אם לשכל זה לא מתאים אז חבל להמשיך לדייט שלישי.

מן הסתם זה מהותי לו וזה לא הולך להיעלם. 

תנסי להעלות את זה עוד פעם. אולי אם תכתבי לו יהיה לך קל יותר

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכתבו פה לפניי, אבל ההרגשה שלך מובנת.

תחשבי לבד מה מתאים לך. תחשבי מה היית אומרת לבחור שלא כזה, אם יותר קל לך ככה לדייק לעצמך. אבל בעיקר מה את אומרת לעצמך.

אם הכל חוץ מזה ממש בסדר וטוב, הייתי מנסה עוד דייט אחד ולהגיד לו בדיוק מה אני רוצה, ולראות את התגובה שלו. אם לא, לדעתי מיותר להמשיך.

אלופה שאת שמה לב לזה ולא מדחיקה מעצמך.

בהצלחה!!

תודה רבה❤️

וזה חשוב מאוד להרגיש אנחנו ליד המשודך/כת אם אנחנו לא מרגישים שאנחנו יכולים לדבר כמו שאנחנו ובאמת להביא את עצמנו לפגישה באופן אמיתי שזה אני וככה אני, כמובן שיש את העניין לעשות רושם ומתרגשים וכו' אבל אני מדבר יותר בעומק על להרגיש בסדר שאני מי שאני, בלי צורך לרצות או לתת לה לשמוע מה שהיא רוצה כי זה קצת נורה אדומה

וזה בסדר לא לדעת מה אנחנו רוצים עד הסוף לא קרה כלום, בשביל זה יש את השם יתברך, לדבר איתו ולהשליך עליו הכל הוא מחכה לשמוע אותנו

תודה, עזרת לי ממש

"מהמקום שלי אתה נחשב חילוני" ??

נשמע מתנשא ממש...

לפעמים קשה לשקף בכתב את המציאות...

תשבי עם עצמך, תחליטי איך את רוצה שהבית שלך יראה ואיך את תתנהלי בתוכו. תוסיפי 10% כלפי מעלה (כי בסוף תמיד עדיף שימשוך אותך איתו למעלה ולא שיוריד אותך) ועל פי זה תחליטי אם מתאים לך.

אם בשאר הדברים הוא כן מוצא חן בעיניך - תציגי לו איך את רואה את עצמך בקשר\בבית ותראי אם הוא מוכן לזה.

כלומר, את "כאילו רוצה" (כנראה לא בכל החלקים בנפש) להיות צדיקה, והוא כזה והוא חי את זה. אז בלי קשר אליו זה משקך את הקונפליקט הפנימי שלך.

גרוע מכך - בעצם מה שעשית בפגישה היה לרצות אותו. וכשאת מרצה אותו ואומרת את מה שהוא רוצה לשמוע (שזה חלק אמיתי שלך! אבל לא היחיד) ולא את מה שאת באמת חושבת, אז הגוף שלך מתקומם והדרך שלו להתקומם זה כנראה להדוף את  הקשר ולהגיד לו ביי.

עכשיו - יכול להיות שנכון להגיד לו ביי והוא לא בשבילך. אבל לפני כן את קיבלת ממנו מתנה ואת צריכה לעשות עבודה עצמית עם המתנה הזו. תעשי את הבירור הפנימי שלך, אפשר אפילו לשתף אותו (מה תפסידי? מקסימום הוא ילך) ולעשות את זה איתו אם הוא מבין וזה מתאים לו.

אפשר גם לעשות את הבירור רק על המקלדת, אבל כדאי לעשות אותו. מה אני באמת רוצה?

קצת ארוך, אבל עוזר להסביר מה זה "רצון" ואיך מרגישים אותו ופועלים איתו

יש דברים שאין בעיה שיהיו פערים

אם הוא מקפיד על 3 תפילות ואת לא, זה לא אמור להפריע

אבל יש דברים שמשפיעים על 2 בני הזוג ועל הבית כולו

ושם לא כדאי שיהיו פערים גדולים מידי

לי שיצאתי עם מישהי, היא  ביררה המון על כמה אני לומד תורה וכ וכ

בדייט עצמו היא ניסתה להעלות את הנושא והתחילה להסתבך ואז היא אומרת

"טוב אני פשוט  יגיד מה אני מחפשת ואז תענה לפי זה"

שתיקה.

ני אחד של השני.

אם מישהו שאני יוצאת איתו מתכנן לקבוע לי איך יראה עבודת ה' שלי, זה לא זוגיות שאני הייתי רוצה להיות בו.

הדינמיקה שאת מתארת פה נשמעת לי בעייתית.

אני מחפשת אדם שיש לו שאיפות שדומות לשלי, ועם זאת, מצפה שיהיו פערים כלשהם. בעיני אפשר לחלק את הדברים לעניינים שרלוונטיים לכל אחד בפני עצמו, ודברים שרלוונטיים לבית. 

אם אחד מבני הזוג מחליט להתנהג בצורה מסוימת מבחינה דתית, זה לא הכרחי לדעתי שגם בן הזוג השני יתנהג ככה, ובטח שלא שהראשון יהיה המשגיח של השני בעניין הזה או אחר.

[נניח הוזכר כאן תפילות - וסליחה שאני מקצינה את זה - ממה שאת כותבת אני מדמיינת מישהו שעושה טבלאות מדבקות על הקפדה על תפילות לאשתו - ודי ברור לי שזה משהו שלא עושים. נקודה.]

אבל,

אם הדבר הזה משליך גם על בן הזוג השני - צריך לדעת לדבר על זה, ולראות איך מקבלים החלטה שמתאימה לבית ולשאיפות המשותפות - ולא מתוך מקום שאחד הוא משגיח של השני.

אין לי מושג מהם הנושאים הקריטיים, אבל קחי בחשבון שחיים בנינו אנשים שמלכתחילה או בדיעבד בחרו לחיות בזוגיות עם פערים הרבה יותר גדולים, ויש להם זוגיות טובה ומאושרת.

כלומר:

אני לא חושבת שבהכרח צריך להגדיר מי צדיק יותר או פחות, ושיש מקום להיות בזוגיות עם פערים כאלה ואחרים,

אבל הנקודה היא שצריך לבחון את היחס שלכם אחד לשני. 
השאיפה היא לחיות בזוגיות, לא ביחסים של משגיח רוחני ותלמיד. אם הוא לא מוכן לכבד את העולם הרוחני שלך במקום שאת נמצאת בו היום - לדעתי כדאי לך לחפש משהו אחר...

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!