האיסור הוא על גברים לשמוע.

אין בעיה שהיא תשיר, אבל היא תהיה ממש מעצבנת אם היא תעשה את זה, כי אז הגברים יצטרכו ללכת או לסתום אזניים.

נשים, אם אתן רוצות לגרש מישהו, תתחילו לשיר. (אני בכלל לא רומז שאתן מזייפות)

מה שאין כן בלשיר, שכן אם את שרה ואני יודע שאסור לי לשמוע, אני אקום ואלך, או שאסתום את האזניים. אם אני לא יודע, אז באמת אסור לך לשיר.

זה סיוע לדבר עברה

השאלה הייתה אם אני יכולה לתת לך *לאכול* את זה.

אני מדברת דווקא על גרימה/סיוע לעבירה, כי אמרת שמותר לאישה לשיר בפני גברים והאחריות תהיה רק על הגברים.

היה מאד מובן מה שעניתי. לא, אם את יודעת שאני אקשיב לך שרה, או אוכל את האוכל הלא כשר שתגישי לי, אסור לך, מכיוון שלפני עיוור לא תיתן מכשול.

לעומת זאת, אם את יודעת שאני יהודי שומר תורה ומצוות, ואם תתני לי נתח בשר חזיר אני אגיש אותו לכלב שלי, או אמכור אותו לגוי, מותר לך. ומותר לך לפצוח בזמר בקול עורב, מכיוון שאני זה שנאסר עליו לשמוע את קולך, לכן אני אקום ואלך, או שאסתום את אזניי.

אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי.

היה מובן עד שהתחלת לבלבל את התשובה.

חלק ראשון-מעולה.

חלק שני- סבבה.

חלק שלישי-מה? מותר לאישה לשיר מולך כי האיסור הוא עליך?

לא. כל עוד אתה נמצא אסור לה.

כי אסור להעמיד אחרים בניסיון, וגם מי מבטיח שתעמוד בניסיון?

וואו, זה ממש לא אותו דבר.

לתת לו סטייק עם גבינה לתת לכלב שלו זה לא איסור כי אני לא גורמת לו לעבור על איסור, אני לא מכניסה לא את זה לפה , אבל, אם אישה שרה מול גבר היא בהכרח מכניסה אותה לניסיון, עצם השמיעה זה אסור, וגם, עד שהוא יסגור את האוזניים/ילך הוא ישמע אותה. עכשיו מלבד האיסור שלה להחטיא אותו, יש כאן גם בעיות אחרות. מה עם מה ששנוא עליך וכו'? ואהבת לרעך כמוך?צניעות?

להיות חצופה ומעצבנת זה מותר?

גם לשמוע לשנייה אישה שרה אין איסור, האיסור הוא להקשיב בכוונה. את לא מכניסה לו את זה לאוזן, זה הוא שנשאר להקשיב.

עזבי, את טוענת שזה אסור? תוכיחי.

מה ששנוא עליך?! מה הקשר? ממתי עצותיו של רבי עקיבא הן כללים הלכתיים?!

ואהבת לרעך כמוך?! (פרובוקציה- ברור לו מיתה יפה הוא אחד הפירושים)

צניעות?! אולי צניעות תתעטפי ברעלה, ותסתגרי במטבח?! על מה את מדברת?!

וכן, למרבה הצער להיות חצופה ומעצבנת זה מותר. מי כמוך יודעת

הוכחה:"אבל אם את יודעת שנעבעך אני שאשתומ"ל(שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה), אסור לך לשיר לידי."

מותר לי להכניס אדם לניסיון?

'ואהבת לרעך כמוך" זה מצווה מהתורה. מה הסימן שאלה?

זה לא צנוע לשיר ליד גברים.. מה אתה רוצה? זה לא המצאה שלי.

אם התורה היתה דורשת שאתעטף ברעלה, אז הייתי עושה את זה, מה אתה רוצה? אתה עושה דברים כי אתר רוצה או כי התורה מצווה?(לא אתה אישית )

לא. זה אסור.

אסור להכשיל מישהו. אם את יודעת שהוא דתי, ואין לך בעיה לתת לו פיצה עם נקניק, כי את יודעת שהוא ייתן את זה לכלב שלו, מותר לך. אם את יודעת שהוא חילוני, אסור לך, כי הוא עלול לתת ביס.

מה הקשר?! זה בדיוק מה שאני שואל, לואהבת לרעך כמוך ישנם מספר פירושים. הבאתי אחד מהם כדוגמא, למה את מתכוונת?

זה לא צנוע?! מה זה אומר שזה לא צנוע?! הרי בגלל זה תיקנו שאסור לגבר לשמוע שירת נשים, איזה קטע. התורה דורשת שלא תשירי?! לא מכיר פסוק שכתוב בו "כה אמר ה', לא תשיר אישה, כי הן מזייפות משו מחריד וזה גם לא צנוע"

לדעת הנשים שיצאת נגדן, אלו ממאה שערים המכונות נשות הטאליבן, אכן צריך להתכסות ברעלה על פי התורה. ולא, שני הדברים לא כתובים בתורה, הם גזירות חכמים.

אם הייתי עושה דברים כי אני רוצה, נראה לי שהייתי מבשל שקשוקה בשבת. ברור שאני לא עושה דברים כי אני רוצה, אני לא חושב שהיהודי הראשון שהניח תפילין התחיל להניח כי הוא קם בבוקר והרגיש צורך עז לכרוך על היד עור של פרה צבוע בשחור עם איזו קובייה משונה ובתוכה מגילה עם טקסטים משונים.

באמת?! אסור להיות חצופה ומעצבנת?! הממ...

אז תוכיחי, ואם זה באמת אסור אז תפסיקי.

פסקה ראשונה- אסור לבשל בשר וחלב גם ככה, אבל נכון(כל עוד אנחנו מזהירים אותו לפני)

פסקה שניה- מהמצווה הזאת לומדים גם מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך. ברור שזה לא נעים ששרים לידך ואתה צריך לקום וללכת.

פסקה 3-ברור שזה לא צנוע, קול באישה ערווה.

מבחינתי גזירות חכמים זה חלק  מהתורה.

פסקה 4-יופי.

פסקה 5-... תוכיח שמותר. על מה אתה מתבסס בהתנהגות זו?

מי לומד? הלל הזקן? הניחא. ברמב"ם לא תמצאי את זה.

זה מאד יפה שמבחינתך גזירות חכמים זה חלק מהתורה, את יכולה להיות חברה של הרמב"ם, אבל מה הקשר לא צנוע? אם חכמים היו גוזרים על אישה שאסור לה לשיר בנוכחות גברים, אז את צודקת, אבל האיסור הוא על גברים לשמוע, או שאני לא יודע משהו שאת כן, ואז אשמח שתשתפי אותי.

אכן, טופי.

תוכיחי שאסור. אני לא צריך להוכיח שמותר לנשום בשבת, כי עד שלא יוכח שאסור זה מותר, כך הם חוקי הפורמט. אל מה את מתבססת בטענותייך? אני לא אישה, לכן אני לא אשיר ליד גברים. כאילו אולי כן, אבל לא יהיה בזה שום בעיה. אם את רוצה להיות בעלת מידות טובות, אל תשירי ליד גברים, גם כי אסור להם לשמוע, וגם כי יש לי החשד שאת מזייפת

אעיר לגבי הדיון פה. הדיון פה לא אם מותר, אלא על מי מוטלת החובה ללכת (האם האשה צריכה ללכת למקום אחר כדי לשיר או על הגבר מוטל ללכת למקום אחר כדי לא לשמוע). וזה תלוי בנסיבות, כמובן. אם יש אירוע לנשים לדוגמא, ברור שגבר לא יכול להיכנס לאולם ולומר לכל הנשים לצאת (סתם נתתי דוגמא קיצונית כדי להמחיש את העקרון). ומכאן מתחילה שאלת הגבולות....

כן..קראתי.

מלכה זו בת של הרן אחי אברהם שהתחתנה עם נחור אחי אברהם. פלגש נחור זו ראומה. 

פלגש אברהם זו הגר וכנראה גם את קטורה הוא נשא בתור פלגש (אחרי שהתאלמן משרה וגירש את הגר) כי כתוב "ולבני הפלגשים" ברבים. למרות שזה לא ראיה כי גם כתוב "ובני דן חושים"(אבל קשה לומר שבפשט הגר זו קטורה. למרות שיש עם שנקרא הגרים בתנך ומצוין שהוא גר ליד שבטי ישמעאל מסוימים אז מעניין עם זה קשור לבני קטורה, שבט ישמעאלי חדש או עם אחר).

פסוק אחר כך זה "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה".   שרה נפטרה בתחילת פרשת חיי שרה ואילו זה מופיע בסוף הפרשה.

נכון שאולי לא תמיד אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא כתוב "אחר הדברים האלה" אבל כך משתמע מהכתוב.

בלי שום קשר להוכחה, שמעתי מהרב שרקי שאחרי שאברהם סיים להשלים את הפרויקט הגדול שלו לגבי יצחק (כלומר עם ישראל) ויצחק כבר נשוי, אז הוא מתפנה ל"תחביבים" שלו של להיות אב המון גוים ולהוליד הרבה אומות (מקטורה נולדו הרבה עמים).

לא כתוב במפורש שקטורה פלגש, אבל כך משתמע מ"בני הפילגשים (הגר וקטורה) אשר לאברהם"

מעולה!

הוא לא אמר את זה ובכל זאת אני לא מסכימה, וצריך הסכמה בשביל זה.

אין לה בחירה להיות שפחה לשרה ולעבוד אצלה. ברור שהיא לא נישאה נגד רצונה.

אברהם היה צדיק לא רשע

בראשית טז ג: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה."

שרה נתנה לו את שפחתה, הוא לא בא אל הגר ואמר לה היי גברת, התינשאי לי? וגם אחרי שהוא בא עליה היא נשארה שפחתה של שרה, כי היא פילגש.

האשה שמנעה בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת ושואלין אותה מפני מה מרדה. אם אמרה מאסתיהו ואיני יכולה להבעל לו מדעתי כופין אותו לשעתו לגרשה לפי שאינה כשבויה שתבעל לשנוא לה.

כמובן לא היה צריך את המקור הזה, זה מובן מאליו. אברהם היה צדיק ולא רשע.

אם תחפש ברמב"ם, תראה שגם היה אסור לאברהם לבוא עליה בכלל. הוא לא קיים מצוות.

ובכלל, המקור שהבאת מדבר על אישה כשרה, ואנחנו מדברים על פילגש, שפחת שרה. אל תשכח שאחרי הולדת ישמעאל הגר נשארה שפחה. והיא בדיוק הייתה כשבויה.

אתה פשוט לא מפסיק.

אתם המזרוחניקים עם התנך בגובה העיניים שלכם (:

לבוא בעל כרחה. (אין שום הלכה שעל שבויה מותר לבוא בעל כרחה. הוא לא הזכיר כאן אשת יפת תואר וזה דיון אחר לגמרי).

הוא מסביר כאילו כך : "הסיבה שכופים את הבעל לגרש זה כי אי אפשר לגרום לאשה שיבוא עליה בעל כרחה. מה היא שבויה?!" (שדרך הגוים לצערינו שבאים עליה בעל כרחה)

שאברהם היה צדיק ולא רשע ולכן זה ברור

על ישראל זה כפשוטו? האם אביגיל שגילתה שוקה והלך דוד אחריה ג פרסאות זה כפשוטו?   האם מקום ששמו קושטא וכולם מדברים שם רק אמת זה כפשוטו? האם אגדות רבה בר בר חנה על ראם בגודל הר תבור שהיה בארץ ישראל בדורו זה כפשוטו? המדרשים הרבה פעמים הם משלים לדברים מאוד עמוקים, כך אומרים רבים מגדולי ישראל בכל הדורות.

רבקה היתה בת 3 הכוונה שהיתה ללא חטא כמו בת 3

לשרה היו עוד לפחות מאות שפחות שהיו יכולות להתחתן עם אברהם

בן זוג.

רבקה מסכימה להתחתן עם יצחק בלי שראתה אותו

לא יודעת.

ככל הנראה.

את דתייה לאומית או חרדית? נמצא לך שידוך

את מחפשת בייניש או ישיבה בוחער?

בעייתי לתת גם לכלב.

יש איסור הנאה.

(בניגוד לנתח בשר חזיר מהתגובה הקודמת)

הלכה א - איסור בישול בשר בחלב | פרק כה - בשר בחלב | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

(כמובן שיש מקורות הרבה יותר קדומים...)

בשר בחלב אסור בהנאה

..

אז היצר הרע מחכה שתיגמר הלוויה?

אם המקוננת הולכת אחר המיטה, אני מניח שזה בפני גברים, אלא אם כן אתה אומר שלוויות של נשים הגברים לא מגיעים.

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.