אבל בדרך כלל המשל בין יהודי פרטי לה', זה אב ובנו.     העניין שאצל אב עם האהבה יש ייראה. ואצל איש ואשה אין יראה ביניהם.

בלבלי אותו כמו שבלבלת אותי, בלבלי אותו בלבלי!!!

לא יודע, לא יצא משהו...

והשיר שציינת שיר ברמה נמוכה

אין חיבור

קלישאתי. בלי להבין.

להתמכר לדיקלומים שכולם מדקלמים.

כי אסור לשמוע שירי עגבים.

תרגיל יפה.

"אני רוצה לדעת הלכות הרבה, למה תימנים אוכלים ארבה, זה נראה כמו ג'וקים ".

במיץ עגבניות

וזה פשוט רעיון מעולה. מחבר, ממחיש, גם מעלה תובנות חדשות. וזה עבד גם עם שירים שלא חשבתי שיעבוד..

יישר כח. תודה רבה

הייתי עושה את זה תמיד בטרמפים

זה גם היה מביך פתאום שאני כולי מתרגש מהמשמעות לכאורה של שירים של אייל גולן

השיר של שמעון ישראלי?! בוש לך

טפי

העלה תחושות חדשות ומיוחדות. הפעם רציתי לכתוב אז לקחתי אותן והרחבתי.

יצא ארוך כמעט כמו עבודה סמינריונית.. אבל נראה לי שווה בס"ד

חלק משירה הידוע של לאה גולדברג:

קרבתך וקרבת הים

גזלו את שנתי

נשמת אפך נשבה מן הים

ותחדור, מלוחה, אל ביתי

וגלים בדכים

עולים בבכים

למרומי אהבתי

בואי כלה

בירח אדום מול הים

מפכה דמך

בירח אדום מול הים

דמי ודמך

וגלים בדכים

זועקים בבכים

את שמך, את שמך, את שמך

בואי כלה

בואי כלה

בואי כלה

מאז שאני מכיר את השיר חשבתי שהשיר מתאר דאגה של אשה בוגרת לרעותה הרווקה ופניה אליה. אבל קראתי מקודם שהשיר מתאר פניה של אדם לאישה שהוא אוהב אבל היא לא מעוניינת (כמו שמוכח מהשיר המקורי הכפול).

אבל אם בכל זאת נלך גם עם ה"קו שלי", נחבר אותו עם המשמעות המקורית, ונכניס את ה"נמשל", יצא ככה- השכינה מצד אחד אוהבת אותנו ורוצה להיות איתנו, אבל מצד שני היא רוצה להיות קצת רחוקה, בגלל שיש כאן הרבה דברים לא טובים לצערנו.

ואז בא מישהו בדמות של מבוגר אחראי ודואג, מיוחד, שמחובר לשמיים ולארץ, "דכורא" כמו הקב"ה, שמחפש רק לתת ולעזור, ודואג לה ורוצה לקרב אותה *בשבילה*.

הוא גר קרוב לים, מרגיש אותו ואת מפעליו יום יום.

הוא מחובר לשכינה, אבל רוצה להרגיש יותר. כרגע זה מופשט לו מדי.

לילה אחד הוא כבר כמעט נרדם, אבל שאון גלי הים גוזל את שנתו

המוח במצב התודעתי המיוחד המאפיין זמנים כאלה

התחושות חזקות, נוכחות ומחודדות,

האסוציאציות גואות בו

מציפות את מה שבמעמקיו

ים במערב, ושכינה במערב

היא קרובה אליו בלב, והוא קרוב אליו בחוש

הלב מתחיל לחוש והחוש מתחיל להרגיש,

נשמה מקבלת גוף וגוף מקבל נשמה

נשמת אפה מתלבשת ברוח הים ונושבת אל אפו

רוח ים מקבלת (מדרגת) נשמה, ומנשיבה אליו רוח מלוחה גם בפנימיותה

מלוחה בגלל בכי וכאב, עכשיו הוא מבין.

אבל מייד גם מבין שדווקא הם מסמלים שזו ברית מלח עולם

ולא מתייאש

הוא שומע בחוזקה את הגלים בדומיית הלילה

את עלייתם ואת התנפצותם (דכים)

וזה מעלה בו את תחושות הבכי והשבירה שלה

(המילים שלה קשורות כמובן גם ל"נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים". ואגב, קראתי משהו יפה- ב"דכים" ו"בכים" יש "ים" בסוף).

בעקבות כל זה מתרוממת אהבתו אליה מעלה מעלה

ומתוכו עולה הקריאה

"בואי כלה".

"כלה" דווקא הוא קורא לה,

לעורר את כלותה

אבל הוא מרגיש שזה עדיין לא מספיק

זה לא ממש מתוך תוכו

מסתכל מחלונו החוצה,

רואה ירח במילואו

כמסמל לו

אל תדאג, אתה בוודאי תצליח

מחייך

נרדם מעט

ושוב נגזלת שנתו

מחלום על ירח מלא

מלא אבל לקוי, אדום

נרתע, מפחד

אולי זה מרמז שלא יצליח

והיא רק תתרחק יותר?

פתאום מבין

לא, דרכך נכונה

תראה

זה דם החיים שעדיין מפכה בה

בלבנה

שגם היא מסמלת אותה

ודמיו בדמיה נגעו,

מפכים יחד

ועכשיו הוא מצליח לשמוע שהגלים העולים ומתנפצים

גם הם זועקים בבכים,

את שמה הם זועקים.

פעם,

ועוד פעם,

ועוד אחת.

קביעות.

ביחד איתם הוא קורא לה שלוש פעמים

משלשים יחד

כמקבלים שבת,

שגם משולה אליה

בואי כלה, בואי כלה, בואי כלה

מקווה למענה שתתחיל את מסעה

---

עברו עשרות שנים

מאז אותה שנת התש"כ בה נערך השיר

היא באמת החלה במסעה מעט אחר כך

הואילה לצאת מהים ולהתקדם אל

גם ירושלים חזרה אלינו.

אבל מסע בחול הים הוא לא קל

והיא גם עדיין מפחדת

אז על כל שניים קדימה חוזרת אחד אחורה

אבל הוא כבר מלא בבטחון,

ורק שואל עצמו

איך אני מחיש פעמיה,

שיהיה לה כבר טוב

ועולה לו

בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה.

ודגלו-דילוגו עליי אהבה

דילוג-ריקוד

ריקוד הוא גם קדימה ואחורה, אבל בשמחה

ובריקוד הרי גם יש דילוג, התרוממות מעל המכשולים

הגשמיים והרגשיים

עכשיו צריך נפש לריקוד

חושב לו

את המנגינה לא נחליף, כי היא כבר נמשכת אחריה

אבל נשנה קצת את המילים

נקרב ונמשוך אותה דרך הטוב עכשיו

וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד

מתחיל לשיר לה

כלוי נביא המשורר שם רנניו

ותלמידיו, כבני הנביאים, עמו יחדיו

כיצד מרקדין לפני הכלה?

כיצד כיצד מרקדין לפני הכלה?

כיצד, מרקדין, לפני הכלה?

בואי כלה

בואי כלה

בואי

בואי כלה, בואי כלה

בואי

בואי, כבאים ומביאים אותה לחופתה

רק מקווה שתסכים להימשך, שמחה

שתבין

שהחתן נעזר באחרים ולא מביאה בעצמו,

ושהוא אפילו לא יֵצא להקביל פניה,

ושבעצם הוא בכלל לא יהיה שם כשתבוא,

כי אחרי כ"כ הרבה שנים

הוא כבר לא יודעה ובכל זאת בוגד בה כאז

אלא להיפך, הוא מחפש אחריה

רק שהוא לא יודע את מי הוא מחפש

אז הוא טועה

כל הזמן חושב שמצא

ונופל ומבין שלא, שוב זה לא זה

ואם היא תבוא ותחכה שם

יהיה קל לי להביא לה אותו

וכשיגיע הוא מייד ירגיש

"זה זה", "זו זו"

ושוב ירדו ממנה הדמעות

אבל הפעם יהיו בהן רק שאריות של מלח

כי עכשיו אלו דמעות של שמחה

אז תפָתח חתימה עתיקה

בת אלפיים שנה

החתן יתן לה את הקישוט-תכשיט העשרים וחמשה, הכ"ה,

יתן ויכתוב.

קישוט חדש ישן

קישוט של-

"הלוך וקראת באזני ירושלם לאמר- כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה",

"ויבוא וילחש כה באזני ירושלים- לעד אזכור לך חסד זקנותך, אהבתך, בואך אליי מהים דרך ארץ לא זרועה, אמונת ליבך בי ככלה נערה שלא ידעה אכזבה".

כתר מלכות בצבע טורקיז של ים  

בראשו אבן-לב לבנה שקופה ומאירה כירח.
כתר מלכות מאבן נופך של מלכות יהודה

בראשו יהלום-לב של זבולון

שלחוף ימים שוכן.  

"שבה והשיבה. ויתחדשו ימיהם כקדם".

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.