה עפרון מול ממרא היא חברון תל רומדה.

הר הבית כנראה מחוץ לתחום יהושע אבל התקדש.

אבל זה לא משנה, ניתן לקבור בירושלים עם יש מחיחה שמוציאה את הטומאה מחוץ.לעיר, כך עשו לקברי בית דוד, ותקנת איסור קבורה היא מאוחרת

אולי כי בשגרה נפש בריאה- בגוף בריא.

לעומת זאת חולי גוף לרוב מגיע מטריגר נפשי..

תנסי לפתח את זה

אחד מגיע מניסוח של אשכנזים ואחר הוא ניסוח של עדות המזרח, כל נוסח חובר בנפרד ובלי קשר לאחר. ויצא מה שיצא.