אני כמובן אומר הכל בצער רב.
מאז קום המדינה ולמעשה הרבה לפני ועד היום, יש המון קונפליקטים בין ימין לשמאל. לפעמים הם מגיעים לשיאים ולשיח מאוד קשה בין אנשים.
בכל פעם שעלו דברים קשים כנגד יריבים פוליטים, היינו מקשרים את זה ל6 באקטובר.
אף אחד לא שם לב שאם כבר מעל לשנה שוב ושוב מקטלגים עוד ועוד אמירות בתור שיח שלפני המלחמה, אז אולי הוא לא באמת קשור למה שהיה לפני המלחמה, והוא חלק בלתי נפרד מהשלב המתקדם של המלחמה?
כל כך הרבה דברים קשים נגד חטופים או בני משפחתם, מימין או משמאל הפכו לדבר שבשגרה, אז כדאי שנכיר בזה במקום לחשוב שיש כל כך הרבה מקרים חריגים, משהו שסותר את עצמו.
אנחנו רגילים לחשוב שבשעות קשות אנחנו מתאחדים, אבל זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן, והאמת? אנחנו לא כאלה מיוחדים. ככה עובדת כל חברה אנושית.
אני כמובן תומך לחלוטין בשלטי חוצות עם כיתוב של ביחד ננצח, אבל בואו לא נגזים בהשפעה של דברים כאלה.
ודבר אחרון. למרבה הצער אנחנו מאוד מגזימים גם בהשפעה לטווח הקרוב מאוד של איך המלחמה מאחדת אותנו.
קראתי כתבה שמספרת בזמן אמת על מתקפת הפתע, ומתארת בזמן אמת איך חטפו לנו אנשים ומשפחות לעזה, ואיך חיילים נלחמו על החיים של כולנו בלי לדעת מימינם ומשמאלם.
והמון תגובות מגעילות מאוד, של מי שמאשים את הצד הפוליטי הנגדי בשיתוף פעולה מלא מול החמאס, וראיתי אפילו תגובות מגעילות נגד תצפיתניות. מי שהיו שם בשביל לשמור עלינו, ומסתבר שהזהירו מראש ושילמו מחיר יקר, מי שנרצחה מול כמה בודדות שלא נרצחו אלא נפלו בשבי.
וכאמור, הכל נכתב ב7 באוקטובר, בזמן שהכל קרה.
אזהרה! דעה לא פופולרית לפניך! 


