אזהרה! דעה לא פופולרית לפניך! בינייש פתוח

אני כמובן אומר הכל בצער רב.

מאז קום המדינה ולמעשה הרבה לפני ועד היום, יש המון קונפליקטים בין ימין לשמאל. לפעמים הם מגיעים לשיאים ולשיח מאוד קשה בין אנשים.

בכל פעם שעלו דברים קשים כנגד יריבים פוליטים, היינו מקשרים את זה ל6 באקטובר.

אף אחד לא שם לב שאם כבר מעל לשנה שוב ושוב מקטלגים עוד ועוד אמירות בתור שיח שלפני המלחמה, אז אולי הוא לא באמת קשור למה שהיה לפני המלחמה, והוא חלק בלתי נפרד מהשלב המתקדם של המלחמה?

כל כך הרבה דברים קשים נגד חטופים או בני משפחתם, מימין או משמאל הפכו לדבר שבשגרה, אז כדאי שנכיר בזה במקום לחשוב שיש כל כך הרבה מקרים חריגים, משהו שסותר את עצמו.

אנחנו רגילים לחשוב שבשעות קשות אנחנו מתאחדים, אבל זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן, והאמת? אנחנו לא כאלה מיוחדים. ככה עובדת כל חברה אנושית.

אני כמובן תומך לחלוטין בשלטי חוצות עם כיתוב של ביחד ננצח, אבל בואו לא נגזים בהשפעה של דברים כאלה.

ודבר אחרון. למרבה הצער אנחנו מאוד מגזימים גם בהשפעה לטווח הקרוב מאוד של איך המלחמה מאחדת אותנו.

קראתי כתבה שמספרת בזמן אמת על מתקפת הפתע, ומתארת בזמן אמת איך חטפו לנו אנשים ומשפחות לעזה, ואיך חיילים נלחמו על החיים של כולנו בלי לדעת מימינם ומשמאלם.

והמון תגובות מגעילות מאוד, של מי שמאשים את הצד הפוליטי הנגדי בשיתוף פעולה מלא מול החמאס, וראיתי אפילו תגובות מגעילות נגד תצפיתניות. מי שהיו שם בשביל לשמור עלינו, ומסתבר שהזהירו מראש ושילמו מחיר יקר, מי שנרצחה מול כמה בודדות שלא נרצחו אלא נפלו בשבי.

וכאמור, הכל נכתב ב7 באוקטובר, בזמן שהכל קרה.

למי אכפת מטוקבקיסטים וכיוצ"בפשוט אני..

בפועל,

אלפי ישראלים שחגגו בביתם בשמחת תורה - עלו על מדים ונסעו לאזורי הקרבות עוד לפני שקראו להם.

אלפי ישראלים שהיו בחו"ל - עשו הכל בשביל להגיע לארץ ולהתגייס כמה שיותר מהר, גם כשכמעט אף חברת תעופה לא הגיעה לכאן.

אלפי ישראלים בישלו, תרמו מעילים, גופיות, נסעו לכל קצוות הארץ בשביל לשמח חיילים ובשביל לתת להם ציוד הכרחי.

מיטב נוער הגבעות הגיעו בשביל להתקין מן גג לכל הטנקים של צה"ל, כדי שהם לא יהיו חשופים למזלטים שמפילים רימונים.

שמאל, ימין, דתיים, חילונים, מכל קצוות החברה והעם אנשים תרמו ככל יכולתם להצלחת צה"ל.

 

אם ציפית שהיחד הזה יגרום לאנשים לשכוח שהם חלוקים באלף ואחד נושאים, כולל מחלוקות קשות מאוד, אז באמת נכונה לך אכזבה.

אבל בעייני זה לא שייך ולא צריך להיות שייך. להפך, דווקא בזכות זה שיש מחלוקות ועדיין אנחנו אוהבים ושומרים אחד על השני, זה הרבה יותר מרשים מאשר אם פתאום בכלל לא היו מחלוקות.

שני הערותבינייש פתוח

דברים קשים נגד חטופים ובני משפחותיהם, נאמרו לא רק ע"י טוקבקיסטים, שגם הם בני אדם בדרך כלל (יש מהם בוטים איראנים, אבל מדובר ב30%, מה שאומר שנשארו 70% בני אדם ממדינת ישראל) אלא גם ע"י אנשי ציבור.

דבר שני, לא ציפינו שהמחלוקות יעלמו לחלוטין, אלא שנפסיק להאשים את הצד השני בשיתוף פעולה מול האויב, או שאנשים לא יאמרו דברים קשים נגד חטופים ומשפחותיהם, רק בגלל שיוך פוליטי.

לא שכחתי לרגע את האנשים הרבים שעזבו הכל ויצאו למילואים או שנתנו לנו אוכל ובגדים בכמויות.

אני רק אומר שממש לא נכון לקטלג אמירות קשות מאוד לתקופה שטרם המלחמה, כי אמירות קשות קיימות היום יותר ממה שהיה טרם המלחמה.

למה שנפסיק להאשים?!חסום לשעבר

כאילו זה אולי קלישאתי, אבל ריבונו של עולם, השמאל באמת אשם!

מה לעשות?! הימין זעק נגד הגירוש, יש לי סרטון של סרן במדים מגורש מביתו מגוש קטיף, ותוך כדי שהחיילים גוררים אותו הוא צועק שהם משוגעים, "טילים על אשקלון, קטיושות על שדרות".

כל ההתיפיפות הזו כאילו כולנו אשמים היא חוצפה וגועל נפש.

הימין נלחם שנים, והזהיר שנים מפני סכנה מסוג זה. השמאל התכחש, והזיק. אז השמאל אשם, מה לעשות?! כשתנועות קפלניסטיות מקבלות מימון מגורמים אנטישמיים, אז הם משתפים פעולה עם האויב!!! כן!!! זה נכון לעזאזל!!!

הם לא משתפים פעולה עם האויב, הם כן טעו בדרך מסתברארץ השוקולד
רק השמאל אשם?פשוט אני..

האם סמוטריץ' ובן גביר היו חברים בממשלה, שנתנה לאלפי פועלים עזתים להיכנס מדי יום?


האם הם היו חברים בממשלה שאפשרה למליארדים להיכנס ישירות לחמאס?


האם הם היו שרים גם בזמן שהממשלה התעלמה באופן מוחלט ממאות רקטות ש''טפטפו'' להן לעבר העוטף?

ומה לגבי טרור העפיפונים? ההפגנות שהגיעו עד לגדר?


האם הם לא אמרו שחמאס הוא נכס? האם השר אליהו לא אמר שיותר חשוב לסיים עם הרפורמה המשפטית לפני שמטפלים בחמאס? מה הלחץ, בסך הכל כמה אנשים לא מזיקים... לא?


נתניהו לא אמר שהוא ימגר את שלטון החמאס, בדיוק לפני שנכנס לקדנציה הכי ארוכה בתולדות המדינה, ואז נבחר ולא עשה כלום כדי למגר אותם?


הנה האמת המרה:


מי שנמצא כמעט 15 שנה ברציפות בשלטון, לא יכול להאשים את האופוזיציה כשפורצת מלחמה. פשוט לא.

זה לא הוגן, לא חכם, לא מתקן.


אני גאה להגיד שהצבעתי לפייגלין בבחירות 2019, היחיד שהכניס למצע שלו את המשפט הפשוט הבא:


בין הירדן לים לא יהיה אף כוח חמוש שאינו צה''ל או משטרת ישראל.

לא חמאס, לא פתח, לא שוטרים פלסטינים, לא כלום.

הוא כבר אז כתב שזה ידרוש כיבוש מלא של רצועת עזה, כבר אז כתב שהמחיר יהיה נוראי, אבל הוא טען שאם לא נעשה זאת - המחיר יהיה הרבה יותר גבוה.

לצערנו הוא צדק.


והימין? הימין לא עשה כלום בשביל למנוע מהמפלצת החמסית לרצוח לאנוס לבתר ולחטוף את אחינו ואחיותינו.


ואם נסראללה היה בוחר להצטרף באותו היום?

הממשלה הרי ידעה בדיוק מהן כוונותיו, מהן יכולותיו, מה תפקידו של כוח רדואן וכו'.

ומה עשו בשביל להסיר את האיום?

פחחח. אפילו אוהל פחדו להסיר.


ידינו שפכו את הדם הזה.

מהערב מתלבט אם להגיבהסטורי
ובכל זאת - מאוד קל להיות פייגלין, להגיד ולהצהיר אפשר הכל. זה בסדר, את המשפטים שמופיעים במצע התיאורטי של פייגלין, אפשר למצוא גם בשאר המפלגות הציוניות. בדיוק כמו שההורים האידיאליים יכולים להצהיר בדיוק איך בית אמור להראות, איך ילדים מחונכים אמורים להתנהג, איך הם יקומו כל בוקר לתפילה בזמן, יאכלו רק אוכל בריא ומזין, לעולם לא יאחרו לשיעור וכו'


במציאות, צריך תמיד לחלק משאבים כלכליים, כמו גם משאבי זמן ומשאבי קשב בין כלל המשימות שמונחות על השולחן. וכן, לפעמים בחכמה שלאחר מעשה מתברר שהיה צריך להתנהל אחרת בזה או באחר, אבל כמו כל אחד מאיתנו - אפשר להתנהל עם מה שעל השולחן ולא בלעדיו.


במציאות - לא היתה לאף פוליטיקאי ימני, גם לא לפייגלין לו היה עובר את אחוז החסימה, אפשרות לדרוש לכבוש כרגע מהפרת עד הנילוס, או אפילו רק לבטל את הסכמי אוסלו על משמעויותיהם. תחום הבחירה הוא קטן - אפשר להשאר אידיאלי ולצעוק מבחוץ בלי להשפיע בכלל ואפשר לפעול במקום שאתה מסוגל.


מי שהיה דורש לכבוש את עזה, כתנאי לישיבתו בממשלה, היה נשאר בחוץ. אבל, בזכות האקדחים שבן גביר התיר לאנשים לשאת - ניצלו חיים של מאות בשמחת תורה (תמיר דורטל מזכיר זאת רבות עם נתונים). בזכות זה שסמוטריץ' דואג שהרצף ביו"ש יהיה שלנו - הוא דואג שלא תהיה אפשרות להוציא כזה טבח מיו"ש. וכן - לולי האקטביזים השיפוטי, שממשיך להשתולל כאילו הם לא אפשרו את הטבח - ההפגנות שבחסותם הטמינו את המטענים ופוצצו את הגדרות - לא היו מתקיימות. אז כן - מלבד שאר הנזקים, הרפורמה המשפטית היתה גם מאפשרת לנו לנצח את האויב ולמנוע טבח.


ובבקשה, אתה אדם רציני, מספיק עם החצי אמת גרועה משקר של 'חמאס הוא נכס'. התכנית של סמוטריץ' היתה ונשארה 'תכנית ההכרעה', מוזמן לגגל. המשפט שציתת מפייגלין, הוא נקודת מוצא בתכנית. הוא גם פועל צעד צעד, במקומות שהוא מסוגל כדי להתקדם לקראתה. בתוך המציאות בה אפילו רוב הימין לא (היה? עדיין?!) מוכן ללכת להכרעה שכוללת את לקיחת השלטון שלנו על כל הארץ, חמאס הוא נכס הסברתי. כאשר הרש"פ שהיא גוף לא פחות רצחני, רק כרגע עם פחות יכולות נחשבת לגיטימית בעייני העולם.


לגבי פייגלין, נראה לי שהסיוט הכי גדול שלו, זה שהוא כן יעבור, אולי אפילו יקבל חמישה או עשרה מנדטים - מה הוא יעשה ביום שהוא יצטרך לעמוד מול השאלה, האם הוא מקדם חלק מהדברים שהוא מאמין בהם, או עושה צעדים חלקיים. יהיה לו מאוד קשה לרדת מעמדת הפרשן שיודע בדיוק מה האחרים צריכים לעשות בכל מצב.


(היות שזה לא פורום או"ח, ככל הנראה לא אמשיך להגיב)

רוצה להוסיףבינייש פתוח

בזמן האמת לאורך כל המבצעים בעזה שהתגלו כמגוחכים, אף אחד מהאופוזיציה לא דרש להכניע את חמאס באופן מוחלט.

לכן אין לאף אחד מהם את הזכות לבקר את נתניהו על כך בדיעבד.

לנתניהו היו המון טעויות ששילמנו עליהם מחיר יקר, אבל אף אחד אחר לא היה עושה את זה טוב יותר.

ב2011 העם היה מוכן להקריב את עצמו כולו למען גלעד שליט.

פייגלין לא היה עיקר הטיעון שליפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א בניסן תשפ"ה 13:31

 

אני לא חסיד שלו, הצבעתי לו פעם אחת בלבד כל חיי.

אני לא מגן עליו וברור שאם היה נכנס לכנסת לא כל מה שהצהיר היה מתקיים.


 

הנקודה העיקרית של התגובה היא שלהאשים רק את השמאל בטבח זה לא רציני ולא מציאותי, גם הימין חי בשלום עם המציאות שיש כאן ארגון טרור על הגדרות שלנו, שלא מפסיק להתאמן ולהתחמש ולהתחפר לקראת מלחמה איתנו.

נכון אבל צריך לקחת בחשבוןבינייש פתוח

שמי שהכניס אותנו לזה אחראי לכך יותר ממי שלא הוציא אותנו מזה, אחרי שכבר אנחנו בפנים.

ושלא לדבר על כך שבעופרת יצוקה חמאס היה חלש יחסית, ואובמה עדיין לא היה בשלטון.

הוזכר פה ההתנתקות. שהיה המצע של מפלגת העבודה וזכתה לתמיכה של משפחת לפיד.

השאלה איך להתייחס לדפוס הפעולה של נתניהו. האם להצבעה שלו בעד התכנית, או לסרטוני יוטיוב הרבים בהם חיים רמון דורש את פיטוריו ומזהיר שהוא זומם מתחת לקרקע להפיל את התכנית.

תלוי למי אתה קורא 'ימין'הסטורי

אם אתה מדבר על הליכוד - הוא אכן הביא אותנו לשם, הוא גירש את ישובי גוש קטיף ואפשר לרצועה להפוך לחממת טרור.


אבל, אם אתה מדבר על הימין האידיאולוגי - אני מוחה בכל תוקף.

אנחנו נאבקנו נגד אוסלו (כילד ביסודי הייתי בהפגנות ובצעדות), אנחנו נאבקנו נגד הגירוש עד כלות כוחותינו, כשכל המערכת גייסה את כל כוחותיה כדי להפקיר את הרצועה לטרור. הזכרת את סמוטריץ', אז הוא דוגמא מפורסמת לאחד שארגן הפגנות לגיטימיות בדמוקרטיה (מישהו הזכיר קפלן?) ונזרק לכמה שבועות בתא עם עכברים, בלי אשמה, בלי ראיות ובלי הצדקה. היינו גם היחידים שהתנגדו לשחרור סינואר ולמעלה מאלף מרעיו בעסקת שליט, מישהו בתשקורת שעכשיו מאשימה את הימין, בכלל הסכים שיש צורך להשמיע את הטיעונים שלנו?!


אז הימין עשה את מה שהוא יכל. צעד, צעד. התאמץ לחזק והתאמץ לתקן. כן, את חוק ההתנתקות בצפון השומרון - הכנסת הזאת ביטלה, לפני המלחמה.


הרצון והצורך לחזור גם לרצועה נכח אצלינו כל הזמן. תשאל את הילדים שלי - כל שנה בפורים, בכיתי על גוש קטיף. בשיח שלי ושל חברי זה חזר הרבה מאוד.

ממש לא חחינו עם זה טוב, אגב, אני גם לא חי עם הפקרת עבר הירדן טוב.


כן, מבינים שהמהלכים הם קמעא  קמעא ומשקיעים בצעד הראלי הבא.


זו דמגוגיה.חסום לשעבר

האם סמוטריץ' ובן גביר הם מקבלי ההחלטות הבלעדיים? לצערנו ממש לא.

האם הם זעקו נגד המהלך? בהחלט כן. האם היה מועיל שהם יסרבו בתקיפות להיכנס לממשלה כל זמן שכל הנ"ל ממשיך? לא בטוח בכלל, הממשלה פשוט הייתה נשארת ממשלת שמאל לנצח.


והשר אליהו צדק, ראה- אנחנו כבר כמעט שנתיים בלחימה, ועדיין אין הכרעה. למה? פיקוד כושל. מי לא מאפשר להחליף אותו? הבג"ץ. הבג"ץ לא מאפשר לצבא להילחם כראוי.

השר אליהו רצה להשמיד ולטפל בחמאס, בניגוד לח"כים מהשמאל, שראו(ואולי עדיין רואים) בחמאס נכס. ולא רצו לא להשמיד את חמאס, ולא לטפל בבג"ץ.


כן, נתניהו גם הוא לא צדיק. הוא לא קיים את הבטחת הבחירות שלו, ולא לראשונה. אבל הוא גם לא בדיוק אשם, בכך שלא השמיד את חמאס, כי הקונצנזוס לא ממש לטובתו.


אם היינו נמצאים לבד בשלטון, היית צודק. אבל זו סתם דמגוגיה. השמאל שולט במערכת המשפט, בצמרת הצבאית, בשב"כ, וגם כשרים, מאז ומעולם היו מפלגות שמאל בקואליציה, וכשלא היו, היו שמאלנים בתפקידים כמו היועץ המשפטי ושר הביטחון. זוהי הממשלה הראשונה בה המצב לא ככה, ויש ראש ממשלה ימני, גם אם המינוי בא באיחור.


אבל זוהי ממש לא האמת המרה, זהו השקר המר.

הימין לא "בשלטון" כבר 15 שנה. השמאל אמנם אינו נושא בתפקיד "ראש הממשלה" אבל השמאל בהחלט נשא במגוון תפקידים, ובחלקם הוא עדיין נושא.

עם כל הכבוד, ראש ממשלה נסמך על הנתונים שמציגים לו ראש השב"כ והרמטכ"ל. כידוע לך, כבר 15 שנה מאיזה מחנה הם מגיעים. מי היה הרמטכ"ל הימני האחרון?! רפול?!

אילו נתונים לדעתך הציג לו הרצי??? אילו נתונים הציג אביב???

אילו נתונים הציג רונן??? וקודמו, ששכחתי מה שמו???


אתה גאה בדבר שאין בו גאווה. אתה רוצה להפוך את המדינה למסוממים יותר ממה שהם כבר עכשיו?! פייגלין מדבר גבוהה גבוהה, אבל הוא מנותק מהמציאות, ולא סתם הוא לא ח"כ היום.

ופייגלין ממש לא היחיד שאמר את הדברים הללו, אתה מהדר אותו בנוצות לא לו. עיין ערך חבר הכנסת לשעבר בן ארי, שנפסל על ידי בג"ץ.


הימין לא עשה כלום??? שקר וכזב. בוש והיכלם. השמאל לא נתן לימין לעשות כלום. כל ניסיון חקיקה נגד מחבלים- נפסל על ידי בג"ץ. חברי כנסת פיקחים מדי- נפסלו על ידי בג"ץ.


אתה מתעלם באופן בוטה מכל מה שעשה השמאל, ומאשים את הימין על כך שלא הצליחו לתקן את מעללי השמאל.

קצת קשה כשהשמאל עדיין תוקע מקלות בגלגלים.


אם חיזבאללה היה בוחר להצטרף, זו הייתה אשמת השמאל הבלעדית.

ידיהם שפכו את הדם הזה, אתה מחפה על פשעים שבוצעו על ידי השמאל.

מי היו הנשים המצווחות שהסיגו אותנו מלבנון?! מאיזה מחנה?! הימין?!

אפילו אוהל אחד פחדו להסיר, כי רונן והרצי אמרו שאין צורך.


ידינו שפכו את הדם הזה??

ידינו חתמו על ההסכם באוסלו, ונתנו לרוצחי הפתח נשק, רכבים ממוגנים, תקציבי עתק ושטחים אסטרטגיים?? ידינו התעלמו מכך שבמקום להיפסק הפיגועים רק התגברו??? פינו אמר שאלו הם קרבנות השלום??? ידינו הם שנשלחו על ידי השב"כ בדמות סוכנים מדיחים וארגוני טרור פיקטיביים כדי להשחיר את הימין ולתקוע מקלות בגלגלי ההתנגדות??? ידנו הם ששיחדו ח"כים בשביל רוב בכנסת???

ידינו הם שהבטיחו שברגע שהם מרימים את הראש מיד יורידו להם אותו מהאוויר??? ידינו הם שתמכו בכל הכוח בגזירת הגירוש??? ידנו הם שכלאו במעצר עשרות פעילים "מדי"??? ידינו הם שהריעו לזקן המשוגע???

ידינו הם שזעקו לשחרר את גלעד שליט "בכל מחיר"??? ידינו הם שאילצו את הממשלה לחתום על עיסקה מופקרת בה שוחרר מהנדס הטבח??????

ידינו הם ששתקו בשעה שדם המתנחלים הופקר?? בשעה שאורי אנסבכר ה' יקום דמה נאנסה ונרצחה??? בשעה שמשפחת פוגל נטבחה??? בשעה שרזיאל שבח ויהודה דימנטמן נורו?? בשעה שאביתר בורובסקי נדקר???


לא! לא לא לא לא!!!! אנחנו זעקנו וצעקנו, אמרנו שוב ושוב ושוב: זה יחזור אליכם כמו בומרנג!!! אמרנו וזעקנו!!!! והשמאל התעלם וחרץ לשון.

אנחנו, עם כל הכבוד, לא אשמים במחדל הסכמי האסלה וגירוש גוש קטיף, וגם לא בנסיגה מלבנון ועיסקת שליט.


אנחנו אשמים בכך שאנחנו מנסים לא לפגוע באחדות המזוייפת הזו, ולא מוכנים לעשות מה שצריך אם זה אומר שהשמאל יכעס.

חשבתי שרק לי אתה שומר את הכינוי הזה קעלעברימבאר
לא, לכל מי שאומר שטויות.חסום לשעבר
הוא פשוט חושב שדמגוגיה זה ראשי תיבותפשוט אני..
''דעתי מעלה גיחוך וגם (של) ישע החסום''


ולא יודע מה הפירוש האמיתי של המילה

😅😅😅 אבל איפה ה ג השניה?קעלעברימבאר
וגם - ו' ג'פשוט אני..
פפפפחסום לשעבר
הדמגוג לעיתים אינו מודע לכך שהוא דמגוג, אם כי במקרה דנן סבור הייתי שהדמגוג יודע שהוא דמגוג.
הדמגוגיה שאינה מודעת לדמגוגיותהקעלעברימבאר
אבישי בן חיים שם שם
יש הבדל גדול מאודבינייש פתוח

בין לטעות בתפיסת המציאות ובסדר העדיפויות, לבין לשתף פעולה עם החמאס.

כמו ההבדל בין רצח לתאונת דרכים.

אל תשכח שראשי השמאל ולא מעט מהאנישהם הם לוחמים בצה"ל וחלקם נפלו בקרבות.

עודד ליפשיץ נלחם בששת הימים ובכיפור.

אותו עודד ליפשיץ שהתנגד להקמת גוש קטיף והפגין וטען שהכיבוש הורג אותנו. וגם אהב עזתים וטיפל בהם מתוך הנחת יסוד שככה הוא ימחק חינוך מגיל קטן להרוג יהודים למען אל אקצא.

אין הבדל כלל, למעשה,חסום לשעבר

בין להזיק לשלטון במודע במטרה להפילו במימון גורמים אנטישמיים, לבין ניסיון חוץ לפגוע באותו ממשל במימון גורמים אנטישמיים.

יש הבדל עצוםארץ השוקולד
לפחות כמו ההבדל בין שוגג למזיד
ממש ממש לא.חסום לשעבר
אולי כמו רוצח בשוגג אטו מזיד ורוצח במזיד ממש.
איפה אתה חי???ארץ השוקולד

גם כאלה שביצעו טעויות שסייעו לאויבינו ממש לא עשו זאת בכוונה, אלא מקריאה לא נכונה של המציאות.

ברור שזה לכל היותר שוגג ואולי אף קל מזה למרות הכאב העצום על אסונות שקרו.

השאלה הנכונה היא, האם אתה מתכוון להמשיך לחיות.חסום לשעבר

אל תבלבל במוח.

אנשים שקיבלו מימון ממדינות אוייב רצו בהחלט להפיל את הממשלה ולגרום לנזק במדינה. לא מאותן סיבות של החמאס, אבל מטרתם הייתה אותה מטרה, והם שיתפו פעולה.

הם קיבלו כסף מגורמים אנטישמיים שמטרתם הייתה ברורה, אל תבלבל במוח שהם לא התכוונו ושזו הייתה טעות.

הם רצו את השליטה במדינה, והיו מוכנים להקריב בשביל זה מחיר.

האם הם סייעו לחמאס בפועל? טרם הוכח, אבל בהחלט יש יסודות סבירים לחשד.

האם הם סייעו למדינות אוייב? בהחלט. הם קיבלו מהם מימון לטובת האנרכיזם שלהם.

מטרתם אותה מטרה????ארץ השוקולדאחרונה

ממש לא,

חמאס קבעו כמטרה להשמיד את כולנו כיהודים.

הם מנסים לקדם ערכים שונים במדינה שאפשר לדון עליהם ופעלו באמצעות פנייה למדינות זרות, כפי שאמרתי, מדובר בטעות אבל זה ממש לא אותו דבר.


לצערי, אתה פשוט לא מבין שיש פרופורציות בעולם כאן.

פעם חשבתי בדיוק כמוךבינייש פתוח

עד שראיתי שלמעשה המון אלופים בצה"ל שלקחו חלקים חשובים במלחמת ששת הימים ההתשה ובכיפור היו אלה ששכחו את דרכם והתנגדו לשליטה הצבאית ביש"ע.

אם תמשיך להאמין שהם בוגדים, לא יהיה שום בסיס להמשיך לדון.

אתה לא קורא את המציאות נכון.חסום לשעבר

האלופים האלה רוצים שתהיה מדינה יהודית, ומוכנים להרוג ערבים כשיש צורך.

הבעיה היא שהם רוצים את השליטה לעצמם, ואם מושכות השלטון לא בידיהם, הם מוכנים להקריב חלקים מהמדינה כדי לשלוט.

מבחינתם הם נגד הרג ערבים, אלא אם כן הערבים מסכנים אותם או את שלטונם.

והם מתייחסים ליהודים בדיוק אותו דבר- אם היהודים מסכנים את שלטונם, או את הצד הפוליטי שהם תומכים בו, הם מוכנים להקריב דברים מסויימים כדי לסכל זאת.


הדיבורים של מנהיגי השמאל לא באו על בטן ריקה. כל האיומים במרד, תנועת הסרבנות, והקריאה "תתנגדו" היה התארגנויות מאחוריהן. היה ועדיין.

מה שנחשף עד עתה הוא טיפה בים ממה שאני בטוח שקיים.

המשטרה מתייחסת אליהם בצורה סלחנית, ולא בכדי. השמאל שולט מאחורי הקלעים ברוב התפקידים הבכירים במדינה.

אם הימין היה מעז לזרוק פצצות תאורה על ביתו של ראש הממשלה, עשרות היו נעמדים למשפט, מאסרי עולם לכולם בהגדרות מחמירות, סנקציות על מתנחלים, ומה לא.


דוגמה, למשל, היא ההתייחסות לימין בזמן אוסלו.

הציבור הימני נשטף בהמוני סוכני שב"כ. קריית ארבע מולאה בסוכנים מדיחים, שפעלו להכפשת הימין, כמו הסוכן "אבישי רביב" מקים האירגון הפיקטיבי "אי"ל", שפעל בשרות השב"כ להכפשת הימין, והוא זה שדאג להדפיס את הכרזות של ראבין במדי אס אס, לחלקם בהפגנה, ושיצולמו בתקשורת.

עשרות נעצרו בצווי מעצר מנהליים, המונים עוד יותר נעצרו בהפגנות. החשש היה שראבין יירצח על ידי אנשי הימין.

האם היו נסיונות גלויים לרצוח אותו? תלשו לו את הסמל מהקאדילק. אומלל שכמותו. האם זה נחשב? מבחינת המשטרה והשב"כ והתקשורת היה זה רצח ממש.


ולעומת זאת, ימינו. האם לא נשמעו הסתות כנגד הדיקטטור הנורא שיש לחסל והלוואי שיתפגר? האם השב"כ או המשטרה עוצרים את המסיתים כפי שעשו באוסלו?

האם עשרות פעילי מחאה קפלניסטים יושבים במעצר מנהלי? האם יש צווי הרחקה למי מהם? האם המשטרה מדכאת את ההפגנות באלימות? האם המשטרה מדכאת בכלל את ההפגנות?

האם ירי פצצות תאורה לביתו של ראש הממשלה, אינו נחשב ניסיון לרצח? האם אגירת כלי נשק באופן בלתי חוקי, אינה נחשבת לניסיון הפיכה? מדוע נעצרו רק היורים עצמם? מדוע נעצר רק אוגר הנשק עצמו?! מה עם כל חבריהם?! מדוע לא לוקחים אותם לחקירות?! מה קורה?! מהי האכיפה הבררנית הזו?!


התשובה מאד מאד פשוטה.

השמאל שולט במדינה. מאז קום המדינה ניתנו מרבית התפקידים הבכירים לאנשי שמאל בלבד, ולאנשי ימין היה קשה מאד להעפיל אליהם.

גם כשהיו ממשלות ימין, לא התאפשר להם לעשות מהפך בתפקידים.

כל תיקון ולו הקטן ביותר- וכבר מבהירים השמאל שהמדינה תושבת. רוב השמאלנים לא מבינים עד כמה המערכת משומנת.

הם פשוט נחרדים מדבריהם של המנהיגים, ויוצאים לרחובות בפקודתם, כדי להגן על הדמוקרטיה.


מערכת המשפט, השב"כ, המשטרה, כל מה שקשור לכוח ושליטה- היה בידי השמאל כל השנים.

כשבן גביר ניסה לבחור מפכ"ל, הם התחרפנו.המשטרה עלולה לצאת מידיהם. לכן מיד התייצבה המערכת המשומנת, בדמות יועצת מטופשת.

וכשניסו השרים מהימין לתקן את מערכת המשפט, ולהוציא את השליטה מבלעדיות השמאל, מיד קמה כל המערכת השמאלנית על רגליה בצווחה חדה.

רוב המפגינים לא מבינים שהם בורג במערך משומן היטב, שנשמר מאז שקמה המדינה. מערך ששומר על מדינה בשליטת השמאל.(לא קונספירצייה, זה לא שהם איזשהו אירגון חשאי. הם פשוט צד פוליטי שהשתלט, ומוודא ששליטתו תישאר)

טוב, בכל זאתהסטורי
מהרגע שבמוצאי שמחת תורה הבנתי את האירוע - אני לא משתחרר מהתמונה שלי, כבחור צעיר, עובר במורג ת"ו (בימים האחרונים משחררים את האיזור, בעז"ה לתמיד) עם דמעות מחייל לחייל ומנסה להסביר להם שמה שאכן התרחש - זה מה שיתרחש עם הם באמת יפנו אותנו.


מבעד למשקפי השמש, הם התעלמו במקרה הטוב, או מללמלו משהו מההקלטות שדחסו להם לראש בהכנה המנטלית על חוק ודמוקרטיה ובג"ץ אישר. מאוד עזר לנטבחי העוטף...


אז לא, לא כתבתי טוקבקים ביום טוב, אבל מה, נתעלם. כמובן, אני לא שמח לאיד, גם כשאני כותב את ההודעה הזאת אני שם לב שאני עם דמעות. אבל כן, צעקנו, זעקנו, התעלמתם.


אם אנחנו אשמים, אולי זה כי כמה שצעקנו, לא צעקנו מספיק חזק.


לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוטאחרונה
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויקאחרונה
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניהאחרונה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

שנאת עצמית: "כי כמה שונאים יש לו לאדם, ובראשםחסדי הים

שנאת האדם בעצמו, כי האדם שונא לעצמו יותר מכל שונאיו"

(אמר דודי זקני רבי פנחס הורוביץ זצ"ל בדרשתו הידועה בשם 'כל המפרשים וספרי המוסר')

איך אתם מבינים את המשפט? איזה תחושות יש לכם סביב זה?

הוא מתאר הפרעה פסיכיאטרית כאילו זה המצב הרגילפשוט אני..

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

או שהוא מדבר על בעיה נפוצה אצל רוב בני אדם, שרובנוקעלעברימבאר
מלאי ביקורת עצמית על עצמינו, אכזבה מעצמינו, תחושת פספוס, כעס על עצמינו על דברים שעשינו/לא עשינו בעבר, רגשי אשמה. או קנאה באחרים והרגשה שאנחנו לא שווים, או שאין לנו מה שצריך להיות, או תחרות עם אחרים והרגשת נחיתות
כן. הוא התעסק בזה בכמה מקומות לגביחסדי הים

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

בפירושו לתורה 'פנים יפות' בכמה וכמהחסדי היםאחרונה

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

ביקורת היא שנאה? אכזבה היא שנאה?פשוט אני..
הוא אומר שם בפירוש שזה לא אידיאליחסדי הים

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

משפט נכוןשם פשוט

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

כן. לצערנו זה קורה.חסדי הים
רטוב לי 🥶⛈️🪖בחור עצוב
מקווה שבינתיים החלפת טיטול, ואתה יבש ונקי 🤭פ.א.
"רטוב הוא לפני שמש"חסדי היםאחרונה
לא יודע איך להתקדם...והנה חלום

אני משתף בקצרה

מתחילת המלחמה הייתי בחמישה סבבים, קרוב ל300 יום מילואים בכל הגזרות. כל פעם היה לי קשה מאוד לחזור חזרה, שוב לחזור למשפחה שוב להתחיל לעבוד. פעם אחרונה  שקבלתי צו מילואים כבר לא היו לי כוחות למרות שהיה לי מאוד קשה לסרב.

כבר כמה חודשים אני לא מצליח לחזור לעצמי. מרגיש לא מאוזן. לפעמים אני באנרגיה מטורפת ולפעמים בסוג של דיכאון. אשתי והילדים מנסים להכיל אבל אני רואה שכבר קשה להם. לפעמים מתפרץ ממני כעס בלתי נשלט (לא אלים, מעין מרירות ושפוטיות על החיים) ולפעמים אדישות בלתי נשלטת שלא בא לי לעשות כלום ולא מעניין אותי שום דבר.  

הייתי בטיפולים מסוגים שונים, גם טיפול אישי וגם טיפול זוגי. אני מאוד משתדל לישון טוב, לאכל טוב, להשקיע בפעילות גופנית, ללמוד אמונה ובטחון אבל כשמגיעה הנפילה הכל מתרסק והחיים הופכים לסיוט לא מאוזן.

קבעתי תור לפסיאטר וזה מתקרב. אני מפחד ממש שנדפק אצלי משהו וזה בלתי הפיך.

האמת לא יודע למה אני כותב, מה אני רוצה מכם...

אולי מישהו חווה משהו דומה?

לא חוויתי משהו דומהסוף טוב

אבל רוצה להרים לך על המאמץ לחפש פיתרון!

עברת שנתיים מטלטלות וברור שלנפש זה לא קל.

מאמינה שטיפול כזה או אחר יוכלו לעזור.

בהצלחה רבה!!

בהחלטנחלת

בס"ד

 

 

מאמינה שבעזרת השם (תמיד לבקש מהקב"ה! -  ובמקרה הזה, שהרופא יהיה שליח טוב) תרופות לזמן מסויים בהחלט עשויות לעזור.

מה עם נסיעה קטנה (או גדולה) לאיזו מדינה שקטה, רגועה, שהדבר המסעיר ביותר בחדשות זו הידיעה שהליגה המקומית זכתה

בגביע כסף ב...טניס שולחן? - כדאי ללוות בשביל זה. אבל זה באמת מאוד אינדיבידואלי.  מה עוד, שיש עכשיו בעיה עם כל מיני

מדינות למיניהן.  אבל אולי אפשר למצוא כזו; פינלנד אולי? אמנם קר שם ומן הסתם יש גם אי אלו דובים, אבל יש שם איים

קטנים נחמדים בים, ליד הלסינקי.....באמת. אפילו אנחנו חשבנו על זה.

 

סתם, מן בטן גב כזה של חורף.... בהחלט אפשר להינות. תגיד שאתה מבהוטן, או מקפריסין - מהחלק התורכי אם  מישהו יפרוץ

במלל יווני ולהיפך - מהחלק היווני, אם מישהו...  בקיצור של ידעו שאתה יהודי.....

 

ובהוטנית - מאה אחוז שאף אחד לא מבין!

 

אגב, זו הצעה רצינית (לנסוע מכאן קצת, כדי להשתחרר).

 

עדיף, לענ"ד, או לבד, או עם האשה, אבל בלי הילדים. רק אתה, או אתה והיא. יש לכם היכן להשאיר את הילדים לזמן מה?

 

אבל הכי חשוב, אנו חושבים, כן לקחת תרופות לזמן מה.  מכירה אנשים נורמטיבים, אינטליגנטים מאוד, מוכשרים, טובים ונפלאים, שלקחו תרופות בזמנים קשים.

השם חנן את הדעת כדי להמציא רפואה, לנו, כשהנפש שלנו מתערערת. זו מתנה. כן, מתנה!  משהו השתבש, בעקבות מה שעברת ועובר, משהו שנורמלי וטבעי

לחלוטין שיתערער. אז למה לא לתת לה קצת שלווה, קצת רוגע, קצת שמחת חיים, בינתיים? עד שהיא תשוב לעצמה? למה להתאכזר ולהתעלם ממנה?

 

כל הכבוד שאתם שוקלים אפשרות כזו. הכרתי מישהו (הלום קרב) שלא רצה אפילו לשמוע על כך.  כשהסכים, היה כבר קצת מאוחר...

יש דיעה קדומה נגד תרופות כאלה. מכירה גם מישהו שהיה צריך לקחת תקופה, ואחר החליט שזהו, הוא לא רוצה יותר,  היה מר ועצוב אחר כך.

 

וגם, שיחות שיחות שיחות עם מישהו שאתה מרגיש אמון כלפיו. ואם זה פסיכולוג, שיעלה כמה שיעלה.

 

הכי חשוב לחזור להיות באיזון. ו...שמח!

 

אולי יש דבר מה נוסף שאתה יכול להוסיף למערכת הבריאות שלך? שהיא נפלאה כל מה שאתה עושה (הלוואי עלינו), ואין ספק שהיא מועילה גם לנפש,

אבל כולה טיפול מסור מאוד בבריאות גופנית, בעיקר. אז אולי....

 

משהו באמנות, למשל?

 

מה עם לרכוש כן ציור , בד, או נייר, צבעים למיניהם (אקריליק, פנדה עדין, צבעי פסטל, שמן, פחם) ולזרוק הכל על הנייר?

 

רגע, מה עם לזרוק את המרירות על נייר, פשוט לכתוב, מה שבא, בלי ביקורת, בלי צנזורה, בלי שזה יצטרך לצאת טוב,

פשוט לשרבט  מה שבא?

 

ויש מיני תראפיות, כמו גשטאלט, תראפיה באמנות, תראפיה בדרמה וכל הסגנונות (NLP ועוד. תלוי למה אתה

מתחבר. יש אנשים שמתחברים דווקא לתראפיה הנושנה והותיקה - לדבר עם מישהו, לדבר, לבכות, לזעוק.)

 

 

בני אדם  חווים תקופות קשות מאוד לעתים. מאוד קשות.  מכל מיני סיבות. העיקר - אין יאוש כלל! לא להתייאש!

 

רב נחמן  ל  א    מ ר  ש   ה!!!

 

ואם הוא לא הרשה, אז הקב"ה, על אחת כמה וכמה!

 

רוצים לשמוע ממך עוד. בבקשה.

 

סבלנות. קודם כל, לעצמך!

 

תהיה בקשר. בבקשה!

נ.ב.נחלת

במידה ולא התייאשת לחלוטין מהטיפולים למיניהם, יש מקום בירושלים, ברח' חירם (ליד שמגר, ליד רח' ירמיהו) הנקרא "למרחב".

 

רק כרטיס קופת חולים.

 

שמעתי שהם עושים עבודה טובה מאוד. 

 

אבל יש תורים ארוכים. אלא ש.....הכל מהקב"ה. הוא כבר יסדר לך תור מהר. תבקש ממנו. לא לדאוג.

מיועד לחיילים דווקא?אורין
למרחב?נחלת

לא. בכלל לא. לכל מי שמתקשה ורוצה להעזר , כמו שנעזרים בחברותא, כשלומדים. "

 

אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים..."   לפעמים כן, יש אנשים אולי שיכולים, אבל איש את רעהו יאמרו חזק!

זה גם מקום דיסקרטי וצנוע.

תודה. המטפלים בעלי הסמכה טיפולית?אורין
כן.נחלת

בהחלט.  מקסימום יש מטפל/מטפלת כמה חודשים לפני הרשיון.

 

מכירה מישהי שהיתה שם והמטפלת היתה מצויינת, למרות

שאת ההסמכה הרשמית קבלה חודשים מספר אחר כך.

למיטב זכרוני, יש לה כבר קליניקה משלה.

 

אבל, קחי בחשבון תור ארוך. תבקשי מהשם שיקדימו לך.

מתארת לעצמי במצבים אקוטים (את לא נשמעת לי כזו),

הם מקדימים.

 

טיפול זו מתנה נפלאה שאדם מפרגן לעצמו.

(כל אחד וסוג הטיפול שמתאים לו, שמדבר אליו).

 

 

 

תכנית עמיתנקדימון
מילאת את השאלון?
עמית?נחלת

לא מכירה את התכנית הזו. אבל חשבת גם על משרד הביטחון.

אולי גם הוא יוכל לסייע? הם מודעים ל"מצבי הרוח" האלה.

אתה לא היחיד, אבל אפשר לצאת מזה. אם לא היית מושפע

ממה שעברת, א ז   היה מקום לפקפק בשפיותך..... מחילה.

 

לענ"ד,  א  ס  ו  ר   לך  לצאת למילואים שוב. בשום אופן!

אל תחשוש, לא יעשו לך שום דבר. אל תצא שוב למילואים.

היית......די והותר.  מספיק!

 

 

יש ספרנחלת

אמיתי על הלום קרב, שהיה משכיל , אינטליגנטי ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל.

הבעיה היתה שלא רצה להעזר בשום פנים ואופן, וגם הכחיש את מצבו.

 

אז מודעות למצב, זה   א ב   ויש לך את זה, ב"ה!

 

לא לשאול אותי בבקשה מה שם הספר, כי לא אומר. 

אחרי שתרגיש טוב יותר, בעזרת השם, אגלה...

כך לשאר המגיבים: נא לא לשאול.

נ.ב.נחלת

בתקופה שעליה מדובר בספר, משרד הבטחון התנהל והתנהג איום ונורא.

חוסר מודעות...פחד!

 

עכשיו, זה אחרת (לצערנו).  אבל זה נסיון. הנשמה שלך גדולה מכל ההרגשות האלה,

לא משנה לה מילואים, כלום, והיא בתוכך. 

 

רק סבלנות. בראש ובראשונה, לעצמך!

עוד משהונחלת

 

 

ער"ן - לשיחות טלפוניות כשמרגישים "על הפנים".....

 

1201

 

לפעמים הבחירה שלנו, היא כנראה במינימום שבמינימום. בחוט דק יותר מקור עכביש.

והבחירה בחוט הכמעט שקוף הזה, היא הנצחון הגדול; זו טפיחת השכם שלנו. זו

הנחת שאנו עושים בכך לקב"ה....

 

נמאס לנו, חושך ויגון, די, לא יכולים יותר.....הי, יש חוט שקוף ודק שלנו שממתין

שנראה אותו. שנבטח בו.

 

יודעת שלא שייך להביא את השואה עכשיו - דור דור והנסיונות שלו, אבל בכל זאת,

אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה ומפונקת, הגיעה למחנה ההשמדה וכשחיפשה את

אמה, סבתי ע"ה, הצביעו לה על הארובה....

 

בסוף המלחמה שוחררה על ידי הרוסים, אם איני טועה ועשתה את המסע המתיש

והארוך לביתה, בהונגריה, בכפר ושם שהתה אצל שכנים גויים 7 חודשים לבית

שלה, לא העזרה להיכנס. בין כך לא היה שם דבר, הגויים השכנים, בזזו את הכל)

 

פעם, ישבנו יחד, אמי, חברתה (גם ניצולת שואה, אלא מה) ואני. היא הרימה

עיניים ואמרה בפליאה: אני לא מאמינה! אני בירושלים! נולדו לי ילדים!

אני לא מאמינה.

 

כן. היינו כחולמים. ולכל אחד מאיתנו, שלא נשכח, יש את היינו כחולמים

שלו. בתוך הביצה השחורה, המסריחה (סליחה) הכי נוראית.

יש תקווה. יש חוט של כסף הקושר אותנו לנצח. עכשיו אנו מרגישים

שאין מוצא, אבל "מן המיצר קראתי קה, ענני במרחב ..."

 

לפעמים מגיעות מחשבות שחורות, מרות, אין לנו שמץ של חיותף

אבל האדם הוא דינאמי!  המצב ישתנה. ללא ספק. כל עוד הקב"ה

קיים (הוא לא יצא למילואים...), יש תקווה. הרי אנו חלק ממנו.

מהנצח.

 

ובכלל, לקרוא חדשות רעות וקשות, זה לא מוסיף.

אבל מה לעשות, המדיה לא תספר איך פתאום

נולד עוד ילד לאחר שראינו כל כך הרבה מוות,

איך חיבקנו, חובקנו, ליטפנו ולוטפנו, אפילו אם

זה פחות מפעם, איך הצלחנו לחייך למרות שבפנים

היו דמעות....

 

הלחם שלהם, זה פרסום הקשה, הרע. לא ללמוד מזה

ולא להידבק מזה. אתה, את, אנחנו - קצת יותר חכמים ממנה. לא?

 

מתארת לעצמי איזה "שפכטל" אקבל אחרי התגובה הזו. אולי

אפילו ימחקו.

 

הזורעים בדמעה (אוהו, איזו דמעה!), ברינה יקצורו.

איך אומרים באנגלית?

 

CHEAR UP!  (אולי זה כתוב עם שגיאות. מילא)

 

רוצה להוסיף כאן פריחה, מעוף של ציפור, שבלול עושה דרכו בכבדות אבל בנחישות

נרקיסים ועוד - אבל לא יודעת איך.

 

 

שכחתי משהונחלת

יש לנו חברים, חברה, שבאחת השבתות הרגישה.....רע. רע. רע.

היא הרימה טלפון כדי לשוחח , לדבר. כן. בשבת. 

כשהמצב בתוכנו פנימה אקוטי, חושבת שזה בגדר

פיקוח נפש דוחה שבת. אין ספק שהשם מבין את זה,

מאוד.

המון כוחותארץ השוקולד

מתפלל להצלחתך והצלחת המשפחה, אתם גיבורים וכך הכבוד על מה שעשיתם עד כה.

לא יודע מה לומר מעבר

חוויתי על קרובים אליגפן36

אחרי כחצי שנה מסבב אחרון התחלנו להרגיש רגיעה.

ועם הזמן רואים שיפור.

לא ידעתי שזה הפיך על הקרובים לי.

כותבת כי יש סיכוי לאור.


זה תהליך ארוך מאוד. מאוד.

כנראה של כמה שנים.

עם תמיכה טובה וסבלנות יש תקווה. 

תודה לכם!והנה חלום

חיזקתם אותי!

קראתי כל מילה

@נחלת תודה לך במיוחד על ההשקעה. 

שכחתי משהו (כרגיל)נחלת

לא לשכוח.....לבכות. מאוד חשוב. לבכות. חושבת שזה ירכך את הסינדול של הנפש, שלא יודעת מה. חושבת שההתייפחות, המירור בבכי

יעשו לה משהו טוב... זה ילחלח אותה...

מובן ותקיןהעני ממעש

יש לך קבנ של היחידה?

לוקח זמן וזמן ... לא פשוט

תצ'פר את עצמך, תרשה לעצמך להתפרק - אבל לא על המשפחה וחברים

נשמע לי שאתה בטווח הנורמה 

אחי הגיבור, זה עוד טרי ומאד טוב שאתה מודעזיויק
אל תילחץ, תכיל את הרגשות והתחושות, תעבד אותם, תמצא עם מי לדבר על זה בלי להעמיס על אשתך הגיבור, ואל תתבייש עשית מצווה ענקית למען עמ"י והמון מקנאים בך
אפשרנחלת

אפשר לפעמים לבכות על הכתף של אשתך. למה לא? היא אמורה להיות האדם הכי קרוב אליך..

לא התכוונו כאן שתשחק בבית את הגיבור, את איך שחיית לפני המלחמה, אלא שבכל זאת, אנשי

מקצוע טובים זה מומלץ.

 

לא, לא "בכל זאת"; יחד עם זאת. כמה שהיא יכולה להכיל. מרגישים את זה. וזה גם מקרב. אני חושבת.

גיבור יקררפואה שלמה

זו תגובה טבעית למלחמה אבל עשית צעד חכם מאד שפנית לפסיכיאטר. ככל שמטפלים מוקדם יותר סיכויי ההחלמה המלאה עולים מאד.

אין מה לפחד מהכדורים, יאפשרו לך לישון ולא לצאת מאיזון והפעילות הגופנית תעזור מאד, כל הכבוד על המצווה הענקית ועל המודעות.

חנוכה מלא אור וניסים

כמה דבריםאריק מהדרום
הרבה מאוד אנשים נוטלים נוגדי דיכאון מסוגים שונים, לא תאמין עד כמה, ציפרלקס (לתקופה מסויימת?) לא אומר עליך שמשהו נדפק אצלך, להפך, זה אומר שאתה צריך עזרה ואתה לוקח אחריות על עצמך ועל היקרים לך וכמו תרופה לסכרת, אפשר בלי, אבל חבל, תהיינה השלכות.


דבר שני, מה שעזר לי מעבר למה שכתבת בעניין השינה והכושר והתזונה, מה שעזר לי לעבור את החודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר זה המון המון המון סטנדאפ ומוזיקה ביוטיוב.


בהצלחה

מסכימה!נחלת

יש דברים שאפשר לראות ולהקשיב. סומכים עליך. מחכים לשמוע ממך , לא חשוב מתי. מאמינה שזה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ר' נחמן אמר שבראש ובראשונה האדם צריך להיות סבלני ל....עצמו!

ואיך שכחנונחלת

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" 

אם את מומחית לרבנו רבי נחמן אולי יודעת תשובהיוסי כ

למה רבנו המאומן, חזר לגלות אחרי 

שהיה חצי שנה 

בארץ הקדושה

אח יקר, תציץ פה בבקשהנקדימון
https://shikum.mod.gov.il/about/harvot-barzel/recognition


לנו עשו שיחת חוסן לקראת סיום המילואים, ואמרו שמי שהוא בתהליך הכרה של פוסט-טראומה, ברגע שהגיש חוות דעת מומחה אז כבר הוא זכאי למימון (מלא, נראה לי) במשך שנה עד לועדה הרפואית שתקבע נכות. הוא אמר שמבחינת משרד הביטחון, אין בעיה שבסוף לא תיגש לועדה - כלומר, האינטרס שלהם הוא לתת לך טיפולים כך שתצליח לצאת מזה בלי צורך בנכות. זה לכתחילה, כך אמר הקבן.


תברר על זה. אולי תבקש לדבר על אחראי חוסן ביחידה שלך. או בקבוצות פייסבוק שהגיוני שמעבירות מידע על זה.

משבר מוכר אחרי חוויות עוצמתיות (גם אישית)הגבעות בלב תמיד

גם מי שלא בטראומה, נורמלי לחלוטין להתקשות לחזור לשגרה אחרי חוויות מטלטלות כאלו בשנתיים... אתה מתאר משבר שקורה להרבה מילאימניקים. יצאתי עם כמה והרגשתי כמה הם מושפעים.. אחד בכלל לא היה במצב לדייט, כי היה באבל על חברים והלחימה הממושכת התישה אותו נפשית.

יש הרבה סדנאות, טיפול רגשי וכד' למילואימניקים בדיוק בגלל הצורך הזה, גם אם אתה מרגיש בסה"כ בסדר ורק מדי פעם צץ קושי..

שווה לך לבדוק בעיני. יש גם קבוצות שיח ע"י אנשי מקצוע וכד'..

תודה על מה שעשית למען עם ישראלטויוטה

ושה' שילח לך רפואה שלימה.

 

אין לי דברי חכמה לומר לך,

רק להחזיק לך אצבעות להצדיע לך,

ולהתפפל עליך .

אתה עושה דברים חשובים מאדיוסי כ

למען האומה, למען המשפחה, למען התורה והעבודה

אין לשער דרגת צידקותך במעשיך בצבא

דוד המלך שאתה חייל חשוב בשורותיו, מעלה אותך בדרגה

גם אברהם שלחם ב 4 מלכים, מברך אותך באופן אישי

ויהושע כובש הארץ

ויהודה המכבי

ורב אלוף שמעון בר כוכבא

הכל לצידך ולימינך

 

עלה והצלח 

סדנא ייעודית לחיילים וחיילות "מתחילים מחדש" ללא עלreni

מצרפת את הקישור.

הסדנא מיועדת לחיילים שמתמודדים עם הקושי בחזרה לשיגרה, ללא תסמינים של פוסט טראומה.

ממליצה לדבר איתם ולבדוק התאמה


Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

השיתוף שלך ככ חשוב!!!reni

כותבת לך בתור מטפלת. פוגשת בתקופה הזו הרבה מאוד מילואימניקים שחווים משהו דומה מאוד למה שאתה מתאר.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: מה שקורה לך הוא תגובה אנושית, טבעית ושכיחה מאוד לחשיפה ממושכת לעומס קיצוני, סכנה, ניתוקים חוזרים מהבית וממעגל החיים הרגיל. זה לא סימן ש“נדפקת”, ולא עדות לכך שמשהו אצלך בלתי הפיך.


כ־300 ימי מילואים, בחמישה סבבים, בכל הגזרות – זה עומס שהנפש והמערכת העצבית פשוט לא נועדו לשאת בלי מחיר. הרבה אנשים מתפקדים “על אדרנלין” בזמן עצמו, ואז דווקא כשנגמרת הסכנה המיידית – המערכת קורסת. התנודות שאתה מתאר בין אנרגיה גבוהה לדיכאון, בין כעס לאדישות, הן סימן קלאסי למערכת עצבים שנמצאת עדיין במצב הישרדותי ולא מצליחה להתייצב.


העובדה שאתה:


מודע למה שקורה לך


מנסה לשמור על שינה, תזונה ותנועה


פונה לטיפול ו/או קובע תור לפסיכאטר


כל אלה מעידים על כוחות, לא על חולשה !


חשוב לדעת: טיפול פסיכיאטרי לא אומר בהכרח תרופות לכל החיים, ולעיתים מדובר בהתערבות זמנית שמאפשרת למערכת להירגע ולנפש להתחיל לעבד. בהרבה מקרים, כשהעומס יורד והוויסות חוזר, גם הצורך בהתערבות תרופתית משתנה.


כמה המלצות כלליות חשובות :


1. להתייחס למצב כאל פציעה נפשית, לא כאל כשל אופי. כמו שלא מצפים מאדם עם שבר לרוץ , כך גם כאן


2. להמשיך טיפול  - אפשר לפנות למרכזי החוסן באיזורך. מצורף קישור: סיוע לנפגעי חרדה - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי


3 . לבדוק את הסדנא הייעודית ללוחמים שחוזרים לשיגרה , בקישור הבא:

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת


3. לזכור: מצבים כאלה כן משתפרים. ראיתי את זה שוב ושוב, גם אצל אנשים שפחדו שהם “לא יחזרו לעצמם”.


והכי חשוב-

אתה לא לבד, אתה לא מקולקל, ואתה כן בדרך הנכונה גם אם עכשיו זה מרגיש מריר ומבלבל..

עצם זה שכתבת וההסכמה לטפל בעצמך– זה כבר סימן של חיים שרוצים לחזור לאיזון , וסימן לאהבה והאחריות שלך כלפי המשפחה שלך.

הרבה כוחות !


מיזם חיבוראבירן חסידאחרונה

שלום לך,

קראנו את הדברים בכובד ראש ובהרבה כבוד.


החוויה שאתה מתאר מוכרת לנו מאוד. לצערנו, אנחנו פוגשים מילואימניקים רבים שחוו שירות ממושך ואינטנסיבי, וחוזרים הביתה עם תחושת חוסר איזון, תנודות חדות במצב הרוח, כעס, אדישות ועייפות נפשית עמוקה. זה לא סימן לחולשה, ולא אומר ש"נדפק אצלך משהו" או שזה בלתי הפיך. ברוב המקרים מדובר בתגובה אנושית ונורמלית לעומס חריג ומתמשך.


העובדה שאתה מודע למצב, פונה לטיפולים, שומר על שגרות בריאות, וקבעת תור לפסיכיאטר – מעידה על אחריות, ולא על כשל. גם הפחד שאתה מתאר הוא פחד מוכר מאוד, והוא עצמו חלק מהעומס הנפשי, לא הוכחה שמשהו אבוד.


במיזם חיבור אנו מלווים חיילים ומילואימניקים שחווים בדיוק את המתח הזה בין תפקוד חיצוני לבין קריסה פנימית. החיבור הנכון למטפל מתאים, בזמן נכון ובקצב נכון, עושה הבדל משמעותי.


אם תרצה – נשמח לשוחח איתך באופן אישי, לשמוע, ולהתאים עבורך מטפל או מטפלת מנוסים בליווי מילואימניקים, בדיסקרטיות מלאה וללא התחייבות.


אבירן – מיזם חיבור

טלפון: 052-305-1783


אתה לא לבד, והמצב שאתה מתאר הוא בר־טיפול.

אחד הדברים הכואבים והמבלבלים זה שאתה מנסהחסדי הים

להעניק טוב מופלג היוצא מגדר הרגיל למישהו וזה נראה לאדם המקבל או לצופה מהצד כדבר מוזר. אז כבר פעם הבאה אתה לא יודע אם וכמה להעניק.

גם קשה לדעת למה הם חושבים שזה מוזר. אפשרויות: מסתכלים עליך כאדם מוזר בכללי, או זה לא נהוג המעשה, או הם חושבים שבצורה עקרונית אדם צריך שיהיה לו גבולות לעצמו, או סיבה אחרת לא ידועה.


אני יודע שבפנים אני כן אגואיסט ובעל גאווה גדול, רק אנשים בחיים האמיתיים חווים אותי הפוך, כי במעשים שלי אני מנסה לחפות על משהו בפנים או כי למשל בדיוק התעמקתי במהלך בתהלים, גמרא וזוהר על נדיבות וזה משפיע על מעשים שלי. קשה הדיסוננס הזה ועוד יותר קשה כשאתה מקבל סתירת לחי מהמקבל שהוא מקבל בפועל מצד אחד, אבל מסתכל עליך בצורה מוזרה ואומר לך בפירוש שמה שאתה עושה מוזר.

נדמה לי שהעבודה צריכה להיותמשה

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

 

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

הענין שכאשר יש לך אינטראקציה עם מישהוחסדי הים

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

לכאורהמשה

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

 

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

אני רגיש לזולת. אני רוצה שיהיה למיחסדי הים
שאני נותן טוב.
תמיד יהיה את המישהו שיטיל ספק במעשים שלך...בנות רבות עלי

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

לברר את האמתנחלת

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

 

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

 

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

 

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

 

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

 

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

 

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

 

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

 

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

 

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

 

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

 

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

 

כן...נחלתאחרונה

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

תהיות פילוסופיות של ליל סערהאוי טאטע!

הטוב


מה זה בעצם אומר שמשהו הוא טוב?

מה מגדיר משהו כטוב?

מה בעצם מיוחד בדברים טובים?

ומה בעצם אנחנו מתכוונים שטוב לנו?


מנסה טיפה להעמיק מה זה בעצם אומר הטוב הזה

זה מושג יומיומי אבל הוא חמקמק

אשמח למחשבות שלכם

את שלי אשתף בהמשך בעזרת השם ובלי נדר, כשהם קצת יותר יתבשלו

מעניין ממשאוי טאטע!

תודה


האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כש...נחלת

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

את אומרת הרבה דברים נכוניםאוי טאטע!
אבל אני מנסה למצוא איזה מכנה משותף יותר יסודי ושורשי
כי האל ציווה כמהר"ל, לא כמו הרמב"םחסדי הים
במו"נ, וגם הוא מודה כשעובדים את ה' ולא עוסקים בפילוסופיה, עושים את זה שהאל ציווה כמבואר במשנה תורה.
בהחלטנחלת

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

 

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

 

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

 

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

ועדייןנחלת

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

כן. לכן שם הוא טוען שיש סיבות וטעמים למצוותחסדי הים
מה שמראה חיות רוחנית וגשמית בצורהחסדי הים
הרצויה לאל.
בתמצותבמשפנחלת

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

 

אולי, זה הטוב.

אני מבין את זה בעומק כדברי דודי ההפלאהחסדי הים
כתובות קיא ע"ב: "וכמו שבקבלת התורה מסרו נפשם בדביקות להשי"ת וירד עליהם ט"ל והחיים, כן האדם בעסקו בתורה לשמה ומיחד כל איבריו וכל עצמות בחינותיו בעין השכלי לאמתות אחדות הבורא יתברך שורש נשמתו אז הטל הוא מחייהו ומתפשט בכל בחינותיו ובכל איבריו חיות פנימי, והוא שאמר הכתוב [דברים ד ד] ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, רצ"ל כולכם כל בחי' רמ"ח איברים ושס"ה גידים מתפשט בהן מצות עשין ולאוין כמ"ש חז"ל את האלקים ירא זו מצות ל"ת ואת מצותיו שמור זו מצות עשה כי זה כל האדם באיבריו וגידיו ומחייה אותם. ומ"ש היום הוא ענין שאמר עולמך תראה בחייך שמרגיש בנפשו חיות פנימי הוא בחינת התחיה אשר יהי' לעתיד נגלה לעין כל."
טוב - טוב אנושי שמבטא את הטוב האלוקי המוחלטזיויק
נכון.נחלת
אם הבעיה היא שאתה לא נרדםשלג דאשתקדאחרונה

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

אולי יעניין אותך