פתאום הכל דיכאון
אני צריכה את החופש שלי
אני צריכה ירושלים אני צריכה ים
אני צריכה חברה של אנשים אחרים
(שלא חולים)
השיחה עכשיו בארוחה עשתה לי קשה
אני חייבת להפריד
חייבת לא לתת לזה להשפיע עליי
לא לתת לזה לטרגר אותי ולהחזיר אותי אחורה מדי
אבל זה משפיע מה אני יכולה לעשות
אני כבר לא שם
הבנות פה באמת במצב אחר משלי
הן מדברות על מחר והן לחוצות וזה מלחיץ אותי
ולא באלי שלא יתנו לי לצאת אני חייבת את זה
צריכה שיהיה בסדר מחר ושלא תהיה ירידה
אחרת מה יהיה
אין לי כוחות
קשה לי נורא שזה ככה
אני רגילה לחופשיות (יחסית)
ואני עכשיו תקועה פה בלי יציאות עם טיול מסכן פעם ביום
אני צריכה ים
ואני תוהה אם לנסוע איתה יעשה לי טוב
עכשיו היה לי קשה איתה
אופפפפ
איזה מצב מחורבן
אני מתגעגעת לאנשים מתגעגעת למשפחה מתגעגעת לחיים של לפני
זה טוב שאני פה אבל זה ככ ככ ככ קשה
פתאום הכל יותר קשה
כי לכולן פה הרבה יותר קשה אז זה משפיע עליי
וזה חרא שזה משפיע עליי
אבל איך עושים שלא
אני חייבת לצאת מפה
אוףףףף
טאטע תעשה שיהיה קצת פחות כואב
קצת יותר קל
פליז
אני מתחננת