שתפו מה הדבר ההכי מיוחד מבחינה דתית שעשיתם?כְּקֶדֶם

אני אתחיל

עשיתי הרבה נראלי אבל מה שעולה לי כרגע זה

שבפטירה של הרב קנייבסקי זצ"ל, לא הייתי כזה עצוב אבל מה שהקפיץ אותי מהמיטה עם רצון ללכת להלוויה הייתה הידיעה שיש שם קרוב ל800 אלף איש. והחלטתי לנסוע לבני ברק ולהיות בהלוויה רק כדי לברך את ברכת חכם הרזים. אני יודע שלפי הרבה מהדעות זה בעייתי, אבל עשיתי את זה וזה הרגיש מדהים. ניגשתי ל10 חרדונים אמרתי להם להפסיק לדבר שניה כי יש לי ברכה מיוחדת לברך והם סתמו והסתכלו עליי כמו חייזר. ואז ברכתי ורובם היו בשוק רק 3 מהם בערך ענו

היה נחמד להיות שם מלא הסתכלו כי הייתי כמעט היחיד שלא חרדון. אה וגם חטפתי משם תקורונה לראשונה

השתחוותי בהר ה'ימח שם עראפת
באמת מיוחדקעלעברימבאר
זה לא כרת?פשוט אני..
האם חשקה נפשך להיות קרבן עולה?ימח שם עראפת
אם תתחצף אתה תהיה תהיה קרבן עולה ויורדפשוט אני..
כלומר תרד למצב 2 🤭
ימח שם עראפת
מצידי אני אעשה גם סמוך-קום
לא, אם זה באמת הר הבית - זו מצווההסטורי
בכל מקום אחר, אם זה על אבן זה לאו דאוריתא, אבל לא כרת.
^-^ טוב לשמוע שגם אתה מהנורמליםימח שם עראפת
אבל נקרעה לו הציציתפשוט אני..
היי, אל תהפוך את כולם לבעייתיים כמוך!ימח שם עראפת
רק אומר לאלה שלא עולים כמונידורין השמיני

שאם אני לא טועה הרב צבי יהודה אסר לעלות לא מחשש כרת כי מותר לעלות להר הבית טמאי מתים 

אלא מחשש שאנשים יבואו לזלזל בהר הבית ואנשים שלא בקיאים בהלכות יעלו שלא מספיק בטהרה

ייתכן, אבל האם אינך מבין את האבסורד שבדבר?ימח שם עראפת
לא מדוייק בכללהסטורי

הרב צבי יהודה בהחלט דיבר (לפי אין ספור עדיויות) על חשש כרת.
 

איננו יודעים היכן בהר ממוקם מחנה שכינה, שהנכנס אליו בטומאת מת - חייב כרת. איננו יודעים את גבולות החיל שהכניסה אליו לטמאי מת אסורה לכה"פ מדרבן (ויש ראשונים שמשמע מדבריהם שמדאוריתא).

לכל ההר אסורה הכניסה לזבים ואף אם נאמר שלא מצויה היום זיבה - גדולי ירושלים חששו לדברי החזון נחום, שגזירת חז"ל על עמי הארץ שהם כזבים, כוללת אותנו שאין לנו מסורת בזה.

 

בעצם, איננו בטוחים גם איזה מהשטח שבין הכותל הצפוני לדרומי, הוא באמת 'הר הבית' שאמור להיות רק חמש מאות אמה ויש ראיות לכאן ולכאן.

 

ממילא גם המשתחווים - אם ברור להם שזה ההר, הם מקיימים מצווה. אבל כל עוד שזה ספק, הם בספק איסור דאוריתא.

זה לא משנה יש מקום שבו לדעת כול הדעות מותרדורין השמיני

להיות

ולגבי טומאת זב צריך לטבול לפני שאתה עולה ואז אתה נטהר

לא נכוןהסטורי
כלומר, תגדיר 'כל הדעות'.


כל העולים להר הבית מתעלמים* מדברים ברורים של הכפתור ופרח (מרא דהלכתא בענייני זיהויי המקומות בארץ ישראל) שהשערים שאנו רואים בכותל הדרומי הם שערי חולדה.


עיין בדברי הציץ אליעזר בקונטרס הארוך בעניין בתחילת כרך י'. דבריו קרובים לדברים ששמענו בע"פ ממורי ורבי מרן הגר"א שפירא זצ"ל ומתאימים מאוד לדברים בכתב ובע"פ שנאמרו בשם הרב צבי יהודה.


*או מתרצים בתירוצים מאוד דחוקים ואשינויי ניקום ונסמוך?!

הו לא, כל העולים להר הבית ממש לא מתעלמים ממנו.ימח שם עראפת

"מרא דהלכתא"? מושג חדש שאני לא מכיר? אני לא ת"ח גדול, אבל את המושג הזה אני לא מכיר.

ומי קבע בכל אופן, שהוא "מרא דהלכתא בעינייני זיהוי המקומות בארץ ישראל"?! אתה?!


הא לך מאמרו של הרב עזריה אריאל שליט"א, שמבאר את דברי הכפתור ופרח. אילו היית לומד את דברי הכפתור ופרח, היית מגלה שמשהו לא מסתדר שם. הרב עזריה מסביר זאת במאמרו הקדוש.

שיטת הכפתור-ופרח בזיהוי מקום המקדש – ספריית אסיף


החוצפה שלך לקרוא לתירוץ דחוק, נובעת מהבורות שלך. כן, אשינויי ניקום ונסמוך, ממש כפי שאנו סומכים על הגהות הב"ח.

וחוץ מזה, שאתה הפכת את הכפתור ופרח לבר סמכא הבלעדי בנושא, הוא ממש לא היחיד שעסק בזיהוי מקום המקדש.

אנחנו ממש לא סומכים רק על השינוי הזה, אלא על מסורת ירושלמית לגבי מקום המקדש, כפי שכותב הרדב"ז, שללא ספק הכיפה היא מקום קודש הקודשים.

סליחה, ציונים תחלק למישהו אחרהסטורי
'מרא דהלכתא' זה ממש לא מושג חדש. רק לעמי הארץ שכמותך זה מושג חדש.


אותו רדב"ז שכותב על כיפת הסלע, גם כותב שאסור להכנס ללא ספק לכל צד דרום. לכן גם הרב גורן עצמו כתב שעל תשובת רדב"ז אי אפשר לסמוך.


הטענות על 'מסורת' לגבי כיפת הסלע ממש לא פשוטות.


הפשט הפשוט לפי הכפתור ופרח, כפי שגם הרב עזריה כותב בתחילת מאמרו, היא שכל 'הר הבית' האמיתי, הוא מהכותל הדרומי ות"ק אמה צפונה ולא צריך לתרץ בדוחק רב את זיהויו לגבי שער שושן. מתאים כמו כפפה ליד לזיהוי של טוביה שגיב שטוען שהמקדש עמד דרומה מהמקובל.

אני סולח, ואחלק ציונים למי שארצה.ימח שם עראפת

אכן, בור ועם הארץ אני. אולי תואיל בטובך להחכימני ולשלוח מקור בו מוזכר המושג "מרא דהלכתא"?


הרדב"ז כותב שאסור להיכנס להר הבית בצד דרום?! הבל ורעות רוח.

הרב גורן אומר שאי אפשר לסמוך על תשובת רדב"ז?! תביא מקור ונראה מה בדיוק אומר רבנו גורן בנושא.


הטענות על מסורת אולי לא פשוטות לך, אבל אנחנו רואים שהרדב"ז ללא ספק ידע שכיפת הסלע היא מקום המקדש, ולא רק הוא.

הרדב"ז לא ממציא את זה מעצמו, הוא מסתמך על העובדה הפשוטה שידועה לאנשי ירושלים, כמו שהם יודעים שזה הר הבית, כך הם יודעים שזהו מקום המקדש. איך בדיוק? מסורת.


הפשט הפשוט הוא שאילו היית מבין מה שאתה מדבר, היית שותק.

הפשט הפשוט הוא שהכפתור ופרח לא דייק. תגיד מה שתרצה, הבאתי לך את מאמרו של הרב עזריה שליט"א, וקושיותיו על הכפתור ופרח נכוחות. הוא יתרץ אותן יפה, עליך קשה אפילו יותר.


אתה טוען שאדריכל טוביה שגיב מתאים לכפתור ופרח? איך בדיוק, אשמח להבין.

והניחא, נניח שלפי הבנתך בכפתור ופרח הוא מתאים.

קושיות מהמציאות. פסגת ההר נמצאת בכיפת הסלע. אדריכל טובייה שגיב טוען שהמקדש לכאורה נבנה בצלע ההר.

עוד דבר, אדריכל טובייה שגיב טוען שהמשנה במידות, הר הבית היה ת"ק על ת"ק, רובו מן הדרום וכו' - רובו מן הדרום- לא רובו של הר הבית, אלא רובו של המקדש, כפי שאומר רבנו שמעיה. יש לציין שרבנו שמעיה כותב בפירושו כי "ליבו מגמגם בדבר". ולא סתם. שאר המפרשים אומרים בפשטות שהמשנה מדברת על הר הבית, כפי שעולה מההקשר. מלבד העיוות הזה, אני נותן לך שיעורי בית. קח בבקשה דף, ושרטט עליו ריבוע ת"ק על ת"ק. כעת, נסה למקם בתוכו את המקדש והעזרות, על פי ארכם ורחבם, כשהם משוכים ממערב למזרח.

נסה למקם את המקדש רובו מן הדרום. שני לו מן המזרח. שלישי לו מן הצפון..? אוי נתקענו. מיעוטו מן המערב? שמע, לא עובד.

אנא, אל תכליל.ימח שם עראפת

זה שאתה לא יודע לא אומר שכולם לא יודעים.


לגבי זיבה, אני מציע שתעיין בחז"ל, כמה קשה להיכנס למשבצת זב. הטענה שאין לנו מסורת על זיבה היא נחמדה, אבל היא לא קבילה. חז"ל נתנו סימנים כדי לדעת מהי זיבה, והראשונים והאחרונים ידעו מהי. יש טענה שבעקבות האנטיביוטיקה נעלמה הזיבה מן העולם, מכיוון שעד שהופיעה ידעו כולם מהי זיבה.

ובכל אופן, הטענה הזו מגוחכת, לומר שכל עם ישראל בחזקת זבים, כשכידוע זיבה נגרמת מחמת ניאוף וכו'.

ובכל אופן, כדי לגזור על כלל העם שאנו בחזקת זבים, צריך סמכות, ואין לרבנים שליט"א סמכות כזו, והם גם לא תיקנו.

ואם אתה רוצה לומר שאנחנו בכלל עמי הארץ, יחולו עלינו כל שאר דיני עם הארץ. אסור להשאיל אחד לשני כלים בשביעית, אסור לסמוך על מעשרות. בקיצור, כל הני ליכא.

אתה לא יכול סתם להמציא שאנחנו לא בקיאים במשהו, כשמלכתחילה אתה רואה שלא אמורה להיות בו בקיאות, זה לא שרוב העם אמורים להיות זבים, גם בחז"ל משמע שזו הייתה טומאה ממש נדירה.


שוב, אל נא תאמר שאיננו בטוחים. אמור שאתה אינך בטוח, כי אינך בקיא ואינך יודע.


יאמר לי מר, עד שאתה מקשה על הר הבית, ציצית יש לך? תכלת אתה מטיל בה? מכיוון שאם לא, לדידך אתה ספק מבטל עשה בכל יום, ולדידי, אתה בוודאי מבטל עשה בכל יום.

אני לא המצאתי כלוםהסטורי
זו גזירת חז"ל. לרב גורן היה תירוץ לדברים, אבל סברא של החזון נחום, שנפסקה להלכה בציץ אליעזר, יביע אומר, מנחת יצחק ועוד מגדולי ירושלים (בע"פ שמענו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל) זה ממש לא המצאה שלי.
אולי זו לא המצאה שלך, אלא של מישהו אחר.ימח שם עראפת

אולם אי אפשר להרחיב את גבולות הגזירה ללא סמכות.

לגזור על כולנו שאנחנו עמי הארץ, זה משהו שצריך סמכות בשבילו.

על כל פנים, אשמח למקורות כדי לראות מה נכתב.

לא יודע איך אתה מודד נורמלייםהסטורי
אני לא עולה להר בכלל עד שיתבררו הגבולות בו כראוי.
תודה על חלוקת הציונים...הסטורי
פשוט שאיסור כרת, יש רק במחנה שכינה = המקדש והעזרה. מי שטוען אחרת הוא עם הארץ.


כן לפי רוב ככמעט כל גדולי ישראל, אין לנו אפשרות לברר היום את הגבולות בתוך ההר. מי שרוצה לסמוך על המיעוט, שיסמוך, אבל שיקפיד על מה שהם מורים.


הכי מביך אנשים שמנפנפים ברב גורן, אבל נכנסים צפונה משער המוגרבים, או מנפנפות ברב ליאור ועולות למרות שהוא אוסר לחלוטין על נשים לעלות.

בשמחה רבה.ימח שם עראפת
כן, זאת ללא ספק. מאד מצער שאתה מכנה את הרב עובדיה עם הארץ, מכיוון שבמו עיניי ראיתיו בסרטון, אומר שאסור לעלות להר הבית, כי זה כרת.


אני לא יודע מה זה גדולי ישראל, מה סמכותם, ומי שמם. אני יודע מי הוא הקדוש ברוך הוא, מה סמכותו, ומה הוא ציווה עליי לעשות.


הכי מביך אנשים שחושבים שהם חכמים גדולים, ואומרים שטויות בקצב. שכן לדעת הרב גורן אין בעייה להיכנס צפונה לשער המוגרבים. ודעת הרב ליאור היא שמותר לנשים לעלות, אין כל סיבה שיהיה אסור להם, בדיוק כמו שלגברים מותר, אך כפי שהוא כותב בשו"ת דבר חברון, מוטב שלא להורות היתר גורף בנושא, מסיבות שונות, שלדידי אין להם בסיס.

המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתוהסטורי

אל תעשה את עצמך מטומטם.

לרב עובדיה יש תשובות שכתב בנושא, בוודאי שהוא לא סבר שמי שדורך בנקודה אחת עבר על כרת. לא יודע לאיזה סרטון אתה מתייחס, אבל פשוט שכוונתו שם שעלול להגיע לכרת.

איך אתה יודע איפה עמד המקדש במדויק?קעלעברימבאר
על פי המסורת שכיפת הזהב הינה מקומו.ימח שם עראפת
זו מסורת ברורה? ואיך אתה יודע עם המזבח היה שם אוקעלעברימבאר

קודש הקדשים? ואיך אתה יודע כמה זה אמה?

מה זו מסורת ברורה?ימח שם עראפת

האם המסורת שהר הבית נמצא בין החומות האלה ברורה? כי אם כן אז גם המסורת הזו ברורה.

כמובן, זו לא הסיבה היחידה שהמקדש ודאי היה שם, אבל המסורת היא חלק חשוב.


אין לי כוונה לפרוש כרגע את כל המהלך בתגובה בודדת, זה ארוך וזה לא יהיה קריא. תחפש בגוגל, אם אתה צריך הפניה למאמרים אשלח לך.

לא כל יום זוכים לכרת, אשריך!נתניסט
מממפתית שלג

ברכת החמה?

מניח שיש כמה משמעויות למיוחד, אם נלך על חריג/חד"פנעים להכיר 100

צמתי צום בכורות ולא סמכתי על הסיום -  כדעת מרן הרב זצל שנדפסה בעולת ראיה.

אבל רק פעמיים, אחכ כבר השתתפתי בסיום מסכת.


אולי גם שהייתי לבד בקבר של הנתיבות שלום, ורבני מרכז הרב לדורותם.. היה מיוחד במובן אחר של המילה.

וואוו. איך תחושה של ליל סדר כזה?קעלעברימבאר

ומי שצם אוכל מספיק לפני מגיד שלא יהיה כל כך רעב?

...advfb

לימוד בחברותא עם חבר טוב. לפעמים הולך יותר בקלות ומבינים לפעמים הולך קשה ונגררים לדיבורים.

אך יש משהו מאוד מיוחד בעיני שחברות טובה מתרכזת סביב עניינים שבקדושה.

"רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים" (אבות ד', י"א)

כשיהודים מתכנסים למטרה ניצחית האסיפה שלהם נעשת בעלת משמעות מיוחדת מאוד שמחברת אותם במשהו שלא יכול להפרד.

אולי התפללתי תפילת נעילה, אבל לא משהו מיוחד,כל שנהקעלעברימבאר

לא יודע... זה הדבר הראשון שעלה לי לראש. לא עלה משהו אחר כרגע

משום מהקעלעברימבאר

הדבר הראשון שעלה לי לראש זה סתם טיול בארץ ישראל.   עכשיו גם ליל סדר עולה.

 

אבל לא עולה לי משהו שפעם בחיים הרגשתי שזה הדבר הכי מיוחד. אני מניח שלהתחתן בעתיד זה הדבר הכי מיוחד מבחינת הקודש שיכול להיות.

 

אולי יש עוד משהו אבל לא עולה לי כרגע

...כְּקֶדֶם

להתחתן במובן של חופה

או הדבר שעליו פטורים מק"ש?

ימח שם עראפת
לימא ההוא גברא סבירא ליה כרבי יהודה?
רק לי ה'חרדון' שלך נשמע אנטישמי במיוחד?אונמר

מה נטרק.

בתור ניאו נאצי אני לא חושב שזה אנטישמי במיוחדימח שם עראפת
נסי ז'ידון מלוכלך, יותר טוב.
אם את מתכוונת לתמונהקעלעברימבאר

אז דווקא היה חמוד מאוד

לא,ימח שם עראפת

@כְּקֶדֶם שליט"א כתב בפתיחת שרשור זה את המילים "חרדונים" ו"חרדון"

ומסתבר שהדלת נטרקה ועל כן הניצוץ היהודי של @אונמר שליט"א התעורר לחיים במלוא עוזו ומחה בתוקף על האנטישמיות הזו.

אך אל דאגה, מורנו @כְּקֶדֶם שליט"א לא התכוון להרע, זהו כינוי חיבה מבחינתו, לא כינוי גנאי. על כן מרת @אונמר שליט"א, הסירי דאגה מליבך, @כְּקֶדֶם אינו אנטישמי.

אך אם חשקה נפשכם במחיית עמלק, ניצב לפניכם אנטישמי למהדרין, אני בכבודי ובעצמי מעוניין להשמיד את האנושות ובתוכה כמובן את הגזע היהודי וגם את העם היהודי, כאמור.

זה מזכיר את הגמרא על הילדים שעשו הלוויה לחגבקעלעברימבאר

אני מדמיין הלוויה עם הרבה חרדונים (אני מתכוון החיה. אני יודע שכאן הכוונה למשהו אחר).

 

ואגב צריך לעשות ציור של החיה חרדון שהוא דתי לאומי - חרדונדל"י (ראשי תיבות של חרדי ונאו דתי לאומי).

 

או ציור של חרדון ניצב ליד חרדל מצוי (החיה ליד הצמח) כאשר החרדון חרדי והחרדל חרדלניק.

 

אגב באלול אפילו חרדונים שבמדבר רועדים

זו שפה צינית אך נראה לי שהכוונה לא היתה רעהadvfb

סוג של "הומור עצמי", ככה נשמע לי

אפשר להבין את חוסר החיבור לכך.

מה זה חרדוןדורין השמיני
טעיתקעלעברימבאר

הבאת קישור לערך על חרדוניים שזה משפחה ולא סוג ספציפי.

משפחת החרדוניים מכילה את הסוגים: חרדון מצוי, חרדון לייט, חרדון מודרני, חרדון שבבניק, חרדון ליטאי, חרדון אמריקאי, חרדון מזרחי, חרדון ספרדי, חרדון הפסים, חרדון שחור כיפה, חרדון החסידים וחרדון קצר פאות.

משפחת החרדוניים נמצאת בתוך מחלקת החרדונאים, שכוללת גם את משפחת החרדלוניים ומשפחת הדתילוניים

לא מצחיק בכללבאנגי
עבר עריכה על ידי באנגי בתאריך כ"ז באדר תשפ"ה 3:47

.

הגה - ויש חולקים.ימח שם עראפת
לא מצחיק אותך, כי אתה חרדי, ולא נאה לך שצוחקים עליך. מעניין מה הייתה דעתך בישיבה כשהריצו בדיחות על מזרוחניקים.
קשיא, איך דווקא הגהותקעלעברימבאר

האשכנזים הם המצחיקות?

(גילוי נאות, כותב שורות אלו הוא אשכנזי)

אגב, כשאני נתקל בחרדים כמוך אני הופך לאנטישמי.ימח שם עראפת
נראה הכי טוב שתתעלם מתגובות ארסיות על שנאת חרדיםקעלעברימבאר

ולא תגיב אליהם (לא התכוונתי להודעות שלי, שהיו בהומור עצמי).

סתם חבל על הזמן שמתבזבז, פשוט להתעלם

אני יכול להגיב ארסי גם אבל בוחר שלא לנהוג כן כלפיבאנגי

אחיי, גם אנו חלוקים עמוקות.

זו הבחירה הכי טובה. יישר כח! חוץ מזהקעלעברימבאר
אני מקווה שלא נעלבת ממה שכתבתי (ראה הסברי לעיל בתגובות האחרות)


@באנגי

אתה יכול לבחון אותיבאנגי
תבקש ממני משהו ארסי על אחד מאויבנו, ואפצלח לך אותו
אני מאמין לך. אניקעלעברימבאר

מקווה שלא נעלבת אבל ממה שכתבתי

@באנגי

אל תתנצל כ’’כ הרבה אתה אחלה גברבאנגי
צחקתי ממה שכתבת, באמת מוכשר לאלללה, אבל כנראה בחינוך שאני קיבלתי יש גבולות עד כמה להשתמש בהומור. 
תודה אצל חסידים זה אחרת?קעלעברימבאר
לא חושב, יותר ענין של חריפות פולנית עוקצנית כזובאנגי
די די מספיק לריבקעלעברימבאר
לא אמרת שאתה רוצה להשמידקעלעברימבאר
להרוג ולאבד את כל העולם בכל מקרה? 🤔
צחקתי באותה נשימה גם על דתיים לאומיים, אל תעלבקעלעברימבאר
זה היה בדיחה פנימית והומור עצמי, על תמונה שהיתה בפורום של הבעל חיים חרדון שנראה כחרדי, אז עשיתי מזה בדיחה. צחקתי באותה תגובה גם על דתיים לאומים (חרדלוניים ודתילוניים) אז זה לא משהו אישי נגד החרדים או נגד מגזר כלשהו
אני חושבבאנגי

שהרב קוק באהבתו הגדולה לעם ישראל, ובהשקפתו שכל יהודי הוא קדוש, לא היה רווה נחת מלראות את תלמידיו האידאולוגיים לועגים למגזר חשוב בעם ישראל

האמת שגם אני צחקתי מהכישרון, לא מהתוכן.. בכל מקרה אני לא אגיב לך באותו סגנון לעגני (נניח ’’דתון מעורב סניפי’’ וכו’).

דווקא אהבתיקעלעברימבאר

את דתילון מעורב סניפים.

אגב הוא נחלק לשני תתי מינים -

דתילון מעורב לכתחילאי ודתילון מעורב בדיעבדי

הלכתחלאי הוא זן רב-שרלוניבאנגי
אני רואה שאתה בקיא בנבכי המגזרקעלעברימבאר
זו מומחיות למזרוחניקולוגיה
ויש גם את גם אתבאנגי
דתילון מור-הרי, ודלדל הר עציוני
הזכרתי אותםקעלעברימבאר
אגב מי קבע את ה’’קו’’ של ’’ישיבות הקו?’’ ר’ דרוקמ?באנגי
הקוקעלעברימבאר

זה הישיבות שקשורות להר המור ולרב טאו ולרבנים דומים.

הרב דרוקמן זה נחשב "מרכז" (שם יש יותר מגוון אז יש שוני גדול בין רבני מרכז השונים. 

 

גם הרה"ג חיים דרוקמן זצ"ל וגם הרה"ג דב ליאור שליט"א נחשבים בזרם מרכז, לדוגמא.

 

 בסוף מרכז זה כינוי לכל הרבנים תלמידי הרב קוק שלא בזרם הר המור)

מעניין.. הרב טאו תלמידיו כמעט חרדים גמוריםבאנגי
אני רואה אותם עם נוקיה, לא סמארטפון
זה לא הופך אותם לחרדיםקעלעברימבאר

בסוף לכולם היה נוקיה לפני 15 שנה. 

הם פשוט החליטו להשאר נורמלים ולא להשתגע כמו כל העולם עם הסמרטפון הממכר

שמע בציונות הדתית קיים ערך גדול של הפצהפתית שלג

כל אחד לאן שפנה. זה שהרב נריה עמד בראשות בני עקיבא ורב אברום עמד בראש מרכז הרב, לא בהכרח עושה את האחד חרדי יותר מהשני. (למרות שזה גם יכול להיות) זה אומר בעיקר שהם פנו לקהלים שונים.

כנ"ל בנוגע לראשי ישיבות הסדר ומכינות.

לדוגמה בהר המור וחומות ירושלים יש המון עם נוקיות והרבה אברכים, אבל לעומת זאת בישיבת שבי חברון, בישיבה גבוהה בתל אביב, בגבעת אולגה, במכינת עוצם, בישיבת עטרת כהנים, מכינת עטרת כהנים וכו' שהן קשורות במידה מסוימת להר המור או לדרכה, תראה הרבה יותר סמארטפונים, תספורות, מותגים, ועוד, כל אחת לפי עניינה. וזה לא בגלל השקפףת ראש הישיבה, אלא בעיקר בגלל סגנון התלמידים.

כנ"ל הרב דרוקמן. שהשקפותיו וערכיו היו ברורים מאוד, ופשוט החליט להקים ישיבת הסדר ולא גבוהה או כולל, ישיבה תיכונית ופנימיה צבאית ולא ישיבה קטנה. ולא בהכרח כי הוא התנגד לסגנון אחר, אלא כי זה הצורך שהוא ראה במקומו.

אגב, איך שהרב צבי יהודה גידל ת"ח גדולים ושלח אותם להנהיג קהילות בכל רחבי הארץ זה תרם ותורם המון להגדלת והחזקת התורה ברחבי ההתיישבות בארץ. כמו כן להחזקה הפיזית בארץ.

לי זה מזכיר את הנהגת תלמידי הבעש"ט, ובדור האחרון את הנהגת הרבי מליובאוויטש.


זיע"א

אגבפתית שלג

תיכנס לכמעט כל ישיבה בציונות הדתית (בעיקר גבוהה, או הסדר-גבוהה) ואתה תידהם מהמרחב שבין תלמידי שיעור א' לבין האברכים והתלמידים המבוגרים יותר.

להבנתי זה ממש מכוון- להציב את כולם באותו בית מדרש, גם אם כל אחד בתוכנית לימוד שונה.

מענייןבאנגי
אם כבר הזכרת את הרב נריה, הצדיק זצ’’ל, אדם בעל שאר רוח, קראתי ראיון איתו לא זוכר איפה שהוא ממש מיצר על התערובת בסניפי בני עקיבא, ואמר מפורש שלא לכך התכוון כאשר הנהיג את התנועה
אכן, זו אמת לאמיתה.ימח שם עראפת

תהיתי אם לומר לך זאת, אבל העדפתי לעקוץ בחזרה ולא להתחסד.

מלבד זאת, יש לציין שמעז יצא מתוק. בתקופה שלפני ארבעים שנה עובדת היות התנועה מעורבת סחפה אליה את רוב הנוער, ואמנם זה לא אידיאלי שחבר'ה צעירים ישהו במעורב, אבל הם ספגו שם ערכים שהשאירו אותם דתיים, וחיזקו אותם, וכשגדלו, היו ברמה דתית גבוהה יותר מאלה שלא היו בתנועה, שרבים מהם נטשו את הדת.

אני מכיר אישית זוגות נפלאים שיצאו מהתנועה, דוסים כאלה שלא היית מאמין שבצעירותם היו בבני עקיבא.

היום באמת הרבה סניפים של בני עקיבא נפרדים, אלו שלא אכן חבל, אולם המגמה הדתית הכללית היא שלא לאפשר סניפים מעורבים.

לא לחינם הוקמו תנועות אריאל ועזרא.

הציבור אינו אותו ציבור שהיה לפני ארבעים שנה, עת היה הציבור בצעדיו הראשונים וההססניים. הרמה הדתית הכללית עלתה, נפתחו ישיבות ואולפנות רבות, והנוער הפך לדוס יותר.

ממה שאני נתקלתיבאנגי

ראיתי בני נוער דוסים, אבל לא יכולתי לומר שהם הרוב כי ראיתי הרב שאינם דוסים.

אני חושב שאתם צריכים להפסיק לטמון ראש בחול.

אני חושב שקשוט עצמך תחילה.ימח שם עראפת
המגזר ממש לא טומן ראש בחול, יש המון כנסים בנושא, דנים בזה כל הזמן ומנסים למצוא פתרונות לכל בעיות המגזר.
במאה שנות בנ’’ע עוד לא נמצא פתרון..באנגי
לא, ידידי.ימח שם עראפת
בשנותיה הראשונות של התנועה, הכל היה בעייתי. מי שהיה מחוץ לתנועה, בחו"ל- התבולל, בארץ- התפקר. המגזר לא היה חזק אז, הוא היה חלש, והחילונות הייתה קורצת מאד. השומר הצעיר, הצופים, היו מפתים מאד.


הפיתרונות נמצאו, אתה פשוט מסרב להבין מהם. הוקמו התנועות הנפרדות עזרא ואריאל, והוקמו סניפי בנ"ע נפרדים.

אריאלבאנגי

הכי טובים, בעזרא הרוב בסדרנאבל עדיין יש בעיות כפי שראיתי בעיני אם כי פחות, בנ’’ע הכי גרוע, טוב לשמוע שיש סניפים נפרדים

אתה אומר את כל זה מהכרות רבת שנים עם המגזר?ימח שם עראפת
לא, מהיכרות עם כמה מבני המגזר שדיווחו ליבאנגי
וגם מצחיק אותי ה’לא אידאלי’באנגי

מה זה לא אידאלי? זוהי פריצות גמורה הגורמת למכשולןת נוראים, ועצם ההימצאות שם מביאה הרהורים אסורים

על מה אתה מדבר?

אמת.ימח שם עראפת

האם יש לך שליטה על זה? למישהו יש? הלכתית אין לך איך לאסור את זה.

אין לך סמכות לגזור.

מעשית הוקמו תנועות כמו אריאל ועזרא, וכן סניפים נפרדים של בני עקיבא.


תגיד לי, הכותל, מה דעתך? פריצות גמורה? עצם ההימצאות שם מביאה לידי הרהורים אסורים? 

לא, כי הולכים ישר לעזרת הגבריםבאנגי
אבל הכניס עצמו בכל להרהורים נקרא רשע, ע’’ז יז ע’’ב
אמנם לא איסורנקדימון
אך המשנה בהחלט מדברת על "תיקון גדול" שעשו בשמחת בית השואבה, והתוספתא מתארת את מה שכולנו מכירים: התקנת מחיצות.


אמנם אפשר לסייג את זה ולדון על איזו סיטואציה הדבר נצרך (וכנראה לא בכל פעם שגבר רואה אישה), אבל גם אי אפשר להתעלם. לא היה גם אז איסור, ובכל זאת חזל עשו "תיקון גדול".

נכון.ימח שם עראפת
כמו שכתבתי כבר כמה פעמים, לא ראוי ולא כדאי, אבל אין לך סמכות לאסור.
זה פשוט מגוחךבאנגי

אתם יודעים וותר טוב ממני כמה מכשולות קרו

ולכן חז’’ל אסרו את זה

איסור הבטה

איסור ייחוד פנויה

אתה צודק דוד, הכל מהכל אתה צודקשפלות רוח
רק חבל על הכוחות, אין טעם, שמע בקולי איעצך, אין עניין לנ"ל לדון, אלא לנצח ולהתנצח. באמת חבל על הכוחות גם אם בורא עולם ירד משמים ויגיד שאתה צודק(ואכן אתה צודק) הנ"ל יבקש ממנו להוכיח.
הכנסת את עזרא ואריאל באותו משפט124816

עזרא הוקמה כ15 שנה לפני בני עקיבא, אז כנראה לא באה לפתור שום בעיה בבני עקיבא.

אריאל אכן הוקמה ע"י חברי בני עקיבא שבהתנגדו לפעילות המעורבת כדי ליצור הפרדה.

בני עקיבא בשנותיה הראשונות ממש (סביב תרפט) היתה נפרדת.

מאוחר יותר לקראת קום המדינה הפכה למעורבת.

כבר בשנת תרצ’’ט היתה מעורבתבאנגי
ראיתי בספר שואה כלשהוא שחלק מהאדוקים בהונגריה נשארו מסיבה זו
לא הבנתי מה ראית בספר124816
זה ספר של משפ’ חרדית אמריקאיתבאנגי
שהסבא נולד במונקאטש, ושנתיים שלוש לפני השואה עשה עלייה לארץ כמו יהודי טוב, אבל התהלוכות המעורבות של בנ’’ע גרמו לו לחשוב על חינוך ילדיו וחזר למונקאטש, וניצל בעור שיניו ממש מהנאצים וברח לארה’’ב,
מוזר124816

רוב יהודי מונקטש לפני השואה התנגדו לציונות ולכן לא עלו לארץ.

עם זאת בשנים שלפני השואה גם במונקטאש היתה פעילות של בנ"ע וגם של תנועות נוער ציוניות אחרות שאינן יהודיות.

מעניין לאיזו מהקהילות במונקטאש השתייכה המשפחה.

בכל מקרה זה ממש לא נבע מלעגקעלעברימבאר
אם תבדוק תראה שיש יותר בדיחות על מזרוחניקים במגזר שלנו מאשר על חרדים
וכדי להוכיח זאת - ארחיב בתיאור נפלאות הבריאה גם עלקעלעברימבאר

משפחות הדתילוניים והחרדלוניים שבסדרת החרדונאים.

משפחת החרדלוניים כוללת את הסוגים חרדלון מצוי, חרדלון מתנחל, חרדלון הקווים, חרדלון מרכזי, חרדלון המושק(הידוע גם בכינויו חרדלון המור), חרדלון שחור סרוג כיפה, חרדלון הגבעות, חרדלון השומרון וחרדלון יהודה.     משפחה זו נפוצה בעיקר באזורים הרריים וגדלה בעיקר בקרקע גירנית.  


 

משפחת הדתילונים מכילה את דתילון ליברל, דתילון לייט, דתילון הגוש, דתילון השרון ודתילון הרצף.  הם נפוצים ברובם בקרקעות עמוקות באזור המרכז.

’הרצף’ לא הבנתי. בכל מקרה כולנו אחיםבאנגי
הרצף - דתיים מעטים לצערינוקעלעברימבאר

שנשארים דתיים בדברים מסוימים ובחלק לא (למשל מחללים רק חלקית את השבת וכו'). תופעה חדשה.

כינוי שהם עצמם נראה לי המציאו, כדי לקבע עצמם כנורמה ולומר שהם בעצם כמו המסורתיים.

ההבדל הוא שהמסורתיים לא עושים מזה אידאולוגיה אלא מעריכים את הרב עובדיה  ורואים בו את מה שיש לשאוף אליו, והם רק לתיאבון.

דתיי הרצף עושים ממצבם של להיות דתי ולחלל שבת אידאולוגיה ומצב שבו הם מאמינים שהכי טוב לחיות, ודי בזים לרבנים(אלא אם כן הם ליברלים קשובים ומכילים שיכולים לאמץ את פסיקותיהם). ולכן הם רחוקים כרחוק מזרח ממערב למסורתיים

תודה על ההסבר. מה פשר המילה?באנגי
זה מזכיר אוטיזם ה’’י..
רצף שקיים בין דתי לחילוניקעלעברימבאר

כלומר הם אומרים למה לך לקבוע להיות רק דתי או רק חילוני, בא תאמץ משהו על הרצף בין לבין.

בעצם תורת המקף של בורג בגירסה מודרניתבאנגי
ממש לא...קעלעברימבאר
בורג דיבר על להיות שומר מצוות לגמרי אבל להיות מקף מחבר בין חרדים לחילונים. יש מה לדון בגישה זאת אבל לא דומה.


דתיי הרצף הם כמו מסורתיים בהתנהגות אבל עושים מזה אידאולוגיה , ובדרך כלל באים ממשפחות דתיות-לאומיות אשכנזיות, והם נחלשו מבחינה תורנית אך לא הפכו להיות חילונים לגמרי 

האמת שככה חרדון מסתכל על מזרחיסט (מבלי פגוע אישי)באנגי
בתור אחד שיקל יותר בהלכה למשל בתחום בנים בנות, ועוד עושה מזה אידאלוגיה
כע, בתור מזרוחניק אני מסתכל עליכם אותו דברימח שם עראפת

מעסיקים ערבים, ועוד עושים מזה אידיאולוגיה.(לא תחונם)


אני גם מאד נפעם מהקפדה על גזל ולשון הרע במגזר.

(כמובן, מבלי לפגוע בך אישית)


אבל כדי שלא תעלב מהאנטישמיות שלי, קח לך בדיחה על מזרוחניקים: מה המקום היחיד שמתנחלים מוכנים להתפנות ממנו?

- השירותים.

מתי עשית ’’שעת שמירת הלשון’’ לאחרונה?באנגי
ומה הקשר כל ישראלי מצוי מעסיק ערבים, אל תבלבל בשכל שרק החרדים.
"עשיתי"?ימח שם עראפת

אתה שואל מתי הייתה לי תאווה לספר למישהו לשון הרע ושתקתי?

שלשום, ישבתי עם חבר וממש רציתי לספר לו כמה דברים.


הו, בוודאי שכל ישראלי מצוי מעסיק ערבים, גם כל ישראלי מצוי מקל בהלכה בתחום בנים בנות.


אתה יהודי שומר תורה ומצוות, או ש"כולם מעסיקים ערבים, מה נפלת עליי?"

גם דתיים לאומיים רבים מעסיקים ערביםבאנגי
זו הקושייה שלך?!ימח שם עראפת

הרי אתה רוצה לטעון שהם מחפפים במצוות, לא?!

וכן, אני בהחלט מסכים עם זה שיש הרבה מזרוחניקים חפיפניקים. אז מה?מה אכפת לי מהם?


אתה, שומר תורה ומצוות? מה זה קשור מה הם עושים?! חילונים אוכלים חמץ בפסח, סואו וואט?!

אין בזה איסור הלכתי, זו השקפת עולםבאנגי
מה אתה אומרימח שם עראפת

אני מבין שמבחינתך התורה היא השקפת עולם ותו לא.

אני מציע שהשבת תלמד בעיון מהו איסור לא תחונם.

התוספות כותביםבאנגי

שעד שיעור הפסד מסויים חובה להעסיק יהודי, מדין ’’או קנה מיד עמיתך’’ אבל יש שיעור שכבר לא חייבים

רוצה דוגמא, לידידי יש טיוטה, ונכנס במדרכה ושבר אגזוז, הלך למוסך בשילת ביקשו 2500 שקל, הלך לחאפר אברך בקריה ביקש 1500, הלכנו לערבי 450 כולל עבודה

ואגב בכפר יש גם כיפות סרוגות, מתונים שמקיימים איתם שכנות טובה, בעיקר מיישובי האישור ניל’’י, נעלה, טלמון וכו

סברתי שהינך תלמיד חכםימח שם עראפת
התוספות מדברים על העדפת היהודי מהגוי, במציאות בה הגוי תקין, למשל הוא גר תושב, או שאני חי בחו"ל, כמו שהתוספות היו. זה מדין או קנה מיד עמיתך וחי אחיך עמך.


אבל במציאות שאתה חי בארץ ישראל, יש לך איסור לא תחונם. לא לתת לגוי חניה בקרקע. לא לתת לו חן. לא לאפשר לו את הקיום פה בארץ.


עכשיו, בחכמתך הרבה הבאת דוגמאות של יישובים מזרוחניקים, שחלק מתושביהם חוטאים בלא תחונם. איי געוואלד. כלום שוטה אתה?! וכי אתה מצדיק את עוונותיך כי גם במגזר שלי יש חוטאים?! באותם יישובים, תוכל גם למצוא בעיות צניעות. אז האם אישתך תתחיל להלך בלא כיסוי ראש ובמכנסיים, כי הרי המזרוחניקים בגוש טלמונים עושים ככה?!?!

דווקא אחד שאני מכירבאנגי

הרב ש. אברך דת’’ל צדיק הולך לשם עם שני מרכבותיו..

ולגבי לא תחנם,  איזה חן יש בלקחת טיח ורצף?

חניה זה למכור לו דירה

מצידי שיהיה אדמו"ר דת"ל.ימח שם עראפת

שיקראו לו הרב, שיקראו לו המופתי, שיקראו לו האפיפיור.

אני לא יודע מה המדד שלך ל"צדיק" המדד שלי הוא "צודק" - מי שעושה את הצדק, הווי אומר מקיים את התורה, הוא צדיק.

אם אותו "רב" הולך לתיקונים בכפר, אחד מן השניים- או שהוא אינו יודע, ולכן ראוי שתזהיר אותו, או שהוא חוטא במזיד.


באמת? חניה זה למכור לו דירה? סז הו? איזה חן יש בטיח ורצף? תפעיל את השכל, ואל תיתמם. היתממות היא שורש הבעיה החרדונית. (חזרתי להיות אנטישמי.)

גם אתה מיתמםבאנגי
כשלא נוח לך שאני מדבר על תערובת בבני עקיבא
אז קודם כל אתה מודה שאתה מיתמםימח שם עראפת

אני לא מיתמם, אני אכן נגד התופעה של סניפים מעורבים. ככלל, אני חושב שתנועות הנוער בדעיכה מתמדת, והן לא מחדירות ערכים כבעבר, וצריך לחשוב איך להשיב אותן לחיים.


אתה פשוט מנסה לגזור גזירה בלי סמכות, ומתעלם מכך שעם כל הצער שבדבר, איסור ליכא.

לא ראוי, לא כדאי ולא אידיאלי, אבל אתה לא יכול לגזור גזירה, כי אין לך סמכות.

אתה טועה ומטעהבאנגי

זו לא ’’גזירה’’ שצריכה סמכות, זוהי הלכה בשו’’ע אבה’’ע כא, מצונזר אצל חלק מהמיזרוחניקים, צריך אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד וכו’ ואפי’ מפנויה יעו’’ש

ובפרט שכולן נידות..

אז ללכת למכולת אין כאן מכניס עצמו להרהור, אבל ללכת לפעולה סניפית ויש תערובות, יש זיקה בין הבנים לבנות, פשיטא שאסור וכנ’’ל.

 

^תראו מי שמדבר^ימח שם עראפת

"צריך אדם". לא "אסור לאדם".

תוכל להחליף "צריך" ב"כדאי". "אל תרבה שיחה עם האישה" חובה או עצה?

שכחתי את הדתילון המצויקעלעברימבאר
שהוא הכי נפוץ
דתילון ארץ-ישראלי מצוי*כְּקֶדֶם
אני מקווה שלא נעלבתקעלעברימבאר
אם נעלבת אז מתנצל  זה היה הומור עצמי וצחקתי באותה תגובה גם על דתיים לאומים
אישית ודאי שלא נעלבתיבאנגי
אבל נראה לי שיש גבול גם להומור, אגב, ערפאת טוען ש’’מלמדים אתכם בישיבות ללעוג למיזרוחניקים’’ אז הבדיחה היחידה שאני זוכר, לא מהישיבה בכלל אלא מהחיידר..  איך יודעים אצל מיזרוחניקים מי החתן? היחיד שעם גרביים.. וזה בדיחה בודדת פעם בעשרים שנה
טוב אז אצלינו יש אלפי בדיחות על מזרוחניקיםקעלעברימבאר
בתוך המגזר הציוני דתי. אומרים שהומור עצמי זו תכונה יהודית
אגב משהו מפתיע מצא’ט gptבאנגי
הייתי במקום שהיתה לי גישה, וביקשתי בדיחה על יהודים, והביא משהו אנטישמי בסגנון שהם סתם מתלוננים כל הזמן וכו’, ואז ביקשתי על ערבים והוא לא הסכים לפגוע בהם
לא הבנתי, ההומור הזה היה בעייתיקעלעברימבאר

כי הוא קשור לאנטישמיות ולשואה ?

לא זה היה כוונתי כשכתבתי את הבדיחה וכלל לא עלה על דעתי ההקשר. מתנצל

וכמובן זה גם לא היה קשור לשום זלזול בחרדים

לא, סתם הבאתי דגמאבאנגי

אבל המילה חרדון

מתחרזת יפה עם יהודון

לא לזאת כיוונתי...קעלעברימבאר
המילה ז'ידון מתחרזת יפה עם מסכנוןימח שם עראפת
בתור אנטישמי אני לא מוצא את הבעיה
כע, בדיוק אתמול התווכחתי עם אבא שלי על זהימח שם עראפת
אמרתי לו שבינה מלאכותית היא אנטישמית ובייחוד ג'יפיטי
ימח שם ערפת הביא ערך על בעל החים חרדוןקעלעברימבאר
וזה היה ערך על משפחת החרדוניים. אז זרמתי עם זה כהומור. לא היה שום עניין לזלזל בחרדים אלא לצחוק על הסיטואציה המצחיקה
עם כל ההתמסכנות הזו,ימח שם עראפת

אני חש צורך עז להצהיר שכרגע מבחינתי זה כן כדי לזלזל במגזר.

@באנגי הבנו שאתה חרדון, ולא נאה לך שצוחקים על המגזר שלך. אולי אפילו לא נאה לך שצוחקים על מגזרים אחרים. גם סבא שלי לא אוהב בדיחות על מגזרים ועדות. אתה יודע מה הוא עושה כשאנחנו מספרים בדיחות כאלה? שו-ת-ק! ורצוי שתלמד ממנו.


והנה לך עוד בדיחה גזענית על חרדונים, כי אתה מעצבן אותי: בחור אחד בישיבת אלמוני-תורה, והחליט שהוא רוצה חלב בקפה שלו. ירד לסופר השכונתי(באבאי-חסד), וחזר לישיבה בחדווה עם קרטון חלב. הניח אותו במקרר, וחזר לבית המדרש. למחרת בבוקר, ניגש למקרר, והנה שוד ושבר! החלב ריקן!

כיתת רגליו שוב אל הבאבא, ושב עם קרטון חדש ובידו טוש. פרטי! כתב על החלב, ושב ללימודו.

אך נעבעך, למחרת שוב היה החלב ריקן.

אך בחורינו זה לא התייאש, עד מהרה שב וקרטון בידיו. פרטי! כתב באותיות קידוש לבנה, גזל! הוסיף באדום בוהק.

אך אוי ווי מה אעשה, תהה למחרת כשמצא הקרטון ריקן.

אך בחורנו זה היה רב תושייה, חיש מהרה שב ובידו החלב, כתב מה שכתב, ויותר לא בקרטונו יד זר.

ומה נכתב, אתם שואלים? החלב בהכשר רבנות!

תפילת ערבית השנה של מוצאי פוריםדורין השמיני

הרגשתי פשוט התעלות כי הייתי חצי שיכור ואז היה לי קל לכוון 

והרגשתי שכול היין ששתיתי פשוט הוסיף לי פיקחות ואור זה היתה הרגשה מטורפת

לא מדברת בשעת התפילהשדמות בחולות

ומחנכת את ילדיי לדמום בבית כנסת

 

רוב עם ישראל לא מדבר בתפילהפשוט אני..
לא יודעת...שדמות בחולות

עוד לא ראיתי בית כנסת בו *לא* מדברים בתפילה/ קריאה בתורה לצערי

דיברתי על רוב עם ישראלפשוט אני..
לא על רוב המגיעים לבית הכנסת 
סמיילי של (-באמת?-)ימח שם עראפת
כל הכבודבאנגי

זכות גדולה לקיים מצוות ומקדשי תיראו, ולפי הזוהר ’’מראה כמה שיש לו חלק באלוקי ישראל’’ וחלילה לא ההיפך.

יש לציין שחסידי גור ספציפית חזקים מאוד בנושא זה אצלם זה כלל ברזל.

"מקדשי תיראו"?!ימח שם עראפת
מקדש מעט, וי’’א דמקיימים מצוה זו גם בביה’’כבאנגי
חילונים עולי הר הבית בטומאה לא מקיימים למשל, אסור
כן, "יש אומרים". ויש אומרים שאתה מבטל מצוות עשה.ימח שם עראפת
הזלזול שלך בכותל ובבתי כנסת לא לענייןקעלעברימבאר

לא מזלזלים בקדשוה קטנה בשביל קדושה גדולה

לומדת הלכות שחיטה והכשרת הבשר- נחשב?פיטוניה
אחד הרווקים פה אמר שלהתחתן זה נחשבחושבת בקופסא

אז אני אהיה ספציפית ואדגיש במיוחד את זה שהופכים אותך לרבנית ואת מחלקת ברכות עם הידיים על הראש והכל.

כנראה הדבר ״הדתי״ הכי מוזר שעשיתי.

האמת שהיו לי תקופות בישיבה שפשוט הרגשתי מתיקות!!פתית שלג

קשה להסביר במילים.

וזה נראלי עולה על כל התרגשות רגעית שיכולה לנבוע גם מדברים לא מהותיים...

מסכים. אני זלגתי דמעות בשיר ידיד נפשבאנגי

זה שיר שמעיף אותי לשמים בדביקות מטורפת

אשתי לא הבינה מה אני בוכה באמצע סעודה שלישית..

וגם קבלת שבת מרגשת אותי במיוחד

אגב התארחתי אצל משפחה באלון שבות ושם בביה’’כ שרים לכה דודי במנגינה שקטה מיוחדת שמתחילה טלליי לי לי לי, לכה דודי לקראת כלה.. אוהו, מקדש מלך..

מנגינה של ברסלב, נפוצה ביו"שימח שם עראפת
יפה שהבנת, הקלאסי של המיזרחניקיםבאנגי
הוא דווקא הקצבי, ל..כה ד..ודי ל..קראת כלה פ-ני שבת נ-קבלה..
אתה תגיד לי, מזרוחניק מלידה מה קלאסי אצל מזרוחניק?ימח שם עראפת
ביו"ש המנגינה של ברסלב הרבה יותר נפוצה. כמובן גם המנגינה של קרליבך נפוצה, ובמרכז המזרוחניקים המרובעים בדרך כלל שרים אותה, אבל ביו"ש חד משמעית ברסלב לוקחת הרבה יותר.
קרליבך גם החרדים אוהבים מידי פעםבאנגי
וגם דז’יקוב, אי בום בום..לכה דודי ל..קראת כלה.. פנאאאייי ש..בת, פני שבת נקב..לה
דז'יקוב? לא מכירימח שם עראפת
אולי אני מכיר את המנגינה, אבל לא זיהיתי את האי בום בום
תעשה גוגל ’’חיים בנט לכה דודי דזיקוב’’באנגי
המזוחניקים המרובעיםקעלעברימבאר

שרים 4 מנגינות

לא המרובעים שאני מכירימח שם עראפת
כאילו יש 5 מנגינות קלאסיות.קעלעברימבאר

האחרות נוספו אחר כך (ב3 מהמנגינות המנגינה מתחלפת באמצע)

בבית כנסת של סבא שלי מנגינה אחת שולטתימח שם עראפת

כמובן יש מזרוחניקים מתעדכנים, אבל המרובעים שטורחים לשיר, קרליבך שולט אצלם.


אצלנו ביישוב כל חזן מחלטר מנגינה לפי ראות עיניו, למרות שיש את החמש הקלאסיות שבדך כלל הולכות.

אני חיברתי את המנגינה של חיילים אלמונים ללכה דודי, ועוד שירי מחתרות לשאר המזמורים, אבל לא עליתי חזן לקבלת שבת, רק שוררתי לעצמי בקבלות שבת שעשיתי לבדי מפאת שנאתי את המין האנושי, ובקבלת שבת אחת בחווה, שגם כן לא היינו מניין, והם היו קצת מופתעים בלשון המעטה.

יש אתקעלעברימבאר

קרליבך (שהקלאסי נראה לי זה לשנות בלא תבושי למנגינת "סימן טוב ומזל טוב" של קרליבך, אבל יש עוד שילובים).

יש את הפחות רגועה ויותר שמחה, שמתחלף בלא תבושי ל"לא, לא, לא, תבושי, ולא, לא, לא תכלמי".

יש עוד רגועה (והכי יפה לטעמי) שמתחלפת גם למנגינה המתואמת שלה בלא תבושי.

יש את המהירה שלא מתחלפת אל נשארת עד הסוף.

ויש את הכי שמחה (ששרים אותה לפעמים בחתונות כשמלווים את הכלה, אני לא מתכוון לכיצד מרקדים)

 

נראה לי אלה ה5 קלאסיות אצל הציבור הד"ל והשאר זה תוספות מאוחרות, אבל לא מספיק בקיא בזה

אצל סבא שלי אותה מנגינה גם בלא תבושיימח שם עראפת
קרליבך שממשיכים בלא תבושי באותה מנגינה?קעלעברימבאר

אולי שמעתי פעמים נדירות

תתפלא, קייםימח שם עראפת
יש רק 4 מנגינות *קלאסיות* של לכה דודיקעלעברימבאר

אצל המזרוחניקים האשכנזים (ב3 מהם המנגינה מתחלפת באמצע) והם המנגינות היחידות האהובות עלי.

התכוונת לאחת של הבעלבתים שהיא מהירה ואפשר להריץ את השיר מהר(היא המנגינה היחידה מתוך ה3 שלא מתחלפת באמצע)?

אכןבאנגי

והתפלאתי שלא מתחלפת, כי אצלנו בלא תבואי מחליפים נניח לניגון גור ’’לא תאבואושי ..’’

בכללי רגש יותר מתאים ללכת דודי בגלל התוכן המדהיםם

זו המנגינה הפחות יפה מבין ה4. ושכחתי שיש גם חמישיתקעלעברימבאר

הכי שמחה. לעיתם שרים אותה מלא תבושי ולעיתים בלכה דודי הקצר של החגים (למרות שלא מהנמנע שישירו את כל לכה דודי איתה)

לחב’’ד יש גם לכה דודי שמח ויפהבאנגי
את השמחה גם שרים בחתונות לפעמיםקעלעברימבאר

(לא מדבר על מנגינת כיצד מרקדין אוי אוי אוי)

מנגינה יפה, אבל שונא כששרים אותה בקבלת שבתקעלעברימבאר
פדיתי את בניפשוט אני..

מזל שהוא כבר גדול,

עם האינפלציה של השנים האחרונות אני כבר לא יודע במה הייתי בוחר...

סלחתי להורים שליפשוט אני..
כמה שזה נשמע משונה, הברכה שברכתי הכי בכוונההסטורי
היא ברכת דיין האמת...
לא אהבתי שכתבת חרדוןזיויק
נשמע רע מאד
למה חרדונים? (זה מה שקפץ לי לעין...)נפש חיה.
@#%₪^!*^!!!!!!!!!!ימח שם עראפת
@כְּקֶדֶם ידידנו מכנה את הפינגווינים ממאה שערים בכינוי חיבה, חרדונים. לכן הוא כתב חרדונים.


אני לעומת זאת, אנטישמי מוצהר, ונמאס לי מכל ההתבכיינות הזו סביב המילה חרדונים. חרדונים!!!! פינגווינים!!!!! דובי פנדה!!!!! זברות!!!!!!! משתמטים!!!! פרזיטים!!!! אוכלי תפוח בלי ברכה!!!!!! על חשבונם!!!!!!! איכרים מהמאה התשע עשרה!!!!!! ואני לא מצליח לחשוב על עוד משהו!!!!!!

תודה על החיפוי ידידי הוותיקכְּקֶדֶם

אך קיבלתי על עצמי לא להשתמש יותר במונח הזה

לפחות לא בפורום.

בשמחה רבה ידידי העתיק!ימח שם עראפת
חשבתי לומר לך שמה פתאום, ושתמשיך, אבל אכן כל הכאב ראש המתחסד הזה עלול להציק...
שכוייעךנפש חיה.
לא התאבדתיאריק מהדרום
הנחתי תפיליןנתניסט
אה, וגם מחיתי במישהו שעלה להר הביתנתניסט
חבל ששרשור עם רעיון כל כך יפה עבר לשיח לא מכבדadvfbאחרונה

אפשר לחלוק, בכבוד.

זהו אבסורד שאין כמותו שמדברים בעבודת ה' ואז לא מכבדים את הזולת. זה הכי תרתי דסתרי שיש.

 

אנחנו לא מדברים פה על חרדים דתיים לאומיים אלא על השקפה, מי שיש לו לדון בצורה עניינית על השקפה ולא בנאדם או ציבור מוזמן בשמחה.

 

לא אומרים פה לאף אחד "שטויות" "מבלבל תמוח". זה מיותר מאוד ולא נצרך כלל.

 

מודה ומתוודה, לא עברתי עבור כל ההודעות פה אבל ראיתי הודעות בודדות שעברו את תחום הענייניות ודיברו על גופם של אנשים. זה ממש לא משנה מי הם האנשים.

לצערי השרשור יצא משליטה ולכן סוגר את השרשור.

מי שרוצה לפנות ביחס לכך בש.א בצורה מכובדת מוזמן

תודה!

בנות (דוסיות) דעתכן על הדיבור על לימוד תורה לנשים?דורש טוב לעמי

איפה זה פוגש אתכן?

האם זה ריאלי לצפות מחלק גדול מהבנות להקדיש זמן ללימוד תנ"ך + אמונה + הלכה באופן שתקיפנה פחות או יותר את החלקים היסודיים והמעשיים וירכשו את הידע הבסיסי נניח עד גיל 20 או אפילו 30?

בכלל קיימת תחושה שצריך לכוון לשם?

מהם הדברים שמניאים נשים/נערות מללמוד תורה?

(ובפרט - הלכה)

עצם הלימוד הוא כעיקרון מתוק עבורכן, כמו אצל בנים ביינישים?

(מתכוון בעיקר לתנ"ך והלכה, ופחות לענייני מחשבה ואגדה 'המושכים את הלב').

האם העובדה שיותר ויותר רבנים מדריכים בפירוש לנשים להשקיע בלימוד תורה יוצר תחושת עול או תופעות אחרות שגוררות 'נזק' כלשהו?

מעלה את הנושא בעקבות הטורים האחרונים של הרב אליעזר מלמד

אהה וגם בנים כמובן מוזמנים להגיב. 😅

מצוות תלמוד תורה - גם לנשים

לימוד גמרא ועיון לנשים

קודם צריך להבין שיש הבדל בין גיל 20 ל30 אצל נשיםמרגול

אני לא דוסית, אבל אגיד באופן כללי:

עד גיל 20, הגיוני בעיניי לצפות הרבה דברים.

אבל העשור שבין 20 ל30, להתייחס אליו אצל דוסיות כאל זמן נוסף שתספקנה לצבור ידע- זה קצת רחוק מהמציאות. תחשוב על הדוסיות החביבות סביבך, בעשור הזה הן כנראה גם למדו גם הביאו וגידלו ילדים וגם פרנסו לפחות חלקית את הבית (לפעמים כמעט לגמרי, כשהגבר אברך). זה עמוס ברמה מטורפת.

אישה במצב כזה שמספיקה להתפלל שחרית וללמוד פרשת שבוע שעה בשבוע- כבר יפה מאוד.

עם זאת, עד הולדת הילדים, ובוודאי עד החתונה, ראוי בעיניי לפחות לתת עתים לתורה גם כאשה.

ולכן מדרשות, או תכניות העשרה של בית מדרש באולפנות, זה דבר מבורך.

לא נכנסת לדיון של כן גמרא לא גמרא. מתייחסת בכללי לתורה.

ובאופן כללי בהבדל- הפער הוא גם במסגרות (בחור דוס צריך לעשות צעד אקטיבי בשביל לא ללמוד בהיקף רחב, בחורה דוסית הפוך), וגם שהחינוך שונה. למשל בלימוד גמרא- בנים כן וכמה שיותר, בנות אסור (מלמדה תפלות). בחורה שאומרת שרוצה ללמוד עוד ועוד, יגידו לה "למה לך להידמות לגבר? חסרות מצוות לנשים? את מקיימת את כל המצוות כרגע? כולל לשון הרע?"

בקיצור, צריך להבין את המציאות ואילוציה, ולאחר מכן לחשוב מה עושים בהינתן המצב.

תלוי באופיאשר ברא

מכירה הרבה דוסיות מבית שזה בכלל לא הייתה הנקודה שלהן, לשבת ולהתחיל ללמוד.

אני אישית בעד לא ללכת אחרי מה שהן למדו בבית ובאולפנה, בלי יותר מיד להעמיק.

אצל הדוסיות בגיל 20 יש לחץ של לימודים, חתונה ועבודה.. לא בטוחה שזה בראש סדר העדיפויות שלהן.

ולהפך יש בנות שכן למדניות יותר מהשורש שלהן, לפה ולשם לא הייתי שמה את זה תחת זכוכית מגדלת- בכל ציבור אנשחם הם גם פרטיים ומה שמתאים לאחת (ובהתאם גם הזמן שיש לה), לא תואם את האחרת.

אני חושבת שזה שלא מלמדים בנות ברצינות זה פשע חמורחושבת בקופסא

גם אם הן לא חייבות במצוות לימוד התורה עצמה, השדר שנותנים לה כאילו הם צריכות להיות מנותקות מהבסיס של היהדות ולהסתפק בוורטים עלובים ו"איך זה גורם לך להרגיש"- יוצר אצלן חור גדול בהבנה של מה זה בכלל תורה והמצוות. גם בפן ההלכתי וגם בפן המחשבתי.

ניהול הזמן יכול באמת להיות מכשול, אבל אפילו בשנת מדרשה או מדרשת ערב או ערב לימוד לנשים או כל מסגרת זמנית וחלקית שאמורה להביא איזה מענה לבעיה הזו, מאכילים אותן בברבורים המיותרים האלו. חלק אפילו מגדילים לעשות וקוראים לזה "תורה נשית". כאילו הקב"ה התגלה בהר סיני לגברים בלבד ונשים קבלו פטור לא רק ממצות עשה שהזמן גרמן אלא גם מלהפעיל את השכל שעוד איכשהו נשאר להן.

כשנשים גם ככה לא משכילות באף תחום זה עוד איכשהו יכול לעבוד, אבל בחורה שעושה תואר, עובדת בעבודה מכובדת, דוסית ורצינית, אבל אין לה מושג בדיני החזרה על הפלטה או מה ההבדל הכוזרי למשנה תורה, זה אמור להיות מביך.

יצא שאחרי החתונה עברתי לגור ממש קרוב לאיפה שהייתה מדרשת שילוב שילוב שלי, אז יצא לקפוץ מידי פעם, אבל ככל שהתקדם הזמן הבנתי איזה בזבוז זמן כל השיעורים שם.

שיעור זוגיות, שיעור מסל"ש שבו הרבנית מקריאה אולי חצי פסקה וכל שאר השיעור הוא דוגמאות מהחיים על גידול הילדים שלה, שיעור אחרון ב10 בלילה של שו"ת כי לרב אין זמן/ כח להכין משהו, וכל השאלות הן בסגנון "איך עובדים את ה' למרות שלא הכל הולך" ואיזה רעיון כאילו-עמוק ששולפים מהמותן בשנייה.

השיעור היחיד שהיה רציני היה שיעור הלכות שבת, ושם הרב אפילו הביא- שומו שמיים- קטעים קצרים מהגמרא כדי להבין את השתלשלות הבסיסית ביחד עם קצת ראשונים ואחרונים.

אולי זה כי בעלי קלקל אותי, הוא הציע לי לראות שיעורי תנ"ך מוקלטים מהישיבה שלו באתר.

מה אני אגיד, שמיים וארץ. זה לא היה גמרא עיון, אבל מסתבר שאת הביינישים אשכרה מלמדים אשכרה את הכתוב עם פרשנים ומקורות, ולא את סיפור חייו של הרבנית, ואפילו אפשר להבין ולהתעניין ומסתבר "לא בשמיים היא".

לנשים אין מחויבות הלכתית לנצל כל רגע ללימוד תורה, אבל אני חושבת שבשביל להיות יהודי מאמין ומקיים צריך שיהיה לך בסיס בדבר הכל כך בסיסי הזה. לא רק שורות תחתונות וקצת וורטים שכולם פן אישי. ובגלל זה אני חושבת שיש עניין גם לדעת להסתדר עם גמרא בקיאות. (אני לומדת בעלי מסכת מגילה) לא "להכעיס" ולא כלום, פשוט בשביל להבין מי בדיוק היו חז"ל, מה הייתה צורת החשיבה שלהם ומה היה עיקר עיסוקם, ומתוך זה על מבוססת כל התורה שאנחנו מקיימים היום. מסתבר להפתעתן של הרבה בנות, שוב דוסיות ורציניות, שהתורה היא לא קטעים מרגשים לתלייה על הקיר, אלא התעסקות ופירוש דקדקני בדבר ה' ויישום שלו בשטח.

לדעתי גם חלק מלהבין מה באמת הקב"ה ציווה אותנו זה לפעמים ללמוד משהו על מנת לסיים גם כשאין הרבה חשק או "התחברות".

יש צדיקות אבל...שנונימיאחרונה

כיום התורה משמשת בעיקר קרדום לחפור בה,

לשררה, ממשלה, כסף, כבוד, גאווה.

לומדים בשביל התואר תלמיד חכם ועניבה - אבל כשמגיע הרגע לקיים זה לא בשבילם.

ראיתי נשים מעטות מאוד שיש להם קצת מסירות נפש ומחפשות אמת, וכולן הושפעו מאוד מבעליהן.

נשים לא יודעות מה זה בדידות או ללכת לבד נגד הזרם, האדם נברא והיה לבד.

חייה של אישה הם חיי קהילה משפחה בית היא תמיד מוקפת באנשים סביבה מטבעה.

מלחמה זה לא בשביל נשים.

הלוואיי שילמדו ויקיימו.

בינתיים העולם מתקיים על פי חוקי הנצרות.

מאבד עולמו בשעה אחת?צמר-ארד

שאלה...

לפעמים יש את הספקות הללו

אדם עושה עבודה גדולה עם עצמו

באמת לא בכאילו מתאמץ יוצא מאיזור הנוחות

מתמודד עם החיים על הטוב שבהם ועל הפחות נעים שבהם

ואז מגיע משבר

גדול או...

אפילו סתם משבר בינוני שהוא חוזר אחורה

ומגיע לאיזור הנוחות וכיף לו שם

לא שהוא חוטא אלא שהוא בבחינת מתפנק קצט על החיים

האם בעיניכם זה אומר שהוא מתחיל מחדש?

האם ההנאה הזו שהוא באמת נהנה באמת נח לו וכיף לו באיזור הנוחות

האם יש כאן בבחינת שמשלמים לו את שכרו בעולם הזה?

גם אם הוא חוזר לאחר מכן לשדה הקרב שנית?

🤷‍♂️🤷‍♂️🤷‍♂️

אני לא חושבת שיש אופציה אחרתעַלְמָהאחרונה

להתקדם בלי לסגת בכלל אחורה... זה נראה לי חלק שחייבים בתהליך

להורדה חינם: הספר קיצור הלכות שבתעיתים לתורה

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת" (113 עמודים) – עם שיעור מוקלט לכל פרק

20261018005719.pdf

שלום לכולם,

הספר "קיצור הלכות שבת" מאת הרב ירון אליה זמין עכשיו להורדה חינם, והקובץ המלא מצורף כאן להודעה. זהו ספר של 113 עמודים, ובו 43 פרקים.

הספר מרכז את הלכות השבת שפוגשים בכל שבוע – מהדלקת נרות וקידוש, דרך מוקצה, בישול וחימום אוכל, ועד מלאכות שבת ורפואה בשבת – כמנהגי הספרדים והאשכנזים, בלשון בהירה ותמציתית.

מה תמצאו בו

  • סדר ברור לפי נושאים – קל למצוא את התשובה בדיוק כשהשאלה עולה.

  • מקורות לכל הלכה – בגוף הטקסט, למי שרוצה לבדוק ולהעמיק.

  • שיעור מוקלט לכל פרק – ליד כל כותרת יש שני ברקודים: אחד לשיעור קצר למעשה, ואחד לשיעור מורחב מהמקורות. סורקים בטלפון ושומעים את השיעור על אותו נושא בדיוק.

איך להפיק ממנו את המרב: שמרו את הקובץ בטלפון או הדפיסו אותו. כשעולה שאלה – פותחים את הפרק, ומי שרוצה להבין את ההלכה לעומק סורק את הברקוד ושומע את השיעור.

אם הספר הועיל לכם – נשמח שתעבירו אותו הלאה, לחברים, למשפחה ולבית הכנסת.

שבת שלום ומבורכת!

צוות עיתים לתורה

תוכן העניינים

כל כותרת כאן מקשרת לפרק המלא באתר "עיתים לתורה", כך שאפשר לקרוא כל פרק גם אונליין:

כבוד ועונג השבת

הלכות מוקצה

בישול, שהייה והטמנה בשבת

הנאה ממעשה שבת

מלאכות שבת

רפואה בשבת

להמשך לימוד

חסידות ארצישראליתאביעד מילוא

הייתי בשמח תורה בחצר חסידית מסוימת, שוחחתי שם עם יהודי אברך צעיר שאמר לי בהתלהבות שהוא לומד את תורת הרב קוק וקצת התוועדנו על זה.

מה דעתם על התופעה? והאם לדעתם יש מצב שתיווצר בקרוב הבנה חדשה בתורת הרב מאותם חסידים וחרדים שלומדים את התורה שלו (על דרך "העבודה")

הבנות חדשות כן. בקרוב? לא.נקדימון

וכל זרם מהציונות הדתיות ימשיך לראות בעצמו את המוסמך היחידי לביאור כתבי הרב.

אם אנשי הציונות הדתית לומדים תורת חב"דאריק מהדרום

למה שחסידויות אחרות לא ילמדו הרב קוק?

לא רק שזה "בקרוב", זה תמיד היה ברמה כזו או אחרתמתוך סקרנות

יש קרובי משפחה של הראי"ה במגזר החרדי, כדוגמת הרב חיים קוק ראש ישיבת תורת רפאל למי שמכיר, גם הרב דוב קוק כנראה וכיוצא בזה.

הם ודומיהם, תמיד שדרו קשר מסוים לתורת הרב קוק, כמובן ללא מרכיב הציונות, שלענ"ד גם ככה לא באמת משמעותי כל כך בהגותו כמו שהציג את זה בנו...

איך הוגים נונסנס כזה?צדיק יסוד עלום

קראת פסקאות של הרב קוק? איך תולים את האספקט הציוני-רדיקלי של הרב קוק ברצי"ה, כשזה מופיע בצורה מאלפת ישירות בכתביו?

כנגד כל קטע על ארץ ישראל וכו' יש 3 קטעים על היחידמתוך סקרנות

ועולמו, אלו הם נתונים מחקריים שקראתי בעבר במקור ראשון דווקא אם אני זוכר נכון...

אף אחד לא אמר שאין אצלו אספקט ציוני, אבל הוא לא האספקט היחיד שלו, ונראה שהרצי"ה כן יצר אווירה כאילו זה כן...

זה טיעון דביליצדיק יסוד עלום

גם אם היה רק מאמר אחד שלו על הציונות, ובו הוא היה כותב "הציונות היא העיקר, והנפש חשובה אבל היא מקום שני" אז כל המאמרים הפי 3 שתיארת היו שניים במדרגה לעומת הכתיבה על היחיד.

הרב היה ציוני רדיקלי, ועל מה שהוא ראה בשנים בהן היה חי (נפטר כ15 שנה לפני קום המדינה) הוא כתב את הדברים הכי פומפוזיים וחד משמעיים.

לרוב אלה טיעונים פופוליסטיים שנאמרים על ידי אנשים שלא למדו את כתבי הרב קוק ולכן טועים ומטעים בססמאות לא רלוונטיות

תרשה לי לחלוק עליך ולהסתייג מדבריךמתוך סקרנות

בכל הצניעות, בעבר קראתי המון מכל כתביו, ולא חושב שברור מאליו שאורות לדוגמה יותר חשוב מאורות הקודש ואורות התורה, והאנשים שאני מדבר עליהם שהיו קרובי משפחתו ותלמידיו בוודאי קראו והכירו הרבה יותר ממני וממך.

לתפיסתם, הרב כאדם עם תורה רוחנית מקורית, ראה גם ניצוצות קדושה בציונות, אבל זה לא אומר ש"זה הוא", ורק זה, אכן היה לו מרכיב כזה וכנראה משמעותי, אבל לא היחיד.

אבל גם החלוקה הזו מלאכותיתצדיק יסוד עלום

היא מלאכותית משתי פנים:

  1. להגיד שאורות זה פרויקט של הרצי"ה שממוקד ומאדיר את האספקט הציוני בתורת הרב, בעוד שאורות הקודש והמאמרים מכילים תוכן רוחני הפונה לאדם היחיד זו חלוקה מלאכותית. באורות ישנם מאמרים שאינם עוסקים בציונות (זרעונים, שהם מאמרי יסוד במשנת הראי"ה), ובאורות הקודש יש המון פסקאות שעוסקות בציונות ובא"י

  1. נניח והחלוקה לעיל היתה נכונה - הניסיון לעשות שסעים במשנת הראי"ה זה הפך אופי כתיבתו והגותו של הראי"ה. מי שמתחבר יותר לצד של עבודת ה' הפרטית בכתבי הרב קוק - שיבושם לו, אבל לא ניתן לטעון שעבודת ה' של האדם הפרטי במשנת הראי"ה היא ענף נפרד מהענף הציוני. הרב ראה בציונות את מה שנתן כוח ערך ומשמעות לשינויים הדרמטיים שבנשמת הדור וממילא בעבודת ה' של האדם הפרטי.

מתנצל על הלשון החריפה בה ניסחתי את הודעותיי הקודמות

באמת שעברו הרבה שנים מאז הימים הטובים בהםמתוך סקרנות

נהגתי לבלות לילות בספריית "מרכז" בחרישת כתביו ויכול להיות שאני לא מדייק.

אבל לענ"ד, לא חושב שבהכרח רק הציונות נותנת ערך ומשמעות לכל תורתו הרוחנית, הצורה בה הגותו "פגשה אותי", הייתה בעיקר בתפיסה הכללית של הרמוניה, באופטימיות ובניצוצות הקדושה בכל מקום, שלאט לאט מתבררים עד הנאולה השלמה (מה שאגב יונק הרבה מהחסידות לכאורה), ו*גם* בציונות.

להגיד שהכול זה רק מזה, נשמע לי לא מוכרח.

לשבר את האוזן, שמעתי פעם שבהכללה 3 תלמידיו לקחו כל אחד דגש אחר מתורתו, הרב הנזיר את הדגש האוניברסלי, הרצי"ה את הציוני, והרב חרל"פ את עבודת ה' הפרטית.

חלק מהחרדים שינקו מתורת הרב, אכן הלכו יותר על הקוטב שמייצג הרב חרל"פ לפי חלוקה זו, אבל אם נטען שזה מצומצם מדי, אפשר להתחבר גם לקוטב של הרב הנזיר.

תודה על ההתנצלות.

יהודיברוך הגב

הרב צבי יהודה עסק בזה הרבה כי זה היה נושא מחודש מאד והיה צריך להחדירו לתודעת התלמידים והציבור, יחד עם זה הרצי"ה בעצמו ערך את אורות התשובה ואורות התורה מוסר אביך לפני שהוציא את אורות בשלמותו. ובמקביל לעבודתו נמסרו הכתבים לדי הרב הנזיר שערך את אורות הקדש. כך שאינו נכון לטעון שהיה ניסיון לצמצם את תורת הרב לתחום מסוים. כמו שזה שטות לטעון שהרב הנזיר לא לא היה קשור לפן הציוני של הרב קוק ולכן ערך את אורות הקדש, כי מי שהכיר ידע שהוא התרגש ממדי צבא ונשק צהלי לעיתים יותר מהרב צב"י.

הציונות לא היתה מרכיב משמעותי כל כך בתורת הרב קוק?רודף מצוות

זה נכון שהרב קוק זצ"ל כתב הרבה מאד. ולא בכל פסקה שלו הוא הזכיר את ארץ ישראל או את הגאולה המתמששת לאיטהּ. אך מי שלמד מספיק את כתבי הרב קוק יודע בבירור שנושא הציונות היה משמעותי ומרכזי מאד מאד בהגותו. לא נכון להציג זאת בתור איזה עניין שולי וצדדי שהרב צבי יהודה זצ"ל הוציא מפרופורציות והעלה על נס לאחר פטירת אביו הגדול.

נ.ב. אולי פשוט לא הבנתי אותך, וכשאתה כותב ציונות אתה מתכוון ל'תמיכה בשלטון הכופרים' כפי שאוהבים להגדיר אותה כל מיני גורמים חרדים אנטי-ציוניים שאוהבים לייחס בחוסר הגינות, (בלשון המעטה) לכל הדתיים לאומיים כל מיני תפיסות מעוותות?

מרכיב משמעותי אבל לא היחידמתוך סקרנות

זה חלק מתפיסה רוחנית כוללת ומקיפה הרבה יותר.

מה שכתבת בהערה גם כן חשוב מאוד, הרב קוק ראה ניצוצות רוחניים בתחייה הלאומית כמו שראה ניצוצות בכל דבר.

אבל מכאן ועד לקידוש "מוסדות" המדינה מעצם שייכותם למדינה, התחברות לרשעים כדרך "לכתחילה", וכיוצא בזה, זאת גם עוד דרך שלא בהכרח הרב קוק הסכים אתה (יש קטע שלו בעין איה בו די אומר להיפך, שהדרך של "בירור הניצוצות" מתוך הרע היא לא דרך לכולם)...

יהודי מהמרכז במלעיל ובמילרעברוך הגב

התופעה בודאי התרחבה וחרגה ממסגרת משפחת קוק.

אפשר לעשוק בתחומים שונים בתורתו של הרב קוק שלא בהכרח מחייבים לעשוק בתפיסתו ביחס לציונות. אבל זה יהיה עיסוק חלקי. אבל להגיד שזה נושא לא משמעותי בתורתו זה לא רציני. ובדרך כלל מי שעוסק בתורתו גם ממשפחת קוק קרובים לגישה העקרונית החיובית למדינה, ורואים בהקמת המדינה ובחזרה לארץ תהליך חיובי וטוב של התקרבות לגאולה וגם על היחס לחילונים זה משפיע באיזו מידה, וכל זה בדומה לגישה של הציונות הדתית. כמובן בפרטים יש חילוקים כמו גיוס בחורי ישיבות וגיוס בכלל לתוך הצבא במצבו הרוחני הנוכחי, איך להשקיע בחינוך ללימוד תורה יחס ללימוד אקדמי ועוד שלל נושאים פרטיים שבאמת לא ברור אם הגיעו לציבור הדתי לאומי מתורת הרב קוק או מחולשות דתיות וכל נושא צריך לדון לגופו.

ויש כאלו שדוקא בגלל קרבתם לתורת הרב ומנגד הצורך להיות חרדי אומרים דברים תמוהים ומוזרים לכל אוזן של לומד ישר, ועליהם נאמר עושר השמור לבעליו לרעתו.

לא כל מי שרואה תהליך רוחני (בואכה קבלי) בהקמת המדימתוך סקרנותאחרונה

המדינה זה חייב להשפיע גם על יחסו הריאלי לחילונים.

מעולם לא אמרתי שהציונות אינה מרכיב משמעותי בהגות של הראי"ה, אמרתי שאפשר לקבל ממנו הרבה, גם בלי לאמץ את גישתו הספציפית לציונות, ושם ללכת פחות רחוק קצת ממה שהוא הלך (וודאי פחות רחוק ממה שממשיכי דרכו הלכו, מהרצי"ה ואילך, כפי שגם אתה פירטת)...

נראה שההבחנה כאן חשובה: אפשר להעריך מאוד את הגותוaibrainora

נראה שההבחנה כאן חשובה: אפשר להעריך מאוד את הגותו של הראי"ה ולקבל ממנה הרבה, בלי לראות בכל מרכיב בגישתו לציונות וביחס לחילונים עמדה מחייבת. דווקא ההפרדה בין העקרונות לבין היישום ההיסטורי מאפשרת דיון יותר מדויק.

יש כאן הבחנה מעניינת בין היכולת ללמוד מהגות של הרבaibrainora

יש כאן הבחנה מעניינת בין היכולת ללמוד מהגות של הרב קוק לבין אימוץ מלא של כל תפיסתו הציונית. אפשר בהחלט לדון בכל רעיון לגופו ולבחון איך הוא מתיישב עם המציאות וההשקפות של ימינו, כולל היחס לחילונים.

לתת לגיטימציה לאתגרים בהלכהמנגו מיובש

ברצוני להעלות לדיון ציבורי וזהיר סוגיה שעולה מדי פעם

העניין הוא כזה: לפעמים ניתן פתחון פה או לגיטימציה מסוימת לתחושות של קושי או אתגר מול ההלכה (ויש בזה משהו הגיוני סך הכל, אבל לא זה הנושא), כאשר ישנם אנשים הבוחרים להסביר את דרכם או את עיסוקם באופן שמתכתב (לדעתם) עם עבודת השם (מה שלא כך בהכרח)

השאלה המרכזית היא: היכן עובר הגבול שבין פתיחות והבנה למציאות האנושית המורכבת, לבין שמירה על חוסנה של ההלכה ללא פשרות? ואיך נכון להתייחס בדיון ציבורי לאתגרים שחווים אנשים ספציפיים מול התורה?

אשמח לשמוע מה דעתכם

אני חושב שההלכה היא הבסיסל המשוגע היחידי

צריך להיות פתוח ולהכיל מורכבויות, וגם להבין שזה לא תמיד קל ופשוט לעשות את ההלכה גם אם חייבים,

אבל להבין שזה העיקר ולזה אנחנו שואפים (ומעלה) גם אם לא מצליחים תמיד.

"לא להפוך חולשות לאידיאולוגיה", וכמובן שלפי זה אנחנו גם נפרש את המציאות בעיניים הלכתיות ונדע תמיד לאיפה לחזור כשיש שאלה מורכבת במציאות.

לגבי השאלה השניה, זה מאוד תלוי באיזה מקרה כמובן,

בכלליות צריך להבין את האדם שחווה את האתגר, אבל לא להפוך את זה למציאות הנורמלית, אלא בתור קושי שצריך להבין איך עובדים איתו וחווים אותו,

ואיך מגיעים למצב שבו לא עוברים על ההלכה (בתקווה שזה קיים).

מאז ומתמיד ההלכה הושפעה במידה כזו או אחרת מצרכיGini

הזמן והשעה.

ואין סיבה שגם בדור שלנו ההלכה לא תושפע ולא תתן מענה לחידושים, לדברים שהשתנו.

רק עכשיו בחגי תשרי היו שני דברים גדולים מאוד שההלכה שינתה בעבר - תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, ונטילת לולב ביום טוב שחל בשבת.

ויש כיום הרבה דיבורים, מאמרים, ניסיונות להחזיר את ההלכה המקורית לתוקפה - תקיעת שופר ונטילת לולב.

או עניין אחר, שהוא גם בלב המחלוקת בין הציבור הדתי לאומי לציבור החרדי, וברור שיש לו השלכות הלכתיות - היחס לארץ ישראל, מצוות התלויות בארץ, שמיטה.

גם לא ירחק היום ורוב העם היהודי, מבחינה מספרית אבסולוטית, יהיה בארץ ישראל.

הכלל ההלכתי של "רוב יושביה עליה" (התקף כאשר רוב עם ישראל מתגורר בארץ ישראל) מהווה תנאי יסוד להחלת מצוות רבות מדאורייתא (מהתורה). כיום, רוב המצוות התלויות בארץ מתקיימות מדרבנן (מתקנת חכמים), מכיוון שעדיין איננו במצב זה. 

כאשר יתממש המצב שבו רוב יהודי העולם יתגוררו בארץ ישראל, יחולו שינויים דרמטיים בחיוב ההלכתי של מצוות שונות: 

1. מצוות התלויות בארץ: מעבר מדרבנן לדאורייתא

תרומות ומעשרות: החיוב להפריש תרומה גדולה, מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני מתוצרת חקלאית יהפוך לחיוב מן התורה ממש (כפי שנלמד מהפסוק "בבואכם" – ביאת כולכם). לכך יש נפקא מינה לגבי ספקות (ספק דאורייתא לחומרא) ודיני ביטול ברוב. 

חלה: הפרשת חלה מעיסה תחזור להיות מצווה דאורייתא. 

שמיטת קרקעות ושמיטת כספים: איסור עבודת האדמה בשנה השביעית ושמיטת חובות יחזרו להיות מן התורה (לפי חלק מכריע של הפוסקים). 

2. מצוות היובל וחלוקת הארץ

מצוות היובל (השנה ה-50) כוללת חזרת קרקעות לבעליהן המקוריים, שחרור עבדים ושביתת האדמה. לגבי היובל קיימת מורכבות הלכתית נוספת:

תנאי נוסף – "יושבים כתיקונם": כדי לחדש את היובל מדאורייתא, הרמב"ם ופוסקים נוספים קובעים שלא די ב"רוב יושביה עליה", אלא נדרש שעם ישראל ישב בארץ "כתיקונו" – כלומר שכל שבט ישב בנחלתו המקורית בארץ. 

חזרת היובל: ברגע שיתקיימו התנאים (לפי חלק מהדעות בעזרת בירור שבטים או סמכות בית דין הגדול), תחזור הנהגת היובל לפעול למעשה. 

3. הלכות הנהגה ומשפט עברי

סמיכת זקנים וסנהדרין: קיומו של רוב העם בארץ ישראל מעניק משקל הלכתי ומעמד מיוחד לכלל חכמי ארץ ישראל. מעמד זה הוא תנאי חיוני לחידוש הסמיכה המקורית (איש מפי איש עד משה רבנו) והקמת הסנהדרין לפי חלק משיטות הראשונים (כמו הרמב"ם).

קידוש החודש על פי הראייה: סמכות קידוש החודשים ועיבור השנים על פי עדים ובית דין תלויה במרכז ההלכתי ובקיומו של רוב העם בארץ ישראל. 

4. מצוות יישוב הארץ וכיבושה

מצוות עשה מן התורה: מצוות יישוב ארץ ישראל (לשיטת הרמב"ן ופוסקים רבים) מקבלת תוקף מלא ושלם של קיום לאומי. 

גבולות הארץ: הגדרת גבולות הארץ לעניין מצוות התלויות בארץ מתרחבת מגבולות "עולי בבל" (שהחזיקו בארץ בימי בית שני) בחזרה לגבולות "עולי מצרים" הרחבים יותר, שכן קדושת הארץ המקורית חוזרת לתוקפה הזמן-מדאורייתא.

תלוי מה המקום ממנו מדברים ומי המדברלאחדשה

פסיקת הלכה- זה רק לרבנים מקובלים פוסקי הלכה ויראי שמים.

אם השאלה היא רק אני באמת רוצה לעשות הכי טוב ונכון אבל תוהה על עצם העניין כי א,ב,גם, זה משהו אחד

אם זה מישהו שמנסה להתיר שרץ ולהפוך קושי בהתמודדות לאידיאל זה משהו אחר

מדוע ההכרה בכוח עליון מחייבת נצחיותה של תורת אמתNachman Wilhelmאחרונה

מעבר לבינת אנוש: מדוע ההכרה בכוח עליון מחייבת את נצחיותה של תורת אמת

אני שותף מלא להכרה שלך בקיומו של כוח עליון – בורא אינסופי המנהיג את היקום. אך דווקא מתוך נקודת המוצא הזו, ההפרדה שאתה מבצע בין הבורא לבין התורה (בהגדרתך כ"דת שהיא יצירה אנושית") אינה עומדת במבחן ההיגיון.

ברגע שבן אדם מגיע למסקנה העמוקה שישנו כוח עליון, בעל כושר שיפוט מוחלט, הנמצא מאחורי כל נקודה ורובד ביקום האינסופי, הוא חייב להכיר גם במגבלות השכל האנושי. כפי שכתב שלמה המלך, החכם מכל אדם:

"כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ, עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים." (קהלת ה', א')

מתוך הבנה זו, ההיגיון מוביל באופן ישיר למסקנות הבאות:

  • חוקי הנשמה מול חוקי הגוף: בדיוק כפי שהבורא טבע ביקום חוקי טבע פיזיקליים ברורים כדי לקיים את חיי הגוף ובריאותו, כך הוא טבע חוקים רוחניים מוחלטים כדי לקיים את חיי הנשמה ולקשור אותה עם הנצחיות שלו.

  • חוסר היכולת להמציא מוסר עצמי: היות ואנו, בני האדם, מוגבלים לחלוטין בהבנת החוכמה האינסופית, לא ייתכן שנחליט בעצמנו מהם החוקים הרוחניים. אם האדם ימציא את המוסר או את דרך העבודה הרוחנית, הוא תמיד יתאים אותם לנוחיות האישית וליצרים שלו. מוסר אנושי הוא יחסי ומשתנה, בעוד שחוקי הבורא הם מוחלטים ונצחיים, כפי שנאמר:

"כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ – כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם." (ישעיהו נ"ה, ח'-ט')

  • התורה כהוראות יצרן אלוקיות: מכיוון שהאדם אינו יכול להבין את הבורא בכוחות עצמו, היה הכרח שהבורא יתגלה ויושיט לנו את "ספר ההוראות". זוהי התורה שניתנה מלמעלה, יחד עם הפירוש שלה – התורה שבעל פה. אלו אינם "חוקים אנושיים", אלא חוקים רוחניים עליונים שהורדו לעולם.

  • שרשרת המסירה ההיסטורית: חוקים אלו אינם המצאה של אדם יחיד. הם הועברו, נלמדו ונשמרו באדיקות פנומנלית על ידי עשרות מיליוני חכמי ישראל לאורך כל הדורות – החל משלמה המלך ועד לדורנו אנו. זו שרשרת מסירה רציפה ואמינה המוכיחה שלא מדובר בקונספירציה אנושית, אלא באמת היסטורית:

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ." (דברים ל"ב, ז')

לסיכום, התורה אינה מנכסת לעצמה את הבורא, אלא מהווה את הדרך היחידה שבה האדם המוגבל יכול להתחבר אל הבורא האינסופי. היא אינה "המצאה אנושית" כדי לשלוט, אלא כלי אלוקי שניתן לנו כדי שנחיה על פי האמת המוחלטת ולא על פי הנוחיות הרגעית שלנו.

חג שמח!

חוברת לזיכוי הרבים ללימוד הלכות חגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906224238.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופר • הכנות לתוקע • סדר התקיעות • תקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טוב • טיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טוב • הכנות ליום טוב • שמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

תהלות הים קטוחסדי הים

אעבוד אותך ה' בכל כוחי, תהילת אלוהי שגורה בפי.

ענייני העולם גבהו ממני, נחשכו ונסתמו ארובות עיני.

אשליך עליך כל יהבי, אשים בך האל כל מבטחי.

מחשבת חרוץ אך למותר, הרהורי תורתך חפצתי במוֹהַר.

אקריב לך כקרבן את נפשי, אנסה לתת לך לבי ומחשבתי.

הסר ממני מחשבת גאוות תועבה, תטע בקרבי שמחה ואורה.

עזרני לקיים מצוותך באהבה, עזרני לבטוח בך ברוב חיבה.

הרחב פי ותמלאהו מתורתך, תמלא מוחי ממעיין חכמתך.

הסר ממני כל מחשבת דאגה, כל מחשבת  צער יגון ואנחה.

הסר מכתיבת תורתי מרמה, כל שקר עיוות טעות שגגה.

אעבוד אותך בלב תמים טהור, תמלא את קרבי מלא אור.

 

לימוד על עבודת ה' מתוך ספר מובנהאביעד מילוא

אני מחפש ספר חסידי (לא חב"ד או ברסלב) שנותן הדרכה מעשית בעבודת ה' מתוך החסידות הפולישער'ס דווקא

חובת התלמידים/הכשרת האברכים?פצל"פאחרונה