שתפו מה הדבר ההכי מיוחד מבחינה דתית שעשיתם?כְּקֶדֶם

אני אתחיל

עשיתי הרבה נראלי אבל מה שעולה לי כרגע זה

שבפטירה של הרב קנייבסקי זצ"ל, לא הייתי כזה עצוב אבל מה שהקפיץ אותי מהמיטה עם רצון ללכת להלוויה הייתה הידיעה שיש שם קרוב ל800 אלף איש. והחלטתי לנסוע לבני ברק ולהיות בהלוויה רק כדי לברך את ברכת חכם הרזים. אני יודע שלפי הרבה מהדעות זה בעייתי, אבל עשיתי את זה וזה הרגיש מדהים. ניגשתי ל10 חרדונים אמרתי להם להפסיק לדבר שניה כי יש לי ברכה מיוחדת לברך והם סתמו והסתכלו עליי כמו חייזר. ואז ברכתי ורובם היו בשוק רק 3 מהם בערך ענו

היה נחמד להיות שם מלא הסתכלו כי הייתי כמעט היחיד שלא חרדון. אה וגם חטפתי משם תקורונה לראשונה

השתחוותי בהר ה'ימח שם עראפת
באמת מיוחדקעלעברימבאר
זה לא כרת?פשוט אני..
האם חשקה נפשך להיות קרבן עולה?ימח שם עראפת
אם תתחצף אתה תהיה תהיה קרבן עולה ויורדפשוט אני..
כלומר תרד למצב 2 🤭
ימח שם עראפת
מצידי אני אעשה גם סמוך-קום
לא, אם זה באמת הר הבית - זו מצווההסטורי
בכל מקום אחר, אם זה על אבן זה לאו דאוריתא, אבל לא כרת.
^-^ טוב לשמוע שגם אתה מהנורמליםימח שם עראפת
אבל נקרעה לו הציציתפשוט אני..
היי, אל תהפוך את כולם לבעייתיים כמוך!ימח שם עראפת
רק אומר לאלה שלא עולים כמונידורין השמיני

שאם אני לא טועה הרב צבי יהודה אסר לעלות לא מחשש כרת כי מותר לעלות להר הבית טמאי מתים 

אלא מחשש שאנשים יבואו לזלזל בהר הבית ואנשים שלא בקיאים בהלכות יעלו שלא מספיק בטהרה

ייתכן, אבל האם אינך מבין את האבסורד שבדבר?ימח שם עראפת
לא מדוייק בכללהסטורי

הרב צבי יהודה בהחלט דיבר (לפי אין ספור עדיויות) על חשש כרת.
 

איננו יודעים היכן בהר ממוקם מחנה שכינה, שהנכנס אליו בטומאת מת - חייב כרת. איננו יודעים את גבולות החיל שהכניסה אליו לטמאי מת אסורה לכה"פ מדרבן (ויש ראשונים שמשמע מדבריהם שמדאוריתא).

לכל ההר אסורה הכניסה לזבים ואף אם נאמר שלא מצויה היום זיבה - גדולי ירושלים חששו לדברי החזון נחום, שגזירת חז"ל על עמי הארץ שהם כזבים, כוללת אותנו שאין לנו מסורת בזה.

 

בעצם, איננו בטוחים גם איזה מהשטח שבין הכותל הצפוני לדרומי, הוא באמת 'הר הבית' שאמור להיות רק חמש מאות אמה ויש ראיות לכאן ולכאן.

 

ממילא גם המשתחווים - אם ברור להם שזה ההר, הם מקיימים מצווה. אבל כל עוד שזה ספק, הם בספק איסור דאוריתא.

זה לא משנה יש מקום שבו לדעת כול הדעות מותרדורין השמיני

להיות

ולגבי טומאת זב צריך לטבול לפני שאתה עולה ואז אתה נטהר

לא נכוןהסטורי
כלומר, תגדיר 'כל הדעות'.


כל העולים להר הבית מתעלמים* מדברים ברורים של הכפתור ופרח (מרא דהלכתא בענייני זיהויי המקומות בארץ ישראל) שהשערים שאנו רואים בכותל הדרומי הם שערי חולדה.


עיין בדברי הציץ אליעזר בקונטרס הארוך בעניין בתחילת כרך י'. דבריו קרובים לדברים ששמענו בע"פ ממורי ורבי מרן הגר"א שפירא זצ"ל ומתאימים מאוד לדברים בכתב ובע"פ שנאמרו בשם הרב צבי יהודה.


*או מתרצים בתירוצים מאוד דחוקים ואשינויי ניקום ונסמוך?!

הו לא, כל העולים להר הבית ממש לא מתעלמים ממנו.ימח שם עראפת

"מרא דהלכתא"? מושג חדש שאני לא מכיר? אני לא ת"ח גדול, אבל את המושג הזה אני לא מכיר.

ומי קבע בכל אופן, שהוא "מרא דהלכתא בעינייני זיהוי המקומות בארץ ישראל"?! אתה?!


הא לך מאמרו של הרב עזריה אריאל שליט"א, שמבאר את דברי הכפתור ופרח. אילו היית לומד את דברי הכפתור ופרח, היית מגלה שמשהו לא מסתדר שם. הרב עזריה מסביר זאת במאמרו הקדוש.

שיטת הכפתור-ופרח בזיהוי מקום המקדש – ספריית אסיף


החוצפה שלך לקרוא לתירוץ דחוק, נובעת מהבורות שלך. כן, אשינויי ניקום ונסמוך, ממש כפי שאנו סומכים על הגהות הב"ח.

וחוץ מזה, שאתה הפכת את הכפתור ופרח לבר סמכא הבלעדי בנושא, הוא ממש לא היחיד שעסק בזיהוי מקום המקדש.

אנחנו ממש לא סומכים רק על השינוי הזה, אלא על מסורת ירושלמית לגבי מקום המקדש, כפי שכותב הרדב"ז, שללא ספק הכיפה היא מקום קודש הקודשים.

סליחה, ציונים תחלק למישהו אחרהסטורי
'מרא דהלכתא' זה ממש לא מושג חדש. רק לעמי הארץ שכמותך זה מושג חדש.


אותו רדב"ז שכותב על כיפת הסלע, גם כותב שאסור להכנס ללא ספק לכל צד דרום. לכן גם הרב גורן עצמו כתב שעל תשובת רדב"ז אי אפשר לסמוך.


הטענות על 'מסורת' לגבי כיפת הסלע ממש לא פשוטות.


הפשט הפשוט לפי הכפתור ופרח, כפי שגם הרב עזריה כותב בתחילת מאמרו, היא שכל 'הר הבית' האמיתי, הוא מהכותל הדרומי ות"ק אמה צפונה ולא צריך לתרץ בדוחק רב את זיהויו לגבי שער שושן. מתאים כמו כפפה ליד לזיהוי של טוביה שגיב שטוען שהמקדש עמד דרומה מהמקובל.

אני סולח, ואחלק ציונים למי שארצה.ימח שם עראפת

אכן, בור ועם הארץ אני. אולי תואיל בטובך להחכימני ולשלוח מקור בו מוזכר המושג "מרא דהלכתא"?


הרדב"ז כותב שאסור להיכנס להר הבית בצד דרום?! הבל ורעות רוח.

הרב גורן אומר שאי אפשר לסמוך על תשובת רדב"ז?! תביא מקור ונראה מה בדיוק אומר רבנו גורן בנושא.


הטענות על מסורת אולי לא פשוטות לך, אבל אנחנו רואים שהרדב"ז ללא ספק ידע שכיפת הסלע היא מקום המקדש, ולא רק הוא.

הרדב"ז לא ממציא את זה מעצמו, הוא מסתמך על העובדה הפשוטה שידועה לאנשי ירושלים, כמו שהם יודעים שזה הר הבית, כך הם יודעים שזהו מקום המקדש. איך בדיוק? מסורת.


הפשט הפשוט הוא שאילו היית מבין מה שאתה מדבר, היית שותק.

הפשט הפשוט הוא שהכפתור ופרח לא דייק. תגיד מה שתרצה, הבאתי לך את מאמרו של הרב עזריה שליט"א, וקושיותיו על הכפתור ופרח נכוחות. הוא יתרץ אותן יפה, עליך קשה אפילו יותר.


אתה טוען שאדריכל טוביה שגיב מתאים לכפתור ופרח? איך בדיוק, אשמח להבין.

והניחא, נניח שלפי הבנתך בכפתור ופרח הוא מתאים.

קושיות מהמציאות. פסגת ההר נמצאת בכיפת הסלע. אדריכל טובייה שגיב טוען שהמקדש לכאורה נבנה בצלע ההר.

עוד דבר, אדריכל טובייה שגיב טוען שהמשנה במידות, הר הבית היה ת"ק על ת"ק, רובו מן הדרום וכו' - רובו מן הדרום- לא רובו של הר הבית, אלא רובו של המקדש, כפי שאומר רבנו שמעיה. יש לציין שרבנו שמעיה כותב בפירושו כי "ליבו מגמגם בדבר". ולא סתם. שאר המפרשים אומרים בפשטות שהמשנה מדברת על הר הבית, כפי שעולה מההקשר. מלבד העיוות הזה, אני נותן לך שיעורי בית. קח בבקשה דף, ושרטט עליו ריבוע ת"ק על ת"ק. כעת, נסה למקם בתוכו את המקדש והעזרות, על פי ארכם ורחבם, כשהם משוכים ממערב למזרח.

נסה למקם את המקדש רובו מן הדרום. שני לו מן המזרח. שלישי לו מן הצפון..? אוי נתקענו. מיעוטו מן המערב? שמע, לא עובד.

אנא, אל תכליל.ימח שם עראפת

זה שאתה לא יודע לא אומר שכולם לא יודעים.


לגבי זיבה, אני מציע שתעיין בחז"ל, כמה קשה להיכנס למשבצת זב. הטענה שאין לנו מסורת על זיבה היא נחמדה, אבל היא לא קבילה. חז"ל נתנו סימנים כדי לדעת מהי זיבה, והראשונים והאחרונים ידעו מהי. יש טענה שבעקבות האנטיביוטיקה נעלמה הזיבה מן העולם, מכיוון שעד שהופיעה ידעו כולם מהי זיבה.

ובכל אופן, הטענה הזו מגוחכת, לומר שכל עם ישראל בחזקת זבים, כשכידוע זיבה נגרמת מחמת ניאוף וכו'.

ובכל אופן, כדי לגזור על כלל העם שאנו בחזקת זבים, צריך סמכות, ואין לרבנים שליט"א סמכות כזו, והם גם לא תיקנו.

ואם אתה רוצה לומר שאנחנו בכלל עמי הארץ, יחולו עלינו כל שאר דיני עם הארץ. אסור להשאיל אחד לשני כלים בשביעית, אסור לסמוך על מעשרות. בקיצור, כל הני ליכא.

אתה לא יכול סתם להמציא שאנחנו לא בקיאים במשהו, כשמלכתחילה אתה רואה שלא אמורה להיות בו בקיאות, זה לא שרוב העם אמורים להיות זבים, גם בחז"ל משמע שזו הייתה טומאה ממש נדירה.


שוב, אל נא תאמר שאיננו בטוחים. אמור שאתה אינך בטוח, כי אינך בקיא ואינך יודע.


יאמר לי מר, עד שאתה מקשה על הר הבית, ציצית יש לך? תכלת אתה מטיל בה? מכיוון שאם לא, לדידך אתה ספק מבטל עשה בכל יום, ולדידי, אתה בוודאי מבטל עשה בכל יום.

אני לא המצאתי כלוםהסטורי
זו גזירת חז"ל. לרב גורן היה תירוץ לדברים, אבל סברא של החזון נחום, שנפסקה להלכה בציץ אליעזר, יביע אומר, מנחת יצחק ועוד מגדולי ירושלים (בע"פ שמענו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל) זה ממש לא המצאה שלי.
אולי זו לא המצאה שלך, אלא של מישהו אחר.ימח שם עראפת

אולם אי אפשר להרחיב את גבולות הגזירה ללא סמכות.

לגזור על כולנו שאנחנו עמי הארץ, זה משהו שצריך סמכות בשבילו.

על כל פנים, אשמח למקורות כדי לראות מה נכתב.

לא יודע איך אתה מודד נורמלייםהסטורי
אני לא עולה להר בכלל עד שיתבררו הגבולות בו כראוי.
תודה על חלוקת הציונים...הסטורי
פשוט שאיסור כרת, יש רק במחנה שכינה = המקדש והעזרה. מי שטוען אחרת הוא עם הארץ.


כן לפי רוב ככמעט כל גדולי ישראל, אין לנו אפשרות לברר היום את הגבולות בתוך ההר. מי שרוצה לסמוך על המיעוט, שיסמוך, אבל שיקפיד על מה שהם מורים.


הכי מביך אנשים שמנפנפים ברב גורן, אבל נכנסים צפונה משער המוגרבים, או מנפנפות ברב ליאור ועולות למרות שהוא אוסר לחלוטין על נשים לעלות.

בשמחה רבה.ימח שם עראפת
כן, זאת ללא ספק. מאד מצער שאתה מכנה את הרב עובדיה עם הארץ, מכיוון שבמו עיניי ראיתיו בסרטון, אומר שאסור לעלות להר הבית, כי זה כרת.


אני לא יודע מה זה גדולי ישראל, מה סמכותם, ומי שמם. אני יודע מי הוא הקדוש ברוך הוא, מה סמכותו, ומה הוא ציווה עליי לעשות.


הכי מביך אנשים שחושבים שהם חכמים גדולים, ואומרים שטויות בקצב. שכן לדעת הרב גורן אין בעייה להיכנס צפונה לשער המוגרבים. ודעת הרב ליאור היא שמותר לנשים לעלות, אין כל סיבה שיהיה אסור להם, בדיוק כמו שלגברים מותר, אך כפי שהוא כותב בשו"ת דבר חברון, מוטב שלא להורות היתר גורף בנושא, מסיבות שונות, שלדידי אין להם בסיס.

המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתוהסטורי

אל תעשה את עצמך מטומטם.

לרב עובדיה יש תשובות שכתב בנושא, בוודאי שהוא לא סבר שמי שדורך בנקודה אחת עבר על כרת. לא יודע לאיזה סרטון אתה מתייחס, אבל פשוט שכוונתו שם שעלול להגיע לכרת.

איך אתה יודע איפה עמד המקדש במדויק?קעלעברימבאר
על פי המסורת שכיפת הזהב הינה מקומו.ימח שם עראפת
זו מסורת ברורה? ואיך אתה יודע עם המזבח היה שם אוקעלעברימבאר

קודש הקדשים? ואיך אתה יודע כמה זה אמה?

מה זו מסורת ברורה?ימח שם עראפת

האם המסורת שהר הבית נמצא בין החומות האלה ברורה? כי אם כן אז גם המסורת הזו ברורה.

כמובן, זו לא הסיבה היחידה שהמקדש ודאי היה שם, אבל המסורת היא חלק חשוב.


אין לי כוונה לפרוש כרגע את כל המהלך בתגובה בודדת, זה ארוך וזה לא יהיה קריא. תחפש בגוגל, אם אתה צריך הפניה למאמרים אשלח לך.

לא כל יום זוכים לכרת, אשריך!נתניסט
מממפתית שלג

ברכת החמה?

מניח שיש כמה משמעויות למיוחד, אם נלך על חריג/חד"פנעים להכיר 100

צמתי צום בכורות ולא סמכתי על הסיום -  כדעת מרן הרב זצל שנדפסה בעולת ראיה.

אבל רק פעמיים, אחכ כבר השתתפתי בסיום מסכת.


אולי גם שהייתי לבד בקבר של הנתיבות שלום, ורבני מרכז הרב לדורותם.. היה מיוחד במובן אחר של המילה.

וואוו. איך תחושה של ליל סדר כזה?קעלעברימבאר

ומי שצם אוכל מספיק לפני מגיד שלא יהיה כל כך רעב?

...advfb

לימוד בחברותא עם חבר טוב. לפעמים הולך יותר בקלות ומבינים לפעמים הולך קשה ונגררים לדיבורים.

אך יש משהו מאוד מיוחד בעיני שחברות טובה מתרכזת סביב עניינים שבקדושה.

בי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים" (אבות ד', י"א)

כשיהודים מתכנסים למטרה ניצחית האסיפה שלהם נעשת בעלת משמעות מיוחדת מאוד שמחברת אותם במשהו שלא יכול להפרד.

אולי התפללתי תפילת נעילה, אבל לא משהו מיוחד,כל שנהקעלעברימבאר

לא יודע... זה הדבר הראשון שעלה לי לראש. לא עלה משהו אחר כרגע

משום מהקעלעברימבאר

הדבר הראשון שעלה לי לראש זה סתם טיול בארץ ישראל.   עכשיו גם ליל סדר עולה.

 

אבל לא עולה לי משהו שפעם בחיים הרגשתי שזה הדבר הכי מיוחד. אני מניח שלהתחתן בעתיד זה הדבר הכי מיוחד מבחינת הקודש שיכול להיות.

 

אולי יש עוד משהו אבל לא עולה לי כרגע

...כְּקֶדֶם

להתחתן במובן של חופה

או הדבר שעליו פטורים מק"ש?

ימח שם עראפת
לימא ההוא גברא סבירא ליה כרבי יהודה?
רק לי ה'חרדון' שלך נשמע אנטישמי במיוחד?אונמר

מה נטרק.

בתור ניאו נאצי אני לא חושב שזה אנטישמי במיוחדימח שם עראפת
נסי ז'ידון מלוכלך, יותר טוב.
אם את מתכוונת לתמונהקעלעברימבאר

אז דווקא היה חמוד מאוד

לא,ימח שם עראפת

@כְּקֶדֶם שליט"א כתב בפתיחת שרשור זה את המילים "חרדונים" ו"חרדון"

ומסתבר שהדלת נטרקה ועל כן הניצוץ היהודי של @אונמר שליט"א התעורר לחיים במלוא עוזו ומחה בתוקף על האנטישמיות הזו.

אך אל דאגה, מורנו @כְּקֶדֶם שליט"א לא התכוון להרע, זהו כינוי חיבה מבחינתו, לא כינוי גנאי. על כן מרת @אונמר שליט"א, הסירי דאגה מליבך, @כְּקֶדֶם אינו אנטישמי.

אך אם חשקה נפשכם במחיית עמלק, ניצב לפניכם אנטישמי למהדרין, אני בכבודי ובעצמי מעוניין להשמיד את האנושות ובתוכה כמובן את הגזע היהודי וגם את העם היהודי, כאמור.

זה מזכיר את הגמרא על הילדים שעשו הלוויה לחגבקעלעברימבאר

אני מדמיין הלוויה עם הרבה חרדונים (אני מתכוון החיה. אני יודע שכאן הכוונה למשהו אחר).

 

ואגב צריך לעשות ציור של החיה חרדון שהוא דתי לאומי - חרדונדל"י (ראשי תיבות של חרדי ונאו דתי לאומי).

 

או ציור של חרדון ניצב ליד חרדל מצוי (החיה ליד הצמח) כאשר החרדון חרדי והחרדל חרדלניק.

 

אגב באלול אפילו חרדונים שבמדבר רועדים

זו שפה צינית אך נראה לי שהכוונה לא היתה רעהadvfb

סוג של "הומור עצמי", ככה נשמע לי

אפשר להבין את חוסר החיבור לכך.

מה זה חרדוןדורין השמיני
טעיתקעלעברימבאר

הבאת קישור לערך על חרדוניים שזה משפחה ולא סוג ספציפי.

משפחת החרדוניים מכילה את הסוגים: חרדון מצוי, חרדון לייט, חרדון מודרני, חרדון שבבניק, חרדון ליטאי, חרדון אמריקאי, חרדון מזרחי, חרדון ספרדי, חרדון הפסים, חרדון שחור כיפה, חרדון החסידים וחרדון קצר פאות.

משפחת החרדוניים נמצאת בתוך מחלקת החרדונאים, שכוללת גם את משפחת החרדלוניים ומשפחת הדתילוניים

לא מצחיק בכללבאנגי
עבר עריכה על ידי באנגי בתאריך כ"ז באדר תשפ"ה 3:47

.

הגה - ויש חולקים.ימח שם עראפת
לא מצחיק אותך, כי אתה חרדי, ולא נאה לך שצוחקים עליך. מעניין מה הייתה דעתך בישיבה כשהריצו בדיחות על מזרוחניקים.
קשיא, איך דווקא הגהותקעלעברימבאר

האשכנזים הם המצחיקות?

(גילוי נאות, כותב שורות אלו הוא אשכנזי)

אגב, כשאני נתקל בחרדים כמוך אני הופך לאנטישמי.ימח שם עראפת
נראה הכי טוב שתתעלם מתגובות ארסיות על שנאת חרדיםקעלעברימבאר

ולא תגיב אליהם (לא התכוונתי להודעות שלי, שהיו בהומור עצמי).

סתם חבל על הזמן שמתבזבז, פשוט להתעלם

אני יכול להגיב ארסי גם אבל בוחר שלא לנהוג כן כלפיבאנגי

אחיי, גם אנו חלוקים עמוקות.

זו הבחירה הכי טובה. יישר כח! חוץ מזהקעלעברימבאר
אני מקווה שלא נעלבת ממה שכתבתי (ראה הסברי לעיל בתגובות האחרות)


@באנגי

אתה יכול לבחון אותיבאנגי
תבקש ממני משהו ארסי על אחד מאויבנו, ואפצלח לך אותו
אני מאמין לך. אניקעלעברימבאר

מקווה שלא נעלבת אבל ממה שכתבתי

@באנגי

אל תתנצל כ’’כ הרבה אתה אחלה גברבאנגי
צחקתי ממה שכתבת, באמת מוכשר לאלללה, אבל כנראה בחינוך שאני קיבלתי יש גבולות עד כמה להשתמש בהומור. 
תודה אצל חסידים זה אחרת?קעלעברימבאר
לא חושב, יותר ענין של חריפות פולנית עוקצנית כזובאנגי
די די מספיק לריבקעלעברימבאר
לא אמרת שאתה רוצה להשמידקעלעברימבאר
להרוג ולאבד את כל העולם בכל מקרה? 🤔
צחקתי באותה נשימה גם על דתיים לאומיים, אל תעלבקעלעברימבאר
זה היה בדיחה פנימית והומור עצמי, על תמונה שהיתה בפורום של הבעל חיים חרדון שנראה כחרדי, אז עשיתי מזה בדיחה. צחקתי באותה תגובה גם על דתיים לאומים (חרדלוניים ודתילוניים) אז זה לא משהו אישי נגד החרדים או נגד מגזר כלשהו
אני חושבבאנגי

שהרב קוק באהבתו הגדולה לעם ישראל, ובהשקפתו שכל יהודי הוא קדוש, לא היה רווה נחת מלראות את תלמידיו האידאולוגיים לועגים למגזר חשוב בעם ישראל

האמת שגם אני צחקתי מהכישרון, לא מהתוכן.. בכל מקרה אני לא אגיב לך באותו סגנון לעגני (נניח ’’דתון מעורב סניפי’’ וכו’).

דווקא אהבתיקעלעברימבאר

את דתילון מעורב סניפים.

אגב הוא נחלק לשני תתי מינים -

דתילון מעורב לכתחילאי ודתילון מעורב בדיעבדי

הלכתחלאי הוא זן רב-שרלוניבאנגי
אני רואה שאתה בקיא בנבכי המגזרקעלעברימבאר
זו מומחיות למזרוחניקולוגיה
ויש גם את גם אתבאנגי
דתילון מור-הרי, ודלדל הר עציוני
הזכרתי אותםקעלעברימבאר
אגב מי קבע את ה’’קו’’ של ’’ישיבות הקו?’’ ר’ דרוקמ?באנגי
הקוקעלעברימבאר

זה הישיבות שקשורות להר המור ולרב טאו ולרבנים דומים.

הרב דרוקמן זה נחשב "מרכז" (שם יש יותר מגוון אז יש שוני גדול בין רבני מרכז השונים. 

 

גם הרה"ג חיים דרוקמן זצ"ל וגם הרה"ג דב ליאור שליט"א נחשבים בזרם מרכז, לדוגמא.

 

 בסוף מרכז זה כינוי לכל הרבנים תלמידי הרב קוק שלא בזרם הר המור)

מעניין.. הרב טאו תלמידיו כמעט חרדים גמוריםבאנגי
אני רואה אותם עם נוקיה, לא סמארטפון
זה לא הופך אותם לחרדיםקעלעברימבאר

בסוף לכולם היה נוקיה לפני 15 שנה. 

הם פשוט החליטו להשאר נורמלים ולא להשתגע כמו כל העולם עם הסמרטפון הממכר

שמע בציונות הדתית קיים ערך גדול של הפצהפתית שלג

כל אחד לאן שפנה. זה שהרב נריה עמד בראשות בני עקיבא ורב אברום עמד בראש מרכז הרב, לא בהכרח עושה את האחד חרדי יותר מהשני. (למרות שזה גם יכול להיות) זה אומר בעיקר שהם פנו לקהלים שונים.

כנ"ל בנוגע לראשי ישיבות הסדר ומכינות.

לדוגמה בהר המור וחומות ירושלים יש המון עם נוקיות והרבה אברכים, אבל לעומת זאת בישיבת שבי חברון, בישיבה גבוהה בתל אביב, בגבעת אולגה, במכינת עוצם, בישיבת עטרת כהנים, מכינת עטרת כהנים וכו' שהן קשורות במידה מסוימת להר המור או לדרכה, תראה הרבה יותר סמארטפונים, תספורות, מותגים, ועוד, כל אחת לפי עניינה. וזה לא בגלל השקפףת ראש הישיבה, אלא בעיקר בגלל סגנון התלמידים.

כנ"ל הרב דרוקמן. שהשקפותיו וערכיו היו ברורים מאוד, ופשוט החליט להקים ישיבת הסדר ולא גבוהה או כולל, ישיבה תיכונית ופנימיה צבאית ולא ישיבה קטנה. ולא בהכרח כי הוא התנגד לסגנון אחר, אלא כי זה הצורך שהוא ראה במקומו.

אגב, איך שהרב צבי יהודה גידל ת"ח גדולים ושלח אותם להנהיג קהילות בכל רחבי הארץ זה תרם ותורם המון להגדלת והחזקת התורה ברחבי ההתיישבות בארץ. כמו כן להחזקה הפיזית בארץ.

לי זה מזכיר את הנהגת תלמידי הבעש"ט, ובדור האחרון את הנהגת הרבי מליובאוויטש.


זיע"א

אגבפתית שלג

תיכנס לכמעט כל ישיבה בציונות הדתית (בעיקר גבוהה, או הסדר-גבוהה) ואתה תידהם מהמרחב שבין תלמידי שיעור א' לבין האברכים והתלמידים המבוגרים יותר.

להבנתי זה ממש מכוון- להציב את כולם באותו בית מדרש, גם אם כל אחד בתוכנית לימוד שונה.

מענייןבאנגי
אם כבר הזכרת את הרב נריה, הצדיק זצ’’ל, אדם בעל שאר רוח, קראתי ראיון איתו לא זוכר איפה שהוא ממש מיצר על התערובת בסניפי בני עקיבא, ואמר מפורש שלא לכך התכוון כאשר הנהיג את התנועה
אכן, זו אמת לאמיתה.ימח שם עראפת

תהיתי אם לומר לך זאת, אבל העדפתי לעקוץ בחזרה ולא להתחסד.

מלבד זאת, יש לציין שמעז יצא מתוק. בתקופה שלפני ארבעים שנה עובדת היות התנועה מעורבת סחפה אליה את רוב הנוער, ואמנם זה לא אידיאלי שחבר'ה צעירים ישהו במעורב, אבל הם ספגו שם ערכים שהשאירו אותם דתיים, וחיזקו אותם, וכשגדלו, היו ברמה דתית גבוהה יותר מאלה שלא היו בתנועה, שרבים מהם נטשו את הדת.

אני מכיר אישית זוגות נפלאים שיצאו מהתנועה, דוסים כאלה שלא היית מאמין שבצעירותם היו בבני עקיבא.

היום באמת הרבה סניפים של בני עקיבא נפרדים, אלו שלא אכן חבל, אולם המגמה הדתית הכללית היא שלא לאפשר סניפים מעורבים.

לא לחינם הוקמו תנועות אריאל ועזרא.

הציבור אינו אותו ציבור שהיה לפני ארבעים שנה, עת היה הציבור בצעדיו הראשונים וההססניים. הרמה הדתית הכללית עלתה, נפתחו ישיבות ואולפנות רבות, והנוער הפך לדוס יותר.

ממה שאני נתקלתיבאנגי

ראיתי בני נוער דוסים, אבל לא יכולתי לומר שהם הרוב כי ראיתי הרב שאינם דוסים.

אני חושב שאתם צריכים להפסיק לטמון ראש בחול.

אני חושב שקשוט עצמך תחילה.ימח שם עראפת
המגזר ממש לא טומן ראש בחול, יש המון כנסים בנושא, דנים בזה כל הזמן ומנסים למצוא פתרונות לכל בעיות המגזר.
במאה שנות בנ’’ע עוד לא נמצא פתרון..באנגי
לא, ידידי.ימח שם עראפת
בשנותיה הראשונות של התנועה, הכל היה בעייתי. מי שהיה מחוץ לתנועה, בחו"ל- התבולל, בארץ- התפקר. המגזר לא היה חזק אז, הוא היה חלש, והחילונות הייתה קורצת מאד. השומר הצעיר, הצופים, היו מפתים מאד.


הפיתרונות נמצאו, אתה פשוט מסרב להבין מהם. הוקמו התנועות הנפרדות עזרא ואריאל, והוקמו סניפי בנ"ע נפרדים.

אריאלבאנגי

הכי טובים, בעזרא הרוב בסדרנאבל עדיין יש בעיות כפי שראיתי בעיני אם כי פחות, בנ’’ע הכי גרוע, טוב לשמוע שיש סניפים נפרדים

אתה אומר את כל זה מהכרות רבת שנים עם המגזר?ימח שם עראפת
לא, מהיכרות עם כמה מבני המגזר שדיווחו ליבאנגי
וגם מצחיק אותי ה’לא אידאלי’באנגי

מה זה לא אידאלי? זוהי פריצות גמורה הגורמת למכשולןת נוראים, ועצם ההימצאות שם מביאה הרהורים אסורים

על מה אתה מדבר?

אמת.ימח שם עראפת

האם יש לך שליטה על זה? למישהו יש? הלכתית אין לך איך לאסור את זה.

אין לך סמכות לגזור.

מעשית הוקמו תנועות כמו אריאל ועזרא, וכן סניפים נפרדים של בני עקיבא.


תגיד לי, הכותל, מה דעתך? פריצות גמורה? עצם ההימצאות שם מביאה לידי הרהורים אסורים? 

לא, כי הולכים ישר לעזרת הגבריםבאנגי
אבל הכניס עצמו בכל להרהורים נקרא רשע, ע’’ז יז ע’’ב
אמנם לא איסורנקדימון
אך המשנה בהחלט מדברת על "תיקון גדול" שעשו בשמחת בית השואבה, והתוספתא מתארת את מה שכולנו מכירים: התקנת מחיצות.


אמנם אפשר לסייג את זה ולדון על איזו סיטואציה הדבר נצרך (וכנראה לא בכל פעם שגבר רואה אישה), אבל גם אי אפשר להתעלם. לא היה גם אז איסור, ובכל זאת חזל עשו "תיקון גדול".

נכון.ימח שם עראפת
כמו שכתבתי כבר כמה פעמים, לא ראוי ולא כדאי, אבל אין לך סמכות לאסור.
זה פשוט מגוחךבאנגי

אתם יודעים וותר טוב ממני כמה מכשולות קרו

ולכן חז’’ל אסרו את זה

איסור הבטה

איסור ייחוד פנויה

אתה צודק דוד, הכל מהכל אתה צודקשפלות רוח
רק חבל על הכוחות, אין טעם, שמע בקולי איעצך, אין עניין לנ"ל לדון, אלא לנצח ולהתנצח. באמת חבל על הכוחות גם אם בורא עולם ירד משמים ויגיד שאתה צודק(ואכן אתה צודק) הנ"ל יבקש ממנו להוכיח.
הכנסת את עזרא ואריאל באותו משפט124816

עזרא הוקמה כ15 שנה לפני בני עקיבא, אז כנראה לא באה לפתור שום בעיה בבני עקיבא.

אריאל אכן הוקמה ע"י חברי בני עקיבא שבהתנגדו לפעילות המעורבת כדי ליצור הפרדה.

בני עקיבא בשנותיה הראשונות ממש (סביב תרפט) היתה נפרדת.

מאוחר יותר לקראת קום המדינה הפכה למעורבת.

כבר בשנת תרצ’’ט היתה מעורבתבאנגי
ראיתי בספר שואה כלשהוא שחלק מהאדוקים בהונגריה נשארו מסיבה זו
לא הבנתי מה ראית בספר124816
זה ספר של משפ’ חרדית אמריקאיתבאנגי
שהסבא נולד במונקאטש, ושנתיים שלוש לפני השואה עשה עלייה לארץ כמו יהודי טוב, אבל התהלוכות המעורבות של בנ’’ע גרמו לו לחשוב על חינוך ילדיו וחזר למונקאטש, וניצל בעור שיניו ממש מהנאצים וברח לארה’’ב,
מוזר124816

רוב יהודי מונקטש לפני השואה התנגדו לציונות ולכן לא עלו לארץ.

עם זאת בשנים שלפני השואה גם במונקטאש היתה פעילות של בנ"ע וגם של תנועות נוער ציוניות אחרות שאינן יהודיות.

מעניין לאיזו מהקהילות במונקטאש השתייכה המשפחה.

בכל מקרה זה ממש לא נבע מלעגקעלעברימבאר
אם תבדוק תראה שיש יותר בדיחות על מזרוחניקים במגזר שלנו מאשר על חרדים
וכדי להוכיח זאת - ארחיב בתיאור נפלאות הבריאה גם עלקעלעברימבאר

משפחות הדתילוניים והחרדלוניים שבסדרת החרדונאים.

משפחת החרדלוניים כוללת את הסוגים חרדלון מצוי, חרדלון מתנחל, חרדלון הקווים, חרדלון מרכזי, חרדלון המושק(הידוע גם בכינויו חרדלון המור), חרדלון שחור סרוג כיפה, חרדלון הגבעות, חרדלון השומרון וחרדלון יהודה.     משפחה זו נפוצה בעיקר באזורים הרריים וגדלה בעיקר בקרקע גירנית.  


 

משפחת הדתילונים מכילה את דתילון ליברל, דתילון לייט, דתילון הגוש, דתילון השרון ודתילון הרצף.  הם נפוצים ברובם בקרקעות עמוקות באזור המרכז.

’הרצף’ לא הבנתי. בכל מקרה כולנו אחיםבאנגי
הרצף - דתיים מעטים לצערינוקעלעברימבאר

שנשארים דתיים בדברים מסוימים ובחלק לא (למשל מחללים רק חלקית את השבת וכו'). תופעה חדשה.

כינוי שהם עצמם נראה לי המציאו, כדי לקבע עצמם כנורמה ולומר שהם בעצם כמו המסורתיים.

ההבדל הוא שהמסורתיים לא עושים מזה אידאולוגיה אלא מעריכים את הרב עובדיה  ורואים בו את מה שיש לשאוף אליו, והם רק לתיאבון.

דתיי הרצף עושים ממצבם של להיות דתי ולחלל שבת אידאולוגיה ומצב שבו הם מאמינים שהכי טוב לחיות, ודי בזים לרבנים(אלא אם כן הם ליברלים קשובים ומכילים שיכולים לאמץ את פסיקותיהם). ולכן הם רחוקים כרחוק מזרח ממערב למסורתיים

תודה על ההסבר. מה פשר המילה?באנגי
זה מזכיר אוטיזם ה’’י..
רצף שקיים בין דתי לחילוניקעלעברימבאר

כלומר הם אומרים למה לך לקבוע להיות רק דתי או רק חילוני, בא תאמץ משהו על הרצף בין לבין.

בעצם תורת המקף של בורג בגירסה מודרניתבאנגי
ממש לא...קעלעברימבאר
בורג דיבר על להיות שומר מצוות לגמרי אבל להיות מקף מחבר בין חרדים לחילונים. יש מה לדון בגישה זאת אבל לא דומה.


דתיי הרצף הם כמו מסורתיים בהתנהגות אבל עושים מזה אידאולוגיה , ובדרך כלל באים ממשפחות דתיות-לאומיות אשכנזיות, והם נחלשו מבחינה תורנית אך לא הפכו להיות חילונים לגמרי 

האמת שככה חרדון מסתכל על מזרחיסט (מבלי פגוע אישי)באנגי
בתור אחד שיקל יותר בהלכה למשל בתחום בנים בנות, ועוד עושה מזה אידאלוגיה
כע, בתור מזרוחניק אני מסתכל עליכם אותו דברימח שם עראפת

מעסיקים ערבים, ועוד עושים מזה אידיאולוגיה.(לא תחונם)


אני גם מאד נפעם מהקפדה על גזל ולשון הרע במגזר.

(כמובן, מבלי לפגוע בך אישית)


אבל כדי שלא תעלב מהאנטישמיות שלי, קח לך בדיחה על מזרוחניקים: מה המקום היחיד שמתנחלים מוכנים להתפנות ממנו?

- השירותים.

מתי עשית ’’שעת שמירת הלשון’’ לאחרונה?באנגי
ומה הקשר כל ישראלי מצוי מעסיק ערבים, אל תבלבל בשכל שרק החרדים.
"עשיתי"?ימח שם עראפת

אתה שואל מתי הייתה לי תאווה לספר למישהו לשון הרע ושתקתי?

שלשום, ישבתי עם חבר וממש רציתי לספר לו כמה דברים.


הו, בוודאי שכל ישראלי מצוי מעסיק ערבים, גם כל ישראלי מצוי מקל בהלכה בתחום בנים בנות.


אתה יהודי שומר תורה ומצוות, או ש"כולם מעסיקים ערבים, מה נפלת עליי?"

גם דתיים לאומיים רבים מעסיקים ערביםבאנגי
זו הקושייה שלך?!ימח שם עראפת

הרי אתה רוצה לטעון שהם מחפפים במצוות, לא?!

וכן, אני בהחלט מסכים עם זה שיש הרבה מזרוחניקים חפיפניקים. אז מה?מה אכפת לי מהם?


אתה, שומר תורה ומצוות? מה זה קשור מה הם עושים?! חילונים אוכלים חמץ בפסח, סואו וואט?!

אין בזה איסור הלכתי, זו השקפת עולםבאנגי
מה אתה אומרימח שם עראפת

אני מבין שמבחינתך התורה היא השקפת עולם ותו לא.

אני מציע שהשבת תלמד בעיון מהו איסור לא תחונם.

התוספות כותביםבאנגי

שעד שיעור הפסד מסויים חובה להעסיק יהודי, מדין ’’או קנה מיד עמיתך’’ אבל יש שיעור שכבר לא חייבים

רוצה דוגמא, לידידי יש טיוטה, ונכנס במדרכה ושבר אגזוז, הלך למוסך בשילת ביקשו 2500 שקל, הלך לחאפר אברך בקריה ביקש 1500, הלכנו לערבי 450 כולל עבודה

ואגב בכפר יש גם כיפות סרוגות, מתונים שמקיימים איתם שכנות טובה, בעיקר מיישובי האישור ניל’’י, נעלה, טלמון וכו

סברתי שהינך תלמיד חכםימח שם עראפת
התוספות מדברים על העדפת היהודי מהגוי, במציאות בה הגוי תקין, למשל הוא גר תושב, או שאני חי בחו"ל, כמו שהתוספות היו. זה מדין או קנה מיד עמיתך וחי אחיך עמך.


אבל במציאות שאתה חי בארץ ישראל, יש לך איסור לא תחונם. לא לתת לגוי חניה בקרקע. לא לתת לו חן. לא לאפשר לו את הקיום פה בארץ.


עכשיו, בחכמתך הרבה הבאת דוגמאות של יישובים מזרוחניקים, שחלק מתושביהם חוטאים בלא תחונם. איי געוואלד. כלום שוטה אתה?! וכי אתה מצדיק את עוונותיך כי גם במגזר שלי יש חוטאים?! באותם יישובים, תוכל גם למצוא בעיות צניעות. אז האם אישתך תתחיל להלך בלא כיסוי ראש ובמכנסיים, כי הרי המזרוחניקים בגוש טלמונים עושים ככה?!?!

דווקא אחד שאני מכירבאנגי

הרב ש. אברך דת’’ל צדיק הולך לשם עם שני מרכבותיו..

ולגבי לא תחנם,  איזה חן יש בלקחת טיח ורצף?

חניה זה למכור לו דירה

מצידי שיהיה אדמו"ר דת"ל.ימח שם עראפת

שיקראו לו הרב, שיקראו לו המופתי, שיקראו לו האפיפיור.

אני לא יודע מה המדד שלך ל"צדיק" המדד שלי הוא "צודק" - מי שעושה את הצדק, הווי אומר מקיים את התורה, הוא צדיק.

אם אותו "רב" הולך לתיקונים בכפר, אחד מן השניים- או שהוא אינו יודע, ולכן ראוי שתזהיר אותו, או שהוא חוטא במזיד.


באמת? חניה זה למכור לו דירה? סז הו? איזה חן יש בטיח ורצף? תפעיל את השכל, ואל תיתמם. היתממות היא שורש הבעיה החרדונית. (חזרתי להיות אנטישמי.)

גם אתה מיתמםבאנגי
כשלא נוח לך שאני מדבר על תערובת בבני עקיבא
אז קודם כל אתה מודה שאתה מיתמםימח שם עראפת

אני לא מיתמם, אני אכן נגד התופעה של סניפים מעורבים. ככלל, אני חושב שתנועות הנוער בדעיכה מתמדת, והן לא מחדירות ערכים כבעבר, וצריך לחשוב איך להשיב אותן לחיים.


אתה פשוט מנסה לגזור גזירה בלי סמכות, ומתעלם מכך שעם כל הצער שבדבר, איסור ליכא.

לא ראוי, לא כדאי ולא אידיאלי, אבל אתה לא יכול לגזור גזירה, כי אין לך סמכות.

אתה טועה ומטעהבאנגי

זו לא ’’גזירה’’ שצריכה סמכות, זוהי הלכה בשו’’ע אבה’’ע כא, מצונזר אצל חלק מהמיזרוחניקים, צריך אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד וכו’ ואפי’ מפנויה יעו’’ש

ובפרט שכולן נידות..

אז ללכת למכולת אין כאן מכניס עצמו להרהור, אבל ללכת לפעולה סניפית ויש תערובות, יש זיקה בין הבנים לבנות, פשיטא שאסור וכנ’’ל.

 

^תראו מי שמדבר^ימח שם עראפת

"צריך אדם". לא "אסור לאדם".

תוכל להחליף "צריך" ב"כדאי". "אל תרבה שיחה עם האישה" חובה או עצה?

שכחתי את הדתילון המצויקעלעברימבאר
שהוא הכי נפוץ
דתילון ארץ-ישראלי מצוי*כְּקֶדֶם
אני מקווה שלא נעלבתקעלעברימבאר
אם נעלבת אז מתנצל  זה היה הומור עצמי וצחקתי באותה תגובה גם על דתיים לאומים
אישית ודאי שלא נעלבתיבאנגי
אבל נראה לי שיש גבול גם להומור, אגב, ערפאת טוען ש’’מלמדים אתכם בישיבות ללעוג למיזרוחניקים’’ אז הבדיחה היחידה שאני זוכר, לא מהישיבה בכלל אלא מהחיידר..  איך יודעים אצל מיזרוחניקים מי החתן? היחיד שעם גרביים.. וזה בדיחה בודדת פעם בעשרים שנה
טוב אז אצלינו יש אלפי בדיחות על מזרוחניקיםקעלעברימבאר
בתוך המגזר הציוני דתי. אומרים שהומור עצמי זו תכונה יהודית
אגב משהו מפתיע מצא’ט gptבאנגי
הייתי במקום שהיתה לי גישה, וביקשתי בדיחה על יהודים, והביא משהו אנטישמי בסגנון שהם סתם מתלוננים כל הזמן וכו’, ואז ביקשתי על ערבים והוא לא הסכים לפגוע בהם
לא הבנתי, ההומור הזה היה בעייתיקעלעברימבאר

כי הוא קשור לאנטישמיות ולשואה ?

לא זה היה כוונתי כשכתבתי את הבדיחה וכלל לא עלה על דעתי ההקשר. מתנצל

וכמובן זה גם לא היה קשור לשום זלזול בחרדים

לא, סתם הבאתי דגמאבאנגי

אבל המילה חרדון

מתחרזת יפה עם יהודון

לא לזאת כיוונתי...קעלעברימבאר
המילה ז'ידון מתחרזת יפה עם מסכנוןימח שם עראפת
בתור אנטישמי אני לא מוצא את הבעיה
כע, בדיוק אתמול התווכחתי עם אבא שלי על זהימח שם עראפת
אמרתי לו שבינה מלאכותית היא אנטישמית ובייחוד ג'יפיטי
ימח שם ערפת הביא ערך על בעל החים חרדוןקעלעברימבאר
וזה היה ערך על משפחת החרדוניים. אז זרמתי עם זה כהומור. לא היה שום עניין לזלזל בחרדים אלא לצחוק על הסיטואציה המצחיקה
עם כל ההתמסכנות הזו,ימח שם עראפת

אני חש צורך עז להצהיר שכרגע מבחינתי זה כן כדי לזלזל במגזר.

@באנגי הבנו שאתה חרדון, ולא נאה לך שצוחקים על המגזר שלך. אולי אפילו לא נאה לך שצוחקים על מגזרים אחרים. גם סבא שלי לא אוהב בדיחות על מגזרים ועדות. אתה יודע מה הוא עושה כשאנחנו מספרים בדיחות כאלה? שו-ת-ק! ורצוי שתלמד ממנו.


והנה לך עוד בדיחה גזענית על חרדונים, כי אתה מעצבן אותי: בחור אחד בישיבת אלמוני-תורה, והחליט שהוא רוצה חלב בקפה שלו. ירד לסופר השכונתי(באבאי-חסד), וחזר לישיבה בחדווה עם קרטון חלב. הניח אותו במקרר, וחזר לבית המדרש. למחרת בבוקר, ניגש למקרר, והנה שוד ושבר! החלב ריקן!

כיתת רגליו שוב אל הבאבא, ושב עם קרטון חדש ובידו טוש. פרטי! כתב על החלב, ושב ללימודו.

אך נעבעך, למחרת שוב היה החלב ריקן.

אך בחורינו זה לא התייאש, עד מהרה שב וקרטון בידיו. פרטי! כתב באותיות קידוש לבנה, גזל! הוסיף באדום בוהק.

אך אוי ווי מה אעשה, תהה למחרת כשמצא הקרטון ריקן.

אך בחורנו זה היה רב תושייה, חיש מהרה שב ובידו החלב, כתב מה שכתב, ויותר לא בקרטונו יד זר.

ומה נכתב, אתם שואלים? החלב בהכשר רבנות!

תפילת ערבית השנה של מוצאי פוריםדורין השמיני

הרגשתי פשוט התעלות כי הייתי חצי שיכור ואז היה לי קל לכוון 

והרגשתי שכול היין ששתיתי פשוט הוסיף לי פיקחות ואור זה היתה הרגשה מטורפת

לא מדברת בשעת התפילהשדמות בחולות

ומחנכת את ילדיי לדמום בבית כנסת

 

רוב עם ישראל לא מדבר בתפילהפשוט אני..
לא יודעת...שדמות בחולות

עוד לא ראיתי בית כנסת בו *לא* מדברים בתפילה/ קריאה בתורה לצערי

דיברתי על רוב עם ישראלפשוט אני..
לא על רוב המגיעים לבית הכנסת 
סמיילי של (-באמת?-)ימח שם עראפת
כל הכבודבאנגי

זכות גדולה לקיים מצוות ומקדשי תיראו, ולפי הזוהר ’’מראה כמה שיש לו חלק באלוקי ישראל’’ וחלילה לא ההיפך.

יש לציין שחסידי גור ספציפית חזקים מאוד בנושא זה אצלם זה כלל ברזל.

"מקדשי תיראו"?!ימח שם עראפת
מקדש מעט, וי’’א דמקיימים מצוה זו גם בביה’’כבאנגי
חילונים עולי הר הבית בטומאה לא מקיימים למשל, אסור
כן, "יש אומרים". ויש אומרים שאתה מבטל מצוות עשה.ימח שם עראפת
הזלזול שלך בכותל ובבתי כנסת לא לענייןקעלעברימבאר

לא מזלזלים בקדשוה קטנה בשביל קדושה גדולה

לומדת הלכות שחיטה והכשרת הבשר- נחשב?פיטוניה
אחד הרווקים פה אמר שלהתחתן זה נחשבחושבת בקופסא

אז אני אהיה ספציפית ואדגיש במיוחד את זה שהופכים אותך לרבנית ואת מחלקת ברכות עם הידיים על הראש והכל.

כנראה הדבר ״הדתי״ הכי מוזר שעשיתי.

האמת שהיו לי תקופות בישיבה שפשוט הרגשתי מתיקות!!פתית שלג

קשה להסביר במילים.

וזה נראלי עולה על כל התרגשות רגעית שיכולה לנבוע גם מדברים לא מהותיים...

מסכים. אני זלגתי דמעות בשיר ידיד נפשבאנגי

זה שיר שמעיף אותי לשמים בדביקות מטורפת

אשתי לא הבינה מה אני בוכה באמצע סעודה שלישית..

וגם קבלת שבת מרגשת אותי במיוחד

אגב התארחתי אצל משפחה באלון שבות ושם בביה’’כ שרים לכה דודי במנגינה שקטה מיוחדת שמתחילה טלליי לי לי לי, לכה דודי לקראת כלה.. אוהו, מקדש מלך..

מנגינה של ברסלב, נפוצה ביו"שימח שם עראפת
יפה שהבנת, הקלאסי של המיזרחניקיםבאנגי
הוא דווקא הקצבי, ל..כה ד..ודי ל..קראת כלה פ-ני שבת נ-קבלה..
אתה תגיד לי, מזרוחניק מלידה מה קלאסי אצל מזרוחניק?ימח שם עראפת
ביו"ש המנגינה של ברסלב הרבה יותר נפוצה. כמובן גם המנגינה של קרליבך נפוצה, ובמרכז המזרוחניקים המרובעים בדרך כלל שרים אותה, אבל ביו"ש חד משמעית ברסלב לוקחת הרבה יותר.
קרליבך גם החרדים אוהבים מידי פעםבאנגי
וגם דז’יקוב, אי בום בום..לכה דודי ל..קראת כלה.. פנאאאייי ש..בת, פני שבת נקב..לה
דז'יקוב? לא מכירימח שם עראפת
אולי אני מכיר את המנגינה, אבל לא זיהיתי את האי בום בום
תעשה גוגל ’’חיים בנט לכה דודי דזיקוב’’באנגי
המזוחניקים המרובעיםקעלעברימבאר

שרים 4 מנגינות

לא המרובעים שאני מכירימח שם עראפת
כאילו יש 5 מנגינות קלאסיות.קעלעברימבאר

האחרות נוספו אחר כך (ב3 מהמנגינות המנגינה מתחלפת באמצע)

בבית כנסת של סבא שלי מנגינה אחת שולטתימח שם עראפת

כמובן יש מזרוחניקים מתעדכנים, אבל המרובעים שטורחים לשיר, קרליבך שולט אצלם.


אצלנו ביישוב כל חזן מחלטר מנגינה לפי ראות עיניו, למרות שיש את החמש הקלאסיות שבדך כלל הולכות.

אני חיברתי את המנגינה של חיילים אלמונים ללכה דודי, ועוד שירי מחתרות לשאר המזמורים, אבל לא עליתי חזן לקבלת שבת, רק שוררתי לעצמי בקבלות שבת שעשיתי לבדי מפאת שנאתי את המין האנושי, ובקבלת שבת אחת בחווה, שגם כן לא היינו מניין, והם היו קצת מופתעים בלשון המעטה.

יש אתקעלעברימבאר

קרליבך (שהקלאסי נראה לי זה לשנות בלא תבושי למנגינת "סימן טוב ומזל טוב" של קרליבך, אבל יש עוד שילובים).

יש את הפחות רגועה ויותר שמחה, שמתחלף בלא תבושי ל"לא, לא, לא, תבושי, ולא, לא, לא תכלמי".

יש עוד רגועה (והכי יפה לטעמי) שמתחלפת גם למנגינה המתואמת שלה בלא תבושי.

יש את המהירה שלא מתחלפת אל נשארת עד הסוף.

ויש את הכי שמחה (ששרים אותה לפעמים בחתונות כשמלווים את הכלה, אני לא מתכוון לכיצד מרקדים)

 

נראה לי אלה ה5 קלאסיות אצל הציבור הד"ל והשאר זה תוספות מאוחרות, אבל לא מספיק בקיא בזה

אצל סבא שלי אותה מנגינה גם בלא תבושיימח שם עראפת
קרליבך שממשיכים בלא תבושי באותה מנגינה?קעלעברימבאר

אולי שמעתי פעמים נדירות

תתפלא, קייםימח שם עראפת
יש רק 4 מנגינות *קלאסיות* של לכה דודיקעלעברימבאר

אצל המזרוחניקים האשכנזים (ב3 מהם המנגינה מתחלפת באמצע) והם המנגינות היחידות האהובות עלי.

התכוונת לאחת של הבעלבתים שהיא מהירה ואפשר להריץ את השיר מהר(היא המנגינה היחידה מתוך ה3 שלא מתחלפת באמצע)?

אכןבאנגי

והתפלאתי שלא מתחלפת, כי אצלנו בלא תבואי מחליפים נניח לניגון גור ’’לא תאבואושי ..’’

בכללי רגש יותר מתאים ללכת דודי בגלל התוכן המדהיםם

זו המנגינה הפחות יפה מבין ה4. ושכחתי שיש גם חמישיתקעלעברימבאר

הכי שמחה. לעיתם שרים אותה מלא תבושי ולעיתים בלכה דודי הקצר של החגים (למרות שלא מהנמנע שישירו את כל לכה דודי איתה)

לחב’’ד יש גם לכה דודי שמח ויפהבאנגי
את השמחה גם שרים בחתונות לפעמיםקעלעברימבאר

(לא מדבר על מנגינת כיצד מרקדין אוי אוי אוי)

מנגינה יפה, אבל שונא כששרים אותה בקבלת שבתקעלעברימבאר
פדיתי את בניפשוט אני..

מזל שהוא כבר גדול,

עם האינפלציה של השנים האחרונות אני כבר לא יודע במה הייתי בוחר...

סלחתי להורים שליפשוט אני..
כמה שזה נשמע משונה, הברכה שברכתי הכי בכוונההסטורי
היא ברכת דיין האמת...
לא אהבתי שכתבת חרדוןזיויק
נשמע רע מאד
למה חרדונים? (זה מה שקפץ לי לעין...)נפש חיה.
@#%₪^!*^!!!!!!!!!!ימח שם עראפת
@כְּקֶדֶם ידידנו מכנה את הפינגווינים ממאה שערים בכינוי חיבה, חרדונים. לכן הוא כתב חרדונים.


אני לעומת זאת, אנטישמי מוצהר, ונמאס לי מכל ההתבכיינות הזו סביב המילה חרדונים. חרדונים!!!! פינגווינים!!!!! דובי פנדה!!!!! זברות!!!!!!! משתמטים!!!! פרזיטים!!!! אוכלי תפוח בלי ברכה!!!!!! על חשבונם!!!!!!! איכרים מהמאה התשע עשרה!!!!!! ואני לא מצליח לחשוב על עוד משהו!!!!!!

תודה על החיפוי ידידי הוותיקכְּקֶדֶם

אך קיבלתי על עצמי לא להשתמש יותר במונח הזה

לפחות לא בפורום.

בשמחה רבה ידידי העתיק!ימח שם עראפת
חשבתי לומר לך שמה פתאום, ושתמשיך, אבל אכן כל הכאב ראש המתחסד הזה עלול להציק...
שכוייעךנפש חיה.
לא התאבדתיאריק מהדרום
הנחתי תפיליןנתניסט
אה, וגם מחיתי במישהו שעלה להר הביתנתניסט
חבל ששרשור עם רעיון כל כך יפה עבר לשיח לא מכבדadvfbאחרונה

אפשר לחלוק, בכבוד.

זהו אבסורד שאין כמותו שמדברים בעבודת ה' ואז לא מכבדים את הזולת. זה הכי תרתי דסתרי שיש.

 

אנחנו לא מדברים פה על חרדים דתיים לאומיים אלא על השקפה, מי שיש לו לדון בצורה עניינית על השקפה ולא בנאדם או ציבור מוזמן בשמחה.

 

לא אומרים פה לאף אחד "שטויות" "מבלבל תמוח". זה מיותר מאוד ולא נצרך כלל.

 

מודה ומתוודה, לא עברתי עבור כל ההודעות פה אבל ראיתי הודעות בודדות שעברו את תחום הענייניות ודיברו על גופם של אנשים. זה ממש לא משנה מי הם האנשים.

לצערי השרשור יצא משליטה ולכן סוגר את השרשור.

מי שרוצה לפנות ביחס לכך בש.א בצורה מכובדת מוזמן

תודה!

שאלהטאטע מלך העולם

איזה כוונות אפשר לכוון בהדלקת נרות?

של חנוכהטאטע מלך העולם

ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.

כוונה פשוטה. לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה.נפש חיה.
כוונותדרור אל

כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:

לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.

לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.


מעבר לזה:

להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.


לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.

לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.

לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.

לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.

תודה!טאטע מלך העולםאחרונה

יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?

הדלקת נר חנוכה אצלכםזיויק

1. מדליקים וזהו, אם שרים זה ככה בהרצה

2. מדליקים ושרים בנחת ושמחה

3. מדליקים, שרים בשמחה, ואח"כ מתבוננים בנרות

4. מוסיפים עוד משהו? לימוד?

יש משו ממש ממש עןצמתיכְּקֶדֶם
בלהדליק נר לבד בחושך ואז להתבונן בו בשקט
מבין אותךזיויק
מצד שני: נר איש וביתו
..פצלשי"ת
מדליקים, שרים, לומדים ואוכלים ביחד.. 
אשזיויק
ממש
איזה יופי של שאלה !!נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:20

אנחנו מדליקים בנחת

(עושים הכנות לפני, זה מיוחד!)

ואז שרים את המזמור למנצח

ואת ארוממך

ואחר כך יושבים מול הנרות ומתפללים

משתדלים להתבונן ולא רק להסתכל , כמה שיותר.

ארוחת ערב משתדלת משהו יותר חגיגי 

ולשלב בזה לימוד, שיהיה סעודת מצווה.
 

בעיקרון לא שאלתי אף פעם אבל אני מאמינה שבגלל שהחנוכייה היא חפץ של  מצווה (כמו ארון קודש , נרות שבת וכו) אז גם כשהיא מכוסה אפשר להתפלל עוד בזכות המצווה שקיימנו כאן.

מה ז"א מכוסה?זיויק
מכובה, כשהיא לא דולקת. ברור שיש עניין להתפלל לידנפש חיה.

הנרות הדולקים ולהתבונן בהם

אבל גם כשהיא מכובה, זה עדיין חפץ של מצווה.

אני לא רב אבל תמיד אפשר להתפלל.. לא?זיויק
תמיד תמיד. גמני לא רב...נפש חיה.אחרונה
ספרי הלכה אונליין בעיצוב נח עם חיפוש והערות אישיותעיתים לתורה

שלום לכולם, 

 

מצרף לשימושכם קישורים לספרי הלכה ידועים שזמינים ללימוד ללא תשלום בעיצוב מקסים ונח לשימוש, עם יכולת חיפוש בתוך הספר וכתיבת הערות אישיות לחזרה עתידית:

 

בן איש חי

 

משנה ברורה

 

כף החיים אורח חיים

 

כף החיים יורה דעה 

 

ילקוט יוסף

 

קיצור הלכות חנוכה למנהגים השוניםעיתים לתורה

ניתן ללמוד את עיקרי הלכות חנוכה בתמציתיות על פי המנהגים השונים בעמוד קיצור הלכות חנוכה וכן בקובץ המצורף.20251207222511.pdf

 

או ישירות לפרק הנדרש:

 

זמן הדלקת נרות חנוכה – מפרט ארבע מדרגות בזמן ההדלקה מהמהודר לקל.

 

אכילה, לימוד ומלאכה קודם הדלקה – כפשוטו.

 

החייבים בהדלקת נר חנוכה – דין איש ואשתו, קטנים, בחורי ישיבות, חתן וכלה בערב חתונה, שותפים בדירה.

 

משפחה שמתארחת בחנוכה – דין השתתפות בפרוטה, יש להם יחידת דיור נפרדת. הבעל והאשה מתארחים במקומות שונים.

 

חיוב הדלקה מפני החשד – אורח עם פתח משל עצמו. בית עם שתי פתחים והדין בימינו.

 

מקום העמדת נרות חנוכה בבתים שונים – מקום לכתחילה לדירת קרקע. לבניין מגורים. למתגוררים בקומות גבוהות.

 

הדלקה נרות חנוכה מחוץ לבתים – הדלקה במלון, רכבת, ספינה, מטוס ואוהל.

 

הדלקה בבית הכנסת – זמן ההדלקה.הדלקה חוזרת בביתו.

 

'הדלקה עושה מצווה' – הדלקה במקום רוח. במיעוט שמן. טלטול הנרות. נרות שכבו.

 

פתילות ושמנים לנר חנוכה – הידור בשמן זית. שמן למאור. פתילה מצופה בשעווה. נורה חשמלית.

 

הברכות על נרות חנוכה וסדר ההדלקה – ברכות ההדלקה. ברכות לאדם שרואה נר חנוכה. דגשים בהדלקה.

 

מלאכה לנשים – המנהג להמנע ממלאכה. זמנו. וגדרי המלאכות שנמנעו.

 

שבת חנוכה – תפילה והדלקה ערב שבת. טלטול חנוכיה בשבת. הבדלה.

 

כיבוי נרות חנוכה ושימוש באורן ובשמן – שימוש בנרות. לאחר שיעור המצווה. שימוש של מצווה. כיבוי הנרות. הנאה מהשמן הנותר.

 

הלל ועל הניסים בחנוכה  – סדרי התפילה ודין שוכח. חיוב הלל לנשים.

 

הספד, תענית והנהגות האבל בחנוכה‎ - תענית יחיד, יארצייט, ערב ראש חודש. הספדים. דיני אבלות. בית עלמין.

 

מנהגים, הנהגות וסגולות בחנוכה – אוסף מנהגי חתונה בתפוצות ישראל השונים.

 

 

 

 

 

טוב, זה הזמן לשאול: מה זה חנוכה בשבילכם?זיויק

משפחה?

המצווה?

האווירה?

האוכל?

הקדושה?

ההיסטוריה?

הניצחון?

המקדש?

ועוד מלא דברים שאפשר לכתוב...

מה מודגש לכם?

החגoo

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

נכון!זיויק
גבורה נשית.. שכחתי
..פצלשי"ת

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

זה נכוןזיויקאחרונה
אבל בטוח שחנוכה זה הרבה מעבר בשבילך
יש לכם רב?זיויק

אולי יותר מרב אחד?

אולי בכלל לא?

כמה הוא משמעותי בחייכם?

מה אתם שואלים אותו?

ומה לא?

תשובות:קגג

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

יש לי כמה רבנים לשאלות הלכתיות,פתית שלג

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

היו לי רבנים גדולים שכולם נפטרו. אני שואלחסדי הים

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.


 

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב אחיימח שם עראפת

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

רבנית נחשב?פצלשי"ת

משמעותית לי מאוד ואוהבת את הגישה שלה לחיים,

אבל לא בקשר מאוד אישי איתה, היא נמצאת שם בשביל להתייעץ מידי פעם..


שואלת אותה שאלות רק כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לענות לעצמי בכנות לבד.

כן אבלזיויק

רק אם היא אמיתית כי יש כל מיני מתחזות.

מסקרן לדעת מיהי.

אם אני מחזיקה ממנה, כנראה שאני תופסת ממנה אמיתיתפצלשי"ת
סומךזיויקאחרונה
רק מסקרן
קרה לכם שנשחקתם?הננח הנודד

קרה לכם שהרגשתם שאתם שחוקים (מלשון שחיקה)? יעני לא באותה רמה רוחנית כמו שהייתם פעם. למשל פעם הפריע לכם חוסר צניעות או משהו אחר ואחרי השחיקה פחות, איך התגברתם על זה? ואיך זהיתם שאתם נשחקים?

עצם השאלה שלך היא התשובהלאחדשה

מרגיש שפחות מפריע לך דברים שפעם הפריעו.

החיים עליות ומורדות.

חשוב לזהות לתפוס בזמן, לא להתבוסס ב'חטא'

לצמוח משם ולהפוך את הירידה- לתכלית של העליה.

לזכור שהירידה לא מגדירה את מי שאתה אסל ביא בבחלא נורת אזהרה לכיוון שלך כרגע..

יש לגמרי תקופות כאלהadvfbאחרונה

נראה לי ששחיקה זה מצב שאין כל כך דרייב להמשיך, להתגבר, להוביל וכו'

אני חושב שבשני דרכים אפשר להתמודד במקביל 

אחת - לבלוע את הרוק, למשיך למרות תחושת החוסר שמלווה

שנייה - לראות איזה נקודה טובה נאחזים בה ויוצאים ממנה לדרך חדשה אחרת

חסר לי בצורה מסויימת שלא שמשתי רב גדולחסדי הים

שמתמקד בחלק הרגש של עבודת ה'. (ניסיתי קצת למצוא אבל לא מצאתי.)

זכיתי ללמוד תורה, עבודת ה', מידות ודרך ארץ מזקני וגדולי הדור, אבל כל מי שלמדתי אצלם היו בצורה מסויימת מופנמים מבחינת הרגשות, כמובן לא לגמרי.

כשאני קורא על עבודת ה' של החתם סופר ושל גדולי חסידות, הבכי, ההתלהבות וההתלהטות, זה מושך אותי מאוד ואני מנסה ללכת בדרכם. אני מרגיש שזה כל כך מתאים לנפש שלי ולערגה שלי ל-ה'.

אבל למדתי את זה מדברי תורה, ספרים וסיפורים, לא מגדולים חיים. סבא רבה שלי שלמד אצל הנין של החתם סופר, ר' עקיבא סופר, נפטר לפני שנולדתי, ומה שנשאר זה סיפורים ושירים.

אני עדיין החלטתי שאני ילך בדרכם הנפלאה ויהי מה. 

בהצלחה בעז"הנוגע, לא נוגע

אני חושב שאת העניין של הרגש אפשר ללמוד מילדים, נערים ומנשים (במיוחד מבוגרות). אפילו מגברים מבוגרים שיש להם אופי פשוט יותר.

לקחת מהם את הפשטות של הרגש, ולהכניס לתוכו את האורות של התורה והרוחניות שלך.

אתה צודק שזה לא יהיה כמו לראות את החת"ס בוכה בתיקון חצות, אבל גם זה משהו (ואגב, בדורות של החת"ס וגדולי החסידות, האופי הטבעי של האנשים היה תמים יותר ורגשי יותר, ככה שיותר קשה להגיע לזה היום).


לי חסר שלא פגשתי את הרב קוק.

לראות אותו, אולי קצת לדבר איתו, ולקבל וייב של ישן עם חדש, עבר עם עתיד, קודש עם חול, שכל חד יחד עם רגש חם, אהבה יחד עם קנאות, אמת יחד עם הכלה, כיסופים גדולים יחד עם סבלנות, ענווה יחד עם עזות דקדושה, תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, פשטות עם פלפול, פשט עם סוד, תורה עם מדע, חרדיות יחד עם לאומיות וחול, אשכנז יחד עם עדות המזרח, גלות יחד עם א"י. והכל יחד בכפיפה אחת מתוך דבקות שלמה בה'.

הרב קוק היה משהו מיוחד בעבודת ה',חסדי הים
אבל בעיקר השפעת הרצי"ה הייתה בהמשכיות הישיבה, והיה פחות דגש על עבודת ה' ברגש.
אגב, תראה מה קראתי השבתנוגע, לא נוגע

(מהספר שירת הי"ם על הרב חרל"פ שיום פטירתו השבוע ז כסלו)


לא הכרתי. מדהים. הרב חרל"פ והרב הנזירחסדי הים
היו מלאים רגש פורץ.
מטורףזיויק
כן.. הספרים עליהם מכניסים אותך לעולם אחרנוגע, לא נוגע
מרגיש לי רחוקadvfb

קטע שאתם מתרגשים מזה

אותי זה הכי מרגש שישנוגע, לא נוגע

כי יש פה הרבה דברים- משהו רוחני שמתבטא בצורה מוחשית ואי אפשר להחליף אותו בהסבר פסיכולוגי או רגשי. חיבור בין העולם פה לעולם הנשמות. עולם הקבלה המעשי ולא רק הלמדני. חיבור מוחשי לעבר (האר"י). רבנים שהיו מחוברים בצורה מוחשית לא רק לקדושה שבטבע אלא גם לקדושה שמעל הטבע. וכמובן שזה יותר מרגש כשאלו הרבנים שאני הכי מחובר אליהם.

מילת המפתח כפי ששמים לב- מוחשי

מדהים!advfb

ממה שאני מבין אתה מרגיש שזה נוגע במידת מה לחיים שלך ויש לך אפשרות לשאוב מזה השראה ב"ה.

הארמח"ל מביא במסילת ישרים בקנית מידת החסידות (פרק כ"א) שסיפורי חסידים זה העניין שלהם, י"ר שנזכה כל אחד בדרכו הוא להתחבר למעשיות מרוממות

חלום שליאושפיזין מהירחאחרונה

אולי יעניין אותך