מבואסת מהמצב בעםאמאשוני

לא יודעת איפה לפרוק את זה,


אחרי שזכינו לנס גלוי של הקמת מדינה, צבא, בית לאומי לעם היהודי בארצנו,

אנחנו פשוט הורסים לעצמנו במו ידינו, האויבים לא צריכים לעשות כלום רק להכין פופקורן ולצפות איך אנחנו פוגעים בעצמנו.

ההיסטוריה חוזרת, אפילו משתמשים באותם ביטויים "שורפי אסמים" אבל הבלאגן רק ממשיך לחגוג.


מבינה שהמלחמה הארוכה מתישה הרבה אנשים, אבל רבאק אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה. זה אמיתי, לא רק סיסמה.


ודווקא בתקופה שנשלח אלינו סיוע משמים בדמות מנהיג המעצמה החזקה ביותר בעולם שנותן לנו גב, ובמקום לנצל כל יום, אנחנו מתבזים בעיניו ובעיני שאר העולם שעוד תמך בנו.


אומרים שהכי חשוך לפני עלות השחר. הלוואי ונראה כמה טוב יש בנו מעל הכל.

והלוואי ונשמע רק בשורות טובות!!


ולסיום נימה אופטימית, זה שלא היו אזעקות עד עכשיו מאף שלוחה איראנית זה לא ברור מאליו, נעצור רגע לומר מזמור לתודה, ולהתפלל להצלחה בכל התחומים בע"ה.

מאזoo

שאני זוכרת את עצמי (30 שנה פלוס) היו פה מחלוקות


גובה האש היה גבוה- בינוני לסירוגין

לא זכור לי שום תקופה שקטה

לכן אין לי ציפייה שיהיה פה יותר טוב


יש אשמים מכל כיוון שמתדלקים את המחלוקות שוב ושוב ושוב

מבינה מאוד את הכאב שלךבארץ אהבתי

זה באמת כואב לראות את הקיטוב, ואת האמירות הקשות. ובמיוחד כשאנחנו עדיין בתוך מלחמה, שבהתחלה היה נראה שכן מצליחה לאחד אותנו ולעורר אותנו מהפילוג הנוראי שהיה לפניה...


זה באמת כואב, ולפעמים גם קצת מייאש. כי מה כבר עוד יוכל לעורר אותנו? כמה עוד נצטרך לעבור עד שנצליח באמת להתאחד ולהיגאל?


אבל מצד שני, אני רוצה גם לנסות לחזק (גם את עצמי).

אני חושבת שבמבט על אפשר לראות שאנחנו כן במקום אחר ממה שהיה פה לפני כן.

קודם כל - אלו שמוחים ועושים את הבלגן נגד הממשלה, יודעים לעשות הרבה רעש ובלגן, אבל ממה שאני מבינה - זה כבר הרבה פחות 'סוחף' ממה שהיה קודם. הרבה מהתומכים במחאה בהתחלה כבר לא באמת נשארו חלק ממנה. התקשורת לא מספיק מראה את זה, כי היא חלק מהמחאה ורוצה לצייר כאילו המדינה הולכת להתמוטט פה מחדש עם כל צעד שנתניהו עושה. אבל הרבה מהציבור כבר לא שם.

(אני לא באמת בקיאה ולא שומעת את כל הציבור. אבל כן יכולה גם במבט שלי לראות את ההבדל העצום בין המחאה שהיתה פה לפני המלחמה כשהיתה מחשבה לפטר את גלנט, לעומת המחאה עכשיו שהיא הרבה פחות מורגשת ועוצמתית).


ואני חושבת שבהרבה מישורים נעשה פה תיקון של מציאות שהיתה מקולקלת במשך הרבה מאוד שנים. וחלק מהתהליך של תיקון הוא הצפה של כל הלכלוך. הרבה דברים שלא היינו מודעים אליהם (או לא מספיק מודעים) פתאום צפים ובולטים לעין. ולא הכל מתוקן מיד, אז זה יותר תחושה שהכל פה מקולקל. אבל למעשה הרבה מהדברים כן כבר מתחילים לעבור שינוי לטובה (החלפת שר הביטחון והצמרת של הצבא, שמשנים את הגישה של הלחימה. ובכלל כל שינוי הגישה מגישת ה'סבבים' שהיתה פה פעם, לגישה שברור שצריך לנצח פה באמת ולא רק לשאוף לשקט של עוד כמה שנים).

וגם המחאה והפילוג, זה בעצם חלק מהתהליך של התיקון. אולי אם לא היה משתנה פה כלום, אז לא היתה מחאה. אבל המציאות היתה נשארת מקולקלת. המחאה זה הביטוי לזה שיש פה דברים שבאמת משתנים. ולצערנו יש את מי שמרגיש שהשינוי הזה מאיים עליו, ולכן הם מוחים ומנסים להילחם בכל הכלים שיש להם.

אז כן, זה כואב לראות ולשמוע את האמירות הקשות שמגיעות בעקבות המצב הזה. אבל בעיני יש פה הרבה טוב שעוד נראה אותו באופן גלוי יותר בעתיד, אבל הוא נוצר כבר עכשיו מתחת לפני השטח.


ועוד משהו קטן -

לצערנו חזר עכשיו השיח של הסרבנות בצבא (גם זה ממש לא באותה עוצמה כמו שהיה אז, אבל כן מצער וכואב שיש עוד שמסוגלים לדבר ככה אחרי מה שעברנו).

אבל מצד שני, אותי זה הצחיק (ולמעשה גם ריגש) שה'עונש' למי שמאיים שלא יתגייס למילואים, זה שמדיחים אותו לצמיתות משירות מילואים.

במבט חיצוני זה נשמע כמו בדיחה. זה כמו שילד יגיד שהוא לא רוצה לעשות את התורנות שלו בשטיפת כלים, אז ההורים יענישו אותו שיותר יהיה לו אסור לשטוף כלים. מבחינתו זה אמוכ להיות פרס ולא עונש.

אבל אני חושבת שזה למעשה מסמל את היופי של עמ"י. שגם מי שמגיע לרמה כזו שהוא מעז להגיד שהוא מוכן לסרב להתגייס למילואים - למעשה כשבאמת צריכים אותו הוא כן רוצה להתגייס. וזה עונש בשבילו אם לא יאפשרו לו את זה...


ומצטרפת אלייך ל'מזמור לתודה'. באמת יש הרבה על מה להודות. ובעז"ה גם הרבה על מה להתפלל. בעז"ה שנזכה לראות את האור מפציע ונראה איך כל מה שאנחנו עוברים זה השלבים האחרונים לקראת הגאולה השלמה בעז"ה...

רק לגבי מילואיםצוףלבוב

לפני כמה שבועות בעיתון בשבע כתבו שרב יורדים מהארץ הם רווקים בני 25-44. כלומר גברים חילונים שלא רוצים לשרת. אז הם פשוט עושים מה שנכון להם מבחינה אישית.

להבדיל אנשים שעושים קמפיין סרבנות זה לא שהם אישית לא רוצים לשרת ,הם רוצים להרוס מערך מילואים , לכן נכון להרחיק אותם מהצבא.

קומוניסטים השתמשו בטקטיקה הזאת לפני מאה שנה במלחמת עולם ראשונה, ניסו לפורר צבא מבפנים, להפסיד במלחמה , לגרום לזעם בעם ואז לעשות מהפכה . תוך כדי גם לחסל אנשים מיותרים במלחמת אחים. דווקא הצליח להם. 

לא יודעת כמה ואיזה תקשורת את צורכת במשך הימיםכתבתנו

אבל מאמינה שיש ערוצים שמחלישים ממש, אז קודם כל חיבוק כדי שתזכרי שיש המון ובלי סוף אהבת חינם.

באמת, יש ערוצים שאפשר ממש לקבל חררה בכל הגוף מאיך שהם מציגים את הדברים וכל מה ששומעים מהם זה עין רעה וחוסר אמון באנושות פחות או יותר.

אבל בעיני, צריך לזכור שמדובר במיעוט די שולי וקולני בצורה חסרת פרופורציות לחלוטין, והאמת (הנעדרת משם) ממש רחוקה מזה. ממש. אינסוף אהבת חינם ולקפוץ לעזרת אחרים גם אם אין, לא היה ולא יהיה עוד קשר בין הנעזר לעוזר, בטבעיות וכמובן מאליו.

ואיכשהו, אני מרגישה שטראמפ לא מתבלבל מהמלעיזים. זה לא משהו חדש בשטח שצץ בימים האחרונים. אולי אפילו להיפך, דוקא מאיך שהוא מדבר ופועל נראה שהוא מבין היטב את התפקיד שלו בתוך הסיטואציה, וכמו שהוא מבין מה נדרש ממנו ככה הוא מבין עד כמה לא צריך להתרגש מכל המצקצקים.

ואני בכלל חושבת שאנחנו כבר אחרי שהאור עלה, ממש לא באותו חושך שלפניו. הישגים וניסים בדרך הטבע שקשה לתאר, ומרוב שהם טבעיים לנו אנחנו אפילו קצת מדלגים מעליהם. אני לא עוצמת עיניים מול העבודה שעוד נדרשת מאיתנו, יש עוד הרבה לפנינו וזה בהחלט עלול להיות קשה ולגבות מחירים. ועם כל זה, בעיני כמה שנדע לומר מזמור לתודה על כל ההישגים, ככה הדרך תהיה קצרה יותר וקבלת ההחלטות תהיה מדויקת יותר ולכן המחירים יפחתו. (ופותחת פה סוגריים שאין לי עניין שיגררו לדיון פוליטי, אבל כמו שאני תופסת את זה, ועם כל חוסר ההבנה שלי בנושא, אני מרגישה שהקבינט הבטחוני כרגע מלא תעוזה ומוביל בדרך חכמה את ההתפתחויות האחרונות, אז על זה אני מרגישה צורך לומר מזמור לתודה, וגם למקבלי ההחלטות. שה' יתקנם בעצות טובות אמן).


וכמו בעצות לזוגות שבאים לטיפול- להתמקד במעשים הטובים האחד של השני, ואפילו לכתוב אותם- כמה כל יום- באיזה רשימה פיזית, ככה תסתכלי ביומיום סביבך, אל תפזלי לתקשורת, תראי כמה המצב בעם יפה ומרחיב את הלב 💜

רק לגבי הסיפא..השקט הזה
טוב נוו.. יש סיבה שאני ערה עכשיו🙈😅
היה גם יום לפני..תוהה לעצמי
בהרגשה שלי יש פה לימודים חשובים בתקופה הזו. באמתתוהה לעצמי
זו באמת תקופה לא פשוטה, יכולה לכתוב לך מה מרים אותי מול המציאות הזו.


קודם כל, בעניין נשיא ארצות הברית- ה מלמד אותנו שהגיבוי מבחוץ הוא לא הדבר החשוב ביותר. הכי חשוב זה לסמוך עליו ולהתחזק בגבורה פנימית בעצמנו. עם כלביא יקום. אם בכל דבר אנחנו מתנהלים לפי מד המצב רוח שלו, איפה ההתחזקות שלנו כעם? אנחנו עם שנועד להנהיג את העולם, לא ללכת אחריו. אם נתבלבל ונחשוב שהוא הסיי החשוב ביותר זה עלול בהזדמנויות מסויימות לבוא לנו בהפוכה.


מה שקורה בעם זה באמת דבר קשה יותר לעיכול, אבל מזמין אותנו להתבוננות פנימית בתוכנו ולהתבוננות על המרקם הפנימי בעם, להבין מה ולמה ואיך. לברר שוב את האמונות ודעות שלנו ולוודא שאנחנו חושבים שזה באמת המקום הנכון.  ממליצה מאוד לשמוע את הדס לוינשטרן מדבר  על זה, יש לה ראיה אמונית אופטימית ובריאה על המציאות. אני מרגישה שזה הפרפורי גסיסה האחרונים של התרבות הזו, שהדור מחפש אמונה ואמת ורגע לפני שהתרבות הזו שוקעת יש לה פרפורי גסיסה. מעבר לזה, ממליצה מאוד לדבר עם אנשים שמחזיקים בדעות האלו ולנסות לשמוע אותם. לא לשכנע או להטיף, לנסות לשמוע ולה ין איזה גרעין אמת כן קיים אצלם. לשמוע את הפחדים שלהם, יש שם המון פחד. ודבר אחרון, כשמסתכלים בנבואות בתנך רואים איך הם קורות לנו מול העיניים. "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר" (ישעיהו).  בסוף גם הטוב יבוא.

רק להגיד שמבינה אותך מאד מאד.קמה ש.

בס״ד


אנחנו ירושלמיים וגם בלי חדשות הרגשנו את הבלגן היטב אתמול. וזה עשה לי משהו לא טוב בלב ומאד החזיר אותי לבלגן של תקופת המחאה נגד המהפיכה המשפטית. באמת הסתובבתי עם מועקה מזה.


מזכירה לעצמי שיש והיו עוד הרבה דברים מצערים, מפחידים, מדאיגים, מוחצים את הלב וכואבים במלחמה הזאת ובכלל - אזעקות, גילוי הזוועות של החמאס, גיוסים, תקופות מילואים ארוכות, חטופים, אבידות, פציעות, פיגועים… הדברים האלה גדולים ועצומים ומשפיעים עלינו, אין מה לעשות. ומה שקורה עכשיו עם המחאות וההפגנות וההצהרות, זה חלק מזה (גם אם אני כמוך מאמינה שיש לזה משקל ממש מיוחד ברמה הרוחנית ובכוח שלנו להגיע או חלילה לא להגיע לניצחון).


אמי מאמינה שעלינו להמשיך למצוא נקודות של חוסן, כי בסוף החברה והעם שלנו מורכבים מאוסף של פרטים כמוני וכמוך.


להוסיף מיקוד בטוב כמו שכתבו לפניי.

להוסיף רגעים של אחדות, פנימה בבית ובמשפחה - וגם במעגלים הרחבים יותר.

להוסיף אהבת חינם ודין לכף זכות כלפי כל חלק בעם.

להוסיף תפילות על העם שלנו.

להוסיף מעשים טובים.

להוסיף אמונה ותקווה שאנחנו מסוגלים להתאחד. כמו שאנחנו מבינות כמה זה קריטי שנאמין בילדים שלנו ובעצמינו, כך להתחזק באמונה בחברה שלנו.

להוסיף ציונים למזכרת של רגעים שאנחנו כן מאוחדים (כמו שגם כתבו למעלה).

וכו׳


בסוף זה בגדול מה שאנחנו יכולים לעשות ברמה האישית שלנו.


אבל בסוף גם - אנחנו יודעים שזה עולם ומלואו - ההשתדלות האישית הזאת!

ושהיא יכולה להרעיד את השמיים ולהוריד לנו את הגאולה השלמה.


ולזכור גם שכמה שזה תלוי בנו בוודאי, יש אחד בעולם שממונה, ובכן, על השלום… אז להשליך גם עליו. ״עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן.״


🫶🏼🇮🇱

כתבת חזק תודה!אוהבת את השבת
תודה יקרה!קמה ש.
אני לא יודעת סטטיסטיקותריבוזום
(הכותרת זה לא מה שהתכוונתי אליוריבוזום
אלא התוכן, שם שיר הבת של קית' סיגל מספרת על שינוי שהיא עברה במהלך המאבק להחזרת הוריה)
ממש ממש מרגש, תודה ששיתפת❤️בארץ אהבתי
מדהים ראיתי את זה אתמולמדברה כעדן.
זה באמת באמת מיוחד!!!!! וכמה להאמין בלומר את האמת בלי לפחוד, ובזכות חגי לובר והאמירה הנחרצת שלו לאורך כל הזמן, שהאיחוד זה מה שחשוב וכל דבר שמביא לפירוד זה האוייב האמיתי.... זה ממש בסוף מה שחולל אצלה את השינוי!!!!


וואו! התרגשתי!שמש בשמיים
מרגש בטירוףרקאני
מרגש ממשפצלושון
דמעות!קמה ש.
אם כבר, אז מוסיפה גם את ילנה טורפנוב המדהימה!!!וואלה באלה


שווה צפייה

ואוו ואווווומדברה כעדן.
מרגש ומרומם ברמות!!!!! 
ממש מרגש!! תודה רבה על השיתוף❤️בארץ אהבתי
וואו, תודה רבה!ריבוזום
באמת כואב מאודרקאני

הכל תהליך של גאולה

תודה יקרות על העידוד!!אמאשוני

העליתן כיוונים ממש יפים,

בע"ה אתעמק בכל כיוון בפני עצמו כדי להתעודד וגם כדי להשפיע טוב.

אני גרה בעיר חרדית ועובדת בעיר חילונית והרגיש לי מכל הכיוונים כאוס, אבל באמת זה לא חזות הכל וצריך גם לבחור מה לשמוע ולראות וגם לבחור להשפיע בעוד מעשה גם אם הוא קטן.

שנזכה!

מבט אופטימי ששמעתי ועוזר לישיפור

באף דור לא הייתה בעם ישראל אהבה ואחווה כמו היום. כל האנשים מכל הזרמים דואגים אחד לשני. ארגוני עזרה הדדית עוזרים לכולם מכל המגזרים.

אם מסתכלים במבט היסטורי זה לא מובן מאליו. בתקופת השופטים היה את פילגש בגבעה ומלחמת אחים. רוב תקופת המלכים היו 2 ממלכות שלפעמים גם רצו לערוך מלחמה, מלחמה ממש, אחד בשני. אפילו התחברו לגויים אחרים כדי להלחם בממלכה השנייה. בתקופת בית שני היו כל כך הרבה כיתות וקבוצות עם מחלוקות נוראיות ברמה של הרג אחד בשני. ושורפי אסמים לא היה ביטוי- אנשים שרפו אסמים של אוכל מתוך ידיעה שאנשים ימותו מרעב כדי שיקבלו את דעתם. היום אין אחד בעם שימנע אוכל ממישהו עני! גם אם הם חלוקים בדעותיהם.

לפני קום המדינה אנשי ההגנה מסרו אנשים מהאצל לבריטים בידיעה שהבריטים יתלו אותם! לעומת זאת היום כולנו דואגים לחטופים בלי קשר למגזר.


אין מה להשוות למה שקורה היום. יש ויכוחים גדולים, יש מחלוקות עצומות. אבל אין שנאה אמיתית פנימית. כשיש יהודי בצרה- כל המחלוקות ו"השנאה" נופלות והאהבה האמיתית הנפלאה מתגלית במלוא עוצמתה.

עודדת אותי ❤️באתי מפעם
מה שמחזיק אותי זה לדעת שעמ''י לא יכול ללכת אחורה, זה תמיד צעד קדימה לכיוון הגאולה. הקב''ה מוביל פה מהלך שגם אם נרצה וגם אם לא - אנחנו בהתקדמות קדימה לגאולה בע''ה ברחמים. 
שמחה לשמוע❤️ תודה!שיפוראחרונה
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומיתאחרונה

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקוריתאחרונה

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️