אם לשכל זה לא מתאים אז חבל להמשיך לדייט שלישי.

מן הסתם זה מהותי לו וזה לא הולך להיעלם. 

תנסי להעלות את זה עוד פעם. אולי אם תכתבי לו יהיה לך קל יותר

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכתבו פה לפניי, אבל ההרגשה שלך מובנת.

תחשבי לבד מה מתאים לך. תחשבי מה היית אומרת לבחור שלא כזה, אם יותר קל לך ככה לדייק לעצמך. אבל בעיקר מה את אומרת לעצמך.

אם הכל חוץ מזה ממש בסדר וטוב, הייתי מנסה עוד דייט אחד ולהגיד לו בדיוק מה אני רוצה, ולראות את התגובה שלו. אם לא, לדעתי מיותר להמשיך.

אלופה שאת שמה לב לזה ולא מדחיקה מעצמך.

בהצלחה!!

תודה רבה❤️

וזה חשוב מאוד להרגיש אנחנו ליד המשודך/כת אם אנחנו לא מרגישים שאנחנו יכולים לדבר כמו שאנחנו ובאמת להביא את עצמנו לפגישה באופן אמיתי שזה אני וככה אני, כמובן שיש את העניין לעשות רושם ומתרגשים וכו' אבל אני מדבר יותר בעומק על להרגיש בסדר שאני מי שאני, בלי צורך לרצות או לתת לה לשמוע מה שהיא רוצה כי זה קצת נורה אדומה

וזה בסדר לא לדעת מה אנחנו רוצים עד הסוף לא קרה כלום, בשביל זה יש את השם יתברך, לדבר איתו ולהשליך עליו הכל הוא מחכה לשמוע אותנו

תודה, עזרת לי ממש

"מהמקום שלי אתה נחשב חילוני" ??

נשמע מתנשא ממש...

לפעמים קשה לשקף בכתב את המציאות...

תשבי עם עצמך, תחליטי איך את רוצה שהבית שלך יראה ואיך את תתנהלי בתוכו. תוסיפי 10% כלפי מעלה (כי בסוף תמיד עדיף שימשוך אותך איתו למעלה ולא שיוריד אותך) ועל פי זה תחליטי אם מתאים לך.

אם בשאר הדברים הוא כן מוצא חן בעיניך - תציגי לו איך את רואה את עצמך בקשר\בבית ותראי אם הוא מוכן לזה.

כלומר, את "כאילו רוצה" (כנראה לא בכל החלקים בנפש) להיות צדיקה, והוא כזה והוא חי את זה. אז בלי קשר אליו זה משקך את הקונפליקט הפנימי שלך.

גרוע מכך - בעצם מה שעשית בפגישה היה לרצות אותו. וכשאת מרצה אותו ואומרת את מה שהוא רוצה לשמוע (שזה חלק אמיתי שלך! אבל לא היחיד) ולא את מה שאת באמת חושבת, אז הגוף שלך מתקומם והדרך שלו להתקומם זה כנראה להדוף את  הקשר ולהגיד לו ביי.

עכשיו - יכול להיות שנכון להגיד לו ביי והוא לא בשבילך. אבל לפני כן את קיבלת ממנו מתנה ואת צריכה לעשות עבודה עצמית עם המתנה הזו. תעשי את הבירור הפנימי שלך, אפשר אפילו לשתף אותו (מה תפסידי? מקסימום הוא ילך) ולעשות את זה איתו אם הוא מבין וזה מתאים לו.

אפשר גם לעשות את הבירור רק על המקלדת, אבל כדאי לעשות אותו. מה אני באמת רוצה?

קצת ארוך, אבל עוזר להסביר מה זה "רצון" ואיך מרגישים אותו ופועלים איתו

יש דברים שאין בעיה שיהיו פערים

אם הוא מקפיד על 3 תפילות ואת לא, זה לא אמור להפריע

אבל יש דברים שמשפיעים על 2 בני הזוג ועל הבית כולו

ושם לא כדאי שיהיו פערים גדולים מידי

לי שיצאתי עם מישהי, היא  ביררה המון על כמה אני לומד תורה וכ וכ

בדייט עצמו היא ניסתה להעלות את הנושא והתחילה להסתבך ואז היא אומרת

"טוב אני פשוט  יגיד מה אני מחפשת ואז תענה לפי זה"

שתיקה.

ני אחד של השני.

אם מישהו שאני יוצאת איתו מתכנן לקבוע לי איך יראה עבודת ה' שלי, זה לא זוגיות שאני הייתי רוצה להיות בו.

הדינמיקה שאת מתארת פה נשמעת לי בעייתית.

אני מחפשת אדם שיש לו שאיפות שדומות לשלי, ועם זאת, מצפה שיהיו פערים כלשהם. בעיני אפשר לחלק את הדברים לעניינים שרלוונטיים לכל אחד בפני עצמו, ודברים שרלוונטיים לבית. 

אם אחד מבני הזוג מחליט להתנהג בצורה מסוימת מבחינה דתית, זה לא הכרחי לדעתי שגם בן הזוג השני יתנהג ככה, ובטח שלא שהראשון יהיה המשגיח של השני בעניין הזה או אחר.

[נניח הוזכר כאן תפילות - וסליחה שאני מקצינה את זה - ממה שאת כותבת אני מדמיינת מישהו שעושה טבלאות מדבקות על הקפדה על תפילות לאשתו - ודי ברור לי שזה משהו שלא עושים. נקודה.]

אבל,

אם הדבר הזה משליך גם על בן הזוג השני - צריך לדעת לדבר על זה, ולראות איך מקבלים החלטה שמתאימה לבית ולשאיפות המשותפות - ולא מתוך מקום שאחד הוא משגיח של השני.

אין לי מושג מהם הנושאים הקריטיים, אבל קחי בחשבון שחיים בנינו אנשים שמלכתחילה או בדיעבד בחרו לחיות בזוגיות עם פערים הרבה יותר גדולים, ויש להם זוגיות טובה ומאושרת.

כלומר:

אני לא חושבת שבהכרח צריך להגדיר מי צדיק יותר או פחות, ושיש מקום להיות בזוגיות עם פערים כאלה ואחרים,

אבל הנקודה היא שצריך לבחון את היחס שלכם אחד לשני. 
השאיפה היא לחיות בזוגיות, לא ביחסים של משגיח רוחני ותלמיד. אם הוא לא מוכן לכבד את העולם הרוחני שלך במקום שאת נמצאת בו היום - לדעתי כדאי לך לחפש משהו אחר...

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.